ויגע . כמו והגיע : החדש השביעי . הוא חדש תשרי ובני ישראל אשר היו בערים מה עשו ויאספו כולם כאחד לירושלים :

בערים . היו בערי נחלתם : כאיש אחד . ר''ל חיש מהר כביאת איש אחד :

ויגע . כמו והגיע :

בן שאלתיאל . בן בנו היה כמ''ש ( בד''ה ) : להעלות עליו עולות ככתוב וגו' . המה עולות התמיד :

ויבנו את מזבח אלהי ישראל וגו' . למדנו מזה שמקריבין על המזבח אע''פ שאין בית כי כבר אמר אחר זה ( לקמן ז' ) והיכל ה' לא יוסד . גם למדנו מזה שאר הדברים הדומים לזה והוא שאוכלים קדשי קדשים לפנים מן הקלעים אע''פ שאין קלעים ; ( ד ) ועולת יום ביום במספר וגו' . ר''ל כל העולות שהיו מקריבין יום ביום בחג הסכות :

ויכינו המזבח על מכונותיו . כדי להקריב עליו קרבנות שהרי היו יראים מעמי הארצות שלא יקנתרום ושלא ילשינום למלך ובנו המזבח לעלות עליו עולות למען ישמעו ויבינו העמים בדבר אשר עשהו ע''פ המלך ועל כן ימנעו מלקנתרם לבניין הבית : לבקר ולערב . תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים :

כי באימה . כי בעבור האימה והפחד שהיה עליהם מעמי הארצות מהרו בבנין המזבח להקריב בו לה' ולשאול מעמו העזר בעת הבאת הקרבנות : עולות לבקר ולערב . הם התמידין :

מכונותיו . מל' כן ובסיס :

ועולת יום ביום במספר . קרבנות החג במספרם כמשפטם :

את הג הסוכות . ר''ל קרבנות החג : ועולות יום וגו' . העולות הראויות לכל יום במספר הראוי כמשפט התורה הביאו של כל יום ביומו :

ואחרי כן . ולאחר הסוכות היו מקריבים קרבנות בכל יום לבקר ולערב : ולחדשים . ולראשי חדשים היו מקריבים קרבנות של ראשי חדשים : ולכל מועדי ה' . ולשאר מועדות קרבניהם : ולכל מתנדב . ולכל אותם המתנדבים נדבותיהם היו מקבלים הכהנים אותם להקריבם ומיום אחד בתשרי התחילו להקריב קרבנות ועדיין לא נבנה יסוד הבית :

ואחרי כן . אחר סוכות הקריבו בו עולות תמיד בתמידות מבלי הפסק ועולות לחדשים וכו' : ולכל מתנדב . הקריבו לכל מי אשר התנדב קרבן :

החלו . אז התחילו להעלות וכו' אבל לא הקריבו בתמידות עד אחר הסוכות : לא יסד . עדיין לא בנו היסוד :

לצידונים ולצורים . בני צור וצידון שהיו אומנים לבנות הבית : אל ים יפוא . דרך הים היו מביאי' אותם : כרשיון . כאשר היה רשות המלך עליהם לבנות הבית , כרשיון לשון רשות מגזרת רשה שהרי מן אבה יאמר אביון ומן צבה יאמר צביון ומן חזה חזיון ומן רעה רעיון מן חבה חביון ומן רשה יאמר רשות כמו מן ענה ענות ומן שבה שבות ומן ראה ראות ומן זנה זנות נמצאו רשות ורשיון באין ויוצאין מגיזרה אחת לפי שער הדקדוק ולשון א' הם , ומנחם חברו ל' ארשת שפתינו ולא דקדק בגיזרתו ואעפ''כ שני פנים הללו קרובים זה לזה במשמעותם :

לחוצבים . המה כורתי האבנים ממקום מחצבם : ולחרשים . הם האומנים בוני הקיר : לצדונים ולצורים . כי יודעים המה לכרות העצים כמ''ש ( במ''א ) בבנין שלמה : אל ים יפוא . להשיטם עליו ולבוא לירושלים : כרשיון . כרשות כורש אשר היה עליהם לבנות את הבית :

לצדונים ולצורים . אנשי צידון וצור : כרשיון . הוא מל' רשות הידוע בדרז''ל :

ויתנו כסף לחוצבים ולחרשים . ר''ל לחצוב האבנים ולפסלם ולכרות העצים ולתקנם : לצדונים ולצורים . כי הם היו היותר בקיאים בזאת המלאכה כמו שנזכר בדברי שלמה : כרשיון כורש . ר''ל ברשות כורש :

בחדש השני . הוא חדש אייר : מהשבי . כל אותן שבאו מהשביה לירושלים : ויעמידו . העמידו הלוים המשוררים לנצח ולומר שירה לפני הבונים בשעת בניין יסוד הבית : לנצח . שני נצוחות הללו הם ניצוחי שירה כמו למנצח ( בנגינות ) מזמור לדוד ( תהלים ד' ) :

בחדש השני . הוא אייר : החלו זרובבל וגו' . התחילו בבנין : לנצח . לומר שירה ולנגן בעת הבנין :

לנצח . ענינו נצוח השיר ע''ש שדרך בעלי השיר לנצח זא''ז בהרמת הקול ובהכרעת הנעימה :

ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ה' . ר''ל להתחזק על המלאכה כי היו יראים מעמי הארצות שישביתו מלאכתם ולזה העמידו שם את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה גם שמו שם מנצחים על עושי המלאכה למהר המלאכה ולהתחזק עליה . והנה זכר שאחר שיסדו הבונים את היכל ה' העמידו הכהנים מלובשים בגדי כהונה בחצוצרות כי היה זה יום שמחתם והעמידו הלוים בני אסף עם מצלתים צנבא''ש בלע''ז , להלל את ה' על ידי שירי דוד מלך ישראל והלוים היו עונים בהלל ובנתינת הודאה לה' כי טוב כי לעולם חסדו והוא מזמור אחד מס' תהלים . והנה מרוב השמחה הריעו כל העם תרועה גדולה להלל ה' ית' אשר עזרם על בנית יסוד בית ה' :

ויעמוד ישוע . עמדו ואמרו שירה ביחד סביב עושי מלאכ' יסוד הבית :

לנצח על עושה המלאכה . לנגוש עליהם לבל ירפו ידיהם מן המלאכה : בני חנדד וגו' . גם הם היו נוגשים על עושי המלאכה :

ואחיו . חבריו ורעיו : לנצח . ענינו נגישה וכפיה והיא מל' נצחון והתגברות :

ויסדו . משקל חזק מן יסוד כמו ויסדו טירותיהם כן וישבו מן ישב ויסדו מן יסד , ומשמעותן ויסדו וישבו , במשקל חזק בשתי יודי''ן אחת פעולה וא' של יסוד ופתרונן היו מייסדים מיישבים : ויסדו הבונים . והבונים מייסדים את יסוד היכל ה' , בשעה שהיו מנצחים בשירתם והעמידו הכהנים מלובשים בגדי כבוד וחצוצרו' בידיהם לתקוע בהם : והלוים בני אסף . היו משוררים : במצלתים . כמו ( תלים קנ ) צלצלי שמע כלי שיר הם : על ידי דוד . שהיו מנצחים ומשוררים שירות והודיות של דוד מלך ישראל :

מלובשים . בבגדי כבוד ובידם החצוצרות : על ידי דוד . בההלול האמור ע''י דוד :

במצלתים . עשוי הוא משני כלי נחושת להשמיע קול גדול בהקשתן זה בזה וכן בצלצלי שמע ( תהלים קו ) :

ויענו . לשון עניית זמר כמו ותען להם מרים ( שמות טו ) : ובהודות . ובהודיו' : כי טוב . להודות לה' : וכל העם . שאר עם ישראל : על הוסד . כל השמחות הללו היו עושים על בנין היסוד אשר הוסד בבית ה' :

ויענו בהלל . הרימו קול בהלל וכו' לומר כי טוב להודות לה' כי לעולם מושך חסדו על ישראל : על הוסד . כל השמחות הללו היו על אשר הניחו היסוד מבית ה' :

ויענו . ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וגו' קול רם ( דברים כז ) :

ביסדו . ביסוד שלו מן שם דבר של יוסד ומן יסד יאמר ביסדו , כמו מן חדש בחדשו מן קדש בקדשו : זה הבית . כשהיו רואין בניין בית זה היו בוכין מתוך שהיו זוכרים אותו בניין גדול של בית ראשון : ורבים . אשר לא ראו בניין בית ראשון היו שמחין ומריעין בשמחה בקול גדול מרוב שמחתן שיצאו מגלותן :

את הבית הראשון . שבנה שלמה : ביסדו . בעת יסדו הבית הזה : בעיניהם . ר''ל והמה רואים : בוכים . היו בוכים על כי היה קטן הרבה מן הבית הראשון : ורבים . אשר לא ראו הבית הראשון הם היו מריעים בשמחה להרים קול גדול על שמחת הבנין :

ביסדו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול . ידמה שהיסוד הזה לא היה נעשה מאבנים גדולות כל כך כמו שהיה בבנין שלמה שהיו בשעור עשר אמות או שמנה אמות וזה כי לולא זה הנה לא היה הבדל בין יסוד זה הבית ליסוד הבית הראשון כי שיעור ההיכל היה מסכים לשיעורו הראשון :

ואין העם מכירים . אותן השומעים לא היו מכירים קול תרועה של שמחה מפני קול בכי העם שהרי העם השמחים היו מריעים תרועה גדולה וקול הבכי נשמע יותר ויותר עד למרחוק :

ואין העם מכירים . אותן השומעים לא היו מכירים קול תרועת השמחה מפני קול הבכי : כי העם . עם כי העם השמחים היו מריעים תרועה גדולה אבל קול הבכי נשמע עד למרחוק ובטל קול השמחים :