עזרא פרק-ה{א}
וְהִתְנַבִּ֞י חַגַּ֣י (נביאה) [נְבִיָּ֗א] וּזְכַרְיָ֤ה בַר־עִדּוֹא֙ (נביאיא) [נְבִיַּיָּ֔א] עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א דִּ֥י בִיה֖וּד וּבִירוּשְׁלֶ֑ם בְּשֻׁ֛ם אֱלָ֥הּ יִשְׂרָאֵ֖ל עֲלֵיהֽוֹן׃
והתנבי חגי נביאה . ועתה בשנת שתים לדריוש נתנבאו חגי וזכריה הנביאים אל היהודים אשר בארץ יהודה ובירושלים בשם אלהי ישראל אליהם לבנות בנין הבית בלא רשות המלך דריוש : על יהודיא . אל היהודים : עליהון . אליהם :
והתנבי . וניבא חגי הנביא וכו' אל היהודים אשר בארץ יהודה ובירושלים בשם אלהי ישראל אשר נאמר אליהם ולא זכר מהו הנבואה ומאליו יובן שצוה לבנות הבית מבלי רשות המלך :
וינבא חגי הנביא וזכריה בן עדוא הנביא על היהודים אשר ביהודה ובירושלים בשם אלהי ישראל עליהם :
{ב}
בֵּאדַ֡יִן קָ֠מוּ זְרֻבָּבֶ֤ל בַּר־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְיֵשׁ֣וּעַ בַּר־יֽוֹצָדָ֔ק וְשָׁרִ֣יו לְמִבְנֵ֔א בֵּ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְעִמְּה֛וֹן (נביאיא) [נְבִיַּיָּ֥א] דִֽי־אֱלָהָ֖א מְסָעֲדִ֥ין לְהֽוֹן׃
באדין . אז : ושריו . התחילו לבנות ביתו של הקב''ה אשר בירושלים ועמהם הנביאים של הקב''ה עוזרין ומסייעין להם :
באדין . אז עמדו זרובבל וכו' והתחילו לבנות בית האלהים אשר בירושלים . ועמהון . ועמהם הנביאים של אלהים היו מסייעים להם :
ושריו . ענין התחלה כי וזה החילם ( בראשית י''א ) ת''א ודין דשריאו : מסעדין . מל' סעד וסיוע :
אז קמו זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק ויחלו לבנות בית האלהים אשר בירושלים ועמהם נביאי האלהים עוזרים להם :
{ג}
בֵּהּ־זִמְנָא֩ אֲתָ֨א עֲלֵיה֜וֹן תַּ֠תְּנַי פַּחַ֧ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה וּשְׁתַ֥ר בּוֹזְנַ֖י וּכְנָוָתְה֑וֹן וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לְהֹ֔ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לִבְּנֵ֔א וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃
בה זמנא אתה עליהון . באותו הזמן באו עליהם הללו צרי יהודה ובנימין לקנתר ולהלשין עליהם על עסק הבנין : פחת עבר נהרה . שלטון של עבר הנהר : וכנותהון . וסיעתהון : וכן אמרין להום . וכן היו אומרים להם : מן שם . מי צוה לכם דבר הבית לבנות : ואושרנא דנה לשכללה . הכתלים האלה ליסד כמו ואושיא יחיטו ( לעיל ד' ) ובנין חומות לבנים כך תברו מנחם :
בה זמנא . בעת ההיא בא אליהם תתני מושל עבר הנהר ושתר בוזני וחבריהם . וכן . וכה אמרו להם מי עשה לכם גזרת אומר לבנות הבית הזה והחומה הזאת לגומרה ולכלותה :
ושתר בוזני . כך שמו : ואשרנא . כמו ושוריא ור''ל החומות :
בעת ההיא בא עליהם תתני שהיה פחת עבר הנהר ובא גם כן שתר בוזני וחבריהם וכן אמרו להם מי נתן לכם רשות לבנות בית זה והכותלים לכונן :
{ד}
אֱדַ֥יִן כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־אִנּוּן֙ שְׁמָהָ֣ת גֻּבְרַיָּ֔א דִּֽי־דְנָ֥ה בִנְיָנָ֖א בָּנַֽיִן׃
אדין . אז : כנמא . כאשר נאמר : אמרנא להום . אמרו להם לישראל אותן צרי יהודה ובנימין : מן אינון . מי הם שמות האנשים : די דנה . אשר זה הבנין הם בונים :
אדין . זה מדברי כותב הספר שאומר אז כאשר נאמר למטה כן אמרנו להם תשובה על דבריהם ולפי שלא רצה לכפול הדברים אמר כנמא והוא מפורש בדברי האגרת השלוחה אל המלך : מן אנון . גם אמרנו להם מה הם שמות האנשים אשר זאת הבנין בונים :
אז כאשר נאמר אמרנו להם מה שמות האנשים אשר זה הבנין בונים :
{ה}
וְעֵ֣ין אֱלָהֲהֹ֗ם הֲוָת֙ עַל־שָׂבֵ֣י יְהוּדָיֵ֔א וְלָא־בַטִּ֣לוּ הִמּ֔וֹ עַד־טַעְמָ֖א לְדָרְיָ֣וֶשׁ יְהָ֑ךְ וֶאֱדַ֛יִן יְתִיב֥וּן נִשְׁתְּוָנָ֖א עַל־דְּנָֽה׃
ועין אלההום . ועינו של הקב''ה שהוא אלהיהם היתה על זקני היהודים להעלותם במלאכת הבנין : ולא בטלו המו . ולא בטלו הם את הבונים : עד טעמא לדריוש יהך . והשיבו זקני היהודים דבר לאותן הצרים שלא יבטלו את הבנין עד אשר ילך הדבר לדריוש המלך : ואדין יתיבון . ואז ישיבו היהודים : כתב הנשתון . על כך על תשובתו של דריוש :
ועין . השגחת עין אלהיהם היתה על זקני היהודים ולא בטלו אותם ממלאכתם עד אשר תלך הדבר לאזני המלך . ואדין . ואז ישיבו המלך ויועציו דברים מפורשים על זאת ר''ל יניחום לבנות עד אשר יבוא דבר המלך ואז יעשו כאשר יצוה :
ועין אלהיהם היתה על זקני יהודה ולא בטלו אותם ממלאכתם עד יגיע הדבר לדריוש ואז ישיבו כתב על זה :
{ו}
פַּרְשֶׁ֣גֶן אִ֠גַּרְתָּא דִּֽי־שְׁלַ֞ח תַּתְּנַ֣י ׀ פַּחַ֣ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֗ה וּשְׁתַ֤ר בּוֹזְנַי֙ וּכְנָ֣וָתֵ֔הּ אֲפַ֨רְסְכָיֵ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה עַל־דָּרְיָ֖וֶשׁ מַלְכָּֽא׃
פרשגן . פתרון פתשגן האגרת : וכנותיה . וסיעותיו : אפרסכיא . אומה אחת הן שהיו בסיעותיהם : על דריוש מלכא . אל דריוש המלך :
פרשגן . זהו טופס סדור האגרת אשר שלח תתני וכו' וחבריו אנשי אפרסכיא והיא שם אומה ידוע להם : די . אשר יושבים בעבר הנהר : על . אל דריוש המלך :
פתשגן האגרת שלח לדריוש המלך תתני פחת עבר הנהר וחבריהם האפרסכים אשר בעבר הנהר . והוא שם אומה :
{ז}
פִּתְגָמָ֖א שְׁלַ֣חוּ עֲל֑וֹהִי וְכִדְנָה֙ כְּתִ֣יב בְּגַוֵּ֔הּ לְדָרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שְׁלָמָ֥א כֹֽלָּא׃
עלוהי . אליו : וכדנה כתב בגויה . וכך היה כתוב בתוכה של אגרת : שלמא כולא . כל השלום יהיה לו :
פתגמא . זהו הדבר אשר שלחו אליו וכזאת כתוב בה לדריוש המלך כל עניני השלום יהיה לו :
דבר שלחו אליו וכזאת כתוב בו לדריוש המלך כל השלום :
{ח}
יְדִ֣יעַ ׀ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֗א דִּֽי־אֲזַ֜לְנָא לִיה֤וּד מְדִֽינְתָּא֙ לְבֵית֙ אֱלָהָ֣א רַבָּ֔א וְה֤וּא מִתְבְּנֵא֙ אֶ֣בֶן גְּלָ֔ל וְאָ֖ע מִתְּשָׂ֣ם בְּכֻתְלַיָּ֑א וַעֲבִ֥ידְתָּא דָ֛ךְ אָסְפַּ֥רְנָא מִתְעַבְדָ֖א וּמַצְלַ֥ח בְּיֶדְהֹֽם׃
ידיע להוא למלכא . דבר ידוע יהיה למלך : די אזלנא . אשר הלכנו אל ארץ יהודה המדינה לבית אלוה הגדול : והוא מתבנא . והוא הבית בנוי : גלל . מרמר''א בלע''ז : ואע מתשם בכתליא . ועצים נתונים ומשומים בכתלים כדי להחזיק הבניין למען יעמוד ימים רבים : ועבידתא דך . ומלאכה זאת : אספרנא מתעבדא . מהרה היתה נעשית : אספרנא . אפנטומינש בלע''ז : ומצלח בידהום . והוצלח מעשה זה בידיהם :
ידיע . ידוע יהיה למלך אשר הלכנו למדינת יהודה לבית אלוה הגדול והוא נבנה מאבן שיש וגם קורות עצים משימים בהכתלים להיות מחוזק ביותר : ועבידתא . והמלאכה הזאת נעשית במהירות ומצלחת בידיהם :
אספרנא . הוא ענין מהירות רב ואין לו דומה כי אם בזה הספר :
ידוע יהיה למלך כי הלכנו למדינת יהודה אל בית האלוה הגדול והוא נבנה אבן גלל ( הוא מארמא''ר בלע''ז ) ועץ מושם בכותלים והמלאכה הזאת במהרה נעשית ומוצלחת בידיהם :
{ט}
אֱדַ֗יִן שְׁאֵ֙לְנָא֙ לְשָׂבַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לְמִבְנְיָ֔ה וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃
אדין . אז כשראינו הבניין שאלנו לזקנים האלה : כנמא אמרנא להום . כאשר נאמר בסמוך אמרנו אליהם : מן שם לכם . מי שם לכם דבר הבית הזה לבנותו וכתלים הללו ליסד : ואושרנא . בניין חומת לבנים :
אדין . אז שאלנו להזקנים ההם העושים במלאכה : כנמא . כאשר נאמר למטה כן אמרנו להם ממש בלשון הזה : מן . מי נתן לכם גזרת אומר לבנות הבית הזה והחומה ההיא לגומרה ולכלותה :
אז שאלנו לזקנים האלו כאשר נאמר אמרנו להם מי נתן לכם רשות לבנות בית זה והכותלים לכונן :
{י}
וְאַ֧ף שְׁמָהָתְהֹ֛ם שְׁאֵ֥לְנָא לְּהֹ֖ם לְהוֹדָעוּתָ֑ךְ דִּ֛י נִכְתֻּ֥ב שֻׁם־גֻּבְרַיָּ֖א דִּ֥י בְרָאשֵׁיהֹֽם׃
ואף שמהתהום . ואף שמותם של בונים ראשי הבנין שאלנו להם כדי להודיעך : די נכתוב . אשר נכתוב שמות האנשים אליך : די בראשיהם . אשר בעצמם וברשותם קמו לבנות הבית :
ואף . גם שמותיהם שאלנו להם להודיע לך ולתוספת ביאור חוזר ומפרש : די נכתב . ר''ל אשר נכתוב אליך שם האנשים אשר בראשיהם הם השרים שבהם :
ואף שמותיהם שאלנו להם להודיעך כדי שנכתוב שם האנשים אשר בראש עושי המלאכה :
{יא}
וּכְנֵ֥מָא פִתְגָמָ֖א הֲתִיב֣וּנָא לְמֵמַ֑ר אֲנַ֣חְנָא הִמּ֡וֹ עַבְדוֹהִי֩ דִֽי־אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֜א וְאַרְעָ֗א וּבָנַ֤יִן בַּיְתָא֙ דִּֽי־הֲוָ֨א בְנֵ֜ה מִקַּדְמַ֤ת דְּנָה֙ שְׁנִ֣ין שַׂגִּיאָ֔ן וּמֶ֤לֶךְ לְיִשְׂרָאֵל֙ רַ֔ב בְּנָ֖הִי וְשַׁכְלְלֵֽהּ׃
וכנמא פתגמא . כמו שנאמר הדבר : התיבונא . השיבו לנו דבר : אנחנא המו . אנחנו הם עבדיו של אלהי השמים והארץ : ובנין ביתא . ואנו בונין הבית אשר היה בנוי קודם לכן שנים רבות : ומלך לישראל רב . ומלך גדול שהיה לישראל הוא שלמה המלך בנה אותו ויסד אותו :
וכנמא . כהלשון אשר נאמר למטה כן השיבו אותנו דבר לאמר : אנחנא . ר''ל וכה אמרו אנחנו המה עבדיו של אלהי השמים והארץ ולזה בונים אנחנו את ביתו אשר היה בנוי מלפני זה שנים מרובים ומלך גדול מישראל והוא שלמה הוא בנה אותו וגמרו והשלימו :
וכאשר נאמר השיבונו דבר לאמר אנחנו הם עבדי אלוה השמים והארץ ובונים ביתו אשר היה נבנה מקודם זה שנים רבות ומלך גדול בישראל בנה אותו . והוא שלמה :
{יב}
לָהֵ֗ן מִן־דִּ֨י הַרְגִּ֤זוּ אֲבָהֳתַ֙נָא֙ לֶאֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יְהַ֣ב הִמּ֔וֹ בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל (כסדיא) [כַּסְדָּאָ֑ה] וּבַיְתָ֤ה דְנָה֙ סַתְרֵ֔הּ וְעַמָּ֖ה הַגְלִ֥י לְבָבֶֽל׃
להן . ועכשיו מפני אשר הכעיסו אבותינו לאלהי השמים מסר אותם ביד מלך בבל הכשדי והבית הזה החריב ואת העם הגלה לבבל :
להן . רק על אשר הכעיסו אבותינו את אלהי השמים נתן אותם ביד נ''נ הכשדי ונתן את הבית הזאת ואת העם הגלה לבבל :
אך מפני שהכעיסו אבותינו אלהי השמים נתנם ביד נבוכדנצר מלך בבל הכשדי והרס ביתו ועמו הגלה לבבל :
{יג}
בְּרַם֙ בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֔ה לְכ֥וֹרֶשׁ מַלְכָּ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שָׂ֣ם טְעֵ֔ם בֵּית־אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה לִבְּנֵֽא׃
ברם . אך בשנה אחת לכורש מלך בבל צוה כורש בדבר הזה לבנות הבית :
ברם . אבל בשנת אחת לכורש מלך של בבל נתן המלך גזרת אומר לבנות את בית אלהים הזאת :
אך בשנת אחת לכורש מלך בבל כורש המלך צוה בית אלוה זה לבנות :
{יד}
וְ֠אַף מָאנַיָּ֣א דִֽי־בֵית־אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְכַסְפָּא֒ דִּ֣י נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר הַנְפֵּק֙ מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בִֽירוּשְׁלֶ֔ם וְהֵיבֵ֣ל הִמּ֔וֹ לְהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל הַנְפֵּ֨ק הִמּ֜וֹ כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בָבֶ֔ל וִיהִ֙יבוּ֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֣ר שְׁמֵ֔הּ דִּ֥י פֶחָ֖ה שָׂמֵֽהּ׃
ואף מאניא . כלי הקדש של כסף וזהב אשר הוציא נבוכדנצר מן ההיכל שבירושלים והוליכם להיכלו שבבבל הוציא אותם כורש מהיכל מלך בבל ומסרם ליד ששבצר דניאל ששמו כך : והיבל המו . והוליך אותם : הנפק המו . הוציא אותם : די פחה שמה . שהוא היה נשיא ופחת ונקרא שמו פחה :
ואף . גם הכלים של בית אלהים של זהב וכסף אשר נ''נ הוציא מן ההיכל אשר בירושלים והביא אותם אל ההיכל של העבודת כוכבים אשר בבבל : הנפק . הוציא אותם כורש מן ההיכל של בבל ומסרם לאיש אשר שמו ששבצר אשר עשהו למושל :
וגם כלי בית האלהים של זהב וכסף אשר הוציא נבוכדנצר מהיכל ירושלים והביא אותם להיכל בבל הוציאם כורש המלך מהיכל בבל ונתנם לששבצר אשר שמהו פחת יהודה . והוא זרובבל :
{טו}
וַאֲמַר־לֵ֓הּ ׀ (אלה) [אֵ֚ל] מָֽאנַיָּ֔א שֵׂ֚א אֵֽזֶל־אֲחֵ֣ת הִמּ֔וֹ בְּהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּבֵ֥ית אֱלָהָ֖א יִתְבְּנֵ֥א עַל־אַתְרֵֽהּ׃
ואמר לה . וכך אמר לו כורש לששבצר אלה הכלים קח ולך והורד אותם בהיכל אשר בירושלים וביתו של הקב''ה יהא בנוי על מקומו :
ואמר לה . ואמר לו אלה הכלים קחם ולך והנח אותם בההיכל אשר בירושלים ובית אלהים יבנה על מקומו הראשון :
ואמר לו שא אלו הכלים לך הורד אותם בהיכל ירושלים ובית האלהים יבנה במקומו :
{טז}
אֱדַ֙יִן֙ שֵׁשְׁבַּצַּ֣ר דֵּ֔ךְ אֲתָ֗א יְהַ֧ב אֻשַּׁיָּ֛א דִּי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּמִן־אֱדַ֧יִן וְעַד־כְּעַ֛ן מִתְבְּנֵ֖א וְלָ֥א שְׁלִֽם׃
אדין . אז : ששבצר דך . זה בא ונתן כתלי ביתו של הקב''ה אשר בירושלים ומאז ועד עתה היה הבית בנוי ולא נגמר הבנין :
אדין . אז ששבצר זה בא הנה ונתן היסוד של בית אלהים אשר בירושלים ומן אז ועד עתה בונים בו ולא נשלם עדיין :
אז זרובבל זה בא ונתן יסודות בית האלהים אשר בירושלים ומן אז ועד עתה נבנה ולא נשלם :
{יז}
וּכְעַ֞ן הֵ֧ן עַל־מַלְכָּ֣א טָ֗ב יִ֠תְבַּקַּר בְּבֵ֨ית גִּנְזַיָּ֜א דִּי־מַלְכָּ֣א תַמָּה֮ דִּ֣י בְּבָבֶל֒ הֵ֣ן אִיתַ֗י דִּֽי־מִן־כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְמִבְנֵ֛א בֵּית־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ בִּירוּשְׁלֶ֑ם וּרְע֥וּת מַלְכָּ֛א עַל־דְּנָ֖ה יִשְׁלַ֥ח עֲלֶֽינָא׃
וכען . ועתה אם על המלך טוב יהיה הדבר ידוע ומבוקר בבית גנזיו של מלך אשר שם בבבל : הן איתי . אם יש המעשה הזה אשר מפי כורש יצא דבר לבנות בית זה אשר בירושלים : ורעות מלכא . רצון המלך על כן ישלח אלינו : עלינא . אלינו ע''כ מכתב האגרת אשר שלחו תתני ושתר בוזני :
וכען . ועתה אם על המלך טוב ר''ל אם רוצה הוא בכך : יתבקר . יחופש בבית האוצר של המלך אשר שם בבבל : הן . אם יש זאת אשר מכורש המלך הושם גזרת אומר לבנות בית אלהים זה בירושלים : ורעות . ורצון המלך על זאת ישלח אלינו ר''ל יאמר דעתו אם גם חפצו בבנין או לא :
ועתה אם על המלך טוב יבוקר בבית אשר גנזי המלך שם אשר בבבל אם ימצא אשר מכורש המלך יצא דבר לבנות בית אלוה זה בירושלים ורצון המלך על זה ישלח לנו :