ועמהם מהעמונים . זה עמלק ולמה נקראו עמונים לפי ששינה כסותו ולשונו כעמונים ונתערבו בהם ובא להלחם בישראל וכן מוכח למטה בענין ובעת החלו ברינה ותהלה נתן ה' מארבים על בני עמון ומואב והר שעיר וגו' נמצא שהעמונים שנאמר כאן הם עמלקים ששינו לשונם וכסותם והוא שיסד הקליר בפרשת זכור זכור עריץ בעמונים נחבא פרץ כרמי עין גדי כהובא כלומר זכור מה שעשה עמלק העריץ שנחבא בין העמונים ובא לפרוץ כרמי ישראל באותו זמן כדכתיב והנם בחצצון תמר היא עין גדי ועין גדי סמוך למחוז של עמלק כמו שנאמר בלך לך ( בראשית יד ) ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמורי היושב בחצצון תמר :

מהעמונים . שם אומה נקראת ע''ש מקומה וכן נאמר ויתנו העמונים מנחה לעזיהו ( לקמן כ''ו ) ואולי הוא הפוך מן המעונים שזכר שם ובמדרש אמר שהם עמלקים והם בני שעיר האמור למטה וקראם עמונים כי התנכרו ולבשו בגדי עמונים שלא יכירום בני ישראל כי כל בני אדום בכללם היו תחת ממשלת יהודה עד שפשעו בימי יהורם בן יהושפט :

. :

היא עין גדי . כלומר שאמרו לו כבר באו כל כך בקרוב לנו :

מעבר לים . הוא ים המלח : מארם . בדרך מהלכם באו מעבר ארם : והנם . והנה הם עתה בחצצון תמר :

את פניו . ר''ל שם בטחונו לדרוש ה' :

גם מכל ערי יהודה . שלא תאמר כשאמר בתחלה ויקבצו יהודה לבקש אלו יושבי ירושלים לבד הם אלא מכל ערי יהודה באו :

ויקבצו יהודה . מיושבי ירושלים :

החצר החדשה . אולי תקנו אותה וחדשו הבנין :

ויעמוד יהושפט בקהל יהודה . מזה המקום למדנו שהקהל יאמר על אחד מהשבטים . ומזה המקום למדנו שפר העלם דבר של צבור יקריבו אותו כל שבט ושבט שנאמר והקריבו הקהל ( ויקרא ד' י''ד ) וכל שבט ושבט מהם נקרא קהל :

ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה . לנהוג ממשלתך עליהם לכך אנו מבקשים ממך לעזרונו מהם : ובידך כח . בעל כח וגבורה הרדי''ן בלע''ז : ואין עמך להתיצב . אין שום בריה יכולה לעמוד נגדך בכל ממלכות הגוים דוגמתו ( יהושע א' ) לא יתיצב איש לפניך וכן ( מ''א ) מי הוא לפניו יתיצב ( כך פי' רבינו מנחם בר חלבו זצ''ל ) :

ואין עמך . אין מי להתיצב ולעמוד למולך :

ותתנה לזרע אברהם . לפיכך עליך להחזיקה בידם ולגרש העמי' האלה כי אפי' מלך ואפי' שום אדם כשנתן מתנה לאוהבו ובא אחר לגוזלו הימנו דוחק בעצמו להחזיקה בידו כ''ש אתה ושמא תאמר לא נתתיה לכם אלא לפי שעה בשביל כך נאמר לעיל ירושת עולם נתת לנו :

הורשת . גרשת אותם : ותתנה וכו' . לעולם . כאומר והנה מדרך הנותן מתנה לעולם לעזור להמקבל להשאר בידו :

ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר . שאם תבוא עלינו רעה חרב שפוט או שום דין ודבר ורעב :

לאמר . ר''ל כי אמרו ע''י יהיו נושעים וכמ''ש במקרא של אחריו :

ונזעק אליך מצרתינו . בבית המקדש : ותשמע ותושיע . כאשר התפלל לפניך שלמה והבטחתו לעשות כך כמ''ש ( לעיל ב' ו' ) ואם ינגף עמך וכל הפרשה עד וסלחת ונתת לאיש ככל דרכיו ויעתר לו ה' כדכתיב ( שם ) וירא ה' אל שלמה ויאמר לו שמעתי את תפלתך וכל הפרשה עד ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם ועתה אני מתפלל שתזכור אותה הבטחה שהבטחתו ותשמע ותושיענו מאויבינו הבאים עלינו :

שפוט . משפט פורעניות : ולפניך . ר''ל והמידה ההיא הלא תהיה לפניך כי שמך בבית הזה :

אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט . כבר נתבאר זה מתפלת שלמה בן דוד הנזכרת במה שקדם אחר בנין בית המקדש :

ועתה . על כל זאת שהבטחתנו להושיענו מאויבנו הבאים עלינו : הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם . להלחם : בבואם מארץ מצרים . ועליהם היה לזכור את החסד ולבא בעזרתינו והם לא די להם שאינן זוכרין לנו אותו החסד להיות עמנו בכל צרותינו אלא שגומלין אלינו רעה ובאין עלינו :

לבא בהם . לרשת את ארצם :

אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים . כבר הזהיר ה' יתברך אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה ( דברים ב' ט' ) ובזה הזהיר שם מעמון ובני שעיר ולזה סרו ישראל מעליהם ולא השמידום :

לגרשינו מירושתך אשר הורשתנו . אתה בעצמך ולפיכך מה יש להם לערער על ירושתינו :

והנה הם גומלים . ר''ל והנה ראה הגמול שמשלמים לנו לגרשנו וכו' וכי הוא הגמול הראוי :

גומלים . ענין תשלום שכר : הורשתנו . מל' ירושה :

כי עליך עינינו . להושיענו :

מה נעש' . להנצל מידם : כי עליך עינינו . אלא עינינו עליך להצילנו מידם :

גם טפם . כמנהג שהגדודים באים על הארץ בורחים מן הכפרים לערי מבצריהם טפם נשיהם ובניהם :

לפני ה' . לפני בית ה' :

בתוך הקהל . בעמדו בתוך הקהל :

אל תיראו ואל תחתו . מוסב על שאמרו אין בנו כח לפני ההמון והנביא אמר להם אף על פי שהם רבים מכם אל תיראו מהם : כי לא לכם המלחמה כי לאלהים . מוסב על ואנחנו לא נדע והשיב הנביא ודאי כאשר אמרתם שעל הקב''ה עיניכם ובטחונכם להושיעכם כן יעשה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים :

לא לכם המלחמה . לא עליכם ללחום עמהם כי ה' ילחם לכם :

תחתו . ענין פחד ושבר :

במעלה הציץ . שם מקום :

הנם עולים . עתה עולים הם במקום שעולים בה אל הציץ והוא שם מקום : ומצאתם . למחר תמצאו אותם בסוף הנחל לפני מדבר ירואל ונתן להם אות למען יחזק לבבם :

התיצבו . מוסב על לא לכם המלחמה : וראו את ישועת ה' . מוסב למעלה הלא אתה אלהינו הורשתנו ואמר להם הקב''ה הדין עמכם עלי להחזיקה בידכם : מחר צאו . ואלחם בעדיכם והם האמינו ונזדרזו וישכימו בבקר :

בזאת . בהמלחמה הזאת : התיצבו . עמדו ועל תתגרו בם מלחמה ולזרז כפל הדבר :

ויקוד . כפה הקדקד והשתחוה על פניו ארצה לפני ה' :

להלל לה' . על בשורת התשועה : למעלה . ר''ל גדול מאוד :

ותאמנו . ותהיו בני אמונה ותצליחו דוגמא ( ישעי' ז' ) לא תאמינו :

ותאמנו . ותתקיימו כמו והיה אמונת עתיך ( ישעיה ל''ג ) :

האמינו בה' אלהיכם ותאמנו . ר''ל האמינו ביעודי ה' יתברך ותהיו קימים ונאמנים ולא יפול בלבבכם ספק על דבר הנבואה כי אולי בסבת החטא תסור ממנו הטובה הזאת :

אל העם . את העם : להדרת קדש . על המקום ב''ה יאמר שהוא מהודר ומפואר בקדושה : ובצאת . בעת שיצאו לפני החלוץ ישוררו ויהללו ויהיו אומרים הודו וכו' :

החלוץ . האנשים המזוינים מכלי מלחמה : החלו . התחילו :

ויעמד משוררים לה' וגו' . הנה נראה יהושפט כי אינו בוטח כי אם בה' יתברך ולזה כאשר היה יוצא לפני אנשי המלחמה העמיד משוררים לה' שהיו מהללים להדרת קדשו והיו מודים לה' יתברך על החסד שהבטיחם ובעת שהחלו לרנן ולהלל ה' יתברך נתן ה' לאויביהם רצון שהיו מארבים קצתם לקצתם ונתחדשה שנאה ביניהם עד שכבר עמדו בני עמון ומואב על יושבי הר שעיר שהיו עמם להחרים ולהשמיד ואחר שכלו להכות ביושבי שעיר סבב ה' יתברך לחדש שנאה בין בני עמון ובין מואב עד שכבר השחיתו איש את רעהו ובזה היו כמו עוזרים לישראל :

נתן ה' מארבים . נתן מארבים להשמידם ולהחרימם דוגמא באביה בן רחבעם ( לעיל ב' י''ג ) וירבעם היסב את המארב כמו כן הסיבם הקב''ה זה בזה ושוב חזר מואב ועזר לבני עמון וקמו שניהם על בני שעיר :

נתן ה' מארבים . נתן בלב אנשים לארוב עליהם ולהכות בהם : וינגפו . הוכו מן האורבים ונחלשו :

ויעמדו בני עמון ומואב על יושבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו . הסיבן הקב''ה זה אל זה להשחיתם עד כלותם עד שנפלו ההגרים לארץ לאין פליטה :

על ישבי הר שעיר . כי חשבו שבני המארב הם מאנשיהם : ביושבי שעיר . להשמיד את כולם : עזרו איש ברעהו . האחד עזר את חברו להיות משחית את הבא כנגדו להלחם בו ואח''ז בא אחר לעזור לאחד מהם להשחית את השני וכן היה הולך וחוזר עד כלותם :

על המצפה . על המקום שצופים בה אל המדבר מקום המחנה ההיא : ואין פליטה . לא נשאר בהם שארית :

לאין משא . מרוב :

ופגרים . ר''ל מצאום פגרים מתים ואין מי מוחה מלקחת : וינצלו להם . עשו המקום ריק לקחת הכל לעצמם : לאין משא . עד שלא יוכלו לשאתם מגודל הרבוי :

ורכוש . הוא שם כולל לזהב וכסף ומטלטלין : וינצלו . ענין רקות כמו וינצלו את מצרים ( שמות יב ) :

לעמק ברכה . אמר ע''ש סופו שקראו לה עמק ברכה :

נקהלו . נאספו כמו ויקהל משה ( שם לה ) :

נקהלו לעמק ברכה . לאותו עמק שלאחר כן נקרא עמק ברכה על שם המעשה כמו שמפורש בסמוך כדאמר כי שם ברכו את ה' והודו על כל הטובה אשר עשה להם שעזרם מעכומ''ז :

מאויביהם . במה שעזרם מאויביהם :

ויבאו ירושלים בנבלים ובכנרות ובחצצרות . הרי ג' כלי שיר כנגד ג' כל איש יהודה וירושלים ויהושפט :

ותשקוט מלכות יהושפט . לא היה מי מערער על מלכותו :

וימלוך יהושפט . ר''ל קבלו מלכותו באהבה בראותם הצלחתו :

וילך בדרך אביו אסא . מאיזה דבר לא סר מלעשות הישר מדרך הטוב והישר של אביו לא סר אבל מדרכו הרעה של אסא סר כמו שכתוב ( לעיל ב' טו ) ויוצא אסא כסף וזהב וכל הפרשה אבל יהושפט לא עשה כן אלא בטח כל ימיו בהקב''ה :

לעשות הישר . ר''ל בזה הלך בדרכי אביו לעשות הישר כמוהו אבל לא הלך בדרכו מה שלא בטח בה' :

הבמות . הנעשים לה' ואסורים הם משנבנה הבית : ועוד העם לא הכינו . ורק הוא לבד הכין לבו לה' :

אך הבמות לא סרו . ר''ל הבמות שהיו לה' והם במות יחיד ואמר זה כי כבר נאסרו הבמו' אחר בנין ביהמ''ק כמו שנתבאר בתורה :

בדברי יהוא בן חנני . שאמר אל המלך יהושפט ( שם י''ט ) הלרשע לעזור :

אשר העלה . ספורי יהושפט העלה במכתב על ספר דברי הימים של מלכי ישראל :

אתחבר . כמו התחבר ובאה האל''ף במקום ה''א :

הוא הרשיע לעשות . אף כי אחזיה הרשיע לעשות הרע לא נמנע יהושפט מלהתחבר עמו :

ויחברהו עמו . יהושפט חיבר את אחזיה להיות עמו לעשות יחד אניות וכו' :

ולא עצרו . פתרון לא עצרו כח האניות ללכת וישברו :

בהתחברך . בעבור התחברך עם אחזיה פרץ ה' וכו' ר''ל תבוא פרצה ושבר במעשיך ולא תצלח בהם : ולא עצרו . לא עכבו אצלם הכח להתחזק ללכת עד תרשיש ובמ''א נאמר בענין אחר ואולי הנאמר שם היה בפעם אחר :

בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך . באר בזה כי לולא התחברו באניו' עם אחזיהו לא נענש יהושפט שישברו אניותיו : ולא עצרי ללכת אל תרשיש . כי כבר נשברו ונתרועעו :