ולבור . ולברר : את כל זה . ביררתי והבחנתי , אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים , הוא עוזרם והוא שופטם כדי להטיבם באחריתם : ועבדיהם . הם תלמידיהם משמשיהם הולכי אורחותם : גם אהבה גם שנאה . אין יודעין שאר הבריות ואין מכירין לתת לב במה יאהבו למקום ובמה הם שנואים : הכל לפניהם . לפני הצדיקים והחכמים :

כי את כל זה . האמור למעלה שמתי אל לבי , ולברר ממנו את כל זה אשר הצדיקים והחכמים עצמם ומעשיהם אשר יעשו הכל המה ביד האלהים , והם אינם שולטים לא בעצמם ולא במעשיהם : גם אהבה . אפילו האהבה שאוהבים את מי , גם השנאה ששונאים את מי , אין האדם יודע מהו הסיבה : הכל לפניהם . כל אלה נגזר מן השמים לפני בואם :

ולבור . ולברר : ועבדיהם . מעשיהם . כמו לכן יכיר מעבדיהם ( איוב לד כה ) :

הכל כאשר לכל . הכל נותנים ללבם כאשר מגיע לכל אדם שסוף דבר לתת לכל איש כדרכיו : מקרה אחד . ויודעים שסוף הכל אשר צדיק ואשר רשע למות ומקרה אחד יש בעולם הזה לכולם כל זה הם יודעים ואף על פי כן בוחרים להם דרך הטוב לפי שיודעים שיש הפרש ביניהם לעולם הבא : לצדיק . כגון נח : לרשע . פרעה נכה זה נצלע וזה נצלע : לטוב . זה משה : לטהור . זה אהרן : ולטמא . אלו מרגלים , אלו אמרו שבחה של ארץ ישראל ואלו אמרו גנותה אלו לא נכנסו לארץ ואלו לא נכנסו לארץ הרי מקרה אחד להם : ולזובח . זה יאשיהו שנאמר ( ד''ה ב לז ) ויזבח יאשיהו : ולאשר איננו זובח . זה אחאב שביטל את ישראל מעלות לרגל זה מת בחצים וזה מת בחצים : כטוב . זה דוד : כחוטא . זה נבוכדנאצר , זה בנה בית המקדש וזה החריבו זה מלך ארבעים שנה וזה מלך ארבעים שנה : הנשבע . זה צדקיהו שנשבע לשקר שנאמר ( ד''ה ב לז ) גם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו וגומר : כאשר שבועה ירא . זה שמשון שנאמר ( שופטים יג ) ויאמר אליהם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם למדנו שהיתה שבועה חמורה לו זה מת בניקור עינים וזה מת בניקור עינים , על כן :

הכל כאשר לכל . הכל יבוא להם כמו שיבוא לכל . וחוזר ומפרש מקרה אחד לצדיק ולרשע וגו' : לטוב . המטיב עם הבריות : ולטהור . המחשב בדברי קדושה : ולטמא . המחשב בדברים מגונים וקלות ראש : ולזבח . קרבנות לשמים : כטוב כחוטא . בענין המקרה כמו הטוב כן הוא החוטא , וכמו החוטא כן הוא הטוב : הנשבע . הרגיל בשבועה ולא יחשוש פן לא יוכל לקיימה : כאשר שבועה ירא . החדל מן השבועה , כי ירא פן לא יוכל לקיימה :

כטוב כחוטא . בא בשתי כפי''ן ויורה על דמיון גמור . וכן כעמי כעמך ( מ''א כב ד ) :

לב בני האדם מלא רע . שאומרים אין דין פורענות לרשעים אין הכל אלא לפי המקרה פעמים לצדיק ופעמים לרשע : ואחריו אל המתים . וסופן יורדים לגיהנם :

זה רע וגו' . רוצה לומר בכל מה שנעשה בעולם אין דבר רע וקשה כזה אשר מקרה אחד יקרה לכל בני האדם : וגם . בעבור זה גם לב בני האדם מלא מחשבת רע לחשוב שאין השגחה ואין משפט : והוללות . בכל ימי חייהם יש בלבבם שיעמום וערבוב הדעת : ואחריו . אחר השיעמום יורדים אל המתים , רוצה לומר לא הלכה מהם השיעמום עד כי מתו ושכבו בקבר עם המתים , ואבד אם כן סברם ותוחלתם :

כי מי אשר יבחר . אל כל החיים יש בטחון . כי בעודו בחיים אפילו הוא רשע ונתחבר לרשעים כמו שנאמר אל כל החיים אפילו לרשעים יש בטחון שמא ישוב לפני מותו : כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת . ושניהם רשעים . טוב היה לו לנבוזראדן שהיה עבד רשע ונתגייר שלא הקדימתו מיתה מנבוכדנאצר רבו שנקרא אריה שנאמר ( ירמיה ד ) עלה אריה מסובכו ומת ברשעו בגהינם ועבדו בגן עדן , ורבותינו דרשו לענין מחתכין את הנבילה לפני הכלבים בשבת ומת המוטל בחמה אסור לטלטלו אלא אם כן הניחו עליו תינוק או ככר :

כי מי . מבני האדם ואפילו הוא רשע וחוטא : אשר יחבר . אשר יתחבר עצמו אל כל החיים , ואפילו גם המה רשעים , מכל מקום כשעוד הוא חי יש לו בטחון לרשת עולם הבא אולי ישים על לבו וישוב לפני מותו : כי לכלב חי . על הכלב החי יאמר שהוא טוב יותר מן האריה המת , וכאומר כן הוא בבני אדם שהחי יותר טוב מן המת הואיל ולחי יש בטחון :

כי החיים יודעים שימותו . ואולי ישובו אל לבם יום המיתה וישובו מדרכם אבל משמתו אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר פעולה שיעשו מן המיתה ואילך אלא מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת :

יודעים שימותו . ומתפחדים אם כן מן הדין ומתחרטים על פשעם : אינם יודעים מאומה . רוצה לומר אין להם מה לדעת ואין תועלת בידיעה , כי אחר המיתה אין מועיל חרטה : ואין עוד להם שכר . אין מקום לעשות עוד מצות לקבל שכר פעולה : כי נשכח זכרם . אלא נשכח זכרם , כי כשהאדם חי ומתחרט על פשעו או עושה מצוה נזכר אז לטובה מה שאין כן המתים :

גם אהבתם . שאהבו פתי ולצון : גם שנאתם . ששנאו דעת : גם קנאתם . שהקניאו להקב''ה במעשה ידיהם : וחלק אין להם וגו' . בכל אשר נעשה וגו' . לא הועיל להם זכות בן ובת לאותן רשעים שעבדו ע''א ואין להם כפרה לאחר מיתה :

גם אהבתם וגו' כבר אבדה . רוצה לומר מעתה אין תועלת במה שיאהבו דעת וישנאו רשע ויקנא קנאת המקום להתקצף על עוברי רצונו : וחלק וגו' . מעתה ועד עולם אין להם עוד חלק בכל הדבר אשר נעשה בזה העולם :

לך אכול בשמחה . אבל אתה הצדיק שכבר רצה הקב''ה מעשיך הטובים ותזכה לעולם הבא לך אכול בשמחה :

לך אכול . רוצה לומר אין מהראוי לך להצטער ולסגף כי לך אכול וגו' : כי כבר רצה . רוצה לומר וזהו אם כבר רצה האלהים את מעשיך על ידי שעשית הטוב והישר ומעשיך רצויים לפני המקום אז תתענג ותשמח :

לך . הוא ענין זרוז : כי . אם :

בכל עת יהיו בגדיך לבנים . התקן עצמך בכל שעה במעשה טוב שאם תמות היום תכנס בשלום , ומשל שלמה החכם את הדבר לאדם שהזמינו המלך ליום סעודה ולא קבע לו זמן אם חכם הוא או פקח מיד מכבס כסותו ורוחץ וסך וכן עת מחר עד עת יקרא אל הסעודה יהיו כל שעה בגדיו לבנים והוא רחוץ וסך כך דרשוהו רבותינו במסכת שבת :

בכל עת . גם תתענג במלבוש נקי , ובכל עת יהיו בגדיך לבנים ונקיים , ועל ראשך לא יחסר השמן , כי בכל עת תסוך ראשך בשמן למען התענג :

ראה חיים עם אשה אשר אהבת . ראה והבן ללמוד אומנות להתפרנס ממנו עם ת''ת אשר בידך : כי הוא חלקך בחיים . אם עשית כן יהיה חלקך זה חיים בעה''ז להתפרנס מן האומנות ובעה''ב שיגיעת שניהם משכחת עון :

ראה חיים . עכשיו אמר דרך כלל ראה שיהא חייך חיים , רוצה לומר להתענג בטוב , כי חיי צער לא יקרא חיים : עם אשה . גם אתה תתענג גם האשה אשר אהבת לקחת לך לאשה , לא תהיה עינה צרה בך . לכן עמה תתענג כל ימי חיי ההבל אשר קצב ונתן לך המקום לחיות בעולם ( וקורא לימי חיי האדם ימי חיי הבל לפי שאינם נצחיים ) . או רוצה לומר שב בשלום עם אשתך שתהא חייך חיים , כי חיי מריבה לא יקראו חיים : כל ימי הבלך . כן תתנהג כל ימי הבלך : כי הוא . הדבר הזה לבד הוא חלקך בימי החיים ולא יותר : ובעמלך . בכל העמל והטורח שאתה עמל בזה העולם , אין לך בהם חלק רק זה לבד :

כל אשר תמצא ידך לעשות . רצון קונך בעוד שאתה בכחך עשה : כי אין מעשה וגו' . בשאול . לזכותך משתמות ואם עשית כן אין לך שום חשבון בשאול שתדאג ממנו , וכן המקרא מסורס , כי אין מעשה ודעת וחכמה בשאול לרשעים ולא חשבון לצדיקים כשיתנו החוטאים דין וחשבון וכך נדרש במדרש והבא לפותרו בלא סירוס כמשמעו פותר חשבון לשון מחשבה מה יוכל עוד לעשות להפטר מן הדין :

כל אשר וגו' . עודך חי עשה כל אשר תשיג ידך לעשות בכחך , הן מעשה המצות הן מעשה התענוגים : כי אין מעשה וגו' בשאול . כי כשתהיה בקבר אין שם מעשה התענוג ומחשבת בינה ודעת חכמה : אשר אתה הולך שמה . לפי שבכל עת מתקרב יום המיתה לבוא אל הקבר , לזה אמר אשר אתה הולך שמה , באלו הולך להתקרב אל הקבר :

תמצא . תשיג ותוכל : וחשבון . מחשבת בינה : בשאול . בקבר :

שבתי וראה . כמו זכר . ווי''דונט בלע''ז : לא לקלים המרוץ . לא עמדה לעשאל קלותו משהגיע פקודתו : ולא לגבורים המלחמה . לא עמדה לאבנר גבורתו משהגיע יומו : וגם לא לחכמים לחם . כגון אני שהיה לחמי ליום ( מלכים א ד ) ששים כור סולת וגו' ועכשיו זה חלקי מכל עמלי מקלי ומקידה : וגם לא לנבונים עושר . כגון איוב בתחלה ( איוב א ) ויהי מקנהו וגומר כשבאה שעתו אמר ( שם יט ) חנוני אתם ריעי : ולא ליודעים חן . הרי משה אין יודע ונבון ממנו בישראל ולא מצא חן בתפלתו שיכנס לארץ : כי עת ופגע . כמשמעו , ד''א כי עת יקרה אותם והפגיעה והתחינה יהיו רגילין בהם שלא יבואו לדברים הללו :

שבתי וראה . חזרתי וראיתי בעולם אשר הרדיפה לא הועילה לקלי המרוץ , כי לא נמלטו בנוסם מפני הרודף : ולא לגבורים המלחמה . הגבורה לא הועילה לגבורים להיות להם נצחון המלחמה : לא לחכמים לחם . לא הועיל החכמה לחכמים להשיג לחם מאכלם : לא לנבונים עושר . התבונה לא הועילה לנבונים להשיג העושר : לא ליודעים חן . הידיעה לא הועילה אל היודעים ידיעות רבות מוחלפות למצוא על ידם חן בעיני הבריות : כי עת ופגע . עת רעה ופגיעות מות יקרה את כולם הקלים והגבורים וכו' :

כי . אשר : המרוץ . מלשון ריצה ורדיפה : ופגע . ענינו מכת מות . כמו גש פגע בו ( ש''ב א טו ) : יקרה . מלשון מקרה :

כדגים שנאחזים במצודה . כדגים גדולים שנאחזים במצודה גרועה וחלוש' ופירשו רבותינו היא חכה שאינה אלא כמין מחט ודג גדול נלכד בה : כהם יוקשים בני האדם . במכשול קטן וחלש כמו המצודה הרעה והפח נכשלים בני אדם בעת פקודת רעתם כשבא עתם ליפול הרעה עליהם פתאום במצודה רעה מלאווי''שה בלעז : כהם . כמותם :

כי גם . טרם בוא העת והפגע לא ידע האדם עת בואם , כי פתאום יבואו : כדגים . כמו הדגים שנאחזים פתאום במצודה רעה ומכאיבה , וכמו הצפרים האחוזות פתאום בפח : כהם . כמו אלו כן בא פתאום מוקש על בני האדם לעת בוא הרעה , כשתפול עליהם פתאום :

שנאחזים . מלשון אחיזה ולכידה : במצודה . מלשון צייד , והוא כעין רשת שצדין בו : רעה . רוצה לומר מכאיבה : בפח . הוא הרשת : כהם . כמותם : יוקשים . מלשון מוקש :

גם זה ראיתי . על שאמר למעלה לא לחכמים לחם , חזר להלל את החכם . וכאומר אף שאין החכמה מועיל להשיג את הלחם , עם כל זה אין להשליך את החכמה מנגד , כי גם זה ראיתי מדבר חכמה בזה העולם : וגדולה . החכמה הזאת חשובה היא אצלי :

עיר קטנה . ראיתי עיר קטנה , ודבר קל הוא לכבוש עיר קטנה הואיל ואפשר לסבבה : ואנשים בה מעט . להלחם מול האויב הבא עליה : ובא אליה . לכבשה : מלך גדול . רוצה לומר בעם רב : ובנה עליה . ממעל לה וגבוהים ממנה בנה מבצרים גדולים בקומה , למען יעלו עליהם להשליך למטה לתוך העיר אבנים וכלי משחית . וכאומר בהיות כן אין ספק שתלכד העיר :

מצודים . כמו מצדות סלעים ( ישעיה לג טז ) :

ואדם לא זכר . לא היה חושבו לכלום :

ומצא בה . ונמצא בתוך העיר איש דל שהיה חכם ביותר , והוא בחכמתו מלט את העיר מיד המלך הבא עליה : ואדם . קודם שמלט את העיר לא זכר מי מבני האדם את האיש המסכן ההוא , כי היה נבזה בעיני כל ולא עלה זכרונו בפי אנשים , וכאומר אם היה נחשב מתחלה בעבור החכמה לא היה פלא כל כך מה שמלט את העיר , כי החשיבות הועילה אל החכמה , אבל הואיל ולא היה נחשב לכלום , אם כן החכמה לבדה עשתה את זאת :

מסכן . עני ורש . כמו ילד מסכן ( לעיל ד יג ) :

ואמרתי אני . בראותי כן טובה חכמה מגבורה והרי חכמתו של זה בזויה לכולם ועכשיו כולם נמלטו על ידו , ומדרש אגדה עיר קטנה זה הגוף : ואנשים בה מעט . אלו איבריו של אדם : מלך גדול . זה יצר הרע שכל איבריו מרגישים בו : איש מסכן . יצר טוב :

ואמרתי . בראותי כן אמרתי טובה החכמה יותר מן הגבורה , הואיל ועל ידי החכמה נמלטה העיר מיד המלך הגבור : וחכמת המסכן בזויה . כאשר הנה החכמה לבדה עשתה את זאת , כי חכמת המסכן היא בזויה ודבריו אינם מקובלים ולא קנה החשיבות בעבור החכמה , ואם כן לא היה בו חשיבות שתועיל אל החכמה למלט את העיר :

בנחת נשמעים . מקובלים הם לבריות : מזעקת מושל בכסילים . מלכי האומות ע''א , משה נפטר זה כמה שנים ועדיין גזירותיו מקובלים על ישראל וכמה מלכי האומות גוזרים גזירות על ישראל ואין דבריהם מתקיימין :

בנחת נשמעים . אף כי ידבר בנחת מבלי זעקה , המה נשמעים ומקובלים : מזעקת . יותר מדברי זעקת מושל הנחשב בין הכסילים , רוצה לומר אחד מהכסילים . ( הדבר הנאמר בזעקה מזרז יותר מדבר הנאמר בנחת ובשפלות קול ) :

בנחת . רוצה לומר בשפלות קול :

טובה חכמה מכלי קרב . חכמתה של סרח שנאמר ( שמואל ב כ ) ותבא האשה אל העם בחכמתה עמדה להם יותר מכלי קרב שהיה בידם להלחם עם יואב : וחוטא אחד יאבד טובה הרבה . אילולי שהרגה לשבע בן בכרי היו כולם אבודים על ידו , ד''א וחוטא אחד יאבד טובה הרבה , הרי שהיו ישראל מחצה צדיקים ומחצה רשעים ובא אחד וחטא ועשאן מרובים נמצא שהכריע את כולם לחובה :

טובה חכמה . יותר תועלת בא מן החכמה , ממה שבא מכלי קרב , כי על ידי החכמה יוכל יותר להנצל מן המיתה ממה שינצל על ידי כלי קרב : וחוטא אחד . אם מבעלי החכמה נמצא חוטא אחד , אזי רבים מושכים ידיהם מן החכמה באומרם מה הועילה החכמה לזה החוטא , אם כן החוטא הזה יאבד טובה הרבה , כי על ידו רבים משכו ידיהם מן החכמה המביא טובה :

מכלי קרב . כלי מלחמה . כמו המלמד ידי לקרב ( תהלים קמד א ) :