דברי הימים ב פרק-ב{א}
וַיִּסְפֹּ֨ר שְׁלֹמֹ֜ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אִ֣ישׁ סַבָּ֔ל וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר וּמְנַצְּחִ֣ים עֲלֵיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
ומנצחים עליהם . רודים ונוגשים עליהם לבל ירפו ידיהם מן המלאכה :
סבל . נושא משא כמו והנושא בסבל ( נחמיה ד ) : חוצב . כן יקרא כריתת האבן : ומנצחים . מל' נצחון ונגישה :
ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל וגו' . כבר בארנו בפ' מלכים כי לא יסתור מה שכתוב בזה המקום ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות מה שכתוב שם ( ה' ל' ) שלשת אלפים ושלש מאות הרודים בעם העושים במלאכה וזה כי השלש מאות הנשארים היו מנצחים על שלשת האלפים ושלש מאות והיו אחד עשר תחת כל אחד מהם באופן שהיו הוא ואשר תחתיו שנים עשר :
{ב}
וַיִּשְׁלַ֣ח שְׁלֹמֹ֔ה אֶל־חוּרָ֥ם מֶֽלֶךְ־צֹ֖ר לֵאמֹ֑ר כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִם־דָּוִ֣יד אָבִ֔י וַתִּֽשְׁלַֽח־ל֣וֹ אֲרָזִ֔ים לִבְנֽוֹת־ל֥וֹ בַ֖יִת לָשֶׁ֥בֶת בּֽוֹ׃
כאשר עשית וכו' . כאומר כן עשה עמדי וכאשר יאמר בסוף דבריו : להקדיש לו . נדרי קרבנות : ומערכת תמיד . הם לחם הפנים : ועולות . להעלות לו עולות תמיד בבקר ובערב : לשבתות וכו' . הם המוספין :
כאשר עשית עם דוד אבי וגו' . הנה בזה הספור קצר מאד בס' מלכים ולזה ראינו לבארו . הנה כמו שעשית חסד עם דוד ששלחת לו ארזים לבנות לו בית לשב' בו כן אשאל ממך שתעשה לי חסד :
{ג}
הִנֵּה֩ אֲנִ֨י בֽוֹנֶה־בַּ֜יִת לְשֵׁ֣ם ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֗י לְהַקְדִּ֣ישׁ ל֡וֹ לְהַקְטִ֣יר לְפָנָ֣יו קְטֹֽרֶת־סַמִּים֩ וּמַעֲרֶ֨כֶת תָּמִ֤יד וְעֹלוֹת֙ לַבֹּ֣קֶר וְלָעֶ֔רֶב לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וּֽלְמוֹעֲדֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְעוֹלָ֖ם זֹ֥את עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
להקדיש לו . לצורך מה : להקטיר לפניו קטורת . שהוא דרך כבוד וגם מכפיל כי אם להקטיר לפניו : לעולם זאת על ישראל . לכך אני מבקשך לשלוח אלי בנין טוב וחזק לפי שלעולם זקוק על ישראל להקריב קרבנם בבית זו אשר אני בונה :
לעולם זאת . הדבר הזה קבוע הוא לעולם על ישראל וכאומר בעבור זה מהצורך לבנות בית חזק ומתקיים :
כי אני בונה בית לשם ה' אלהי . שיפרסם קדושת ה' ית' לאנשים ושם יהיה מקום להקטיר לפניו קטורת תמיד והוא מזבח הזהב אשר הוא מקום להקטיר לפניו קטורת תמיד והוא מזבח הזהב אשר הוא בקודש ולערוך שם תמיד נרות המנורה ולחם הפנים על שלחן הזהב ועולות תמיד לבוקר ולערב ולשבתות עולות נוספות ולחדשים והם המוספין אשר בראשי חדשים ובמוספי המועדים . הנה זאת על ישראל תמיד כי כבר נצטוו על זה בתורה :
{ד}
וְהַבַּ֛יִת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י בוֹנֶ֖ה גָּד֑וֹל כִּֽי־גָד֥וֹל אֱלֹהֵ֖ינוּ מִכָּל־הָאֱלֹהִֽים׃
והבית אשר אני בונה גדול . לפיכך צריך אני שתשלח לי מבניינך וא''ת תקטין את הבית כדי שלא תצטרך לאחרים איני יכול כי גדול אלהינו מכל האלהים ולכך איני יכול להקטינו ולהמעיטו :
גדול . אעשנהו גדול בבנין וביופי :
והנה הבית אשר אני בונה הוא גדול כי גדול אלהינו מכל האלהים אשר בשמים ובארץ כי הוא שליט על הכל והם עלולים ממנו ולפי גדולתו ראוי שיהיה גם כן הבית הנעשה לו גדול ונכבד מאד בדרך שיהיה עדות קצת על גדולתו :
{ה}
וּמִ֤י יַעֲצָר־כֹּ֙חַ֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת כִּ֧י הַשָּׁמַ֛יִם וּשְׁמֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לֹ֣א יְכַלְכְּלֻ֑הוּ וּמִ֤י אֲנִי֙ אֲשֶׁ֣ר אֶבְנֶה־לּ֣וֹ בַ֔יִת כִּ֖י אִם־לְהַקְטִ֥יר לְפָנָֽיו׃
ומי יעצר כח לבנות לו בית . לפי שאמר והבית אשר אני בונה גדול שמא יהא משמע לך גדול כל סיפוקו ואין זה כי מי יעצור כח מי יכול לדחוק ולעצור כח עצמו כל כך לבנות לו בית הראוי לו ודוגמא למעלה ( כט ) כי נעצור כח להתנדב : כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו . ולכך הוא אומר ומי אני אשר אבנה לו בית ומה שאני בונה לו לא כלום כי אם להקטיר בו לפניו :
ומי וכו' . כאומר הנה עם כל גודל הבית אל תחשוב שתהיה לשבתו כי מי יעצר כח וכו' : ושמי וכו' . הם השמים העליונים אשר ממעל השמים הנראים : לא וכו' . לא יחזיקו אותו כי הוא מקום העולם ואין העולם מקומו : ומי אני . עם כי אני מלך מי אני נגדו הלא כמוני כאין : כי וכו' . אינה עשויה כ''א להקטיר בה לפניו :
יעצר . ענין עכבה וכן נעצר כח ( דה''א כט ) : יכלכלהו . ענין החזקה כמו אלפים בת יכיל ( מ''א ז ) :
ומי הוא שימנע כח לבנות לו בית . ר''ל כי אין ראוי לאדם שיבנה לו בית שיעצר מכחו בזה הבנין אבל יחויב לו שישתדל בכל מאמצי כחו לבנות הבית באופן שיהיה היותר גדול והיותר נכבד שיוכל לעשותו כי עם כל מה שיעש' בו מההגדל' וההדור לא יהיה נחשב למאומה למעלת ה' ית' וזה כי השמים ושמי השמי' לא יכילו שעור מעלת ה' ית , וחכמתו כי הנמצא בהם ובחלקיהם כלם מנימוס הנמצאות המושכל לה' ית' וסדרם וישרם הוא רחוק מאד לאין שעור משלמות הנימוס המושכל אצל ה' ית' עד שאין יחס אליו כלל כמו שבארנו זה בבאור שלם בחמישי מס' מלחמות ה' . ובהיות הענין כן מי אני שאבנה לו בית יעוד בשלמות על קדושתו ורוממותו והנה היה המציאות כלו קצר בזה אך יהיה זה להקטיר לפניו להעיר על קצת הערות מסודות המציאות הרוחני . כמו שבארנו בבאורונו לדברי התורה :
{ו}
וְעַתָּ֡ה שְֽׁלַֽח־לִ֣י אִישׁ־חָכָ֡ם לַעֲשׂוֹת֩ בַּזָּהָ֨ב וּבַכֶּ֜סֶף וּבַנְּחֹ֣שֶׁת וּבַבַּרְזֶ֗ל וּבָֽאַרְגְּוָן֙ וְכַרְמִ֣יל וּתְכֵ֔לֶת וְיֹדֵ֖עַ לְפַתֵּ֣חַ פִּתּוּחִ֑ים עִם־הַֽחֲכָמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עִמִּי֙ בִּֽיהוּדָ֣ה וּבִֽירוּשָׁלִַ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֵכִ֖ין דָּוִ֥יד אָבִֽי׃
ובארגון . זה ארגמן : וכרמיל . זו תולעת שני תדע שהרי לא נזכר כאן תולעת שני : ויודע לפתח פתוחים . דוגמת פתוחי חותם שיודע לחתום ולצייר באבנים גראבי''ר בל''א :
עם החכמים . לעשות במלאכה עם החכמים אשר עמי :
ובארגון . הוא ארגמן וכן תרגומו : וכרמיל . הוא תולעת שני : לפתח פתוחים . ענין חתירת הצורות באבנים כמו פתוחי חותם ( שמות כח ) :
ובארגון . ר''ל ארגמן בעבור הפרוכת : וכרמיל . הוא תולעת שני : ויודע לפתח פתיחים . היא עשיית הציורים בעצים או באבנים או במתכות בדרך שיהיו בולטים או שוקעים בדרך המכוון בהם :
{ז}
וּֽשְׁלַֽח־לִי֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֜ים בְּרוֹשִׁ֣ים וְאַלְגּוּמִּים֮ מֵֽהַלְּבָנוֹן֒ כִּ֚י אֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי אֲשֶׁ֤ר עֲבָדֶ֙יךָ֙ יֽוֹדְעִ֔ים לִכְר֖וֹת עֲצֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְהִנֵּ֥ה עֲבָדַ֖י עִם־עֲבָדֶֽיךָ׃
מהלבנון . אשר בארצך : יודעים לכרות וכו' . לפי הקצב הנראה למלאכת הבנין : עם עבדיך . יהיו עם עבדיך לסייע להם :
ואלגומים . הוא הפוך מן אלמוגים האמור במ''א והוא מין עץ יקר וחשוב :
ואלגומים מהלבנון . הנה אמרו מהלבנון שב אל עצי ארזים והברושים כי האלגומים ילקחו בים כי הוא עץ צומח בקרקע הים . קוראלי''י בלע''ז :
{ח}
וּלְהָכִ֥ין לִ֛י עֵצִ֖ים לָרֹ֑ב כִּ֥י הַבַּ֛יִת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י בוֹנֶ֖ה גָּד֥וֹל וְהַפְלֵֽא׃
ולהכין . צוה להכין לי וכו' : והפלא . ברוב הגודל ומהצורך א''כ לעצים מרובים :
גדול והפלא . ר''ל הפלא בגודל :
{ט}
וְהִנֵּ֣ה לַֽחֹטְבִ֣ים ׀ לְֽכֹרְתֵ֣י ׀ הָעֵצִ֡ים נָתַתִּי֩ חִטִּ֨ים ׀ מַכּ֜וֹת לַעֲבָדֶ֗יךָ כֹּרִים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶף וּשְׂעֹרִ֕ים כֹּרִ֖ים עֶשְׂרִ֣ים אָ֑לֶף וְיַ֗יִן בַּתִּים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶף וְשֶׁ֕מֶן בַּתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים אָֽלֶף׃
נתתי חטים מכות . בל''א ( פול אויף ) ויש אומרים מכות כתותין להוציא חטים מן השבולת : ויין בתים . לשון בת מדה בלח כור ביבש :
לחוטבים . ולתוספת ביאור אמר לכורתי העצים : נתתי . כמו אתן : מכות . כתות וטחון , או הוא מלשון נכת והוא תרגום של נשך ור''ל לנשוך בשיניהם ולאכלם ויהיה כמש''כ במ''א מכולת שהוא כמו מאכולת :
כורים . שם מדה של שלשים סאין : בתים . בת היא מדת הלח מחזקת שלשה סאין :
חטים מכות . ר''ל חטים טחונים גם והם חטין כתותין : בתים עשרים אלף . בת היא שלש סאין כמו האיפה . והנה בס' מלכים לא זכר מה שהיה נותן שלמה לעבדי חורם שנה בשנה אך זכר מה שהיה נותן שלמה לחורם ללחם ביתו בעבור מה שהיה עוזר לו בזאת המלאכה :
{י}
וַיֹּ֨אמֶר חוּרָ֤ם מֶֽלֶךְ־צֹר֙ בִּכְתָ֔ב וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־שְׁלֹמֹ֑ה בְּאַהֲבַ֤ת יְהוָה֙ אֶת־עַמּ֔וֹ נְתָנְךָ֥ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃
באהבת . בעבור שה' אוהב את עמו לזה העמיד אותך עליהם למלך להיות להם לפאר ולעזר :
{יא}
וַיֹּאמֶר֮ חוּרָם֒ בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר נָתַן֩ לְדָוִ֨יד הַמֶּ֜לֶךְ בֵּ֣ן חָכָ֗ם יוֹדֵ֙עַ֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה אֲשֶׁ֤ר יִבְנֶה־בַּ֙יִת֙ לַיהוָ֔ה וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃
אשר יבנה . אשר יהיה בונה בית ה' ובית ההגון למלכות ישראל וכאומר אם הוא יהיה הבונה אז יהיה בתכלית הפאר והיופי :
אשר יבנה בית לה' ובית למלכותו . ידמה שהודיע אותו שלמה כי רצונו גם כן לבנות בית למלכותו :
{יב}
וְעַתָּ֗ה שָׁלַ֧חְתִּי אִישׁ־חָכָ֛ם יוֹדֵ֥עַ בִּינָ֖ה לְחוּרָ֥ם אָבִֽי׃
יודע בינה לחורם אבי . אומן חכם של אבי היה גם שלי הוא :
ועתה וכו' . גם זה מדברי הכתב ששלח אל שלמה ועל שהתחיל בה לומר באהבת וכו' לזה הפסיק וסמך לו שאמר אז להעומדים לפניו ברוך ה' וכו' וחוזר לדברי הכתב : לחורם אבי . כמו לחורם ולאבי ור''ל יודע בינה ואומן מובהק שלי ומאז היה אומן מובהק של אבי , או הלמד היא במקום את ועל האומן אמר כי גם שמו היה חירם כמ''ש במ''א וקראו אבי בלשון חשיבות על רוב חכמתו כי אב הוא ענין שר וחשוב :
שלחתי איש חכם . הנה הוא היה בן ישראלית ואביו היה מעם צור :
{יג}
בֶּן־אִשָּׁ֞ה מִן־בְּנ֣וֹת דָּ֗ן וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִ֡י יוֹדֵ֡עַ לַעֲשׂ֣וֹת בַּזָּֽהָב־וּ֠בַכֶּסֶף בַּנְּחֹ֨שֶׁת בַּבַּרְזֶ֜ל בָּאֲבָנִ֣ים וּבָעֵצִ֗ים בָּאַרְגָּמָ֤ן בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבַבּ֣וּץ וּבַכַּרְמִ֔יל וּלְפַתֵּ֙חַ֙ כָּל־פִּתּ֔וּחַ וְלַחְשֹׁ֖ב כָּל־מַחֲשָׁ֑בֶת אֲשֶׁ֤ר יִנָּֽתֶן־לוֹ֙ עִם־חֲכָמֶ֔יךָ וְֽחַכְמֵ֔י אֲדֹנִ֖י דָּוִ֥יד אָבִֽיךָ׃
בן אשה . אלמנה היתה : מן בנות דן . משבט דן : ואביו איש צורי . יהודי היה יושב בצור דוגמא עובד אדום הגתי ( שמואל ב' ו ) שהיה יושב בגת ולוי היה ובמלכים ( א ז ) כתיב ובן אשה אלמנה ממטה נפתלי ואביו איש צורי אלא אמו מדן ואביו מנפתלי ומה צריך לייחס מאיזה שבט היה אביו ואמו זהו שכתוב ( ראשית ל' ) דנני אלהים וגם נפתולי אלהים וגו' ( שם ) אמרה רחל מעתה עקמתי פתולים עקמומיות עשיתי עד שאני יכולה לדמות עצמי ללאה אחותי אם לאה תתפאר בבצלאל בנה שיעשה המשכן יצטרך להשתתף במלאכתו אחד מבני דן שנא ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן ואם שלמה בן אחותי יבנה ב''ה צריך להשתתף עמו מבני דן ונפתלי : ואביו איש צרי . ללמדך אע''פ שאמו אלמנה צריך אדם לתפוש אומנות אביו ( ולהחיות אמו סא''א ) ( כך שמעתי מפי רבינו שלמה בר לוי ממנטויל''א בן אחותו של רבינו משה הדרשן ) :
איש צורי . ר''ל מאז התגורר בצור : ולחשוב . להמציא מלאכות יקרות הבאה ממחשבת הלב וכן מעשה חושב ( שמות כו ) ויאמר על מעשה האריגה מחולף הצורות בהעבר מזה מן העבר מזה : אשר ינתן לו . לעשות אותם עם חכמיך :
ובבוץ . הוא פשתן : רפסדות . הם דוברות האמור במלכים א' והם הקורות הקשורות יחד להשיטם במים אל מקומם הנרצה ולשון רפסודות הוזכר בתלמוד ירושלמי ( ברכות פרק ד' ) :
{יד}
וְ֠עַתָּה הַחִטִּ֨ים וְהַשְּׂעֹרִ֜ים הַשֶּׁ֤מֶן וְהַיַּ֙יִן֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר אֲדֹנִ֔י יִשְׁלַ֖ח לַעֲבָדָֽיו׃
{טו}
וַ֠אֲנַחְנוּ נִכְרֹ֨ת עֵצִ֤ים מִן־הַלְּבָנוֹן֙ כְּכָל־צָרְכֶּ֔ךָ וּנְבִיאֵ֥ם לְךָ֛ רַפְסֹד֖וֹת עַל־יָ֣ם יָפ֑וֹ וְאַתָּ֛ה תַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖ם יְרוּשָׁלִָֽם׃
רפסדות . ( ובמלכים א' ה' ) דוברות בל''א פלייצי''ץ : על ים יפו . פי' על חוף הים כמו וירד יפו דיונה :
ואנחנו . ר''ל עבדי : על ים יפו . היו קרוב אל הלבנון ועל הים ההוא השיטו את העצים : ואתה . ר''ל עבדיך יעלו אותם מן המים לשאתם ירושלים :
רפסודות . רדיל''ן בלע''ז :
{טז}
וַיִּסְפֹּ֣ר שְׁלֹמֹ֗ה כָּל־הָאֲנָשִׁ֤ים הַגֵּירִים֙ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֣י הַסְּפָ֔ר אֲשֶׁ֥ר סְפָרָ֖ם דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמָּצְא֗וּ מֵאָ֤ה וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
ויספר שלמה כל האנשים הגירים . מלא בב' יודי''ן ומתחילה כשספרם דוד נקראו שם גרים ביו''ד אחת אבל שלמה ספרם בשעת מעשה כשבנה ולכך כתיב מלא ודוגמא והעליתם את עצמותי מזה חסר אתכם בפ' ויחי בשעת מעשה כשלקחן ( בפ' בשלח ) כתיב אתכם : ויספר וכו' . אחרי הספר . למעלה דכתיב ( לעיל כ''ב ) ויאמר דוד לכנוס את הגרים :
הגירים . הם הגבעונים :
אחרי הספר אשר ספרם דוד אביו . ר''ל אחרי המספר מנה אותם דוד אביו וידמה מזה המקום כי כאשר כנס דוד את הגרים לעשות את בית המקדש אז מנה אותם :
{יז}
וַיַּ֨עַשׂ מֵהֶ֜ם שִׁבְעִ֥ים אֶ֙לֶף֙ סַבָּ֔ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר וּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת מְנַצְּחִ֖ים לְהַעֲבִ֥יד אֶת־הָעָֽם׃
ויעש מהם שבעים אלף וגו' . מה שחזר ומזכירן ומזכיר המספר בשביל שהפסיק הענין לכך הוצרך לומר אף עתה ולא יפסוק עד שיכלה כל הבנין ואומר מיד ויחל שלמה לבנות וגו' ואפילו בפסוק א' מנהגו שיפסיק הענין ומתחיל לדברי הראשון כמו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וגו' ( מדבר טו ) , ולמחרתו כתיב ( שם ) ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך וגו' וחוזר ואמר וקחו איש מחתתו וגו' אלא לפי שהפסיק בכמה פסוקים הוצרך שנית להכתב וכ''ש כאן :
ויעש מהם וכו' . עם כי כבר נאמר למעלה חזר ואמר לסמכו לספור הבנין : מנצחים . רודים ונוגשים את העם לעשות העבודה ולא ירפו ידיהם מן מלאכה :
מנצחים . מל' נצחון והתגברות ונגישה : ויחל . מל' התחלה :