ואלה ראשי אבותיהם . של עולים : והתיחשם . את יחוסם אשר היו מתייחשים בהם : ארתחשסתא . הוא דריוש :

ראשי אבותיהם . ראשי המשפחות : והתיחשם . זכרון יחוסם בני מי המה : במלכות . הנמצאים במלכות וכו' :

ואלה ראשי אבותיהם והתיחשם וגו' . עד סוף עזרא :

מבני פינחס . העולה מבני פינחס היה שמו גרשום וכן כולם :

מבני שכניה מבני פרעוש . ר''ל מבני שכניה שהיה מבני פרעוש היה הראש זכריה ועם יחוסו התיחסו למספר זכרים מאה וחמשים כי כולם היו ידועים שהמה קרובים לזכריה הראש :

פחת מואב . מושל במואב : ועמו . עד יחוסו התיחסו אנשיו וכן כולם :

מבני שכניה מבני פרעש . משפחה אחת היא וזכריה הוא ראש המשפחה : ועמו . ועם יחס שלו היו מתיחסים הזכרים של משפחתו :

בן יחזיאל . ר''ל היה הראש בן יחזיאל ולפי שלא היה נודע כאביו הזכיר שם אביו עליו :

עבד בן יונתן . כך שמו :

עבד . כך שמו עבד :

בן יוספיה . היה הראש בן יוספיה :

אחרונים . שהיו אחרונים ללכת אחרי עזרא :

אחרונים . הם הלכו באחרונה ולא מהרו ללכת כשאר הנזכרים : שמותם . של הראשים :

אל הנהר הבא . אל הנהר הנובע : אל אהוא . אל אותו הנהר : ונחנה שם . והיינו חונים שם : ואבינה בעם . נתתי לבי להבין בעם אשר נקבצו עמי :

אל הנהר וגו' . סמוך להנהר ההולך אל אהוא והוא שם מקום : ואבינה . נסתכלתי בכוונת הלב לדעת מי ומי ההולכים : לא מצאתי . כי הלוים שהיו שם היו קצוצי בהונות ולא יכלו לנגן בכלי שיר כ''כ רש''י ( קדושין סח ) :

ואשלחה לאליעזר וגו' . ראשים , גדולים : מבינים . חכמים היו :

לאליעזר . את אליעזר : מבינים . חכמים :

ואשלחה לאליעזר לאריאל וגו' . ר''ל ששלח בעבור אליעזר וחבריו שהם ראשים ובעבור יויריב ואלנתן שהם חכמים ומבינים והנה עשה זה לכבוד אדו שהיה הראש בכספיא כי משם היה צריך ללוים עם שבעבור גדולתם ישיגו מבוקשם בקלות :

ואצוה אותם וגו' . שלחתים וצויתים לדבר אל אדו שהוא גדול וחשוב אשר בכספיא : על אדו . אל אדו : ואשימה בפיהם . שמתי בפיהם דברים לדבר בשליחותי אל אדו ואחיו שהם נתונים ומיושבים בכספיא להביא לנו משרתים לעבוד בבית המקדש : בכספיא . שם מקום בבבל : אל אדו אחיו . שם אדם : הנתינים . כמו הנתינים ועל כן נכתב בוי''ו :

על אדו . אל אדו שהיה הראש בהמקו' הנקרא כספי' : ואשימה . ר''ל סדרתי להם הדברי' לדבר וכו' : אחיו . כמו ואחיו : הנתינים . ר''ל אדו ואחיו היו מן הנתינים אשר בכספיא : להביא . דבר השליחות היה להביא לנו לוים אשר ישרתו בשיר :

ואשימה בפיהם דברים . הנה סדר הדברים בפיהם כדי שיהיו שלמים וישיגו מבוקשם : אל אדו אחיו הנתינים בכספיא המקום . ר''ל אל אדו ואחיו והנתינים כדי שיביאו להם משם משרתים לבית ה' כי הנתינים הם גם כן משרתים לבית ה' ולזה תמצא שכבר באו משם לוים ונתינים :

כיד אלהינו . כאשר היתה הצלחתו של הקדוש ברוך הוא עלינו : איש שכל . חכם : מבני מחלי וגו' . כולם הללו לוים :

כיד אלהינו . כמו שהיה עלינו יד אלהינו הטובה כן הצליחו והביאו לנו איש משכיל בדבר השיר והיה מבני מחלי וכו' ולא הזכיר שמו : ושרביה . גם הביאו את שרביה ובניו וחבריו :

אחיו . חבריו וחוזר על האחד וה''ה לשני וקצר בדבר המובן :

ומן הנתינים . ומן העבדים נתינים שנתן דוד המלך ושרי ישראל עלו עמהם :

לעבודת הלוים . בדבר מלאכת בית ה' : נקבו בשמות . נתפרשו בשמותם ר''ל החשובים והידועים שבהם :

נקבו . נתפרשו וכן ונוקב שם ( ויקרא כ''ד ) :

להתענות . לישב בתענית : דרך ישרה . שיוליכני המקום לשלום :

ואקרא . ר''ל גזרתי תענית בהכרזה : על הנהר אהוא . על הנהר הבא אל אהוא : דרך ישרה . ללכת בדרך אשר לא תשיג לנו יד אויב ואורב :

ואקרא שם צום על הנהר וגו' . ידמה שכבר היו להם אויבים ואורבים רבים מהשמרונים ובהגיע עזרא לנהר אהוא נתבארה לו הסכנה שהם בה משם עד ירושלים ונתן עזרא אל לבו לצום ולהתפלל לה' שיצילם מכל אויב ואורב בדרך :

כי בושתי . שהרי נתביישתי מן המלך שלא רציתי לשאול לו רכב ופרשים כדי לתיירנו : כי אמרנו . שהרי כבר אמרנו אל דריוש המלך שהקב''ה מטיב למבקשיו ושופך אפו וחמתו על עוזביו :

כי בושתי וגו' . ולזה לא שלח עמנו והייתי מתפחד מן האויב : כי אמרנו וגו' . ולזה לא שאלתי חיל ופרשים כ''א שאלתי היה משיב לומר איה אמריכם : לטובה . להטיב להם : ועזו . כח נקמתו :

ופרשים . הם רוכבי הסוסים בהרגל רב :

ויעתר לנו . וקבל תפלתינו שבאנו לירושלים לשלום :

על זאת . על דרך ישרה : ויעתר לנו . קבל עתר תפלתינו ואולי בנבואה נאמר לו או בחלום ידבר בו :

ויעתר . ענין קבלת תפלה וכן ויעתר לו ( בראשית כ''ה ) :

ואמר עזרא ויעתר לנו . כי ידמה שבאה להם בשורה על יד נביא כי נשמעה תפלתם או באה הנבואה הזאת לעזרא כי קצת המפרשים יסכימו כי מלאכי הוא עזרא :

ואבדילה . וכאשר הייתי שם על נהר אהוא הבדלתי משרי הכהנים ושקלתי להם הכסף והזהב ליתן באוצרות בית ה' :

לשרביה . את שרביה ואת חשביה : מאחיהם . מחבריהם והיו מבני לוי :

ואבדילה משרי הכהנים שנים עשר . הרצון שהבדיל מהאנשים שהיו תחת שרי הכהנים שנים עשר אנשים והם שרביה וחשביה שהם לוים ועמהם מאחיהם עשרה :

ההרימו . אשר הרימו הנמצאים בבבל :

ואשקלה . מסרתי להם במשקל : ההרימו . אשר הרימו והפרישו המלך וכו' . הנמצאים . במלכות בבל :

וכלי כסף מאה לככרים . ככר בכל כלי :

על ידם . למסור בידם : לככרים . כל כלי היה משקלו ככר אחד :

וכפורי . מזרקים : לאדרכונים אלף . מין מטבע אלף דרכונים היו בב' כפורי זהב הללו : מוצהב . משל נחושת מוצהב ( או ) מין מטבע של נחושת : טובה . ל' נקבה קורא לנחושת : שנים . שני כלים : חמודות כזהב . הכלים קורא חמודות בל' נקבה :

לאדרכונים אלף . כל אחד היה משקלו אלף דרכונים : המודות כזהב . חשובות כזהב :

כיפורי . מזרקות : לאדרכונים . שם מטבע ידוע אצלם : מוצהב . מראה כעין גוון הזהב וכן שער צהוב ( ויקרא יג ) :

וכפורי זהב עשרים לאדרכונים אלף . ר''ל שכבר היה משקלם אדרכונים אלף : וכלי נחשת מוצהב טובה . מוצהב ר''ל כצבע הזהב ותאר הנחשת פעם בלשון זכר פעם בלשון נקבה כמו רוח גדולה וחזק גם הכלים תאר בלשון נקבה ואמר חמודות כזהב :

אליהם . לאותן שרי הכהנים :

אתם קודש וכו' . ומהראוי להנתן הקודש ביד הקודש : נדבה לה' . ולקודש יחשב :

אתם קדש לה' . הנה הלוים הם קודש ולזה הפקיד להם הקודש ואמר להם שישקדו לשמרם עד ישקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל להביאו בירושלים אל הלשכות אשר בבית ה' :

הלשכות בית ה' . כדי ליתן בלשכות הבית :

שקדו ושמרו . מהרו בדבר צורך הכלים והכסף והזהב ושמרו אותם עד אשר תשיבו במשקל : לפני שרי וכו' . לתתם אל הלשכות אשר בבית ה' :

שקדו . ענין מהירות כמו כי שוקד אני ( ירמיה א' ) :

משקל הכסף . ר''ל הכסף וכו' קבלו במשקל :

בשנים עשר לחודש הראשון . בשנים עשר לניסן : ויד אלהינו היתה עלינו . להצליחנו על הדרך אשר הלכנו עליה :

מנהר אהוא . מנהר הבא אל אהוא :

ואורב . שונא היושב במארב להסתר :

נשקל . מסרנו הכסף וכו' במשקל ביד מרמות וכו' :

במספר במשקל לכל . מספר הכלים ומשקלם כאשר קבלוהו כך היה נשקל כולו כאשר פרעוהו :

במספר . את הכלים מסרנו במספר ובמשקל כל אחד ואחד : ויכתב . למען יעמוד לזכרון :

הבאים מהשבי בני הגולה . הללו אשר באו עם עזרא : הקריבו עולות . הכל עולה והוראת שעה היתה :

הבאים וגו' . הוא הפוך וכמו בני הגולה הבאים מהשבי : על כל ישראל . בעבור כל ישראל : הכל עולה . ר''ל אף החטאות היו כליל כעולה ולא אכלום הכהנים והוראת שעה היתה :

צפירי . שעירי :

הכל עולה לה' . ר''ל לבד מהחטאות והנה היה זה הוראת שעה וידמה שהקריבו פרים שנים עשר וצפירי חטאת שנים עשר להעיר על הטהרם מחטא ע''ז שחייבים הקהל על שגגת ההוראה בה פר ושעיר לכל שבט ושבט אך לא היו הפרים חטאת כי לא קרה להם זה העון אשר עליו יתחייבו זה הקרבן אך היה זה להעיר לבד על זה הדבר :

ויתנו את דתי המלך . הללו עולי גולה ספרו מצות דריוש המלך לגדולי המלך רואי פניו : ופחוות . כמו ופחות : עבר הנהר . אותן של צד ארץ ישראל הן בעבר הנהר ליושבי בבל : ונשאו . שהיו מנשאין ומסייעין :

דתי המלך . חוק גזרת המלך אשר נתן ביד עזרא כמ''ש למעלה : ונשאו . היו מנשאים ומרוממים את העם וכו' :

ויתנו את דתי המלך וגו' . הם הספרים אשר שלח להם הארתחששתא על דבר בקשת עזרא :