דברי הימים א פרק-כה{א}
וַיַּבְדֵּ֣ל דָּוִיד֩ וְשָׂרֵ֨י הַצָּבָ֜א לַעֲבֹדָ֗ה לִבְנֵ֤י אָסָף֙ וְהֵימָ֣ן וִֽידוּת֔וּן (הנביאים) [הַֽנִּבְּאִ֛ים] בְּכִנֹּר֥וֹת בִּנְבָלִ֖ים וּבִמְצִלְתָּ֑יִם וַֽיְהִי֙ מִסְפָּרָ֔ם אַנְשֵׁ֥י מְלָאכָ֖ה לַעֲבֹדָתָֽם׃
ויבדל דוד ושרי הצבא לעבודה . לשורר השיר : לבני אסף וגו' . מכל הלוים לא הבדיל כ''א בני אסף : והימן וידותון הנבאים . כשהיו מנגנים בכלי שירים הללו היו מתנבאים דוגמא באלישע קחו לי מנגן ( מלכים ב' ג' ) והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' : ויהי מספרם אנשי מלאכה . כלומר המשמרות כ''ד על כ''ד משמרות ד' בנים של אסף וששה של ידותון וי''ד של הימן הרי כ''ד למטה כלל מספר כולן כדכתיב ויהי מספרם עם אחיהם וגו' :
ויבדל . הבדילם משאר הלוים אל עבודה הנמסר להם בהלל בכלי שיר : הנבאים . אשר היו מתנבאים ברה''ק : בכנורות . הבדילם לנגן בכנורות וכו' : אנשי מלאכה לעבודתם . בקיאי' וחכמים בעבודת הנגון :
. :
לבני אסף והימן וידותון וגו' . ידמה שאלו השלשה היו נביאים וזה יתבאר קצת מקצת מזמורים שנאמרו בשמם בספר תהלים . ואפשר שאין הרצון בו בזה המקום שיהיו נביאים אבל הרצון שיהיו מדברים בכנורות ובנבלים ובמצלתים להודות לה' יתברך והבאור הראשון הוא יותר נכון :
{ב}
לִבְנֵ֣י אָסָ֗ף זַכּ֧וּר וְיוֹסֵ֛ף וּנְתַנְיָ֥ה וַאֲשַׂרְאֵ֖לָה בְּנֵ֣י אָסָ֑ף עַ֚ל יַד־אָסָ֔ף הַנִּבָּ֖א עַל־יְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
לבני אסף זכור . לבני אסף היה המספר זכור ויוסף וכו' : על יד אסף . ר''ל הם השכילו בחכמת הנגון על יד אסף אביהם כי הוא למדם : הנבא . על אסף יאמר שהי' מתנבא ברה''ק ע''י המלך כי הוא הכינו להיישירו אל הנבואה :
על יד אסף הנבא על ידי המלך . ידמה שאסף היה נבא על כחות המלך בעת עת והעתים אשר יעברו עליו ועל זרעו . וזה מבואר מקצת מזמורים נזכרו בשמו בספר תהלים :
{ג}
לִידוּת֑וּן בְּנֵ֣י יְדוּת֡וּן גְּדַלְיָ֡הוּ וּצְרִ֡י וִֽ֠ישַׁעְיָהוּ חֲשַׁבְיָ֨הוּ וּמַתִּתְיָ֜הוּ שִׁשָּׁ֗ה עַל֩ יְדֵ֨י אֲבִיהֶ֤ם יְדוּתוּן֙ בַּכִּנּ֔וֹר הַנִּבָּ֕א עַל־הֹד֥וֹת וְהַלֵּ֖ל לַיהוָֽה׃
ומתתיהו ששה . ולא תמצא אלא חמש אשתו היתה מעוברת את שמעי וראה ברוח הקודש שגם הוא עתיד להיות ראש משמרה לפיכך אמר ששה וזהו שנאמר לפנינו העשירי שמעי זהו שיסד הפייטן ( בקדושת של יוצר דפרשת שקלים ) רשום מבטן להפקד במשמרת הקודש : על ידי אביהם ידותון . דוגמא על ידו החזיק ( נחמיה ג' ) : הנבא על הודות והלל . שהיו מנגנים בכנור מזמורי הודו ומזמורי הללויה והיה מתנבא :
לידותון . זו היא המספר לידותון : ששה . אינם אלא חמשה וארז''ל שאשת ידותון היתה מעובר' וצפה דוד ברוח הקודש שתלד בן ויהיה ראש משמרה והוא שמעי האמור למטה העשירי שמעי : על ידי וכו' . ר''ל ע''י אביהם השכילו לנגן בכנור כי הוא למדום : הנבא . על ידותון יאמר שהיה מתנבא ברוח הקדש בהודות והלל לה' :
וידותון היה נבא על הודות והלל לה' . ר''ל שהיה אומר ברוח הקדש דברים של הודאה ושבח לה' יתברך :
{ד}
לְהֵימָ֑ן בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ עֻ֠זִּיאֵל שְׁבוּאֵ֨ל וִֽירִימ֜וֹת חֲנַנְיָ֣ה חֲנָ֗נִי אֱלִיאָ֤תָה גִדַּ֙לְתִּי֙ וְרֹמַ֣מְתִּי עֶ֔זֶר יָשְׁבְּקָ֣שָׁה מַלּ֔וֹתִי הוֹתִ֖יר מַחֲזִיאֽוֹת׃
ורוממתי עזר . שם אחד הוא :
ולהימן . זהו המספר להימן : ורוממתי עזר . הוא שם אחד ועם שהמה שתי תיבות :
{ה}
כָּל־אֵ֨לֶּה בָנִ֜ים לְהֵימָ֗ן חֹזֵ֥ה הַמֶּ֛לֶךְ בְּדִבְרֵ֥י הָאֱלֹהִ֖ים לְהָרִ֣ים קָ֑רֶן וַיִּתֵּ֨ן הָאֱלֹהִ֜ים לְהֵימָ֗ן בָּנִ֛ים אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר וּבָנ֥וֹת שָׁלֽוֹשׁ׃
חזה המלך בדברי האלהים להרים קרן . קרן הנבואה שמתנבא למלך דוגמא וירם קרן משיחו ( שמואל א' ב' ) : ויתן האלהים להימן . כלומר אם לא שנתן לו אלהים הבנים אי אפשר שהיו לו י''ד בנים ושלוש בנות וכולן ראויין להיות ראשי משמרות דוגמא ( רות ד ) ויתן ה' לה הריון ותלד בן אם לא שהיתה מתנה זו מה' אי אפשר שיוליד בועז שהיה זקן וכן ויראהו ה' את כל הארץ ( דברים לב ) אם לא מאת ה' היתה ראויה זאת אי אפשר להביט כ''כ למרחוק :
חזה המלך וכו' . הוא היה מתנבא למלך בדבר אלהים שירים קרן ממשלתו :
קרן . ענין ממשלה וחתק והושאל מבע''ח בעלי הקרנות אשר יתחזקו בהם בהלחמם עם מי :
והימן היה חוזה המלך בדברי האלהים להרים קרן . ר''ל שהיה מתנבא על דוד שירים ה' יתברך קרנו :
{ו}
כָּל־אֵ֣לֶּה עַל־יְדֵי֩ אֲבִיהֶ֨ם בַּשִּׁ֜יר בֵּ֣ית יְהוָ֗ה בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ נְבָלִ֣ים וְכִנֹּר֔וֹת לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים עַ֚ל יְדֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אָסָ֥ף וִידוּת֖וּן וְהֵימָֽן׃
על ידי אביהם בשיר . ע''י אביהם השכילו לדבר בשיר בבית ה' במצלתים וכו' : לעבודת . וכו' . בעת עבודת הקרבנות : על ידי המלך . ר''ל בהלולים שתיקן המלך ואסף וכו' כי גם המה , תקנו מזמורים כמ''ש בספר תהלים :
על ידי המלך אסף וידותון והימן . לפי פסוק הטעמים ידמה שקרא אסף מלך לשאר הלוים המשוררים כי היה הראש להם . ונכון הוא שיהיה אמרו על ידי המלך שב אל דוד כי המלך סדר ענינם בזה ויהיה אמרו אסף וידותון והימן שב אל מה שאמר כל אלה על ידי אביהם . ר''ל שאביהם הם אסף וידותון והימן :
{ז}
וַיְהִ֤י מִסְפָּרָם֙ עִם־אֲחֵיהֶ֔ם מְלֻמְּדֵי־שִׁ֖יר לַיהוָ֑ה כָּל־הַ֨מֵּבִ֔ין מָאתַ֖יִם שְׁמוֹנִ֥ים וּשְׁמוֹנָֽה׃
כל המבין . לענין שירה נופל לומר מבין כדכתיב מבין עם תלמיד וכנניהו שר הלוים במשא יסור במשא כי מבין הוא :
ויהי מספרם . של ראשי המשמרות הנזכרים עם חבריהם המלומדים לדבר בשיר : כל המבין . בדבר השיר : מאתים וכו' . ולא חשב כ''א המבינים ביותר בדבר הנגון אבל מספר כולם היו ארבעת אלפים כמ''ש למעלה :
מלומדי . ענין ההרגל כמו וילמד לטרף טרף ( יחזקאל י''ט ) :
מלמדי שיר לה' . ר''ל מלומדים לנגן בכלי זמר ומלמדים לאמר דברי הודאה ושבח :
{ח}
וַיַּפִּ֜ילוּ גּוֹרָל֣וֹת מִשְׁמֶ֗רֶת לְעֻמַּת֙ כַּקָּטֹ֣ן כַּגָּד֔וֹל מֵבִ֖ין עִם־תַּלְמִֽיד׃
ויפילו גורלות משמרת לעומת . פתרון משמרת לעומת משמרת ודוגמא למעלה ( טז ) ואהי' מתהלך מאהל אל אהל וממשכן פתרון ממשכן אל משכן : כקטן כגדול מבין עם תלמיד . פתרון הפילו גורלות על המשמרות זה לעומת זה משמרת לעומת משמרת כקטן כגדול מבין הרב עם תלמיד כולם היו שוין בזה למי שיגיע הגורל הראשון אם לקטן כן יקדים הוא להיות ראשון ואם אחרון יהי' אחרון וכן כולם בין מבין בין תלמיד בין קטן בין גדול ומשמרות אלו של לוים הולכים אחר משמרות של כהנים למי שנופל הגורל הא' משמרת ראשון עם משמרת יהויריב הכהן ולמי שיפול הגורל השני ישמש הוא ומשמרתו עם משמרת ידעיה הכהן :
גורלות . מי ישמש ראשון ועבודתם היה לנגן בכלים : משמרת לעומת . כמו משמרת לעומת משמר' וקצר בדבר המובן : מבין . היותר נבון בדבר השיר עם מי שצריך להתלמד עוד ולא הועיל לו רוח בינתו להקדימו ראשון :
לעומת . נגד :
ויפילו גורלות וגו' . ר''ל שחלקו המספר הזה לעשרים וארבעה חלקים והיה בכל חלק מהם שנים עשר איש נחשבו בזה כקטן כגדול כל המלומדים בזה ואף על פי שקצתם היו עדיין בלתי שלמים והיו במדרגת התלמידים בדבר השיר הנה לא חששו לזה וחשבו המבין עם התלמוד בזה המספר בדרך שהיה לכל מחלוקת שנים עשר אנשים ואלו היו מחלקות המשוררים :
{ט}
וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֧ל הָרִאשׁ֛וֹן לְאָסָ֖ף לְיוֹסֵ֑ף גְּדַלְיָ֙הוּ֙ הַשֵּׁנִ֔י הֽוּא־וְאֶחָ֥יו וּבָנָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
ויצא הגורל הראשון לאסף ליוסף . בנו ראשון : גדליהו השני . גדליהו בכור ידותון הוא : ואחיו ובניו שנים עשר וכו' . פתרון על כל משמרה ומשמרה יבאו י''ב לוים שהרי היו כולם רפ''ח וכשתחלקם לכ''ד חלקים יהיה כל חלק וחלק י''ב לוים נ''ל וזהו אחיו ובניו מוסב ליוסף ולגדליהו ולפי שבפסוק אחד שניהם נזכרים כתב לבד פעם אחת הוא ובניו ואחיו וכל אחיו ואחיהם שבענין לאו אחיו ממש אלא חבורה אחת קורא אחים ( ברודי''ר שפ''ט ) בל' אשכנז :
לאסף ליוסף . מבני אסף עלה הגורל הראשון ליוסף : גדליהו השני . הוא היה בן ידותון וכן כולם לא היו בסדר התולדות כ''א כאשר עלה הגורל : הוא ואחיו ובניו . מוסב גם על יוסף הראשון כי בכ''א היו י''ב ולכ''ד משמרות עולה רפ''ח במספר האמור למעלה והם היו המביני' ביותר בדבר השיר :
{י}
הַשְּׁלִשִׁ֣י זַכּ֔וּר בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
השלישי זכור . בכור אסף :
{יא}
הָרְבִיעִי֙ לַיִּצְרִ֔י בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
הרביעי ליצרי . שני של ידותון :
ליצרי . הוא צרי האמור למעלה וכן ימצא קצת שינוי השמות בשאר הנזכרים וכדרך המקרא :
{יב}
הַחֲמִישִׁ֣י נְתַנְיָ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
החמישי נתניהו . שלישי של אסף כך נפל הגורל מזה לזה :
{יג}
הַשִּׁשִּׁ֣י בֻקִּיָּ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{יד}
הַשְּׁבִעִ֣י יְשַׂרְאֵ֔לָה בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{טו}
הַשְּׁמִינִ֣י יְשַֽׁעְיָ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{טז}
הַתְּשִׁיעִ֣י מַתַּנְיָ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{יז}
הָעֲשִׂירִ֣י שִׁמְעִ֔י בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{יח}
עַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֣ר עֲזַרְאֵ֔ל בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{יט}
הַשְּׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לַחֲשַׁבְיָ֔ה בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{כ}
לִשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ שֽׁוּבָאֵ֔ל בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{כא}
לְאַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ מַתִּתְיָ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{כב}
לַחֲמִשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ לִֽירֵמ֔וֹת בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{כג}
לְשִׁשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ לַחֲנַנְיָ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{כד}
לְשִׁבְעָ֤ה עָשָׂר֙ לְיָשְׁבְּקָ֔שָׁה בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{כה}
לִשְׁמוֹנָ֤ה עָשָׂר֙ לַחֲנָ֔נִי בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{כו}
לְתִשְׁעָ֤ה עָשָׂר֙ לְמַלּ֔וֹתִי בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{כז}
לְעֶשְׂרִים֙ לֶֽאֱלִיָּ֔תָה בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{כח}
לְאֶחָ֤ד וְעֶשְׂרִים֙ לְהוֹתִ֔יר בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{כט}
לִשְׁנַ֤יִם וְעֶשְׂרִים֙ לְגִדַּ֔לְתִּי בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{ל}
לִשְׁלֹשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ לְמַ֣חֲזִיא֔וֹת בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
{לא}
לְאַרְבָּעָ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ לְרוֹמַ֣מְתִּי עָ֔זֶר בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃