בני יהודה וכו' . בא להשלים יחוס בני יהודה ובדרך קצרה מזכיר שוב מי מבניו ובני בניו והם פרץ בן יהודה וחצרון בנו וכרמי בן זמרי בן זרח בן יהודה וחור בן כלב בן חצרון ושובל בן כלב בן חור :

. :

פרץ חצרון וכרמי וגו' . הקודם בזה הפסוק אבי השני לו :

וראיה . כן מנהג היחס הזה אף על פי שלא הזכיר עדיין ראיה כי דורות דורות קחשיב וכן בני חלאה צרת וצחר ואתנן וקוץ הוליד , ועדיין לא הזכיר קוץ ומזכיר את בניו :

וראיה . הוא הרואה האמור למעלה : אלה משפחות הצרעתי . האמור למעלה שיצאו מבני שובל :

אלה משפחות הצרעתי . כבר זכר למעלה גם כן כי משובל יצאו משפחות הצרעתי :

ואלה . מוסב על המקרא שלאחריו שאמר אלה בני חור וכו' ואמר מלבד בני חור הנזכרים למעלה הנה גם אלה היו בניו והם אבי עיטם יזרעאל וכו' :

ואלה אבי עיטם וגו' . ידמה ממה שאחר זה שעיטם היה בן חור ולזה אמר אחר זה אלה בני חור בכור אפרתה . ר''ל חור שהיה בן אפרתה והיה אבי בית לחם כי הוא היה אבי שלמא שהיה אבי בית לחם כמו שקדם :

אבי בית לחם . שלמא בן כלב בנו הי' אבי בית לחם ונקרא מ''ש בן בנו וכאומר אבי של אבי בית לחם ואבי האב הוא כאב :

ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים . מוסב למעלה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע כי לא יחס עד עתה :

ולאשחור . הוא הנזכר למעלה שהיה בן חצרון :

ולאשחור אבי תקוע . כבר זכרו במה שקדם ובא עתה להזכיר תולדותיו :

וקוץ . אולי הוא אחד מהנזכרים למעלה והיה נקרא בב' השמות וכן נאמר ברבים כמוהו אשר נמצא בזה הספר אשר לא יזכרו לפנים מי הי' וממי יצא :

וקוץ הוליד את ענוב . ידמה שהרצון בזה שכבר היה בנה גם כן קוץ שהוליד את ענוב ואת הצבבה ויצאו ממנו משפחות אחרחל בן הרום :

ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב . וכינה שמו יעבץ ודוגמתו בן אוני ( ס''א ואביו קרא לו בנימין ) ( בראשית ל''ה ) :

ויהי יעבץ . גם הוא לא נזכר שמו לפנים מי הוא : ילדתי בעצב . כאשר ילדה אותו היה לה עצבון מה ולזכרון קראה את בנה יעבץ בהפוך אותיות מעצב כאלו תאמר שיהפך העצב לשמחה :

ויהי יעבץ נכבד מאחיו . ידמה שחלאה קראה אחד מבנים יעבץ כי ילדתו בעצב :

והרבית את גבולי . בנחלות : והיתה ידך עמי ועשית מרעה . אם תהיה עמי ותצילני מרעה לבלתי עצבי שלא יארע לי שום נזק וצער ועצב והוא נדר מה שנדר . ויבא אלהים את אשר שאל . ושלם נדרו ומכאן מביאין ראיה כשפוסקין צדקה ( בצבור ) בעבור מה שאין נודרין אלא נותנין בלא נדר ומדרשו ידוע :

והרבית את גבולי . להיות נחלתי מרובה : ידך עמי . לעזרני בעת הצורך : ועשית מרעה . ר''ל תהפוך מהרעה אשר בעבורה נתעצבה אמי בעת ילדה אותי הרעה ההיא תהפוך לטובה לבלתי עצבי כאשר שאלה אמו בקריאת השם יעבץ והנה נדר מה א''כ יהיה ולא פירש מה נדר וכאלו אמר כאשר כן יהיה אשלם גמול הדבר ואלך בדרכי ה' ודוגמתו כל מכה יבוסי וכו' ( ש''ב ה ) ולא פירש מה יעשה לו והוא כאומר הנה יקבל גמול :

ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר וגו' . ידמה שיעבץ היה נשיא השבט או היה אחד מהשופטים ולזה אמר והרבית את גבולי כי לא יתכן שירבה ה' גבול היחיד בזה האופן וידמה שהיה זה במלחמה ונדר דבר מה לה' יתברך אם יעשה לו כן ולא פירש בזה המקום . והרצון בו אם ברך תברכני בזאת המלחמה והרבית את גבולי שאכבוש את אויבי והיתה ידך עמי בזה באופן שתעשה שלא אעצב מרעה שלא תקרה לי ולעמי צרה כלל בזאת המלחמה :

וכלוב אחי שוחה . משפחות הוא דקחשיב בקצור ל' אע''פ שאין מזכירו למעלה וכן ובני קנז אע''פ שלא הזכירו למעלה וכן מעונתי כמו כן לא הזכירו כי כן דרך כל הספר הזה :

וכלוב אחי שוחה . לא הוזכרו לפנים גם שניהם ואולי הוזכרו בשם האחד אשר היה להם , או כן דרך הספר להזכיר אנשים ותולדותיהם עם שלא הוזכרו לפנים ממי יצאו ומי אביהם :

וכלוב אחי שוחה . ידמה שהיה בן עזר אבי חושה ( ד' ד' ) ויהיה חושה ושוחה אחד :

אבי עיר נחש . שם עיר ותחנה שר ( היה ) עליה : אלה אנשי רכה . בני אשתון ישבו באותו מקום ברכה , ע''א אנשי רכה המשפחה היתה מכונה אנשי רכה :

אלה אנשי רכה . כל בני כלוב היו נקראים אנשי רכה מטעם ידוע אצלם :

ובני קנז . גם הוא לא נזכר לפנים בן מי הי' ( ולא אזכרם עוד מעתה כי מאד רבו ) : עתניאל . הוא היה השופט הראשון על ישראל :

ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים . יואב היה שר של עמק שיש בה חרשים ולמה אני קורא אותה גיא חרשים כי חרשים היו פתרון אותן שישבו בגיא החרשים חרשים המה ועל שמם נקרא הגיא :

כי חרשים היו . ר''ל בעבור זה היה נקרא המקום ההוא גיא חרשים על כי היו אנשים חרשים רצה לומר אומני אבן ועץ וברזל :

ובני כלב בן יפונה . אמרו רבותינו כלב בן יפונה זה כלב בן חצרון ולמה נקרא בן יפונה שפינה מעצת מרגלים ואל תתמה שהרי ייחס כבר משפחת כלב בן חצרון שהרי כן הדרך שמייחס קצת ומדלג על משפחה אחרת ואח''כ תופש משפחה ראשונה : ובני אלה וקנז . כך היה שמו וקנז :

כלב בן יפונה . הוא כלב בן חצרון ועל שפינה עצמו מעצת המרגלים נקרא בן יפונה כן ארז''ל ועם כי כבר סיפר מתולדותיו בא עתה להשלים ספור כל תולדותיו וכן דרך הספר הזה : וקנז . כי שמו בוי''ו :

ובני כלב בן יפונה . ידמה שיהיה יפונה פנואל אבי גדור והנה היה אבי גדור לפי שכלב בנו היה אבי ירד שהיה אבי גדור : ובני אלה וקנז . ר''ל ובני אלה קנז :

ובני יהללאל . ידמה שהוא נעם והיו לו שני שמות :

ותהר . אשתו של מרד הרתה וילדה את מרים והוא שם איש :

ובן עזרה . ידמה שהוא עירו והיו לו שני שמות : ותהר את מרים ואת שמי ואת ישבח . ר''ל הרתה וילדה שמי וישבח והיו תאומים . או לא זכר שם ההרה ואמר שהיה הרה מבת אחת ושני בנים וידמה שלא היתה יהודיה האשה הראשונה שהרתה מאלו ולזה אמר אחר זה ואשתו היהודיה וידמה שאלו הראשונים הם בני בתיה בת פרעה אשר לקח לו מרד . והשנים ילדה למרד אשתו היהודיה :

ואשתו היהדיה . אשת כלב שנולדה מיהודית : ירד אבי גדור וגו' . שרי העירות כדכתיב ביהושע ויקדעם וזנוח וחלחול בית צור וגדור ירמות ועדלם שוכה ועזקה . ואלה בני בתיה בת פרעה . הוי''ו מפרדת בין בני יהודיה ובין בני בתיה : אשר לקח מרד . כלב הוא מרד שמרד בעצת מרגלים וכן דרך היחס שאפילו לאחד אומר בני כמו ובני אלה וקנז :

ואשתו היהודיה . אשת מרד היהודית כי הראשונה שזכר לא היתה יהודית כי היא היתה בתיה בת פרעה שאמר בסוף המקרא : ואלה . האמורים במקרא שלפניו והם מרים ושמי וכו' אלה היו בני בתיה וכו' :

אחות נחם . אשר היתה אחות נחם : אבי וכו' . ר''ל אלה בניה אבי קעילה וכו' :

ובני אשת הודיה . ר''ל והם גם כן בני אשת שהיה שמה הודיה והיא אשתו היהודיה שזכר ואמר שהיא אחות נחם ולא נזכר ממה שקדם ממי היה :

בן חנן . כן שמו וכן בן זוחת :

בני שלה בן יהודה . לפי שעדיין לא יחסו מיחסו עתה שמשום כבודו של דוד מקדים ליחס בני תמר פרץ וזרח שמהם יצא גם הוא ועכשיו שייחס כל משפחות פרץ מתחיל לייחס כל משפחות שלה שהיו באותו הדור : ומשפחת בית עבודת הבוץ . ליריעות המקדש אף הם היו מבני שלה :

ומשפחות וכו' . המשפחות שהיו עובדים עבודת הפשתן המיוחסים לבית אשבע :

ויוקים ואנשי כזבא . עד וישבי לחם . כל אלה בני שלה בן יהודה : ויואש ושרף . רבותינו אומרים זה מחלון וכליון : והדברים עתיקים . פתרון אל תאמר לפי שהתחלתי לייחס מאנשי דורינו שכולם היו אחרי כן אלא כולן שנאמרו בפסוק זה ( העתיקים ) הראשונים שהיו בימי קדמונים . אשר בעלו למואב . שלקחו נשים מואביות :

אשר בעלו למואב . אשר נלחמו עם מואב והיו אדונים להם : וישבי לחם . כן שם איש : והדברים עתיקים . כאומר אף כי אמרתי מדבר מלחמה ונצחון ואין הדבר ידוע הנה אל תתמהו על זה כי הדברים האלה המה מיושנים ועבר זמן דב ונשכח מן הבריות :

ויואש ושרף אשר בעלו למואב . ד''ל אשר בטלו לבנות מואב : והדברים עתיקים . ר''ל שהם קדומים מאד ואפשר שהיה זה בימי משה בשיטים . ואפשר שהיה בימי השופטים ואפשר עוד שהיו אלו מחלון וכליון והיו להם שני שמות :

המה היוצרים . המה יוקים ואנשי כזבא וישבי לחם היו יוצרי חומר למלאכת המלך וגם קדרות למאכל המלך וגם לכהנים : ויושבי נטעים . שהיו עוסקים בנטיעות של מלך : וגדרה . אומנים גודרי גדר אבנים למלאכת המלך : עם המלך . פתרון הושיבן המלך באותן העיירות לפי שהיו עושים מלאכתו דוגמא במשפטים בשואל בעליו עמו לא ישלם כלומר עמו במלאכתו :

המה היוצרים . המה היו יוצרי חרס והיו יושבים במקום הנוטעים לנטוע אותם והיו בעלי גדרה ר''ל בונים גדרות וכתלים : עם המלך . כשהיו עם המלך עוסקים במלאכתו היו יושבים שם במקום הנטעים מפני הכנת מלאכתם אבל לא בזולת זה :

המה היוצרים . ר''ל שהיו עושים כלי חרס : ויושבי נטעים וגדרה . ר''ל שהיו יושבים בחוץ באהלים . ומנטיעות עשו גדרה לשים בין הנטיעות קצת עצים לגדר והנטיעות היו בשורה זה אחר זה ומלאו מה שביניה' בעצים מסובבים בהם שתי וערב וישבו שם לעשות מלאכת המלך :

בני שמעון . לפי ששמעון יושב בחלק יהודה הוא מקדימו ליחסו ולדבר בעיירותיו קודם לראובן :

בני שמעון . לפי שהי' שכן ליהודה בנחלתו לזה מיחסו אחריו וקודם ראובן :

שלום בנו . של שאול הסמוך לו ומבשם בנו של שלום וכו' :

ולאחיו אין בנים רבים וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה . לא הרבו בנים כבני יהודה לפי שהיו מועטים וחלק יהודה רב מהם קבל יהודה שמעון בחלקו כי שמעון לא היה לו חלק בא''י שנ' אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל ( ראשית מ''ט ) ושנינו בבראשית רבה אחלקם להעמיד סופרים בישראל בבתי כנסיות כו' ומניין שקבלו דכתיב ( יהושע י''ט ) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם פן תרבה עליהם חית השדה ומה שכתוב ( שם ) ויעל הגורל לבני שמעון כך היה המעשה הפילו גורל איזה שבט יקבל שמעון בחלקו ונפל הגורל בחלקו של יהודה וגם מה שכתוב ( שופטים א' ) ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בחלק שנתתי לך :

וכל משפחתם . של בני שמעון לא הרבו בנים לגעת עד מספר בני יהודה אשר שכנו עמהם וכאומר אין המקום גורם מרבית הבנים כי בני יהודה ובני שמעון ישבו יחד ועכ''ז לא נתרבו אלו כאלו :

וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה . ר''ל כי אף על פי שהיה לשמעי בנים רבים ובנות רבות הנה כל משפחתם לא הרבו שיהיו שוים ולמספר בני יהודה :

וישבו בבאר שבע . בני שמעון ישבו באותן עיירות של יהודה :

וישבו בבאר שבע וכו' . הערים האלה היו בנחלת בני יהודה ונתנה לבני שמעון לשבת בהן ונזכרים המה בספר יהושע קצת בחלוף השמות :

אלה עריהם עד מלוך דוד . פתרון כשהרבו בני יהודה עשו תרעומות על בני שמעון מימי שאול ורצו לגרשם מארצם ולא היה יכול לגרשם ואף כי היה כל ימיו בטירדה ובמלחמות וכשמלך דוד באו שבטו לשאול מבני שמעון את ארצם שהשאילו להם והלך דוד וגר שם כי שאול לא חשש בכך מפני שנאת דוד שהיה מיהודה וזהו שכתב אלה עריהם עד מלך דוד וכשמלך גרשם מפי' רבי אליעזר בר משולם ז''ל וכן פי' לי רבי שלמה בר לוי אחי רבי משה הדרשן :

אלה עריהם . אשר ישבו בהן : עד מלוך דוד . אבל כאשר מלך דוד גברה יד בני שבטו וגרשום מנחלתם על כי נתרבו והיה צר להם המקום לשבת עם בני שמעון :

וחצריהם . הכפרים מי היו עיטם ועין ורמון וגו' :

וחצריהם . אבל חצרי הערים שזכר הם עיטם וכו' ואף שאמר בסוף המקרא ערים חמש מ''מ אל מול הערים שזכר בראשונה יחשבו כחצרים :

וחצריהם . הם המקומות הסמוכות לעיר וקטנות מהן ואין מוקפות חומה :

זאת מושבותם והתיחשם להם . פתרון אע''פ שייחסם כאן מקצתן אל תאמר שלא היו כי אם אותן שהרי יש ספר יחוס אחר ושם היו יחוסין כל שבט ושבט כך היה לפרש יחוסו בפני עצמו :

הערים האלה . הם עיטם וכו' : עד בעל . החצרות המגיעות עד בעל : זאת . המחוז הזאת נשארה להם לשבת בה : והתיחשם להם . המקומות האלה נשארו מיוחסות לבני שמעון ( ועם כי עיקר שם יחוס הונח על גלוי משפחת האיש לדעת מבני מי הוא הנה הושאל על הגלות העיר לדעת של מי הוא וכן על הגלות האיש לדעת מאיזה עם הוא או מאיזה מקום וכן קראו המדקדקים להיו''ד של מצרי ואדומי , יו''ד היחס ) :

ומשובב . וכל הכתובין :

אלה הבאים בשמות . רצה לומר אלה הנזכרים בשמותם היו נשיאי' במשפחות' ובית אבותיהם התחזקו להיות עם רב ולא יכלו לשבת בהמחוז הנשאר :

אלה הבאים . בשמות נשיאים במשפחותם : ובית אבותיהם פרצו לרוב . לא היה להם מקום לישב :

פרצו . ענין התחזקות כמו מה פרצת ( בראשית ל''ה ) :

וילכו . על כן למבוא גדור וגו' לבקש מרעה לצאנם :

וילכו . ולזה הלכו עד המקום שבאים בה אל גדר וכו' לבקש מקום מרעה :

וילכו למבוא גדור עד למזרח הגיא . גדור הוא שם עיר :

כי מן חם היושבים שם לפנים . בשקט ובשלוה היו יושבים ולא בא אדם להרע להם לפיכך לא נזהרו כשבאו עליהם להלחם ודוגמתו בשופטים ויבאו על ליש על עם שקט ובוטח וגו' ודבר אין להם עם אדם לפי שהיו שקטים לא היו יראים ולא כרתו ברית עם שום אדם לעזרם לפיכך נצחום אותם חמש מאות וגם כתיב לשם כמשפט צידונים שקט ובוטח וגו' :

רחבת ידים . מקומות רחבות וגדולות : ושוקטת ושלוה . עמה יושבת בהשקט ואינה נשמרת מן המלחמה : כי מן חם . כי המה מבני חם היושבים שמה מימים קדמונים ולא היה מי מערער על ארצם להיות נשמרים מן המלחמה :

ידים . מקומות כמו יד אבשלום ( ש''ב יח ) :

הכתובים בשמות . הם שובב וימלך וכו' : את אהליהם . רצה לומר יושבי האהלים : המעונים . שם אומה מעון : עד היום הזה . רצה לומר נחרמו ונאבדו משם עד היום הזה ולא חזרו לה אף לאחר שגלו ישראל מארצם : וישבו . אז בעת שהחרימום ישבו במקומם כי מקום מרעה היא והוטב בעיניהם :

ואת המעונים . הנה המעונים הוא כמו מעונים בחול''ם . והרצון בו המקומות הבנוים אשר שם שהיו יושבים שם רועים או היו שם מגדלים להביא תבואת שדותיהם וכרמיהם וצאנם שם ואת כל זה הכו . והיה זה בימי יחזקיהו מלך יהודה וידמה שהיה זה אחר גלות עשרת השבטים ושם נשארו אלו :

ומהם . וחוזר ומפרש מן בני שמעון : בראשס . המה היו הראשים להם :

ויכו את שארית הפליטה . מהכרתת דוד כי דוד הכרית כל זכר באדום :

את שארית הפלטה . הנשארה מה שלא החרימם שאול ודוד שנאמר בו עד הכרית כל זכר באדום ( מ''א י''א ) ועמלק הוא מבני אדום : עד היום הזה . כי חזרו לשבת בה כאשר שבו מבבל :

הפלטה . ענין שיור כמו שריד ופליט ( יהושע ח' ) :