כי עלתה ארוכה . שנבנתה החומה : ארוכה . ענין חובש ותרופה : כי החלו הפרוצים להסתם . אשר התחילו אנשי העיר שהיו פרוצים עד עתה מאין חומה היו עתה סתומים בבנין החומה :

כי עלתה ארוכה . בא רפואה ר''ל נתחזק החומה כי התחילה מקומות הפרוצים להיות נסתמים :

ארוכה . ענין רפואה כמו ארוכת בת עמי ( ירמיה ח' ) ור''ל נתחזק ובא בדרך השאלה :

ארוכה . רפואה : כי החלו הפרצים להסתם . ר''ל כי החלו המקומות הפרוצים להסתם :

ולעשות לו תועה . לעשות לו בבנין החומה קלקול והשחתה תועה כמו ולדבר אל ה' תועה ( ישעיה ל''ב ) :

ולעשות לו תועה . לעשות לישראל בלבול המחשבה להיות תועה בדעתו לבל ידע מה לעשות :

ויקשרו . ענין אגודה : תועה . המבולבל בדעתו לבלי דעת מה יעשה קרוי תועה וכן תעיתי כשה אובד ( תהלים קי''ט ) :

ולעשות לו תועה . ר''ל לעשות לעם ירושלים תועה שיתעו אותם שלא ידעו שהם רוצים להלחם בהם ולא ישמרו מהם ויהרגום בזאת התחבולה כי בזולת זאת התחבולה לא יוכלו להם כי הם רבים ועמהם גם כן יד המלך :

עליהם . על הבונים : מפניהם . מפני האויבים :

ונעמיד . העמדנו שומרים על הבונים מפני סנבלט וחבריו :

ונעמיד משמר עליהם . ר''ל חיל שהיו שומרים מהם או צופים לראות אם יבואו כדי שנהיה מוכנים להלחם בהם :

ויאמר יהודה . כך היו אומרים ומתאוננים אנשי יהודה : כשל כח הסבל . הסובלים ועומסים האבנים והעצים לבנין החומה נכשלו בכחם שאין בהם כח לבנות מפני האויבים : ועפר הרבה . עדיין יש טיט וחומר הרבה ליתן בבנין החומה לומר שעדיין המלאכה גדולה עלינו לבנות ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה מפני פחד האויבים :

ויאמר יהודה . נחמיה מספר וקובל על הדברים אשר סבבוהו ואמר יהודה אמר הנה מרוב העבודה כבר נחלש כח אנשי הסבל והעפר המצטרך לשאת ולשפוך בחומה הלא מרובה היא : ואנחנו . אף לא נוכל לבנות בחומה מפחד האויב :

כשל . ענין חלשות ונפילת הכח כמו לכל כושל ( דה''ב כ''ח ) : הסבל . ענין טעינת משא כמו נושא סבל ( מ''א ה' ) :

כשל כח הסבל וגו' . ר''ל חלש כח נושא המשא על כתפיו והעפר הרבה ויקשה לבנותו : ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה . כי אמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום ונבעל בזה האופן את המלאכה וזאת היא התועה שאמרו צריהם לעשות להם :

ויאמרו צרינו . כך היה נחמיה מספר והולך : לא ידעו ולא יראו . כך היו אומרים צרינו עלינו לא ידעו ולא יכירו ישראל בנו עד אשר נבוא פתאום לתוכם ונהרוג אותם ובדבר זה נשבות ונבטל הבנין :

ויאמרו צרינו . ואויבינו אמרו נבוא פתאום על הבונים ולא ידעו בדבר ולא יראו אותנו עד אשר נבוא אל תוכם ממש והרגנו אותם ובזה נבטל המלאכה כי לא יבנו עוד בראותם שנפל מהם רב בעבור הבנין :

והשבתנו . ענין בטול ומניעה כמו שבת נוגש ( ישעיה י''ד ) :

ויהי כאשר באו היהודים . ועתה נאספו הצרים אשר נתקשרו יחד לבא להלחם בנו עם היהודים אשר היו בינותם בארצותם ואותם היהודים אשר נתחברו עמהם באו לפני החיל כדרך אנשי המלחמה לדבר אלינו ובענין הזה הערימו היהודים את האויבים ויהי כאשר באו היהודים היושבים אצלם וגו' : ויאמרו לנו עשר פעמים . התרו בנו אותם היהודים עד עשר פעמים להלחם באויבינו כי הם באים למלחמה וכך אמרו לנו מכל המקומות וגו' מכל אותן המקומות שתהיו נפוצים שם בבנין החומה אנה ואנה תהיו זהירים להיות נאספים יחד עד אשר תשובו עלינו ביחד להלחם בנו :

היושבים אצלם . בערי הצרים והיו הם נכנעים להם : ויאמרו לנו . היהודים הם התרו וזרזו אותנו עשר פעמים וכה אמרו התקבצו מכל המקומות שאתם מפוזרים בהם אשר כולכם תשובו עלינו למלחמה ( כי גם היהודים ההם בע''כ באו עם הצרים לארוב על הבונים אבל גילו מצפון הדבר לאנשי ירושלים להיות נשמרים מהם ) :

עשר פעמים . פעמים רבות : מכל המקומות אשר תשובו עלינו . ר''ל מכל המקומות אשר תשובו עלינו להתחבא שם לקום עלינו הודיעונו אלו היהודים . והנה אמר תשובו לנקבות נסתרות כמו שאמר ותקרבו לנקבות נסתרות אמר ותקרבו עצמות ( יחזקאל ל''ז ז' ) . ואולם אמר תשובו כי כשהיו רואים במקום אחד שלא השיגו מבוקשם היו שבים למקום אחר וכן מקום אחר מקום וכאשר ידעתי המקום אשר אמרו להתחבא שם העמדתי מהמקומות התחתים והשפלים אשר אצל המקום ההוא אנשים בצחיחי הסלעים גבוהים מאד שיודיעו לנו בבוא צרינו והעמדתי העם מוכנים להלחם עליהם למשפחות עם כלי המלחמה . והנה העמידם למשפחות כי אנשי המשפחה כשיהיו יחד יתחזקו מאד כל אחד בעד אנשי משפחתו ויעזרו זה את זה עזר נפלא :

ואעמיד מתחתיות . לחומה , כאשר שמעתי דבריהם העמדתי מתחתיות לאותו מקום סביב לירושלים מאחורי לחומת העיר : בצחיחים . למשפחות . מן העם מגבורים שבהם עם כלי זיין שבהם להלחם באויבינו כאשר יבאו : ואעמיד מתחתיות וגו' . ואעמיד את העם וגו' מקרא זה דוגמת והיו המים אשר תקח מן היאור וגו' והיו לדם ביבשת ( שמות ד' ) כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו ( תהלים צב ) עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר ( שופטים ה' ) לא לנו ה' לא לנו ( תהלים קט''ו ) :

מתחתיות למקום . מתחת מקום הבנין מאחורי החומה כלפי החוץ : בצחיחים . בגבה הסלעים : ואעמוד . יפרש אמריו לומר שהעמיד שם את העם כל המשפחה לעצמה עם חרבותיהם וכו' למען ישמרו את הבונים :

בצחיחים . בעליונות הסלעים מקום היובש שבו והוא מלשון צחה צמא ( שם ה' ) וכן על צחיח סלע ( יחזקאל כ''ד ) : רמחיהם . חניתות :

וארא ואקום . וכאשר ראיתי האויבים באים קמתי לדבר אל החורים והסגנים לזרזם להלחם באויבינו : על אחיכם . בשביל אחיכם :

וארא . ראיתי כי טוב לזרזם ולחזק לבבם וקמתי ואמרתי אל החורים וכו' . זכרו . לשאול מעמו עזרה : על אחיכם . בעבור אחיכם וכו' :

החורים . השרים ומתאר אותם בלובן מצד שמחתם כמו שמתאר בעלי היגון בשחרות אמר למה קודר אתהלך ( תהלים מ''ג ב' ) בל יתיצב לפני חשכים ( משלי כ''ב כ''ט ) :

כי נודע לנו . הדבר אשר באו להלחם בנו : ונשב כלנו . חזרנו כלנו ממקום שנאספנו יחד לקראת האויבים כל אחד ואחד במלאכתו לבנין החומה :

נודע לנו . אשר המה רוצים לבוא עלינו פתאום ונשמרים אנו מהם : ויפר וגו' . כי לא באו מעתה להלחם ולהשבית הבנין : ונשב . אחר אשר שמענו כי חדלו לבוא שבנו אל החומה לעשות המלאכה :

ויפר האלהים את עצתם . ר''ל שמן אז לא חשבו להלחם בנו ולזה שבנו כלנו אל החומה אך היו נשמרים מהאויבים באופן שזכר אחר זה :

ויהי מן היום ההוא . ומאותו יום והלאה היו חצי הגבורים עושים בבנין החומה ושאר חצי הגבורים היו מזויינים בכלי זיינם לשמור אחיהם העושים במלאכה : והרמחים . וי''ו יתירה כמו וי''ו של ואיה וענה ( ראשית לו ) : והשרים . היו מחוברים אחרי כל שבט יהודה להיות זהירים במלחמה :

מן היום ההוא . אשר שמענו שהיו הצרים חפצים לבוא עלינו למלחמה : מחזיקים . אוחזים בידם הרמחים וכו' : אחרי וגו' . היו הולכים תמיד אחרי העם להיות נכונים להלחם אם יבוא האויב :

והרמחים . הוי''ו יתירה : והשריונים . הוא כעין מלבוש עשוי מברזל ללבוש במלחמה להציל ממכת חרב וחנית :

וחצים מחזיקים והרמחים . הוא''ו נוספת . והרצון בו וחצים מחזיקים הרמחים כמו שאמר אחר זה וחצים מחזיקים ברמחים : המגנים והקשתות והשריונים והשרים אחרי כל בית יהודה . ר''ל שכבר היו נושאים להם אחריהם המגנים והקשתות והשריונים והיו שם גם כן השרים מוכנים להלחם אם יצטרך :

הבונים בחומה וגו' . אותם שהיו בונין ואותן שהיו עומסים ונושאים המשאות ביד אחת היו עושים מלאכתן וביד אחת היו נושאים כלי זיין : השלח . כלי קרב כמו מעבור בשלח ( איוב לג ) וכן חברו מנחם :

והנושאים בסבל . הנושאים במשא ולתוספת ביאור אמר שוב עומסים : מחזקת השלח . אוחזת החרב :

עומשים . כמו עומסים בסמ''ך והוא ענין טעינת משא כמו ויעמוס איש על חמורו ( בראשית מ''ד ) : השלח . החרב כמו ויעש שלח לרוב ( דה''ב ל''ב ) :

והנושאים בסבל עומשים . ר''ל הנושאים המשאות שעומסים אותם בסבל על כתפיהם והנה הסבל הוא כמו כסת קטן ישימו עליו המשא : השלח . הוא החרב שיכו בו במלחמה אשפאד''ה בלע''ז :

והבונים . כיצד הם בונים שהיו כולם חגורים איש חרבו על מתניו ובונים : אצלי . הוא היה תדיר אצלי :

איש . כל איש היה חרבו קשור על מתניו כשהוא בונה : והתוקע . היודע לתקוע בשופר עמד אצלי :

אסורים . קשורים :

והתוקע בשופר אצלי . לתקוע בשופר לקבץ העם אליו כשיצטרך :

הרבה . היא גדולה :

הרבה ורחבה . ר''ל במקומות מרובות : רחוקים וגו' . ואין האחד רואה את אחיו ואף קולו לא ישמע :

נפרדים . פזורים :

ילחם לנו . ילחם בעדינו :

שמה תקבצו . ונהיה אגודה אחת להלחם מול האויב הבא : לנו . בעבורינו :

ואנחנו . חוזר לספור דבריו ואמר שלא עזבנו המלאכה : וחצים . חצי העם או חצי נעריו : מחזיקים . היו אוחזים ברמחים לשמור את הבונים :

השחר . הוא האור הנוצץ בפאת המזרח טרם יגלה השמש :

מעלות השחר עד צאת הכוכבים . הנה מרב שקדם על המלאכה היו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים והנה זכר אחר זה שכל זה הזמן יקרא יום אמר והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה . והיה זה כן כי המיוחדת שבסגולות השמש היא שהוא הכוכב אשר אורו יזהיר שאר הכוכבים ובהיות הענין כן והיה מבואר שהשמש הוא סבת היום הוא מבואר שכל מה שיחזק אורו להסתיר הכוכבים ראוי שיקרא יום ואולם בעלית השחר יקרא יום אף על פי שהכוכבים נראים לפי שהאור ההוא עם שהוא מהשמש הנה הוא הולך וחזק ועוד שהאדם נעתק אז מהחשך אל האור וימשול מפני זה לראות המוחשים יותר ממה שימשול על זה בתחלת הלילה כשיהיה עדיין קצת אור השמש בפאת מערב וזה מבואר מאד . והנה צאת הכוכבים יקרא כשיראו שלשה כוכבים כי מה שבארנו בשרשים הכוללים שהקדמנו לבאור התורה ומזה המקום למדנו שכל זה הזמן אפשר שיקרא יום אלא שהיום יאמר בעצמות וראשונה על זמן עמידת השמש על הארץ :

איש ונערו . כל אחד ואחד מן הבונים ובחור אחד עמו : ילינו בתוך ירושלים . והלילה היה להם למשמר והיום עושים מלאכה נמצא שלא היו ישנים כלום :

בעת ההיא . עד לא כלו בנין החומה : לעם . המה אשר מערי יהודה : בתוך ירושלים . לשמור מן האויב כי פן יבוא : משמור . עוסקים בשמירה : מלאכה . עוסקים במלאכה :

והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה . ר''ל כי בלילה היו לנו משמר לשמר מהאויבים והיום היו עושים מלאכת החומה :

אין אנחנו פושטים בגדינו . תמיד היינו זריזים במשמר : איש שלחו המים . מיסב על אין שלמעלה כמו ( שמואל א' ב' ) יצא עתק מפיכם אין איש ממנו פושט בגדיו לשכב או לרחוץ אותם במים וכפל לשון הוא על אין אנחנו פושטים : שלחו . הפשט כמו ( ויקרא ו' ) ופשט את בגדיו דמתורגם ושלח :

ואחי . חברי : אשר אחרי . הנמשכים אחרי ונשמעים אלי : פושטים בגדינו . לשכב מבלי לבוש וכ''ז מפחד האויב : איש שלחו המים . ר''ל זולתי האיש אשר המים הפשיטו כלומר הצריך לטהר עצמו בטבילה הוא לבדו פשט את בגדיו והרי הוא כאלו המים הפשיטו :

שלחו . ענין הפשט כי ופשט את בגדיו ( ויקרא ו ) ת''א ושלח :

איש שלחו המים . ר''ל שלחו הפשט בגדיו . והרצון בזה שהפשט בגדי איש ואיש ממנו הוא אל המים אם לעבור המים או לנקות הבגדים מהזיעה . או ירצה בזה שאפילו בעברנו המים יהיה כל איש ממנו עם שלחו ר''ל עם חרבו :