ואחר הדברים האלה . של בנין הבית : ארתחשסתא . הוא דריוש :

ואחר וגו' . אחר כלות הבנין : במלכות וגו' . ר''ל היה במלכות וכו' : עזרא . ארז''ל שהוא מלאכי ויחסו עד אהרן ולקצר דלג כמה דורות ממה שחושב בדה''א :

הכהן הראש . ראשון להכהנים :

ויתן לו המלך . דריוש : כיד ה' אלהיו עליו . כאשר צוה הקב''ה עליו ומקרא מסורס הוא ויתן לו המלך כל בקשתו כיד ה' אלהיו עליו ואמרו רז''ל עזרא הוא מלאכי :

ויתן לו וכו' . הוא הפוך כאלו אמר ויתן לו המלך כל בקשתו כיד ה' וכו' ר''ל כמו שהיה עליו כח ה' ליתן חנו בעיני המלך :

סופר . ר''ל חכם ובדרז''ל סופר מברך ובור יוצא ( ברכות מ''ה ) : מהיר . הוא הפוך מן קשה ההבנה :

והוא סופר מהיר בתורת משה . אחשוב כי הרצון בסופר . מונה . והרצון בזה שכבר היה מונה במהירות חלקי הפותר אשר אפשר שיפלו בכונת דבר דבר מדברי התורה . גם היה מונה במהירות הראיות אשר יקימו דעת מאלו ויברור בזה האופן הצודק מהם נבלתי צודק . גם היה מונה במהירות כונות התורה וחלקיה ומפני אלו הסבות קרא אותו סופר דברי מצות ה' וחקיו :

בשנת שבע . היא שנה אחר תשלום הבית : לאתחשסתא . הוא דריוש :

ויעלו וכו' . מלבד מה שעלו בראשונה עם זרובבל וכו' עלו שוב עם עזרא :

והשוערים . שומרי השערים . והנתינים . הגבעונים . ( יב ) גמיר . כולה כי כליל תקטר ( ויקרא ו ) ת''א גמיר מתסק :

ומן הכהנים והלוים והמשוררים והשוערים . הנה המשוררים והשוערים הם לוים וזה מבואר מדברי תורה . והנתינים . הם הגבעונים כי היו נתונים לעבודת בית האלהים :

בחדש החמישי . הוא חדש אב כי באחד לחודש ניסן אותו היום היתה תחלת עלייתם מבבל ובאחד לחדש אב באו לירושלים :

יסוד המעלה . יסוד תחלת העליה : כיד אלהיו . כאשר הצליחו יד הקב''ה שהיתה ידו טובה עליו להצליחו בדרכיו :

יסוד המעלה . התחלת העליה מבבל והושאל מהתחלת הבנין אשר היסוד הוא התחלה לה : כיד . ר''ל מיהר בדרך מהלכו כמו שהיה עליו כח אלהיו אשר היא טובה עליו :

כי באחד לחדש הראשון וגו' . ר''ל הנה באחד לחדש הראשון היה מיוסד המעלה מבבל כי אז התחילה לצמח לו כי אז התקרב אל המלך ארתחששתא והכירו הוא ויועציו מעלתו ובמעט זמן השיג מהמלך לבא אל ירושלים בזה מהמעלה והחסד שהשיג מהמלך מפני יד אלהיו הטובה עליו להשגיח בו בזה האופן והיתה הסבה בזה כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעמוד על כוונותיה ולעשות מה שימשך ממנה גם הכין לבבו ללמד לישראל חק ומשפט והיה מזכה את הרבים ולזה הגיע אליו זה החסד :

כי עזרא וגו' . ועל כן הלך והצליח בדרכו שהרי עזרא הכין לבבו וגומר נותן טעם לדבריו :

כי עזרא הכין וגו' . ולזה היה עליו יד אלהיו לטובה :

וזה פרשגן הנשתוון . וזה פתשגן הכתב : וחקיו על ישראל . ואת חקיו אשר צוה על ישראל לשמרם :

פרשגן . זהו סדור טופס הדברים המפורשים אשר נתן וכו' : סופר . מתחכם ומשכיל דברי מצות ה' וחוקיו אשר צוה על ישראל :

פרשגן הנשתון . פתשגן הכתב :

ספר דתא . ספר תורה : גמיר וכענת . ספיקא היא בידו :

ארתחשסתא . וזהו דברי הכתב אני ארתחשסתא מלך על כל המלכים נותן זה הכתב לעזרא הכהן חכם בדת התורה של אלהי השמים : גמיר וכענת . ר''ל להראות לאנשי ממשלתו עד כולם וליושבי כענת שהוא העיר המטרפולין :

גמיר וכענת , הנה הרצון באמרו גמיר . למד . וזה מפורסם בלשון התלמוד . והרצון באמרו וכענת . כמו וכען . והרצון בו ועתה . והרצון בו בעת הזאת . כי שרש עת הוא ענת . ארתחששתא מלך המלכים לעזרא הכהן סופר תורת אלוה למד . ועתה :

מני שים טעם . ממני יוצא הרשות כי כל אשר נדבה רוחו אותו מן ישראל מן הכהנים והלוים ללכת לירושלים ילכו עמך :

מני . ממני הושם גזרת אומר אשר כל המתנדב ומתרצה במלכותי מן עם ישראל וכהניו והלוים ללכת לירושלים ילך עמך ולא יעכבו מי :

מתנדב . ענין רצון כי כל המתנדב מתנדב בדצון :

ממני יצא דבר אשר כל מתנדב במלכותי מעם ישראל וכהניו ולוייו ללכת ירושלים ילך :

כל קבל . בשביל כך מאת המלך ושבעת יועציו רואי פני המלך אתה שלוח : ושבעת יעטוהי . ושבע יועציו הם שבעה רואי פני המלך : לבקרה על יהוד . כדי לדרוש ולבדוק על היהודים אשר בירושלים אם הם עסוקים בתורתו של הקב''ה אשר בידך :

כל קבל . בעבור אשר מלפני המלך ושבעת יועציו נשלח לחפש ולדרוש על אנשי יהודה ואנשי ירושלים אם זהירים הם בדת תורת אלהיך אשר בידך :

כי מלפני המלך ושבעת יועציו שולח לבקר על יהודה ולירושלים בתורת אלהיך אשר בידך :

ולהיבלה . ולהוליך כסף וזהב של המלך ויועציו אשר התנדב לאלהי ישראל לתקן ביתו אשר משכנו וביתו בירושלים :

ולהבלה . ולהביא כסף וזהב אשר המלך ויועציו התנדבו לאלהי ישראל אשר משכן כבודו בירושלים :

ולהביא כסף וזהב אשר המלך ויועציו התנדבו לאלהי ישראל אשר בירושלים משכנו :

וכל כסף ודהב . וכל נדבת כסף וזהב אשר תמצא במדינת בבל עם שאר נדבת העם והכהנים אשר מתנדבים לביתו של הקב''ה אשר בירושלים תוליך הכל לירושלים :

די תהשכח . אשד תמצא בכל מדינת בבל מנדבת העובדי כוכבים : עם התנדבות . עם נדבות העם והכהנים אשר נדבו לבית אלהיהם אשר בירושלים :

וכל כסף וזהב אשר תמצא בכל מדינת בבל עם נדבת העם והכהנים מתנדבים לבית אלהיהם אשר בירושלים :

כל קבל דנה . ובשביל כך של עבודות המקדש מהרה תקנה בכסף זה בקר ואילים וכבשים וזבחים ומנחות ונסכי' ותקריבם על המזבח של הקב''ה :

כל קבל . בעבור זאת כי ירבו הכסף לזה חיש מהר תקח בכסף זה פרים אילים וכבשים וסולת למנחתם ויין לנסכיהם ותקריב אותם על מזבח של בית אלהיכם אשר בירושלים :

לזה מהר קנה בכסף זה תורים אילים וכבשים ומנחתם ונסכיהם ותקריבם על מזבח בית אלהיכם אשר בירושלים :

ומה די עלך . ואשר ייטיב לך ולאחיך במותר הכסף והזהב לעשות כרצונו של הקב''ה תעשו :

ומה די . ומה אשר ייטב עליך ועל רעיך לעשות במותר הכסף והזהב : כרעות . כרצון אלהיכם תעשון בהם ר''ל לדבר מצוה תתנוהו בדבר אשר ייטב בעיניכם :

ומה שייטב בעיניך ובעיני אחיך בשארית הכסף והזהב כרצון אלהיכם תעשו :

ומאניא . וכלים הנתונים לך לעבודתו של הקדוש ברוך הוא שלם לפני הקב''ה בירושלים :

ומאניא . והכלים אשר נתונים לך לעבודת בית אלהיך : השלם . תן כולם בשלימות לפני אלהי ירושלים ר''ל בבית ה' :

והכלים הנתנים לך לעבודת בית אלהיך הביא לפני אלהי ירושלים :

ושאר חשחות . ושאר צריכות שתצטרך לביתו של הקב''ה לקנות אשר יהיה לך ליתן הדמים תתן מאוצר המלך :

ושאר חשחות . ושאר צורך בית אלהך אשר ינטה עליך ליתן ר''ל אשר ישאלו ממך . תנתן . יהיה נתון מן בית אוצר המלך :

השהות . כמו חששות והוא ענין צורך : יפל . ענין נטיה ודוגמתו כי יפול לא יוטל ( תהלים ל''ז ) . ( כב ) : בתין . שם מדת הלח והיא ג' סאין :

ושאר מה שיצטרך לבית אלהיך שיזדמן לך לתת תתן מבית גנזי המלך :

ומני אנה . וממני אני דריוש המלך יוצא ציווי ורשות לכל הגזברים אשר בעב' הנהר לצד א''י המקבלים מסים שלי מן העובדי כוכבים אשר כל דבר שישאל מכם עזרא הכהן סופר התורה של הקב''ה מהרה יעשה שלא יעכבו את שאלתו עד מאה ככרים של כסף לקנות קרבנות ומאה כורי' חטין למנחות ועד מאה מדות יין לנסכים ומאה ( מדות ) של שמן לבלול מנחות ומלח לקרבנות כענין שנא' ( ויקרא ב' ) וכל קרבן מנחתך במלח תמלח :

ומני . וממני אני ארתחשסתא המלך הושם גזרת אומר לכל הפקידים אשר בעבר הנהר : די כל . אשר ישאל מכם עזרא הכהן החכם בתורה של אלהי השמים חיש מהר יעשה :

וממני אני ארתחששתא המלך יצא דבר לכל הפקידים אשר בעבר הנהר שכל אשר ישאל מכם עזרא הכהן סופר תורת אלוה השמים מהרה יעשה :

די לא כתב . ומלח שאין כתוב בו מדה יתנו ככל הצורך :

עד כסף . ר''ל אף אם ירבה לשאול עד ק' ככר כסף ועד ק' כורים חטים ועד ק' בתים יין ועד ק' בתים שמן : ומלח . ר''ל ומלח מה שישאל אשר אין דרך לכתוב דבר קצוב על כי הוא דבר זול וכאומר מלח תנו כל מה שירצו :

עד כסף מאה ככרים ועד חטין מאה ככרים ועד מדות יין מאה ועד מדות שמן מאה ומלח אשר לא כתוב :

כל די מן טעם . כל אשר יהיה מרשותו של הקב''ה וציוויו יעשה בזריזות בחותם המלך לביתו של הקב''ה : אדרזדא . חותם בלשון ערבי : די למה להוא . אשר למה יהיה קצף על מלכות המלך ובניו ועל כן יתנו הגזברים כל צרכי הבית :

כל די . כל אשר הוא מן גזרת אומר של אלהי השמים יעשה בזריזות לבית אלהי השמים : די למה . אשר למה יהיה קצף מה' על מלכות המלך ובניו בעבור התעצלות צורך הבית :

אדרזדא . הוא ענין זריזות ואין לו דומה :

כל זה מטעם אלהי השמים יעשה בזריזות לבית אלהי השמים אשר למה יהיה קצף על מלכות המלך ובניו :

ולכום מהודעין . ולכם אנו מודיעים אשר כל הכהנים והלוים המשוררים והשוערים והנתינים שהם חוטבי עצים ושואבי מים למזבח ועובדים בבית זה של הקב''ה לא ישלוט אדם עליהם להשליך עליהם מס וכסף גולגולת אלא יהיו בני חורין מעבודת המלך :

ולכום . אתם הפקידים על המס מודיע אני לכם אשר כל הכהנים והלוים המשוררים והשוערים הנתינים ועובדי עבודת בית אלהים זה : מנדה וגו' . מיני המסי' האלה אין ממשלה ורשות להטיל עליהם :

ולכם מודיעים אנו כי כל הכהנים והלוים המשוררים והשוערים והנתינים ועובדי בית האלהים זה מנת המלך ומס ותשורה לא ישלוט איש להעמיס עליהם :

ואנת עזרא כחכמת אלהיך די בידך . ואתה עזרא כפי חכמת אלהיך אשר בידיך יותר מן השופטים והדיינים שהם דנין כל העם שבעבר הנהר לצד ארץ ישראל עם יודעי התורה : ודי לא ידע . והשופט אשר לא ידע לשפוט תודיע לו המשפט לעשותו :

ואנת . ואתה עזרא כפי חכמת אלהיך אשר בידיך פקוד ומנה שופטים ודיינים אשר יהיו דנין לכל העם אשר בעבר הנהר : לכל ידעי . רצה לומר מנה את כל יודעי תורת אלהיך ואשר לא ידעו מה מדבר הקשה תודיע להם :

ואתה עזרא כחכמת אלהיך אשר בידך תמנה שופטים ודינים ישפטו לכל העם אשר בעבר הנהר לכל יודעי דתי אלהיך ואשר לא ידע תודיעו :

וכל די לא להוא עבד . וכל אשר לא יהיה עושה דתו של הקב''ה ודת המלך מהרה יעכב הדין והמשפט : דינה . הדין יעשה ממנו מן המעכב משפט : הן למות . להרג : הן לשרושי . אם לעקרו מן העולם אותו ואת זרעו ואת משפחתו , לשרושי דישראצינ''ר בלע''ז : הן לענוש נכסין . אם לענשו בממון : ולאסורין . או לייסרו בייסורין , עד כאן מכתב האגרת אשר נתן דריוש המלך לעזרא הסופר למען ישאהו לירושלים להראותו אל הכהנים והלוים וגזברי המלך למען יחזיקו לקיים המצות ולעבוד ה' בבית המקדש ולשמור התורה כמשפט :

וכל די . וכל אשר לא יהיה עושה דת התורה של אלהיך ודת של המלך המזהיר על הדבר : אספרנא . חיש מהר יהיה נעשה ממנו משפט ודין הן אם יהיה משפטו להמיתו הן לעקור שרשיו ר''ל להמית אותו ואת בניו הן לענשו עונש ממון ונכסים הן לאסרו בבית האסורים את הכל יהיה נעשה חיש מהר :

וכל אשר לא יעשה דת אלהיך ודת המלך במהרה יעשה דין ממנו הן לכלות ולשרש הן לענוש עונש ממון או להאסר בבית האסורים :

ברוך ה' . כך כתב עזרא בספרו כאשר נתן הודאה להקב''ה :

ברוך ה' . אלה דברי עזרא שהודה לה' על הטובה : כזאת . כדבר הזאת לזרז על דברי הבית ולפאר ולרומם את בית ה' :

והנה אמר עזרא על מה שהטה ה' ית' לב המלך עליו . ברוך ה' אלהי אבותינו וגו' כי ראוי לברך ה' ית' על הטובה שהטיב והנה התחזק עזרא כיד ה' ית' עליו וקבץ מישראל ראשים לעלות עמו . וכבר זכרם אחר זה בשמות . הנה זה הוא באור מה שצריך אל באור בזאת הפרשה שהגבלנו באורה בזה המקום . ואולם התועלות המגיעים ממנה הם אלו . התועלת הראשון הוא לפרסם רשע אחשורוש שעם כל מלכי פרס זולתו הושגו שהסכימו בבנין הבית או בבנין חומות ירושלים ולזה השיג ממנו המן בקלות להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים . וזה ממה שיוסיף לפרסם איך היו הכותים לקוץ מכאיב לבני הגלות כאלו חטא מרי עשרת השבטים ירה להם אלו החצים כי עונותיהם סבבו שירשו הכותים ארץ ישראל . התועלת השלישי הוא לפרסם כי אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו . הלא תראה כי בימי כורש שהיה להם רשות מכורש לבנות לא עלה בידם לבנות . ובשנת שתים לדריוש בנו בזולת רשות המלך לבנות ולא עלה בידי צריהם להשבית מלאכתם כי המלך דריוש צוה למהר המלאכה על הוצאת המלך ולעבוד עבודת המקדש . התועלת הרביעי הוא להודיע כי חנוכת המזבח אין ענינה קבוע אך יתחלף בעת עת ולזה תמצא חנוכת המזבח בימי בית שני זולת חנוכת המזבח בימי בית ראשון וזולת חנוכת המזבח בימי משה וראוי שתדע שעל פי נביאים נעשית חנוכה הזאת והם חגי זכריה ומלאכי . התועלת החמישי הוא להודיע שהחכם בתורת ה' ומקיים מצותיה ומזכה הרבים בלמוד התורה הוא מושגח תכלית ההשגחה . ולזה ספר על עזרא כי הוא סופר מהיר בתורת ה' ונתן לו המלך כיד ה' הטובה עליו את כל בקשתו . כאלו באר . כי מפני היותו סופר מהיר בתורת ה' השיג זה ולזה גס כן ספר כי במעט זמן השיג עזרא בקשתו מהמלך ונתן הסבה בזה כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חק ומשפט . התועלת הששי הוא להודיע שאין ראוי למלך להטיל מס על עובדי עבודת ה' ית' כמו הכהנים והלוים המשוררים והשוערים וכל עובדי בית האלהים . ועל זה אמר . די מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם . ומזה יתבאר שאין ראוי להטיל מס על החכמים כי הם טרודים בחכמת התורה תמיד שהיא עבודת ה' . התועלת השביעי הוא להודיע שהוא ראוי לברך ה' ית' על הטובה כי עם שהוא ראוי מצד עצם הענין הנה בו תועלת להישיר האנשים אל שזאת הטובה באה מאתו על צד ההשגחה הפרטית . ולזה ספר שכבר ברך עזרא ה' ית' על הטובה הנפלאה הזאת שהטיב לישראל בעבורו :

ויועציו . הם שבעה רואי פני המלך הן שבעה יעטוהי של מעלה : כיד ה' אלהי עלי . כאשר היתה עזרתו של הקב''ה עלי וקבצתי מישראל הנשארים בבבל ראשי אבות וגדולים לעלות עמי מבבל :

ועלי . המקום הטה עלי חסד לפני המלך : ולכל . ולפני כל : כיד ה' . כפי הכח שהיה מה' עלי : ראשים . ואחריהם היו נמשכים יתר העם :