שער הצאן . כך שמו של שער : המה קדשוהו . לאותו שער בקדושת העיר : דלתותיו . של שער : ועד מגדל המאה . כך שמו של מגדל :

קדשוהו . קדשו אותו בפה להיות קדוש בקדושת העיר : ועד מגדל המאה . בנו החומה עד מגדל המאה וקדשוהו ומשם והלאה עד מגדל חננאל :

שער הצאן . כן שמו על דבר ידוע אצלם וכן כולם :

והנה זכר כי אלישוב הכהן הגדול ואחיו הכהנים בנו את שער הצאן וידמה שדרך השער ההוא היה נכנס הצאן לעשות הקרבנות וליתר הדברים אשר יצטרך אליהם . ואמר שהמה קדשוהו ר''ל שהכינוהו כי בנו החומה מימינו ומשמאלו והעמידו דלתות השער ההוא ואמר שהם הכינוהו מצד אחד לבנות החומה עד מגדל המאה והנה המגדל ההוא לפי מה שאחשב בימי מלכי יהודה המגדל למאה אנשים ידועים בנוהו וישבו שם . ומצד אחד בנו החומה עד מגדל חננאל :

ועל ידו . אצל ידו בסמוך לו של כל בונה ובונה שבנו אותו בבנין של שער הצאן : בנו אנשי ירחו . שכך היו מנהגם הללו היו בונים כאן בחומת העיר עד תשלום בניינה המוטל עליהם והאחרים היו בונים סמוך לבנין הראשון וכך היה מנהגם בזה אחר זה עד שנבנית כל החומה : ועל . כמו ( במדבר ב' ) ועליו מטה מנשה בסמוך וכן פתרונו סמוך לבנין ידו והמקרא לא דקדק בלשונו פעמים שהוא אומר על ידו ופעמים שהוא אומר עליו , ואחריו החזיק :

ועל ידו . אצל מקומו של בנין אלישיב וסמוך לו :

ואת שער הדגים . כך שם השער : המה קרוהו . נתנו הקורות ותקרות על השער : קרוהו . משקל חזק כמו מן קרה דוגמת המקרה במים עליותיו ( תהלים ק''ד ) וקו''ף של קרוהו אינה נהוגה לינקד בחיר''ק בענין זה מפני רי''ש של אחריה כמו ברך ( שם י' ) חרף עשהו ( משלי י''ז ) וברכתיה והיתה לגוים ( ראשית י''ז ) וזריתים בארצות ( יחזקאל כ''ט ) : מנעוליו . מסגריו ששוירל''ץ בלע''ז :

קרוהו . נתנו התקרה : מנעוליו . שם כלי עשוי לסגור בו דלתות השער . ובריחיו . כעין מטה מבריח מאחורי הדלתות לרוחב הדלת לבל יפתח :

המה קרוהו . ר''ל שעשו כמו אולם לפני השער להיות למחסה מזרם וממטר ליושבים שם : מנעוליו . הם הכלים שסוגרים בהם הדלת : ובריחיו . הם לחזק סגירת השערים נכנסים בלחי השער מצד זה ובלחי השני מצד השני מלחי אל לחי :

החזיק . לבנות הבנין :

ועל ידם . סמוך למקום בנין בני הסנאה : החזיק . חיזק מלאכת הבנין : ועל ידם . סמוך למקום בנין הראשונים :

ועל ידם החזיק . ר''ל אחז פועל הבניה והחזיק בה :

התקועים . כך היו נקראים על שם מקומם שהיה תקוע : אדיריהם . עשירים של תקוע : לא הביאו צורם . לא סייעו בעבודתו של הקב''ה לבנות חומת העיר :

התקועים . אנשי תקוע והוא שם עיר : ואדיריהם . עשירי העיר : לא הביאו צורם . למשוך בעול משא עבודת הבנין שהוא עבודת האדון ה' כי הבנין הזה למצוה יחשב :

ואדיריהם . מל' אדיר וחזק ור''ל העשירים : צורם . כמו צוארם באל''ף :

והאדיריהם לא הביאו צוארם בעבודת אדוניהם . לעזור לו בזה הבנין . או ירצה בזה שהתקיפים שבהם שלא היה יכול אדוניהם למשול בהם שיביאו צוארם בעבודתו שהם התנדבו בבנין החומה :

ואת שער הישנה . כך שמה :

ואת שער הישנה . ידמה שקרא שער הישנה השער הקדומה שהיתה בעיר ירושלים מקדם :

לכסא פחת עבר הנהר . כסא אחד בנה כדי לישב בו אותו פחת של עבר הנהר :

אנשי . כמו ואנשי : לכסא . עד למקום מושב הכסא של פחת עבר הנהר :

פחת . ענין שררה ומושל :

אנשי גבעון והמצפה לכסא פחת עבר הנהר . ר''ל שאנשי גבעון והמצפה שהיו עירות לכסא תחת פחת עבר הנהר ולמושבו ולא היו תחת פחת יהודה ועם כל זה נכנעו לעזור לבנין החומה . או אולי היה בית בירושלים בו כסא פחת עבר הנהר בבאו שם ובנו החומה לבית ההוא :

צורפים . אותה משפחה היתה נקראת על שם אומנותם : ויעזבו ירושלים . מלאוה עפר עד החומה הרחבה כדי להחזיקה :

צורפים . מן הצורפים : ויעזבו . עזיאל וחנניה מלאו עפר עד החומה הרחבה ועשו כן לחזק החומה :

צורפים . צורפי זהב וכסף : ויעזבו . ענינו מלוי העפר לחזוק ובדרז''ל תקרה ומעזיבה ( ב''מ קיו ) :

בן חרהיה צורפים . ר''ל שהיו צורפים הוא ואביו . או היה בן צורפים כמו שזכר אחר זה בחנניה שהוא בן הרקחים : ויעזבו ירושלים . ר''ל בנו וחזקו :

שר חצי פלך ירושלים . שר היה על חצי העם שבירושלים , פלך ל' דוכסות ומלכות :

שר חצי פלך . היה שר על חצי מחוז של ירושלים :

פלך . מחוז כי חבל ארגוב ( דברים ג' ) ת''א בית פלך :

שר חצי פלך ירושלם . ר''ל שר חצי מחוז ירושלים :

ונגד ביתו . נפל חלקו לבנות שהיה ביתו סמוך לאותו מקום של חומת העיר :

ונגד ביתו . מלבד מה שבנה סמוך להנזכרים הוסיף עוד לבנות החומה שכנגד ביתו :

מדה שנית . כאותה מדה אשר בנה חבירו של מעלה גם הוא בנה כמותו , מדה שנית . בבנין החומה אינו נופל לומר ל' מדה בבנין השערים לפי שאין להם כי אם בבנין חלק של חומה שלא מצינו בכל הפרשה בבנין השערים ל' מדה : ואת מגדל התנורים . גם הוא בנה אותו מגדל ששמו כך כל המגדלים הללו שבפרשה היו בנוים בחומת העיר סביב :

מדה שנית . ר''ל גם הם בנו כפי המדה שבנה חטוש הנזכר : ואת מגדל . ומלבד המדה ההיא הוסיפו עוד לבנות מגדל התנורים :

הוא ובנותיו . שלום ובנותיו החזיקו לבנות הבנין :

הוא ובנותיו . המה יחד החזיקו :

הוא ובנותיו . ידמה שבנות שלום עזרוהו בבנין . או שב כנוי בנותיו אל הפלך והנה היו לירושלים בנות כמנהג העירות הגדולות :

עד שער השפות . ושער האשפות לא היה בכלל :

ואלף אמה . מלבד בנין השער בנו עוד בחומה אלף אמה :

השפות . כמו האשפות :

שר פלך המצפה . שר ודוכוס המצפה : הוא יבננו . הוא היה בונה אותו שער :

יבננו . כמו בנהו :

בית הכרם . הוא שם עיר :

ויטללנו . והוא היה מסכך אותו לשון מטללתא : ואת חומת ברכת השלח . שהוא נוטה לצד גן המלך : ועד המעלות . הם היו מכירים מקומות הללו :

ואת חומת . גם את חומות של ברכת השלך הסמוך לגן המלך ומשם והלאה עד המעלות וכו' :

ויטללנו . הוא ענין צל כי בצל קורתי ( בראשית י''ט ) ת''א בטלל ור''ל עשה חקרה לצל ומחסה : ברכת השלח . מקוה המים המשקה עצי הגן ונקראים שלח ע''ש התפשטות הענפים וכן שלחיך פרדס רמונים ( ש''ה ד' ) :

הוא יבננו ויטללנו . ר''ל הוא יבננו ויקרה אותו : ברכת השלח לגן המלך . ר''ל ברכה ישקו ממנה גן האלנות והיתה ג''כ לגן הירקות למלך בעת מלכי יהודה : ועד המעלות היורדות מעיר דוד . הנה מציון שהיא עיר דוד היו יורדות מעלות עד חומת ירושלים ועד המקום ההוא בנה שלון את החומה :

בית צור . שם מקום :

ועד הברכה העשויה . ר''ל ומנגד קברי דוד והלאה עד הברכה העשויה בידי אדם שהביאו בה המים ומשם והלאה עד בית הגבורים :

עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה ועד בית הגבורים . ר''ל שמצד אחד בנה החומה עד נגד קברי דוד וזה היה מן החומה עד הברכה העשויה אצלה ומצד אחר בנה החומה עד בית אחד היו יושבים בו הגבורים אשר לדוד ונקרא בית הגבורים :

לפלכו . מאותה שררה חצי פלך בנה בנין זה לפלכו כ''ף דגושה כאשר יאמר מן מלך מלכו מן עבד עבדו כן יאמר מן פלך פלכו שאות אחרונה של שם דבר מאותיות בג''ד כפ''ת דגושו' :

לפלכו . את פלכו ר''ל עם אנשי פלכו :

אחיהם . הלוים :

אחיהם . חבריהם של הלוים הנזכרים :

מנגד עלות הנשק . כנגד אותו מקום שהיו עולים הגבורים אל הנשק לפי פשוטו של מקרא נראה שהיה שם מקום אחד בסמוך לחומה וכלי זיין של נשק הגבורים היו נותנין ( ס''א נתונים ) שם כענין שנאמר ערי מבצר והנשק : המקצוע . לקרן זוית של חומה :

מדה שנית . כפי המדה שבנה בוי הנזכר : מנגד . התחלת הבנין היה נגד המקום שעולים בה לבית הנשק העומד במקצוע :

הנשק . כלי זיין כמו ועיר מבצר והנשק ( מ''ב י' ) : המקצוע . הזוית כמו במקצוע החצר ( יחזקאל מ''ו ) :

מנגד עלות הנשק המקצוע . ר''ל מנגד המקום שיעשו בו כלי נשק והם כלי זיין כל המקצוע ההוא יקראו מקצוע כי היתה שם פנה וזוית אצל שני ראשיו ויאמר שהיא מדה שנית ר''ל שהיה מה שבנה שוה למה שבנה הקודם לו :

החרה . פתרונו לפי ענינו וכפל לשון הוא על החזוק :

החרה . התחמם בזריזות רב והחזיק שוב כפי המדה שבנה עזר הנזכר והתחלת הבנין היה מן המקצוע ובנה עד פתח וכו' :

החרה . ענין חמום כמו נחר מפוח ( ירמיה ו' ) :

מפתח בית אלישיב ועד תכלית וגו' . מנגד אותו בית בנה בניינו :

מרמות וגו' . עם כי כבר החזיק פעם כמ''ש למעלה חזר עתה והחזיק שוב כפי המדה שבנה ברוך הנזכר והתחלת הבנין היה מפתח וכו' :

תכלית . קצה וסוף :

נגד ביתם . שהיה שם בסמוך לחומה :

אחריו . ר''ל אחר המקום הבנוי :

עד המקצוע ועד הפנה . והמה היו זה אצל זה :

הפנה . כן נקרא המגדל על כי דרכו לעמוד בפנה וכן ועל הפנות הגבוהות ( צפניה א' ) :

עד המקצוע ועד הפנה . ר''ל שהם בנו עד המקצוע ועד הפנה הסמוכה לו :

והמגדל היוצא . מגדל אחד היה בחומה שהוא יוצא ובולט מבפנים :

מנגד . התחיל הבנין מנגד המקצוע ובנה גם המגדל היוצא מבית המלך העומד בעליונות ההר אשר הוא סמוך לחצר המטרה : אחריו פדיה . אחריו החזיק פדיה :

המטרה . הוא משמר בית האסורים כי ויאסוף אותם אל משמר ( בראשית מ''ב ) ת''א לבית מטרה :

אחריו פדיה בן פרעש . אחשב שהוא דבק עם הכתוב אחריו והנתינים היו יושבים בעופל . והרצו בו כי פדיה בן פרעש והנתינים שהיו יושבים בגובה העיר בנועד נגד שער המים למזרח ועד נגד המגדל היוצא :

והנתינים היו יושבים בעופל . והנתינים היו יושבים באותו מחוז והיו בונים אותו מחוז שלהם שהיה סמוך לחומה עד נגד שער המים של צד המזרח :

היו יושבים . ר''ל אשר היו יושבים בעופל החזיקו עד נגד שער המים הפונה למזרח וגם המגדל היוצא מן החומה ולחוץ :

והנתינים . הם הגבעונים : בעופל . שם מגדל כמו ויבא אל העופל ( מ''ב ה' ) :

התקועים . עם כי כבר החזיקו פעם כמ''ש למעלה חזרו עתה והחזיקו שוב כפי המדה שבנו הנתינים והתחלת הבנין היה מנגד המגדל וכו' :

חומת העופל . היא חומת המקום הגבוה שבעיר :

איש לנגד ביתו . כל אחד היה בונה כנגד ביתו :

מעל שער הסוסים . משער הסוסים ולמעלה אל גובה ההר : איש לנגד ביתו . כי שם עמדו בתי הכהנים :

שער הסוסים . הוא השער שבו יכנסו ויצאו הסוסים :

צדוק . לא היה מן הכהנים ולזה זכרו לעצמו :

וחנון בן צלף הששי . בנים הרבה היו לו לצלף וחנון הוא הששי : מדה שני . כמו שנית : נשכתו . כמו לשכתו לשכה אחת היתה לו שם סמוך לחומה :

הששי . בן הששי של צלף : נשכתו . כמו לשכתו כי דטלנ''ת מתחלף :

נשכתו . הוא כמו לשכתו והוא חדר אחד :

בן הצורפי . איש הצורף ונקרא של שם אומנותו :

נגד וגו' . ר''ל ומבית הנתינים והרוכלים ולהלאה עד נגד שער המפקד ומשם והלאה עד המקום שעולים בה אל הפנה :

והרוכלים . הם סוחרי הבושם :

בן הצורפי . הוא כמו הצורף ותהי' היו''ד נוספת . או הוא חסר מ''ם ויהי' הרצון בן הצו' :

ובין עלית הפנה לשער הצאן . תחלת הבנין התחילו לבנות שער הצאן שנאמר ויבנו את שער הצאן וגו' כך היו בונין החומה מסביב בזה אחר זה :

לשער הצאן . כי שם היה התחלת הבנין כמ''ש למעלה והיו בונים בהקף עד באו אל מקום ההתחלה :

החזיקו הצורפים והרוכלים . כבר זכרם בפסוק הקודם :

ויחר לו . בלב : ויכעס וגו' . הראה כעסו :

לפני אחיו וחיל שומרון . לפני חביריו וחיל שומרון שהיו צרי יהודה : מה היהודים . מדוע היהודים כך הם עושים : האמללים . ענין חלשות ורפיון : היעזבו להם . וכי הם סבורים אשר יעזבו ויניחו להם העובדי כוכבים לבנות : היזבחו . אם יזבחו להם את זבחיהם תמיד כמו שהם סבורים : היכלו ביום . אם יכלו וישלימו מלאכתם אשר התחילו ביום א' לומר שלא יניחום העובדי כוכבים לגמור את בניינם . היחיו . אם יחיו ויתקנו ויחזירו האבנים לקדמתן להיות קשות וחזקות מן העפר : מערמות . ענין חמרים ותלים : והמה שרופות . והאבנים היו שרופות ונעשית עפר כך היו מלעיגים ומתלוצצים על בנין החומה שהיו בונין מן האבנים שרופות שנפלו לארץ מן האש כאשר נשרפה ירושלים :

מה וכו' . ר''ל מה תועלת במעשיהם : היעזבו . וכי יחזקו את החומה לעצמם במלוי העפר כאומר וכי יש חזוק מה אל החומה : היזבחו . וכי יזבחו זבחי שמחה במלאות הבנין כאומר וכי בנין חלוש כזה ראוי לשמוח בו : היכלו ביום . וכי ישלימו הבנין ביום אשר יחשבו להשלימו כי דבריו היה בעת החילם לבנותו וכאומר הלא בוני החומה מועטים המה ומתי ישלימו הבנין : היחיו . וכי יוכלו לחזק את האבנים אשר המה לקוחים מערמות העפר הנעשים מצרורות אבני החומה הנפולה : והמה . הלא האבנים האלה המה שרופות באש וחוזק מה להם :

האמללים . הנכרתים וחלושים כמו כי אומלל אני ( תהלים ו' ) : היעזבו . מלשון מעזיבה והוא מלוי העפר לחזוק : היחיו . ענין רפואה כמו עד חיותם ( יהושע ה' ) ובא בדרך השאלה וכמ''ש כי עלתה ארוכה לחומת וכו' ( לקמן ד' ) : מערמות . ענין גל ותל וכן ויתנו ערמות ערמות ( דה''ב ל''א ) :

מה היהודים האמללים עושים וגו' . ר''ל מה היהודים החלשים עושים : היעזבו להם . ר''ל היחזקו להם העיר . היזבחו זבחים בשמחתם אחר השלימם החומה . היכלו וישלימו זה הבנין ביום שהם עסוקים בו . ואמר זה להעיר כי אם לא ישלימו ביום ההוא לא יועיל להם כי למחרת היום יבואו עליהם צריהם וישחיתו את אשר בנו . היתכן להם שיחיו את האבנים שהם בגלי העפר להשיבם בחומה והמה שרופות ונפרצות . ואמר לשון חיים באבנים לפי שהשרפה תכלה לחותם הטבעי אשר היתה בו הויתם ועמידתם ולזה תדמה השרפה בהם למות כי הסירה מהם המהות אשר היו בו אבנים :

וטוביה העמוני אצלו . טוביה היה אצלו של סנבלט : ויאמר . וכך היה אומר ומלעיג : גם אשר הם בונים . אף הבנין הזה אשר הם בונים : אם יעלה שועל . על הבנין לפרוץ חומת העיר מה יהא עליו לומר שאין לבנין תקנה וכל מי שירצה יבא ויפרוץ בו :

אצלו . עמד אצלו בדברו הדברים האלה : ויאמר גם . ר''ל גם הוא אמר דברי לעג כסנבלט וכה אמר הבנין אשר הם בונים אם שועל יעלה בו יפרוץ הוא חומת אבניהם כי הוא בנין חלש מאד :

אם יעלה שועל . אמר זה לפי שהשועל חלש ומאוחר התנועה :

שמע אלהינו . כאשר שמעתי בלעגם עלינו התפללתי תפילה זאת : בארץ שביה . שיגלו מעל אדמתם כאשר גלינו :

שמע . ואמר נחמיה שמע אלהינו כי היינו לבזיון : והשב . מה שמחרפין אותנו השב עליהם ותנם לבזיון כאשר יהיו בארץ שביה :

ותנם לבזה בארץ שביה . ר''ל שיבזום בוזזים בארץ שינהגום שם בשבי :

ואל תכס . כמו ואל תכסה דוגמת וסוד אחר אל תגל ( משלי כ''א ) כמו אל תגלה : כי הכעיסו . אשר הכעיסו נגד הבונים להלעיגם :

ואל תכס . ר''ל עונם יהיו מגולים ונראים להעלות חמה ולנקום נקם : כי הכעיסו . בעת לעגם הראה כעס מול בוני החומה בחושבם שעי''ז ירפו ידיהם מן המלאכה :

תכס . כמו תכסה : אל תמחה . אל תמחוק :

ותקשר . כאשר נתקשרה החומה ונבנית עד חציה אז היה לב העם להוט ומשוך לעשות בנין החומה :

ונבנה . עם כל דברי הלעג והכעס לא הנחנו הבנין : ותקשר . כי בעוד שהיה בה פרצות לא היתה החומה דבוקה וקשורה זה בזה וכאשר סתמו הפרצות נתקשר זה בזה : עד חציה . עדיין לא סתמו הפרצים כ''א עד חצי החומה ( ולמעל' אמר דרך כלל שבנו כל החומה מסביב ועתה בא לספר מה אשר נעשה במשך הבנין ) : ויהי לב וגו' . בראותם כי נבנה החצי שמחו וחפצו בבנין :