מזבח נחושת . ר''ל מזבח אבן תחת מזבח נחשת שעשה משה במדבר :

ועשר אמות קומתו . אחשוב שהיה קומתו עשר אמות מחוט הסקרא ולמעלה . והשאר מהדברים באלו העמודים והים כבר בארנוהו בס' מלכים :

עשר באמה משפתו אל שפתו . י' על י' באמצעיתו עגול סביב : וקו שלשים באמה יסב אותו . כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש ברחבו טפח : וחמש באמה קומתו . עומקו :

את הים . כעין גיגית גדולה עשויה בדמות ים : מוצק . ביציקה נעשה ולא בהקשת הקורנס : משפתו . משפת זה עד השפה שממולו : עגול סביב . בכל סביבו היה עגול : וקו שלשים . כי כל מה שיש ברחבו אחד יש בהקיפו שלשה :

וקו . חבל :

ודמות בקרים תחת לו . צורת דמות בקרים יצק ממנו לעמוד עליו ואדוקים בו כדאמר בסוף הפסוק הבקר יצוקים במצקתו : סביב סובבים אותו עשר באמה מקיפים את הים . אין מפורש כאן מה הדבר שסובבן אלא במלכים ( א' ז' ) כתיב לפקעים מתחת לשפתו סביב וגו' פקעים כגון שעושין לכוסות פימילי''ש עגולים משום נוי ומתחת לשפתו וסביב היו עומדים בשלש אמות התחתונות מרובעות ושתים עליונות עגולות ואי אפשר להכיל אלפים בת יכיל שהם מאה וחמשים מקוה טהרה אלא בענין זה כמו שמפורש בעירובין והעליונות מרובועת ותחתונות עגולות א''א לומר דכי כתיב עגול סביב סביב משפתו כתיב ומה שאמר בפקעים הללו עשר אמה לכל רוח אבל במקום עגולו אי אפשר לומר עשר באמה סביב : שנים טורים . היו הפקעים : יצוקים במצקתו . הכל יצוקים יחד לא שחבר לו את הפקעים אחר יציקתו על ידי מסמרות או על ידי דבק שקורין שולדור''א בלע''ז :

ודמות בקרים . כעין ראשי בקרים ובמ''א נאמר פקעים כי עשו בפקעים צורות ראשי בקרים : תחת לו . ר''ל בשלש האמות התחתונות שהיו מרובעות אבל שתי האמות העליונות היו עגולות כמ''ש רז''ל בערובין וז''ש עשר באמה מקיפים וכו' ר''ל ארבעה הפאות שבכל אחת עשר אמות היו הבקרים מקיפים וכו' : שנים טורים . שני שורות בקרים הקיפו זה למעלה מזה : יצוקים . הבקרים ההם היו ניצוקים כאחד עם יציקת הים ולא יצקם בפ''ע וחברם אח''כ במלאכה :

וכל אחוריהם ביתה . אחוריהם של בקרים הללו היו פונים ביתה אל תחתיהם שבצפון פונים אחוריהם כנגד אותן שבדרום ושל מזרח כנגד שבמערב :

עומד . הים הזה היה עומד על י''ב בקר עשויים מנחושת : פונים . את פניהם : והים עליהם . לתוספת ביאור כפל הדבר : וכל אחוריהם . אחורי הבקר היו לצד פנים אחוריו של זה מול אחוריו של זה :

ועביו טפח . שוליו ודפנותיו אלא שאצל פיו הי' דק מרוקע ומרודד : כמעשה שפת כוס . ששותין בו ומצויר פרח שושן : מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל . אף זה מחזיק ובמלכים ( שם ) כתיב אלפים בת יכיל גודשא תלתא שהבת ג' סאין שנאמר האיפה והבת תוכן אחד להם הרי לך ששת אלפים סאין נמצאו מאה וחמשים מקוה טהרה לארבעים מאות סאין מאה מקואות נמצא גם לעשרים מאות סאין הנותרים חמשים מקואות ואף לכשתחלוק הכלי לפי המדה ששערו חכמים אמה על אמה בגובה שלש אמות למקוה תמצא וכן לשלש אמות מרובעות קומה ועשר על עשר משפתו אל שפתו מרובעות מאה מקואות ולשתים אמות עגולות קומה עשר על עשר משפתו אל שפתו עגולות חמשי' מקואות שמרובע יותר על העגול רביע :

ועביו . שוליו ודפנותיו : ושפתו . שפת הים ממעל היה מעשה דק ומרודד כמעשה שפת כוס המצויר בפרח ושושן : מחזיק בתים . וחזר ומפרש שלש אלפים יכיל :

יכיל . יחזיק כמו קטן מהכיל ( מ''א ח ) :

ויעש כיורים עשרה . לבד אותן של משה : ויתן חמשה מימין . לכיור של משה : וחמשה משמאל . לרחצה בהם קדוש ידים ורגלים : את מעשה העולה ידיחו בם . מן מימי הכיור ידיחו קרבי העולה ודוקא עולה אבל שלמים לא שהוא נאכל לבעלים בכל העיר , הכיורים היו לקדוש טבילה :

מימין . של הכיור שעשה משה : לרחצה בהם . את ידיהם ואת רגליהם כמ''ש בתורה : את מעשה וכו' . אף היו מדיחים בהם מעשה העולה כקרבים וכיוצא : לרחצה . לכהנים לטבול בו מטומאתן וארז''ל שלא היו המים שאובים כי רגלי הבקרים שעמדו תחתיו היו נקובים וחלולים ודרך בם באו המים מן המעיין :

כיורים . כעין דוד ולה דדים המריקים מים : ידיחו . ענין שטיפה :

לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם . הנה הכיורות היו לרחוץ מהם הכהנים ידיהם ורגליהם כמו שנזכר בתורה והנה זכר שהיו מדיחים בהם מעשה העולה כמו הקרב והכרעים : והים לרחצה לכהנים בו . ר''ל כשהיו צריכן טבילה :

ויעש את מנרות הזהב עשר כמשפטם . למה נאמר במנורות כמשפטם לפי שמודיענו למה עשה עשרה מנורות והכל דרש מן התורה פרחים כפתורים גביעים משוקדים נאמרו בפ' שבעים הרי לכל עשרה מנורות שבעה נרות , ( כן פי' אחי אמי דודי ר' קלונימוס ב''ר יהודה ומדרש הוא ) ושבעה נרותיה כנגד ז' כוכבים חנכ''ל שצ''ם : ויתן בהיכל חמש מימין . למנורה של משה : וחמש משמאל . וכולם בדרום :

כמשפטם . כתמונת מנורת משה בגביעים וכו' : מימין . של מנורת משה וכן השלחנות :

ויעש את מנורות הזהב עשר . ידמה שכלם היו מדליקין ובכל שלחנות שבהיכל היו עורכים גם כן לחם הפנים והראיה לזה מה שאמר אחר זה ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים ואת המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט :

משמאל . של שלחן בצפון : ויעש מזרקי זהב מאה . שזורקין בו הדם על המזבח :

ויעש חצר הכהנים . עזרת הכהנים : והעזרה הגדולה . זו עזרת ישראל :

והעזרה הגדולה . היא עזרת ישראל וקרויה עזרה על כי נעזרים מה' כאשר יתפללו בה :

ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה . הנה חצר הכהנים היא אשר היה בתוכו מזבח הנחושת ולאמצע צד המערב ממנו היה האולם וההיכל והדביר . והעזרה הגדולה היא עזרת ישראל :

מכתף הימנית קדמה ממול נגבה . ריחק אותו מן המזרח מן כנגד הפתח לדרומה של עזרה לפי שאין כבוד ונאה שיהו מטבילין כנגד פתח האולם :

מכתף הימנית . בפאת הדרום : קדמה ממול נגבה . ר''ל משוך כלפי מקצוע מזרחית דרומית שבחצר הכהנים :

ויעש חורם את הסירות . סירות נחושת שעשויים לחתות הדשן לתת לתוך הסירות :

בבית האלהים . בעבור צורך בית האלהים :

הסירות . כעין קדרה כמו והיו הסירות בבית ה' ( זכריה יד ) : היעים . מכבדות לגרף הדשן והוא מל' ויעה ברד ( ישעיה כח ) :

והגלות והכתרות על ראש העמודים שתים . לשתי העמודים : והשבכות שתים . אלו השרשרות שנאמרו למעלה ותדע שכן הוא שהרי לא בכאן ולא במלכים מזכיר בפרשה זו בשום מקום שרשרות : לכסות את שתי גלות הכתרות . לכסות חלל הכותרת בשבכות ואותן ענפים כענפי חריות כמו שפירשתי :

והגלות והכתרות . הגולות של הכותרות :

והגלות . כן יקרא חלק התחתון מן הכותרת על כי מעשהו כספל והוא מל' וגולה על ראשה ( זכריה ד' ) : והשבכות . כן יקרא חלק העליון מן הכותרת על כי מעשהו כעין שבכה ורשת :

ואת הרמונים ארבע מאות . למעלה הוא אומר ויעש רמוני מאה הא כיצד אלא כך יש לנו לפרש ודאי ד' מאות רמונים עשה כאשר נאמר כאן ומה שאמר מאה הרי מאה לכל טור וטור וד' טורים הם כדאמר ב' טורים לשבכה אחת וכן שני טורי' רמוני' לשבכה אחת הרי ד' טורי' והרמוני' היו מחוזרי' בתוך השבכות המשובצי' ותקועי' לכסות בה היטיב את שתי גולות הכתרות :

לשתי השבכות . לתלותן סביבן כמ''ש במ''א : לכסות וכו' . על השבכה יאמר שכסתה על גולות הכותרו' אשר על פני העמודים ומעשה הכותרות מפרש במ''א :

על פני . ר''ל בגבהם ועל כי פני האדם הוא בגובהו נקרא הגובה על פני בל' שאלה :

ואת המכונות עשה . ובמלכי' כתיב ויעש את המכונות עשר מכונות הם כני הכיור ושם מפורש מלאכתם :

על המכונות . להושיבם על המכונות :

המכנות . מל' כן ובסיס :

ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות . אע''פ שאמרנוהו כבר למעלה בא וחזר ושנה ועוד להודיענו כי נחשת היו וגם מודיענו מזלגות שלא הוזכר למעלה : מרוק . דוגמת מרקו הרמחים ( ירמיה מ''ו ) ומורק ושוטף במים ( ויקרא ו' ) ובמלכים ( א' ז' ) כתיב ממורט כמו כי ימרט ראשו ( ויקרא י''ג ) ותרגומו נחשת טב :

ואת הסירות וכו' . עם שכבר נאמר למעלה אמר שוב לומר שהיו מנחשת מרוק : כל כליהם . של חצרות בית ה' : חורם אביו . הראוי כאביו ותחסר כ''ף השמוש וכן ייטיב גהה ( משלי יז ) והראוי כגהה ור''ל חורם עשאם טובים ויפים כאביו כלומר כפי מה שהיה עושה אביו שהיה נודע לאומן גדול כמ''ש במ''א :

מרוק . זכה ובהירה כמו מרקו הרמחים ( ירמיה מו ) :

עשה חורם אביו למלך שלמה . אחשוב שהוא חסר וא''ו והרצון בו עשה חורם ואביו למלך שלמה וזה כי אביו ג''כ היה בקיא בזאת המלאכה כאמרו בס' מלכים ואביו איש צורי חרש נחשת : נחשת מרוק . ר''ל צרוף ונקי :

בעבי האדמה . תרגומא גרגושתא בארדי''לא בלע''ז : בין סכות ובין צרדתה . ובמלכים כתוב צרתן צרדתה הוא מקומו של ירבעם וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה ( מלכים א' י''א ) לפי שמת מטמא באהל וגם מצורע כמו כן וכן עבודת כוכבים כמו ששנינו בפרק ג' דעבודת כוכבים בסופו אלמנה שאלמן ישראל מאלהיו מן צרדתה נראה שהצר התורה ולא הרחיבה הצר דת אלהינו כן פירש לי דודי ז''ל :

בעבי האדמה . חפר באדמה צורות הכלים ההם ושפך שם הנחושת לאחר התכה :

בככר . במישור : צרדתה . ובמ''א נאמר צרתן ובשתי השמות נקראה :

ובין צרדתה . היא צדתן בס' מלכים :

כי לא נחקר . כ''כ היו ברבוי מופלג עד אשר לא נחקר לדעת משקלם :

אשר בית . אשר לבית האלהים : ועליהם . על השלחנות סדרו לחם הפנים :

ואת המנרות ונרותיהם . להוציא מלבן של מפרשין נרות היו עושין מגופה של מנורה ואדוקין בה שהרי כתיב ואת המנורה ונרותיהם מה שהזכיר את הנרות בפני עצמן ולא שאר מעשה המנורה בפני עצמן גביעים כפתורי' ופרחים מכלל שלא היו הנרות אדוקין והואיל ואין אדוקין בה נראה כמעשה אחר וצריך להזכיר נרותיהם אבל שאר מלאכות שהיו אדוקין בה אינו מזכירם שנקראים על שם המנורה ומה שעשה עשר מנורות ועשר שלחנות ועשר כיורים והכרובים וכל אשר עשה מפורש בברייתא דר' פנחס בן יאיר :

לבערם . העשוים להדליק בהם הנרות כמשפט התורה אשר עמדו לפני הדביר המה היו מזהב סגור :

ונרתיהם . הם העשויים כעין בזיכים ובהם השמן והפתילה : לבערם . מל' הבערה והדלקה : הדביר . זהו בית קה''ק : סגור . הנסגר בכור הצורף לטהרו מסיג :

והפרח . פירשו רבותינו הוא כנגד אותו פרח שהוסיף משה בפרשה בהעלותך עד ירכה עד פרחה וגו' שלא נאמר בתרומה : והמלקחים זהב . שמגביהים הפתילה מן הנר שיש בו השמן : הוא מכלות זהב . מזוקק וצרוף פיי''ן בלע''ז ובמנחות מפורש מכל זהב שהיה לו לשלמה מרוב הזהב שנכנס במנורה לזוקקה ולקיים מנורת זהב טהור :

והפרח . קבוצת הפרח : זהב . היו מזהב : הוא מכלות זהב . היה כליל זהב מבלי תערובות סיג :

והפרח . כעין פרחי אילן הנעשים במנורה כמ''ש בתורה : והמלקחים . הצבתים שבהם לוקחים הפתילה למושכה ולהושיבה במקומה : מכלות . מל' כל :

הוא מכלות זהב . מכלות הוא מקור בפלס משלוח והרצון שהכל בשלמות הוא זהב :

והמזמרות . כלי זמר : והמזרקות . לזרוק בהם דם על המזבח : והכפות . לבזיכי לבונה : והמחתות . לחתות בהם תרומת הדשן להרים מעל המזבח ולקח מלא המחת' וגומר :

דלתותיו . בין דלתותיו הפנימיות ולתוספת ביאור אמר לקדש הקדשים ובין דלתות ההיכל היה מצופים זהב :

והמזמרות . כלי הזמר : והכפות . הבזיכין שבהם הלבינה הנתון על מערכת לחם הפנים : והמחתות . הכלים העשוים לחתות ולשאוב בו האש על הקטרת :

דלתותיו הפנמיות לקדש הקדשים וגו' . ידמה שלקדש הקדשים היו ארבע דלתות בפתח אחד שתי דלתות הפנימיות היו זהב ושתי הדלתות החיצוניות היו עץ שמן והיו מצופות זהב וכן הענין להיכל :