צרי יהודה ובנימין . הם העכו''ם אשר הושיב סנחריב בא''י כמו שנאמר ( מלכים ב' י''ז ) ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוה ומחמת ומספרוים ויושב אותם בערי שומרון תחת בני ישראל :

צרי יהודה . הם העובדי כוכבים אשר הושיב מלך אשור בערי ישראל :

צרי . אויבי :

צרי יהודה ובנימן . הם הכותים שהעלה סנחריב בערי שומרון :

ויאמרו להם נבנה עמכם . היו אומרים כך למען תתבטל מלאכת הבית על ידיהם שלא לבנות עוד : מימי אסר חדון מלך אשור . בנו של סנחריב שלאחר שסנחריב הושיבם שם הרגוהו אדרמלך ושראצר בניו וימלוך אסר חדון בנו תחתיו שנאמר ( ישעיה ל''ו ) ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב וגומר וימלך אסר חדון בנו תחתיו :

נבנה עמכם . כוונתם היה להתחבר עמהם לדעת מצפוני לבבם למצוא עלילה מה להשבית את המלאכה : ולו אנחנו זובחים . כמ''ש בהם את ה' היו יראים ( מ''ב יז ) : מימי אסר חדון . כי סנחרב שגלה את ישראל הומת ע''י בניו ומלך אסר חדון בנו תחתיו כמ''ש במלכים והוא הושיב במקומם מבבל ומכותה וכו' :

כי אנחנו . אלא אנחנו לבדנו נבנה כי זה משמש במקום אלא :

לא לכם ולנו . לא לשנינו יחד אנחנו ואתם לבנות הבית כי מה לכם לבנות הבית לה' רק אנחנו בני ישראל יחד נבנה הבית לה' : כאשר צונו . ר''ל אותנו צוה המלך ולא אתכם :

לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו . למדנו מזה שאין מניחין למי שאינו מישראל לבנות ביהמ''ק עמנו :

עם הארץ . הם צרי יהודה ובנימן : מרפים . לבטלם ממלאכתם : לבנות . כמו מלבנות , וכן עד כי חדל לספור :

מרפים . הביאו מורך בלבבם למען ירפו ידיהם מן הבנין : ומבהלים . היו מפחידים אותם מלבנות :

מרפים . מל' רפיון : לבנות . כמו מלבנות :

ויהי עם הארץ . הם הכותים : ומבהלים אותם לבנות . ר''ל שכבר היו מפחדים אותם על דבר הבניה :

וסוכרים . כתיב בסמ''ך ופתרונו כאלו כתוב בשי''ן שהיו שוכרים יועצים כדי לבטל המלאכה : כל ימי . מלכות כורש ומלכות אחשורוש אשר מלך אחר כורש עד שנת שתים לדריוש שמלך אחר אחשורוש היתה המלאכה בטלה :

וסוכרים . היו שוכרים יועצים בעבורם לייעץ את המלך אחר דעתם ולהפר עצת היהודים : ועד מלכות דריוש . הוא דריוש הפרסי המולך אחר אחשורוש אביו :

וסוכרים . כמו ושוכרים בשין :

וסוכרים עליהם יועצים . ר''ל שהיו נותנים שכר ליועצים יפרו עצתם וזה התמידו כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס שהוא בן בנו של כורש כמו שזכרנו בספר דניאל . הנה זה מה שראינו לבארו בזאת הפ' שהגבלנו ביאורה בזה המקום . ואולם התועלו' המגיעים מזה הספור הם אלו . התועלת הראשון הוא להודיע קיום יעודי הנביא ישעיה שיעד כי כורש ישלח הגלות באמרו הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד ( מ''ה י''ג ) . ואמר עוד האומר לכורש רועי וכל חפצי ישלים וגו' ( מ''ד כ''ח ) . וכבר נתבאר בזה הספור שכל זה נתקיים כי לא במחיר ולא בשחד היה זה מכורש להשגיח על שיבת ירושלים ולבנותה ולבנות ביהמ''ק . והנה נוסד ההיכל בימי כורש כמו שאמר ישעיה . התועלת השני הוא להודיע שאין לסמוך על חזקת הכהנים באכילתם מקדשים קלים להאכילם מפני זה קדשי קדשים אם לא אחד הבירור שהם כהנים כשרים כשנולד בענינם ספק כמו הענין באלו שאמר להם התרשתא שלא יאכלו בקדש הקדשים עד עמוד הכהן לאורים ולתומים לפי שהיו מתיחסים לסבת מה למי שאינם כהנים . התועלת השלישי הוא להודיע שמקריבין על המזבח שבהר המוריה אע''פ שאין בית ולזה ספר שכבר בנו המזבח והקריבו עליו עולות ואע''פ שהיכל ה' לא יוסד . ומזה המקום נתבאר שאוכלים קדשי קדשים לפנים מן הקלעים אע''פ שאין קלעים ואוכלים קדשים בירושלים אע''פ שאין חומה כי קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא נתבאר בזה בשני משבועות ( דף י''ג ) . התועלת הרביעי הוא להודיע שהוא ראוי להלל ה' ית' ולתת לו תודה על כל הטובה ולזה ספר שאחר שיסדו הבונים את ההיכל הללו ה' ית' ונתנו לו תודה . התועלת החמישי הוא להודיע שאין מניחין הגוים לבנות בית המקדש עמנו ואע''פ שכבר נקבל מהם עולה כמו שנתבאר בפרשת ויקרא ( בפי' המחבר ) ולזה ספר שכבר אמרו זרובבל וחבריו אל השומרונים . לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו :

ובמלכות אחשורוש . שמלך אחר כורש הוא אחשורוש שלקח אסתר : כתבו שטנה . שלא לבנות בית המקדש : על יושבי יהודה וירושלים . להלשינם ולקנתר' שלא יבנו הבית :

כתבו שטנה . בדבר בנין הבית לבל יתן רשות לבנותו :

שטנה . ענין קטרוג :

ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו וגו' . עד ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי ( לקמן סוף ז' ) . ספר כי במלכות אחשורוש אשר מלך אחר כורש כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים להשבית מלאכת הבנין :

ובימי ארתחששתא . הוא כורש מלך פרס מנין אותיות של כורש עולה למנין אותיות דריוש וכן שנינו במסכת ר''ה הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחששתא כורש על שם שמלך כשר היה ארתחששתא על שם המלכות ובסדר עולם מצאתי דריוש הוא ארתחששתא וכל המלכות כולה נקראת ארתחששתא וכו' : כתב בשלם . כתב מכתבו בדברים של שלום : מתרדת טבאל . שם אדם הוא מצרי יהודה ובנימין : ושאר כנותיו . חברותיו וסיעותיו : על ארתחששתא . אל ארתחששתא : וכתב הנשתון . וכתב האגרת : כתוב ארמית . באותיות ארמית : ומתורגם ארמית . המכתב היה מפורש בל' ארמית :

ארתחששתא . הוא כורש הפרסי ושם ארתחששתא הוא כנוי לכל מלכי פרס כמו פרעה למצרים ואבימלך לפלשתים : כתב בשלם . כתב מכתבו בדברי שלום : מתרדת טבאל . הוא היה הראש מן משלחי הכתב ושאר רעיו עמו היו באגודה אחת לשלוח אל ארתחששתא : וכתב הנשתון . כתב המפורש היה כתוב בתואר כתב ארמית ומפורש בלשון ארמית :

כנותיו . ענינו רעיו וחבריו ובדרז''ל שבת ועבוד' כוכבים בכנותהון ( כריתות ג ) כן גרס הערוך ור''ל בכל דיניהם המתחבר אליהם : הנשתון . ענינו מפורש ואין לו דומה כי אם בזה הספר : ומתרגם . גם הוא ענין מפורש ובדרז''ל מאן דמתרגם לי חבית ( ב''מ מא ) :

ובימי ארתחששתא וגו' . ראוי שתדע כי לא היו שם כי אם ארבעה מלכים לפרס כמו שבארנו מנבואת דניאל ( ט' א' ) ולזה הוא מבואר כי אחשורוש הוא ארתחששתא . והנה ספר בלשון ארמית השטנה שכתבו על יושבי יהודה וירושלים במלכות אחשורוש בתחלת מלכותו . וידמה כי ארתחששתא הנזכר בזה המקום הוא זולת ארתחששתא שזכר נחמיה בן המקום דריוש הפרסי כי יתבאר מהאגרת ששלחו לדריוש תתני וחברי , ( לקמן ה' ) כי דריוש לא כתב שטנה על בנין בית המקדש וזה ממה שאינו צריך אל באור שאם היה הדבר כן הנה אם היתה השטנה קודם האגרת ההיא היה שולח לא תתני שהיהודים לא שמרו מצותיו . ואחר האגרת ההיא לא היתה שטנה על בנין הבית כי כבר נבנה . ואין לאמר שיאמר שיהיה ארתחששתא הנזכר אחר זה ( ז' ) בדבר עזרא ונחמיה הוא דריוש שהרי אמר במה שיבא אחר זה ומטעם כורש ודרויש וארתחששתא מלך פרס . אך ידמה כי ארתחששתא שזכר אחר זה בדבר עזרא ונחמיה הוא מלך רביעי לפרס מלך אחר דריוש . ולפי שמצאנו כי אלכסנדרון מוקדון הכה דריוש ולקח המלכות ידענו כי ארתחששתא שהיה אחר דריוש היה נקרא גם כן דריוש ויהיה שמו בלשון אחד דריוש ובלשון אחר ארתחששתא . ואל תתמה מרבוי השמות כי כבר תמצא לסנחריב שמות רבים . ובימי ארתחששתא כתב בשלם . והוא אשר קרא שלום בס' דה''י . ומתרדת וטבאל ושאר סיעתם אל ארתחששתא מלך פרס . וכתב האגרת כתוב כתב ארמית ובלשון ארמי . וזה הוא נוסח האגרת :

רחום בעל טעם . רחום היה מזכיר ובעל דברים לסדר המכתב : ושמשי ספרא . ושמשי היה סופר הוא שמשי בנו של המן , וכן דרך המקרא להזכיר סופר ומזכיר שניהם ביחד לפי שהם זקוקים זה לזה הא' מסדר ומזכירו והסופר כותב שנאמר ( מלכים א ד' ) אליחרף ואחיה בני שישא סופרים יהושפט בן אחילוד המזכיר ובמקום אחר נאמר ויבא אליקים בן חלקיהו וגו' ( שם ב י''ח ) ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר : כתבו אגרא . הללו שניהם רחום ושמשי כתבו האגרת כאשר צוה אליהם מתרדת וטבאל וכולם היו מיושבים בערי שומרון : על ירושלים . על אודות בנין ב''ה אשר בירושלים : כנימא . כאשר נאמר והוא דוגמת לשון גמרא כדבעינן למימר קמן :

בעל טעם . היודע לסדר דברי הכתב במליצה נאותה : ספרא . היודע לאמן ידו בכתיבה : כתבו . הם כתבו אגרת א' להלשין על ירושלים רחום היה המסדר ושמשי היה הכותב : כנמא . ר''ל דברי האגרת היה כאשר נאמר למטה :

בעל טעם . ענינו היודע מיטב הדבור במליצה נאותה וכן וטע' זקנים יקח ( איוב י''ב ) : אגרא . כן יקרא כתב השלוח ע''ש שמאוסף בו דברים הרבה והוא מל' אוגר בקיץ ( משלי י ) : כנמא . ענין אמירה וכן וינאמו נאם ( ירמיה כ''ג ) :

רחום . בעל הדברים ושמשי הסופר כתבו אגרת אחת על ירושלים לארתחששתא המלך כאשר נאמר :

אדין . אז : רחום . שם אדם : בעל טעם . מזכיר ובעל דברים : ושאר כנותהון . ושאר סיעותיהם : דיניא ואפרסתכיא וגו' . הללו כולם שמות של עכו''ם שהושיב סנחריב בערי שומרון : אפרסיא . הם פרסיי' שהושיב סנחריב בערי שומרון : ארכוי . הם בני ארך שנאמר וארך ואכד וכלנה ( ראשית י' ) : בבליא . הם בני בבל : שושנכיא . בני שושן הבירה : עלמיא . בני עילם מכל העכו''ם הללו הושיב סנחריב בא''י וכולן היו משיבין ומסכימים בשליחות המכתב זה :

אדין . אז באותו המעמד והעצה היה רחום וכו' ושאר חבריהם : דיניא וכו' . הם שמות עובדי כוכבים ידועות אצלם אשר ישבו בערי שומרון והיו גם המה במעמד העצה היעוצה :

הנה רחום בעל הדברים ושמשי הסופר ושאר חבריהם דיניא אפרסתכיא . והנמשך לזה הם כלם אומות שהביא סנחריב בערי שומרון :

ושאר אומיא . ושאר העכו''ם אשר הגלה סנחרב כולם הסכימו : אסנפר . סנחריב : רבא ויקירא . שהיה מלך גדול ומכובד שנאמר כה אמר המלך הגדול מלך אשור ( ישעיה ל''ו ) : והותב המו . הושיב אותם : בקריה די שמרין . בערים אשר סביבות שומרון : ושאר עבר נהרה . ושאר העכו''ם אשר בעבר הנהר לפי שהנהר נהר פרת מפסיק בין א''י לבבל נמצאו אותן עכו''ם שלצד א''י הם בעבר הנהר לאותן העומדים בבבל : וכענת . שם מקום ואנשי כענת כולם היו מסכימים בשליחות המכתב הזה :

ושאר אומיא . ושאר העובדי כוכבים אשר הגלה אסנפר והוא סנחריב בלשון פרסי : רבא ויקירא . כן נקרא סנחריב על כי היה מלך גדול ומכובד : והותב . הושיב את העובדי כוכבים ההם בהערים של שומרון ר''ל הסמוכים לה ואף שנאמר למעלה שאסר חדון בנו הושיב אותם בערי שומרון מ''מ אמר שהושיב הוא על כי היה במצותו : ושאר . גם שאר היושבים בעבר נהר פרת המפסיק בין בבל לא''י וגם כענת והוא שם מקום מטרפולין לכל אלה ור''ל כל אלה הסכימו בדבר האגרת :

ושאר האומות אשר הגלה סנחריב גדול ונכבד והושיבם בערי שומרון ובשאר ערי עבר הנהר ובעיר אחת ששמה כענת או מחוז אחד והוא הנראה יותר :

דנה פרשגן אגרתא . וזהו פתרון האגרת : פרשגן . כמו פתשגן הכתב : די שלחו עלוהי . אשר שלחו אליו : על ארתחששתא . אל ארתחששתא : עבדך אנש עבר נהרה וכענת . עבדיך הם אנשי עבר הנהר ואנשי כענת כל עכו''ם המנויות כאן נכללות בכלל זה שכולן היו לצד א''י שהוא עבר הנהר לאותם השוכנים בבבל וזהו תחלת המכתב עבדיך אנש עבר נהרה וגומר עד לא איתי לך :

דנה . זאת סדור טופס האגרת אשר שלחו אליו וחוזר ומפרש אל ארתחששתא המלך : עבדך . ר''ל אנחנו הכותבים המה עבדיך אנשי עבר הנהר ויושבי כענת :

פרשגן . ענין טופס הדבר וענינו כי משנה תורת משה ( יהושע ח ) ת''י פרשגן אורייתא :

זה פתשגן האגרת אשר שלחו אליו אל ארתחששתא המלך עבדיך אנשי עבר הנהר וכענת :

ידיע להוא למלכא . דבר ידוע יהיה למלך : די יהודיא . אשר היהודים שעלו מאתך אלינו באו לירושלים : קריתא מרדתא ובאישתא בנין . עיר מורדת וחוטאת הם בונים : ושוריא . שכלילו . והחומות יסדו : ואושיא . הכתלים : יחיטו . ל' פתיל כמו אם מחוט ( ראשית ט ) שהם חופרים ומחברים הכתלים זה עם זה :

ידיע להוא . ידוע יהיה למלך אשר היהודים אשר עלו מעמך לבוא אלינו הנה באו לירושלי' : קריתא . העיר המורדת והרעה המה בונים והחומה רוצים לגמור ולכלות והיסודות יקשרו ויחברו זה לזה ר''ל מתקנים מקום המקולקל להיות כל היסוד בחבור אחד :

ושוריא . חומות וכן אדלג שור ( תהלים י''ח ) : שכלילו . ענין גמר והשלמה וכת''א על ויכלו השמים ( בראשית ב' ) : ואושיא . ענין יסוד כמו לאשישי קיר חרשת ( ישעיה ט''ז ) : יחיטו . מל' חוט ר''ל יחברו כאלו תפרם בחוט ע''י המחט :

ידע המלך כי היהודים עלו מאתך אצלנו באו לירושלים עיר מורדת ורעה בונים והחומות יסדו והיסודות קשרו זו בזו :

כען ידיע . עתה ידוע יהיה למלך : די הן קריתא דך תתבנא . אשר אם העיר הזאת תבנה : דך . זאת : ושוריא ישתכללון . והחומות יהיו מיוסדות : מנדה בלו והלך . מיני מסים הם וכסף גולגולת : לא ינתנון . לא יתנו עוד מס : ואפתום מלכים תהנזיק . ומס המלכים תוזק שלא יתנו עוד מס למלכים :

כען . עתה ידוע יהיה למלך אשר אם העיר הזאת תבנה והחומות יגמרו וישלמו . מנדה וגו' אזי מיני המסים ההם לא יתנו עוד כי יתחזקו בחיזוק העיר וימרדו במלך : ואפתום . הכנסת המלכים יהיה ניזק ונפסד כי לא יתנו עוד מס למלכי פרס :

מנדה . זה מס המלך המוטל על כל בני המדינה ביחד : בלו . הכסף גולגלתא . והלך . הוא תשודה המביאים למלך בעת יעבור אליהם : ואפתום . הוא ענין הכנסה ואין לו דומה :

עתה ידע המלך כי אם העיד הזאת תבנה והחומות יכוננו הנה מנת המלך ומס ותשורה לא יתנו לך וחזק המלכים תזיק . ר''ל כי הם ימרדו בך ולא יהיה לך מהם דבר ממה שראוי שיהיה למלך מעמו :

כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא . עתה כל כנגד דבר זה אשר חורבן ההיכל אנו רוצים להחריב , די מלח . ל' חורבן ושממון כמו ארץ מלחה ולא תשב , מלחנא . אנו רוצים לסתור ולהחריב : וערות מלכא . ובזיון המלך : לא אריך . אינו הגון לנו לראות , אריך . הגון כמו אריך או לא אריך במסכת סוכה : על דנה . על זאת שלחנו והודענו למלך :

כען . עתה בעבור אשר רוצים אנו אשר חורבן המקדש יהיה חרוב כשהיה : וערות . כי בזיון המלך לא יפה וכשר לנו לראות ולשתוק : על דנה . על זאת שולחים אנחנו ומודיעים למלך :

מלח . ענין חרבן כמו ארץ מלחה ( ירמיה י''ז ) : וערות . מל' ערוה ר''ל בזיון : אריך . מענין יפה וכשר ובדרז''ל מאה פלפלין במאה ועשרים ואריך ( ב''מ עה ) ור''ל והדבר יפה וישר ואין בו משום רבית :

לכן מפני שמלח היכלך אנו מולחים . ר''ל מפני שאנו מתעסקים בעניניך לשמרם מההפסד כמו שישמור המלח מההפסד הדברים שיושם בהם . ובשת המלך ונזקו לא טוב לנו לראות על זה שלחנו והודענו למלך :

די יבקר . אשר יבקר וידרוש הדורש בספר הזכרונות של אבותיך המלכים הראשונים : ותהשכח . ותמצא בספר הזכרונות ותדע כי העיר הזאת עיר מורדת ומזקת המלכים והמדינות : ואשתדור עבדין בגוה . ומרד היו עושים יושביה בתוכה שהיו ישראל מורדין במלכי העכו''ם : מן ימות עלמא . מימות העולם מימים קדמונים כך היה מנהגם למרוד במלכי העכו''ם : על דנה . על כך היתה העיר הזאת חריבה :

די יבקר . אשר יחפש בספר הזכרונות של אבותיך ותמצא בספר הזכרונות ותדע אשר העיר הזאת היא עיר מורדת ומזקת למלכים ולמדינות : ואשתדור . ומרידות וסרבנות עושים בה מן ימי עולם : על דנה . בעבור זאת העיר הזאת נעשית חורבה :

יבקר . יחפש כמו אבקר את צאני ( יחזקאל ל''ד ) : ואשתדור . ענינו סרבנות ומרידה והוא מלשון שדר שהוא שליחות בלשון ארמי כי כן דרך המורדים לשלוח שלוחים לשאול עזר להחזיק ידם :

אשר תבקר בספר זכרונות אבותיך ותמצא בספר הזכרונות ותדע כי זאת העיר מורדת ומזקת מלכים ומדינות ומרד עשו בתוכה מימי עולם ועל זה החרבה זאת העיר :

מהודעין אנחנה למלכא . מודיעין אנחנא למלך : די הן קריתא דך . אשר אם העיר הזאת תבנה וחומותי' מיוסדין : לקבל דנה . כנגד כן ובשביל כך אין לך חלק בכל עבר נהרא לפי שישראל יהיו מורדין בך ויקחו הכל מידך : בעבר נהרא . היא כל הארץ של צד א''י שהוא עבר הנהר לאותן שבבבל :

מהודעין . מודיעים אנחנו למלך אשר אם העיר הזאת תבנה והחומות יוגמרו ויושלמו : לקבל דנה . בעבור זאת לא יש לך חלק בעבר הנהר כי הכל ימרדו בך בעבור זאת או היהודים יתגברו וימשלו הם על כל אנשי עבר הנהר :

מודיעים אנחנו למלך כי אם תבנה העיר הזאת והחומות יכוננו אין לך חלק בעבר הנהר :

פתגמא שלח מלכא . דבר שלח המלך : על רחום בעל טעם . אל רחום המזכיר ושמשי הסופר ולשאר סיעותיהם היושבים בערי שומרון ולשאר העכו''ם אשר בעבר הנהר לצד א''י : שלם וכעת . מקומות הם וכעת כמו וכענת פעמים קורהו כך ופעמים כך :

פתגמא . דבר שלח המלך : על רחום וכו' . אל רחום וכו' ושאר חבריהם אשר יושבים בשומרון ושאר אנשי עבר הנהר לכולם יהיה שלום וגם לכעת יהיה שלום והיא כענת הנזכר למעלה ונפל הנו''ן :

דבר שלח המלך אל רחום בעל הדברים ושמשי הסופר ושאר חבריהם היושבים בערי שומרון ושאר עבר הנהר . והמקומות הנקראים שלם וכענת :

נשתונא . כתב הנשתוון אשר שלחתם אלינו היה מפורש וקרוי לפני :

נשתונא . הדברים המפורשים אשר שלחתם אלי מפורש נקרא לפני :

האגרת אשר שלחתם אלינו נקרא לפני :

שים טעם . ומאתי היתה שימת דבר ציווי אשר צויתי : ובקרו והשכחו . ובדקו בספר הזכרונות המלכים ומצאו כתוב אשר העיר הזאת מימות העולם היתה מתנשאת ומתרוממת על כל מלכי העכו''ם : ומרד . וסרבנות היו עושים בה למרוד במלכי העכו''ם :

ומני . וממני הושם גזרת אומר וחפשו בספר הזכרונות ומצאו כתוב אשר העיר הזאת מן ימי עולם מתנשאת עצמה על מלכי העובדי כוכבים : ומרד . ומרידה וסרבנות נעשה בה :

טעם . ענינו צווי וגזירה ועצה כמו מטעם המלך ( יונה ג ) :

ומאתי נגזר הדבר ויבקרו וימצאו כי העיר הזאת מימי עולם מתנשאת על מלכים ומרד והשתדלות למרוד עושים בתוכה :

ומלכין תקיפין . ומלכים חזקים היו בירושלים שהיו מושלים ושליטים בכל עבר הנהר של צד א''י כמו שנאמר בשלמה כי הוא רודה בכל עבר הנהר וגו' ( מלכים א ד' ) : ומסים . וכסף גולגולת היה נתון להם שהיו העכו''ם מעלין להם מס :

ומלכין . ומלכים חזקים היו על ירושלים ומשלו בכל עבר הנהר : ומדה . הוא מנדה ר''ל מיני המסים ההם היו נותנים להם :

ומלכים חזקים על יורשלים ומושלים בכל עבר הנהר ומנת ומס ותשורה היה נתן להם :

כען שימו טעם . עתה שימו דבר להכריז בארץ לבטל אנשים הללו בני ישראל מן הבנין והעיר הזאת ירושלים לא תבנה עד אשר ממני יושם הדבר לבנות העיר על דעתי ורשותי :

כען . עתה עשו גזרת אומר לבטל האנשים האלה מן הבנין : וקריתא . והעיר הזאת לא תבנה עד ממני יושם גזרת אומר ר''ל עד שאתן רשות לבנותה :

לכן שימו דבר לבטל האנשים האלה והעיר הזאת לא תבנה עד ממני יצא דבר על זה :

וזהירין הוו שלו . וזהירין תהיו לעשות דחוי ושגגה , שלו . דשטורביר בלע''ז : למעבד על דנה . לעשות על כך : למה ישגא . מדוע יגדל מעשה השחתה בעיר הזאת להזיק המלכים , ע''כ תשובת כורש אשר השיב :

וזהירין . הוו זהירים מלעשות שגגה על זאת ר''ל על אל תשגו לעבור מצותי בשגגה : למה ישגא . למה יתגדל ויתרבה מעשה השחתה להזיק את המלכים כי אם יתגברו הנה ישחיתו כל מלכי הארץ :

וזהירין . הוא מל' זהירות הידוע בדרז''ל שהוא כענין זריזות אלא שזריזות הוא להשמר שלא תבוא הדבר לידו וזהירות הוא להשמר ממנה בעת באה לידו : שלו . משגה ושגגה וכן על השל ( ש''ב ו' ) :

הזהרו מעשות שגגה על זה למה ירבה נזק להזיק למלכים :

אדין . אז : די פרשגן . מן פתרון כתב הנשתוון של ארתחששתא המלך הוא כורש היה המעשה הזה : קרי קדם . שהיה כתב הנשתוון קרוי לפני רחום ושמשי וסיעתיהם והלכו במרוצה ובבהלה לירושלים אל היהודים ובטלו אותם בזרוע וכח שלא לבנות עוד הבנין : על יהודיא . אל היהודים : המו . הם :

אדין . אז מן אשר טופס הדברים המפורשים של המלך נקראו לפני רחום וכו' וחבריהם : אזלו . הלכו בחפזון לירושלים אל היהודים ובטלו אותם ממלאכתם בזרוע ובכח :

אז מאשר פתשגן כתב ארתחששתא המלך נקרא לפני רחום ושמשי הסופר וחבריהם הלכו במהירות לירושלים בטלו אותם בזרוע וכח :

באדין . אז היתה בטלה מלאכת בנין בית אלהים אשר בירושלים עד שנת שתים לדריוש מלך פרס שאחר כורש מלך אחשורוש שלקח אסתר ואחר אחשורוש מלך דריוש בנו של אחשורוש שהוא בן אסתר ומשנת אחת לכורש מלך פרס עד שנת שתים לדריוש י''ח שנה שהשלימו שבעים שנה לחרבות ירושלים שהרי מחורבן הבית שגלה צדקיהו עד שנת אחת לכורש חמשים ושתים שנה כמפורש בסדר עולם וי''ח שנה משנת א' לכורש עד שנת שתים לדריוש נמצאו שבעים שנה שלימים ובשנת שתים לדריוש התחילו לבנות הבנין עד שגמרוהו :

באדין . אז בטלה מלאכת בית אלהים אשר בירושלים : והות . והיתה בטלה עד השנה השניה למלכות דריוש הפרסי :

אז שבתה מלאכת בית האלהים אשר בירושלים ותשבח עד שנת שתים למלכות דריוש מלך פרס :