למחלקות לשערים . אין חוזרים חלילה אלא כנגד שערים חלקים ושוב הפילו גורלות מי לשער זה מי לשער אחר כך מפורש לקמן : לקרחים משלמיהו בן קורא מן בני אסף . ודוגמא למעלה ושלום בן קורא וגו' ( לעיל א' ט' ) :

למחלקות . ר''ל אלה הנחלקים לשוערים לבני קרח היה לשוער משלמיהו וכו' :

. :

למחלקות לשוערים לקרחים . זכר כי מחלקות השוערים היו גם כן עשרי' ארבעה . וזה הוא חמרו לקמן ( י''ב ) לאלה מחלקו' השוערים לראשי הגברים משמרות לעומת אחיהם לשרת בבית ה' :

ולעבד אדם . גם הוא היה שוער כמ''ש למעלה :

כי ברכו אלהים . כדאמר ( לעיל יג ) ויברך ה' את בית עובד אדום וגו' :

כי ברכו אלהים . ברבוי בנים וארז''ל על שעמד הארון אצלו כמ''ש למעל' :

הממשלים לבית אביהם . פתרון אותם מושלים היו על יד אביהם ודוגמא בסוף דניאל ומשל ממשל רב :

הממשלים . המושלים על בית אביהם :

הממשלים לבית אביהם . חסר הנושא והרצון בו שהם אנשי הממשלים והשררות לבית אביהם כי גבורי חיל המה לעשות המלאכה המיוחסת להם :

אחיו בני חיל . כן שמות בניו האחד אחיו והשני בני חיל :

איש חיל . לא בכח ולא במלחמה אלא כאדם שאומר עליו פלוני חשוב וכן הלא בועז מודעתנו איש גבור חיל ( רות ג' ) :

איש חיל . כ''א היה איש חיל : לעבדה . לפתוח ולנעול את השערים : ששים ושנים . ולמעלה נאמר ששים ושמונה ואולי מתו ששה לעת זקנת דוד :

ולחסה . גם הוא היה שוער כמ''ש למעלה : כי לא היה בכור . יפרש למה אמר בחבריו הבכור ובו אמר הראש ואמר כי באמת לא היה בכור וכו' :

משמרות לעמת אחיהם . ראשי כ''ד משמרות :

לאלה וכו' . ר''ל כל אלה הנזכרים למעלה היו מחלקין כל השוערים שהיו במספר ארבעת אלפים כמ''ש למעלה והנזכרים כאן היו הראשים עליהם : לראשי הגברים משמרות . ר''ל המשמרות חלקו לפי מספר ראשי הגברים שיהיו כולם שוים ( ולא בצמצום כי א''א להתחלק ד' אלפים שוערים על כ''ד חלקים שוים שכן היה מספר המשמרות ) : לעומת אחיהם . רצה לומר כמו אחיהם המשוררים ודומה להם : לשרת בבית ה' . בדבר פתיחת ונעילת השערים :

ויפילו גורלות כקטן כגדול לבית אבותם לשער ושער . למי יבוא שער זה ולמי שער זה למזרח למערב לצפון לדרום וכן לכל שערים שבעזרה :

כקטן כגדול לבית אבותם . הקטן אשר במשפחתם היה שוה אל הגדול בדבר הגורל : לשער ושער . ר''ל והגורל היה מי יהיה שוער בשער זה ומי בשער זה לא לדעת איזה מהם קודם כאשר היה הגורל במשמרות הכהנים והמשוררים :

ויפילו גורלות כקטן כגדול וגו' . ר''ל שכבר היו בהם גם כן מחלקות ובכל משמרה היה מספר מוגבל מהשוערים לשער ושער ומנו אלו כלם כקטן כגדול . והנה זכר כי בעשרים וארבע מקומות היו השוערים והיו לארבע רוחות וזכר :

מזרחה לשלמיהו . שער המזרחי נפל בגורל לשלמיהו הוא ואנשיו : יועץ בשכל . שהיה בעל עצה בהשכל רב ולזה הוא ואנשיו הפילו הגורלות ויצא גורלו בשער הצפוני :

כי לשלמיהו נפל הגורל למזרח וזכריהו בנו שהיה חכם לתת עצה ראויה נפל גורלו לצפון ולעובד אדום נפל הגורל לדרום ולבני עבוד אדום נפל הגורל בית האספרים לשמור שם . ואחשב כי בית האספרים הוא הבית שהיו נאספים שם . כמו העזרה והאחרת שלפניה ובכל אחד מהם היו שומרים בשני מקומות ונפל הגורל לשפים ולחוסה למערב חצר הכהנים והיו שם שומרים עד השער הנקרא שער שלכת שהיו בו כמו מעלות ושלבות למסלה העולה ושם היו שומרים תמיד משמר לעומת משמר . והנה היו הלוים השומרים למזרח ששה ליום ולצפון ארבעה ליום ולדרום ארבעה ליום ולבית האספרים שנים ליום לשני בתים שהיו שם בזה האופן . ר''ל לכל אחד מהם היו שנים לוים שומרים :

בית האספים . נקרא כן על ענין ידוע אצלם והיתה מול שער הדרומי :

לשפים . אולי נזכר למעלה בשמו האחר : שער שלכת . כן שם השער שעמד במסילה ושביל העולה על מעלה ההר : משמר לעומת משמר . רצה לומר זמן מה ישמור שיפים למערב וחוסה בשער שלכת ולעומת זמן זה יתחלף המשמר וכן יחזור חלילה :

ולאספיס . מקום ששמו אסופים :

למזרח . עתה מונה והולך שמות המקומות אשר ישמרו שם ומספר כתות השומרים ואשר בפאת המזרח יהיו ו' כתות לוים משמרים : ליום ארבעה . ר''ל בכל עת ישמרו ד' כתות : שנים שנים . יתכן שהיו האסופים שתים מקומות ולזה מזכיר בל' רבים ובכ''א ישמרו ב' כתות במקומות חלוקות זו מזו : לפרבר למערב . כלפי המערב אל הפרבר והוא שם חדר מה : ארבעה . יהיו ארבעה כתות במסילה ההולכת אל הפרבר ושנים בפרבר עצמה והרי הן במספר כ''ד וכן ארז''ל :

שנים לפרבר . ומפורש במס' תמיד אמר רבא לפרבר כלפי בר :

ולמקום שנקרא פרבר שהיה למערב היו ארבעה לוים ליום ולמסלה אשר במערב העולה לפרבר היו שנים לוים ליום ותמצא לפי זה החשבון כי בעשרים וארבעה מקומות היו הלוים שומרים וידמה שהשוערים ביום האחד אינם שוערים ביום השני ולזה אמר ארבעה ליום ולזה היו בכל משמר לכל הפחות מאה וששים ושמונה לוים וכשתחשוב עשרים וארבע משמרות כאלו יהיה חשבונם שלשים ושנים יותר מארבעת אלפים שהיה מספר השוערים לפי מה שקדם ולא דקדק לחשבם למעוטם :

אלה מחלקות . חלוקת מקומות שומרי השערים :

והלוים אחיה על אוצרות וגו' . הוא היה ממונה על מעות שנקנין מהם קרבנות לבית אלהים כגון קרבן קדשים :

והלוים . ר''ל וגם זאת פקודת הלוים : בית האלהים . הגנוז לתקון הבית : הקדשים . שלוקחין בהם קרבנות הצבור :

והלוים אחיה על אוצרות וגו' . הנה אלו שאינם לא משוררים ולא שוערים קרא לוים שמם הכולל והם היו שומרים האוצרות והקדשים ועושי מלאכת הדברים הצריכים לעבודה כמו שקדם . והנה זכר כי אחיה היה ממונה על אוצרות בית ה' ועל אוצרות הקדשים ובאר איך היה זה והוא כי זתם ויואל אחיו היו ממונים על אוצרות בית ה' . ושלמות ואחיו היו ממונים על אוצרות הקדשים אשר הקדיש דוד ואשר הקדישו ראשי האבות לשרי האלפים ושרי המאות ושרי הצבא מן הבא בידם מן המלחמות ומן השלל אשר הקדישו לחזק את בית ה' וכל מה שהקדיש שמואל הרואה ושאול בן קיש ואבנר בן נר ויואב בן צרויה וכל מה שהקדישו האנשים עוד הכל היה תחת מנוי שלמות ואחיו . והנה שבואל בן גרשום בן משה היה נגיד על האוצרות בכללות ותחתיו היו אלו הפקידים שזכרנו שהיו ממונים קצתם על אוצרות בית ה' וקצתם על ההקדשות . ואחשוב כי שבואל היה בן בנו של משה והאריכו ימים הוא ואביו . הנה כמו שרחביה היה בן אליעזר בן שבואל היה בן גרשם והנה תמצא כי לרחביהו נמנו ארבע דורות אחריו והרביעי הוא שלמות ואחיו שהיו על ההקדשות אשר הם לבדק הבית . ואפשר כי יהונתן בן גרשום שהיה כהן לשבט הדני היה אחי שבואל שנזכר בזה המקום כמו שיראה מדברי רבותינו שאמרו שלכך היתה נון של מנשה תלויה ( שופטים י''ח ל' ) והרצון בו יהונתן בן גרשם בן משה ואם היה כן הנה זה יורה על אורך חיי גרשם בן משה כי יהונתן היה נער בעת שבא לבית מיכה :

בני לעדן . ללעדן הגרשוני היה ראש האבות יחיאל הוא לעדן האמור לעיל :

בני הגרשני . מבני גרשון : ללעדן ראשי האבות וכו' . כאומר הנה לעדן נטל גדולה הרבה ללעדן היו ראשי האבות במספר המרובה מכולן ללעדן נולד יחיאל שהיה שר וגדול ובניו היו ממונים על האוצרות כמ''ש במקרא שלאחריו :

ויואל אחיו . אחיו של יחיאל כדכתיב למעלה יחיאל וזתם ויואל : על אוצרות בית ה' . אוצרות הרבה היו בעזרה כל אוצר ואוצר לתקונו ועל כל אחד ואחד היה ממונה אחד :

בני יחיאלי וכו' . ר''ל המה וגם זתם ויואל אחיו בני לעדן היו על אוצרות בית ה' והם כלי זהב וכסף שבבית ה' :

לעמרמי וכו' . ר''ל וכן מבני עמרם וכו' היו ממונים בבית ה' כאשר יזכור למטה ולא זכר מבני עזיאל ואולי כללם בבני חברון :

ושבואל בן גרשום בן משה נגיד על האצרות . כמו כן נגיד על אחד מאוצרות העזרה , ויש מפרשים נגיד על האוצרות כל האמרכלין כולם היו תחתיו :

נגיד על האצרות . היה ממונה על האוצרות ושאר הממונים היו תחת ידו :

ואחיו . של שבואל מזרע של אליעזר : רחביה בנו . הוא היה בן אליעזר וכן כולם היו אחד בן אחד :

על כל וכו' . ר''ל כל המקדיש דבר גדול היה מוסרו לידו והוא הביאו אל בית האוצר וכמ''ש במקראות שלאחריו : וראשי האבות לשרי וכו' . ראשי האבות אשר הועמדו להיות שרי האלפים והמאות :

מן המלחמות וכו' . אשר הקדישו ממה שלקחו במלחמה וממה ששללו מן המקומות אשר כבשו : לחזק וכו' . להיות גנוז באוצר על תקון הבית :

ההקדיש . אשר הקדיש כי הה''א היא במקום אשר : על יד . היה מוסרו לידו להביאו אל בית האוצר :

ליצהרי כנניהו ובניו למלאכה החיצונה . מלאכה שעושין חוץ לעיר ביערים ובהרים ולכרות ארזים ולחצוב אבנים ולחרוש שדה של הקדש :

למלאכה החיצונה . על המלאכה הנעשה חוצה לעיר לצורך הבית להכין עצים ואבנים וכדומה המוטל על ישראל היו המה לשוטרים ולשופטים על הדבר ההוא :

למלאכה החיצונה על ישראל לשוטרים ולשופטים . אחשוב שקרא המלאכה החיצונה מלאכת בית ה' שהיתה להם על ישראל חוץ לבית המקדש והוא להישירם לפרוע מחצית השקל שנה בשנה ולפרוע נדריהם ונדבותיהם וחיבותיהם מהקרבנות ומה שינהג מנהגם וזה נקרא עבודת בית ה' והיו גם כן לשוטרים ולשופטים לשפוט את העם משפט צדק כי הם היו חכמי התורה וזה היה עבודת המלך כי על המלך לשפוט את העם משפטי צדק :

לחברוני חשביהו . עד לכל מלאכת ה' . הם שוטרים על אותם שהיו עושים מלאכת ה' בעבר הירדן : ולעבודת המלך . אף הם ממונים על יושבי נחלת המלך אוצרות המלך וכן לפנינו לכל דבר האלהים ודבר המלך :

על פקודת . המה היו על הגזברות של ישראל היושבים בעבר הירדן בחלק המערבי ממנו הפונה מול ארץ ישראל : לכל מלאכת ה' וכו' . על כל המלאכה המוטל עליהם לבית ה' ולבית המלך :

על פקדת ישראל . על מנוי ישראל אשר מעבר לירדן מערבה :

בשנת הארבעים וגו' . וגם כל חשבונות הללו בשנת הארבעים היו :

לתלדותיו לאבות . למשפחתו לכל בתי האבות היה הראש : נדרו . בני חברון נדרשו לדעת אם יש בהם אנשי חיל : ביעזיר גלעד . ביעזר שעמדה בארץ הגלעד :

ביעזיר . שם עיר בגלעד . שם אדם :

ואחיו . חבריו של יריה שהיו בני חיל אלפים וכו' : על הראובני וכו' . ר''ל היושבים בחלק המזרחי כי בחלק המערבי היו חשביה ואחיו לממונים : לכל דבר . על כל דבר המוטל עליהם מעבודת בית אלהים ומעבודת המלך :

ויפקידם . ענין מנוי וגזברות : לכל דבר . לכל ענין וכן על דבר פעור ( במדבר כה ) :

לכל דבר האלהים ודבר המלך . הוא עבודת בית ה' החיצונה ועבודת המלך חכמו שזכרנו בסמוך ואולם מחלקות ישראל ידמה שהיו לעבודת המלך לבד ולזה אמר :