דברי הימים א פרק-יז{א}
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָשַׁ֥ב דָּוִ֖יד בְּבֵית֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶל־נָתָ֣ן הַנָּבִ֗יא הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֤י יוֹשֵׁב֙ בְּבֵ֣ית הָֽאֲרָזִ֔ים וַאֲר֥וֹן בְּרִית־יְהוָ֖ה תַּ֥חַת יְרִיעֽוֹת׃
ויהי כאשר ישב דויד . ( בש''ב ז' ) כתיב וה' הניח לו מסביב וגו' וארון האלהים יושב בתוך היריעה כדכתיב למעלה הימנה בתוך האהל אשר נטה לו דוד אמר דוד הקב''ה קיים בו והניח לכם מכל אויביכם מסביב וגם אנכי מוטל עלי לעשות מה שכתוב בסמוך והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיכם בו לשכן שמו שם כלומר אעשה לו משכן :
בביתו . ר''ל בבית הראוי לו לפי מעלתו : בבית הארזים . מסוכך בתקרת ארזים : תחת יריעות . הוא האוהל האמור למעלה וכאומר וכי זו היא הבית הראויה לארון :
ויהי כי ישב המלך בביתו וגו' . עד ומברך לעולם ( סוף קפיטל ) . כבר בארנו כל זה בספר שמואל ולזה לא נבאר בזה המקום אלא מעט שנשתנה הלשון בו :
{ב}
וַיֹּ֤אמֶר נָתָן֙ אֶל־דָּוִ֔יד כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים עִמָּֽךְ׃
כל אשר בלבבך . כאומר אם חפצך לבנות בית לה' עשה חפצך :
{ג}
וַֽיְהִ֖י בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיְהִי֙ דְּבַר־אֱלֹהִ֔ים אֶל־נָתָ֖ן לֵאמֹֽר׃
ויהי בלילה ההוא וגו' . מפורש במדרש אמר לו הקב''ה לנתן הנביא האדם הזה שאני שולח אליו נדרן הוא צא ואמור לו עד שלא ישבע לבנותו לא אתה תבנה הבית לשבתי , ד''א האדם שאני שולחך אצלו זריז הוא לך אמור לו קודם שישכור פועלים :
{ד}
לֵ֤ךְ וְאָמַרְתָּ֙ אֶל־דָּוִ֣יד עַבְדִּ֔י כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה לֹ֥א אַתָּ֛ה תִּבְנֶה־לִּ֥י הַבַּ֖יִת לָשָֽׁבֶת׃
לא אתה תבנה לי הבית וגו' . ובספר שמואל כתוב האתה תבנה לי וגו' והכל ענין אחד :
{ה}
כִּ֣י לֹ֤א יָשַׁ֙בְתִּי֙ בְּבַ֔יִת מִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֤ר הֶעֱלֵ֙יתִי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָֽאֶהְיֶ֛ה מֵאֹ֥הֶל אֶל־אֹ֖הֶל וּמִמִּשְׁכָּֽן׃
ואהיה מאהל אל אהל וממשכן . כלומר ואהיה מתהלך מאהל אל אהל וממשכן אל משכן מגלגל לשילה ומשילה לנוב ומנוב לגבעון ואף על גב שהייתי מטלטל מאהל אל אהל וממשכן למשכן :
כי לא ישבתי . אשר לא ישבתי וכו' , ר''ל הנה עד הנה לא ישבתי בבית וכן אתה לא תבנה לי : ואהיה מאוהל . הייתי מתהלך מאוהל שילה אל אוהל נוב וכו' : וממשכן . כאלו אמר וממשכן אל משכן והוא מקר' קצר ומעצמו יובן החסרון : בכל אשר וכו' . בכל המקומות אשר התהלכתי וכו' וכי דברתי אל אח' מהשופטים אשר צויתיו לרעות את עמי וכו' וכאומר הנה מזה תדע שבנין הבית שמורה היא למי שיבנהו ואין כולם ראויים לה ולזה לא צויתי עליה מאז :
{ו}
בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֮ בְּכָל־יִשְׂרָאֵל֒ הֲדָבָ֣ר דִּבַּ֗רְתִּי אֶת־אַחַד֙ שֹׁפְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֛יתִי לִרְע֥וֹת אֶת־עַמִּ֖י לֵאמֹ֑ר לָ֛מָּה לֹא־בְנִיתֶ֥ם לִ֖י בֵּ֥ית אֲרָזִֽים׃
בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שופטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים . זה לא עשיתי ואף הם מאליהם לא עלה במחשבתם לבנות לי בית כאשר עלה במחשבתך :
{ז}
וְ֠עַתָּה כֹּֽה־תֹאמַ֞ר לְעַבְדִּ֣י לְדָוִ֗יד כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲנִ֤י לְקַחְתִּ֙יךָ֙ מִן־הַנָּוֶ֔ה מִֽן־אַחֲרֵ֖י הַצֹּ֑אן לִהְי֣וֹת נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
כה אמר ה' צבאות . מה שעלה במחשבתך אני אשלם לך : מן הנוה . נוה הרועים וגדרות צאן :
ועתה . ר''ל הואיל ודבר גדול הוא אמור לדוד עבדי הלא הרבה טובה עשיתי עמך כי לקחתיך מן הנוה וכו' :
הנוה . מדור הרועים כמו נות כרות רועים ( צפניה ב' ) :
{ח}
וָֽאֶהְיֶ֣ה עִמְּךָ֗ בְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֔כְתָּ וָאַכְרִ֥ית אֶת־כָּל־אוֹיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתִֽי לְךָ֙ שֵׁ֔ם כְּשֵׁ֥ם הַגְּדוֹלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃
ועשיתי לך שם כשם הגדולים . כשם מלכים גדולים כי למעלה כתיב ויצא שם דוד בכל הארצות ( שמואל א' ל''א ) :
שם כשם הגדולים . להתפרסם בעולם ככל הגדולים אנשי השם , ורז''ל אמרו שזהו מה שאומרים מגן דוד :
{ט}
וְשַׂמְתִּ֣י מָ֠קוֹם לְעַמִּ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל וּנְטַעְתִּ֙יהוּ֙ וְשָׁכַ֣ן תַּחְתָּ֔יו וְלֹ֥א יִרְגַּ֖ז ע֑וֹד וְלֹא־יוֹסִ֤יפוּ בְנֵי־עַוְלָה֙ לְבַלֹּת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִאשׁוֹנָֽה׃
ושמתי מקום וגו' . ושכן תחתיו . לא כמו שהיה בימי שאול כשנהרג שאול וינוסו ישראל וישבו פלשתים תחתם : ולא יוסיפו בני עולה לבלתו . כמו לענותו :
ושמתי מקום . בימיך שמתי מקום מנוחה וקבוע לעמי ישראל ונטעתיו על אדמתו ושכן במקומו ולא יחרד עוד לנוע ממנה : כאשר בראשונה . ר''ל טרם הקמת השופטים :
ירגז . ענין תנועת החרדה : לבלותו . מל' בליה והפסד כמו בלה בשרי ( איכה ג ) :
לבלותו . ובספר שמואל כתוב למנותו . והנה התר זה הספק הוא כי כמו זה היעוד המתמיד הוא תנאי כמו שבארנו בפרשת וישלח יעקב ולזה היה בזה היעוד תנאי שאם ישמרו בני ישראל דרך ה' והמלך שיהיה עליהם הנה ימשך להם הטוב שזכר שלא יוסיפו בני עולה לענותו כמו שענו אותו בימי השופטים כמו שנזכר בספר שופטים אך כשיחטאו לא יתקיים להם זה הברית ולא ישאר להם מהברית כי אם מה שהיה להם מפני האבות והוא שלא יכלו אותם האויבים וזה היה תקון שתקנו בזה היעוד המחברים זה הספר ברוח הקדש ועל כל פנים הנה לא יתישב זה היעוד לפי הלשון הנזכר בזה המקום לא בשיהיה זה היעוד שב לעת בוא הגואל כי ישיב ה' יתברך זה המקום לישראל על יד המלך שיצא מגזע ישי ויצא משרשיו :
{י}
וּלְמִיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֤יתִי שֹֽׁפְטִים֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִכְנַ֖עְתִּי אֶת־כָּל־אוֹיְבֶ֑יךָ וָאַגִּ֣ד לָ֔ךְ וּבַ֖יִת יִֽבְנֶה־לְּךָ֥ יְהוָֽה׃
ולמימים אשר צויתי שופטים על עמי ישראל . לא היה מנוחה להם כמוך אשר הכנעתי את כל אויביך לפניך : ואגד לך . מה יהיה שכרך שרצית לבנות לי בית : ובית יבנה לך ה' . אתה חשבת לבנות לי בית לשמי באותה מדה יהיה שכרך ומבשרך הקב''ה כי בית יעשה לך ה' שיתן לך בן שימלוך תחתך וישב על כסא ישראל במקומך וכל דבר שתתקיים בבן אדם אחריו קרוי בית וכן הוא אומר והקימותי את זרעך אחריך :
ולמימים . מוסב למקרא של מעלה לומר לא יוסיפו עוד לבלותו כאשר בראשונה וכאשר בזמן השופטים : ואגד לך . ומלבד זאת אגיד לך שעוד ייטיב ה' עמך ויבנה לך בית מלכות לזרעך אחריך ואם כן די לך בהטובות האלה אף אם לא תבנה בית ה' :
והכנעתי את כל אויביך . ובספר שמואל כתוב והניחותי לך מכל אויביך והכל ענין אחד :
{יא}
וְהָיָ֗ה כִּֽי־מָלְא֤וּ יָמֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת עִם־אֲבֹתֶ֔יךָ וַהֲקִֽימוֹתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ אַחֲרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה מִבָּנֶ֑יךָ וַהֲכִינוֹתִ֖י אֶת־מַלְכוּתֽוֹ׃
והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבותיך . כלומר אל תירא שאני ממהר את הדבר אלא כי מלאו ימיך אז יהיה ואז והקימותי את זרעך אחריך וגו' ( מלכים א' א' ) והכינותי את מלכותו , וכן הוא אומר בשלמה ותכון מלכותו מאד :
והיה . אבל כאשר ימלאו ימיך וכו' :
{יב}
ה֥וּא יִבְנֶה־לִּ֖י בָּ֑יִת וְכֹנַנְתִּ֥י אֶת־כִּסְא֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃
הוא יבנה . כי אליו שמורה הגדלת השם בבנין ביתי : עד עולם . לזרעו אחריו :
{יג}
אֲנִי֙ אֶֽהְיֶה־לּ֣וֹ לְאָ֔ב וְה֖וּא יִֽהְיֶה־לִּ֣י לְבֵ֑ן וְחַסְדִּי֙ לֹא־אָסִ֣יר מֵֽעִמּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר הֲסִיר֔וֹתִי מֵאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה לְפָנֶֽיךָ׃
אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן . ( ובשמואל ב' ז' ) כתיב אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים ופתרון אם יחטא נגדי איסרנו על יד כאדם שמיסר את בנו בשבט אנשים שהקים לו לשטן את רזון ואת ואת הדד ועל אותו פסוק נופל לומר וחסדי לא אסיר ממנו כאשר הסירותי מעם שאול שהיה לפניך וכשפשע לפני העברתי המלוכה ממנו ומזרעו בשמואל ( שם ) כתיב מעם שאול ומה שלא נכתב כאן אשר בהעותו וגו' משום כבודו של דוד שאינו רוצה לדבר בזה הספר שום זילות לבית דוד :
לאב . כמו אב המייסר את בנו בשבט ואל המיתו בל ישא נפשו : וחסדו . לא אסיר חסדי ממנו למאס בו כאשר הסירותי חסדי מעם שאול אשר היה מלך לפניך :
{יד}
וְהַֽעֲמַדְתִּ֛יהוּ בְּבֵיתִ֥י וּבְמַלְכוּתִ֖י עַד־הָעוֹלָ֑ם וְכִסְא֕וֹ יִהְיֶ֥ה נָכ֖וֹן עַד־עוֹלָֽם׃
בביתי . בבית המלכות ולתוספת ביאור אמר במלכותי וכפל עוד לומר וכסאו וכו' וכן דרך המקרא לכפול הדברים פעמים ושלש לחזוק : עד העולם . לזרעו אחריו :
נכון . מתוקן על כנו :
והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם . ובספר שמואל כתוב ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם והכל ענין אחד כי הרצון בו שזה יהיה מזרע שלמה כי כבר אמר וחסדי לא יסור ממנו :
{טו}
כְּכֹל֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וּכְכֹ֖ל הֶחָז֣וֹן הַזֶּ֑ה כֵּ֛ן דִּבֶּ֥ר נָתָ֖ן אֶל־דָּוִֽיד׃
כן דבר נתן . ר''ל עם שמתחלה הסכים על ידו ואמר לו כל אשר בלבבך עשה לא בוש לחזור ולמחות בו בדבר ה' :
החזון . מראה הנבואה :
{טז}
וַיָּבֹא֙ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔יד וַיֵּ֖שֶׁב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מִֽי־אֲנִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ וּמִ֣י בֵיתִ֔י כִּ֥י הֲבִיאֹתַ֖נִי עַד־הֲלֹֽם׃
כי הביאתני עד הלום . מנוה רועים הביאתני למלכות :
לפני ה' . לפני הארון : ומי ביתי . כי הלא מרות המואביה אני בא : עד הלם . עד המעלה שאני בה עכשיו :
הלום . לכאן כמו אל תקרב הלום ( שמות ג ) :
{יז}
וַתִּקְטַ֨ן זֹ֤את בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַתְּדַבֵּ֥ר עַל־בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖ לְמֵרָח֑וֹק וּרְאִיתַ֗נִי כְּת֧וֹר הָאָדָ֛ם הַֽמַּעֲלָ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃
ותקטן זאת בעיניך . שנתת לי המלכות : למרחוק . שהעמדת את מלכותי לעתים רחוקים שאמרת והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד עולם : וראיתני כתור האדם המעלה . שהשויתני והושבתני בשורות הגדולים כלומר קטן הייתי והושבתני בשורות נדיבי עמך שאמרת לי ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים : כתור . פתרון שורה ודוגמא ( בכלאים ) ראש תור ירק :
ותקטן . החסד הזה היא עוד קטנה בעיניך עד שדברת על בית עבדך למרחוק ר''ל להדורות העתידי' בתת המלכות לזרעי עד עולם : וראיתני . ראית אותי להחשיבני כתכונת ותואר האדם גדול המעלה עם שאני פחות ונבזה :
כתור . ענין תכונה ותואר וכן נאוו לחייך בתורים ( ש''ה א ) שהם הפנינים המסודרים בתואר ובתכונה יפה :
וראיתני כתור האדם המעלה . ר''ל כתאר האדם שהוא איש המעלה באופן שתמשך ממנו זאת ההשגחה הנפלאה לזרעו כדרך שלא תסור ממנו לעולם המלכות . והנה בספר שמואל כתוב וזאת תורת האדם אדני אלהים . ר''ל שזה היעוד שיעדת לי מהטוב שימשך אל האדם השלם והוא אשר שם כל מגמתו בצד אשר הוא בו אדם והם המעלות האנושיות כי לאיש כזה יתכן שתמשך כמו זאת ההשגחה הנפלאה :
{יח}
מַה־יּוֹסִ֨יף ע֥וֹד דָּוִ֛יד אֵלֶ֖יךָ לְכָב֣וֹד אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ וְאַתָּ֖ה אֶֽת־עַבְדְּךָ֥ יָדָֽעְתָּ׃
מה יוסיף עוד דויד אליך . פתרון מה צורך עוד לדוד לבקשך : לכבוד את עבדך . בשביל לעשות כבוד לי שאני עבדך ואתה ידעת מאליך ובשמואל ( שם ) כתיב ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך ה' :
מה יוסיף . מעתה מה יוסיף עוד לבקש לעשות כבוד עם עבדך ר''ל מעתה אין לו לשאול עוד ואמר כאחר המדבר : ואתה . הואיל ואתה ידעת ורחמת את עבדך לעשות לו כזאת מבלי שאלה ובקשה :
ידעת . הוא מענין אהבה ורחמים כמו רק אתכם ידעתי ( עמוס ג ) :
מה יוסיף עוד דוד אליך לכבוד את עבדך . ובספר שמואל כתוב ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך והכונה אחת חכי הרצון בו מה יוסיף עוד לדבר אליך לבקש ממך שתוסיף לו כבוד :
{יט}
יְהוָ֕ה בַּעֲב֤וּר עַבְדְּךָ֙ וּֽכְלִבְּךָ֔ עָשִׂ֕יתָ אֵ֥ת כָּל־הַגְּדוּלָּ֖ה הַזֹּ֑את לְהֹדִ֖יעַ אֶת־כָּל־הַגְּדֻלּֽוֹת׃
ה' בעבור עבדך . כך מוסב פסוק זה על העליון ועל כך עשית להודיעני את כל הגדולה הזאת שהודעתני והכל מרצון לבך לכן ה' אין כמוך ושמא תאמר גדול כמוהו אינו אבל מעט קטן ממנו יש לכך נאמר :
בעבור עבדך . ר''ל אם עשית כזאת בעבור שאני עבדך מכל מקום כלבך עשית הגדולה הזאת כי אין זכותי כדאי לה לולי רצון לבך : להודיע . ר''ל ואף להודיע לי את זאת כאלו באה לתשלום גמול על מעשי :
{כ}
יְהוָה֙ אֵ֣ין כָּמ֔וֹךָ וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים זוּלָתֶ֑ךָ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֖עְנוּ בְּאָזְנֵֽינוּ׃
ואין אלהים זולתך . אין כמוך ואין זולתך באלהים אף בעממים : בכל אשר שמענו באזנינו . כל ימינו :
אין כמוך . בכדי להעריך ממנו עומק מחשבותיך : בכל אשר שמענו . ככל הדברים הפלאים אשר שמענו :
{כא}
וּמִי֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁר֩ הָלַ֨ךְ הָאֱלֹהִ֜ים לִפְדּ֧וֹת ל֣וֹ עָ֗ם לָשׂ֤וּם לְךָ֙ שֵׁ֚ם גְּדֻלּ֣וֹת וְנֹרָא֔וֹת לְגָרֵ֗שׁ מִפְּנֵ֧י עַמְּךָ֛ אֲשֶׁר־פָּדִ֥יתָ מִמִּצְרַ֖יִם גּוֹיִֽם׃
ומי כעמך ישראל גוי אחד . ממה הם מיוחדים מכל העמים מזה אשר הלך אלהים בעצמו לפדותם לו לעם כמו שכתוב אני יוצא בתוך מצרים ( שמות י''ב ) מזה אנו מיוחדים שלא עשה זה לשום אומה בעולם : לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים . ולפי שאתה יחיד בעולמך ועמך מיוחדים מכל אום ולכך נאה לך לתת להם מלך הגון וגדול :
ומי כעמך . ר''ל הואיל ואין זולתך אם כן מי ומי מעובדי כוכבים מאושר ומשובח כעמך ישראל אשר המה גוי מיוחד בארץ : לפדות לו עם . לפדות ממצרים להיות לו לעם : לשום לך וכו' . לפרסם את שמך בעולם : גוים . מוסב על לגרש ר''ל הוצאתם לגרש מפניהם העמים אשר בארץ כנען :
{כב}
וַ֠תִּתֵּן אֶת־עַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֧ל ׀ לְךָ֛ לְעָ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם וְאַתָּ֣ה יְהוָ֔ה הָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
עד עולם . ולא יחליפם באומה אחרת :
{כג}
וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֤רְתָּ עַֽל־עַבְדְּךָ֙ וְעַל־בֵּית֔וֹ יֵאָמֵ֖ן עַד־עוֹלָ֑ם וַעֲשֵׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
יאמן . יקוים להיות המלכות מזרעי עד עולם :
יאמן . מל' האמנה וקיום :
{כד}
וְ֠יֵֽאָמֵן וְיִגְדַּ֨ל שִׁמְךָ֤ עַד־עוֹלָם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵ֑ל וּבֵית־דָּוִ֥יד עַבְדְּךָ֖ נָכ֥וֹן לְפָנֶֽיךָ׃
ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר . שיאמרו ה' צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל וגם קיים דברו : ובית דוד עבדך נכון לפניך . שדברת וכסאו יהיה נכון עד עולם :
ויאמן . במה שיאמן הדבר יגדל שמך עד עולם כי יאמרו הכל שעד עולם הוא אלהי ישראל ואף בית דוד נכון לפניו למלוכה עד עולם ואין בו חלילה השתנות לחזור מדבריו :
{כה}
כִּ֣י ׀ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֗י גָּלִ֙יתָ֙ אֶת־אֹ֣זֶן עַבְדְּךָ֔ לִבְנ֥וֹת ל֖וֹ בָּ֑יִת עַל־כֵּן֙ מָצָ֣א עַבְדְּךָ֔ לְהִתְפַּלֵּ֖ל לְפָנֶֽיךָ׃
כי אתה אלהי גלית . פתרון ודאי נאה לך לאמן דבריך כי אתה בעצמך גלית אוזן לבנות לי בית כדכתיב ( לעיל ) ואגיד לך ובית יבנה לך ה' : על כן מצא עבדך להתפלל לפניך . כלומר אם לא היית בעצמך אומר לי להביא על זרעי הטובות האלה לא היה עולה על דעתי לבקש אשר מי אני אשר הביאותני אפילו עד הלום אבל הואיל שאמרת למענך להביא לי כל הטובות הללו לפיכך אני מתפלל שתאמן את דבריך :
כי אתה וכו' . ר''ל הואיל והודעתני שתבנה לי בית מלכות לזה מצאתי את לבי וערב לגשת להתפלל עליה עם כי הוא דבר גדול :
{כו}
וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה אַתָּה־ה֖וּא הָאֱלֹהִ֑ים וַתְּדַבֵּר֙ עַֽל־עַבְדְּךָ֔ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת׃
אתה הוא האלהים . א''כ בידך הכח למלאות דבריך : ותדבר . אתה דברת הדבר הזה כי נאמן נתן לנביא ודבר ה' בפיו :
{כז}
וְעַתָּ֗ה הוֹאַ֙לְתָּ֙ לְבָרֵךְ֙ אֶת־בֵּ֣ית עַבְדְּךָ֔ לִהְי֥וֹת לְעוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽי־אַתָּ֤ה יְהוָה֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמְבֹרָ֖ךְ לְעוֹלָֽם׃
כי אתה ה' ברכת . כלומר ברכתני : ומבורך לעולם . כלומר ועבדך יהא מבורך לעולם :
ועתה הואלת . ר''ל והואיל וכן הוא א''צ מעתה להתפלל עוד על הדבר אבל שאלתי רצה נא לברך וכו' שיהיו לעולם לפניך ר''ל ברכה במתנת לב טהור ללכת בתורתך בכדי שיהיו ראויים לקבל החסד הגדול הזה : כי אתה וכו' . ר''ל הלא כבר ברכת ומבורך לעולם כי אין שום מניעה מפאת המברך ולזה אשאל עוד שגם לא יהיה מניעה מצד המקבל הברכה :
הואלת . ענין חפץ ורצון כמו ויואל משה ( שמות ב ) :
ועתה הואלת לברך את בית עבדך . ובספר שמואל כתוב ועתה הואל וברך את בית עבדך . והכונה אחת כי הואל הוא מקור לא צווי וכן וברך ולזה הוא מבואר שכבר יתקיים זה כי אתה ה' דברת ודברך יתקיים בלי ספק :