זבובי מות יבאיש יביע וגו' . כגון בימי החורף שאין בזבובין כח והם קרובים למות גם אם בא לתוך שמן רוקח ומתערב בבשמים הוא מבאישו והוא מעלה קצף שקורין אשקו''מא בלעז ונראה בו כמין אבעבועות וזה משמעו של יביע הרי דבר קל שהפסיד דבר חשוב כך יקר מחכמה ומכבוד הסכלות מעט שהרי הכריע את כולם הרי שהיה אדם זה שקול במחצה עבירות ומחצה זכיות ובא ועבר עבירה אחת והכריעתו לכף חובה נמצאת סכלות זה שהוא דבר מועט יקר ושוקל וכבד יותר מכל החכמה והכבוד שהיה בו שהרי הכריע את כולם : יקר . לשון כובד , הוא כבד ושקול יותר מן החכמה וכבוד שבו , ומדרש אגדה מושלים יצר הרע לזבובי מות : יבאיש יביע . שם טוב שהוא ערב משמן רוקח :

זבובי מות . זבובים מתים כל אחד מהם שיפול לתוך שמן רוקח המריח הרבה , עם כל זה הזבוב הזה יבאיש את השמן ולא יפסיק הביאוש , כי הזבוב יביע את הביאוש כמעין הנובע , אם כן הרי דבר קל הפסיד דבר חשוב : יקר מחכמה . כן אדם היקר וחשוב בעבור החכמה והכבוד הנמצא בו , עם כל זה אם גם ימצא בו סכלות מעט , משחית הסכלות את חשיבותו :

יבאיש . ענין סרחון : יביע . מלשון נביעה : רוקח . מעורב בבשמים . כמו רוקח מרקחת ( שמות ל כה ) : יקר . ענין חשיבות . כמו אבנים יקרות ( מ''א ז ט ) :

לב חכם לימינו . חכמתו מזומנת להטותו אל דרך המיומנת לטובתו : ולב כסיל לשמאלו . לעקשו מן הדרך המיומנת שהיא תפארת ונוחה לו :

לב . רוצה לומר השכל הנטוע בלב : לימינו . רוצה לומר מזומן לו בכל עניניו ומיד ימצאנו בעת הצורך . ואמר בלשון השאלה , לפי שימין האדם מזומנת ומהירה יותר מן השמאלית : לשמאלו . רוצה לומר אינו מזומן ואינו מהיר בעת הצורך :

ואמר לכל סכל הוא . בהליכתו ובדבורו הכל מכירין שהוא שוטה :

וגם בדרך . אפילו בהיותו בדרך שלא במקום מושבו אפילו כשהוא הולך ואינו מתעכב נראה לכל שהוא חסר שכל : ואמר לכל . רוצה לומר מעשיו ועניניו לא בהשכל , וכאילו בפיו יאמר לכל שהוא סכל :

אם רוח המושל . מושל העולם תעלה עליך לדקדק אחריך במדת הדין : מקומך אל תנח . מדתך הטובה אל תנח לומר לו מה יועיל צדקתי לי : כי מרפא . דקדוקי הדין ביסורין הבאין עליך מרפא הוא לעונותיך ויניח לך חטאים הגדולים :

אם רוח המושל . אם תעלה עליך חמת המושל אל תניח מקום מושבך לברוח מפניו : כי מרפא . כי הרפיון מה שתהיה רפוי ממנו ואינך נמסר בידו , זה יניח ויצבור חטאים גדולים , כי בברחך תוסיף חטא , ולא יחמול עליך כאשר ישיג אותך :

רוח . ענינו כעס וחימה . כמו ינחל רוח ( משלי יא כט ) : תנח . ענין עזיבה : מרפא . מלשון רפיון : יניח . מלשון הנחה :

כשגגה שיוצא מלפני השליט . דומה הוא לשליט שהוציא דבר שגגה מפיו שוגג ואי אפשר לחזור כך אומר הקב''ה ואין להשיב :

יש רעה . אשר ראיתי תחת השמש : כשגגה . ממשלת המושל מצריכו לעשות פעמים הפוך הראוי , ומראה לעם כאילו שגג בדבר , אשר לא כן הוא :

נתן הסכל במרומים רבים . זו היא הרעה שהיא כשגגה שיוצא מלפני השליט שניתן השטות והרשע במרומי גובה שהגביהם הקב''ה את הכסילים ואת הרשעים שאני רואה ברוח הקדש שהם עתידים לפשוט יד בהיכלו ולשום אותותם אותות : ועשירים בשפל ישבו . ישראל שכל הגדולה והכבוד שיש להם עכשיו בימי , עתידים לישב בשפל שנאמר ( איכה ב ) ישבו לארץ ידמו :

נתן הסכל . רוצה לומר וזהו הכסיל ניתן במקומות גבוהים מקומות שאין ראוי לו והעשירים הראויים לכבוד ישבו במקום שפל ונמוך . וזה נראה כאילו בשגגה נעשה אבל לא כן הוא :

הסכל . הכסיל : במרומים . מלשון מרום וגובה : רבים . רוצה לומר גדולים : בשפל . מקום נמוך :

ראיתי עבדים על סוסים . כשדים הם שנאמר בהם ( ישעיה כג ) זה העם לא היה יתעלו להיות על סוסים מוליכים את שבויי ישראל אסורים בקולרין : הולכים כעבדים על הארץ . לפני קרונין של כשדים :

על סוסים . רוכבים על סוסים מה שאין ראוי להם : כעבדים . כמו שראוי לעבדים : על הארץ . הולכים ברגליהן על הארץ :

חופר גומץ . שוחה : בו יפול . פעמים שהוא נופל בו כלומר יש לך חורש רעה וסופו לשוב עליו בסוף שכלה זרעו של נבוכדנצר ע''י כלי בית המקדש שנאמר ( דניאל ח ) ועל מרי שמיא התרוממת : פורץ גדר . סייג של חכמים לעבור על דבריהם : ישכנו נחש . מיתה בידי שמים ולפי שדבר בלשון פריצת גדר הזכיר בתשלומין לשון נשיכת נחש שהוא דר בחורי נקבי כתלי בתים פרוצים :

חופר גומץ . החופר בור שיפול בו הזולת , אזי החופר עצמו יפול בו , רוצה לומר המכין תקלה לחבירו הוא בעצמו נתקל בו : ופורץ גדר . ההורס גדר של אבנים למען יצאו החוצה הנחשים הדרים בנקבי חורי הגדר ויזיקו לבני אדם , אזי הנחש ישך את ההורס עצמו . והוא כפל ענין במלות שונות :

חופר . כורה : גומץ . גומא ובור ואין לו חבר ומענינו יובן פתרונו : ופורץ . ענין הריסה : גדר . כותל אבנים : ישכנו . מלשון נשיכה ונכיתה :

מסיע אבנים יעצב בהם . מסיע אבנים ממחצבתם בהרים מתיגע להם : יעצב . לשון יגיעה כמו ( בראשית ג ) בעצבון תאכלנה כלומר כל אדם לפי מלאכתו עצבונו אף עושה רעה לפי זריעתו יקצור . יסכן בם . יתחמם בם כמו ( מלכים א א ) ותהי לו סוכנת אף העוסק בתורה ובמצות סופו ליהנות מהם :

מסיע אבנים . העוקר אבנים ומסיעם ממקומם להשליכם בחוצות למען יכשלו בהם בני אדם , אזי המסיע עצמו יעצב על ידם , כי הוא עצמו יוכשל בהם : בוקע עצים . להפיל הבקיעות על בני אדם להרגם אזי הבוקע בא על ידם לידי סכנה , כי עליו יפלו . וכפל הדבר פעמים רבות וכדרך המקרא ולומר שבכל פעם הוא כן :

מסיע . מלשון הסעה ועקירה ממקומם . כמו ויסיעו אבנים גדולות ( מ''א ה יא ) : יעצב . מלשון עצבון : בוקע . ענין חתוך : יסכן . מלשון סכנה :

אם קהה הברזל . חרבות צורים שקיהו פיהם וחדודם : והוא לא פנים קלקל . ואינם לטושים ומרוטים ( יחזקאל כא ) למען היות להם ברק , אע''פכ וחיילים יגבר מגביר הוא במלחמה את גבורי החיילים לנצח : ויתרון הכשר חכמה . ומעלת כשרון יש עוד לחכמה יותר מן . הברזל אם תלמיד חכם משחיר פניו ברעב ואתה רואהו מסכן בין העשירים הרבה חיילים מתגברים על ידו ועל תתמה על ו''יו וחיילים כי הרבה ווין נופלים כן בלשון עברית כמו ( תהלים . ג ) אם ראית גנב ותרץ עמו ( שמות טו ) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה והרבה מפורשים כזה :

אם קהה הברזל . אם ברזל להב החרב נעכר ונחשך . ולתוספת ביאור אמר והוא לא פנים קלקל , רוצה לומר שמראית פניו אינו לטוש וזכוך : וחילים יגבר . עם כל זה מגביר הוא במלחמה את אנשי החיל לנצח את הנלחמים בהם : ויתרון הכשיר חכמה . עוד יתר כשרון יש לחכמה , וכמו שנאמר טובה חכמה מכלי קרב :

קהה . ענינו עכירות וחושך . כמו והנה כהה הנגע ( ויקרא יג נו ) , ובאה הקו''ף במקום הכ''ף כי גיכ''ק מתחלף : קלקל . ענין לטישה וזכוך . כמו קלקל בחצים ( יחזקאל כא כו ) והוא מלשון נחושת קלל ( שם א ) : וחילים . אנשי חיל יוצאי מלחמה : ויתרון . מלשון יתר ומרובה : הכשיר . ענין ישר וטוב :

אם ישך הנחש . את איש : בלא לחש . מחמת שלא לחשו החבר שלא ישוך : ואין יתרון . לחבר הרשע שהיה רגיל ללחשו בלא לחש כך אם בני עירך נכשלים באיסורין מחמת שאין חכם דורש להם ומלמדם את חוקי התורה אין יתרון לו בשתיקותו ולא ישתכר :

אם ישך הנחש . את איש הוא בעבור שלא לחשו החבר שלא ישוך , אבל אם היו לחשו ומזהירו לא היה נושך : ואין יתרון לבעל הלשון . המלשין אין לו מעלה יתירה מן הנחש , וכאומר שהוא עוד גרוע מן הנחש , כי דומים הם במה שאין להם הנאה במעשיהם , והנחש אם לחשו עליו ומזהירו אינו נושך , והמלשין הלא הוא מוזהר ועומד ואינו עוזב דרכו :

ישוך . מלשון נשיכה : לחש . הם דברים ידועים ידבר על הנחש שלא ישך ועל שהדרך לאומרו בשפלות קול לכן יקרא לחש : לבעל הלשון . זה המלשין ומדבר לשון הרע :

דברי פי חכם חן . על שומעיהם ונשמעים לו וטוב לו שנוטל גדולה עליהם : ושפתות כסיל תבלענו . זה המסית את חבירו מדרך טובה כגון בלעם שפרץ גדרן של אומות שגדרו עצמן מן העריות מדור המבול ואילך והוא יעץ להם להיות מפקירין נשותיהם לזנות :

דברי פי חכם חן . הדברים היוצאים מפי חכם מעלים חן בעיני הבריות , ולכן כולם אוהבים אותו וחפצים בטובתו : ושפתות כסיל . הדברים היוצאים משפתות הכסיל הם משחיתים אותו , כי לא בדעת ידבר , ועל ידי זה מוכן הוא אל ההשחתה :

תבלענו . ענין השחתה . כמו בלע ה' ( איכה ב ב ) :

תחלת דברי פיהו סכלות . כשאמר לו הקב''ה ( במדבר כב ) מי האנשים האלה עמך היה לו להשיב ה' אתה יודע והוא אמר בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי כלומר אם בעיניך אני נבזה חשוב אני בעיני מלכי הארץ : ואחרית פיהו הוללות . שיעמום וערבוב לכה איעצך זמת אולת :

תחלת . ראשית מאמריו הוא סכלות , וסופו הוא שיעמום רעה , רוצה לומר מתחלה עד סוף המה דברי שטות ושיעמום :

והסכל ירבה דברים . שהיה מתפאר בעצמו שהיה יודע דעת עליון . כי לא ידע האדם מה שיהיה . לו לאחר זמן שהרי הלך ליטול שכרו במדין ולא ידע שיפול בחרב , ולפי פשוטו הסכל ירבה דברים גוזר ואומר מחר אעשה כן לפלוני ואינו יודע מה יהיה מחר : ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו . כלומר לא סוף דבר שאינו יודע מה יהי' לאחר זמן אלא אף ההווה עכשיו מאחריו שלא כנגד עיניו אלא מאחורי ערפו מרחוק צריך הוא שיהא מי יגיד לו :

והסכל . אף שהסכל מרבה דברים , עם כל זה עם כל רבוים אדם השומע אמריו לא ידע מה שיהיה תכלית מאמריו ועיקר כונתו : ואשר יהיה . ואפילו אם הסכל יאמר לאדם דבר מוחש אשר יהיה מאחרי האדם שלא כנגד עיניו אלא מאחורי ערפו , אף שהוא קל לדעת ולהבין , מכל מקום אין ידוע לו , כי מי יגיד לו , הואיל ובסכל אין אומר ואין דברים :

עמל הכסילים תיגענו . כסילותם גורם להם עמל המיגען אשר לא למדו דרכי מבואות העיר ומתיגע ליכנס דרך פחתים ובצעי המים ויגע בטביעות רגליו בבוץ כלומר עצלות של עוזבי התורה גורם להם יגיעת עמל בגיהנם , אשר לא ידע ללכת אל נתיב אמת לפרוש מן העביר' לפי שלא למד תורה שנא' ( תהלים קיט ) נר לרגלי דבריך :

עמל הכסילים . טורח הכסילים תיגע את כל אחד מהם , כי לפי כסלותם טורחים הרבה בדבר שאין בו טורח , והרי הם יגעים בעבור רוב הטורח . וחוזר ומפרש לדוגמא שזהו הכסיל אשר לא ידע ללכת אל עיר , כי לא מצא חכמה ללכת בדרך כבושה , והולך הוא בשביל קטן ותועה בדרך וטורח הרבה ומתיגע :

תיגענו . מלשון יגיעה :

אי לך ארץ שמלכך . בזמן שמלכך ודייניך מתנהגים בנערות :

אי לך ארץ . אוי לך ארץ אשר מלכך מתנהג בנערות ואינו משים לבו בתקון המדינה : ושריך . על ידי זה גם שריך אוכלים בקומם בבוקר , הפך מאמר הכתוב דינו לבוקר משפט :

אי לך . אוי לך . וכן ואי לו האחד שיפול ( לעיל ד י ) : נער . רוצה לומר עושה מעשה נערות :

בגבורה ולא בשתי . שעוסקין בגבורת החכמה והבינה ולא בשתיית יין :

אשריך ארץ . מאושר ומשובח אתה ארץ אשר מלכך הוא בן גדולים , כי מלך כזה לא יתנהג בנערות : ושריך . על ידי זה גם שריך לא יאכלו עד בוא עת האוכל וטרם יאכל ישפט משפט העם : בגבורה . כל עסקם בגבורת המלחמה ובתחבולותיו ואינם עוסקים בשתיית היין :

אשריך . ענין שבח והלול . כמו כי אשרוני בנות ( בראשית ל יג ) : בן חורים . כן יקראו הגדולים אנשי השם . כמו ולחורים ולסגנים ( נחמיה ב טז ) : בשתי . מלשון שתיה :

בעצלתים ימך המקרה . כשאדם מתעצל ואינו מתקן פרצה קטנה שבתקרת הבית : ימך המקרה . ישפל הבנין המקרה את הבית והמסכך עליו : ידלוף . יטפטף דלף גשמים כלומר כשישראל מתעצלים בתורה הם נמקים ובית גאון עוזם חרב ומך :

בעצלתים . בעבור ידים עצלתים נעשה תקרת הבית מך ודל , רוצה לומר שמתקלקל התקרה אם בעליו מתעצלים לתקנו בכל עת : ובשפלות ידים . בשביל שמשפיל ידיו למטה ואינו מרים אותם לעשות בהם מלאכת תקון הגג , אזי יטפטף אל הבית מי גשמים . וכפל הדבר במלות שונות :

בעצלתים . מלשון עצלות ורוצה לומר ידים עצלתים , ולזה אמר בלשון רבים : ימך . ענין עניות ודלות . כמו כי ימוך אחיך ( ויקרא כה כה ) : המקרה . התקרה המסכך על הבית : ידלוף . ענין הזלה וטפטוף . כמו דלף טורד ( משלי כז טו ) :

לשחוק עושים לחם לחדוות מזמוטי חתנים ומלכים עושים סעודה וסתם סעוד' גדולה קרויה לחם כמו דאת אמר ( דניאל ה ) בלשצר מלכא עבד לחם רב : ויין . משקין בסעודה אשר ישמח החיים : והכסף יענה את הכל . אם אין כסף אין סעודה לפיכך לא יתעצל אדם מן המלאכה כדי שיהא לו מה להוציא :

לשחוק . על שמחה לבדה עושים סעודה גדולה אבל בזולת שמחה אין דרך לעשותה , ויין משמח את החיים לבדם , רוצה לומר בני אדם בריאים כי לחלשי הטבע יזיק היין ומביא עוד עצבון : והכסף . אבל הכסף ישיב את הכל למלאות שאלת כולם , כי הכל צריכים אל הכסף בין על שמחה בין זולתה , בין בריא ובין חלש וכולם שואלים עליו וממלא הוא שאלתם . ומוסב על המקרא שלפניו מה שמגנה את העצלות , ואמר הלא הכסף צריך לכל , ובעבור העצלות הלא יחסר לו :

לשחוק . ענין שמחה וחדוה : לחם . סעודה גדולה קרוי בשם לחם . וכן עבד לחם רב ( דניאל ה א ) : חיים . רוצה לומר בריאים . כמו עד חיותם ( יהושע ה ) שרוצה לומר עד שנתרפאו ונעשו בריאים : יענה . מלשון עניה והשבת שאלה , ואמר בלשון שאלה ומליצה . ודוגמתו אענה את השמים וגו' ( הושע ב כג ) : במדעך . בדעתך ובמחשבתך : תקלל . מלשון קלות ובזיון : יא ( ג ) העבים . עננים : יריקו . ענין הזלה ושפיכה . כמו שמן תורק שמך ( שה''ש א ג ) : יהוא . כמו יהיה . או היו''ד מורה על העתיד וכאלו אמר יהיה הוא :

גם במדעך מלך . אפי' במחשבותיך בלא דבור , גם אפילו מלך אל תקלל לא תרגיז למלכו של עולם , ד''א כמשמעו מלך בשר ודם : עוף השמים . נשמה הנתונה בך שסופה לעוף על השמים : ובעל . כנפים . מלאך המלווה אותך כעניין שנאמר ( תהלים צא ) כי מלאכיו יצוה לך ולפי משמעו העוברים והשבים , יש לך לדאג מכל בריה שמא יש שומעין ויגיד לאחרים :

גם במדעך . אפילו במחשבתך אל תקלל את המלך ולא תחשוב שאין מי יודע מחשבתך להלשין אותך לפני המלך : ובחדרי משכבך . באחד מחדרי משכבך מקום שאין שם איש : עשיר . על פי רוב משלה יד העשיר לעשות רעה אל המקללו : כי עוף השמים . רוצה לומר חיש מהר יהיה נודע לו כאלו עוף השמים הוליך אליו את קול הקללה . ואף אם קלל במחשבה , מכל מקום ימצא מי שיבין הדבר ברמיזתו ויגיד לו : ובעל כנפים . הוא עוף השמים . וכפל הדבר במלות שונות : יגיד דבר . רוצה לומר דבר הקללה : יא ( א ) שלח לחמך על פני המים . ולא תחשוב שהמים יוליך אותו למרחוק למקום שלא תמצא אותו כי ברבות הימים תמצאנו . והוא ענין משל לומר תן מלחמך אף למי שתחשוב עליו שלא תראנו עוד לקבל ממנו הגמול כי אחר ימים רבים תקבל ממנו תשלום גמול :