נחמיה פרק-ג{א}
וַיָּ֡קָם אֶלְיָשִׁיב֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְאֶחָ֣יו הַכֹּהֲנִ֗ים וַיִּבְנוּ֙ אֶת־שַׁ֣עַר הַצֹּ֔אן הֵ֣מָּה קִדְּשׁ֔וּהוּ וַֽיַּעֲמִ֖ידוּ דַּלְתֹתָ֑יו וְעַד־מִגְדַּ֤ל הַמֵּאָה֙ קִדְּשׁ֔וּהוּ עַ֖ד מִגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵֽל׃
שער הצאן . כך שמו של שער : המה קדשוהו . לאותו שער בקדושת העיר : דלתותיו . של שער : ועד מגדל המאה . כך שמו של מגדל :
קדשוהו . קדשו אותו בפה להיות קדוש בקדושת העיר : ועד מגדל המאה . בנו החומה עד מגדל המאה וקדשוהו ומשם והלאה עד מגדל חננאל :
שער הצאן . כן שמו על דבר ידוע אצלם וכן כולם :
והנה זכר כי אלישוב הכהן הגדול ואחיו הכהנים בנו את שער הצאן וידמה שדרך השער ההוא היה נכנס הצאן לעשות הקרבנות וליתר הדברים אשר יצטרך אליהם . ואמר שהמה קדשוהו ר''ל שהכינוהו כי בנו החומה מימינו ומשמאלו והעמידו דלתות השער ההוא ואמר שהם הכינוהו מצד אחד לבנות החומה עד מגדל המאה והנה המגדל ההוא לפי מה שאחשב בימי מלכי יהודה המגדל למאה אנשים ידועים בנוהו וישבו שם . ומצד אחד בנו החומה עד מגדל חננאל :
{ב}
וְעַל־יָד֥וֹ בָנ֖וּ אַנְשֵׁ֣י יְרֵח֑וֹ וְעַל־יָד֣וֹ בָנָ֔ה זַכּ֖וּר בֶּן־אִמְרִֽי׃
ועל ידו . אצל ידו בסמוך לו של כל בונה ובונה שבנו אותו בבנין של שער הצאן : בנו אנשי ירחו . שכך היו מנהגם הללו היו בונים כאן בחומת העיר עד תשלום בניינה המוטל עליהם והאחרים היו בונים סמוך לבנין הראשון וכך היה מנהגם בזה אחר זה עד שנבנית כל החומה : ועל . כמו ( במדבר ב' ) ועליו מטה מנשה בסמוך וכן פתרונו סמוך לבנין ידו והמקרא לא דקדק בלשונו פעמים שהוא אומר על ידו ופעמים שהוא אומר עליו , ואחריו החזיק :
ועל ידו . אצל מקומו של בנין אלישיב וסמוך לו :
{ג}
וְאֵת֙ שַׁ֣עַר הַדָּגִ֔ים בָּנ֖וּ בְּנֵ֣י הַסְּנָאָ֑ה הֵ֣מָּה קֵר֔וּהוּ וַֽיַּעֲמִ֙ידוּ֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעוּלָ֖יו וּבְרִיחָֽיו׃
ואת שער הדגים . כך שם השער : המה קרוהו . נתנו הקורות ותקרות על השער : קרוהו . משקל חזק כמו מן קרה דוגמת המקרה במים עליותיו ( תהלים ק''ד ) וקו''ף של קרוהו אינה נהוגה לינקד בחיר''ק בענין זה מפני רי''ש של אחריה כמו ברך ( שם י' ) חרף עשהו ( משלי י''ז ) וברכתיה והיתה לגוים ( ראשית י''ז ) וזריתים בארצות ( יחזקאל כ''ט ) : מנעוליו . מסגריו ששוירל''ץ בלע''ז :
קרוהו . נתנו התקרה : מנעוליו . שם כלי עשוי לסגור בו דלתות השער . ובריחיו . כעין מטה מבריח מאחורי הדלתות לרוחב הדלת לבל יפתח :
המה קרוהו . ר''ל שעשו כמו אולם לפני השער להיות למחסה מזרם וממטר ליושבים שם : מנעוליו . הם הכלים שסוגרים בהם הדלת : ובריחיו . הם לחזק סגירת השערים נכנסים בלחי השער מצד זה ובלחי השני מצד השני מלחי אל לחי :
{ד}
וְעַל־יָדָ֣ם הֶחֱזִ֗יק מְרֵמ֤וֹת בֶּן־אוּרִיָּה֙ בֶּן־הַקּ֔וֹץ וְעַל־יָדָ֣ם הֶחֱזִ֔יק מְשֻׁלָּ֥ם בֶּן־בֶּרֶכְיָ֖ה בֶּן־מְשֵׁיזַבְאֵ֑ל וְעַל־יָדָ֣ם הֶֽחֱזִ֔יק צָד֖וֹק בֶּֽן־בַּעֲנָֽא׃
החזיק . לבנות הבנין :
ועל ידם . סמוך למקום בנין בני הסנאה : החזיק . חיזק מלאכת הבנין : ועל ידם . סמוך למקום בנין הראשונים :
ועל ידם החזיק . ר''ל אחז פועל הבניה והחזיק בה :
{ה}
וְעַל־יָדָ֖ם הֶחֱזִ֣יקוּ הַתְּקוֹעִ֑ים וְאַדִּֽירֵיהֶם֙ לֹא־הֵבִ֣יאוּ צַוָּרָ֔ם בַּעֲבֹדַ֖ת אֲדֹנֵיהֶֽם׃
התקועים . כך היו נקראים על שם מקומם שהיה תקוע : אדיריהם . עשירים של תקוע : לא הביאו צורם . לא סייעו בעבודתו של הקב''ה לבנות חומת העיר :
התקועים . אנשי תקוע והוא שם עיר : ואדיריהם . עשירי העיר : לא הביאו צורם . למשוך בעול משא עבודת הבנין שהוא עבודת האדון ה' כי הבנין הזה למצוה יחשב :
ואדיריהם . מל' אדיר וחזק ור''ל העשירים : צורם . כמו צוארם באל''ף :
והאדיריהם לא הביאו צוארם בעבודת אדוניהם . לעזור לו בזה הבנין . או ירצה בזה שהתקיפים שבהם שלא היה יכול אדוניהם למשול בהם שיביאו צוארם בעבודתו שהם התנדבו בבנין החומה :
{ו}
וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הַיְשָׁנָ֜ה הֶחֱזִ֗יקוּ יֽוֹיָדָע֙ בֶּן־פָּסֵ֔חַ וּמְשֻׁלָּ֖ם בֶּן־בְּסֽוֹדְיָ֑ה הֵ֣מָּה קֵר֔וּהוּ וַֽיַּעֲמִ֙ידוּ֙ דַּלְתֹתָ֔יו וּמַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָֽיו׃
ואת שער הישנה . כך שמה :
ואת שער הישנה . ידמה שקרא שער הישנה השער הקדומה שהיתה בעיר ירושלים מקדם :
{ז}
וְעַל־יָדָ֨ם הֶחֱזִ֜יק מְלַטְיָ֣ה הַגִּבְעֹנִ֗י וְיָדוֹן֙ הַמֵּרֹ֣נֹתִ֔י אַנְשֵׁ֥י גִבְע֖וֹן וְהַמִּצְפָּ֑ה לְכִסֵּ֕א פַּחַ֖ת עֵ֥בֶר הַנָּהָֽר׃
לכסא פחת עבר הנהר . כסא אחד בנה כדי לישב בו אותו פחת של עבר הנהר :
אנשי . כמו ואנשי : לכסא . עד למקום מושב הכסא של פחת עבר הנהר :
פחת . ענין שררה ומושל :
אנשי גבעון והמצפה לכסא פחת עבר הנהר . ר''ל שאנשי גבעון והמצפה שהיו עירות לכסא תחת פחת עבר הנהר ולמושבו ולא היו תחת פחת יהודה ועם כל זה נכנעו לעזור לבנין החומה . או אולי היה בית בירושלים בו כסא פחת עבר הנהר בבאו שם ובנו החומה לבית ההוא :
{ח}
עַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֗יק עֻזִּיאֵ֤ל בֶּֽן־חַרְהֲיָה֙ צֽוֹרְפִ֔ים וְעַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֔יק חֲנַנְיָ֖ה בֶּן־הָרַקָּחִ֑ים וַיַּֽעַזְבוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַחוֹמָ֥ה הָרְחָבָֽה׃
צורפים . אותה משפחה היתה נקראת על שם אומנותם : ויעזבו ירושלים . מלאוה עפר עד החומה הרחבה כדי להחזיקה :
צורפים . מן הצורפים : ויעזבו . עזיאל וחנניה מלאו עפר עד החומה הרחבה ועשו כן לחזק החומה :
צורפים . צורפי זהב וכסף : ויעזבו . ענינו מלוי העפר לחזוק ובדרז''ל תקרה ומעזיבה ( ב''מ קיו ) :
בן חרהיה צורפים . ר''ל שהיו צורפים הוא ואביו . או היה בן צורפים כמו שזכר אחר זה בחנניה שהוא בן הרקחים : ויעזבו ירושלים . ר''ל בנו וחזקו :
{ט}
וְעַל־יָדָ֤ם הֶחֱזִיק֙ רְפָיָ֣ה בֶן־ח֔וּר שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֥לֶךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃
שר חצי פלך ירושלים . שר היה על חצי העם שבירושלים , פלך ל' דוכסות ומלכות :
שר חצי פלך . היה שר על חצי מחוז של ירושלים :
פלך . מחוז כי חבל ארגוב ( דברים ג' ) ת''א בית פלך :
שר חצי פלך ירושלם . ר''ל שר חצי מחוז ירושלים :
{י}
וְעַל־יָדָ֧ם הֶחֱזִ֛יק יְדָיָ֥ה בֶן־חֲרוּמַ֖ף וְנֶ֣גֶד בֵּית֑וֹ וְעַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֔יק חַטּ֖וּשׁ בֶּן־חֲשַׁבְנְיָֽה׃
ונגד ביתו . נפל חלקו לבנות שהיה ביתו סמוך לאותו מקום של חומת העיר :
ונגד ביתו . מלבד מה שבנה סמוך להנזכרים הוסיף עוד לבנות החומה שכנגד ביתו :
{יא}
מִדָּ֣ה שֵׁנִ֗ית הֶחֱזִיק֙ מַלְכִּיָּ֣ה בֶן־חָרִ֔ם וְחַשּׁ֖וּב בֶּן־פַּחַ֣ת מוֹאָ֑ב וְאֵ֖ת מִגְדַּ֥ל הַתַּנּוּרִֽים׃
מדה שנית . כאותה מדה אשר בנה חבירו של מעלה גם הוא בנה כמותו , מדה שנית . בבנין החומה אינו נופל לומר ל' מדה בבנין השערים לפי שאין להם כי אם בבנין חלק של חומה שלא מצינו בכל הפרשה בבנין השערים ל' מדה : ואת מגדל התנורים . גם הוא בנה אותו מגדל ששמו כך כל המגדלים הללו שבפרשה היו בנוים בחומת העיר סביב :
מדה שנית . ר''ל גם הם בנו כפי המדה שבנה חטוש הנזכר : ואת מגדל . ומלבד המדה ההיא הוסיפו עוד לבנות מגדל התנורים :
{יב}
וְעַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֗יק שַׁלּוּם֙ בֶּן־הַלּוֹחֵ֔שׁ שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִָ֑ם ה֖וּא וּבְנוֹתָֽיו׃
הוא ובנותיו . שלום ובנותיו החזיקו לבנות הבנין :
הוא ובנותיו . המה יחד החזיקו :
הוא ובנותיו . ידמה שבנות שלום עזרוהו בבנין . או שב כנוי בנותיו אל הפלך והנה היו לירושלים בנות כמנהג העירות הגדולות :
{יג}
אֵת֩ שַׁ֨עַר הַגַּ֜יְא הֶחֱזִ֣יק חָנוּן֮ וְיֹשְׁבֵ֣י זָנוֹחַ֒ הֵ֣מָּה בָנ֔וּהוּ וַֽיַּעֲמִ֙ידוּ֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָ֑יו וְאֶ֤לֶף אַמָּה֙ בַּחוֹמָ֔ה עַ֖ד שַׁ֥עַר הָשֲׁפֽוֹת׃
עד שער השפות . ושער האשפות לא היה בכלל :
ואלף אמה . מלבד בנין השער בנו עוד בחומה אלף אמה :
השפות . כמו האשפות :
{יד}
וְאֵ֣ת ׀ שַׁ֣עַר הָאַשְׁפּ֗וֹת הֶחֱזִיק֙ מַלְכִּיָּ֣ה בֶן־רֵכָ֔ב שַׂ֖ר פֶּ֣לֶךְ בֵּית־הַכָּ֑רֶם ה֣וּא יִבְנֶ֔נּוּ וְיַעֲמִיד֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָֽיו׃
שר פלך המצפה . שר ודוכוס המצפה : הוא יבננו . הוא היה בונה אותו שער :
יבננו . כמו בנהו :
בית הכרם . הוא שם עיר :
{טו}
וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הָעַ֜יִן הֶ֠חֱזִיק שַׁלּ֣וּן בֶּן־כָּל־חֹזֶה֮ שַׂ֣ר פֶּ֣לֶךְ הַמִּצְפָּה֒ ה֤וּא יִבְנֶ֙נּוּ֙ וִיטַֽלְלֶ֔נּוּ (ויעמידו) [וְיַעֲמִיד֙] דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָ֑יו וְ֠אֵת חוֹמַ֞ת בְּרֵכַ֤ת הַשֶּׁ֙לַח֙ לְגַן־הַמֶּ֔לֶךְ וְעַד־הַֽמַּעֲל֔וֹת הַיּוֹרְד֖וֹת מֵעִ֥יר דָּוִֽיד׃
ויטללנו . והוא היה מסכך אותו לשון מטללתא : ואת חומת ברכת השלח . שהוא נוטה לצד גן המלך : ועד המעלות . הם היו מכירים מקומות הללו :
ואת חומת . גם את חומות של ברכת השלך הסמוך לגן המלך ומשם והלאה עד המעלות וכו' :
ויטללנו . הוא ענין צל כי בצל קורתי ( בראשית י''ט ) ת''א בטלל ור''ל עשה חקרה לצל ומחסה : ברכת השלח . מקוה המים המשקה עצי הגן ונקראים שלח ע''ש התפשטות הענפים וכן שלחיך פרדס רמונים ( ש''ה ד' ) :
הוא יבננו ויטללנו . ר''ל הוא יבננו ויקרה אותו : ברכת השלח לגן המלך . ר''ל ברכה ישקו ממנה גן האלנות והיתה ג''כ לגן הירקות למלך בעת מלכי יהודה : ועד המעלות היורדות מעיר דוד . הנה מציון שהיא עיר דוד היו יורדות מעלות עד חומת ירושלים ועד המקום ההוא בנה שלון את החומה :
{טז}
אַחֲרָ֤יו הֶחֱזִיק֙ נְחֶמְיָ֣ה בֶן־עַזְבּ֔וּק שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֣לֶךְ בֵּֽית־צ֑וּר עַד־נֶ֙גֶד֙ קִבְרֵ֣י דָוִ֔יד וְעַד־הַבְּרֵכָה֙ הָעֲשׂוּיָ֔ה וְעַ֖ד בֵּ֥ית הַגִּבֹּרִֽים׃
בית צור . שם מקום :
ועד הברכה העשויה . ר''ל ומנגד קברי דוד והלאה עד הברכה העשויה בידי אדם שהביאו בה המים ומשם והלאה עד בית הגבורים :
עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה ועד בית הגבורים . ר''ל שמצד אחד בנה החומה עד נגד קברי דוד וזה היה מן החומה עד הברכה העשויה אצלה ומצד אחר בנה החומה עד בית אחד היו יושבים בו הגבורים אשר לדוד ונקרא בית הגבורים :
{יז}
אַחֲרָ֛יו הֶחֱזִ֥יקוּ הַלְוִיִּ֖ם רְח֣וּם בֶּן־בָּנִ֑י עַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֗יק חֲשַׁבְיָ֛ה שַׂר־חֲצִי־פֶ֥לֶךְ קְעִילָ֖ה לְפִלְכּֽוֹ׃
לפלכו . מאותה שררה חצי פלך בנה בנין זה לפלכו כ''ף דגושה כאשר יאמר מן מלך מלכו מן עבד עבדו כן יאמר מן פלך פלכו שאות אחרונה של שם דבר מאותיות בג''ד כפ''ת דגושו' :
לפלכו . את פלכו ר''ל עם אנשי פלכו :
{יח}
אַחֲרָיו֙ הֶחֱזִ֣יקוּ אֲחֵיהֶ֔ם בַּוַּ֖י בֶּן־חֵנָדָ֑ד שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֥לֶךְ קְעִילָֽה׃
אחיהם . הלוים :
אחיהם . חבריהם של הלוים הנזכרים :
{יט}
וַיְחַזֵּ֨ק עַל־יָד֜וֹ עֵ֧זֶר בֶּן־יֵשׁ֛וּעַ שַׂ֥ר הַמִּצְפָּ֖ה מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִנֶּ֕גֶד עֲלֹ֥ת הַנֶּ֖שֶׁק הַמִּקְצֹֽעַ׃
מנגד עלות הנשק . כנגד אותו מקום שהיו עולים הגבורים אל הנשק לפי פשוטו של מקרא נראה שהיה שם מקום אחד בסמוך לחומה וכלי זיין של נשק הגבורים היו נותנין ( ס''א נתונים ) שם כענין שנאמר ערי מבצר והנשק : המקצוע . לקרן זוית של חומה :
מדה שנית . כפי המדה שבנה בוי הנזכר : מנגד . התחלת הבנין היה נגד המקום שעולים בה לבית הנשק העומד במקצוע :
הנשק . כלי זיין כמו ועיר מבצר והנשק ( מ''ב י' ) : המקצוע . הזוית כמו במקצוע החצר ( יחזקאל מ''ו ) :
מנגד עלות הנשק המקצוע . ר''ל מנגד המקום שיעשו בו כלי נשק והם כלי זיין כל המקצוע ההוא יקראו מקצוע כי היתה שם פנה וזוית אצל שני ראשיו ויאמר שהיא מדה שנית ר''ל שהיה מה שבנה שוה למה שבנה הקודם לו :
{כ}
אַחֲרָ֨יו הֶחֱרָ֧ה הֶחֱזִ֛יק בָּר֥וּךְ בֶּן־(זבי) [זַכַּ֖י] מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ עַד־פֶּ֙תַח֙ בֵּ֣ית אֶלְיָשִׁ֔יב הַכֹּהֵ֖ן הַגָּדֽוֹל׃
החרה . פתרונו לפי ענינו וכפל לשון הוא על החזוק :
החרה . התחמם בזריזות רב והחזיק שוב כפי המדה שבנה עזר הנזכר והתחלת הבנין היה מן המקצוע ובנה עד פתח וכו' :
החרה . ענין חמום כמו נחר מפוח ( ירמיה ו' ) :
{כא}
אַחֲרָ֣יו הֶחֱזִ֗יק מְרֵמ֧וֹת בֶּן־אוּרִיָּ֛ה בֶּן־הַקּ֖וֹץ מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִפֶּ֙תַח֙ בֵּ֣ית אֶלְיָשִׁ֔יב וְעַד־תַּכְלִ֖ית בֵּ֥ית אֶלְיָשִֽׁיב׃
מפתח בית אלישיב ועד תכלית וגו' . מנגד אותו בית בנה בניינו :
מרמות וגו' . עם כי כבר החזיק פעם כמ''ש למעלה חזר עתה והחזיק שוב כפי המדה שבנה ברוך הנזכר והתחלת הבנין היה מפתח וכו' :
תכלית . קצה וסוף :
{כב}
וְאַחֲרָ֛יו הֶחֱזִ֥יקוּ הַכֹּהֲנִ֖ים אַנְשֵׁ֥י הַכִּכָּֽר׃
{כג}
אַחֲרָ֨יו הֶחֱזִ֧יק בִּנְיָמִ֛ן וְחַשּׁ֖וּב נֶ֣גֶד בֵּיתָ֑ם אַחֲרָ֣יו הֶחֱזִ֗יק עֲזַרְיָ֧ה בֶן־מַעֲשֵׂיָ֛ה בֶּן־עֲנָֽנְיָ֖ה אֵ֥צֶל בֵּיתֽוֹ׃
נגד ביתם . שהיה שם בסמוך לחומה :
אחריו . ר''ל אחר המקום הבנוי :
{כד}
אַחֲרָ֣יו הֶחֱזִ֗יק בִּנּ֛וּי בֶּן־חֵנָדָ֖ד מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִבֵּ֣ית עֲזַרְיָ֔ה עַד־הַמִּקְצ֖וֹעַ וְעַד־הַפִּנָּֽה׃
עד המקצוע ועד הפנה . והמה היו זה אצל זה :
הפנה . כן נקרא המגדל על כי דרכו לעמוד בפנה וכן ועל הפנות הגבוהות ( צפניה א' ) :
עד המקצוע ועד הפנה . ר''ל שהם בנו עד המקצוע ועד הפנה הסמוכה לו :
{כה}
פָּלָ֣ל בֶּן־אוּזַי֮ מִנֶּ֣גֶד הַמִּקְצוֹעַ֒ וְהַמִּגְדָּ֗ל הַיּוֹצֵא֙ מִבֵּ֤ית הַמֶּ֙לֶךְ֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר לַחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֑ה אַחֲרָ֖יו פְּדָיָ֥ה בֶן־פַּרְעֹֽשׁ׃
והמגדל היוצא . מגדל אחד היה בחומה שהוא יוצא ובולט מבפנים :
מנגד . התחיל הבנין מנגד המקצוע ובנה גם המגדל היוצא מבית המלך העומד בעליונות ההר אשר הוא סמוך לחצר המטרה : אחריו פדיה . אחריו החזיק פדיה :
המטרה . הוא משמר בית האסורים כי ויאסוף אותם אל משמר ( בראשית מ''ב ) ת''א לבית מטרה :
אחריו פדיה בן פרעש . אחשב שהוא דבק עם הכתוב אחריו והנתינים היו יושבים בעופל . והרצו בו כי פדיה בן פרעש והנתינים שהיו יושבים בגובה העיר בנועד נגד שער המים למזרח ועד נגד המגדל היוצא :
{כו}
וְהַ֨נְּתִינִ֔ים הָי֥וּ יֹשְׁבִ֖ים בָּעֹ֑פֶל עַ֠ד נֶ֜גֶד שַׁ֤עַר הַמַּ֙יִם֙ לַמִּזְרָ֔ח וְהַמִּגְדָּ֖ל הַיּוֹצֵֽא׃
והנתינים היו יושבים בעופל . והנתינים היו יושבים באותו מחוז והיו בונים אותו מחוז שלהם שהיה סמוך לחומה עד נגד שער המים של צד המזרח :
היו יושבים . ר''ל אשר היו יושבים בעופל החזיקו עד נגד שער המים הפונה למזרח וגם המגדל היוצא מן החומה ולחוץ :
והנתינים . הם הגבעונים : בעופל . שם מגדל כמו ויבא אל העופל ( מ''ב ה' ) :
{כז}
אַחֲרָ֛יו הֶחֱזִ֥יקוּ הַתְּקֹעִ֖ים מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִנֶּ֜גֶד הַמִּגְדָּ֤ל הַגָּדוֹל֙ הַיּוֹצֵ֔א וְעַ֖ד חוֹמַ֥ת הָעֹֽפֶל׃
התקועים . עם כי כבר החזיקו פעם כמ''ש למעלה חזרו עתה והחזיקו שוב כפי המדה שבנו הנתינים והתחלת הבנין היה מנגד המגדל וכו' :
חומת העופל . היא חומת המקום הגבוה שבעיר :
{כח}
מֵעַ֣ל ׀ שַׁ֣עַר הַסּוּסִ֗ים הֶחֱזִ֙יקוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אִ֖ישׁ לְנֶ֥גֶד בֵּיתֽוֹ׃
איש לנגד ביתו . כל אחד היה בונה כנגד ביתו :
מעל שער הסוסים . משער הסוסים ולמעלה אל גובה ההר : איש לנגד ביתו . כי שם עמדו בתי הכהנים :
שער הסוסים . הוא השער שבו יכנסו ויצאו הסוסים :
{כט}
אַחֲרָ֧יו הֶחֱזִ֛יק צָד֥וֹק בֶּן־אִמֵּ֖ר נֶ֣גֶד בֵּית֑וֹ וְאַחֲרָ֤יו הֶחֱזִיק֙ שְׁמַֽעְיָ֣ה בֶן־שְׁכַנְיָ֔ה שֹׁמֵ֖ר שַׁ֥עַר הַמִּזְרָֽח׃
צדוק . לא היה מן הכהנים ולזה זכרו לעצמו :
{ל}
(אחרי) [אַחֲרָ֨יו] הֶחֱזִ֜יק חֲנַנְיָ֣ה בֶן־שֶׁלֶמְיָ֗ה וְחָנ֧וּן בֶּן־צָלָ֛ף הַשִּׁשִּׁ֖י מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑י אַחֲרָ֣יו הֶחֱזִ֗יק מְשֻׁלָּם֙ בֶּן־בֶּ֣רֶכְיָ֔ה נֶ֖גֶד נִשְׁכָּתֽוֹ׃
וחנון בן צלף הששי . בנים הרבה היו לו לצלף וחנון הוא הששי : מדה שני . כמו שנית : נשכתו . כמו לשכתו לשכה אחת היתה לו שם סמוך לחומה :
הששי . בן הששי של צלף : נשכתו . כמו לשכתו כי דטלנ''ת מתחלף :
נשכתו . הוא כמו לשכתו והוא חדר אחד :
{לא}
(אחרי) [אַחֲרָ֣יו] הֶחֱזִ֗יק מַלְכִּיָּה֙ בֶּן־הַצֹּ֣רְפִ֔י עַד־בֵּ֥ית הַנְּתִינִ֖ים וְהָרֹכְלִ֑ים נֶ֚גֶד שַׁ֣עַר הַמִּפְקָ֔ד וְעַ֖ד עֲלִיַּ֥ת הַפִּנָּֽה׃
בן הצורפי . איש הצורף ונקרא של שם אומנותו :
נגד וגו' . ר''ל ומבית הנתינים והרוכלים ולהלאה עד נגד שער המפקד ומשם והלאה עד המקום שעולים בה אל הפנה :
והרוכלים . הם סוחרי הבושם :
בן הצורפי . הוא כמו הצורף ותהי' היו''ד נוספת . או הוא חסר מ''ם ויהי' הרצון בן הצו' :
{לב}
וּבֵ֨ין עֲלִיַּ֤ת הַפִּנָּה֙ לְשַׁ֣עַר הַצֹּ֔אן הֶחֱזִ֥יקוּ הַצֹּרְפִ֖ים וְהָרֹכְלִֽים׃
ובין עלית הפנה לשער הצאן . תחלת הבנין התחילו לבנות שער הצאן שנאמר ויבנו את שער הצאן וגו' כך היו בונין החומה מסביב בזה אחר זה :
לשער הצאן . כי שם היה התחלת הבנין כמ''ש למעלה והיו בונים בהקף עד באו אל מקום ההתחלה :
החזיקו הצורפים והרוכלים . כבר זכרם בפסוק הקודם :
{לג}
וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר שָׁמַ֣ע סַנְבַלַּ֗ט כִּֽי־אֲנַ֤חְנוּ בוֹנִים֙ אֶת־הַ֣חוֹמָ֔ה וַיִּ֣חַר ל֔וֹ וַיִּכְעַ֖ס הַרְבֵּ֑ה וַיַּלְעֵ֖ג עַל־הַיְּהוּדִֽים׃
ויחר לו . בלב : ויכעס וגו' . הראה כעסו :
{לד}
וַיֹּ֣אמֶר ׀ לִפְנֵ֣י אֶחָ֗יו וְחֵיל֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וַיֹּ֕אמֶר מָ֛ה הַיְּהוּדִ֥ים הָאֲמֵלָלִ֖ים עֹשִׂ֑ים הֲיַעַזְב֨וּ לָהֶ֤ם הֲיִזְבָּ֙חוּ֙ הַיְכַלּ֣וּ בַיּ֔וֹם הַיְחַיּ֧וּ אֶת־הָאֲבָנִ֛ים מֵעֲרֵמ֥וֹת הֶעָפָ֖ר וְהֵ֥מָּה שְׂרוּפֽוֹת׃
לפני אחיו וחיל שומרון . לפני חביריו וחיל שומרון שהיו צרי יהודה : מה היהודים . מדוע היהודים כך הם עושים : האמללים . ענין חלשות ורפיון : היעזבו להם . וכי הם סבורים אשר יעזבו ויניחו להם העובדי כוכבים לבנות : היזבחו . אם יזבחו להם את זבחיהם תמיד כמו שהם סבורים : היכלו ביום . אם יכלו וישלימו מלאכתם אשר התחילו ביום א' לומר שלא יניחום העובדי כוכבים לגמור את בניינם . היחיו . אם יחיו ויתקנו ויחזירו האבנים לקדמתן להיות קשות וחזקות מן העפר : מערמות . ענין חמרים ותלים : והמה שרופות . והאבנים היו שרופות ונעשית עפר כך היו מלעיגים ומתלוצצים על בנין החומה שהיו בונין מן האבנים שרופות שנפלו לארץ מן האש כאשר נשרפה ירושלים :
מה וכו' . ר''ל מה תועלת במעשיהם : היעזבו . וכי יחזקו את החומה לעצמם במלוי העפר כאומר וכי יש חזוק מה אל החומה : היזבחו . וכי יזבחו זבחי שמחה במלאות הבנין כאומר וכי בנין חלוש כזה ראוי לשמוח בו : היכלו ביום . וכי ישלימו הבנין ביום אשר יחשבו להשלימו כי דבריו היה בעת החילם לבנותו וכאומר הלא בוני החומה מועטים המה ומתי ישלימו הבנין : היחיו . וכי יוכלו לחזק את האבנים אשר המה לקוחים מערמות העפר הנעשים מצרורות אבני החומה הנפולה : והמה . הלא האבנים האלה המה שרופות באש וחוזק מה להם :
האמללים . הנכרתים וחלושים כמו כי אומלל אני ( תהלים ו' ) : היעזבו . מלשון מעזיבה והוא מלוי העפר לחזוק : היחיו . ענין רפואה כמו עד חיותם ( יהושע ה' ) ובא בדרך השאלה וכמ''ש כי עלתה ארוכה לחומת וכו' ( לקמן ד' ) : מערמות . ענין גל ותל וכן ויתנו ערמות ערמות ( דה''ב ל''א ) :
מה היהודים האמללים עושים וגו' . ר''ל מה היהודים החלשים עושים : היעזבו להם . ר''ל היחזקו להם העיר . היזבחו זבחים בשמחתם אחר השלימם החומה . היכלו וישלימו זה הבנין ביום שהם עסוקים בו . ואמר זה להעיר כי אם לא ישלימו ביום ההוא לא יועיל להם כי למחרת היום יבואו עליהם צריהם וישחיתו את אשר בנו . היתכן להם שיחיו את האבנים שהם בגלי העפר להשיבם בחומה והמה שרופות ונפרצות . ואמר לשון חיים באבנים לפי שהשרפה תכלה לחותם הטבעי אשר היתה בו הויתם ועמידתם ולזה תדמה השרפה בהם למות כי הסירה מהם המהות אשר היו בו אבנים :
{לה}
וְטוֹבִיָּ֥ה הָעַמֹּנִ֖י אֶצְל֑וֹ וַיֹּ֗אמֶר גַּ֚ם אֲשֶׁר־הֵ֣ם בּוֹנִ֔ים אִם־יַעֲלֶ֣ה שׁוּעָ֔ל וּפָרַ֖ץ חוֹמַ֥ת אַבְנֵיהֶֽם׃
וטוביה העמוני אצלו . טוביה היה אצלו של סנבלט : ויאמר . וכך היה אומר ומלעיג : גם אשר הם בונים . אף הבנין הזה אשר הם בונים : אם יעלה שועל . על הבנין לפרוץ חומת העיר מה יהא עליו לומר שאין לבנין תקנה וכל מי שירצה יבא ויפרוץ בו :
אצלו . עמד אצלו בדברו הדברים האלה : ויאמר גם . ר''ל גם הוא אמר דברי לעג כסנבלט וכה אמר הבנין אשר הם בונים אם שועל יעלה בו יפרוץ הוא חומת אבניהם כי הוא בנין חלש מאד :
אם יעלה שועל . אמר זה לפי שהשועל חלש ומאוחר התנועה :
{לו}
שְׁמַ֤ע אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ כִּֽי־הָיִ֣ינוּ בוּזָ֔ה וְהָשֵׁ֥ב חֶרְפָּתָ֖ם אֶל־רֹאשָׁ֑ם וּתְנֵ֥ם לְבִזָּ֖ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁבְיָֽה׃
שמע אלהינו . כאשר שמעתי בלעגם עלינו התפללתי תפילה זאת : בארץ שביה . שיגלו מעל אדמתם כאשר גלינו :
שמע . ואמר נחמיה שמע אלהינו כי היינו לבזיון : והשב . מה שמחרפין אותנו השב עליהם ותנם לבזיון כאשר יהיו בארץ שביה :
ותנם לבזה בארץ שביה . ר''ל שיבזום בוזזים בארץ שינהגום שם בשבי :
{לז}
וְאַל־תְּכַס֙ עַל־עֲוֹנָ֔ם וְחַטָּאתָ֖ם מִלְּפָנֶ֣יךָ אַל־תִּמָּחֶ֑ה כִּ֥י הִכְעִ֖יסוּ לְנֶ֥גֶד הַבּוֹנִֽים׃
ואל תכס . כמו ואל תכסה דוגמת וסוד אחר אל תגל ( משלי כ''א ) כמו אל תגלה : כי הכעיסו . אשר הכעיסו נגד הבונים להלעיגם :
ואל תכס . ר''ל עונם יהיו מגולים ונראים להעלות חמה ולנקום נקם : כי הכעיסו . בעת לעגם הראה כעס מול בוני החומה בחושבם שעי''ז ירפו ידיהם מן המלאכה :
תכס . כמו תכסה : אל תמחה . אל תמחוק :
{לח}
וַנִּבְנֶה֙ אֶת־הַ֣חוֹמָ֔ה וַתִּקָּשֵׁ֥ר כָּל־הַחוֹמָ֖ה עַד־חֶצְיָ֑הּ וַיְהִ֧י לֵ֦ב לָעָ֖ם לַעֲשֽׂוֹת׃
ותקשר . כאשר נתקשרה החומה ונבנית עד חציה אז היה לב העם להוט ומשוך לעשות בנין החומה :
ונבנה . עם כל דברי הלעג והכעס לא הנחנו הבנין : ותקשר . כי בעוד שהיה בה פרצות לא היתה החומה דבוקה וקשורה זה בזה וכאשר סתמו הפרצות נתקשר זה בזה : עד חציה . עדיין לא סתמו הפרצים כ''א עד חצי החומה ( ולמעל' אמר דרך כלל שבנו כל החומה מסביב ועתה בא לספר מה אשר נעשה במשך הבנין ) : ויהי לב וגו' . בראותם כי נבנה החצי שמחו וחפצו בבנין :