ובני ראובן בכור ישראל . ואם תאמר אם כן שהיה בכור למה לא יצא ממנו מלכות כי הוא בודאי הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף ואם תאמר אם כן למה לא מלכו בני יוסף לכך אמר ולא להתייחס לבכורה חלק בכורות ולא בכור כי יהודה אפילו לא חלל ראובן הבכורה ולא נלקחה ממנו אפילו הכי היה הגון יהודה למלך :

כי הוא הבכור . ר''ל עם כי הוא הבכור והיה א''כ מהראוי להזכיר יחוסו ראשון : ובחללו . אבל בעת שחלל ובזה יצועי אביו ובלבלה לבל יהא מצוי תדיר אצל בלהה אז נלקחה הבכורה מעמו ונתנה ליוסף להיות נוטל פי שנים כבכור להיות בניו נחלקים לשני שבטים : ולא להתיחש לבכורה . לא שיהיה יוסף מיוחש לבכורה מכל וכל לשיצא ממנו גם המלכות :

ובחללו . מלשון חולין ובזיון : יצועי . מצעת המיטה וכן על ערש יצועי ( תהלים קל''ב ) :

ובחללו יצועי אביו . ר''ל ששכב את בלהה פלגש אביו נתנה בכורתו ליוסף שהיו לו שני חלקים בירושת הארץ . וכבר בארנו בבאורנו לדברי התורה אי זה תועלת היה זה לבני יוסף והנה היתה ירושת הארץ על פי המספר כי יחשב מפני זה שלא יהיה בזה תועלת ליוסף : ולא להתיחש לבכורה . כי לפי היחש יהיה ראובן בכור :

כי יהודה גבר באחיו . שנאמר גור אריה יהודה ( ראשית מ''ט ) : ולנגיד ממנו . שיצא ממנו מלכות ועל שם כך נקרא המלך נגיד שהוא המוציא והמביא והבכורה והמלכות נטלה מראובן ונתנה המלכות ליהודה כדכתיב כי יהודה גבר באחיו אבל חלק הבכורה נתנה ליוסף לשני בניו : בני ראובן בכור ישראל . מתחיל עתה כבראשונה :

כי יהודה גבר באחיו . בדבר המלוכה גבר יהודה מכל אחיו : ולנגיד ממנו . ר''ל להעמיד נגיד ומלך על ישראל אמר יעקב שיהא ממנו : והבכורה . בדבר נחלת השבטים היא לבדה נתנה ליוסף וכאומר הנה על כי לא נשאר מה מן המעלה לראובן לזה אמרו עד כה והקדים ליהודה מפני כבוד המלוכה : שמעיה בנו וכו' . כל מה שחשב היה אחד בן אחד :

בני יואל . דורות דורות קחשיב :

בני יואל וגו' . הנה יואל היה מראובן לפי הנראה ולא פורש איך :

אשר הגלה תלגת פלנאסר . קודם לסנחרב וכן היה סדרן פול ( מלכים ב' ט''ו ) הי' כשמלך מנחם בן גדי ובימי פקח בן רמליה ( שם ) בא תגלת פלנאסר מלך אשור ובימי הושע בן אלה ( שם י''ז ) בא שלמנאסר מלך אשור ( שם ט''ו ) ובימי חזקיהו סנחרב ופירשו רבותינו פול וכולם סנחרב : הוא נשיא לראובני . באותו זמן שהגלוהו תלגת פלנאסר :

אשר הגלה וכו' . רצה לומר אשר בעת שהגלה תלגת וכו' היה הוא אז נשיא לבני ראובן :

אשר הגלה תלגת פלנאסר וגו' . זה היה הגלות הראשון אשר הגלו בו ראובן וגד וחצי שבט מנשה כמו שבארנו בספר מלכים :

בהתיחש לתולדותם הראש יעיאל וזכריהו . פתרון הרי לא יחסתי לך מן ראובן כי אם קצת ועיקר יחוסו במקום יחוסו על דברי הימים למלכי ישראל היה יעיאל וזכריה הראש שעל ידן כלה יחוסן :

ואחיו . מיודעיו וחבריו של בארה : למשפחותיו וכו' . ר''ל כ''א למשפחות בהתיחסם לסדר תולדותם היה נראה אשר יעיאל היה הראש מכולם וזכריה אחריו על כי אבותיהם היו אנשי המעלה יותר מאבות כולם :

ועד נבו ובעל מעון . שבימים קדמונים קודם שבאו לידי ישראל נקראו נבו ובעל מעון ע''ש תועבותם כי כן היה מנהג עובדי כוכבים ומזלות עד היום ההוא לקראת תועבותיהם בשם עיירותיהם אבל כשבאו לידי ישראל הסבו שמותם כדכתיב ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם ( במדבר ל''ב ) כלו' ישראל הסבו שמותם ואת שבמה לפי שלא נקראה ע''ש תועבותיה לא הסבו שמה ובמגילה מפרש כי נבו ובעל מעון שם עבודת כוכבים הם :

הוא יושב . זרעו ישבו בגבול ערוער : ועד נבו . הוא הרוחב מצפון לדרום :

ולמזרח ישב . כלפי המזרח ישבו עד המקום שבאים בה למדבר למן הנהר פרת והלאה אף כי נהר פרת היא גבול א''י למזרח נתרחקו להלאה כי נתרבו מקניהם מלשבת בארץ הגלעד כי היה צר להם המקום :

עם ההגראים . הם הישמעאלים וע''ש אמם קוראם הגראים בני הגר היו : וישבו באהליהם . שכן מנהג ערביים לישב באהלים :

באהליהם . של ההגריאים : על כל פני . על כל עבר המזרחי מול הגלעד :

ההגדאים . המה בני ישמעאל ונקראים ע''ש הגר אמו :

ההגראים . הם בני הגר ר''ל בני ישמעאל :

ובני גד לנגדם ישבו . אצלם כמו ואלכה לנגדך ( ראשי' י''ג ) :

לנגדם . בשוה להם וכן ואלכה לנגדך ( בראשית לג ) :

בבשן . אלה הארבעה היו ראשים בבשן :

המשנה . שני לו במעלה :

ואחיהם לבית אבותיהם . במקום יחוסן : מיכאל ומשלם . אלו היו ראשי אבותיהם של אותו היחס כי כולם התיחסו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל :

ואחיהם . מיודעיהם ורעיהם שהיו ראשים לבית אבותיהם הם מיכאל וכו' :

ראש וכו' . היה ראש לבית אבותם של האנשים אשר עמו :

על תוצאותס . כמו עד תוצאותם רצה לומר עד סופי הגבולים :

ובבנותיה . הכפרים הסמוכים לה : מגרשי . הם הבתים העומדים מחוץ לחומות העיר הנראים כאלו נגרשו מן העיר :

התיחשו . חקרו לדעת סדר תולדותם בימי יותם כשהיה שופט מעת שנתנגע עוזיה אביו אבל לא מלך בימי ירבעם כ''א לאחר מותו כמ''ש במלכים ב' :

בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה מן בני חיל וגו' . כלומר כולם נתקבצו ועשו מלחמה עם ההגריאים :

מן בני חיל . ר''ל מן בני חיל התאספו אנשים וכו' : יוצאי צבא . הראוים לצאת בצבא מלחמה :

ודורכי . הדרך הוא לדרוך ברגל על הקשת למתחו היטב לירות למרחוק : ולמודי . ענין ההרגל כמו וילמד לטרוף טרף ( יחזקאל יט ) :

ויטור ונפיש . בניו של ישמעאל הם :

ויטור וגו' . גם המה מבני ישמעאל :

עם ההגריאים ויטור . ר''ל עם בני הגר יטור ונפיש ונודב ותהיה וא''ו של ויטור נוספת :

ויעזרו עליהם . כי ה' עזרם : וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם . אומות אחרים לעזרם : ונעתור להם . דוגמת ויעתר להם ה' :

ויעזרו עליהם . היו נעזרים מה' להתגבר עליהם : וכל שעמהם . וכל אשר היו עמהם בעזרתם : ונעתור להם . קבל עתר תפלתם :

ונעתור . ענין רבוי כמו ועתר ענן הקטורת ( שם ח ) :

מקניהם . מתחלה כלל וחוזר ומפרש גמליהם וכו' :

וישבו . מל' שביה :

כי חללים רבים נפלו . כאומר אין לתמוה איך אפשר אשר מ''ד אלף ותש''ס יקחו בשבי מאה אלף כי בעבור שנפלו מן ההגריאים חללים רבים כי נצחון המלחמה היתה מה' ובעזרתו ולזה נפל פחד היהודים עליהם ומסרו עצמן לשבי : תחתיהם . במקום ההגריאים :

ישבו בארץ . המה חזרו מן המלחמה וישבו בארצם אולם התפשטו מבשן עד בעל חרמון וכו' כי המה רבו והיה צר להם המקום אשר ישבו בה מבראשונה ולזה התפשטו לשבת במקום אחיהם אשר הלכו מזה למקום ההגריאים :

אנשי שמות . רצה לומר ידועים בשמותם לגודל החשיבות :

ועפר . הוי''ו יתירה , או כן שמו בוי''ו וכמוהו רבים :

ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלהים מפניהם . פתרון הם זנו אחרי אלהי עמי הארץ ואיזה עם אשר השמידם אלהים מפניהם שאלהיהם לא היה יכול לעוזרם ולא שמו על לבם אחרי השמידם מפניהם ולא היה יכול לעזרם ולנו כמו כן לא יעזור :

אשר השמיד וכו' . כאומר והיה להם להבין אם אלהים המה מדוע לא הצילו את עמם :

ונהר גוזן . סמוך לנהר גוזן : עד היום הזה . רצה לומר והנה עודם שם כי לא חזרו בבנין בית השני :

ויער . מל' התעוררות : רוח פול . רצון פול :

את רוח פול מלך אשור . הוא תלגת פלנאסר שזכר במה שקדם והוא סנחריב ועוד היו לו שמות אחרים : והרא ונהר גוזן . הנה השאר מעשרת השבטים גלו גם כן לאלו המקומות אלא שתמורת הכא היו שם ערי מדי :

ובני קהת . מפני כבוד משה ואהרן הקדימו לגרשון :

את צדוק . והוא הכ''ג הראשון ששמש בבה''מ והלכה הכהונה מאב לבן שנים עשר דורות :

את עזריה . יתכן שהוא אמריה שנזכר בדברי הימים ב' י''ט ועיין בסוף מלכים בחשבון הדורות : את יוחנן . יתכן שהוא יהוידע הנזכר במלכים ב' ובדברי הימים ב' :

הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה . יש מפרשים עזריה הוא היה עזריה הראשון ומעזריה עד שריה שהיה בחורבן הבית ח' כהנים ומכאן הוגהו ביומא בפ' א' ובויקרא רבה ובספרי פ' פנחס שמנה כהנים שמשו בבית הראשון ויש אומרים שמנה עשר ולא זה וזה יש בהם רוח חיים כי צדוק הוא היה הראשון שכהן בימי שלמה ועוד איזה אמריה היה בימי יהושפט דכתיב והנה אמריהו כהן הראש ( ד''ה ב' י''ט ) והוא ( אמריה ) בן עזריהו שהיה בימי עוזיהו בימי חזקיה שהיה אחרי יהושפט וא''ת עזריהו אבי שריה היה והיכן חלקיהו הכהן הגדול שהיה בימי יאשיהו אלא מצדוק יש לחשוב שנים עשר כהנים היו מצדוק עד שריה וכן מצינו בויקרא רבא מדוייק ומ''ש בעזריה הוא אשר כהן בבית מפורש בסיפרי ירוש' כך וכי הוא לבדו כהן בימי שלמה ( כהן ) והלא גם שאר כהנים כמו כן כהנו אלא לפי שמסר נפשו על קדושת הבית שלא הניח את עוזיהו להקטיר לכך נאמר הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה והוא עזריה שהיה בימי עוזיה ( לקמן ב' כו ) ובימי חזקיהו ועזריהו בן אחימעץ הוא אמריהו שכהן בימי יהושפט כמו שנקרא עוזיה עזריה דכתיב ( במלכים ב' טו ) בשנת עשרים וז' שנים לירבעם וגו' מלך עזריה ונקרא עזריה בן אחימעץ זכריהו דכתיב ויהי לדרוש אלהים ( לקמן ב' כו ) בימי זכריהו המבין ביראת אלהים וגו' :

הוא אשר כהן וגו' . ארז''ל וכי הוא לבד כהן אלא שמסר נפשו על עבודת הבית שמיחה בעוזיה המלך כאשר בא להקטיר קטורת כמו שכתוב בדברי הימים ב' :

עזריה הוא אשר כהן בבית וגו' . הנה זה תמה כי בתחלת מלכות שלמה היה צדוק כהן כמו שנזכר בספר מלכים ואיך יהיה בן בן בנו כהן בכמו זה הזמן המעט שאינו כי אם עשר שנים . אלא שעזריה בן צדוק מצאנו שהי' מהשרים אשר לשלמה וידמה שהוא היה כהן גדול אחר צדוק ושמש בכהונה גדולה אחר הבנות הבית אם מפני אהבת המלך אותו או שהיה יותר ראוי . והנה אלו שזכר אחר זה באמרו ויולד עזריה את אמריה וגו' היו ריבם כהנים גדולי' והנה עשרה דורות מהם קפלו כל זמן בית ראשון :

את אמריה . יתכן שהוא אוריה הנזכר במלכים ב' ט''ז : את אחיטוב . יתכן שהוא עזריה הנזכר בדברי הימים ב' ל''א :

את שריה . הוא כ''ג האחרון והומת ביד נ''נ בזמן גלות צדקיה כמ''ש סוף מלכים ב' ובסוף ירמיה : את יהוצדק . והוא לא שמש בכהונה גדולה ובנו יהושע שמש בתחילת בית השני :

ויהוצדק הולך בהגלות ה' את יהודה וירושלים . ומ''ש בספר ( חגי א' ) יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לא יהוצדק שמש מעולם בכהונה גדולה דהא הוגלה לבבל בימי יכניה כדכתיב ויהוצדק הלך בהגלות וגו' אלא יהושע בנו היה כהן גדול כשעלו מבבל בבית שני ומה שלא היה עזרא בן שריה הסופר כהן גדול ובן אחיו יהושע בן יהוצדק כיהן זהו הטעם לפי כי יהושע עלה עם זרובבל כמה ימים ושנים קודם שעלה עזרא :

הלך . בגולה לבבל :