וישוע . הוא יהושע הכהן הגדול :

וישוע . הוא יהושע כ''ג והוא עם זרובבל היו ראשי העולים : שריה . ר''ל ואלה הכהנים העולים שריה וכו' :

עם זרובבל בן שאלתיאל וישוע . הוא יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול : שריה ירמיה עזרא . כל אלו הנזכרים שהם ראשי הכהנים הם ראשי המשמרות ולא מנה בכאן מהם כי אם עשרים ושנים אולי לא היו שם אז משמרות יותר כי המשמרות היו עשרים וארבע בימי דוד :

בימי ישוע . שהיו ראשים בימי יהושע כהן גדול :

ואחיהם . ר''ל אשר עלו עם אחיהם והמה יתר הכהנים : בימי ישוע . חוזר הוא על הראשים לומר שהיו ראשי הכהנים בימי יהושע כ''ג :

הידות . מן כלי שיר לומר שירה :

והלוים . העולים עמהם היה ישוע וכו' : על הידות . אשר היה ממונה על ההודות וההילול לראש התחלה כמ''ש למעלה : מתניה וגו' . ראש התחלה יהודה וכו' : הוא ואחיו . הוא עלה עם אחיו הם אנשיו ובני סיעתו :

הידות . מלשון הודות והלול :

והלוים ישוע וגו' . אלו היו ראשי משמרות : על הידות . בא במשקל השלם והוא הפקוד שהוא המקור מבנין הפעל . והרצון בו שהם היו ראשי המשמרות על דבר הודות ה' והם המשוררים :

למשמרות . כמו שמצינו ( בדברי הימים א' כ''ד ואילך ) שהלוים היו חלוקים לעשרים וארבעה משמרות :

אחיהם . של מתניה ואנשיו : לנגדם . לעומתם ושוה להם היו חלוקים הם עם אנשיהם למשמרות כמוהם :

וישוע הוליד את יויקים וגו' . כל אלו שבמקרא זה היו כהנים גדולים :

וישוע . יהושע כ''ג הוליד את יויקים ושמש הוא תחתיו בכהונה גדולה וכן כולם הנחשבים פה שמשו בכהונה גדולה זה אחר זה :

וישוע הוליד את יהויקים וגו' . כל אלו היו כהנים גדולים דור אחר דור :

ובימי יויקים . שהיה כהן גדול היו כהנים הללו הם היו ראשים ראשי בית אב למשמרותם : לשריה מריה . למשמרת של שריה היה מריה ראש בית אב ולמשמרת של ירמיה היה חנניה ראש בית אב וכן כולם ואת אשר לא פירש כל העשרי' וארבע משמרות לא דקדק המקרא בכך למנותם כולם :

לשריה . למשמרת אנשי שריה היה מריה הראש וכן כולם ולא חש להזכיר כל הכ''ד משמרות והם המה ראשי הכהנים שזכר למעלה בקצת שינוי השמות וגם למעלה לא זכר כ''א כ''ב וכאן כלל בנימין ומועדיה באחת ולא זכר חטוש ואולי כללו במי :

ובימי יויקים היו כהנים ראשי האבות וגו' . לפי שמנה במה שקדם ראשי משמרות הכהנים בימי יהושע הכהן הגדול בא למנות עתה ראשי המשמרות בימי יויקים בנו ואמר כי למשמר שריה היה מריה ראש . והנה לא זכרם כלם כי השמיט חטוש . אולי נתחברה משמרתו לאחת מהמשמרות והרצון באמרו לאביה זכרי למנימין כי זכרי היה ראש למשמר אביה ומנימין . או ירצה בזה כי פלטי היה ראש שני משמרות מנימין ומועדיה :

למליכו . הוא מלוך ( לעיל ב' ) :

לחרם . הוא רחם ( לעיל ג' ) : למריות . הוא מרמות ( שם ) :

למנימין למועדיה . המשמרה ההיא היתה נקראת בשתי השמות ע''ש שניהם :

למנימין . הוא מימין ( לעיל ה' ) : למועדיה . הוא מעדיה ( שם ) :

לסלי . הוא סלו ( שם ז' ) :

הלוים בימי אלישיב . הלוים הללו היו ראשי בית אבות במשמרות הלוים בימי אלישיב הכהן הגדול והכהנים המנוין למעלה בסמוך הם היו ראשי בית אבות במשמרותם גם בימי אלישיב : על מלכות . בימי מלכות דריוש היה דבר זה :

הלוים בימי אלישיב . רצה לומר הלוים אשר היו בימי אלישיב כהן גדול ובימי יוידע בנו אשר כהן תחתיו ובימי בנו יוחנן ( הוא יונתן הנזכר למעלה והיה נקרא בשתי השמות ) ובימי בנו ידוע בימי כולם היו כתובים ראשי אבות הלוים ההם ואף ראשי אבות הכהנים כמוהם היו כתובים לראשים על מלכות דריוש ר''ל ע''פ מצות המלך אבל לא היו הראשים ההם ראוים אל המעלה ההיא :

כתובים ראשי אבות וגו' . ידמה שבימי דריוש הפרסי שהיה אבי ארתחששתא היה אלישיב כהן גדול ועוד היה כהן גדול בימי ארתחששתא אחרי מלכו יותר משלשים ושתים שנה כמו שיתבאר במה שיבוא מזה הספר והנה נעשה אז ספר כתובים בו אלו הראשים ואינו אתנו :

ועד ימי יוחנן . כל אותן שהיו ראשי אבות הלוים עד ימי יוחנן כהן גדול מנוין שם בדברי הימים :

בני לוי וגו' . ראשי האבות מבני לוי היו עוד כתובים על ספר דברי הימים למען יעמוד שמם לזכרון : ועד ימי וגו' . ר''ל אבל לא התמיד הדבר כ''א עד ימי יוחנן בן בנו של אלישיב כי כאשר כהן הוא עמד ובטלה לבל יעמדו עוד לזכרון :

משמר לעומת משמר . שהיו חלוקים במשמרותם לומר שירה :

וראשי הלוים . עתה חזר לחשוב ראשי הלוים שהיו בימי יויקים כדרך שחשב ראשי אבות הכהנים : ואחיהם . שאר ראשי האבות היו לנגדם ר''ל שוה להם אלו כאלו להודות ולהלל בההלולים אשר צוה דוד להלל בהם : משמר לעומת משמר . כל משמר היה שוה למשמר האחד ולא היה להאחד מעלה ויתרון על האחר והוא כפל ענין במ''ש :

וראשי הלוים חשביה וגו' . הם ראשי משמרות המשוררים והם היו מהללים ומודים לה' יתברך במצות דוד איש האלהים :

שוערים משמר . שוערים היו במשמר שלהם לשמור שערי הבית : באסופי . כמו בסיפי השערים :

שומרים שוערים . הוא כפול במ''ש ולתוספת ביאור : משמר . המשמר הזה היה קבוע לשמוד באספי השערים והוא בית האספים הנזכר בד''ה והוא שם מקום על ענין ידוע אצלם :

באספי השערים . ר''ל שהם היו ראשים ללוים הנאספים אל השערים לשמרם :

אלה בימי יויקים . אלה היו שוערים בימי יויקים :

אלה וגו' . ראשי אבות הכהנים והלוים והשוערים האלו היו בימי יויקים וכו' :

הפחה . המושל : הסופר . החכם :

אלה בימי יויקים וגו' . ידמה שקודם ימי דריוש הפרסי היו בירושלים נחמיה התרשתא ועזרא הכהן כמו שתמצא כי בימי כורש אמר התרשתא לקצת הכהנים המתיחסים לכהונה אשר לא יאכלו מקדש הקדשים וכבר נכתב שם גם כן נחמיה התרשתא שנאמר אשר בוא עם זרובבל ישוע נחמיה ( עזרא ב' ב' ) :

ובחנוכת חומת ירושלים . בתשלום חומת העיר לקדש את העיר : ובתודות . ובהודאות :

ובחנוכת וגו' . ובעת שעשו חנוכת החומה לקדש את העיר כמ''ש בסמוך : בקשו . חפשו אחר הלוים להביאם ממקומם לירושלים : מצלתים . על המצלתים וכו' :

ובחנוכת . התחלת דבר מה לעמוד בה משם והלאה קרוי חנוך בל' מקרא : מצלתים וכו' . מיני כלי נגון :

ובתודות ובשיר . הם לחמי תודה :

ומן הככר . אשר סביבות ירושלים באו המשוררים :

ויאספו . ר''ל נאספו מן ירושלים עצמה ומן הככר אשר סביבות ירושלים ומן וכו' :

הככר . המישור :

כי חצרים בנו להם המשוררים סביבות ירושלים . ר''ל שהם בנו סביבות ירושלים ערי הפרזי לשבת בם :

ויטהרו . תחלה טהרו את עצמן ואח''כ טהרו את אחרים : ואת השערים ואת החומה . שלא תהיה טומאה שם בעיר :

ויטהרו . טבלו מטומאתן : ויטהרו את העם . זרזו את העם לטהר עצמן : ואת השערים . טהרו את השערים מכל טומאה ומיאוס :

ויטהרו הכהנים והלוים וגו' . הנה תחלה נטהרו הם בעצמם ואחר כן טהרו העם והשערים והחומה מכל טומאה :

מעל לחומה . שקדש את העיר והלכו השרים ובית דין והכהנים והלוים עם שתי תודות סביב לעיר הכל כמפורש במסכת שבועות כדי לקדש את העיר : שתי תודות . שתי לחמי תודה כל לחם ולחם קרוי תודה : ותהלוכות לימין . וכאשר יצאו מן העיר כדי לסובבה הלכו לצד ימינה :

מעל לחומה . למעלה על החומה : ואעמידה . ר''ל הבאתי שמה שתי לחמי תודה גדולות ר''ל מלחם החמץ שבתודה שהן גדולות מן המצות שבתודה כן ארז''ל ובהן היו מסבבים את העיר לקדשה : ותהלוכות . התחלת ההלוך בהן היה אל הימין : מעל לחומה . ר''ל מן המקום אשר העלם על החומה הורידם והלכו עמהן לפני שער האשפות :

ותהלכות לימין מעל לחומה . ר''ל ששם היו בנוים מקומות יוכלו להלוך בהם ( והם קוררדואר''ש בלע''ז ) ועליהם העלה נחמיה את שרי יהודה :

אחריהם . אחרי הנושאים את לחמי התודה :

ועזריה וכו' . לפי שהמה היו מהיותר חשובים לזה פרטם בשמם :

יהודה ובנימין . שני שרים היו :

בחצוצרות . ההולך בחצוצרות היה זכריה וכו' :

ומבני הכהנים בחצוצרות . כן צותה התורה שיהיו הכהנים תוקעים בחצוצרות על זבחי השלמים והתודות באות על זבח השלמים עם שזה היה יום שמחתם מפני חנכת חומת ירושלים :

ואחיו . חביריו של זכריה הכהן :

ואחיו . של זכריה : בכלי שיר דוד . הלכו בכלי שיר של דוד :

בכלי שיר דוד איש האלהים . הנה התקין דוד שירים להודות לה' יתברך והיו נתונים השירים ההם למנצחים על כלים מיוחדים מכלי זמר :

ועל שער העין . לפני שער העין הלכו סביבות העיר : ונגדם עלו . ולפניהם עלו משער העין למעלות של עיר דוד ואותן מעלות היו לחומה :

ועל שער העין . משער האשפות הלכו אצל שער העין : ונגדם . נגד עצמן של ההולכים : במעלה לחומה . בדרך המעלה העולה על החומה : מעל . ומשם הלכו מלפני בית דוד ועד שער המים העומד במזרח :

ועל , מעל . ענינם כמו לפני ואצל :

והתודה השנית ההולכת למול . תודה אחרת שהיתה שנית לחברתה היתה הולכת נגד חברתה בשוה ולא זו אחר זו : ואני אחריה . ואני הייתי הולך אחריה של תודה :

והתודה השנית . ר''ל אף נשאו את הלחם השנית : ההולכת למול . אשר הלכה מול נגד הלחם הראשונה בשוה לה זה אצל זה ורז''ל נחלקו בדבר : ואני אחריה . ואני הלכתי אחר הלחם ההיא מהצד שהלכה היא ועמי הלכו חצי העם העומדים מעל החומה : מעל למגדל . משער המים הלכו מלפני מגדל וכו' :

והתודה השנית ההולכת למואל . הוא כמו למול . והרצון בזה לנגד המקום ההוא :

ועמדו . שם היו עומדים שלא לילך יותר :

ועמדו וגו' . שם עמדו ולא הלכו עוד יותר :

בשער המטרה . הוא שער חצר המטרה שהיו שמים בו האסירים :

שתי התודות . שנשאו אותם לבהמ''ק :

ותעמודנה . הביאו לחמי התודה והעמידו בבית ה' ואני אחריהם וחצי הסגנים הלכו עמי :

בחצוצרות . היו תוקעין מתוך שמחתן :

בחצוצרות . תקעו בחצוצרות :

וישמיעו . כן שם איש : המשוררים . המה היו המשוררים ובאו גם המה אל בית ה' לשורר ועמהם יזרחיה הממונה עליהם :

גדולים . ר''ל מספר גדול ורב : כי האלהים שמחם . נתן שמחה בלבם :

ויפקדו . לשון פקידות : הנשכות . כמו הלשכות של בית המקדש : לכנוס בהם . ובאותן הלשכות היו נותנים כל מתנותיהם של כהנים ולוים ומשם היו חולקין ביניהם : מנאות . כמו מנות : לכהנים ללוים . כהנים היו נוטלים הראוי להם והלוים הראוי להם : העומדים . ומשמשים שם לפני הקב''ה בתודות והודאות :

ויפקדו . היו ממנים גזברים על הלשכות העשויות לאוצרות על התרומות ועל הראשית והיא החלה ועל המעשרות : לכנוס . להכניסו בהם מכל שדי הערים את המתנות אשר צותה התורה לתת לכהנים וללוים והם התרומות והמעשרות והוא כפל ענין במלות שונות לתוספת ביאור : כי שמחת יהודה . כי גדלה שמחת יהודה על הכהנים והלוים העומדים על עבודתם ולזה נתנו לב להיות זהירים בדבר המתנות הראוי להם להעמיד גזברים :

הנשכות . כמו הלשכות : מנאות . מתנות וחלק כמו ושלחו מנות ( לעיל ח' ) :

ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות . ר''ל שנתמנו פקידים על הלשכות לאוצרות לשים שם התרומות לכהנים והבכורים והמעשרות לכנוס בהם מנות הראיות מן התודה לכהנים וללוים לתבואות שדי הערים אשר ליהודה ובנימין כי רצה נחמיה שיובאו שם גם כן מנות הלוים כדי שיהיו הלוים פנוים לעבוד עבודתם בבית המקדש ולא יצטרכו לשוטט בערים לקחת מעשרותיהם :

וישמרו . מוסב למקרא שלפניו שאמר כי שמחת יהודה על הכהנים וכו' העומדים וישמרו משמרת אלהיהם בדבר העבודה המוטלת עליהם ובדבר הטהרה שלא תבוא טומאה למקדש ה' והמשוררים והשוערים החזיקו במשמרתם כאשר צוה דוד אל שלמה בנו וכמ''ש בדברי הימים :

וישמרו משמרת אלהיהם . הוא שמירת בית האלהים ומשמרת הטהרה לשמור שלא תכנס טומאה בבית המקדש :

כי בימי דויד . כי המשמרות נחלקו בימי דוד ואסף שהיו בימי קדם ראשי המשוררים ותקנו שיר של תהלה והודות לאלהים :

מניות . כמו מנות : ומקדישים ללוים . היו נותנים במעשר ללוים והם היו נוטלים מעשר מן המעשר ונותנים לכהנים :

מניות המשוררים וגו' . המתנות הראויות לתת להם : דבר יום ביומו . דבר הראוי ביום זה נתנו ביומו ולא אחרו מן המועד : ומקדישים . היו מקדישים את המעשר לתת ללוים והלוים היו מקדישים את המעשר מן המעשר לתת לבני אהרן :

נותנים מניות המשוררים וגו' . ר''ל שכבר היו נותנים להם מנות יחיו בהן דבר יום ביומו כדי שלא תשבת העבודה והיו מקדישין ממון ופירות לתת ללוים והלוים היו מקדישים לבני אהרן . או ירצה בזה שישראל היו מכינים המעשרות ללוים ונושאים אותם להם בבית המקדש והלוים היו מכינים לבני אהרן מעשר מן המעשר ונושאים אותו להם בלשכתם :