ולא נותר בה . בחומת העיר : דלתות לא העמדתי . שלא נעשו דלתות בשערי העיר :

גם עד העת ההיא . ר''ל גם נשמע להם אשר עד העת ההיא עדיין לא העמדתי דלתות בשערים ואמר זה להסביר מה שנאמר למטה שאמר אליו שמעיה להסתיר עצמו בהיכל כי הצרים יבואו עליו לכן אמר כי שמעו שלא העמדתי הדלתות ויכולים המה לבוא בעיר :

פרץ . שבירה :

בכפירים . שם מקום הוא : בבקעת אונו . כך שם הבקעה : והמה חושבים . הבנתי מהם שהיו חושבים עלי להרגני שם :

ונועדה יחדו . נעשה ועד וקבוץ בכפירים והוא שם מקום העומדת בבקעת אונו . והמה חושבים . זהו מדברי נחמיה שאמר הנה השכלתי לדעת שהמה חושבים להרגני שמה :

ונועדה . מל' וועד ואסיפה כמו ויועדו כל המלכים ( יהושע י''א ) :

ונועדה יחדו בכפרים בבקעת אונו . ר''ל באחד מהכפרים אשר בבקעת אונו וכן ויקבר בערי גלעד ( שופטים י''ב ז' ) ר''ל באחת מערי גלעד :

מלאכה גדולה אני עושה . מבנייני ( העיר ס''א ) העפר : למה תשבת . למה תהיה המלאכה בטלה : כאשר ארפה . ידי מן הבניין : וירדתי אליכם . לדבר ולהועד אליכם :

מלאכה גדולה . עסק גדול ודבר הכרחי : למה תשבת . למה אעשה כזאת שיתבטל המלאכה כאשר ארפה ידי ממנה וארד אליכם כי כאשר ארפה ידי ממנה תבוטל המלאכה מכל וכל :

תשבת . מלשון השבתה ובטול : ארפה . מלשון רפיון :

כדבר הזה . בלשון האמור למעלה לכה ונועדה וכו' : ואשיב אותם כדבר הזה . מלאכה גדולה וכו' :

את נערו . ע''י נערו : ואגרת פתוחה בידו . כתב אגרת שלח לי על ידו :

את נערו . עם נערו : ואגרת . ומלבד הדבר הזה שלח עוד בידו אגרת פתוחה מבלי חותם וכאומר לא בסתר דברתי וכל הרוצה לקרות יבוא ויקרא :

כתוב בה . באותה אגרת : בגוים נשמע . שנודע לכל העכו''ם שאתה וכל היהודים חושבים למרוד : וגשמו אומר . גשמו הוא גשם הערבי ופתרונו כאדם שאומר לחבירו כך הוא הדבר ופלוני אומר : כדברים האלה . מוסב על כתוב בה ומקרא מסורס הוא והרי הוא כאילו נאמר כתוב בה כדברים האלה בגוים נשמע וגו' :

כתוב בה . ודבר זה כתוב בה : בגוים נשמע . בין העובדי כוכבים נשמע וגם גשמו אומר כזאת אשר אתם רוצים למרוד במלך וע''כ תבצר החומה להתחזק במבצר העיר ואתה להם למלך : כדברים האלה . ר''ל כדברים האלה נשמע בעובדי כוכבים וגם זה מדברי האגרת :

וגשמו . הוא גשם הערבי וכן יתר יתרו : הוה . הוא מלשון הויה :

בגוים נשמע וגשמו אומר . ר''ל בגוים נשמע זה הענין וגשם המערבי מספר שכן הוא שבגוים נשמע זה הקול :

וגם נביאים וגו' . עד ונועצה יחדיו היה כתוב באגרת : נביאים . בעלי לשון כמו בורא ניב שפתים ( ישעיה ט' ) : לאמר . שאומרים יש מלך ביהודה : ועתה ישמע למלך . אחרי שנקראת מלך ישמע למלך כדברים האלה :

וגם נביאים . ר''ל ועוד הוספת לפרסם הדבר כי העמדת בעלי לשון היודעים לסדר אמרים במיטב הדבור ושהם יקראו עליך בירושלים בפרסום רב לאמר אתה מלך ביהודה . ועתה ישמע למלך . ר''ל פן יהיה הדבר נשמע למלך ומרה תהיה באחרונה לזה לכה עתה ונועצה יחדיו מה לעשות איך להעלים הדבר :

נביאים . ענינו בעלי הדבור כמו ניב שפתים ( ישעיה נ''ז ) :

ועתה לכה ונועצה יחדו . היה מראה לו שהוא אוהבו ולזה שלח לו שיקחו עצה בזה יחדו קודם שישמע למלך כדברים האלה ויעשה לו רעה :

כי מלבך . הרי כי במקום אלא : בודם . קונטרבנטאל''ש בלע''ז כמו אשר בדה מלבו :

לא נהיה . אין דבר זה נשמע בעובדי כוכבים רק אתה בעצמך ממציא הכזב הזה מלבך :

בודם . ענין המצאת הכזב וכן בדיך מתים יחרישו ( איוב י''א ) :

כי מלבך אתה בודאם . ר''ל אתה מוציאם מלבך ומחדשם כי לא נשמע זה בגוים :

כי כולם . כי כל העכו''ם : מיראים אותנו . מתיראים ממנו וכך הם אומרים ירפו ידיהם וגו' : ועתה חזק את ידי . לסייעני בבנין החומה :

כי כולם . שהרי לשעבר אתם כולכם הייתם מפחידים אותנו כי תאמרו בעבור הפחד ירפו ידיהם ממלאכת בנין החומה ולא תעשה עוד וא''כ לאויבים תחשבו ואיך א''כ תאמר עתה לחזק את ידי בעצה נכונה ואויב נהפך לאוהב אין זאת , או כאומר הנה העבר אין ועתה אשאל חזק את ידי בדברי נחומים ואל תוסיף להפחיד עוד :

כולם . ענינו כמו כולכם ודוגמתו ואולם כולם תשובו ( שם י''ז ) :

ועתה חזק את ידי . אין אמרו חזק צווי אלא הוא מקור והרצון בו שהם מכונים להרפות ידינו מן המלאכה ועתה תתחזק ידי במה שדמו להרפותה באלו הכזבים :

והוא עצור . שמצאו בביתו : ויאמר נועד . אותו שמעיה היה נביא שקר וקבל שוחד מן סנבלט וחביריו להפחיד את נחמיה כדי לבטל את המלאכה : כי באים להרגך . שהרי יבואו להרגך סנבלט וחביריו : ולילה באים . וע''כ הזהירו ליכנס בהיכל ולסגור הדלתות עליו שעדיין לא נעשו דלתות שערי העיר כמה שנאמר בתחילת הפרשה גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים :

והוא עצור . היה מעוכב לשבת בבית : נועד . נעשה ועד להאסף אל בית אלהים : ונסגרה דלתות ההיכל . להתחזק בה מפני סנבלט ואנשיו כי עדיין לא העמידו הדלתות בשערי העיר כמ''ש למעלה ויוכל לבוא בה כל הרוצה : ולילה באים . לא תדע להיות נשמר מהם באישון לילה :

עצור . מעוכב וכן נעצרה נא אותך ( שופטים י''ג ) :

והוא עצור . ידמה שהיה נסגר בחדרו ונמנע מלצאת חוץ כמנהג המתבודד להגיע אליו הנבואה : ויאמר נועד אל בית האלהים וגו' . הנה נתן לו זאת העצה על פי הנבואה לפי מה שאמר לו כדי שיאמין לדבריו להועד אל תוך ההיכל כדי שלא יהרגוהו בלילה ההוא :

האיש כמוני יברח . בתמיה אם איש כמוני יברח ליכנס בהיכל : לא אבוא . לא אכנס שם מפני פחד המיתה ולא אעבור על המצוה של הקב''ה שלא יבוא ויכנס זר בהיכלו :

האיש כמוני יברח . וכי איש כמוני יברח מן האויב הלא לכלימה תחשב וכאומר הנה גם זרועי משלה לי להלחם עמו : ומי כמוני . ועוד מי הוא הזר כמוני אשר יבוא אל ההיכל וישאר חי כי הלא מות יומת וכמ''ש והזר הקרב יומת ( במדבר ג ) : לא אבוא . לכן לא אבוא אל ההיכל :

ומי כמוני אשר יבא אל ההיכל וחי . אמנם אמר זה לפי שיש שם עונש מיתה למי שיכנס שם שלא לצורך עבודה באמרו ( יקרא ט''ז ב' ) ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו' :

ואכירה . הכרתי בדבריו שלא שלחו הקב''ה בדבר זה שאעבור עבירה מפני פחד המיתה : כי הנבואה דבר עלי . שהרי הוא דבר הדברים הללו עלי בשם נבואה : שכרו . כל א' וא' מהם שכרו ונתנו לו שכר להפחידני ולבטל בבנין החומה :

ואכירה . הכרתי בו שלא שלחו ה' ר''ל אין עצתו באמונה כמצות ה' אבל הכוונה להכשילני בעבירה : כי הנבואה . כי אמר אשר הנבואה דבר עלי ללכת אל ההיכל והנה הרבה ריוח והצלה לפניו ומדוע א''כ יצוה לעבור מצותו כי אם אמרו מדעתו היה מקום לומר מפני פיקוח נפש הותר הדבר אבל ה' לא יצוה כזאת ובזה הכרתי שאין עצתו אמונה רק טוביה או סנבלט שכרו להכשיל אותי בעצתו :

וסנבלט . הוי''ו היא במקום או כמו ומקלל אביו ואמו ( שמות כ''א ) :

ואכירה והנה לא אלהים שלחו וגו' . כבר הכרתי אז שלא שלחו לי אלהים כאשר דבר עלי דבר הנבואה הזאת כי נבואת שקר היתה וטוביה וסנבלט שכר אותו כל אחד מהם שיאמר לי זאת הנבואה של שקר והוא אמר אותה בעבור שהוא שכור בעבור שאירא מדברי זאת הנבואה ואעשה כדבריו להכנס תוך ההיכל ולסגור דלתות ההיכל וחטאתי לה' והיה לטוביה ולסנבלט זה הענין להמציא עלי שם רע למען יוכלו לחרפני על עברי דברי התורה :

למען שכור הוא . אמר לי הדברים הללו : למען אירא . כדי שאתירא מהם להיות עושה כן ליכנס בהיכל ולהיות חוטא : והיה להם לשם רע . למען שיהיה להם לשם רע לחרפני בעבירה זו :

למען שכור הוא . בעבור שהוא שכור אמר כן : למען אירא . מסנבלט ואעשה כן כדבריו לבוא אל ההיכל ואחטא בזה : והיה להם . ויהיה לסנבלט ואנשיו עלי דבר שם רע שאני זר ובאתי אל ההיכל למען יחרפוני בזה השם הרע זהו עצם כוונת העצה היעוצה :

וגם לנועדיה הנביאה . היא ושאר נביאי השקר קבלו שכר מסנבלט וחביריו כדי להפחידני בנבואת שקריהם :

זכרה וגו' . לגמול לכ''א כמעשיו אלה : וגם לנועדיה . וגם זכור לשלם גמול לנועדיה נבואה שקרית ולשאר נביאי השקר אשר היו מפחידים אותי בשקריהם בעבור כי קבלו שכר מטוביה וסנבלט :

בעשרים וחמשה . ימים לחדש אלול בשנת כ' לדריוש המלך שבשנת עשרים לדריוש עלה נחמיה מבבל ובאותה שנה בנה חרבות ירושלים : לחמשים ושנים יום . סוף נ''ב יום מיום שהתחילו לבנותו נגמר בנין החומה :

לחמשים ושנים יום . לסוף נ''ב יום מעת שהתחילו :

לחמשים ושנים יום . ר''ל שמעת התחילו בבנין החומה עד שנשלמה לא היו כי אם חמשים ושנים ימים :

ויהי כאשר שמעו כל אויבינו . דבר זה שנשלם בנין החומה : ויראו כל הגוים . וכאשר ראו כל העכו''ם שנגמר בנין חומת העיר : ויפלו מאד בעיניהם . נפלו הם עצמם בעיניהם שהיו מואסים בעצמם כי נפל פחד היהודים עליהם :

כאשר שמעו . שנשלם בנין החומה בזמן קצר כזה : ויראו . העובדי כוכבים אשר מסביב ראו בעיניהם מהירת הבנין : ויפלו . היו פחותים ומושפלים בעיני עצמם למול ישראל : כי מאת אלהינו וגו' . לפי המהירות הרב הזה :

ויפלו . ענינו שפלות וגרעון כמו נופלים מערלים ( יחזקאל ל''ב ) :

ויפלו מאד בעיניהם . הוא כמו ויפלאו . כי זה הענין היה להם פלא עצום איך נשלמה מלאכה גדולה כזאת במעט זמן :

חורי יהודה . שרי יהודה : על טוביה . אל טוביה ישראל רשע היה , ( עיין במס' קדושין ע , שמבואר שם שהיה עכו''ם וצ''ע מיוש''ה ) : ואשר לטוביה . ואגרת אשר לטוביה :

גם בימים ההם . אף אחר תשלום הבנין אם כי ראו אשר נעשתה מאת האלהים עכ''ז רבים משרי יהודה היו שולחים אגדות אל טוביה והאגרות אשר לטוביה היו באות אליהם דרך אהבה וחיבה :

גם בימים ההם מרבים חורי יהודה וגו' . ר''ל שכבר היה לנחמיה עוד מהמונעים בבניתו החומה כי בימים ההם שהיתה נבנית היו חורי יהודה מרבים לשלוח תמיד אגרותיהם לטוביה שהיה מתנגד בבנית החומה ואגרות טוביה היו באות להם תמיד :

כי רבים ביהודה . שהיו שרים רבים ביהודה אשר היו לו לטוביה בעלי ברית ושבועה : כי חתן הוא . אותו טוביה לשכניה : ויהוחנן בנו . של טוביה : בת משולם . אותו משולם שר וגדול היה :

בעלי שבועה לו . היה להם כריתות ברית עמו : כי חתן . טוביה היה חתן שכניה שהיה שר וגדול בישראל : ויהוחנן בנו . של טוביה :

כי רבים ביהודה וגו' . כי הוא היה חתן לשר גדול מיהודה ובנו גם כן היה חתן לשר אחר ואף על פי שהיה טוביה מהשמרונים לא טהר זה החתון שהיה להם עמו כי בנות היהודים היו בביתו ומה שטהר עזרא הוא הנשים הנכריות שלקחו היהודים :

גם טובותיו . של טוביה היו מספרים לפני אותן בעלי שבועתו וקרוביו : טובותיו . ששפרואוצ''ש בלע''ז : היו מוציאים לו . להגיד לו לטוביה : אגרת שלח טוביה . אגרות היה שולח תדיר להפחידני שלא לבנות בנין החומ' :

גם טובותיו . דבדים טובים הנמצא בטוביה היו אומרים לפני למען יקניטו אותי : ודברי . מה שדברתי עליו מדברי בוז היו מגלין לו ולכן התמיד לשלוח אגרות להפחיד אותי :

גם טובותיו היו אומרים לפני . ר''ל גם הצלחותיו היו אומרים לפני ליראני ודברי שהייתי מדבר כנגדו היו מוציאים לו . ר''ל שהיו מודיעים אותם לו וכבר שלח טוביה אגרות ליראני כדי שאמנע מבנין החומה ועם כל זה היה מאת ה' שנשלם ענינה במעט זמן . הנה זה הוא שראינו לבארו בזאת הפרשה שהגבלנו פירושה פה . ואולם התועלו' המגיעים ממנה הם אלו . התועלת הראשון הוא במדות . והוא שראוי לכל אדם לחקור לפי מה שאפשר מהמקרים אשר לאוהביו כי מזה יתישר לנתינת העצה להם על הרע שלא יגיע ועל הטוב שיגיע ביותר שלם שאפשר . הלא תראה כי מפני שחקר נחמיה מהיהודים איך הם ומירושלים נתישר הדבר שעלתה ארוכה לחומת ירושלים ושנתישר מאד ענין ישראל אל הטוב . התועלת השני הוא להודיע שהוא ראוי לבכות ולהתאבל לצום ולהתפלל ולהתודות לה' יתברך להעביר הרע כמו שמצאנו שעשה נחמיה בזה המקום להשיג מזה ביום ההוא בנינו וכבר קדם זכרון התועלת הזה במקומות רבים . התועלת השלישי הוא להודיע שכאשר השיג דבר מה מהשליט אין ראוי לו שיקצר מלשאול ממנו הדברים ההכרחים להגעת התכלית ההיא . ולזה תמצא כשהשיג נחמיה מהמלך לבנות העיר קברות אבותיו שהיא חרבה ולהקים שעריה אשר אכלו באש לא בוש מהמלך מלשאול ממנו הדברים ההכרחים לו להשיג בהם זה התכלית והם . שיתנו לו אגרות לפחות עבר הנהר שיעבירוהו עד בואו אל ארץ יהודה . ואגרת אל אסף שומר הפרדס אשר למלך לתת לו עצים לקרות שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר יבא אליו וידמה גם כן שהמלך שלח עמו חיל ופרשים לבקשתו כדי שיהיה יותר נשמר מכל אויב ואורב . התועלת הרביעי הוא להודיע שמי שיש לו לעשות מלאכה מה ראוי שיתבונן תחלה במלאכה מה היא כדי שיוכל להתישר בקלות איך יתכן יותר שישלם העשותה . ולזה תמצא שספר שקודם שהשתדל נחמיה בבנין החומה רצה לראות המלאכה הצריכה בבניתה מה היא ולזה הלך סביב העיר כלה לראות פרצות החומה עמה הם . התועלת החמישי הוא להודיע שמי שיש לו לעשות מלאכה ויירא ממתנגדים לו בה ראוי לו שישתדל על ענינה בהסתר רב בדרך שלא יודע למתנגדים לו עת תשלם כלה או קצתה . ולזה תמצא שספר כי נחמיה היה בירושלים ימים שלשה ולא הסתכל עדיין בדבר החומה כדי שלא ירגישו צרי יהודה ובנימין כי על זה בא וישתדלו עם המלך להיות לו לשטן ובלילה הלך עם מעט אנשים לעיין החומה ופרצותיה ולא היתה עמו בהמה כי אם הבהמה אשר הוא רוכב עליה כדי שלא ירגישו בזה ויודיעו זה קצת היהודים שהיה להם חתון עם צרי יהודה ובנימין לצריהם . ולזאת הסבה תמצא שכאשר משך נחמיה לב השרים והסגנים אליו בזה הבנין שם בכל חלקיה פועלים רבים בדרך שתשלם במעט זמן לא יתכן בו שיוכלו צרי יהודה ובנימין להגיע אל המלך להשתדל עמו לכתוב שטנה על דבר בנין החומה . ולזה תמצא כי צרי יהודה ובנימין היו משתדלים להשבית המלאכה בדרך שיוכלו להגיע הדבר אל המלך ולהביא שטנה ממנו בבנינו קודם שתשלם ולא שמע אליהם נחמיה להשבית המלאכה כי ידע התכלית אשר אליו היו פונים עד שעם פחדם מהמלחמה לא שבתה המלאכה כי היו כלי מלחמתם אצלם בעודם מחזיקים במלאכה וגם לא היו נחמיה ורעיו פושטים בגדיהם . והנה הורה על רוב זריזותם בזאת המלאכה שכבר השלימוה בחמשים ושנים יום . התועלת הששי הוא לבאר אופן השגחת ה' יתברך בעבדיו כי כשעלה על לב צרי יהודה ובנימין לעלות למלחמה עם עושי המלאכה במרמה ובתחבולה שלא ירגישו בהם עד שיהיו עליהם סבב ה' יתברך שנודע זה להם כפעם בפעם ונשמרו מהם לא אחת ולא שתים אך פעמים רבות עד שיהיה זה סבה שלא פנו אל זה עוד צרי יהודה ובנימין בראותם כי האלהים עם עושי המלאכה . התועלת השביעי הוא להודיע כי כבר יקרא יום באופן מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואם היה שיאמר באמתות ובקדימה על זמן היות השמש על הארץ ולזה נלמד מזה המקום כי הדברים שיחויב עשותם ביום לפי משפטי התורה אם נעשו אחר עלות השחר יצאו העושים אותם ידי חובתם כי זמן עשית המלאכות יכלול בצד מה מעלות השחר עד צאת הכוכבים כמו שנתבאר בזה המקום שאמר שהם עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואמר אחר זה והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה . התועלת השמיני הוא להודיע שמי שיצטרך לחסד מה מה' יתברך שינהג הוא בתבונה דומה למה שמבקש מה' יתברך כי הוא משלם מדה כנגד מדה על כל מעשי האדם וישיב לו גמולו במה שידמה לתבונה הטובה ההיא שהתנהג בה ולזה תמצא כי מפני שהיו צריכים יהודה ובנימין לחסד רב מה' יתברך והוא שיוציאם מהעבדות אשר הם בו ושישיב להם ארץ נחלתם ושלא יפרע מהם מה שנתחייבו לו מהעונש בעונותיהם ובעונות אבותם הסכים נחמיה שיעזבו לאחיהם המשא אשר הם נושים בהם ושדותם וכרמיהם ובתיהם ושישלחו עבדיהם חפשים . ר''ל שלא יכבשו בניהם ובנותיהם בחובם לעבדים . ולזה אמר להם נחמיה הלא ביראת ה' תלכו מחרפת הגוים אויבינו כמו שבארנו ומפני זה נתרצו כלם בזה הענין . התועלת התשיעי הוא להודיע שכאשר השיג האדם מה דבר טוב תקשה ההסכמה עליו אך בשכלו הניע הלבבות ומשך אותם אל ההסכמה בו הנה ראוי לו אז שהוא עת רצון שיקשרם באופן שלא יוכלו להשיב אחור זה הדבר כאשר תשיגם החרטה בו . ולזה תמצא כי אחר שהעיר נחמיה לב העם לעזוב המשא אשר הם נושים באחיהם בדרך שלא היה יכול לחשדו אחד מהם כי גם הוא ואשר עמו עזבו גם עם המשא אשר הם נושים בהם וראה שכבר הסכימו כלם על זה הנה מהר בעת רצון להשביעם לעשות כבר הזה גם קבלו עליהם אז קללה קשה אם לא יקימו את הדבר הזה . התועלת העשירי הוא להודיע טוב נפש נחמיה אשר בעבורו הצליח ה' יתברך מעשיו כי הוא לא רצה לקחת לחם הפחה ולא לקח מהעם מאומה עם רוב הוצאתו שהיה מוציא ומבזבז ומאכיל רבים מהיהודים על שלחנו . ולא נהג שררה בעצמו בענין בנין החומה כי גם הוא היה טורח שם תמיד עד שלא היה פושט בגדיו . התועלת האחד עשר הוא להודיע שהמנהיג הטוב שירצה למשול בלב העם להניע אותם אל הטוב ראוי שימשך לבבם בהטבתו להם כי אז יכנעו כלם למצותו . ולזה תמצא כי נחמיה מפני שרצה להניע ישראל אל הטוב כדי שתדבק בהם השגחת ה' יתברך היה מאכיל על שולחנו הסגנים ויהודים רבים הם ראשי עם כדי שיהיו יותר מוכנים להכנע למצותיו לטוב להם ולזה גם כן היה מטיב לעם ועזב המשא אשר היה נושה בהם מצורף לזה מה שנמשך מזה מהטוב שעשו גם כן שאר היהודים שהיו נושים באחיהם . התועלת השנים עשר הוא להודיע שאין ראוי לאדם שיאמין בקלות הדברים המסופרים לו באופן שיניעהו זה לעשות מה שאפשר שיהיה בו לו נזק מה גופי או נפשי ואף על פי שיאמר המספר שהוא מגיד אותם לו על פי הנבואה כשהיה אפשר שיעידו לו הדברים בעצמם שאינם כן . ולזה תמצא שספר שלא האמין נחמיה לאגרות ששלח לו סנבלט להועץ יחד על מה ששלח לו מדבר הקול אשר נשמע בגוים כי הוא חושב למרוד הוא והיהודים אשר עמו ולא הסכים מפני זה ללכת להועץ עמו יחד בעבור ששער כי על צד התחבולה שלח לו זה סנבלט למען יאמין לו ללכת להועץ עמו ויהרגנו שם . ואע''פ שכבר הפחידהו שמעיה על פי הנבואה ואמר לו שאם לא ימלט אל ההיכל הנה הלילה באים צרי יהודה ובנימין להרגו לא האמין לדבריו לחטא לה' כי שיער שאין זו נבואה אמיתית מפני מה שאמר שיועדו יחד אל תוך ההיכל כי אם נודה שיהיה מותר זה לנחמיה מפני הסכנה למה יותר זה לשמעיה . ועוד כי אין לה' יתברך מעצור להושיע עבדיו בזולת החטא הנפלא הזה . ולזה שיער נחמיה כי זאת הנבואה היתה נבואת שקר ושכבר שכרו סנבלט וטוביה לומר כן כדי שיהיה זה לשם רע לנחמיה . גם לא האמין לדברי נועדים ויתר הנביאים אשר היו מיראים אותו . אבל כל מה שמיראים אותו היתה ידו מתחזקת והיה זה סבה לשלמות החומה במעט זמן :