דניאל פרק-ו{א}
וְדָרְיָ֙וֶשׁ֙ (מדיא) [מָֽדָאָ֔ה] קַבֵּ֖ל מַלְכוּתָ֑א כְּבַ֥ר שְׁנִ֖ין שִׁתִּ֥ין וְתַרְתֵּֽין׃
ודריוש : מדאה קבל מלכותא כבר שנין שיתין ותרתין . למה מנה שנותיו לומר לך ביום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויקים ( צ''ל יהויכין ) נולד שטנו דריוש מגלות יכניה ועד כאן ס''ב שנה ואמר מר גלו בימי יהויכין בשבע לכיבוש יהויקים שהוא שמנה לנבוכדנצר נשתיירו לנבוכדנצר שלשים ושבע שהרי מ''ה מלך ושלשה ועשרים דאויל מרודך כמ''ש רז''ל במסכת מגילה ב' שעבדו לבלשצר הרי ס''ב :
ודריוש מדאה . דריוש מלך מדי לקח מלכות כשדים בהיותו בן ס''ב שנים :
{ב}
שְׁפַר֙ קֳדָ֣ם דָּרְיָ֔וֶשׁ וַהֲקִים֙ עַל־מַלְכוּתָ֔א לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖א מְאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ין דִּ֥י לֶהֱוֹ֖ן בְּכָל־מַלְכוּתָֽא׃
שפר . הוטב הדבר לפני דריוש והעמיד על המלכות ק''ך שרים אשר יהיו מושלים בבל המלכות :
{ג}
וְעֵ֤לָּא מִנְּהוֹן֙ סָרְכִ֣ין תְּלָתָ֔א דִּ֥י דָנִיֵּ֖אל חַֽד־מִנְּה֑וֹן דִּֽי־לֶהֱוֹ֞ן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֣א אִלֵּ֗ין יָהֲבִ֤ין לְהוֹן֙ טַעְמָ֔א וּמַלְכָּ֖א לָֽא־לֶהֱוֵ֥א נָזִֽק׃
ועלא מנהון . ולמעלה מהן : די להון אחשדרפניא . שיתנו האחשדרפניא הללו עצה לשלשה האפרכים : ומלכא לא להוא נזיק . והמלך לא יהא נפסד בשום דבר מלכות המוטל עליהם לעשות :
ועלא . ולמעלה מהם העמיד ג' שרים אשר דניאל היה אחד מהם : די . אשר הק''ך שרים ההם יהיו נותנים עצה אל שלשת השרים הראשים בכדי שלא יהיה למלך נזק והפסד מה בדבר המלכות ר''ל לזה הרבה שרים ומושלים למען ייעצו בחכמה לשמור את המלך מן הנזק :
סרכין . שם מין שררה :
{ד}
אֱדַ֙יִן֙ דָּנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הֲוָ֣א מִתְנַצַּ֔ח עַל־סָרְכַיָּ֖א וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י ר֤וּחַ יַתִּירָא֙ בֵּ֔הּ וּמַלְכָּ֣א עֲשִׁ֔ית לַהֲקָמוּתֵ֖הּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָֽא׃
דניאל דנה . דניאל זה . מתנצח . מתגבר : ומלכא עשית . המלך היה חושב בלבו להקימו על כולם :
אדין . אז דניאל זה היה מנצח ומתגבר בכל דבר על חבריו ועל הק''ך שרים אשר תחתיהם : כל קבל . בעבור אשר היה בו רוח חכמה יתירה ומרובה והיה משכיל בכל דבר לאמתו : מלכא . והמלך חשב להעמידו למושל על כל המלכות בראותו מרבית שכלו :
עשית . ענין מחשבה כמו אבדו עשתונותיו ( תהלים קמו ) :
{ה}
אֱדַ֨יִן סָֽרְכַיָּ֜א וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֗א הֲו֨וֹ בָעַ֧יִן עִלָּ֛ה לְהַשְׁכָּחָ֥ה לְדָנִיֵּ֖אל מִצַּ֣ד מַלְכוּתָ֑א וְכָל־עִלָּ֨ה וּשְׁחִיתָ֜ה לָא־יָכְלִ֣ין לְהַשְׁכָּחָ֗ה כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְהֵימַ֣ן ה֔וּא וְכָל־שָׁלוּ֙ וּשְׁחִיתָ֔ה לָ֥א הִשְׁתְּכַ֖חַת עֲלֽוֹהִי׃
הוו בעין עלה . היו מבקשים עלילה למצוא לדניאל בדבר המלכות שיוכלו להלשין עליו :
אדין . אז כל השרים ההם היו מבקשים למצוא על דניאל עלילה מה בענין דבר המלכות : וכל . אבל שום עלילה ודבר השחתה לא יכלו למצוא בו : סל קבל . בעבור אשר היה נאמן וכל דבר משגה והשחתה לא נמצא עליו :
עילה . עלילה , ובדרז''ל עילה מצאו ( כתובות כ ) : שלו . משגה כמו על השל ( ש''ב ו ) :
{ו}
אֱ֠דַיִן גֻּבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ אָֽמְרִ֔ין דִּ֣י לָ֧א נְהַשְׁכַּ֛ח לְדָנִיֵּ֥אל דְּנָ֖ה כָּל־עִלָּ֑א לָהֵ֕ן הַשְׁכַּ֥חְנָֽה עֲל֖וֹהִי בְּדָ֥ת אֱלָהֵֽהּ׃
די לא נהשכח . אמרו ביניהם לא נמצא לדניאל זה שום עלילה : להן השכחנא עלוהי . אבל נמצא עליו עלילה ע''י תורת אלהיו אם נוכל לבקש מאת פני המלך שום גזירה שיגזור להעבירו על תורתו והוא לא יקיים את מצות המלך והרי העלילה :
אדין . אז אמרו האנשים האלה הן ראינו אשר לא ימצא לדניאל זה שום עלילה כ''א נמצא עליו בדבר התלוי בדת אלהיו כי לקיים דת אלהיו לא יחוש לדבר המלך המבטל את הדת :
{ז}
אֱ֠דַיִן סָרְכַיָּ֤א וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ אִלֵּ֔ן הַרְגִּ֖שׁוּ עַל־מַלְכָּ֑א וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לֵ֔הּ דָּרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃
הרגישו . משמשו על המלך :
אדין . אז השרים ההם התקבצו אל המלך וכן אמרו אליו דריוש המלך לעולם תחיה והוא מדרך מוסר לברך את המלך בראשית האמרים :
{ח}
אִתְיָעַ֜טוּ כֹּ֣ל ׀ סָרְכֵ֣י מַלְכוּתָ֗א סִגְנַיָּ֤א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ הַדָּֽבְרַיָּ֣א וּפַחֲוָתָ֔א לְקַיָּמָ֤ה קְיָם֙ מַלְכָּ֔א וּלְתַקָּפָ֖ה אֱסָ֑ר דִּ֣י כָל־דִּֽי־יִבְעֵ֣ה בָ֠עוּ מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְגֹ֖ב אַרְיָוָתָֽא׃
אתיעטו . נועצו : לקימה קים מלכא . להחזיק בדת המלך בכח לפי שמחדש באת למלוך וממדינה אחרת אתה וצריך חיזוק : די יבעה בעו . אשר יבקש שום בקשה : להן מנך מלכא . זולתי ממך המלך : לגוב אריותא . לבור שאריות המלך שם :
אתיעטו . התיעצו כל השרים לקיים קיום המלך ר''ל להעמיד ולהקים המלוכה בידו בחוזק רב : ולתקפה . ולחזק חוק גזרה בקשר אמיץ בבל ישונה : די . אשר כל מי אשר יבקש בקשה מה מן כל אלוה או אדם מהיום עד שלשים יום זולת ממך המלך יהיה משפטו שיושלך אל בור האריות וזהו למען ידעו הכל שאין כח ביד זולתך והכל בא ממך והוא דבר נאות לחזק המלוכה :
{ט}
כְּעַ֣ן מַלְכָּ֔א תְּקִ֥ים אֱסָרָ֖א וְתִרְשֻׁ֣ם כְּתָבָ֑א דִּ֣י לָ֧א לְהַשְׁנָיָ֛ה כְּדָת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽא׃
תקים אסרא . תעמיד חק זה : די לא להשניה . שלא לשנות כדת מדי ופרס : די לא תעדא . שלא תעבור :
כען . עתה אתה המלך תחזק הקשר וכתוב מכתב ידך על הכתב : די לא . אשר אין לשנותה מעתה וכמנהג מדי ופרס אשר לא תסור לעולם והוא שאין לשנות דבר אשר רשם המלך :
{י}
כָּל־קֳבֵ֖ל דְּנָ֑ה מַלְכָּא֙ דָּֽרְיָ֔וֶשׁ רְשַׁ֥ם כְּתָבָ֖א וֶאֱסָרָֽא׃
כל קבל . בעבור זאת שהיה הדבר לחוזק המלוכה לזה כתב המלך מכתב ידו על הכתב והקשר :
{יא}
וְ֠דָנִיֵּאל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֤ים כְּתָבָא֙ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֙ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרוּשְׁלֶ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא ׀ בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֤א וּמוֹדֵא֙ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־קַדְמַ֖ת דְּנָֽה׃
כדי ידע . וכאשר ידע : וכוין פתיחין ליה בעליתה . בעלייתו : נגד ירושלם . לצד בה''מ ואע''פ שחרב עשה כמו שאמר שלמה והתפללו אליך דרך ארצם ( מלכים א ח ) : וזמנין תלתה . ערבית ושחרית ומנחה : ברך על ברכוהי . כורע על ברכיו : כל קבל די הוא עבד וגו' . ככל אשר היה עושה לפני זאת :
כדי ידע . כאשר ידע אשר כתב המלך מכתב ידו על הכתב : על . נכנס לביתו במקום מוצנע ועל העלייה היה לו חלונות פתוחות מול ירושלים לכוון בתפלתו למולה כמ''ש והתפללו אליך דרך ארצם וכו' העיר אשר בחרת וכו' ( מ''א ח ) : וזמנין . ושלשה פעמים ביום היה הוא כורע על ברכיו ומתפלל ומודה לפני אלהיו בעבור אשר כן היה עושה מלפני זה לכן אחז צדיק דרכו :
{יב}
אֱ֠דַיִן גֻּבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ הַרְגִּ֔שׁוּ וְהַשְׁכַּ֖חוּ לְדָנִיֵּ֑אל בָּעֵ֥א וּמִתְחַנַּ֖ן קֳדָ֥ם אֱלָהֵֽהּ׃
הרגישו . משמשו ותפשו :
אדין . אז האנשים האלה התקבצו אל בית דניאל ומצאוהו מבקש ומתחנן לפני אלהיו :
הרגשו . ענין קבוץ כי בקבוץ עם רב נשמע קול המיה ורגישה וכן למה רגשו גוים ( תהלים ב' ) :
{יג}
בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֮ עַל־אֱסָ֣ר מַלְכָּא֒ הֲלָ֧א אֱסָ֣ר רְשַׁ֗מְתָּ דִּ֣י כָל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִבְעֵה֩ מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְג֖וֹב אַרְיָותָ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר יַצִּיבָ֧א מִלְּתָ֛א כְּדָת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽא׃
על אסר מלכא . על בטול אסור המלך אשר באו להלשין : יציבא מילתא . אמת הדבר :
באדין . אז קרבו אל המלך ואמרו לפניו על דבר הקשר הנעשה בעבור המלך וכה אמרו הלא במכתב ידך רשמת הקשר אשר כל איש אשר יבקש דבר מן כל אלוה או אדם עד שלשים יום זולת ממך המלך יהיה משפטו שיושלך אל בור האריות : ענה . השיב המלך ואמר אמת הדבר ועשויה היא בחוזק כמנהג מדי ופרס ואשר לא תסור לעולם ר''ל ע''כ כן יהיה הואיל ורשמתי אני אין להשיב וכמנהג הקבוע :
{יד}
בֵּ֠אדַיִן עֲנ֣וֹ וְאָמְרִין֮ קֳדָ֣ם מַלְכָּא֒ דִּ֣י דָנִיֵּ֡אל דִּי֩ מִן־בְּנֵ֨י גָלוּתָ֜א דִּ֣י יְה֗וּד לָא־שָׂ֨ם (עליך) [עֲלָ֤ךְ] מַלְכָּא֙ טְעֵ֔ם וְעַל־אֱסָרָ֖א דִּ֣י רְשַׁ֑מְתָּ וְזִמְנִ֤ין תְּלָתָה֙ בְּיוֹמָ֔א בָּעֵ֖א בָּעוּתֵֽהּ׃
לא שם עלך : מלכא טעם . לא נתן לב ועצה לחוש על גזירותיך : בעא בעותיה . מתפלל תפלתו :
באדין . אז השיבו ואמרו לפני המלך אשר דניאל אשר הוא מן בני הגולה של יהודה לא עשה לעצמו טעם ועצה לחוש עליך המלך ועל הקשר אשר רשמת ר''ל אינו חושש על קיום מלכותך ועל דבריך : וזמנין . שלשה פעמים ביום מבקש בקשתו מאלהיו :
{טו}
אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א כְּדִ֧י מִלְּתָ֣א שְׁמַ֗ע שַׂגִּיא֙ בְּאֵ֣שׁ עֲל֔וֹהִי וְעַ֧ל דָּנִיֵּ֛אל שָׂ֥ם בָּ֖ל לְשֵׁיזָבוּתֵ֑הּ וְעַד֙ מֶֽעָלֵ֣י שִׁמְשָׁ֔א הֲוָ֥א מִשְׁתַּדַּ֖ר לְהַצָּלוּתֵֽהּ׃
כדי מלתא שמע . כאשר שמע הדבר : שגיא באש עלוהי . הרבה הרע בעיניו שהיה אוהב את דניאל וקשה עליו מיתתו : ועל דניאל שם בל לשיזבותיה . על דניאל שם דחוי לדחות הדבר להצילו ואמר להם איני מאמין לכם : בל . איני יודע דוגמתו אך ענינו יורה פתרונו : ועד מעלי שמשא . ועד בא השמש היה משתדל להצילו אבל כשהגיע זמן תפילתו כרע להקב''ה על ברכיו והתפלל תפלתו ושוב לא היה לו פתחון פה להצילו :
אדין . אז כאשר שמע המלך את הדבר הרבה היה הדבר רע בעיניו : שם בל . שם על דניאל ליתן כופר ממון פדיון נפשו להצילו ממות , או כל לאו שמצא לבל עשות לו מאומה היה טוען בעבורו ועד שקיעת החמה היה מתעסק להצילו :
בל . הוא מל' מנדה בלו והלך ( עזרא ד' ) וענינה מס וגולגולת , או הוא מענין לאו כמו בל למד צדק ( ישעיה כו ) : משתדר . ענין ספק והשתדלות בדרז''ל השתדל להיות איש ( אבות פ''ב ) :
{טז}
בֵּאדַ֙יִן֙ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ הַרְגִּ֖שׁוּ עַל־מַלְכָּ֑א וְאָמְרִ֣ין לְמַלְכָּ֗א דַּ֤ע מַלְכָּא֙ דִּֽי־דָת֙ לְמָדַ֣י וּפָרַ֔ס דִּֽי־כָל־אֱסָ֥ר וּקְיָ֛ם דִּֽי־מַלְכָּ֥א יְהָקֵ֖ים לָ֥א לְהַשְׁנָיָֽה׃
די מלכא יהקם . אשר המלך יגזור ויעמוד לא לאדם לשנותו :
באדין . אז האנשים האלה התקבצו כולם על המלך כי להלשין באו רק מקצתם וכאשר ראו שחפץ המלך להצילו התקבצו כולם ואמרו למלך דע אתה המלך אשר יש מנהג קבוע למדי ופרס אשר כל קשר ודבר קיום אשר יקיים המלך לרשום שמו עליו שוב אין לשנותם :
{יז}
בֵּאדַ֜יִן מַלְכָּ֣א אֲמַ֗ר וְהַיְתִיו֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל וּרְמ֕וֹ לְגֻבָּ֖א דִּ֣י אַרְיָוָתָ֑א עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל אֱלָהָ֗ךְ דִּ֣י (אנתה) [אַ֤נְתְּ] פָּֽלַֽח־לֵהּ֙ בִּתְדִירָ֔א ה֖וּא יְשֵׁיזְבִנָּֽךְ׃
באדין . אז אמר המלך להביא את דניאל ולהשליכו אל בור של האריות : ענה . הרים המלך קול ואמר לדניאל אלהך אשר אתה עובד אותו בכל עת הוא יצילך :
{יח}
וְהֵיתָ֙יִת֙ אֶ֣בֶן חֲדָ֔ה וְשֻׂמַ֖ת עַל־פֻּ֣ם גֻּבָּ֑א וְחַתְמַ֨הּ מַלְכָּ֜א בְּעִזְקְתֵ֗הּ וּבְעִזְקָת֙ רַבְרְבָנ֔וֹהִי דִּ֛י לָא־תִשְׁנֵ֥א צְב֖וּ בְּדָנִיֵּֽאל׃
והיתית אבן חדה . והובאת אבן אחת בכל ארץ בבל אין אבן כי אם לבנים כמ''ש הבה נלבנה לבנים ( בראשית יא ) למדנו שאין אבן בבבל ולפי שעה הביאוה מלאכים מא''י אם התנה במעשה בראשית על הים שיקרע לבני ישראל ועל האש שיצטנן לחנניה וחביריו ועל האריות מהזיק לדניאל לא התנה על זריקת אבן וזיין שלא יזיק באדם והמלך אמר מעם האריות אי אפשר לסלקו שכבר נגזרה גזירה אזדהר בו מהזקת אדם והנס אם יבא יבא סא''א : ושמת על פים גובא . הושמה על פי הגומא : בעזקתיה . בטבעתו שלא יזיזוה ממקומו וישליכו עליו אבנים להרגו : די לא תשנא צבו בדניאל . שלא ישתנה רצונו כלומר שלא יעשו לו היזק שלא כרצונו ( ס''א כרצונם ) :
והיתית . הובא אבן אחת ושמו אותו על פי הבור : וחתמה . לבל יוכלו לזוז את האבן ממקומה חתמה מלמעלה בחותם טבעת המלך ובחותם טבעות שריו אשר לא תשתנה הרצון בדניאל כי רצון המלך היה בחייו וחשש פן ישנו רצונו כי ימיתוהו מהשלכת אבנים וכדומה ורצון השרים היה במיתתו וחששו פן המלך ישנה רצונם כי יעלהו מן הבור או ישמרהו מן האריות באיזה תחבולה :
{יט}
אֱ֠דַיִן אֲזַ֨ל מַלְכָּ֤א לְהֵֽיכְלֵהּ֙ וּבָ֣ת טְוָ֔ת וְדַחֲוָ֖ן לָא־הַנְעֵ֣ל קָֽדָמ֑וֹהִי וְשִׁנְתֵּ֖הּ נַדַּ֥ת עֲלֽוֹהִי׃
ובת טות . לן בתענית : ודחון . ושלחן במשנה כך פתר דונש לא הכניסו לפניו שלחן לאכול : ושנתה נדת עלוהי . נדדה שנתו :
אדין . אז אחר שחתמו הלך המלך אל היכלו ולן בלא אכילה ולא הכניסו לפניו כלי שמחה וזמר ושנתו נדת ממנו :
ובת טות . לן מבלי סעודת הערב וכן בדרז''ל ובת טות ולא הבדיל ( פסחים קז ) ר''ל לא אכל בלילה על שלא הבדיל : ודחון . הוא הפוך מן חדון ור''ל שמחת כלי זמר :
{כ}
בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֔א בִּשְׁפַּרְפָּרָ֖א יְק֣וּם בְּנָגְהָ֑א וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה לְגֻבָּ֥א דִֽי־אַרְיָוָתָ֖א אֲזַֽל׃
בשפרפרא . בעלות שחר והרבה יש בתרגום יונתן : יקום בנגהא . עמד לאור הבוקר ולא בשלש שעות כשאר מלכים : ובהתבהלה לגובא די אריותא אזל . ובבהלה לחפירת האריות אזל :
באדין . אז עמד המלך ממשכבו בשחר בהאיר היום והלך בחפזון אל הבור של האריות :
בשפרפרא . כן ת''י על השחר : בנגהא . מל' נוגה ואורה :
{כא}
וּכְמִקְרְבֵ֣הּ לְגֻבָּ֔א לְדָ֣נִיֵּ֔אל בְּקָ֥ל עֲצִ֖יב זְעִ֑ק עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֗אל דָּֽנִיֵּאל֙ עֲבֵד֙ אֱלָהָ֣א חַיָּ֔א אֱלָהָ֗ךְ דִּ֣י (אנתה) [אַ֤נְתְּ] פָּֽלַֽח־לֵהּ֙ בִּתְדִירָ֔א הַיְכִ֥ל לְשֵׁיזָבוּתָ֖ךְ מִן־אַרְיָוָתָֽא׃
וכמקרבה . וכאשר בא קרוב אל הבור צעק אל דניאל בקול עצב והרים קול ואמר לו דניאל עבד אלהים חיים : אלהך . האלהים אשר אתה עובד אליו בכל עת האם יכול היה להצילך מן האריות :
{כב}
אֱדַ֙יִן֙ דָּנִיֶּ֔אל עִם־מַלְכָּ֖א מַלִּ֑ל מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃
אדין . אז דבר עם המלך ואמר אליו המלך לעולם יחיה :
{כג}
אֱלָהִ֞י שְׁלַ֣ח מַלְאֲכֵ֗הּ וּֽסֲגַ֛ר פֻּ֥ם אַרְיָוָתָ֖א וְלָ֣א חַבְּל֑וּנִי כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֤י קָֽדָמ֙וֹהִי֙ זָכוּ֙ הִשְׁתְּכַ֣חַת לִ֔י וְאַ֤ף (קדמיך) [קָֽדָמָךְ֙] מַלְכָּ֔א חֲבוּלָ֖ה לָ֥א עַבְדֵֽת׃
חבולה לא עבדת . שום דבר כיעור ושקר לא עשיתי :
שלח מלאכה . אלהי שלח מלאכו וסגר פי האריות ולא השחיתו אותי בעבור אשר נמצא לי לפניו זכות ולא קפח את שכרי : ואף קדמך . ואף לפניך המלך לא עשיתי דבר השחתה וכאומר הנה בדבר התפלה לא יחשב למרד כי אני ואתה חייבים בכבודו :
{כד}
בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֗א שַׂגִּיא֙ טְאֵ֣ב עֲל֔וֹהִי וּלְדָ֣נִיֵּ֔אל אֲמַ֖ר לְהַנְסָקָ֣ה מִן־גֻּבָּ֑א וְהֻסַּ֨ק דָּנִיֵּ֜אל מִן־גֻּבָּ֗א וְכָל־חֲבָל֙ לָא־הִשְׁתְּכַ֣ח בֵּ֔הּ דִּ֖י הֵימִ֥ן בֵּאלָהֵֽהּ׃
שגיא טאב עלוהי . הרבה הוטב בעיניו : ולדניאל . ואת דניאל צוה להעלות מן הבור : די הימן באלהיה . אשר האמין באלהיו :
באדין . אז הרבה מאוד הוטב הדבר על המלך ואמר להעלות את דניאל מן הבור : והסק . והועלה דניאל מן הבור ולא נמצא בו כל חבלה ופצע על אשר האמין באלהיו ולא הסיר תפלתו :
{כה}
וַאֲמַ֣ר מַלְכָּ֗א וְהַיְתִ֞יו גֻּבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ דִּֽי־אֲכַ֤לוּ קַרְצ֙וֹהִי֙ דִּ֣י דָֽנִיֵּ֔אל וּלְגֹ֤ב אַרְיָוָתָא֙ רְמ֔וֹ אִנּ֖וּן בְּנֵיה֣וֹן וּנְשֵׁיה֑וֹן וְלָֽא־מְט֞וֹ לְאַרְעִ֣ית גֻּבָּ֗א עַ֠ד דִּֽי־שְׁלִ֤טֽוּ בְהוֹן֙ אַרְיָ֣וָתָ֔א וְכָל־גַּרְמֵיה֖וֹן הַדִּֽקוּ׃
די אכלו קרצוהי . אשר הלשינו עליו : ולא מטו לארעית גובא . לא הגיעו לתחתיות הבור עד שמשלו בהם האריות וכל עצמותיהם הדיקו :
והיתיו . והביאו את האנשים האלה אשר הלשינו מלשינות על דניאל והושלכו אל בור האריות המה ובניהם ונשותיהם : ולא מטו . לא הגיעו לתחתיות הבור עד אשר משלו בהם האריות עודם באויר ואכלו אותם ואף עצמותם כתתו דק דק :
{כו}
בֵּאדַ֜יִן דָּרְיָ֣וֶשׁ מַלְכָּ֗א כְּ֠תַב לְֽכָל־עַֽמְמַיָּ֞א אֻמַיָּ֧א וְלִשָּׁנַיָּ֛א דִּֽי־(דארין) [דָיְרִ֥ין] בְּכָל־אַרְעָ֖א שְׁלָמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא׃
באדין דריוש מלכא וכו' . די דארין בכל ארעא . שדרין בכל הארץ שלמכון יסגא :
באדין . אז כתב דריוש לכל העכו''ם וכן כתב לכל עממיא וכו' אשר שוכנים בכל הארץ שלומכם יתרבה :
{כז}
מִן־קֳדָמַי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י ׀ בְּכָל־שָׁלְטָ֣ן מַלְכוּתִ֗י לֶהֱוֹ֤ן (זאעין) [זָיְעִין֙] וְדָ֣חֲלִ֔ין מִן־קֳדָ֖ם אֱלָהֵ֣הּ דִּי־דָֽנִיֵּ֑אל דִּי־ה֣וּא ׀ אֱלָהָ֣א חַיָּ֗א וְקַיָּם֙ לְעָ֣לְמִ֔ין וּמַלְכוּתֵהּ֙ דִּֽי־לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וְשָׁלְטָנֵ֖הּ עַד־סוֹפָֽא׃
מן קדמי . מלפני הושם גזרת אומר אשר בכל ממשלת מלכותי יהיו חרדים ומתפחדים מלפני האלהים של דניאל אשר הוא אלהים חי וקיים לעולם ומלכותו היא מלכות אשר לא תושחת וממשלתו עד סוף ימי עולם :
{כח}
מְשֵׁיזִ֣ב וּמַצִּ֗ל וְעָבֵד֙ אָתִ֣ין וְתִמְהִ֔ין בִּשְׁמַיָּ֖א וּבְאַרְעָ֑א דִּ֚י שֵׁיזִ֣יב לְדָֽנִיֵּ֔אל מִן־יַ֖ד אַרְיָוָתָֽא׃
משיזב . מפלט ומציל ועושה אותות ודבריו תמוהים בשמים ובארץ אשר הציל את דניאל מיד האריות :
{כט}
וְדָנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הַצְלַ֖ח בְּמַלְכ֣וּת דָּרְיָ֑וֶשׁ וּבְמַלְכ֖וּת כּ֥וֹרֶשׁ (פרסיא) [פָּרְסָאָֽה]:
ובמלכות כורש . שמלך אחר דריוש שלא מלך דריוש המדי אלא שנה אחת ונהרג במלחמה כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריון והמליכו את כורש חתנו עליהם בתוך החיל :
ודניאל דנה . ודניאל זה הצליח למשול ממשל רב בימי מלכות דריוש ובתחלת ימי מלכות כורש הפרסי אבל לאח''ז פירש עצמו מעבודת המלך ומנה את זרובבל תחתיו וכמ''ש למעלה :