בהר המוריה . לפי אשר שם נראה הקב''ה לדוד בגרן ארנן בהעצר המגפה והוא הר המוריה מקום דוד :

אשר נראה . אשר שם נראה המקום ב''ה לדוד אביו ויאמר על ירידת האש שעל המזבח כמ''ש ויענהו באש מן השמים ( ד''ה א' כ''א ) : אשר הכין . על שלמה יאמר שהוא הכין לבנות במקום שקבע דוד בגורן וכו' :

בהר המוריה . למדנו מזה כי במקו' שנעקד יצחק שם היה בהמ''ק :

ויחל לבנות בחדש השני . מפורש בתחילת ראש השנה ירושלמי ופתרון בחדש השני בשני בחדש אייר לפי שרוצה לומר בשנת ארבע למלכותו הוצרך לכפול ולומר בשני ודוגמא והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי ( ראשית ח' ) ודוגמא במלכים ( א' ו' ) בשנה הרביעית בחדש זיו הוא חדש השני למלוך שלמה וגו' מוסב על השנה הרביעית ואז בשנת ארבע למלכותו התחיל בשני כי כל ימי החורף לא היה יכול מפני הקור ובניסן לא היה יכול מפני הפסח :

בשני . ביום שני בשבת או בחודש ורז''ל דרשו בו בר''ה :

בחדש השני בשני . ר''ל בשני לחדש השני והוא אייר :

הארך אמות במדה . ולפי שהפסיק ואמר במדה הראשונה אומר עוד אמות כלומר אורך אמות הבית ששים אמה בין דביר להיכל ורחב אמות ך' :

ואלה הוסד . אלה מספרי האורך והרוחב אשר הניח היסוד לבנות וכו' : במדה הראשונה . במדת האמה שנעשה בה המשכן שהיתה ראשונה לבנין המקדש והיא היתה בת ששה טפחים :

ואלה הוסד שלמה . הנה הוסד הוא מקור והרצון בו ההתיסד שעשה שלמה לבנות את בית האלהים על היסוד ההוא : הארך אמות במדה הראשונה . אחשוב שאמר במדה הראשונה כי מה שנכלל בזה היסוד היה המכוון הראשון בבנין הבית כי בו היה הקדש וקדש הקדשים אך במדה השני' שהיתה כוללת חצר הכהנים והיה זה הבית באמצעה באופן מה היה היה גדול מזה השעור הרבה . והנה לא זכר בזה המקום רוחב האולם וזכר בס' מלכים שכבר היה רחבו עשר אמות ולא זכר בספר מלכים קומת האולם וזכר בזה המקום שקומתו היתה מאה ועשרים אמה :

והאולם אשר על פני הארך . אורך של אולם שעל פני רוחב הבית ך' שהרי אורך האולם בכל רוחב הבית ך' אמה מצפון לדרום וכל מדה יתירה קרויה אורך והפחותה קרויה רוחב ולפי שבהיכל מדתו ממזרח למערב יתירה קרויה אורך ומן הצפון לדרום פחותה קרויה רוחב ובאולם שמדתו מן הצפון לדרום יתירה קרויה אורך ומדתו מן המזרח למערב שהיא פחותה קרויה רוחב ורחב האולם עשר כמפורש ( במלכים א' ז' ) עשר באמה רחבה על פני הבית : והגובה מאה ועשרים . ובמלכים ( שם ) כתיב ושלשים אמה קומתו הא כיצד גובה הקומה מקרקעית הבית עד קרוי עלייה ראשונה שלשים אמות ומעלייה לעלייה עד גג העליון תשעים אמות כדכתיב ( ד''ה א' כ''ח ) ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו מכלל שהיו שם עליות : ויצפהו מפנימה זהב . בפנים ההיכל שהוא הבית הגדול חפה זהב ולא האולם וזהו שמפרש והולך היאך עשה ואת הבית הגדול חפה מבפנים כל הבית זהב טהור חפה עץ ברושים שכל הבית הדביר וההיכל צפה מתחילה עצי ברושים ואחר כך ויחפהו זהב טוב על קירות הברושים ומשום צפוי זהב שרצה לצפות הבית חפהו מתחילה בעצים כדי שיתקיים הזהב בחוזק שהיה מחזק לזהב במסמרים בציורי העץ שהיה מצייר ציורין בעץ תמורים הם אילנות כמין תמרים וכרובים ובמלכים ( שם ) כתיב וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמורות ופטורי ציצים כמו ( מדבר י''ח ) ויצץ ציץ . ופטורי כמו פוטר אדם אשתו אנטווארפין בל''א , ( מפי רבינו אלעזר ב''ר משולם ז''ל ) :

אשר על פני האורך וכו' . ר''ל אשר האורך עמד לרוחב ההיכל הוא היה במדת אמות עשרים כי המדה המועטת תקרא רוחב וההיכל היתה ארבעים על עשרים והאולם היתה רחבה עשרה כמו שנאמר במ''א וארכה עשרים אם כן עמד אורך האולם ע''פ רוחב ההיכל : והגובה מאה ועשרים . ובמ''א נאמר שלשים ויתכן לומר כי שם נאמר על הבית וכאן על האולם , או נאמר כי תשעים אמות היו העליות זו על זו כמ''ש תבנית האולם וכו' ועליותיו ( ד''ה א' כ''ח ) : מפנימה . בעבור הכתלים שבפנים בחללו ועל הבית יאמר לא על האולם :

ויצפהו מפנימה זהב טהור . ידמה שזה שב אל בית האלהים שזכר תחלה כי האולם לא היה מצופה זהב מבפנים אבל היה כל אשר בו מנחשת וזה יתבאר לך מהעמודים אשר היו תחתיו שהיו מנחשת וראוי היה להיות כן כי כל מה שהיה חוץ מהקדש היה נחשת במשכן שעשה משה וכן והענין בבית המקדש . או יהיה הרצון באמרו פנימה מה שהוא מבפנים לאולם והוא בית האלהים . והנה באר אחר זה איך צפה הבית מבפנימה זהב טהור והשמיט הרבה מאלו הדברים :

ויחפהו זהב . כלומר כשצייר כל הציורים צפה הקורות זהב אחר הציורין ומחזקן במסמרות בכותל העץ כדי שלא ימוט מה שלא היה יכול לעשות בכותל האבן ומשום זה הטעם היה מחפה כל הבית מתחילה בעצי ברושים : ושרשרות . פתרונו צייר ציורין הרבה מלא כל וכשראה שהיה כולם חלק בין ציור לציור היה מצייר ציור כעין שרשרת שמדביקין בו כל דבר כמו כן היה עושה כאן בין ציור לציור כדי שלא יהיה חלק בנתיים , ענין אחר ממש שרשרות של זהב עשה ודבק הצורות בהן יחד :

הבית הגדול . זה ההיכל שהיתה גדולה מכולם מ' על כ' : חפה . את קרקע הבית חפה בעצי ברושים וכן נאמר במ''א : ויחפהו . על העצים חפה הזהב : ויעל עליו . העלה על החיפוי ציורי אילני חמר ושרשרות :

חפה . ענין צפוי וכסוי : ושרשרות . שלשלאות :

ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים . ר''ל קרקע הבית ונכלל בזה הבית הקדש וקדש הקדשים וכן נתבאר בס' מלכים כי קרקע הבית צפה בצלעות ברושים ( ו' ט''ו ) ולא היו נסרים אך היו בדמות צלעות וקורות כדי שיהיה יותר חזק . ויעל עליו תמורים ושרשרות . הנה התמורים היו כדמות ביצה ששני ראשיה חדין ושרשרות היו משל לחריות אשר התמורים בהם והנה היו הצורות האלו חרותות על עץ הברושים ואחר כן כשחפה אותו זהב נראו אלו הצורות בולטות בזהב ואולי היו שם גם כן דמיון פטורי ציצים כמו שנזכר בס' מלכים באלו התמונות אך קצר בזה המקום כמו שקצר במה שאמר אחר זה : ופתח כרובים על הקירות . ולא זכר מקלעות ופטורי ציצים . או נאמר כי בקרקע הבית לא היו מאלו התמונות כי אם התמורים ובמנורה התמורים ופטורי ציצים והם הגביעים המשוקדים כפתור ופרח כמו שבארנו בס' מלכים . ובקירות הבית היו עוד מקלעות כרובים והסבה בזה מבוארת במעט עיון ממה שזכרנו בזה בס' מלכים :

ויצף את הבית אבן יקרה . שקע ורבץ אבנים יקרות בזהב בקירות הבית לתפארת ולנוי : והזהב . שאומר ויחפהו זהב טהור מזהב פרוים הי' פרוים שם מקום ורבותינו פירשו שדומה לדם פרים מרוב שבחו ואדמימותו :

ויצף וכו' . בקירות הבית שקע אבנים יקרות במשבצות הזהב להיות לנוי ולפאר :

פרוים . שם מקום ורז''ל אמרו שדומה לדם הפרים ( יומא מה ) :

וילף את הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים . ידמה שזה שב ג''כ אל קרקע הבית לפי שאמר והזהב . ר''ל הזהב הנזכר במה שאמר בסמוך ויחפהו זהב טהור . או יהיה שב אל קרוי הבית וזה כי משלשים אמה שהיה קומתו היה שם קרוי גבהו עשרים אמה לבד כמו שנזכר בס' מלכים והקרוי ההוא ידמה שצפהו זהב פרוים והיו בו אבנים יקרות לתפארת ולהדור . וזה הבאור יותר נכון לפי מה שאחשוב . והנה זכר תחלה הצפוי אשר על הקרקע ואחר כן זכר צפוי הנכחי לו בקרוי הבית ואחר כן צפוי הקירות :

ויחף . כמו ויצף ומפרש מה צפה בבית הקירות והספים : וקירותיו . של ספי הבית שהיו של אבנים ומפרש קירותיו ודלתותיו זהב ובמלכים ( א ו ) כתוב עד קירות הספין ולכך קורא גג קירות הספון שהגג היה כמו ספינה ועריבה הפוכה שכן מנהג לקרות את הקרוי עגול כעין ספינה :

הקורות . קורות התקרה : הספים . מזוזות הדלתות : וקורותיו . הכתלים : ופתח . חתר צורות כרובים על הכתלים :

ויחף . ענין צפוי : כרובים . תרגום של נער הוא רביא כי פרצוף תינוק להם :

הקורות הספים . הנה הקורות הם צלעות הארזים שחפה בהם קירות הבית . והספים הם המזוזות אשר יקבעו בהם הדלתות . או האסקופות אשר למטה ולמעלה מהדלתות . או שני אלו הענינים יחד והוא יותר נכון . והקירות הוא מה שנשאר נראה מעובי הקיר במקום הדלתות ואותו העובי צפה גם כן זהב בדרך שלא היה נראה שם כי אם זהב . וספח כרובים על הקירות . קצר בזה המקום זכירת תמורות ופטורי ציצים :

ויעש את בית וגו' . כך היה לו לומר ויעש את בית קדש הקדשים עשרים על עשרים אלא לפי שאמר למעלה כך ואולם על פני רחב הבית אמות עשרים וגו' אמר כאן כמו כן : ויחפהו זהב טוב . אף בקדש הקדשים בנה תחלה קירות עץ ועליו חפה הזהב ומה שאין מזכיר כאן בקדש הקדשים שום עץ זהו משום גדולתו של ב''ה כלומר כל כותלי בית הארון היה של זהב ולא היה בהן עץ וזה כבוד לקדש הקדשים ובמלכים ( שם ) מוכיח כן ותדע שבשביל כבוד הבית אין מזכיר שום עץ שהרי כתיב ( שם ) ויצף את הבית אבן יקרה ובמלכים לא כתיב אבן יקרה הא כיצד אלא לפי שהספר דברי הימים למלכי יהודה הודיעך כי שלמה כוונתו לכבוד הבית : לככרים . מככרים :

ארכו על פני רוחב הבית . על שאמר כן באולם שהיתה כ' על עשר אמר כן בבית קה''ק עם שהיתה כ' על כ' : אמות עשרים . ר''ל והיתה אמות עשרים : לככרים . עלה לככרים שש מאות :

ומשקל למסמרות . לחזק בהם הזהב בקירות העץ : לשקלים . למשקל שקלים חמשים שקלום של זהב :

למסמרות . הם היתדות שחבר בהם את חפוי הזהב על העצים : והעליות . כותלי בנין העליות :

והעליות חפה זהב . ר''ל העליות אשר על הקדש ועל קדש הקדשים כי היו שם עליות גבהם כמו עשר אמות שנשארו מגובה הבית עד הקרוי :

מעשה צעצועים . דוגמתו ( ישעיה כ''ב ) הצאצאים והצפיעות ותרגומו ובניא תבנית ילדים וילדות עשה לכרובים כרביא ושל עץ היו ושוב ויצפהו זהב ( ובמלכים א' ו' ) ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן וכל מה שבפנים מעץ אינו רוצה להזכיר בזה הספר משום כבודו :

ויעשו וכו' . כרובים . הם עמדו בארץ והיו מעץ ומצופים זהב :

צעצעים . כמו צאצאים באל''ף והוא מל' הצאצאים והצפיעות ( ישעיה כב ) ותרגומו בניא ובני בניא ואף כי אמר כרובים אמר לתוספת ביאור מעשה צעצועים :

מעשה צעצועים . פירשו בזה בצורת נערים קטנים ויהיה אם כן הענין כפול כי הרצון בכרובים גם כן צורת נערים והרצון בו כמו רובים שהם נערים . ונראה לי שהרצון בו מעשה פרישות . ר''ל שהיו פורשים בכנפיהם ויהיה מענין שק ואפר יוצע לרבים ( אסתר ד' ג' ) אע''פ שהם שני שרשים . והנה היו הכרובים עומדים על רגליהם לשני צדדי הארון והיו אחוריהם דבקים לקיר המערבי שבקדש הקדשים ופניהם היו לצד הבית :

וכנפי הכרובים ארכם אמות עשרים . כיצד כנף האחד לעומת חמש וסוף החמש מגעת לקיר הבית לדרום והכנף האחרת מגיע לכנף הכרוב האחר שבצדו הרי עשר אמות לכרוב האחד וכן לאחר נמצא כנף כרוב אחד מגיע לצפון וכנף כרוב אחד לדרום נמצא שהיו ארוכות ככל כותל המערב שהיה ך' אמות וגופם אמרו רבותינו בנס היו עומדין ולפי פשוטו נראה לי שהיה גופן בולט מהם כעוף זה שפורש כנפיו בולט גופו מחוץ כנפיו וקומתן מפורש במלכים ( שם ) קומת הכרוב האחד י' באמה וכן הכרוב השני :

עומדים על רגליהם . בקרקעית הבית למערב : ופניהם לבית . לפנים שלא היו ראשיהם זקופים שנראה כמביטין לחוץ אלא ראשם היה כפוף ומביטין לפניהם כדכתיב ופניהם איש אל אחיו ( שמות כ''ה ) וכאן אומר ופניהם לבית אלא פונים היו ראשם זה כנגד זה וגם ראשיהם כפופים לבית כלפי פנים והארון הי' עומד במקום פרישת שני הכרובים והיו כנפי הכרובים מטין מן הכותל וסוככין על הכפורת ועל הארון בכנפיהם ולבד מכרובים אלו היו הכרובים שעשה משה מן הכפורת עדיין אדוקין ומדובקים על הכפורת ועומדין עליו ואל תתמה שהרי כמו כן עשה עשר שלחנות וי' מנורות לבד מאותן של משה :

פורשים . כשהם פרושים ברוחב קה''ק : לבית . מול חלל הבית ולא פנו זה מול זה :

ויעש את הפרכת תכלת וארגמן . ותלה על הדלת שהיה באמה טרקסין שבו נכנסין לפני ולפנים אע''פ שהיה בו דלתות תלה עליו כדלקמן ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים וגו' : ויעל עליו כרובים . ציורי כרובים :

את הפרוכת . מול פתח בית קה''ק ועם שהיו שם דלתות כמ''ש למטה ובמ''א : ויעל . צייר עליו כרובים במעשה רוקם :

שלשים וחמש ארך . קומה ובמלכים ויצר את שני העמודים נחשת י''ח אמות פירש רבינו שלמה זצ''ל יצקם שניהם כאחד ושוב חלקן לשנים והאמה החסרה אינה חושבה לפי שאינה דומה למלאכת שאר העמוד כמו שאמר שם בענין ( ב' כ''א ) ועל ראש העמודים מעשה פרח שושן וגם רבי יוסף פירש כן ולא נראה דמה לנו גבהה י''ח אלא כך שמעתי ודאי יצקם שניהם כאחד ואח''כ חלקם לשנים ונמצאו כל אחד י''ז אמה וחצי : והצפת . שהיא כותרת שנאמר שם עביו חצי אמה הרי כל אחד י''ח אמות , צפת הוא צפוי כמו ויצפה אותם זהב כלומר היה עשוי כמין כובע חלול ועביו חצי אמה מלמטה וכשהופכו ונותנו על העמוד נמצא העובי חצי אמה הרי י''ח אמות ( ובמלכים א' ז' ) קורהו כותרת לשון כתר כדכתיב ושתי כותרות וגו' :

לפני הבית . בחלל האולם : שלשים וחמש אורך . של שניהם יחד : והצפת . היא הכותרת האמור במ''א וקרוהי צפת לפי שהיתה צפוי וכסוי על העמוד ממעל :

אמות שלשים וחמש ארך . ר''ל בן שני העמודים ולזה היה גובה כל עמוד שבע עשרה אמה וחצי ואולם בס' מלכים זכר שגובה כל עמוד היה שמונה עשרה אמה ולא דקדק בחצי אמה או היה חצי הראמה מכוסה בכותרת : והצפת אשר על ראשו . היא הכותרת שהיה על ראש העמוד כמו שנזכר בס' מלכים והיא מחובר משתי כותרות כל אחת בצורת מזרק כמו שבארנו שם :

ויתן בשרשרות . עשה שרשרות בראש הצפת תחתיו ובתוך השרשרות קבע צורת רמונים כדי לכסות חלל הצפת כדכתיב ( שם ) לכסות את שתי גולות הכותרת ועל שם חללו קורא להם גולות כזו השבכה שכתב שם הם השרשרות לשון ועל שבכה יתהלך ( איוב י''ח ) ל' ענפים כמו בסבך בקרניו ( בראשית כ''ב ) ויש אומרים קופיא ור' אלעזר פירוש ענפים :

ויעש שרשרות . הוא האמור במ''א ויעבר ברחוקות וכו' ור''ל שעשה בריחים משלשלאות זהב לפני המחיצה שבין ההיכל לבית קה''ק : בדביר . המחיצה ההיא נקראה דביר כמו בית קדש הקדשים עצמה : ויתן על ראש העמודים . נתן שרשרות על ראש העמודים ובהם היו הרמונים חרוזים ולפי שזכר מלת שרשרות בתחלת המקרא חסרו כאן וסמך על המבין ועם שאינם במקום השרשרות ההם : מאה . לכל טור היו מאה ולכל עמוד היו שתי טורים כמ''ש במ''א :

על פני ההיכל . על פתח ההיכל בחוץ באולם כדמוכח ( במלכים א' ז' ) וכותרת אשר על ראש העמודים אולם ההיכל מעשה שושן : אחד מימין . הפתח : ואחד מהשמאל . הפתח : יכין . ובועז . יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב כירח יכון עולם ( תהלים פ''ט ) : בועז . ( כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז יוש''ה ) שנאמר ישיש כגבור לרוץ ( שם י''ט ) והבי''ת בבועז כמו ( בראשית ה' ) מ''ם בנח ינחמנו ( בשמואל א' א' ) כי מה' שאלתיו : ויקרא שם הימיני יכין . אע''פ שירח קטן מהשמש שיועיל לו ויהיה נכון כירח יכון ולא כלבנה המתחסרת אמר שלמה אם הקב''ה כינה מלכותי לשמש וירח אף אני אעשה דבר נכון וקים עמודי נחשת גדולים , ד''א חירם שהיה מבני דן עשה את העמודים קרא את האחד יכין על שם אביו שמשון שנאמר בו ( שופטים ט''ז ) וילפת שמשון שני עמודי התוך ( וגו' נכון וגו' ) ושלמה קרא לשני בועז ע''ש זקנו בועז דוגמא ויקרא לו לבן יגר שהדותא ( בראשית ל''א ) :

יכין . לסימן טוב שיכין הבית לעד : בועז . הוא מלה מורכבת בו עז ר''ל בהבית הזה ימצא עוז וחוזק לישראל :

ויעש שרשרות בדביר . ירצה לפי מה שאחשוב שהוא עשה שרשרות בכותרת הפנימית והיא התחתונה כי הצפת הוא שתי כותרות דבוקות זו בזו תמונת כל אחת מהן כמו תמונת מזרק . והנה כמו שקרא דביר שם הבית הפנימי כן קרא דביר שם הכותרת הפנימית :