עוד עצור . נחבא :

עוד עצור . בעוד שהיה נחבא מפני שאול : והמה בגבורים . נחשבים המה בין הגבורים עוזרי נצחון המלחמה :

עצור . נחבא וכלוא כמו עצור בחצר המטרה ( ירמיה לג ) :

ואלה הבאים אל דוד לציקלג וגו' . הנה דוד ברח לשדה פלשתים אל אכיש להמלט משאול ונתן לו אכיש ציקלג כמו שנזכר בספר שמואל ( א' כ''ז ו' ) ושם באו לו מבנימין אלו הגבורים וזה מורה על הצלחת דוד וחוזק השגחת ה' יתברך בו :

נשקי קשת . מזוינים בקשת ובחצים ומורים לפניהם ולאחריהם אף באבנים היו נותנים על יתר הקשת אבן מורים ואני ראיתי כן הרבה : מאחי שאול מבנימין . לפי שכולם יצאו מאיש אחד מבנימין קרויים כולם אחים ולכבוד גדולת דוד אומר מאחי שאול שאפילו אחי שאול באו אליו בעוד שאול חי :

מימינים וכו' . שולטים בשתי ידיהם לירות באבנים ובחצים ע''י הקשת : מאחי שאול . מקרובי שאול מבני בנימין :

נושקי . ענין מזוין כמו נושקי רומי קשת ( תהלים עח ) :

הראש . מן הבאים היה הראש אחיעזר ובא עמו יואש אחיו והמה בני השמעה :

ועל השלשים . ראש לשלשים :

גבור בשלשים . הוא היה הגבור בהשרים וממונה עליהם :

בשלשים . בשרים כמו ומבחר שלישיו ( שמות טו ) :

וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים . ר''ל בשלשים הגבורים הנזכרים בראשונה שהם נזכרים גם כן בספר שמואל ואמר שהוא היה נחשב בגבורה לאחד מהם ויותר :

הקרחי . אלקנה וכו' היו מבני קרח :

למצד מדברה . למצודות המדבר שנחבא מפני שאול דכתיב ( שמואל א' כ''ג ) ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה וכתיב ( שם כ , 'ד ) ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי : ופני אריה . פניהם מפוחדים כאריה : וכצבאים על ההרים למהר . קלים היו במרוצתם כי דרכן של צבאים לרוץ על ההרים כשצדין אותם :

נבדלו . מעם שאול נבדלו ללכת אל דוד אל המצודה אשר במדבר שהיה דוד נחבא שם : אנשי צבא . למודים לצאת בצבא מלחמה ועורכי מלחמה בצנה והוא כעין מגן : ופני אריה פניהם . מפחידים במראות פניהם כמו האריה : וכצבאים . ממהרים לרוץ כצבי הרץ מהר על ההרים להנצל מיד הציד :

ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה וגו' . ר''ל בהיותו מסתתר במצודות במדבר מעון בערבה אל ימין הישימון כי שם הסתתר כמו שנזכר בספר שמואל ( א' כ''ג כ''ד ) וזה היה קודם לכתו לצקלג :

אלה מבני גד . כדכתיב למעלה ומן הגדי נבדלו אל דוד : אחד למאה הקטן . הקטן שבכולם ירדוף מאה : והגדול לאלף . והגדול שבכולם ירדוף אלף כאן נתקיים הפסוק ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם וגו' :

הקטן . החלש שבהם האחד ירדוף מאה והגבור שבהם האחד ירדוף אלף :

אחד למאה הקטן והגדול לאלף . זה גם כן הורה בהצלחת דוד כי אלו שהיו ראשי הצבא קצתם היו שרי אלפים והקטנים מהם היו שרי מאות ועם כל זה הסכימו ללכת אל דוד להסתתר עמו להיות לו לעזר ולהועיל :

אלה הם אשר עברו את הירדן בחודש הראשון . בניסן שכבר נפרשו השלגים . ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב . עברו את הירדן ובקעו במגיניהם את כל עמקי המים למזרח ולמערב ועברו ביבשה וי''א ויבריחו את כל העמקים עמים היושבים בעמקים :

והוא ממלא . כי אז מתרבים המים מן הפשרת שלגים ובעבור זה היה הירדן מלא עד שהלכו המים על כל שפתיו ולגבורה גדולה תחשב לעבור במים עמוקים שוטפים ולא ישטפוהו המים : ויבריחו . עם כי נתייגעו בעברם במים מ''מ הבריחו כל יושבי העמקים לפה ולפה ולא עצרו כח לעמוד כנגדם :

גדותיו . שפתי הנחל :

והוא ממלא על כל גדותיו . אז היה הירדן גדול מאד והיה ממלא ועובר על כל שפתיו אשר למזרח ולמערב כי לשתי אלו הפאות היו שפתיו כי עברו האחד היה לפאת מזרח ועברו השני לפאת מערב . ולזה אמר מעבר הירדן מזרחה ( יהושע י''ג ה' ) : ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב . ר''ל שכל המקומות שהיו עמוקים בנהר ההוא שמו בהם בריחים לעבור עליהם וזה עשו במה שהיה מהעמקים לפאת מזרח ובמה שהיה מהם לפאת מערב כי לרוב רוחב הנהר לא היו יכולים לשים בו בריחים משפתו האחת לשנית אך נשאו עמהם בריחים ובמקום שהיו המים עמוקים מאד שמו בעמק ההוא בריח היו ראשיו לפאת מזרח ומערב וכן עשו עד כלות כל העמקים :

מן בני בנימין יהודה עד למצד לדויד . אל המצודה אשר דוד נחבא שם מפני שאול ולקחו עמהם בן אחות דוד לפי שדאגו בני בנימן מדוד שמא סבור הוא דוד שבאו בני בנימין לכפותו ולתתו ביד שאול לפיכך לקחו עמשי עמהם וגם שאר מיהודה קרובי דוד כדכתיב מן בני בנימין ויהודה כשיראה דוד שבאו עמהם באמונתם שלא יחשדם בכל דבר :

ויצא דויד לפניהם . מן המצד : ויען ויאמר להם וגו' . לבב ליחד . לבבכם ולבבי יהיה כלב אחד : ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי . כי מה עשיתי לשאול כי הוא צודה את נפשי לקחתה על חנם :

ויצא דוד . מן המצד : יהיה לי וכו' . ר''ל ה' יתן בלבי שיהיה לבבי עליכם להיות לעם אחד ר''ל אהובים זה לזה : ואם לרמותני . על שראה בהם מאחי שאול חשש בדבר ואמר אם ביאתכם הנה לרמות אותי למען לא אהיה נשמר מכם ורוצים אתם לתפשני ולהצר לי בחנם בלא חמס בכפי כי לא עשיתי מאומה רע לשאול : ירא אלהי וכו' . אזי יראה ה' בהחמס הנעשה לי ויברר את הדבר להיות נגלה המרמה לבל אשמע לכם להיות לעם אחד :

ויוכח . ענין ברור דברים כמו אשר הוכיח ה' ( בראשית כד ) :

ורוח לבשה את עמשי . טלטנ''ט בלע''ז ולא רוח נבואה כלומר זה הרוח והרצון לבשו שקפץ בראש לדבר לפני בנימין ויהודה הבאים עמו ודוגמתו ותהי על יפתח רוח ה' ( שופטים י''א ) ואמר לך דוד אתה אומר אם לשלום באתם ודאי לשלום באנו אליך . ועמך בן ישי . אנו רוצים להיות עמך ולעזרך : שלום שלום לך ושלום לעוזרך . ואתה שואל אלי לעזרך ודאי לעזרך באנו ולנו אין לך להחזיק טובה כי מאת השם הוא וזהו כי עזרך אלהיך : ויקבלם דוד . לאותם בני בנימין ויתנם בראשי הגדוד שלו :

ורוח לבשה וכו' . ר''ל באה בלבו הרצון לדבר בעבור כולם : לך דויד . ר''ל להנאתך ולטובתך באנו : ועמך . חפצים אנו להיות עמך ובעזרתך : שלום שלום לך . ר''ל הלוא רואים אנו אשר השלום עמך ועם העוזרים לך ולא השיגם יד שאול וזהו בעזר אלהים ובהשגתו ומדוע א''כ נבוא עמך ברמאות וכפל שלום שלום לחזק : ויקבלם . כי האמין לדברי עמשי בן אחותו : בראשי הגדוד . להיות גם המה לראשים על הגדוד :

ורוח . ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח ( מ''ב יט ) : הגדוד . חיל הצבא :

לך דוד וגו' . ר''ל לך אנחנו והננו באנו להיות עמך שלום שלום מצדנו אל הרחוקים ואל הקרובים שהם לך ושלום גם כן מצדנו לעוזריך לפי שאנחנו רואים כי עזרך אלהיך וידו הטובה עליך :

וממנשה נפלו על דוד . לעזרו : בבואו עם פלשתים על שאול למלחמה . באותה מלחמה שנהרג בה שאול : ולא עזרום . ח''ו שעזרו לפלשתים אלא בעצה שלחוהו סרני פלשתים , אלא כי עצה נתיעצו הסרנים לשלחו לביתו כי אמרו בראשינו יפול אל אדוניו דוגמת נפלו אל דוד :

בבואו . כשבא דוד עם פלשתים כשהלכו להלחם בשאול : ולא עזרום . אבל דוד לא עזר לפלשתים במלחמה כי בעצת הסרנים שלחוהו מן המלחמה לשוב למקומו כי אמרו בראשינו יפול וכו' ר''ל עם הבאת ראשינו ישוב אל שאול כי בזה ירצה אותו למחול לו על מה שמרד בו ובערמה הולך למלחמה :

נפלו . ענין נטיה והתקרבות וכן אל הכשדים אתה נופל ( ירמיה לג ) : סרני . ענין שררה :

וממנשה נפלו על דוד וגו' . כבר נזכר בספר שמואל ( א' כ''ט ) כי אכיש מלך גת הביא דוד עמו להלחם עם שאול וסרני פלשתים לא הסכימו בזה כי אמרו שדוד יתרצה אל אדניו שאול בראשי האנשים ההם . ואמר בזה המקום כי כאשר שלחוהו סרני פלשתים והיה שב אל ציקלג אז נפלו עליו גבורים ממנשה והמה עזרו לדוד לרדוף אחרי הגדוד ששרפו ציקלג באש ושבו נשי דוד ואנשיו וטפיהם . והנה רדף דוד אחריהם והשיגם כמו שכתוב בספר שמואל [ ל' ] והשיב את כל השבי ושלל רב הביא :

בלכתו . כשחזר מן המלחמה לשוב למקומו לצקלג : ראשי האלפים . כ''א היה ראש על אלף אנשים :

על הגדוד . של עמלקים כשנשבו נשיו כי באותו פרק היה כי בלכתו אל צקלג כששלחוהו סרני פלשתים ובא אל צקלג כבר נשבו :

עזרו עם דוד . ר''ל כמו שעזר דוד את עצמו כן המה עזרוהו על הגדוד מבני עמלק אשר שבו נשי דוד ואנשיו ובניהם כמ''ש בשמואל א' : ויהיו שרים . כשרדף אחר עמלק מינה אותם לשרים על הצבא :

כי לעת יום ביום יבואו על דוד לעזרו . פתרונו מה לך לספר יותר מי ומי באו אליו אלא סוף דבר בכל עת ועת באים אל דוד : עד למחנה גדול כמחנה אלהים . פתרון לא היה המחנה של דוד להיות כך גדול אלא כי מהשם היה המחנה כך גדול שבאו לו בעצת אלהים וזהו כמחנה אלהים ודוגמא מחנה אלהים דיעקב ( בראשית ל''ב ) ויש לומר מרוב חיילות קרהו מחנה אלהים :

כי לעת . כאומר סוף הדבר אשר בכל יום ויום באו אנשים לעזרו : עד למחנה גדול . עד נתרבו להיות מחנה גדול כמחנה אלהים ר''ל מרובה מאד וכן דרך המקרא כשרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת אלהים כמו עיר גדולה לאלהים ( יונה ג' ) :

להסב מלכות שאול אליו . מן בני שאול ודוגמא ותסוב המלוכה :

מספרי . על כי חשב כל שבט לעצמו אמר מספרי בלשון רבים : ראשי וכו' . הראשים של חלוצי הצבא : באו . אשר באו אל דוד לחברון אחר שמלך על בני יהודה . להסב . לסבב אליו המלכות מבני שאול להמליכו על כל ישראל :

החלוץ . ענין מזוין כמו חלוצי צבא ( במדבר לא ) :

להסב מלכות שאול אליו כפי ה' . ר''ל כאשר דבר ה' ביד עבדו שמואל :

בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות . ואל תתמה שמיהודה באו לו מעט מכל שבט ושבט שבא לו שהרי אין צריך לבוא לו שום אדם מיהודה להמליכהו כי בני יהודה הם המליכוהו כבר בחברון אבל יתר השבטים שהיו עם בני שאול עד עתה הם הוצרכו לבוא בחברון להמליכו : חלוצי צבא . המוציאים מן העם ודוגמתו חלוצי צבא דמטות , וי''א חלוצים כמו זריזים כמו רצה והחליצנו :

נושאי צנה . בעת יבאו למלחמה :

ויהוידע הנגיד לאהרן . הוא אביו של בניהו : הנגיד לאהרן . המוציא והמביא : ועמו שלשת אלפים ושבע מאות . כולם מבני אהרן הכהן ויהוידע שהיה בימי יואש בן בניהו בנו של יהוידע : וצדוק נער . לפיכך אל תתמה שלא היה נגיד : ובית אביו שרים עשרים ושנים . זה היא גדולה גדולה ועל כן לקחו הכהונה גדולה מאביתר ונתנוה לצדוק הכהן :

ויהוידע . הוא אביו של בניהו והיה השר על בני אהרן :

ויהוידע הנגיד לאהרן . ידמה שאז היה יהוידע כהן גדול כי אביתר היה עם דוד :

נער . אז בבואו היה עדיין נער בשנים וגבור חיל ובאו עמו בית אביו השרים :

וצדוק נער גבור חיל וגו' . הוא צדוק שהיה כהן גדול עם אביתר :

ומן בני בנימין אחי שאול וגו' . ואל תתמה שלא באו אלא כי אם ג' אלפים כי עד הנה מרביתם שומרים משמרת בני שאול לעוזרן :

אחי שאול . קרובי שאול : ועד הנה . עד הזמן ההוא עדיין היו מרבית אנשיהם שומרים משמרת בית שאול להעמיד המלכות בידם ומעט מהם באו אל דוד כשהיה עוד עצור מפני שאול אבל לאחר שמת איש בושת הרבו לבא גם מהם :

מרביתם . ל' רבוי :

ומן בני בנימין אחי שאול . אמר זה לפי שהוא היה משבטם : ועד הנה מרביתם שומרים משמרת בית שאול . ר''ל כי רוב אלו שבאו להמליך את דוד היו רובם עד הנה ממונים לשמור משמרת מלכות שאול ועם כל זה באו ברצון להמליך את דוד :

אנשי שמות . היו המפורסמים וידועים בשמם בבית אבותם :

ומחצי מטה מנשה . הם שנחלו בא''י עצמה : אשר נקבו בשמות . בני השבט פרשו בשמות מי ומי ההולכים לבא להמליך את דוד :

נקבו . נתפרשו כמו ונוקב שם ( ויקרא כד ) :

ומבני יששכר יודעי בינה לעתים . שיודעים לתת עצה לפי הענין של מעשה שצריך לדוד להתיעץ היאך יחזק המלכות מפני בני שאול : ראשיהם מאתים . לבד מן השאר : וכל אחיהם על פיהם . על עצתם :

יודעי בינה לעתים . המשכילים לקבוע עתים לדעת מה יעשה ישראל ר''ל המה קבעו החדשים ועברו השנים כן ארז''ל , או ר''ל שהיו משכילים לקבוע עתים בדבר המלחמה וכדומה : ראשיהם . מהם באו ראשיהם והיו במספר מאתים וכל אחיהם הנשארים בארצם על פיהם יצאו ויבאו וכאומר והרי היא כאילו באו כולם :

יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל . ידמה שאלו היו חכמים ונבונים ואנשי עצה ובעת ועת ידעו לתת עצה נבונה מה ראוי שיעשה ישראל בעת ההיא לפי הדברים אשר יקרו אז אשר בהם קצת עדות על העתיד לבא . והנה אלו כלם הסכימו להמליך את דוד :

ולעדור . ל' עדור ממש כמו ( ישעיה יו''ד ) כל ההרים אשר במעדר יעדרון ומתוך כך יעמדו הם כעורכי המלחמה וי''מ לעדור כמו לערוך מלחמה : בלא לב ולב . מפורש בב''ר בין במתכוין בין שלא במתכוין היו מנצחין :

ולעדור בלא לב ולב . ר''ל ובאו לערוך מלחמה בעבורו בלבב שלם ולא באו לערוך בלב ולב והוא ענין רמיה וכן בלב ולב ידברו ( תהלי' יב ) ע''ש שנראה כאלו מדבר ועושה בשליחות לב הא ולב האחר בל עמו והוא ענין מליצה :

ולעדור . ענינו כמו ולערוך וע''ש זה נקראים מערכת וקבוצת המקנה בשם עדר :

ולעדר בלא לב ולב . ולעדור עדר וחיל . והנה המשיל הצבא לעדר שיש להם רועה ינהיגם באשר ירצה . וכן עדרי מערכה ( פסוק ל''ח ) הרצון בו עורכי מערכה :

וגם כל שרית ישראל לב אחד להמליך את דוד . אע''פ שלא באו לחברון לכך שארית חסר אלף כלומר אפי' שארית לא היה שלא נשתיירו כי אם מעט כי כולם באו לחברון בשמחה :

בכל כלי . ר''ל בכל כלי זיין אשר יוצאים בהם בצבא מלחמה :

ויהיו שם עם דוד ימים שלשה . ואל תתמה היכן לקחו כל החיל הזה כל כך אכילה ושתיה שהיה מספיק להם כי אחיהם הכינו להם מקודם לכן :

בלבב שלם . כי רכי הלבב אף בעת יערכו מלחמה לבם חלוק אם ללחום אם לחדול אבל כל אלה לא כן המה : כל שרית ישראל . הנשארים בארצם ולא באו : לב אחד . ר''ל מבלי רמיה ולא בלב ולב :

עודרי מערכה . עורכי מערכה : שרית . כמו שארית ונפלה האל''ף ודוגמתו יתן ה' את שלתך ( ש''א א ) והוא כמו שאלתך :

כי הכינו . ולכן מצאו די ספוקם : אחיהם . חבריהם אנשי חברון :

כי שמחה בישראל . שהיה להם מלך מצליח ומשכיל :

הקרובים אליהם . הסמוכים לאנשי חברון : עד יששכר וכו' . ואף כי נחלתם היה בקצה גבול א''י כמ''ש ביהושע מ''מ קרובים היו מבני עבר הירדן : ובבקר . טעונים על הבקר : מאכל קמח . גם הביאו מיני מאכל עשוי מקמח : כי שמחה בישראל . שמחה היתה בישראל על שהמליכו מלך משכיל ומוצלח ולזה הרבו להביא כל אלה לעשות משתה ושמחה :

ובפרדים . הם הבאים מן הסוס והחמור : דבלים . תאנים יבשים דרוסות יחד ונעשים גוף אחד : וצמוקים . ענבים יבשים :