ויכן וכו' . הכין מקום על הארון ופירש עליו אוהל :

. :

ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל . הוא האהל שהכין לתת שם את ארון האלהים :

כי אם הלוים כי בם בחר . כלומר בלוים בחר ולא בעגלה שלפי שהרכבנוהו בעגלה נענש עוזה וזהו שאמר למטה כי למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלהינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט שהרכבנוהו בעגלה :

אז . כשמת עזא על אשר שלח ידו בארון : כי בם בחר ה' . ולא יבוא בידם המכשול שנכשל בו עזא :

לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים . זה כתוב בתורה בעבודת בני קהת כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו :

להעלות . מבית עובד אדום :

לבני קהת . היו הבאים אוריאל השר וחביריו :

לבני אליצפן . הוא מבני קהת ונקרא שמו אלצפן בפרשת וארא וגם חברון ועזיאל הם מבני קהת . והנה היו רבים מבני קהת כי הם לבדם ישאו הארון :

אתם ראשי וכו' . ועליכם הדבר : התקדשו . הטהרו : אל הכינותי . אל מקום אשר הכינותי לו :

אל הכינותי לו . ר''ל אל המקום אשר הכנותי לו :

כי למבראשונה . בהעלאה הראשונה מקרית יערים : לא אתם . לא הייתם אתם המעלים ולזה נתגלגל הדבר שפרץ ה' בעוזא כי לא דרשנוהו כמשפט התורה שאמר' שבני לוי ישאו את הארון ובעבור זה באה התקלה :

כי למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלהינו בנו . ר''ל מפני כי בראשונה לא נשאתם אתם ארון ה' פרץ אלהינו בנו והוא מה שמת עזא כי אחז בארון לפי שלא דרשנוהו כמשפט כי משפט התורה הוא שישאו הלוים את הארון בכתף :

כדבר ה' בכתפם . לשאת אותו ולא ממש בכתפם כי אם במוטות עליהם :

בכתפם . לא בעגלה ע''י הבקר כי אם בכתפם בהבגדים אשר שמו עליהם :

במוטות עליהם . הנה היו מוטות על כתפם יונחו בם בדי הארון ונשא בם :

ומצלתים משמיעים . המשמיעים קול גדול וכן נאמר בצלצלי שמע ( תהלים ק''ן ) : לשמחה . לעורר השמחה בעת העלות הארון :

ומצלתים . ( צנב''ש בלע''ז ) . והם רקועים מנחשת יקשקשו זה בזה כשיכו בתוף אשר הם קבועים בה :

הימן אסף ואיתן . הם המשוררים הנזכרים במה שקדם . והנה היה הימן מבני קהת ואסף מבני גרשום והיו משוררים במצלתים נחשת להשמיע הקול למרחוק כמו שנזכר אחר זה :

ועמהם אחיהם המשנים . משנה להם לשוערים : זכריהו בן . כך שמו וכל אלו משוררים ושוערים היו בדרך שהביאו את הארון והמשוררים והשוערים שהעמיד דוד לאחר שנתנו הארון אל האהל אשר נטה לו דוד ובמשכן שילה היו שוערים ובדרך לא היו שוערים לפי שלא הוצרכו כל כך שוערים לפיכך נעשו משוררים חוץ משנים ברכי' ואלקנה וכל זה היה בדרך אבל בנוח הארון היו משוררים שוערים :

המשנים . שניים להם במעלה : זכריהו בן . כן שמו : השוערים . שהיו שוערים מאז כשהיה הארון בשילה ובנוב ובגבעון :

ועמהם אחיהם המשנים . ר''ל השנים להם והם השוערים :

והמשוררים הימן אסף ואיתן וגו' . להשמיע קול הם היו ממונים על אותו כלי שיר :

במצלתים . ר''ל המה הקישו במצלתים של נחושת להשמיע קול גדול :

וזכריה ועזיאל וגו' . אלו שנאמרו בפסוק למעלה שהיו שוערים החזירו כאן לעשות משוררים : על עלמות . על אותן כלי שיר שמנגנין בהם אותן מזמורים למנצח על עלמות וגו' :

על עלמות . ועל עלמות וגם הוא שם כ''ז ונזכר בתהלים :

בנבלים על עלמות . אחשוב שהם ( אורגנא''ש בלע''ז ) . והנה הנבלים הם כדמות נודות יבוא מהם הרוח לקנים החלולים אשר בהם ויוציאו השיריות הנעימות . והנה קראם עלמות להיותם נסתרות ונעלמות :

ומתתיהו ואליפלהו וגו' . על השמינית לנצח . אותו כלי שיר שמנגנין עליו אותן מזמורים למנצח על השמינית :

על השמינית . בכינור שיש בו שמנה נימין : לנצח . המנגנים יקראו מנצחים על כי דרכם לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעת הנעימה :

בכנרות על השמינית . אחשוב שהוא כלי זמר יש בו שמנה יתרים הנקרא ( גיטאר''א לטינ''א בלע''ז ) ומזה המין הנקרא ( לאו''ט בלע''ז ) והוא עוגב בלשון הקדש כי יש לו בדמות עגבו' :

וכנניהו שר הלוים במשא . במה היה שר במשא בנשאות השיר : יסר במשא . מייסר ומוכיח אותם על המשא בנגון נעימות שיר אם להרים קול אם להשפיל : כי מבין הוא . במשא בנשיאות הנגון ולשון מבין נופל על למוד השיר ודוגמא ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר לה' כל המבין וגומר וכתוב ויפילו גורלות וגו' מבין עם תלמיד :

במשא . בדבר הרמת הקול : יסור במשא . היה שר וגדול בענין הרמת הקול וכפל דברו : כי מבין הוא . בדבר הזה להרים הקול ולהכריע במקום הראוי :

במשא . מל' נשיאה והרמה : יסור . כמו ישור בשי''ן והוא מל' שר :

וכנניהו שר הלוים במשא . ר''ל הוא היה השר והנגיד בשיר אשר בדבור להודות בו השם יתברך ולהללו . והנה היתה סבת היותו שר במשא כי מבין הוא וזה השיר אין ראוי שיאמר כי אם מפי המבינים :

שערים לארון . מאז היו שוערים באהל הארון ועתה שבו להיות משוררים :

וברכיה ואלקנה שוערים לארין . ר''ל כי לכבוד ה' יתברך שמם דוד שומרי' שער האהל ששם שמו הארון בעיר דוד . והנה :

מחצרים . היו מנגנים בחצוצרות ולתוספת ביאור אמר בחצוצרות וכן ותשרש שרשיה ( תהלים ע' ) : ועבד אדם . אולי הוא הוא אחר ולא זהו האמור למעלה : שערים לארון . גם המה היו מאז שוערים ושבו עתה להיות משוררים :

הכהני' . היו מחצצדים בחצוצרות וזה היה מהשלמת השמחה והנה התקיעה בחצוצרות לא תהיה כי אם על ידי הכהנים כמו שנתבאר בתודה ואולם השיר בכלי זמר ובפה יהיה על יד הלוים : ועובד אדום ויהיה שוערים לארון . ר''ל כי בעת היות הארון בבית עובד אדום היו אלו שוערים :

בשמחה . חוזר על תחלת המקרא לומר ויהי דוד וכו' בשמחה :

ויהי בעזר האלהים . רבותינו אמרו מכאן שהארון נושא את עצמו :

בעזר . ר''ל בעבור שעזרם האלהים ולא נכשלו בנשאם לזה זבחו הקרבנות הללו מלבד השור ומריא שזבחו אחר כל ששת הצעדים האמורים בש''ב :

ויהי בעזור האלהים את הלוים נשאי ארון ברית ה' . אמר תמורת זה בספר שמואל ( ב' ו' י''ג ) ויהי כי צעדו נשאי ארון ה' ששם צעדים כי אז נתבאר שעזרם ה' יתברך כשלא קרה להם מקרה רע בזה . ושם אמר ויזבח שור ומריא ובזה המקום אמר שבעה פרים ושבעה אילים והכל אחד אלא שכבר באר זה יותר בזה המקום :

ודוד מכרבל . כמו בדניאל בכרבלתהון דוגמא כרבלתא דתרנגולא : וכל הלוים . כמו כן מכורבלים במעיל בוץ ולפי שהיה דוד משורר כמו לוים לבש גם הוא לבושיהם שלבשו גם הם וראיה להבדיל כך היה מנהג מלכים ושרים של עובדי כוכבים ומזלות שאוכלים עם כהניהם כחוקם היו לובשים לבושי כהניהם : ועל דויד אפוד בד . כאותו אפוד של אהרן שהיה כמין שני לבדין אחד לפנים ואחד לאחור ומגיע עד מתניו והיה האזור ארוג ממנו וחגרו בו :

מכרבל . היה מעוטף במעיל של בוץ וכן כל הלוים וכו' : השר המשא המשררים . השר בהרמת הקול על המשוררים : אפוד בד . מין לבוש עשויה כעין האפוד של כ''ג והיא מיוחדת להמתבודדים בעבודת ה' וכן נאמר בשמואל שהיה חגור אפוד בד עם כי היה לוי :

מכורבל . מעוטף והוא מל' ארמי ודוגמתו פטשיהון וכרבלתהון ( דניאל ג ) ור''ל עטופיהון : במעיל . שם מלבוש העליון כעין המעיל של כה''ג : בוץ . פשתן :

ודוד מכרבל במעיל בוץ . ר''ל שהיה על ראשו דמות כובע מפה והיה דבק למעיל בד שהיה לבוש כחוק המתנאה לכבוד ה' יתברך : והכנניה השר המשא . ר''ל השר שר המשא : ועל דוד אפוד בד . ר''ל שדוד היה חגור אפוד בד . ולא השלים בזה המקום זכירת דברי מיכל לדוד ודברי דוד לה להשענו על מה שנזכר מזה בספר שמואל :

ובקול שופר . הוא הקול פשוט :

ומיכל בת שאול וגו' . לפי שספר דברי הימים בשביל כבוד דוד הוא לפיכך אין כתוב כאן מה אמרה מיכל לדוד כמו שכתוב בשמואל מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הריקים כי זילותא של דוד היה שאמרה לו אשה כן :

ארון ברית . הארון שמונחים בו הלוחות הנתונים בברית : ותבז . בזתה אותו בלבה בחשבה שאין מהראוי למלך להקל בכבודו כ''כ ועם שהוא לכבוד ארון ה' :

נשקפה . ענין ראיה והבטה : בעד החלון . דרך החלון : מרקד . ענין דלוג וקפיצה של שמחה : ומשחק . ענין שמחה :