אלה . דברים הללו אשר ספרו דתי המלך : והשרים . של ישראל : לאמר . וכן אמרו לי :

וככלות אלה . כאשר כלו הדברים האלה והם מסירת הכלים וכו' ואת דתי המלך . כתועבותיהם . ר''ל עודם עושים כתועבותיהם של הכנענים וכו' :

לאחשדרפני . מין שררה ידוע אצלם : ופחוות . מל' פחה ומושל :

היתה במעל הזה ראשונה . שהם התחילו למעול מעל להתחתן בגויי הארצות :

כי נשאו . כי לקחו נשים מבנותיהם ולזה אוחזים במעשיהם : זרע הקודש . המה בני ישראל : ראשונה . הם נשאו בתחלה נשים מבנות העובדי כוכבים ומהם למדו יתר העם :

נבדלו . ענין הפרשה :

והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות . ידמה שנשאום בגויתן שאם לא היה כן לא היה אסור בדבר בכל הגוים שזכר כי אם כמצרי :

משומם . עלוב ושומם כמו ( יחזקאל ג ) שבעת ימים משמים בתוכם :

קרעתי וגו' . מגודל הצער בעבור המעל הזה : משומם . משותק ונאלם כדרך המצטער :

והתערבו . מל' תערובות ובלבול : והסגנים . מין שררה : במעל . ענין חטא ופשע :

ואשבה משומם . ר''ל נבהל הרעיונים ונעזב מרוב הדאגה על זה החטא והנה באר אחר זה שכבר התענה וזה כלל גם כן במלך משומם ולזה אמר ואני יושב משומם למנחת הערב ובמנחת הערב קמתי מתעניתי כי האיש המשומם הוא נעזב באופן שלא יתן אל לבו לאכול ולשתות וידמה שכאשר הגיעה מנחת הערב אכל ועם כל זה קרא אותו תענית וזה מה שיורה שמתענין לשעות . ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי וגו' :

מתעניתי . שלא אכלתי אותו יום :

כל חרד . כל החרד בקיום דברי ה' היה נאסף אלי בעבור מעל הגולה ר''ל להעביר המעל הזה : למנחת הערב . לדורון ותשורת הערב ר''ל לזמן הקרבת תמיד של בין הערבים :

ומעילי . הוא מין מלבוש עליון : ואמרטה . ענין תלישה כמו ואיש כי ימרט ראשו ( ויקרא י''ג ) : משומם . משותק ונאלם כמו משמים בתוכם ( יחזקאל ג' ) :

קמתי מתעניתי . ר''ל קמתי מעונה וחלש מתעניתי שלא אכל כל אותו היום : ובקרעי וגו' . ובקריעת הבגדים ובכדי לעורר הלבבות קם כשהוא מעונה ולבוש בגדים קרועים וכרע על ברכיו : ואפרשה כפי . כן הוא דרך שואל החסד :

חרד . ענין מהירות כמו ויחרדו זקני העיר ( ש''א י''ו ) :

נתנו . כמו נתננו דגש הנו''ן תחת חסרון נו''ן אחרת כמו ( ד''ה ב' י''ד ) כי עליך נשענו כמו נשעננו ( בראשית ל''ד ) ונתנו את בנותינו כמו ונתננו : כהיום הזה . כמו שנראה היום הזה שכבר גלו עשרת השבטים ועדיין נשארו בבבל הרבה מן הגולים :

להרים וכו' . הוא הפוך כמו להרים פני אליך אלהי : רבו . נתרבו ועלו למעלה מן הראש :

כי עונותינו רבו למעלה ראש . ר''ל כי עונותינו רבו מאד במה שעוינו לה' ית' שהוא ראש למעלה רצונ' בזה שהוא ראש לעליונים ואלהי האלהים . או ירצה בזה שהם רבו למעלה מכל ראש ומספר כולל כטעם נשא את ראש בני גרשון :

ועתה כמעט רגע . לפי שעה : תחנה . כמו חנינה : ולתת לנו יתד . לקבוע אותנו בארץ ישראל : יתד . כמו ( ישעיה כ''ב ) ותקעתיו יתד במקום נאמן : מחיה מעט . חיים מועטים :

כהיום הזה . כאשר נראה היום אשר בני עשרת השבטים המה בגולה ואף מבני יהודה ובנימן רבים נשארו בבבל בגולה :

ונכלמתי . מלשון כלימה ובושה : להרים . לרומם ולהגביה : ואשמתנו . מל' אשמה ופשע :

כי עבדים אנחנו . לדריוש מלך פרס : לא עזבנו . לא עזב אותנו : ויט . לשון מפעל כמו מטה הטה עלינו חסדו : גדר . שהיו גודרין גדר לשמור מצותיו :

כמעט רגע . מעט הזמן היה לנו חנינה מה' והיא מל' שאלה ומליצה על כי הגאולה ההיא קטנה היא : יתד וגו' . קבועות בירושלים כיתד הקבוע : מחיה מעט . חיים מעטים בעת עבדותינו :

ועתה כמעט רגע . קרא זמן גלות בבל מעט ביחס אל החטאים הנפלאים שחטאו אבותינו : ולתת לנו יתד במקום קדשו . ר''ל להתקע ולהקבע בו :

כי עבדים . עדיין עבדים אנחנו למלכי פרס אבל בעבודתינו לא עזבנו מכל וכל : את חרבותיו . של הבית הזה : גדר . להיות גדורים מסביב לבל נהיה עוד למרמס לכל :

תחנה . חנינה וחן וכן לבלתי היות להם תחנה ( יהושע י''א ) : פליטה . ענין הצלה ושיור : יתד . מסמר : מחיה . מל' חיות :

ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלים . ר''ל לתת לנו דירה בארץ יהודה וירושלים כי הדירה לא תהיה בזולת גדר :

אחרי זאת . אחרי הטובה הזאת שעשית לנו מה נאמר ר''ל וכי נוכל לומר הטובה הזאת מעוטה היא כי הלא עזבנו מצותיך ואף המעט ההיא לחסד תחשב :

חרבותיו . מלשון חורבה : גדר . כותל מקיף :

נדה . טמאה וגעולה :

ארץ נדה היא . ארץ מרוחק ומתועב בעבור תעוב העובדי כוכבים בתועבות אשר מלאו הארץ משפתה אל שפתה ברוב טומאתם :

ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות . ר''ל שכבר נטמאה הארץ בטמאותיהם בעריות ובע''ז :

והורשתם . את הארץ לבניכם עד עולם :

למען תחזקו . למען תאחזו בארץ להשאר בידכם : עד עולם . ר''ל ובניכם לבניהם וכן עד עולם :

נדה . מל' נדידה ורחוק :

ולא תדרשו שלומם וטובתם . הוא שב אל עמן ומואב לבד כמו שנזכר בתורה :

ואחרי כל הבא עלינו . אחרי כל המעשה הרע אשר הגיע עלינו במעשינו הרעים : חשכת . למטה מעונינו . מנעת מעונותינו עד למטה שנפחת עונינו על כפרת גלותינו ויש לנו לפותרו בענין זה מנעת עצמך מלגבות ממנו כל עונינו וגבית ממנו למטה מן העונות ולא פרעת ממנו ככל חטאתינו :

ואחרי וכו' . אחרי שראינו כל העונש הבא עלינו וכו' : חשכת . ר''ל אף הגאולה המועטת ההיא אין אנו ראוים לה כי אתה בחסדך מנעת העונש לתתה למטה מעונינו ר''ל פחות מהם ובעבור זה נתת לנו פליטה ולא בצדקותינו :

כי אתה אלהינו חשכת למטה מעונינו . ר''ל מנעת מן העונש שהיה ראוי לבא עלינו והבאת ממנו למטה ממה שראוי לפי עונינו :

הנשיב . אם נשוב : הלא תאנף בנו . תמיה המתקיימת :

הנשוב . חוזר למעלה לומר אחרי שראינו העונש והחסד בפליטה הנשארת וכי מהראוי שנשוב להפר מצותיך : עד כלה . עד לכלות הכל מבלי שארית ולא תעשה עוד חסד :

חשכת . מנעת כמו ולא חשכת ( בראשית כ''ב ) :

הנשוב להפר מצותיך . אמר זה בתמיה . הראוי שנשוב להפר מצותיך אחר שהטבת לנו להקל ענשנו ולהשגיח בנו הלא זה יהיה סבה שתאנף בנו עד כלה לאין שארית ופלטה :

כי אין . כח מעשים טובים בנו לעמוד ולהתקיים לפניך על עבירה זו :

צדיק אתה וגו' . ר''ל צדקה עשית עמנו ולא במשפט : כהיום הזה . כאשר אנחנו היום פליטה מועטת : הננו לפניך . עדיין מחזיקים אנו בעון זה ובידינו הוא : כי אין לעמוד . ר''ל אין בנו זכות לעמוד לפניך על העון הזה להעביר אותה בעבור מעשה הזכות וא''כ עדיין אנו באשמה הזאת וטמון הוא בידינו והפליטה הנשארת בצדקה הוא :

להפר . לבטל : להתחתן . מלשון חתון : תאנף . מל' אף וחמה :