דברי הימים ב פרק-יט{א}
וַ֠יָּשָׁב יְהוֹשָׁפָ֨ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֧ה אֶל־בֵּית֛וֹ בְּשָׁל֖וֹם לִֽירוּשָׁלִָֽם׃
{ב}
וַיֵּצֵ֣א אֶל־פָּנָ֗יו יֵה֣וּא בֶן־חֲנָ֘נִי֮ הַחֹזֶה֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹשָׁפָ֔ט הֲלָרָשָׁ֣ע לַעְזֹ֔ר וּלְשֹׂנְאֵ֥י יְהוָ֖ה תֶּאֱהָ֑ב וּבָזֹאת֙ עָלֶ֣יךָ קֶּ֔צֶף מִלִּפְנֵ֖י יְהוָֽה׃
אל פניו . לקראתו : הלרשע לעזור . היתכן שהלכת לעזור לרשע והוא אחאב : ובזאת . ובעבור זאת יש עליך קצף מה' :
הלרשע לעזור ולשנאי ה' תאהב וגו' . ר''ל כי מפני שבא לעזור לרשע והוא אחאב היה עליו קצף מאת ה' להביא עליו שרי הרכב אשר למלך ארם להמיתו . אך הצילו ה' יתברך כי נמצאו עמו דברים טובים :
{ג}
אֲבָ֕ל דְּבָרִ֥ים טוֹבִ֖ים נִמְצְא֣וּ עִמָּ֑ךְ כִּֽי־בִעַ֤רְתָּ הָאֲשֵׁרוֹת֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וַהֲכִינ֥וֹתָ לְבָבְךָ֖ לִדְרֹ֥שׁ הָֽאֱלֹהִֽים׃
כי בערת האשרות . כדלעיל ועוד הסיר את הבמות וגו' : לדרוש האלהים . כדלעיל ( ב' יז ) כי לאלהי אביו וגו' :
אבל דברים טובים . ר''ל אבל מ''מ לא יעזבך כי נמצאו עמך דברים טובים המגינים עליך :
בערת . ענין הפנוי מן העולם וכן ובערתי אחרי בית ירבעם ( מ''א י''ד ) :
{ד}
וַיֵּ֥שֶׁב יְהוֹשָׁפָ֖ט בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיָּ֜שָׁב וַיֵּצֵ֣א בָעָ֗ם מִבְּאֵ֥ר שֶׁ֙בַע֙ עַד־הַ֣ר אֶפְרַ֔יִם וַיְשִׁיבֵ֕ם אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃
וישב יהושפט בירושלים . ר''ל נמנע מעתה לבוא לבית אחאב : וישב ויצא . ר''ל הלך פעם בפעם בין העם :
{ה}
וַיַּעֲמֵ֨ד שֹֽׁפְטִ֜ים בָּאָ֗רֶץ בְּכָל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת לְעִ֥יר וָעִֽיר׃
ויעמד שופטים . כשאמר לו החוזה דברים טובים נמצאו עמך כי בערת האשרות בא לו אצל סה''ת אם בערם כמשפט ומתחילה ראה כתיב אבד תאבדון עד ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ונזכר שכ' בכי תשא ( שמות לד ) ואת מצבותם תשברון וגו' תמה בעצמו על שהטיב בעיני ה' שבער האשרים אשירי ישראל שהרי לא הזהירם אלא על אשיריהם ושוב חזר בשופטים ושוטרים ומצא כתוב ( דברים טו ) לא תטע לך אשירה ואז שמח שבערם וגם ראה שם כתוב שופטים ושוטרים תתן לך ( שם ) מיד ויעמד שופטים מוחזקי' בכל ערי יהודה לעיר ועיר : בכל ערי יהודה הבצרות . העמיד מוחזקים להכריחם ולכופן לדין מתחילה ושוב העמיד שופטים שאינן מוחזקים כל כך לעיירות שאינן בצורות לפי שהן יראי' להיות סרבנים יותר מאותן היושבים בערים בצורות שבוטחים בערי מבצרם :
{ו}
וַיֹּ֣אמֶר אֶל־הַשֹּֽׁפְטִ֗ים רְאוּ֙ מָֽה־אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים כִּ֣י לֹ֧א לְאָדָ֛ם תִּשְׁפְּט֖וּ כִּ֣י לַיהוָ֑ה וְעִמָּכֶ֖ם בִּדְבַ֥ר מִשְׁפָּֽט׃
כי לא לאדם תשפטו . פתרון אל תחשבו בלבבכם לומר מה לנו אם אנו מטים את הדין לזכות את אוהבינו להטות דין דלים ולישא פני עשירים הלא אין המשפט לה' לכך נאמר לה' שלו הוא אם חייבת את הזכאי כאלו נטלת ולקחת משל בוראך ודין שמים עקלת לתת משפט מעוקל לפיכך תראו מה שתעשו והיה לבבכם בכל דין ודין כאלו הקב''ה עומד לנפכים בדין וזהו ועמכם בדבר משפט ובסנהדרין מפורש מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ושמא יאמר הדיין מה לי ולצער הזה ת''ל ועמכם בדבר משפט כלומר מוטל עליכם לעשות ואין לו לדיין לעשות אלא מה שעיניו רואות :
ראו מה אתם עושים . ר''ל מאד הסתכלו במעשה המשפט : כי לא לאדם . אין המשפט מצות אדם לשתוכלו לכחש ולומר לפניו כן היה הדעת נוטה ולא במעל יצא המשפט מעוקל : כי לה' . ויודע הוא אם נעשה במעל אם בטעות הדעת : ועמכם . ה' עמכם בדבר המשפט לדעת תעלומות לב :
כי לא לאדם תשפטו כי לה' . ד''ל המשפט שתשפטו אינכם ממונים עליו בעבור אדם שתעמדו במקומו אך אתם בו בעבור ה' יתברך אשר ממנו המשפטים והוא עמכם בדבר המשפט כאמרו כי המשפט לאלהים הוא ( דברים א' י''ז ) ולזה מי שיעות המשפט הוא מורד בה' יתברך ולזה ראוי שתשמרו מלעשות עול ומלשאת פני איש ומלקיחת שחד כי אין עם ה' יתברך דבר מאלו הדברים הפחותים :
{ז}
וְעַתָּ֕ה יְהִ֥י פַֽחַד־יְהוָ֖ה עֲלֵיכֶ֑ם שִׁמְר֣וּ וַעֲשׂ֔וּ כִּֽי־אֵ֞ין עִם־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ עַוְלָ֛ה וּמַשֹּׂ֥א פָנִ֖ים וּמִקַּח־שֹֽׁחַד׃
אין עם ה' אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שוחד . והוא עמכם במשפט לפיכך אינו רוצה שתעשו עול במשפט :
ועתה . הואיל והכל ידוע לפניו יהי פחדו עליכם : שמרו ועשו . כתורה וכמצוה : כי אין עם ה' וכו' . אין חפצו במעשה העולה לעול את המשפט ולשאת פניו במשפט ולקחת שוחד ענש יענש עליהם :
ומשא פנים . נקרא כן על כי החייב מתבייש ונופלים פניו להטות כלפי הקרקע וכמ''ש ולמה נפלו פניך ( בראשית ד ) והמסביר לו פנים הוא כאלו נושא הפנים שנפלו :
{ח}
וְגַ֣ם בִּ֠ירוּשָׁלִַם הֶעֱמִ֨יד יְהוֹשָׁפָ֜ט מִן־הַלְוִיִּ֣ם וְהַכֹּהֲנִ֗ים וּמֵרָאשֵׁ֤י הָאָבוֹת֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפַּ֥ט יְהוָ֖ה וְלָרִ֑יב וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלִָֽם׃
וגם בירושלים העמיד . אע''פ שהוא בעצמו בירושלים : למשפט ה' ולריב . משפט נופל לומר על דיני ממונות דוגמא ( במדבר כ''ו ) והיתה לבני ישראל לחקת משפט ולרוב נופל על דיני נפשות וחבלות דוגמת ( שמות כ''א ) וכי יריבון אנשים וגו' :
לישראל . של בני ישראל : למשפט ה' . לשפוט משפט ה' בדבר המצות : ולריב . בדבר שבין אדם לחברו : וישובו . יהושפט ואשר עמו שבו אל ירושלים אחר שהעמיד שופטים בארץ ( ואף ששב לירושלים עד לא העמיד בה שופטים מ''מ סמך העמדת השופטים בירושלים להעמדת השופטים בכל הארץ ואח''ז אמר ששב לירושלים עם ששב מקודם ) :
{ט}
וַיְצַ֥ו עֲלֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ה תַעֲשׂוּן֙ בְּיִרְאַ֣ת יְהוָ֔ה בֶּאֱמוּנָ֖ה וּבְלֵבָ֥ב שָׁלֵֽם׃
כה תעשון . משום זריזות וזהירות ולחוזק הוסיף נו''ן כמו ( רות ג' ) עד אשר תדעין איך יפול דבר וכמו ( בראשית ל''ב ) כה תאמרון לאדני לעשו וכה תדבקין וגו' אשר יקצרון ( רות ב' ) :
עליהם . על שופטי ירושלים : כה תעשון ביראת וכו' . כן תעשו את דבר המשפט עשו אותה ביראת ה' וכו' :
{י}
וְכָל־רִיב֩ אֲשֶׁר־יָב֨וֹא עֲלֵיכֶ֜ם מֵאֲחֵיכֶ֣ם ׀ הַיֹּשְׁבִ֣ים בְּעָרֵיהֶ֗ם בֵּֽין־דָּ֣ם ׀ לְדָם֮ בֵּין־תּוֹרָ֣ה לְמִצְוָה֮ לְחֻקִּ֣ים וּלְמִשְׁפָּטִים֒ וְהִזְהַרְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וְלֹ֤א יֶאְשְׁמוּ֙ לַיהוָ֔ה וְהָֽיָה־קֶ֥צֶף עֲלֵיכֶ֖ם וְעַל־אֲחֵיכֶ֑ם כֹּ֥ה תַעֲשׂ֖וּן וְלֹ֥א תֶאְשָֽׁמוּ׃
בין דם לדם . בין דם רציחת שוגג למזיד : והזהרתם אותם . אחיכם : והיה קצף עליכם ועל אחיכם . לפיכך כה תעשון והזהרתם את אחיכם : ולא תאשמו . אותם מכל מקום שאם תקבלו את האזהרה לא יהיה לכם קצף ואף לא יהיה בשום דבר אשם עליכם הואיל ועשיתם חובתכם המוטל עליכם לעשות :
וכל ריב . כאשר יהיו שופטי הערים חולקין בדבר מה ויבואו לשאול את פיכם : בין דם לדם . בין יהיו מחולקים בדבר משפט רציחה אם הוא דם מזיד או לשוגג יחשב : בין תורה למצוה . רוצה לומר בין בדבר הוראה באחת ממצות ה' שבין אדם למקום : לחקים . הם המצות שהמה כחק מבלי טעם : ולמשפטים . בדברים שבין אדם לחבירו : והזהרתם אותם . לעשות כמו שתאמרון אתם : ולא יאשמו לה' . לעשות כמו שאמרו הם : והיה קצף עליכם . אם לא הזהרתם אותם : ועל אחיכם . על שעמדו בדבריהם : כה תעשון . להזהירם בדבר : ולא תאשמו . הואיל ועשיתם את שלכם והם אם ישמעו ואם יחדלו :
תורה . מל' הוראה ולמוד : יאשמו . מל' אשם וחטא :
וכל ריב אשר יבא עליכם מאחיכם וגו' . הנה השופטים שהעמיד בירושלים הם ב''ד הגדול ולזה שם בהם יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל והזהירם בדבר הדבר הנפלא במשפט בין דם לדם באחד השערים שישפטו בהם כמו שצותה התורה ויזהירו אותם מעבור על הוראותם ולא יאשמו לה' כמו שזכרה התורה בפרשת כי יפלא ממך דבר למשפט כי בזה יסוד התורה וקיומה כי אם יעשה כל אחד כהוראתו תהיה תורה כשתי תורות ויבא זה להפסד רב ולמריבות חזקות מפני חלוף הדעו' . הלא תראה מה שקרה לישראל מהרע מפני דעות הצדוקין בימי בית שני :
{יא}
וְהִנֵּ֡ה אֲמַרְיָ֣הוּ כֹהֵן֩ הָרֹ֨אשׁ עֲלֵיכֶ֜ם לְכֹ֣ל דְּבַר־יְהוָ֗ה וּזְבַדְיָ֨הוּ בֶן־יִשְׁמָעֵ֜אל הַנָּגִ֤יד לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְכֹ֣ל דְּבַר־הַמֶּ֔לֶךְ וְשֹׁטְרִ֥ים הַלְוִיִּ֖ם לִפְנֵיכֶ֑ם חִזְק֣וּ וַעֲשׂ֔וּ וִיהִ֥י יְהוָ֖ה עִם־הַטּֽוֹב׃
ויהי ה' עם הטוב . עם עושה הטוב והישר :
אמריהו . יתכן שהוא עזריה הנזכר ( בדה''א ה' ) ועיין בסוף מלכים בחשבון הדורות : הראש עליכם . אשר הוא הראש עליכם הוא יהיה לכל דבר ה' וכל דבר הקשה מכם תביאו אליו : לכל דבר המלך . את פיו תשאלו בכל דבר הנוגע בחק המלוכה : לפניכם . מזומנים לפניכם לכל אשר תצום להכריח את העם על המשפט : עם הטוב . עם העושה הטוב והישר בעיני ה' :
ושוטרים . הם הרודים ונוגשים לקיים דברי השופטים :