בית קודם הבא סימניה

דברי הימים ב פרק-יג

דברי הימים ב פרק-יג

{א}
בִּשְׁנַ֛ת שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה לַמֶּ֣לֶךְ יָרָבְעָ֑ם וַיִּמְלֹ֥ךְ אֲבִיָּ֖ה עַל־יְהוּדָֽה׃
בשנת שמונה עשרה . כי ירבעם ורחבעם מלכו כאחד ומת רחבעם בי''ז למלכו ובשנה הבאה מלך אביה שהיא בי''ח לירבעם :

{ב}
שָׁל֣וֹשׁ שָׁנִ֗ים מָלַךְ֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מִיכָיָ֥הוּ בַת־אוּרִיאֵ֖ל מִן־גִּבְעָ֑ה וּמִלְחָמָ֥ה הָיְתָ֛ה בֵּ֥ין אֲבִיָּ֖ה וּבֵ֥ין יָרָבְעָֽם׃
שלש שנים מלך בירושלים . ולא יותר כדמוכח במלכים ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה נמצא שאפילו שלשה שנים שלמים לא מלך : מיכיהו בת אוריאל . ולמעלה ( י''א כ ) קורא לה שם אחר מעכה בת אבשלום ובמלכים כתיב כמו כן מעכה בת אבישלום מיכיהו בת אוריאל היה שמה וכאן קורא אותה כן לפי שהוא ספר הייחס של יהודה ובמלכים שהוא ספר מלכי ישראל ויהודה קראה בשם כנויה מעכה בת אבישלום ולפיכך כינו שמה משם גמור שלה מיכיהו מעכה ושם אביה אוריאל אבישלום לפי שעל שם כלתה נקראת שהיתה אשת חיל גברתנית ככתוב ( לקמן כ''ב ) וגם מעכה אם אסא הסירה מגבירה ומשום כבודה של כלתה קראה לחמותה על שם כלתה כך מפורש בירושלמי והמסורת הזה תקח בידך בשם רבינו אלעזר וכן אמר לי בשם אביו וכן מצאתי בפירוש אביו בכל מקום שהוסיף וי''ו בשם אשה זו משום שבחה כמו עתליה ועתליהו מולכ' על הארץ כי אשת חיל היתה וכן יכליה יכליהו לפי שהיתה גברתנית כי אמציהו בעלה נס לכישה ויהי שם חמש עשרה שנה עד שמת והיא שפטה את העם כל אותן חמש עשרה השנים ושוב כשמת המליכו את בנו עזיהו אחריו בן שש עשרה שנה :
מיכיהו בת אוריאל . היא מעכה בת אבישלום הנזכרת למעלה ושתי שמות היו לה ולאביה וכמוהו רבים בזה הספר :

{ג}
וַיֶּאְסֹ֨ר אֲבִיָּ֜ה אֶת־הַמִּלְחָמָ֗ה בְּחַ֙יִל֙ גִּבּוֹרֵ֣י מִלְחָמָ֔ה אַרְבַּע־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ בָּח֑וּר וְיָרָבְעָ֗ם עָרַ֤ךְ עִמּוֹ֙ מִלְחָמָ֔ה בִּשְׁמוֹנֶ֨ה מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ בָּח֖וּר גִּבּ֥וֹר חָֽיִל׃
ויאסור . ראש המלחמה נקרא אוסר על כי הוא מעמיד את אנשי המלחמה וקושר אותם באזהרות בעניני המלחמה וכן מי יאסור המלחמה ( מ''א כ' ) :
ויאסר אביה את המלחמה . הנה זאת המלחמה לא נזכרה כפרט בספר מלכים : ארבע מאות אלף איש בחור . הנה לא זכר בכאן שיהיו גבורי חיל וזכר זה באנשי המלחמה לירבעם וכל זה להישיר כי לה' המלחמה הלא תראה כי חיל אביה לא היו כי אם ארבע מאות אלף איש וחיל ירבעם היו שמונה מאות אלף איש בחור גבורי חיל כלם ועם כל זה נצחו חיל אביה חיל ירבעם עד שכבר המיתו מהם חמש מאות אלף איש כי צעקו לה' ויעתר להם :

{ד}
וַיָּ֣קָם אֲבִיָּ֗ה מֵעַל֙ לְהַ֣ר צְמָרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיֹּ֕אמֶר שְׁמָע֖וּנִי יָרָבְעָ֥ם וְכָל־יִשְׂרָאֵֽל׃
ויקם אביה . שהלך אביה למלחמה על ירבעם במחוז של ירבעם בהר אפרים :
מעל להר צמרים . ר''ל במקום גבוה מן ההר :
צמרים . מל' גובה כמו צמרת הארז והוא הסעיף העולה למעלה מכולם ( יחזקאל יז ) :

{ה}
הֲלֹ֤א לָכֶם֙ לָדַ֔עַת כִּ֞י יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָתַ֨ן מַמְלָכָ֧ה לְדָוִ֛יד עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם ל֥וֹ וּלְבָנָ֖יו בְּרִ֥ית מֶֽלַח׃
ברית מלח . בקיום ואמונה , ועתה :
הלא לכם לדעת . ר''ל הלא כולכם יודעים : ברית מלח . בכריתת ברית המתקיים כמלח הזה המתקיים ואינו מסריח :
ברית מלח . הנה המלח שומר הדברים מהעפוש וההפסד ורצה בזה שזה הברית הוא קים תמיד להיות המלכות לבית דוד . הנה ספר אביה כל זה הספור לישראל למשוך לבבם אליו כדי שיעזבו שקוצי ירבעם וישובו אל ה' אלהיהם ולא היה רוצה אביה שימותו אך שיתחרטו מתועבותיהם אשר המציא להם ירבעם וישובו אל ה' אלהיהם ואל זרע דוד הראוי למלוך עליהם :

{ו}
וַיָּ֙קָם֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט עֶ֖בֶד שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑יד וַיִּמְרֹ֖ד עַל־אֲדֹנָֽיו׃
ויקם ירבעם . עבד שלמה וגו' . ועל זאת יש בזיון גדול :

{ז}
וַיִּקָּבְצ֣וּ עָלָ֗יו אֲנָשִׁ֤ים רֵקִים֙ בְּנֵ֣י בְלִיַּ֔עַל וַיִּֽתְאַמְּצ֖וּ עַל־רְחַבְעָ֣ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֑ה וּרְחַבְעָ֗ם הָ֤יָה נַ֙עַר֙ וְרַךְ־לֵבָ֔ב וְלֹ֥א הִתְחַזַּ֖ק לִפְנֵיהֶֽם׃
ויקבצו עליו אנשים רקים . רשעים : ויתאמצו על רחבעם בן שלמה ורחבעם היה נער ורך לבב . ולפי שמצאו בו שפלות ורכיכות לבב התאמצו עליו : נער . אע''פ שהיה בן מ''א שנה כשמלך קורהו נער ופי' ( לעיל א כ''ב ) על שלמה :
היה נער . ר''ל בלא אמוץ הלב כנער בשנים : ורך לבב . הוא הפוך מן קשה הלב ור''ל שהיה מתפחד לרדת במלחמה : ולא התחזק . לקחת המלוכה מיד ירבעם :
רקים . פחותים ורקים מכל מעלה : בליעל . בלי עול , ר''ל שפרקו עול שמים : ויתאמצו . התחזקו :

{ח}
וְעַתָּ֣ה ׀ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֗ים לְהִתְחַזֵּק֙ לִפְנֵי֙ מַמְלֶ֣כֶת יְהוָ֔ה בְּיַ֖ד בְּנֵ֣י דָוִ֑יד וְאַתֶּם֙ הָמ֣וֹן רָ֔ב וְעִמָּכֶם֙ עֶגְלֵ֣י זָהָ֔ב אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֥ה לָכֶ֛ם יָרָבְעָ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
ביד בני דוד . הנתונה ביד בני דוד : ואתם המון רב . ר''ל ואם הבטחון הוא בעבור שאתם המון רב והלא עמכם עון עגלי הזהב ולא תוכלו לעמוד כי אתם המון רב :
המון . ענין רבוי ולתוספת ביאור אמר רב :

{ט}
הֲלֹ֤א הִדַּחְתֶּם֙ אֶת־כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְהַלְוִיִּ֑ם וַתַּעֲשׂ֨וּ לָכֶ֤ם כֹּהֲנִים֙ כְּעַמֵּ֣י הָאֲרָצ֔וֹת כָּל־הַבָּ֗א לְמַלֵּ֨א יָד֜וֹ בְּפַ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ וְאֵילִ֣ם שִׁבְעָ֔ה וְהָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְלֹ֥א אֱלֹהִֽים׃
כעמי הארצות . כל הרוצה לבוא ולמלא ידו ולהיות כהן לעגל זהב יביא עמו פר בן בקר ואילים שבעה ויקבלוהו : והיה כהן ללא אלהים . למלא ידו להבדיל בין טומאה לטהרה דוגמא ( שמות כ''ט ) למשחה בהם ולמלא בם את ידם :
הדחתם . ע''י נדחו ממקומם ובאו לשבת עמדי וזה על כי לא הנחתם לבוא לשרת בבית ה' : כל הבא . כל הרוצה לחנך עצמו לעבודה : בפר וכו' . היה לכהן לעגלי הזהב :
למלא ידו . ענין חנוך כמו ומלאת את ידם ( שמות כח ) :

{י}
וַאֲנַ֛חְנוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ וְלֹ֣א עֲזַבְנֻ֑הוּ וְכֹ֨הֲנִ֜ים מְשָׁרְתִ֤ים לַֽיהוָה֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן וְהַלְוִיִּ֖ם בַּמְלָֽאכֶת׃
והלוים במלאכת . כלומר במלאכתם זה לשיר וזה לשוער כל איש למלאכתו כאשר הכין דוד :
ואנחנו . אבל אנחנו ה' הוא אלהינו : בני אהרן . המה בני אהרן : במלאכת . המה במלאכתם המוטל עליהם לשורר בבית ה' :
ואנחנו ה' אלהינו ולא עזבנוהו . ר''ל ואמנם אנחנו הנה ה' הוא אלהינו ולא עזבנוהו : והלוים במלאכת . ר''ל לעבוד עבודתם בשיר ובכלי ובפה להודות לה' כי טוב כי לעולם חסדו :

{יא}
וּמַקְטִרִ֣ים לַיהוָ֡ה עֹל֣וֹת בַּבֹּֽקֶר־בַּבֹּ֣קֶר וּבָעֶֽרֶב־בָּעֶ֣רֶב וּקְטֹֽרֶת־סַמִּים֩ וּמַעֲרֶ֨כֶת לֶ֜חֶם עַל־הַשֻּׁלְחָ֣ן הַטָּה֗וֹר וּמְנוֹרַ֨ת הַזָּהָ֤ב וְנֵרֹתֶ֙יהָ֙ לְבָעֵר֙ בָּעֶ֣רֶב בָּעֶ֔רֶב כִּֽי־שֹׁמְרִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַתֶּ֖ם עֲזַבְתֶּ֥ם אֹתֽוֹ׃
ומקטירים . הוא חוזר על בני אהרן : בבקר בבקר . ר''ל בכל בוקר : ומערכת . ועורכים מערכת לחם הפנים : ומנורת וכו' . ר''ל וזהירים הם בדבר המנורה לבער את הנרות בכל ערב :
ומערכת . ענין סדור : ונרותיה . כעין בזיכין והשמן והפתילה נתון בהם : לבער . להדליק כמו ובער עליה הכהן ( ויקרא ו ) :

{יב}
וְהִנֵּה֩ עִמָּ֨נוּ בָרֹ֜אשׁ הָאֱלֹהִ֧ים ׀ וְכֹהֲנָ֛יו וַחֲצֹצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה לְהָרִ֣יעַ עֲלֵיכֶ֑ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אַל־תִּלָּֽחֲמ֛וּ עִם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם כִּי־לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ׃
בראש . ללכת בראש המלחמה : להריע עליכם . להעלות זכרונינו לטובה כמ''ש וכי תבואו מלחמה וכו' והרעותם וכו' ונזכרתם וכו' ( במדבר י ) :

{יג}
וְיָֽרָבְעָ֗ם הֵסֵב֙ אֶת־הַמַּאְרָ֔ב לָב֖וֹא מֵֽאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּֽהְיוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְהַמַּאְרָ֖ב מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃
הסב . הסתיר אנשים במארב וסיבב אנשי המארב לבוא מאחרי בני יהודה : ויהיו . ירבעם והעם אשר עמו :

{יד}
וַיִּפְנ֣וּ יְהוּדָ֗ה וְהִנֵּ֨ה לָהֶ֤ם הַמִּלְחָמָה֙ פָּנִ֣ים וְאָח֔וֹר וַֽיִּצְעֲק֖וּ לַיהוָ֑ה וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים (מחצצרים) [מַחְצְרִ֖ים] בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃
המלחמה . אנשי המלחמה : מחצרים . היו תוקעים בחצוצרות ולתוספת ביאור אמר בחצוצרות :

{טו}
וַיָּרִ֖יעוּ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֑ה וַיְהִ֗י בְּהָרִ֙יעַ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֗ים נָגַ֤ף אֶת־יָֽרָבְעָם֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֥י אֲבִיָּ֖ה וִיהוּדָֽה׃
ויריעו . תרועת נצחון כי בטחו בה' שינצחו המלחמה : נגף . הכה והחליש :

{טז}
וַיָּנ֥וּסוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִפְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיִּתְּנֵ֥ם אֱלֹהִ֖ים בְּיָדָֽם׃

{יז}
וַיַּכּ֥וּ בָהֶ֛ם אֲבִיָּ֥ה וְעַמּ֖וֹ מַכָּ֣ה רַבָּ֑ה וַיִּפְּל֤וּ חֲלָלִים֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִ֥ישׁ בָּחֽוּר׃

{יח}
וַיִּכָּנְע֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וַיֶּֽאֶמְצוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה כִּ֣י נִשְׁעֲנ֔וּ עַל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃

{יט}
וַיִּרְדֹּ֣ף אֲבִיָּה֮ אַחֲרֵ֣י יָרָבְעָם֒ וַיִּלְכֹּ֤ד מִמֶּ֙נּוּ֙ עָרִ֔ים אֶת־בֵּֽית־אֵל֙ וְאֶת־בְּנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־יְשָׁנָ֖ה וְאֶת־בְּנוֹתֶ֑יהָ וְאֶת־(עפרון) [עֶפְרַ֖יִן] וּבְנֹתֶֽיהָ׃
בנותיה . הכפרים הסמוכים לה :

{כ}
וְלֹֽא־עָצַ֧ר כֹּֽחַ־יָרָבְעָ֛ם ע֖וֹד בִּימֵ֣י אֲבִיָּ֑הוּ וַיִּגְּפֵ֥הוּ יְהוָ֖ה וַיָּמֹֽת׃
ולא עצר כח וגו' . ויגפהו ה' . לירבעם : וימת . לא שמת מיד אלא הולך וחסר בעבור המלחמות ובב''ר מפורש ויגפהו ה' לאביה :
ולא עצר כח . לא היה יכול להתחזק עוד בימי אביה : וימת . ר''ל היה מנוגף ומוכנע עד כי מת בימי אסא בנו :
עצר . ענין עכבה :
ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו . ר''ל כי לא השאיר לעצמו עוד ירבעם כח להלחם עם אביה כי מתו רב גבוריו : ויגפהו ה' וימות . הנה ידענו כי חיה שתי שנים אחרי אביה ולזה יהיה הרצון בזה כי מרב מצוקתו בהחלשו ואפיסת כחו מת קודם עתו כמו שאמר בנבל ויגוף ה' את נבל וימות ( ש''א כ''ה ל''ח ) :

{כא}
וַיִּתְחַזֵּ֣ק אֲבִיָּ֔הוּ וַיִּ֨שָּׂא־ל֔וֹ נָשִׁ֖ים אַרְבַּ֣ע עֶשְׂרֵ֑ה וַיּ֗וֹלֶד עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ בָּנִ֔ים וְשֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה בָּנֽוֹת׃
ויתחזק . וכאשר התחזק במלוכה נשא לו נשים וכו' :

{כב}
וְיֶ֙תֶר֙ דִּבְרֵ֣י אֲבִיָּ֔ה וּדְרָכָ֖יו וּדְבָרָ֑יו כְּתוּבִ֕ים בְּמִדְרַ֖שׁ הַנָּבִ֥יא עִדּֽוֹ׃
במדרש . בספר מדרש של הנביא עדו ונקראה כן ע''ש שבה היה נדרש ספור עניני המלכים :

{כג}
וַיִּשְׁכַּ֨ב אֲבִיָּ֜ה עִם־אֲבֹתָ֗יו וַיִּקְבְּר֤וּ אֹתוֹ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וַיִּמְלֹ֛ךְ אָסָ֥א בְנ֖וֹ תַּחְתָּ֑יו בְּיָמָ֛יו שָׁקְטָ֥ה הָאָ֖רֶץ עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃
שקטה הארץ . נחה מן המלחמה :
בימיו שקטה הארץ עשר שנים . ר''ל ששקטה ארץ יהודה ובנימין מכל מלחמה כמו שבארנו זה בספר מלכים . הנה זה באור מה שהגבלנו באורו מזה הספר בזה המקום שלא בארנוהו בספר מלכים . ואולם התועלות המגיעים מזה הספור זולתי התועלת שמנינו בזה בספר מלכים הם אלו . התועלת הראשון הוא להודיע שאין ראוי לאדם להתחיל במלאכה אם לא יוכל לו להשלימה ולזה ראוי שישער תחלה אם יוכל להשלימה קודם שיתחיל בה . ולזה ספר כי לא התעורר שלמה לבנות בית המקדש לקושי המלאכה הזאת עד שהתחזק על מלכותו וגדלהו ה' יתברך על כל מלכי הארץ ומלך על כל ישראל באופן שהיו כלם נכנעים מאד למצותו כי אז יאות לו לעשות זאת המלאכה הגדולה וזה שכבר הוצרך לעזר גדול מזה ממלכי הארץ ובפרט מחורם מלך צור והוצרך ג''כ לעזר רב מישראל כמו שיתבאר מדברי זה הספור . התועלת השני הוא להודיע כי הלוים המשוררים בכלי ובפה היו עומדים ממזרח למזבח לצד עזרת ישראל לפי שהיתה קדושתם למטה מקדושת הכהנים וכן תמצא בדברים המזרחים שהיתה קדושתם למטה מקדושת הדברים המערבים כמו שהרחבנו המאמר בזה בפרשת ויקרא . התועלת השלישי . הוא לפרסם השגחת ה' יתברך בטובים והתפשט ענשו על החטאים . ולזה תמצא שזכר כי בעת שהיה רחבע' הולך בדרכי ה' יתברך היתה מלכותו הולכ' ומתחזקת ואחר שסר מדרכי ה' יתברך נתנו ה' יתברך ביד שישק מלך מצרים ולולא הכנעו לפני ה' יתברך היה משחית מלכותו . ולזה גם כן זכר כי מפני שהיו אביה ועמו הולכים בצד מה אחרי מצות ה' יתברך לפי מה שנתבאר מדברי אביה לירבעם ולישראל וזעקו לאלהים במלחמה נפלו בידם חיל ירבעם עם היותם רבים מאד ותקיפים מחיל אביה . ואולם שאר התועלות מנינו אותם כלם בספר מלכים :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור