בית קודם הבא סימניה

דניאל פרק-ז

דניאל פרק-ז

{א}
בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֗ה לְבֵלְאשַׁצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל דָּנִיֵּאל֙ חֵ֣לֶם חֲזָ֔ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשֵׁ֖הּ עַֽל־מִשְׁכְּבֵ֑הּ בֵּאדַ֙יִן֙ חֶלְמָ֣א כְתַ֔ב רֵ֥אשׁ מִלִּ֖ין אֲמַֽר׃
באדין חלמא כתב . אז ( החלום כתב ) וראשי הדברים אמר :
בשנת . בשנה האחת לבלשאצר : חלם . ראה דניאל חלום : וחזוי ראשה . בהיותו ישן על משכבו והוא כפל ענין במ''ש כי החלום באה במראות המוח שבראש : באדין . אז כתב לעצמו לזכרון את כל דברי החלום אבל לזולתו אמר רק ראשית הדברים ולא כולם :

{ב}
עָנֵ֤ה דָנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוִ֖י עִם־לֵֽילְיָ֑א וַאֲר֗וּ אַרְבַּע֙ רוּחֵ֣י שְׁמַיָּ֔א מְגִיחָ֖ן לְיַמָּ֥א רַבָּֽא׃
וארו . והנה : ארבע רוחי שמיא מגיחין וגו' . ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם ונלחמות עם הים הגדול וסוערות אותו :
ענה . הרים קול ואמר ולא ספר הכל כ''א ראש מלין אמר לבני דורו : חזה . רואה הייתי במראה עם שינת הלילה ר''ל בעת השינה : וארו . ר''ל והנה בארבע רוחות השמים מנשבות רוחות ויוצאות ממקומן אל הים הגדול :
וארו . כמו ואלו ר''ל והנה : מגיחן . ענין יציאה כמו גוחי מבטן ( תהלים כב ) :

{ג}
וְאַרְבַּ֤ע חֵיוָן֙ רַבְרְבָ֔ן סָלְקָ֖ן מִן־יַמָּ֑א שָׁנְיָ֖ן דָּ֥א מִן־דָּֽא׃
וארבע חיון . וד' חיות : שנין דא מן דא . משונות זו מזו :
וארבע חיון . ארבע חיות גדולות עולות מן הים והיו משונים במראיהם זה מזה :

{ד}
קַדְמָיְתָ֣א כְאַרְיֵ֔ה וְגַפִּ֥ין דִּֽי־נְשַׁ֖ר לַ֑הּ חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּי־מְּרִ֨יטוּ גַפַּ֜יהּ וּנְטִ֣ילַת מִן־אַרְעָ֗א וְעַל־רַגְלַ֙יִן֙ כֶּאֱנָ֣שׁ הֳקִימַ֔ת וּלְבַ֥ב אֱנָ֖שׁ יְהִ֥יב לַֽהּ׃
קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה . היא כאריה ולה כנפי נשר זו היא מלכות בבל שהיתה מושלת באותה שעה וכך ראה אותה ירמיה שנאמר עלה אריה מסבכו ( ירמיה ה ) ואומר הנה כאשר ידאה וגו' ( שם מח ) : עד די מריטו גפה . נמרטו כנפיה זו היא רמז למפלתה : ונטילת מן ארעא . ל' נסתלק מן הארץ רמז שתבטל המלכות מן הארץ : ולבב אנש . ל' חלשות כמו ידעו הגוים אנוש המה סלה :
קדמיתא . הראשונה תארה כאריה ולה כנפים כשל נשר : חזה . רואה הייתי עומדת על עמדה עד אשר נתלשו כנפיה ונשאת מן הארץ ממקום איתן וחוזק מעמדה בעזר טיסת כנפיה שהנה להועיל לבל תפול : ועל רגלין . ועמדה על רגליה לבד כבן אדם כי מעתה לא היה לה עוד עזר מטסת הכנפים לעמוד בחוזק רב : ולבב . ונתן לה לבב בן אדם שאין לו לב אמיץ כלב האריה והוא מרמז על בבל שנאמר בנ''נ עלה אריה מסובכו ( ירמיה ד' ) ואף עליו נאמר הנשר הגדול ( יחזקאל יז ) וסופה עדי אובד :
מריטו . תלשו כמו ואמרטה משער ראשי ( עזרא ט ) :

{ה}
וַאֲר֣וּ חֵיוָה֩ אָחֳרִ֨י תִנְיָנָ֜ה דָּמְיָ֣ה לְדֹ֗ב וְלִשְׂטַר־חַד֙ הֳקִמַ֔ת וּתְלָ֥ת עִלְעִ֛ין בְּפֻמַּ֖הּ בֵּ֣ין (שניה) [שִׁנַּ֑הּ] וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לַ֔הּ ק֥וּמִֽי אֲכֻ֖לִי בְּשַׂ֥ר שַׂגִּֽיא׃
אחרי . אחרת : תנינה . שעלתה שניה מן הים : דמיה לדוב . זה רמז למלכות פרס שתמלך אחר בבל שאוכלים ושותים כדוב ומסורבלים בבשר כדוב : דמיה לדוב . לדב כתיב כמו דיבא תרגום של זאב שאף זאב נקראת מלכות פרס שנא' ע''כ הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם : ולשטר חד הקימת . ולצד א' עמדה רמז לשיפסוק מלכות בבל תמתין פרס שנה אחת שתמלך מדי : ותלת עלעין בפומיה . שלש צלעות רבותינו פירשו ג' מדינות היו תמיד מורדות בה ומשלימות עמה פעמים בולעתן ופעמים פולטתן זהו בפומה בין שניה פעמים חוץ לשניה פעמים לתוכן ואני אומר תלת עלעין שלשה מלכים שיעמדו לפרס כורש ואחשורוש ודריוש שבנה הבית : בשר שגיא . בשר הרבה :
וארו . והנה חיה אחרת שניה לה דמתה לדוב וזמן מה הועמדה לצד אחד ושלשה צלעות בפיה בין שניה וכן אמרו לה קומי אכלי בשר הרבה והוא מרמז על מלכות פרס שאוכלים ושותים כדוב ומסורבלים בבשר כדוב ומה שהקימת לסטר חד הוא לרמז שלא תמשול בממשל רב מיד אחר מפלת בבל ורק בארצה תמשול משך השנה אשר משלה מדי אחר בבל וקודם לה ותלת עלעין ירמז על שלשת המלכים אשר תעמיד והם כורש ואחשורוש ודריוש שבנה הבית ובשר שגיא ירמוז על רב העושר כמ''ש בכורש ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים ( ישעיה מה ) :
ולשטר . צלע ת''א סטר :

{ו}
בָּאתַ֨ר דְּנָ֜ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית וַאֲר֤וּ אָֽחֳרִי֙ כִּנְמַ֔ר וְלַ֨הּ גַּפִּ֥ין אַרְבַּ֛ע דִּי־ע֖וֹף עַל־(גביה) [גַּבַּ֑הּ] וְאַרְבְּעָ֤ה רֵאשִׁין֙ לְחֵ֣יוְתָ֔א וְשָׁלְטָ֖ן יְהִ֥יב לַֽהּ׃
גפין ארבע וגו' . וארבעה ראשין . הם ד' מושלים שחלק להם אלכסנדרוס מוקדון במותו את מלכותו כמו שכתוב בספר יוסף בן גוריון שהחיה הזאת השלישית היא מלכות אנטיוכוס ונקרא נמר על שם שהיתה גוזרת גזרות על ישראל מנומרות ומשונות זו מזו : ושלטן יהב לה . וממשלה נתנה לה :
באתר . אחר זה רואה הייתו והנה אחרת עולה כנמר ועל גופה ארבע כנפים כשל עוף וארבע ראשים היו לחיה ההיא וממשלה ניתן לה והוא מרמז על מלכות יון ע''ש שגזרו גזרות על ישראל משונות זה מזה כנמר הזה המנומר בחברבורות וגפין ארבע וארבעה ראשין ירמז שאחרי מות אלכסנדרוס מלך מוקדון מלך יון נחלקה מלכותו לארבע מלכיות והם רומא ומצרים וא''י ופרס :
באתר . כמו בתר בלא אל''ף :

{ז}
בָּאתַ֣ר דְּנָה֩ חָזֵ֨ה הֲוֵ֜ית בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֗א וַאֲר֣וּ חֵיוָ֣ה (רביעיה) [רְֽבִיעָאָ֡ה] דְּחִילָה֩ וְאֵֽימְתָנִ֨י וְתַקִּיפָ֜א יַתִּ֗ירָא וְשִׁנַּ֨יִן דִּֽי־פַרְזֶ֥ל לַהּ֙ רַבְרְבָ֔ן אָֽכְלָ֣ה וּמַדֱּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א (ברגליה) [בְּרַגְלַ֣הּ] רָפְסָ֑ה וְהִ֣יא מְשַׁנְּיָ֗ה מִן־כָּל־חֵֽיוָתָא֙ דִּ֣י קָֽדָמַ֔יהּ וְקַרְנַ֥יִן עֲשַׂ֖ר לַֽהּ׃
בחזוי ליליא . בלילה אחרת , השלש הראשונות ראה בלילה אחת , וזו בלילה אחרת על שם שהיא שקולה כנגד שלשתן בויקרא רבה : ושנין די פרזל לה . שיני ברזל לה : ומדקה . מדיקה ושוחקת הדק : ושארא . מותר אכילתה : וקרנין עשר . עשר קרנות זו פי' לו המלאך שהם עשרה מלכים שיעמדו לרומי קודם לאספסיינוס שחרב את הבית :
באתר . אחר זה רואה הייתי במראה שינת הלילה והנה עולה חיה הרביעי' נוראה ובעלת אימה ולה חוזק יתירה ומרובה ולה שינים של ברזל והמה גדולות ואכלה ושחקה הדק והנשאר רמסה ודרכה ברגלה : והיא משניה . היתה משונה מן כל החיות אשר עלו לפניה ועל כי לא מצא לה דמיון בכל החיות שבעולם לזה לא אמר למה היתה דומה כמו שאמר בשלש הראשונות ואך אמר שהיתה משונה מהן : וקרנין . והיה לה עשר קרנות בראשה :
רפסה . רמסה כמו מתרפס ברצי כסף ( תהלים סח ) :

{ח}
מִשְׂתַּכַּ֨ל הֲוֵ֜ית בְּקַרְנַיָּ֗א וַ֠אֲלוּ קֶ֣רֶן אָחֳרִ֤י זְעֵירָה֙ סִלְקָ֣ת (ביניהון) [בֵּֽינֵיהֵ֔ן] וּתְלָ֗ת מִן־קַרְנַיָּא֙ קַדְמָ֣יָתָ֔א (אתעקרו) [אֶתְעֲקַ֖רָה] מִן־(קדמיה) [קֳדָמַ֑הּ] וַאֲל֨וּ עַיְנִ֜ין כְּעַיְנֵ֤י אֲנָשָׁא֙ בְּקַרְנָא־דָ֔א וּפֻ֖ם מְמַלִּ֥ל רַבְרְבָֽן׃
ואלו . כמו וארו לשון הנה : ממלל רברבן . דברי גאוה , הוא טיטוס שאחז''ל שחרף וגדף ונכנס להיכל בעזות פנים :
משתכל . מתבונן הייתי בהקרנות והנה קרן אחרת קטנה עלה ביניהם וג' מן הקרנות הראשונות נעקרו מלפניה : ואלו . והנה עינים כעיני אדם היה בקרן זה ואף פה מדבר דברים גדולים ונפלאים והוא מרמז על מלכות ישמעאל החזקה עד למאוד ומושלת זמן רב ומעבדת בפרך וקרנין עשר ירמוז כי תשפוט מלכות ישמעאל ברוב הישוב ובהם עשר מלכיות אדירים והם בראשן ואצפהן וחלימן ומיכה ומצרים ואפריקי ומלכות ישמעאל שוכני אוהלים ופלשתים ואלברבר וכוש וקרן זעירה ירמוז על הדבר העתיד להיות סמוך לביאת הגואל כי תצא עם ממזרח ותשוב לתורת ישמעאל ותשחית מהם שלש מלכיות והמלך מהעם הבא ממזרח יהיה חכם ונבון ומדבר נפלאות מול המקום :

{ט}
חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית עַ֣ד דִּ֤י כָרְסָוָן֙ רְמִ֔יו וְעַתִּ֥יק יוֹמִ֖ין יְתִ֑ב לְבוּשֵׁ֣הּ ׀ כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר וּשְׂעַ֤ר רֵאשֵׁהּ֙ כַּעֲמַ֣ר נְקֵ֔א כָּרְסְיֵהּ֙ שְׁבִיבִ֣ין דִּי־נ֔וּר גַּלְגִּלּ֖וֹהִי נ֥וּר דָּלִֽק׃
די כרסון רמיו . כסאות הוטלו ונתקנו לישב במשפט אחד לדין וא' לצדקה לישראל : ועתיק יומין יתיב . הקב''ה יושב למשפט על המלכות הזו ועל שלפניה שהכעיסו לפניו והציקו לבניו : כתלג חיור . ללבן עונות עמו : ושער ראשה כעמר נקא . מנקה עצמו מזכיות שיש לעכו''ם לפניו ומשלם להם כל שכרם בעולם הזה בויקרא רבה :
חזה . רואה הייתי כל זאת עד אשר הושלך והושם כסא וזקן מיושן בימים ישב על הכסא ולבושו היה לבן כשלג ושער ראשו היה כצמר נקי : כרסיה . כסא היה ניצוצות של אש גלגלי הכסא היה אש בוער :
ועתיק . ענין מיושן כמו והדברים עתיקים ( דה''א ד' ) :

{י}
נְהַ֣ר דִּי־נ֗וּר נָגֵ֤ד וְנָפֵק֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי אֶ֤לֶף (אלפים) [אַלְפִין֙] יְשַׁמְּשׁוּנֵּ֔הּ וְרִבּ֥וֹ (רבון) [רִבְבָ֖ן] קָֽדָמ֣וֹהִי יְקוּמ֑וּן דִּינָ֥א יְתִ֖ב וְסִפְרִ֥ין פְּתִֽיחוּ׃
די נור . של אש : נור דלק . אש בוערה : נגד ונפק . מושך ויצא : ישמשוניה . לעתיק יומין : דינא יתיב . המשפט נתישב לפניו : וספרין פתיחו . הספרים נפתחו ספרי העבירות והרעות שעשו :
נהר . נחל של אש היה נמשך ויוצא מלפניו אלף פעם אלף ישרתו אותו ורבוא פעם רבוא יעמדו לפניו : דינא . עדת המשפט היה יושב ולפניהם ספרים פתוחים וזהו כי ראה את השכינה בדמות זקן להורות שהוא מלא רחמים ולבושיה כתלג לרמז כי ילבין עון עמו ושער ראשה כעמר נקי לרמז שינקה אותם מפשעם והב''ד של מעלה ישבו למשפט ולפניהם ספרי הזכרונות ממעשה בני אדם :
ורבו . הוא עשרת אלפים :

{יא}
חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית בֵּאדַ֗יִן מִן־קָל֙ מִלַּיָּ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י קַרְנָ֖א מְמַלֱּלָ֑ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּ֨י קְטִילַ֤ת חֵֽיוְתָא֙ וְהוּבַ֣ד גִּשְׁמַ֔הּ וִיהִיבַ֖ת לִיקֵדַ֥ת אֶשָּֽׁא׃
מן קל מליא . מקול הדברים הגבוהים שהקרן מדברת עלתה חמתו של עתיק יומין : עד דקטלת חיותא והובד גשמה . אבד גופה : ליקדת אשא . ללבת אש הוא אשו של יעקב והיה בית יעקב אש וגו' ( עובדיה א ) :
חזה . רואה הייתי אז מחמת קול דברי הגדולות אשר דברה הקרן הקטנה : חזה . רואה הייתי עד אשר בעבור זה נהרגה החיה ונאבד גופה ונתנה לשריפת אש :

{יב}
וּשְׁאָר֙ חֵֽיוָתָ֔א הֶעְדִּ֖יו שָׁלְטָנְה֑וֹן וְאַרְכָ֧ה בְחַיִּ֛ין יְהִ֥יבַת לְה֖וֹן עַד־זְמַ֥ן וְעִדָּֽן׃
ושאר חיותא העדיו שלטנהון . ולשאר המלכיות הסירו מן השמים ממשלתהון : וארכה בחיין יהיבת להון . וזמן נתן להם בחיים עד יום מועד לעתיד לבא מלחמות גוג ומגוג : ארכה . המתנה :
ושאר חיותא . ושאר החיות הם שלש הראשונות : העדיו . הוסר ממשלתם והמתנת זמן להשאר בחיים ניתן להם עד זמן ועדן ור''ל עד עת קבוע וירמז אשר בעבור דברי מלך המזרח יאבד המקום כל מלכות ישמעאל ושאר מלכיות העכו''ם יוסר ממשלתם כ''א בזמנו אבל ישארו בחיים עד בואם למלחמה עם גוג מלך המגוג ואז יפלו בנופלים :
וארכה . ענין המתנה ואריכת זמן : זמן ועידן . הם שמות ( יד ) וליה . ונתן לו הממשלה והכבוד והמלוכה וכל העכו''ם יעבדו לו : נרדפים וכן אדמת עפר ( לקמן יב ) :

{יג}
חָזֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֔א וַאֲרוּ֙ עִם־עֲנָנֵ֣י שְׁמַיָּ֔א כְּבַ֥ר אֱנָ֖שׁ אָתֵ֣ה הֲוָ֑ה וְעַד־עַתִּ֤יק יֽוֹמַיָּא֙ מְטָ֔ה וּקְדָמ֖וֹהִי הַקְרְבֽוּהִי׃
כבר אנש אתה . הוא מלך המשיח : ועד עתיק יומיא . שהיה יושב במשפט ודן את האומות : מטה . הגיע :
חזה . רואה הייתי במראות שינת הלילה והנה עם ענני השמים היה בא כדמות בן אדם ועל מלך המשיח ירמז : ועד עתיק . והגיע עד הזקן המיושן בימים והקריבו אותו לפניו :

{יד}
וְלֵ֨הּ יְהִ֤יב שָׁלְטָן֙ וִיקָ֣ר וּמַלְכ֔וּ וְכֹ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א אֻמַיָּ֛א וְלִשָּׁנַיָּ֖א לֵ֣הּ יִפְלְח֑וּן שָׁלְטָנֵ֞הּ שָׁלְטָ֤ן עָלַם֙ דִּֽי־לָ֣א יֶעְדֵּ֔ה וּמַלְכוּתֵ֖הּ דִּי־לָ֥א תִתְחַבַּֽל׃
וליה יהיב שלטן . ולאותו בן אדם נתן ממשלת האומות דימה כחיות וישראל דימה כבן אדם על שהם ענותנים ותמימים : די לא יעדה . לא יסור :
וליה . ונתן לו הממשלה והכבוד והמלוכה וכל העכו''ם יעבדו לו : שלטוניה . ממשלתו תהיה ממשלת עולם אשר לא תסור ומלכותו תהיה נצחי אשר לא תושחת :

{טו}
אֶתְכְּרִיַּ֥ת רוּחִ֛י אֲנָ֥ה דָנִיֵּ֖אל בְּג֣וֹא נִדְנֶ֑ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַהֲלֻנַּֽנִי׃
אתכרית רוחי . לשון כי יכרה ( שמות כב ) ולשון ארמי ועברי שוין בו כלומר נסחה מתוך עומק כרייתה : בגו נדנה . בתוך תיקה נרתק שלו כלומר נבהלה רוחי בתוך הגוף מן החלום הזה :
אתכרית . ואני דניאל נכרתה רוחי בתוך חיקה ר''ל בתוך הגוף כאומר עם כי לא יצאה מ''מ נכרתה במקומה והוא מל' גוזמא והפלגה : וחזוי . מראית ראשי הבהיל אותי :
נדנה . ענין תיק ונרתק כמו וישב חרבו אל נדנה ( דה''א ד ) :

{טז}
קִרְבֵ֗ת עַל־חַד֙ מִן־קָ֣אֲמַיָּ֔א וְיַצִּיבָ֥א אֶבְעֵֽא־מִנֵּ֖הּ עַֽל־כָּל־דְּנָ֑ה וַאֲמַר־לִ֕י וּפְשַׁ֥ר מִלַּיָּ֖א יְהוֹדְעִנַּֽנִי׃
קרבת על חד מן קאמיא . קרבתי אצל א' מן העומדים שם לפני עתיק הימים המלאכים נקראו עומדים שנא' ( זכריה ג' ) בין העומדים האלה מפני שאין להם קפצים : ויציבא אבעא מנה . והאמת שאלתי ממנו :
קרבת . קרבתי אל אחד מן העומדים הם מלאכי מעלה שאין בהם ישיבה : ויציבא . בקשתי ממנו פתרון האמת על כל זאת ואמר לי והודיע לי פתרון הדברים והוא כפל ענין במ''ש :

{יז}
אִלֵּין֙ חֵיוָתָ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י אִנִּ֖ין אַרְבַּ֑ע אַרְבְּעָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקוּמ֥וּן מִן־אַרְעָֽא׃
ארבעה מלכין . ד' מלכיות :
אלין . אלה החיות הגדולות אשר המה במספר ארבע הפתרון הוא אשר ארבעה מלכים יעמדו מן הארץ :

{יח}
וִֽיקַבְּלוּן֙ מַלְכוּתָ֔א קַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְיַחְסְנ֤וּן מַלְכוּתָא֙ עַֽד־עָ֣לְמָ֔א וְעַ֖ד עָלַ֥ם עָלְמַיָּֽא׃
ויקבלון מלכותא קדישי עליונין . אלו ישראל שיטלו המלכות מהרביעית :
ויקבלון . אח''ז יקחו המלוכה קדושי עליונים הם ישראל עליונים במעלה : ויחסנון . ינחלו המלוכה עד עולם וחזר ופירש עד עלם עלמיא ור''ל עד עולם ממש כי לפעמים יאמר עולם על זמן ארוך כמו ועבדו לעולם ( שמות כא ) :

{יט}
אֱדַ֗יִן צְבִית֙ לְיַצָּבָ֔א עַל־חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א דִּֽי־הֲוָ֥ת שָֽׁנְיָ֖ה מִן־(כלהון) [כָּלְּהֵ֑ין] דְּחִילָ֣ה יַתִּ֗ירָה (שניה) [שִׁנַּ֤הּ] דִּֽי־פַרְזֶל֙ וְטִפְרַ֣יהּ דִּֽי־נְחָ֔שׁ אָֽכְלָ֣ה מַדֲּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א בְּרַגְלַ֥יהּ רָֽפְסָֽה׃
אדין צבית ליצבא . אז חפצתי לעמוד על האמת מן החיה הרביעית : די הות שניה מן . כולהון דחילה יתירה . אשר היתה משונה מכולן באימה יתירה :
אדין . אז חפצתי לדעת אמיתת הפתרון על החיה הרביעית אשר היתה משונה בתארה ובמעשיה מן כולן בהשתנות רב : דחילה . נוראה יתירה ומרובה שיניה של ברזל וצפרניה של נחשת ואכלה ושחקה הדק והנשאר רמסה ברגלה :

{כ}
וְעַל־קַרְנַיָּ֤א עֲשַׂר֙ דִּ֣י בְרֵאשַׁ֔הּ וְאָחֳרִי֙ דִּ֣י סִלְקַ֔ת (ונפלו) [וּנְפַ֥לָה] מִן־(קדמיה) [קֳדָמַ֖הּ] תְּלָ֑ת וְקַרְנָ֨א דִכֵּ֜ן וְעַיְנִ֣ין לַ֗הּ וְפֻם֙ מְמַלִּ֣ל רַבְרְבָ֔ן וְחֶזְוַ֖הּ רַ֥ב מִן־חַבְרָתַֽהּ׃
ונפלה מן . קדמה תלת . ונפלו מפניה שלש מן הראשונו' : וקרנא דכן ועינין לה . והקרן אשר כזאת ועינים לה ככתוב למעלה :
ועל קרניא . גם חפצתי לדעת אמיתת הפתרון על עשרת הקרנים אשר בראשה והקרן האחרת הקטנה אשר עלתה ונפלו שלשה מלפניה : וקרנא . ופתרון הקרן התמוה הזאת אשר עינים לה ופה המדבר גדולות ונפלאות ומראה גדול בתמהון מן חברותיה :

{כא}
חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וְקַרְנָ֣א דִכֵּ֔ן עָבְדָ֥ה קְרָ֖ב עִם־קַדִּישִׁ֑ין וְיָכְלָ֖ה לְהֽוֹן׃
חזה הוית . בחלומי הראשון שספרתי למעלה : עם קדישין . עם ישראל :
חזה . גם חפצתי לדעת פתרון מה שרואה הייתי אשר הקרן הזאת עשתה מלחמה עם ישראל הקדושים ויכלה להם ונצחם :

{כב}
עַ֣ד דִּֽי־אֲתָ֗ה עַתִּיק֙ יֽוֹמַיָּ֔א וְדִינָ֣א יְהִ֔ב לְקַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְזִמְנָ֣א מְטָ֔ה וּמַלְכוּתָ֖א הֶחֱסִ֥נוּ קַדִּישִֽׁין׃
ודינא יהיב לקדישי עליונין . ונקמה נתן להם ממנה :
עד די אתה . עד אשר בא הזקן המיושן בימים ונתן משפט לקדישי עליונים ר''ל שפט משפט ישראל מיד קרן הזאת : וזמנא . והגיע העת ונחלו ישראל הקדושים את המלוכה ור''ל כל הדברים האלה חפצתי לדעת פתרונם :

{כג}
כֵּן֮ אֲמַר֒ חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א מַלְכ֤וּ (רביעיא) [רְבִיעָאָה֙] תֶּהֱוֵ֣א בְאַרְעָ֔א דִּ֥י תִשְׁנֵ֖א מִן־כָּל־מַלְכְוָתָ֑א וְתֵאכֻל֙ כָּל־אַרְעָ֔א וּתְדוּשִׁנַּ֖הּ וְתַדְּקִנַּֽהּ׃
כן אמר . כה ענני המלאך הפותר לי את החלום :
כן אמר . כן השיב לי המלאך החיה הרביעית תרמז כי מלכות רביעית תהיה בארץ אשר תהיה משונה מאד מכל המלכיות ותחריב כל הארץ ותדוש אותה ותשחק אותה הדק :
ותדושנה . מל' דישה :

{כד}
וְקַרְנַיָּ֣א עֲשַׂ֔ר מִנַּהּ֙ מַלְכוּתָ֔ה עַשְׂרָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקֻמ֑וּן וְאָחֳרָ֞ן יְק֣וּם אַחֲרֵיה֗וֹן וְה֤וּא יִשְׁנֵא֙ מִן־קַדְמָיֵ֔א וּתְלָתָ֥ה מַלְכִ֖ין יְהַשְׁפִּֽל׃
וקרניא עשר . וקרנים י' אשר ראיתי לה זה פתרונו : מנה מלכותא . מאותה המלכות : ואחרין יקום אחריהון . והאחרון יקום אחריהן הוא טיטוס :
וקרניא . עשרת הקרנים ירמזו אשר מן המלכות ההיא יעמדו עשר מלכים ר''ל במלכות ישמעאל יהיו עשר מלכיות הם הנזכרים למעלה : ואחרן . הקרן הזעירה יורה אשר המלך אשר יעמוד אחריהם והוא יהיה משונה מן הראשונים וישפיל מהם שלשה מלכים :

{כה}
וּמִלִּ֗ין לְצַ֤ד (עליא) [עִלָּאָה֙] יְמַלִּ֔ל וּלְקַדִּישֵׁ֥י עֶלְיוֹנִ֖ין יְבַלֵּ֑א וְיִסְבַּ֗ר לְהַשְׁנָיָה֙ זִמְנִ֣ין וְדָ֔ת וְיִתְיַהֲב֣וּן בִּידֵ֔הּ עַד־עִדָּ֥ן וְעִדָּנִ֖ין וּפְלַ֥ג עִדָּֽן׃
לצד עלאה . כלפי מעלה : ולקדישי עליונין יבלא . ולישראל יטריח ויציק : ויסבר להשניא זמנין ודת . ידמה בלבו להעבירם על כל מועדיהם ודתיהם : עד עידן ועידנין ופלג עידן . קץ סתום הוא זה כאשר נאמר לדניאל סתום הדברים וחתום ודרשוהו הראשונים איש לפי דעתו וכלו הקצים ויש לנו לפותרו עוד כאשר ראיתי כתוב בשם רב סעדיה הם אלף וג' מאות ול''ה שנים האמור בסוף הספר אשרי המחכה וגו' ופי' המועד עד עת שני עתים וחצי עת ואמר שהעתים הם ד' מאות ופ' שמיום צאתם ממצרים עד שנבנה הבית , וד' מאות ועשר ימי מקדש ראשון הרי תת''ץ ועוד חצי העת הזה תמ''ה הרי אל''ף של''ה את אלה חשוב מעת הוסר התמיד עד שוב זבח התמיד אל מקומו והוא הוסר שש שנים לפני החורבן ויש קצת ראיה בספר זה , ועוד יש מביאין ראיה לחשבון זה הסתר אסתיר פני הסתר אסתיר בגי' אלף ושל''ה :
ומלין . והוא ידבר דברי חרוף מול העליון ואת ישראל קדישי עליונים ישחית כי רוב בני הגולה המה במלכות ישמעאל : ויסבר . ויחשב לשנות מישראל זמן המועדים ומשפט התורה ויהיו מסורים בידו עד עת וחוזר ומפרש כמה היא העת ואמר שהעת יהיה עדן ועדנין ופלג עדן ר''ל שתי שנים וחצי שנה יהיו מסורים בידו :
יבלא . מל' בליה והפסד : ויסבר . ענין מחשבה ובדרז''ל סברוהו רבנן : עדן . כן התרגום של עת ושל שנה :

{כו}
וְדִינָ֖א יִתִּ֑ב וְשָׁלְטָנֵ֣הּ יְהַעְדּ֔וֹן לְהַשְׁמָדָ֥ה וּלְהוֹבָדָ֖ה עַד־סוֹפָֽא׃
ודינא יתב . והדין נתישב לפני המקום : ושלטנה יהעדון . ושולטנו וממשלת של אותו המלכות יסירו מן השמים :
ודינא . ואח''ז ישב עדת המשפט ויסירו ממשלתו להשמידו ולהאבידו עד סופו ותכליתו :

{כז}
וּמַלְכוּתָ֨ה וְשָׁלְטָנָ֜א וּרְבוּתָ֗א דִּ֚י מַלְכְוָת֙ תְּח֣וֹת כָּל־שְׁמַיָּ֔א יְהִיבַ֕ת לְעַ֖ם קַדִּישֵׁ֣י עֶלְיוֹנִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְכֹל֙ שָׁלְטָ֣נַיָּ֔א לֵ֥הּ יִפְלְח֖וּן וְיִֽשְׁתַּמְּעֽוּן׃
וישתמעון . יהיו נשמעים למצותו לעשותו :
ומלכותא . והמלכות והממשלה והגדולה של מלכיות העכו''ם אשר תחת כל השמים יהיה נתון לעם קדושי עליונים והם ישראל : מלכותה . מלכותו תהיה מלכות עולם וכל המושלים יעבדו אותו ואליו ישמעו לכל אשר יצום :

{כח}
עַד־כָּ֖ה סוֹפָ֣א דִֽי־מִלְּתָ֑א אֲנָ֨ה דָֽנִיֵּ֜אל שַׂגִּ֣יא ׀ רַעְיוֹנַ֣י יְבַהֲלֻנַּ֗נִי וְזִיוַי֙ יִשְׁתַּנּ֣וֹן עֲלַ֔י וּמִלְּתָ֖א בְּלִבִּ֥י נִטְרֵֽת׃
עד כה . עד כאן : שגיא רעיוני יבהלונני . הרבה היו מחשבותי מבהלות אותי : וזיוי ישתנון . מראית יופי ותארי נשתנו : בלבי נטרת . בלבי צפנתי :
עד כה . עד הנה סוף של דבר החזון : אנה . אני דניאל הרבה מאוד הבהילו אותי מחשבותי וזוהר פני נשתנה עלי והדבר ההיא שמרתי בלבי כי לא אמר לבני דורו כ''א ראשית הדברים ולא כולם וכמ''ש למעלה ראש מלין אמר :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור