בלשאצר מלכא . בנו היה ומלך לאחר אויל מרודך שמלך תחת נבוכדנצר וגם ( הוא ) היה בנו של נבוכדנצר : עבד לחם רב . עשה סעודה גדולה מצינו בספר יוסיפון שנלחם ביום עם דריוש המדי וכורש ונצח המלחמה ולערב עשה משתה כמו שנבא עליו ישעיה ערוך השלחן צפה הצפית אכול ושתה קומו השרים וגו' שבתוך המשתה חזרו אויביו ונלחמו על העיר ולכדוה : ולקבל אלפא חמרא . כנגד אלף איש היה שותה יין :

בלשאצר . הוא היה בן אויל מרודך בנו של נ''נ ומ''ש בענין נ''נ אבוהי וכן ואנת ברה כי אבי האב נקרא אב ובן הבן נקרא בן : עבד . עשה סעודה גדולה לאלף שריו על כי ביום ההוא נצחו את מחנה דריוש : ולקבל . המלך שתה יין מול אלף שריו כמו כולם יחד :

לחם רב . כל סעודה קרוי' ע''ש הלחם :

אמר בטעם חמרא . אמר בעצת היין שנשתכר : להיתיה . להביא : די הנפק . שהוציא : שגלתה . לשון מלכא בלשון ארמי כמו ( נחמיה ב ) והשגל יושבת אצלו :

בטעם . בעצת הסתת שכרות היין אמר להביא את כלי הזהב והכסף אשר הוציא נ''נ אביו מן ההיכל אשר בירושלים : וישתון . ויהיו שותין בהם המלך ושריו והמלכה ופלגשו :

שגלת' . היא המלכה המיוחדת לו למשכב המשגל :

היתיו . הובאו : די הנפקו . שהוציאו :

באדין . אז הביאו כלי הזהב אשר הוציאו מן ההיכל של בית אלהים אשר בירושלים ושתו בהם המלך ושריו והמלכה ופלגשו ולקצר לא זכר כלי כסף כי מעצמו יובן :

אשתיו . שתו יין ושבחו לאלהי זהב וכסף וכו' ר''ל לעכו''ם אלמים העשוים מן הזהב וגו' מאחת מאלה :

נפקו : אצבען . יצאו אצבעות יד אדם מן השמים : לקבל נברשתא . למול המנורה אשר לפני השלחן ודוגמתו במסכת יומא עשתה נברשת של זהב : על גירא . על סיד טיח כותל הבית כמו ( ישעיה כז ) כאבני גיר מנופצות והוא דומה לסיד :

בה שעתה . בעת ההיא יצא קבוצת אצבעות כשל יד אדם וכתבו מול המנורה על טיח הסיד של כותל ההיכל אשר למלך : ומלכא . והמלך ראה כף היד אשר כתבה :

נברשתא . מנורה ובדרז''ל עשתה נברשת של זהב ( יומא לז ) : גירא . סיד כמו כאבני גיר ( ישעיה כז ) : פס ידא . כף היד ובדרז''ל שלשים בפיסת היד ( אהלות פ''א ) :

זיוהי שנוהי . תאריו נשתנו עליו : ורעיונוהי . מחשבותיו : וקטרי חרציה משתרין . אזור חלציו נפתח שהיו מתניו מתרוקנין מחמת היראה וחגורו נפתח : וקטרי חרציה משתרין . נתרין : וארכובתה . וברכיו : דא לדא נקשן . מקישות ודופקות :

אדין . אז זוהר פני המלך נשתנה ומחשבותיו הבהילו אותו וקשרי פרקי עצמות מתניו הותרו ונפתחו מקשירתן והוא ענין גוזמא והפלגה : וארכבתיה . ברכיו היו מקישות ודופקות זה לזה מגודל החרדה והרתת :

נקשן . ענין הכאה כמו מקשה תיעשה המנורה ( שמות כה ) :

בחיל . בכח : להעלה . להכניס : כתבה דנה . מכתב זה : ארגונא ילבש . כמשפט הפרתמים : והמניכא . רביד ענק : ותלתי במלכותא ישלט . בשליש המלכות ימשול :

בחיל . בכח ובהרמת קול קרא ואמר להכניס את אשפיא וכו' : די כל . אשר כל אדם אשר יקרא זה הכתב ויגיד לו הפתרון אזי ילבש מלבוש ארגמן ויושם על צוארו ענק ורביד הזהב וימשול בשליש המלכות :

ארגונא . ארגמן וכן ובארגון וכרמיל ( דה''ב ב ) והוא שם מין צבע חשוב : והמניכא . ענק רצוף בטבעות לתכשיט כי רביד הזהב ( בראשית מא ) ת''א מניכא דדהבא :

עלין . נכנסין :

אדין . אז נכנסו כל חכמי המלך ולא יכלו לקרוא את הכתב ולהודיע למלך את הפתרון וכאומר אם לקרות לא ידעו איך א''כ יוכלו להודיע הפתרון :

שגיא מתבהל . הרבה מתפחד : משתבשין . נחפזין :

אדין . אז נבהל המלך הרבה מאוד וזוהר פניו נשתנה עליו עוד יותר והשרים היו משובשים ומבולבלים בדעתם מגודל החרדה :

משתבשין . ענין בלבול ושבוש הדעת :

מלכתא לקבל מלי מלכא . המלכה כלפי ששמעה את דברי המלך ושריו לבית המשתה באה :

מלכתא . המלכה אל מול דברי חרדת המלך ושריו נכנסה לבית המשתה והרימה קולה ואמרה המלך לעולם יחיה אל יבהל אותך מחשבתך וזוהר פניך אל ישתנה :

איתי גבר . יש אדם במלכותך אשר רוח קדושים בו : כחכמת אלהין . מלאכים : הקימיה . מנהו שר על כולם :

איתי . יש איש במדינת מלכותך אשר רוח אלהים קדושים בו ובימי אביך נמצא בו הארה ושכל וחכמה כחכמת אלהים : רב . שר על החרטומים וכו' העמידו :

נהירו . הארה כמו ואל תופע עליו נהרה ( איוב ג ) :

כל קבל וגו' . כלפי אשר רוח יתירה ודעת השכל יש בו והגדת חידות : ומשרא קטרין . סתום כל סתר נמצא בו בדניאל :

כל קבל . בעבור אשר רוח חכמה יתירה ומרובה ודעת והשכל ופתרון חלומות והגדות חידות והתרת דברים קשורים וסתומים כל אלה נמצא בו בדניאל אשר המלך קרא שמו בלטשאצר וכאומרת אם לא היה נמצא בו כל הדברים האלה לא היה מסכים על ידי אשפנז לקראו בשם אלהיו : כען . עתה יקראו את דניאל והוא יגיד אף את הפתרון וכאומרת אולי יורה הדבר עוד על טובה ואף אם על רעה תדע להזהר :

באדין . אז הוכנס דניאל לפני המלך : אנת . אתה הוא דניאל אשר מן בני הגולה של יהודה אשר הביא המלך אבי מן יהודה :

ושמעת . שמעתי עליך אשר רוח אלהים בך והארה והשכל וחכמה יתירה ומרובה נמצא בך :

וכען . ועתה הוכנסו לפני החכמים האשפים אשר יקראו הכתב הזה ולהודיע לי הפתרון ולא יכלו להגיד פתרון הדבר ואף שגם קרוא מקרא לא יוכלו הנה כחש לו לכסות קלון חכמי עמו מה דאפשר :

תכול . אם תוכל :

ואנה . ואני שמעתי עליך אשר תוכל לפתור פתרון דבר ולהתיר דברים קשורים וסתומים : כען . עתה אם תוכל לקרוא את הכתב כאשר קראו חכמי עמי ועוד תוסיף עליהם להודיע לי אף הפתרון אזי תלבש מלבוש ארגמן ורביד של זהב יושם על צוארך ותמשול בשליש המלכות :

ונבזביתך . דורנותך : לאחרן הב . לאחר תן :

באדין . אז השיב דניאל ואמר לפני המלך מתנותך יהיה לעצמך ומרבית הבזבוז שאתה רוצה לבזבז תן לאחר וכאומר אף אם תתן לחכמי בני עמך בעבור הקריאה לבד לא אתקנא בהם : ברם . אבל אקרא הכתב למלך ואגיד לו אף הפתרון ומבלי מתן :

ונבזביתך . ענין דורון גדול כמו מתנן ונבזבה ( לעיל ב ) :

אנת . אתה המלך שמע נא הנה אלהי עליון נתן לנ''נ אבוך מלכות וגדולה וכבוד ותפארת :

די הוה צבא . למי שהיה חפץ : הוה מחא . מחייה :

ומן רבותא . ומרוב הגדולה אשר נתן לו כל עממיא וכו' היו חרדים ומתפחדים מפניו : די הוה . אשר היה רוצה היה הורג ואשר היה רוצה היה מכה ואשר היה רוצה היה מגביה ואשר היה רוצה היה משפיל :

זייעין . ענין חרדה ורתת כמו והיה רק זועה ( ישעיה כח ) :

וכדי רם לבביה . וכאשר רם לבבו : להזדה . להרשיע : הנחת . הוריד : העדיו מינה . הסירו ממנו :

וכדי . וכאשר רם לבבו להתגאות וחיזק רוחו להרשיע אז הורד מן כסא מלכותו והוסר הכבוד ממנו :

טריד . נגרש :

ומן בני אנשא . מן בני אדם נתגרש והושם לבבו עם החיות להיות דומה להם ועם הפראים היה מושבו וכבקרים האכילו עשב השדה ומטל השמים נתכבד גופו כי ישב מבלי מחסה : עד די . עד אשר ידע והכיר אשר אלהי עליון מושל במלכות אנשים ולמי אשר יחפוץ יעמיד על המלוכה :

ערדיא . פראים כמו ומוסרות ערוד ( איוב לט ) :

כל קבל די כל דנה ידעת . כל עומת אשר כל זה ידעת שאירע לאביך והיה לך להיות ירא מלפני הקב''ה :

ואנת . ואתה בנו בלשאצר לא הכנעת לבך בעבור אשר ידעת כל זאת :

ועל מרא . ועל אדון השמים נתגאית ואת הכלים של ביתו הביאו לפניך ואתה והשרים שלך והמלכה שלך ופלגשך שתו בהם יין : ולאלהי כספא וכו' . אשר לא יראו ולא ישמעו ולא ידעו מאומה הנה להם שבחת : ולאלהא . אבל אל האלוה אשר נשמתך בידו וכל דרכך מסורים לו והמה בידו הנה אותו לא פארת :

שליח פסא די ידא . נשלח כף יד : וכתבא דנה רשים . וזה המכתב אשר חקק :

באדין . אז בעבור זה נשלח מלפניו כף של יד וכתב את הכתב הזה :

רשים . ענין כתיבה וכן את הרשום בכתב ( לקמן י ) :

מנא מנא . מנה אלהא . כלומר מנא זהו פירושו מנה אלהא מלכותך :

ודנה . וזהו קריאת הכתב אשר כתב מנא מנא וכו' וארז''ל הכתב היה מסודר בשלש שורות זו למטה מזו ובהעליונה היה כתוב ממתו''ס ובשניה היה כתוב ננקפ''י ובשלישית היה כתוב אאלר''ן ולזה לא יוכלו חכמיו לקרותו כי הם קראו כל שורה לעצמה ולא היה להם שום ענין והבנה אבל דניאל קרא מלמעלה למטה ר''ל תיבה הראשונה עשה מצרוף שלש אותיות הראשונות שבשלש השורות ויצא א''כ תיבת מנ''א וכן מצרוף האותיות השניות יצא תיבת מנ''א ומהשלישית יצא תיבת תק''ל ומהרביעית יצא ופ''ר ומהחמישית יצא סי''ן וצרף הרביעית עם החמישית והרי ופרסי''ן :

והשלמה . חשב קץ שנפסק מלכות של אביך וזרעו ומצא שכבר הושלמה :

דנה . זה פתרון הדבר : מנא . ר''ל פתרון של תיבת מנא הוא לומר שהאלהים מנה מנין ימי מלכותך והשלים אותה כי בא מועד והשנות הדבר פעמים לומר שהמנין בדקדוק :

תקל תקילתא במאזניא . תקל זהו פירושו נשקלת לפניו במאזנים ונמצאת חסר מכל צדקה :

תקל . פתרון של תקל הוא לומר נשקלת לפניו במאזני משקל ונמצאת חסר ר''ל לא נמצא בך זכות להכריע הרשע ולהאריך הזמן :

פרס פריסת מלכותך וגו' . כלומר ופרסין משמע שני פרסין האחד פריסת מלכותך נשתברה מלכותך והשני שנתנה למדי ופרס :

פרס . ר''ל פתרון של ופרסין הוא לומר אשר נשברה מלכותך ונתונה היא למדי ופרס וזהו ופרסין בלשון רבים ע''ש הפריסה וע''ש פרס והוי''ו היתירה היא המורה על מדי שהיו לאחדים עם פרס כי הוי''ו בא להוסיף וכאומר מדי ופרס :

פרס . ענין שבירה כמו הלא פרוס לרעב לחמך ( ישעיה נח ) :

באדין . אז אמר בלשאצר והלבישו את דניאל מלבוש ארגמן ושמו על צוארו רביד של זהב והכריזו עליו אשר יהיה מושל שליש במלכות :

בה בליליא . בלילה ההוא נהרג בלשאצר מלך כשדים :