דברי הימים ב פרק-יד{א}
וַיַּ֤עַשׂ אָסָא֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃
ויעש אסא הטוב והישר וגו' . עד סוף הספר :
{ב}
וַיָּ֛סַר אֶת־מִזְבְּח֥וֹת הַנֵּכָ֖ר וְהַבָּמ֑וֹת וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־הַמַּצֵּב֔וֹת וַיְגַדַּ֖ע אֶת־הָאֲשֵׁרִֽים׃
הנכר . של אלהי הנכר : והבמות . הבתים שבהם המזבחות קרוים גם הם בשם במות : המצבות . העשויות מאבן אחת :
ויגדע . ענין כריתה כמו שקמים גדעו ( ישעיה ט ) :
ויגדע את האשרים . כמו שצותה התורה ואשריהם מגדעון ( דברים ז' ה' ) וכבר בארנו שם באי זה מין מן האשרה יהיה זה הדין :
{ג}
וַיֹּ֙אמֶר֙ לִֽיהוּדָ֔ה לִדְר֕וֹשׁ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וְלַעֲשׂ֖וֹת הַתּוֹרָ֥ה וְהַמִּצְוָֽה׃
ויאמר ליהודה לדרוש . ולא כעשרה שבטים שדרשו לאלהים אחרים חדשים מקרוב באו ואת אלהי אבותם לא דרשו :
{ד}
וַיָּ֙סַר֙ מִכָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֶת־הַבָּמ֖וֹת וְאֶת־הַֽחַמָּנִ֑ים וַתִּשְׁקֹ֥ט הַמַּמְלָכָ֖ה לְפָנָֽיו׃
החמנים . הצורות העשויות לעבודת החמה :
ואת החמנים . הם אלילים עשו לעבודת החמה ולזה נקראו חמנים והנה טעו רבים בשמש לעשותו אלוה להתפרסם הפעולות השופעות ממנו בזה העולם השפל לפי מה ששם בו ה' יתברך מהכח ביום הבראו :
{ה}
וַיִּ֛בֶן עָרֵ֥י מְצוּרָ֖ה בִּיהוּדָ֑ה כִּֽי־שָׁקְטָ֣ה הָאָ֗רֶץ וְאֵין־עִמּ֤וֹ מִלְחָמָה֙ בַּשָּׁנִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כִּֽי־הֵנִ֥יחַ יְהוָ֖ה לֽוֹ׃
ערי מצורה . ערי מבצר : כי שקטה . והיה לו פנאי לבנותם :
ויבן ערי מצורה ביהודה כי שקטה הארץ . העיר בזה כי ראוי לאדם בעת אשר יש לאל ידו להשתדל בתקון עניניו ולא ימתין לעת הצורך פן יצר עליו העת ולא ישלם לו זה ולזה גם כן אמר אסא לבני יהודה ( ו ) נבנה את הערים האלה ונסב אותם חומה ונבנה בהם גם כן מגדלים לחזקם ונשים בחומה דלתים ובריח ובמגדלים שלא יוכל האויב להכנס בהם בעוד שהארץ לפנינו ואנחנו יושבים בה לבטח : כי דרשנו את ה' אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב . למדנו מזה שהוא ראוי שיכיר המושגח שהטובה הבאה לו היא מאת ה' יתברך בעבור טוב דרכיו עם ה' . גם ראוי שיפרסם זה כי בזה תועלת נפלא להתישר לעבודת ה' יתברך :
{ו}
וַיֹּ֨אמֶר לִֽיהוּדָ֜ה נִבְנֶ֣ה ׀ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְנָסֵ֨ב חוֹמָ֣ה וּמִגְדָּלִים֮ דְּלָתַ֣יִם וּבְרִיחִים֒ עוֹדֶ֨נּוּ הָאָ֜רֶץ לְפָנֵ֗ינוּ כִּ֤י דָרַ֙שְׁנוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ דָּרַ֕שְׁנוּ וַיָּ֥נַֽח לָ֖נוּ מִסָּבִ֑יב וַיִּבְנ֖וּ וַיַּצְלִֽיחוּ׃
עודנו הארץ לפנינו . בעוד שהמלכות נכונה לפנינו שאם נצרכו להם יהיו לנו למנות וכל אלה היה בעשר שנים שכתוב בימיו שקטה הארץ ולאחר אותן עשר שנים היתה מלחמה בינו ובין בעשא כל ימיהם כי בשנת שלש לאסא מלך בעשא וז' שנים היו שלום ביניהם וכן מוכח אף כאן אין עמו מלחמה בשנים האלה אבל בשנים אחרים היתה עמו מלחמה ולמטה ( ט''ו ) כתיב ומלחמה לא היתה עד שנת ל''ה למלכות אסא אבל יכולים אנו לפרש אותה מלחמה שהיתה לו עם הכושי' לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכותו אבל זה קשה לי שכתוב למטה ( ט''ז ) בשנת ל''ו למלכות אסא עלה בעשא וגו' עד נסכלת על זאת כי מעתה יהיו לך מלחמות משמע שקודם לכן לא היו לו מלחמות והוא לאחר כן כי אם ג' שנים ובמלכים ( א ט''ו ) כתיב ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא כל ימיהם ובסדר עולם מפרש הטיב : כי דרשנו את ה' אלהינו דרשנו וגו' . לפי שדרשנוהו הניח לנו מסביב : ויבנו . ערים : ויצליחו . ודוגמא ( לעיל י''ב ) ובראות ה' כי נכנע וגו' :
עודנו וכו' . נחזק הערים בעודם לפנינו עד לא בא האויב : דרשנו וינח לנו . על שדרשנו לה' לזה הניח לנו מסביב :
ונסב . ונסבב :
{ז}
וַיְהִ֣י לְאָסָ֗א חַיִל֮ נֹשֵׂ֣א צִנָּ֣ה וָרֹמַח֒ מִֽיהוּדָה֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת אֶ֔לֶף וּמִבִּנְיָמִ֗ן נֹשְׂאֵ֤י מָגֵן֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת מָאתַ֥יִם וּשְׁמוֹנִ֖ים אָ֑לֶף כָּל־אֵ֖לֶּה גִּבּ֥וֹרֵי חָֽיִל׃
ודורכי קשת . הדרך לדרוך הקשת ברגל למותחו היטב לירות למרחוק :
{ח}
וַיֵּצֵ֨א אֲלֵיהֶ֜ם זֶ֣רַח הַכּוּשִׁ֗י בְּחַ֙יִל֙ אֶ֣לֶף אֲלָפִ֔ים וּמַרְכָּב֖וֹת שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וַיָּבֹ֖א עַד־מָרֵשָֽׁה׃
{ט}
וַיֵּצֵ֥א אָסָ֖א לְפָנָ֑יו וַיַּֽעַרְכוּ֙ מִלְחָמָ֔ה בְּגֵ֥יא צְפַ֖תָה לְמָרֵשָֽׁה׃
בגיא צפתה למרשה . בהעמק הנראה והנשקף אל העומד במרשה :
צפתה . מל' צפיה והבטה :
{י}
וַיִּקְרָ֨א אָסָ֜א אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהָיו֮ וַיֹּאמַר֒ יְהוָ֗ה אֵֽין־עִמְּךָ֤ לַעְזוֹר֙ בֵּ֥ין רַב֙ לְאֵ֣ין כֹּ֔חַ עָזְרֵ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ כִּֽי־עָלֶ֣יךָ נִשְׁעַ֔נּוּ וּבְשִׁמְךָ֣ בָ֔אנוּ עַל־הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אַ֔תָּה אַל־יַעְצֹ֥ר עִמְּךָ֖ אֱנֽוֹשׁ׃
אין עמך לעזור . כלומר אע''פ שאנו מעטים והם רבים כחול הים ואין כח לנו בפניהם עמך לעזור בין רב לאין כח כלומר בידוע שיש לך כח לעזור לפיכך עזרנו ה' אלהינו כי עליך נשענו : אל יעצר עמך אנוש . אל יהיה לאויבינו לאותו אנוש כי אנוש מושל עוצר ידי עמך נגדך לנצחנו שלא יאמר נצחנו אלהיהם , ד''א מפי הרב , אל יהי לנו אנוש שאנו אנושים עוצר יד מלנצח' דוגמא ( דברים י''א ) ועצר את השמים כי עצר עצר ה' ( ראשית כ' ) כמו אם תעצרני ( שופטים י''ג ) :
אין עמך לעזר . אין הפרש עמך לעזור בין לעם רב בין למי שאין בו כח כלל : ובשמך . בבטחון שמך : אל יעצר עמך . אל יעצור אדם כח למולך לעכב הכח בידו להתגבר :
נשענו . ענין תמיכה : ההמון . רבוי עם : אנוש . הוא שם משמות האדם המורה על חולשתו והוא מל' אנוש לשברך ( ירמיה ל ) :
ה' אין עמך לעזור בין רב לאין כח . ר''ל אין עמך הבדל כשתרצה לעזור בין שיהיה הנעזר רב אונים או יהיה נעדר הכח כי הכל שוה אצלך : ה' אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש . ר''ל ה' אתה אלהינו ומנהיגנו ומשגיח בנו הנה אנוש לא יוכל לעצור ולמנוע עם שפרצה ולזה לא יבצר ממנו עזרך מפני רבוי העם הזה הבא להלחם עמנו :
{יא}
וַיִּגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־הַכּוּשִׁ֔ים לִפְנֵ֥י אָסָ֖א וְלִפְנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיָּנֻ֖סוּ הַכּוּשִֽׁים׃
{יב}
וַיִּרְדְּפֵ֨ם אָסָ֜א וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּוֹ֮ עַד־לִגְרָר֒ וַיִּפֹּ֤ל מִכּוּשִׁים֙ לְאֵ֣ין לָהֶ֣ם מִֽחְיָ֔ה כִּֽי־נִשְׁבְּר֥וּ לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה וְלִפְנֵ֣י מַחֲנֵ֑הוּ וַיִּשְׂא֥וּ שָׁלָ֖ל הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
לאין להם מחיה . עד לא נשאר להם חיות :
וישאו . ולקחו :
{יג}
וַיַּכּ֗וּ אֵ֤ת כָּל־הֶֽעָרִים֙ סְבִיב֣וֹת גְּרָ֔ר כִּי־הָיָ֥ה פַֽחַד־יְהוָ֖ה עֲלֵיהֶ֑ם וַיָּבֹ֙זּוּ֙ אֶת־כָּל־הֶ֣עָרִ֔ים כִּֽי־בִזָּ֥ה רַבָּ֖ה הָיְתָ֥ה בָהֶֽם׃
כי היה פחד ה' . ולא עצרו כח להלחם בהם : כי בזה רבה . ולזה התעכבו לשלול את כל הערים :
{יד}
וְגַם־אָהֳלֵ֥י מִקְנֶ֖ה הִכּ֑וּ וַיִּשְׁבּ֨וּ צֹ֤אן לָרֹב֙ וּגְמַלִּ֔ים וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלִָֽם׃
אהלי מקנה . אנשי אהל מקנה :
וישבו . מל' שביה :