ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה . דלת העם העניים היו צועקים מאד : אל אחיהם היהודים . בשביל אחיהם היהודים העשירים :

צעקת העם . מדלת העם : אל אחיהם . על אחיהם העשירים :

ויש אשר אומרים . נותן טעם לדבריו למה היו צועקים יש מהם מדלת העם שהיו אומרים אנחנו רבים עם בנינו ובנותינו ונקחה דגן ועתה יש לנו למכור בנינו ובנותינו ליקח מהם דגן למען נחיה כך היו צועקים על היהודים העשירים שלא היו רוצים לפרנסם :

ויש וגו' . ויש מהם ר''ל קצתם אמרו הנה בנינו ובנותינו ואנחנו עצמינו הלא רבים המה וצרכינו א''כ מרובים : ונקחה . ובע''כ נקח דגן מן השוק לאכול להחיות נפשינו כי אין לנו שדה תבואה וכאומרים המה אפס כסף והעשירים קופצים יד :

בנינו ובנותינו אנחנו רבים . ר''ל אנחנו מגדלים וזנים אותם . כטעם ותרבי ותגדלי ( יחזקאל ט''ז ז' ) ולזה נצטרך לדגן יותר כדי שיספיק לנו ולהם . או יהיה הרצון בזה אנחנו רבים עם בנינו ובנותינו :

ויש אשר אומרים שדותינו וגו' . ויש מהם בעניים שהיו מתאוננים ואומרים שדות וכרמים ובתים נתן לאחרים בערבון ומשכון ליקח דגן למזונותינו : ברעב . אחרי שאין מוותרים לנו העשירים מנכסיהם לפרנסתינו :

אנחנו עורבים . נתונים הן במשכון בעבור הכסף שלוינו ובו נקחה דגן בעת הרעב שאין די בתבואת השדה לכלכל אותנו ברעב וכאומרים מה נעשה מעתה אם אין העשירים מעניקים לנו כלום :

עורבים . ענין משכון כמו מה הערבון ( בראשית לח ) :

עורבים . ר''ל אנחנו מוכנים לתת לערבות . בעד פרעון הדגן שלא נמות ברעב כל קרקעותינו :

ויש אשר אומרים לוינו כסף . ויש מהם אשר אומרים כבר לוינו כסף מאחרים על שדותינו וכרמינו לפרוע מס המלך ומעכשיו אין לנו כלום לצורך פרנסתינו : למדת המלך . למס המלך כמו ( עזרא ד' ) מנדה בלו והלך :

למדת . לתת מס המלך לוינו כסף על שדותינו וכרמינו וכאומרים ומה נאכל מעתה אם אין שדה וכרם :

למדת . כמו למנדת והוא מין מס כמו מנדה בלו והלך ( עזרא ד' ) ונפלה הנו''ן :

למדת המלך . ר''ל לפרוע מנת המלך והוא קרוי מנדא בלשון ארמית . והרצון בזה לוינו כסף מהיהודי' לפרוע מנת המלך ובעבור זה גם כן משכננו שדותינו וכרמינו :

ועתה כבשר אחינו בשרינו . ועכשיו אנו חשובים ומיוחסים כאחינו שהם עשירים : כבניהם בנינו . כבניהם שהם חשובים ומיוחסים כמו כן מיוחסים בנינו : והנה אנחנו כובשים . ועתה יש לנו להיות כובשים ונותנים בנינו ובנותינו לאחרים על עסק מזונותינו : ויש מבנותינו נכבשות . וכבר יש קצת מבנותינו שהן נכבשות לאחרים לעבדות : ואין לאל ידינו . ואין כח בידינו לפדותם : ושדותינו וכרמינו לאחרים . אף שדות וכרמים מסרנו ביד אחרים לפרנסתינו ומה נאכל מעתה כי אין לנו במה להתפרנס :

כבשר אחינו וכו' . ר''ל הלא אנחנו טובים ומיוחסים כמו העשירים : והנה אנחנו כובשים . ובע''כ נקח בנינו בחזקה למכרם לעבדים בעבור חסרון הלחם : נכבשות . כבר הנה נכבשות ביד המלוים בעבור חוב ממון ואין בנו כח להוציאן מידם והתרעמו לומר הלא טובים אנחנו כמו העשירים ומדוע נעבוד אותם הלא מהראוי שיכלכלו אותנו בצדקה : לאחרים . כבר המה נתונים לאחרים בעבור חוב ממון :

כובשים . ענין התפישה בחזקה כמו ויכבשום לעבדים ( ירמיה לד ) : לאל . ענין כח ואומץ כמו יש לאל ידי ( בראשית ל''א ) :

והנה אנחנו כובשים את בנינו וגו' . ר''ל שאנחנו מוכרחים לכבוש בנינו ובנותינו לעבדים למכרם בעבור פרעון המלוה :

וימלך . ויועץ לבי בעצמי : ואריבה . נתוכחתי עם החורים והסגנים שהם העשירים : משא איש באחיו אתם . נושים . מדוע אתם כך עושים היה לכם לפרנס העניים הללו ואתם מלוים להם ממון לכבוש בניהם ובנותיהם ושדותיהם וכרמיהם ובתיהם : ואתן עליהם קהלה גדולה . הקהלתי ואספתי עליהם קהילה גדולה לצעוק עליהם כדי לביישם :

וימלך . לבי יעץ אותי להתחזק בדבר ועשיתי מריבה עם השרים : משא וגו' . ר''ל וכי מהראוי לתת לאחיו העני בהלואה הלא בצדקה ראוי להנתן : ואתן . ר''ל נתתי עליהם קול גדול בעבור יהיה אסיפה גדולה מאשר יבואו לקול הצעקה למען יבושו מרבית העם :

וימלך . ענין עצה כמו מלכי ישפר עליך ( דניאל ד ) : משא . חוב והלואה כמו משאת מאומה ( דברים כ''ד ) : קהלה . אסיפה והקהל :

משא איש באחיו אתם נושים וגו' . ר''ל האם אתם מלוים איש באחיו שימכר לו לעבד בעבור המלוה : ואתן עליהם קהלה גדולה . ר''ל קבצתי עליהם קהל גדול ישמעו הדברים כדי לביישם :

ואמרה להם . וכן אמרתי להם אנחנו קנינו כבר את אחינו היהודים אשר בשביה מיד העכו''ם שהיו נמכרים להם : כדי בנו . באותו די ממון שבידינו : וגם אתם . ואף אתם תמכרו לעכו''ם את אחיכם הנכבשים תחת ידיכם לעבדים : ונמכרו לנו . והמעשה יבא לידי כך שיהיו מכורים לנו מיד העכו''ם ( אם כן למה תמכרו אותם כיון שמוכרחים אנחנו לפדותם כן הוא בס''א ) : ויחרישו . שתקו ונתביישו ולא ידעו מה להשיב :

אנחנו קנינו . הלא מאז קנינו מיד העובדי כוכבים את היהודים הנמכרים להם מן השבי : כדי בנו . כל אחד קנה כפי די אשר מצאה ידו לפי העושר : וגם אתם . אמר להם בלעג לעצבון רוח גם אתם עשו כזאת ומכרו אותם לעובדי כוכבים כמו השבאים . ונמכרו . ומן העובדי כוכבים יהיו נמכרים לנו כי נפדה אותם מידם כאשר עשינו מאז אבל אין מקום לפדות מיד איש אחיו : ולא מצאו דבר . לא מצאו מה להשיב :

כדי . מלשון די הפסוק : ויחרישו . ושתקו :

ואמרה להם אנחנו קנינו וגו' . ר''ל אנחנו קנינו אחינו הנמכרים לגוים בכל כחנו כאשר השיגה ידינו להוציאם מהעבדותו גם אתם תוסיפו למכרם לגוים כדי שנצטרך לשוב לקנותם . האם זה דבר ראוי הלא על הראשונים נצטערנו ואתם באים להוסיף עליהם ושתקו ולא מצאו דבר שיוכלו לענות אותו על זה :

לא טוב הדבר . רע הדבר בפני הקב''ה : מחרפת . מפני חרפות העכו''ם שהם אויבינו :

ביראת אלהינו . אם תחזקו ביראת אלהינו תלכו להלן מחרפת העובדי כוכבים כי לא תשמעו עוד מהם חרפה או שאמר להם בדרך מליצה לכו ביראת ה' מחמת חרפת העובדי כוכבים שלא יחרפו אתכם בזה וכאדם המוכיח ואומר אם לא תעשה לשמה עשה לפני הבריות :

ויאמד להם נחמיה לא טוב הדבר אשר אתם עושים הלא ביראת אלהינו אם תהיה על פניכם תלנו ותסורו מחרפת הגוים אויבינו שהם מושלים בנו . והרצון בזה אם תשלחו אלו העבדים ותקראו להם דרור וגם ה' יתברך יקרא לכם דרור מעבדות הגוים וחרפותיהם כמו שאמר ירמיה ( ל''ד ) :

וגם אני אחי ונערי . אף אני וחבירי נושים בהם ממון ואנחנו נעזוב ונמחול להם כל ההלואות הללו : נושים . כמו ( מלכים ב' ד' ) והנושה בא לקחת :

נושים בהם . מלוים בהם : נעזבה נא . כמוני כמוכם נעזב עתה את ההלואה הזה ונמחל להם :

השיבו נא . ואף אתם תעשו כמוני למחול להם כל חובותיהם : ומאת הכסף . ורוב הכסף שהם חייבים לכם עם הדגן ותירוש וגו' :

כהיום . כעת הזאת השיבו להם השדות וכו' : ומאת הכסף . אחז מנין מרובה לומר אף אם החוב הוא מאת כסף והוא מקרא קצר וכאילו אמר עזבו ומחלו מאת הכסף וכו' :

ומאת הכסף . שקלי הכסף : התירוש . יין : היצהר . שמן :

ומאת הכסף . ידמה שלא אמר ומאת הכסף כי אם על צד המשל כי כזה ירצה שיעזבו המשא אם היה יותר ממאה כסף או פחות :

ויאמרו נשיב . והם אמרו להשיב ולמחול הכל : לעשות כדבר הזה . שיהו מוחלים גם הם :

נשיב . את השדות וגו' : ומהם לא נבקש . שישלמו את החוב : כן נעשה וכו' . הוא כפל ענין ולחזק : ואשביעם . ע''י הכהנים :

גם חצני נערתי . אף אני בגדי נערתי חצני כמו ( ישעיה מט ) והביאו בניך בחוצן : נערתי . אישקוליי''ר בלע''ז כמו התנערי מעפר ( שם ) : ככה ינער . ככה ינער הקב''ה מן העולם ומנכסיהם כל אותם שלא יהיו מוחלין חובותיהם : נעור ורק . בלא נכסים :

גם חצני נערתי . מנער הייתי כנף בגדי ואמרתי אז כמו שנערתי כנף בגדי והרי הוא נעור וריק מן האבק שהיה בו כמו כן ינער וכו' : מביתו . מאנשי ביתו . ומיגיעו . העושר הבא ע''י יגיעה : וככה יהיה . ר''ל כן ישאר עד עולם מנוער ומתרוקן : ויהללו וגו' . על שנתן בלבם לעשות כזאת : כדבר הזה . החזירו השדות וכו' ועזבו את החובות :

חצני . כן יקרא כנף הבגד וכן והביאו בניך בחוצן ( ישעיה מ''ט ) : נערתי . עניינו תנועת דבר מה בחזקה להפיל ממנו מה שעליו כמו התנערי מעפר ( שם נ''ב ) :

גם חצני נערתי . ר''ל בגדי חצני והם הבגדים שעל הזרוע נערתי להוריד מהם האבק והעפר שבהם ולא ישאר מהם בהם דבר : ככה ינער האלהים וגו' . זאת הקללה היא על צד המשל שלא ישאר לאיש ההוא דבר מבני ביתו ומעמלו וקניניו וככה יהיה משולל וריק מהם :

אשר צוה אותי . המלך : פחם . כמו פחה שלטן דוגמת רוקם שהוא כמו רקה : משנת עשרים . למלך דריוש כי אז עלה מבבל שנאמר ( לעיל ב ) ויהי בחדש ניסן שנת עשרים וגו' : שנים שתים עשרה . שהם שתים עשרה שנה : אני ואחי . אני וחברי אשר באו עמי : לחם הפחה לא אכלתי . לחם שהוא ראוי למאכל הפחה שהעם נותנין אותו אל הפחה מן המס :

גם מיום . ר''ל גם הטובה הזאת עשיתי עם ישראל כי מעת אשר צוה המלך אותי להיות מושל להם בארץ יהודה והיא משנת וכו' כל אותן השנים אני וחברי הנשמעים לי לא אכלנו מאכל המוטל להאכיל את הפחה מדמי העם :

פחם . פחה שלהם :

פחם . הוא כמו פחה : לחם הפחה לא אכלתי . ר''ל שלא לקחתי מהעם הלחם שהיה ראוי לפחה לקחת מהם :

הכבידו על העם . הכבידו מס על העם : ויקחו . והיו לוקחים מהם בשביל המס לחם ויין אחר נתינת ארבעים שקלים של כסף וכך היו רגילים בכל שנה : גם נעריהם . של פחות :

והפחות . אבל הפחות הראשונים וכו' הם הכבידו עול על העם : ויקחו מהם . לקחו מהם כסף בעבור צורך לחם ויין די ספוקם מלבד ארבעים שקלי כסף בכל שנה . נעריהם . של הפחות הראשונים :

אחר . הוא כענין מלבד ר''ל לבד לקיחת מ' שקלים לקחו עוד בלחם ויין : שלטו . משלו :

ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף וגו' . ר''ל אחר שלקחו מהם כסף שקלים ארבעים לשנה או לחדש או לשבוע והוא היותר נראה היו לוקחים עוד בעבור לחם ויין שיספיק להוצאתם . גם נעריהם של פחות הראשונים שלטו על העם להכביד עוד עולם :

החומה . חומת העיר : החזקתי . התעסקתי לעסוק בה תדיר : ושדה לא קנינו . ובשדות של היהודים שהיו בונים החומה לא קנינו אני ובני סייעתי על עסק דוחקם שהיו עוסקין בבנין החומה אבל הייתי נותן להם ממון כדי לבנות הבנין : על המלאכה . לבנות תדיר :

וגם . אף הטובה הזאת עשיתי כי אחזתי במלאכת החומה ר''ל מזרז הייתי את הבונים לבל ירפו ידיהם מן המלאכה : ושדי וגו' . ר''ל ועם כי בעבור התמדת המלאכה לא עסקו במלאכתן להמציא לעצמם די ספוקם עכ''ז לא קנינו מהם שדה לכלכלם בדמי מחיר השדה כ''א בנדבת הלב הייתי מפרנסם : על המלאכה . לעשות במלאכה גם המה :

וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי . לתשלימה בכל עז והתעסקתי בענינה : ושדה לא קנינו . יצא ממנו לחם חקי כדי שלא נצטרך לטרוח בעבודת השדה : וכל נערי קבוצים שם על המלאכה . להחזיק בה :

מאה וחמשים איש . היו אוכלים על שולחני לבד הגרים הבאים אלינו מן העכו''ם שאף הם היו אוכלים על שלחני :

והיהודים . ר''ל מיתר העם שהיו המה עם הסגנים במספר ק''ן איש : והבאים וגו' . הם הגרים אשר באו להתגייר כל אלה היו אוכלים על שולחני :

והיהודים והסגנים וגו' . ר''ל כי על שלחני היו אוכלים תמיד מאה וחמשים איש מהיהודים הסגנים והשרים ועוד היו על שלחני כל הבאים אלינו מן הגוים אשר סביבותינו . והנה ההוצאה שהייתי עושם בזה היא גדולה כי בכל יום היה מתוקן למאכלנו שור אחד ושש צאן ברורות ונבחרות ועופות נתקנו לי : ובין עשרת ימים . היה מתמלא אוצר היין לשים בכל כליו יין לרבוי שתיית היין . ועם כל זה לא רציתי לקחת מהעם הלחם הראוי לתת לפחה :

ואשר היה נעשה . ובכל יום ויום היו אוכלים על שולחני שור אחד ושש צאן וצפרים הרבה : ברורות . פתרונו לפי עניינו שש צאן עשויות כענין שנאמר חמש צאן עשויות ( שמואל א' כ''ה ) : נעשו לי . לשון תקון כמו ובן הבקר אשר עשה ( בראשית יח ) : ובין עשרת ימים . ובכל יום ויום היו שותים יין הרבה כדי שיעור ספוק של עשרת ימים : ועם זה . ובשביל כל מעשה זה שהייתי מוציא הוצאות כל כך : לחם . של מס הראוי לפחה לא בקשתי ולא שאלתי מן העם שהרי כבדה וחזקה עבודת בנין החומה עליהם :

ליום אחד . למאכל יום אחד : ברורות . נבחרות וטובות : וצפרים . מיני עופות : ובין עשרת ימים . ר''ל יום אחד מבין כל עשרת ימים הייתי משקה אותם בכל מיני יין להרבה מאד : ועם זה . אף שהיה צרכי מרובה עם כל זה לא בקשתי מן העם לחם הפחה : כי כבדה . עבודת מס המלך ובנין החומה היתה כבדה עליהם ולא יכלו לעסוק במלאכתם ולהשתכר די ספוקם ועוד לתת לי לחם הפחה :

נעשה . ענין תקון כמו וימהר לעשות אותו ( בראשית י''ח ) : ברורות . מל' ברירה ובחירה :

לטובה . לחשוב לי לטובה ולזכות : על העם הזה . בעבור טובת העם הזה :