לארתחשסתא . הוא דריוש ועל שם המלכות נקרא כך : יין לפניו . הביאו יין לפני המלך בחצר : ואשא את היין . ואנכי נשאתי את כוס היין ונתתיה למלך וכך הוא המנהג שהמביא יין בחצר המלך אינו נושא ונותנו למלך אבל שר המשקים מקבל כוס היין מיד המביא והוא נושא ונותנו למלך : לא הייתי רע לפניו . ואני לא הייתי רגיל להיות רע לפניו ברוע פנים כי אם שמח וטוב לב ועתה הייתי זועף ברוע פנים :

יין לפניו . ר''ל הביאו יין לתת לפניו והוא מקרא קצר : ולא הייתי רע לפניו . ולא היה דרכי מאז להראות לפניו פנים רעים ועצובים :

לארתחשסתא . הוא דריוש הפרסי ונקרא כן ע''ש המלכות כמו פרעה למצרים והדומים :

יין לפניו . ר''ל שכבר היה היין לפניו :

ואתה אינך חולה . והרי אין אתה חולה : אין זה . אין המעשה הזה כי אם רוע לב שיש בלבבך עלי להמיתני בסם המות בנו בבנינו אבל שערי חומות הר הבית וחומת החצר אשר סביב ב''ה לא בנו עדיין : ולחומת העיר . ולעשות קורות לחומת העיר : ולבית אשר אבא אליו . ולעשות בית אשר אשב בו לצורכי : ויתן לי המלך . את כל אשר שאלתי ממנו : כיד . כפי ידו של הקב''ה שהיתה טובה עלי להצליחני :

מדוע פניך רעים . כי בעבור העצבון נשתנה מאור פניו לרוע ולזה שאלו מדוע פניך רעים הלא אין אתה חולה לומר שבעבורה נשתנה מראית פניך א''כ אין זה כ''א רוע לב ר''ל לבך רע עלי להמיתני בשתיית זה הכוס אשר נתת בו דבר ארסי ולזה פניך זעומים וכדרך הרוצח כאשר ירצח : ואירא . מדברי עלילת המלך :

אין זה כי אם רוע לב . ידמה שאמר לו זה על צד אהבה כאלו יאמר הנה זה הרוע בפנים הוא מהפעלות נפשי ובלי ספק אתה דואג על דבר מה ולזה ירעו פניך . ולפי שזה המאמר היה אפשר שיובן שנאמר על דרך השנאה והכעס היה ירא נחמיה כי חמת מלך מלאכי מות :

המלך לעולם יחיה . כן הוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמרים : אשר העיר וגו' . ובעבור זה אני עצב ולזה פני רעים : אכלו באש . שרופים באש :

ירעו . מל' רעה : חרבה . מל' חורבן : אוכלו . נשרפו :

על מה זה אתה מבקש . כאומר ואם רוצה אתה בבניינה על מה זה תהיה אתה מבקש עליו ומהו הדבר אשר תרצה : ואתפלל . עד שלא השיב אמריו התפלל לה' תפלה קצרה בעמדו לפני המלך והתפלה היה שימשוך עליו חסד לפני המלך :

אם על המלך טוב . ר''ל אם רוצה המלך בזה : ואם ייטב עבדך . אם אני טוב ומקובל ואהוב לפניך : אשר תשלחני . ר''ל שאלתי ובקשתי אשר תתן לי רשות ללכת אל מדינת יהודה וכו' : ואבננה . אבנה אותה :

והשגל . המלכה היתה אז יושבת אצלו : עד מתי וגו' . כמה הוא הזמן אשר יהיה המהלך ר''ל ללכת ולשבת שמה ולשוב הנה ולתוספת ביאור אמר שוב ומתי תשוב : וייטב . הוטב שאלתי לפניו ונתן לי רשות ללכת ואני קבעתי לו זמן מתי אשוב :

והשגל . המלכה המיוחדת לו למשכב המשגל :

והשגל יושבת אצלו . היא אשתו המיוחדת לו למשגל :

יתנו לי . סופרי המלך יתנו לי אגרות ברשותך אל מושלי עבר הנהר : אשר יעבירוני . שהם יעבירו אותי בהלויית אנשים לשמרני בדרך :

אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה . הנה שאל זה מפני כי שם צרי יהודה ובנימן ולזה שאל שיהיו הפחות מצווים מאת המלך שיעבירוהו בעברו בארצם לשמרו מכל אויב ואורב :

ואגרת . גם יתנו לי אגרת אל אסף השומר את הפרדס וכו' והוא היה הפקיד על עצי היער : לקרות . לעשות תקרות על שערי הר הבית המסבב את בה''מ : ולחומת העיר . עצים לצורך בנין החומה : אשר אבוא אליו . ר''ל הנעשה לצרכי לבוא אליו לשבת בו : ויתן . צוה לתת לי אגרות : כיד אלהי . כמו שהיה יד אלהי טובה עלי לתת לי חן בעיני המלך :

הפרדס . הוא גן מעץ פרי כמו גנות ופרדסים ( קהלת ב' ) : לקרות . מלשון תקרה : הבירה . כן יקרא בה''מ כמ''ש לא לאדם הבירה ( דה''א כ''ט ) :

לקרות את שערי הבירה אשר לבית . ר''ל לבית המקדש וידמה שקרוי שערי הבירה הוא האולם אשר לפני השער . ולחומת העיר . ר''ל מה שיצטרך מן העצים לחומת העיר לקרות השערים :

ואתנה להם את אגרות המלך . למען יתיירוני לשלום : שרי חיל ופרשים . שלח המלך עמי לכבודי למען אלך לשלום :

וישלח . כבר שלח עמי מעת הלכי או הפחוות שלחו עמו בדבר המלך והרי הוא כאלו שלח המלך : שרי חיל ופרשים . לכבודו ולשמרו בדרך :

וישמע סנבלט וגו' . כאשר שמעו שבאתי לבקש טובה על ישראל ולבנות חומות ירושלים וירע בעיניהם כי היו צרי יהודה ובנימין :

וישמע . מה ששאלתי מאת המלך בדבר בנין העיר : וירע להם . היה רע בעיניהם : אשר בא אדם וכו' . כי המה היו מצרי יהודה ובנימין :

ואהי שם ימים שלשה . הייתי בירושלים ימים שלשה ולסוף שלשת ימים קמתי בלילה אני ואנשים מועטים עמי ולא הגדתי לשום אדם את אשר נתן הקב''ה בלבי :

ובהמה אין עמי . כי כל האנשים מועטים אשר עמי הלכו ברגליהם אבל אני לבדי הייתי רוכב על בהמה שלא היו רוצים לרכוב על סוסיהם למען יהיו יוצאים מן העיר בצינעא בלא ידיעת אדם והם הלכו לשבור ולהפיל חומות העיר בלילה ולהרבות פרצותיה למען יהיו בני העיר למחר להוטי' ומסכימים בעצה אחת עם נחמיה לבנות חומות העיר , וכן מוכיח המעשה בתוך הפרשה :

מה אלהי נותן וגו' . מה ה' מעורר את לבי לעשות לטובת ירושלים : אין עמי . תחת האנשים ההולכים עמדי :

רוכב בה . רוכב עליה וכן ינתן בו ( שמות כ''א ) ור''ל עליו :

ואצאה בשער הגיא . יצאתי באותו שער בלילה עם האנשים אשר עמי לצד אותו מקום של עין התנין ולאותו שער האשפות שבחומות העיר והייתי פורץ בחומה והחומה היתה נוחה להפילה ולפרוץ בה לפי שהיתה שרופה באש : אשר הם פרוצים . שהם אותם מקומו' שהיו פרוצים והם פרצו בהם יותר :

ואל פני . הלכתי אל פני עין התנין והוא שם מקום : ואהי שובר . כונתו היתה למען יחשבו אנשי ירושלים שהאויב הוא השובר את החומה ויעוררו לבם לבנותה ולחזקה : אשר הם פרוצים . ר''ל על כי היו בה פרצות מרובות והשערים היו שרופים באש לזה היה נוח וקל להוסיף פרצות :

אכלו . נשרפו :

ואצאה בשער הגיא לילה וגו' . ידמה שהיה בחומה שער היו באים ממנו אל גיא בן הנום ואותו השער נקרא שער הגיא . ושער האשפות היה השער אשר מוציאים ממנו הזבל חוץ לעיר יהיו שם אשפות ישימו שם הזבל . והנה עבר שם נחמיה בן חכליה בלילה לשער אם תהיה המלאכה גדולה לבנות החומה ולהעמיד שעריה כדי שיתישר מזה איך יתכן לו שיבננה ולזה עבר סביב כל חומת ירושלים עד ששב אל שער הגיא שנסע ממנו : ואהי שובר בחומות ירושלים וגו' . ואהי חושב בחומות ירושלים אשר הם פרוצים ושעריה שאכלו באש כמה תכבד העבודה לבנות החומה ולהעמיד שעריה :

ואעבור אל שער העין . ורציתי לעבור אל אותן מקומות שבחומת העיר ובאותן פרצות ואין מקום באותן פרצות לעבור ביניהם רוכב על הבהמות שהיו פרצות קטנות :

ואין מקום . אין מקום פנוי ללכת שם כי היה מלא גלי אבנים מאבני החומה . לבהמה וכו' . הוא הפוך כמו אין מקום לבהמה אשר תחתי לעבור :

ברכת . ענין מקוה המים וכן תעלת הברכה ( ישעיה ז' ) :

ואעבור אל שער העין ואל ברכת המלך . ר''ל שכבר עבר אל השער אשר יבאו ממנו אל העין לשאב מים ואל שער כרכת המלך שהיתה שם ברכה שהיו משקים שם סוסי המלך והיו לוקחים משם מים אל המלך . או היתה הברכה להשקות גן שלמה המלך . ואין מקום לבהמה לעבור תחתי . ר''ל שכבר נתקלקל הקרקע באופן שלא תוכל הבהמה לעבור אם לא ארד :

ואהי עולה . והייתי עולה מצד אחד בלילה והייתי שובר בחומה עם האנשים אשר עמי : ואשוב ואבוא . וכאשר חזרתי באתי דרך שער הגיא :

ואהי . לזה הלכתי משם לעלות בנחל ושם שברתי בחומה : ואשוב . משערי הגיא חזרתי אל ביתי :

בנחל . בעמק ואמר עולה כי לפני הנחל היה הר :

ואהי עולה בנחל לילה . ר''ל במישור שהיה אצל החומה ואז הייתי מחשב ומעיין בחומה אם יש בה פרצות גדולות כדי שהעמוד על מלאכת החומה כמה תכבד :

והסגנים . אשר בעיר לא היו יודעין להיכן הלכתי ואת המעשה אשר עשיתי : עד כן . עד עתה :

והסגנים . המה סגני ירושלים : ולסגנים . אשר מערי יהודה : וליתר עושה המלאכה . המה ראשי העם העושים מלאכת העם בכל דבר : עד כן . ר''ל לא הגדתי להם עד אשר נעשה כן כאשר חשבתי כי אחר שנתקיימה מחשבתו ובנו החומה בראותם הפרצים כי רבו לא העלים עוד מעתה שהוא היה השובר :

והסגנים . הוא מין שררה : ולחורים . כן יקראו השרים הגדולים והוא מל' חיור ולובן הפוך מן השפלים הנקראים חשוכים כמ''ש בל יתיצב לפני חשוכים ( משלי כ' ב ) :

ואומר אליהם . למחר אמרתי להם : ולא נהיה עוד חרפה . שלא יהיו צרינו בוזזים ושוללים אותנו :

ושעריה נצתו . ודבר קל להוסיף פרצות וכל הרוצה שובר בחומה : חרפה . לחרפה להיות שובר ופורץ בחומה כל העובר :

נצתו . מל' הצתה ושריפה :

את יד אלהי . אשר נתן לי חן והצלחה לפני המלך : לטובה . הכל נתכונו לטובה לבנות חומת העיר ומגדליה :

אשר היא טובה עלי . אשר נתן אותי לחן בעיני המלך : אשר אמר לי . כי אמר לו דברים טובים וניחומים ועם כי לא נזכר : ובנינו . כמו ונבנה : ויחזקו ידיהם . חזקו ידי עצמם לעשות הטובה ודבר הראוי והוא בנין החומה :

וילעיגו . כאשר שמעו הצרים שמועת בנין חומת העיר היו מלעיגים עלינו : העל המלך . אם על המלך אתם מורדים לבנות חומת העיר כדי למרוד בו :

וילעיגו לנו . לעגו עלינו : ויבזו עלינו . דברו עלינו דברי בזיון וגדוף : העל המלך וכו' . וכי תחפצו למרוד במלך במה שאתם בונים החומה להתחזק במבצר העיר :

העל המלך אתם מורדים . ר''ל העל המלך אתם חושבים למרוד ולזה אתם מחזקים העיר כדי שלא יוכל למשול בכם . והנה מתשובת נחמיה להם נתבאר שהם היו מבקשים לעזור להם בזה הבנין כמו שהיו אומרים במה שקדם וכמו שהשיב להם זורבבל אז ( עזרא ד' ג' ) לא לכם ולנו לבנות בית אלהינו . כן השיב להם נחמיה ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים . ר''ל שלא יעזרו בבנין ההוא מה שיהיה להם בו חלק בירושלים גם לא יתנו מהונם לעזור בזה מה שיחשב להם צדקם וגם לא יקדישו שם שום הקדש ישאר להם בו זכרון בירושלים ואפשר שנאמר כי לא אמרו לנחמיה זולתי אלו הדברים . ועל לעגם עליו אמר להם ובאר כי ה' ית' הוא יצליח דרכיהם כי הם עבדיו ולזה יקומו לבנות להשענם על אלהי השמים שהוא אדון הכל שיסיר כל מונע מלפניהם וכאלו באר בזה המאמר שאין סנבלט וטוביה וחבריהם עבדי ה' ית' כמו שהם חושבים כי הם עובדים ע''ז עם עבדם ה' ית' ולזה אמר להם שהם מראים רוע לבבם כנגד ה' ית' כי תמיד היו משביתים המלאכה כאלו הרחיקו עצמם מהיות להם חלק וצדקה וזכרון בירושלים :

ולכם אין חלק . מה לכם בבנין חומת העיר הזאת כי אין לכם חלק בה :

הוא יצליח לנו . כאומר אף אם תלשינו למלך לומר כדברים האלה לא יועילו דבריכם להשבית המלאכה כי ה' יצליח לנו : ואנחנו עבדיו . ובעבור כי אנחנו עבדי ה' שומרי מצותיו לזה נקום ונבנה והוא יעזר לנו לבל יכנסו דבריכם באזני המלך . ולכם . כאומר ואם בעיניכם הדבר רע מה לכם לירושלים הלא אין לכם חלק בה . וצדקה . ר''ל הצדקה והחסד הנעשה לירושלים במה ששבו ישראל אליה הלא במצות המלך נעשית ותחשב לו לצדקה ולזכרון טוב בירושלים אבל אתם מה לכם אלינו אין לכם לא חלק ולא צדקה ולא זכרון טוב בירושלים :