קהלת פרק-ח{א}
מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא׃
מי כהחכם . מי בעולם חשוב כאדם חכם : ומי יודע פשר דבר . פשרון של דבר , כמו שמצינו בדניאל מתוך חכמתו שהיה חכם ביראת שמים נתגלו לו רזי פשרין , מי כמשה עושה פשרים בין ישראל לאביהם שבשמים : ועוז פניו ישונא . משאר הבריות עד ( שמות לד ) כי יראו מגשת אליו כי קרן עור פניו :
מי כהחכם . מי בעולם חשוב כאדם חכם : ומי יודע . הכ''ף של כהחכם משתמש בשתים , כאלו אמר ומי כיודע , רוצה לומר מי בעולם מאושר כאדם יודע פתרון כל דבר . והוא כפל ענין במלות שונות : תאיר פניו . כי בעבור החכמה כולם מחבבים אמריו ונשמעין לו , והוא דבר המרחיב לב האדם ומצהיל הפנים : ועוז פניו . חוזק מראית פניות נשתנה לשבח משאר בני האדם . והוא כפל ענין במלות שונות :
פשר . ענין פתרון ופירוש . כמו מפשר חלמיין ( דניאל ה יב ) : ועוז . חוזק : ישנא . מלשון השתנות :
{ב}
אֲנִי֙ פִּי־מֶ֣לֶךְ שְׁמ֔וֹר וְעַ֕ל דִּבְרַ֖ת שְׁבוּעַ֥ת אֱלֹהִֽים׃
אני פי מלך שמור . לפיכך אני צריך ונכון לשמור פי מלכו של עולם שהיא הטובה שבכולן : ועל דברת שבועת אלהים . שנשבענו לו בחורב לשמור מצותיו , ד''א אני נכון לשמור פי מלכי האומות המושלים בנו בגולגליות וארנוניות , ועל דברת שבועת אלהים , ובלבד שלא יעבירונו את השבועה שנשבענו למקום , ועל דברת , ואצל דברת שבועת אלהי אשמור פי המלכים , כן מצינו בחנניה מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנצר ( דניאל ג ) לך אמרין מלכא נבוכדנצר לא חשחין אנחנא על הדא פתגם להתבותך אם מלכא למה נבוכדנצר ואם נבוכדנצר למה מלכא אלא כך אמרו לו לך אנו אומרים דאת מלכא לנו לעבודה ולמסים ולגולגליות אך על דנא שאת אומר עלנא לעבוד עבודה זרה נכוכדנצר את ולא מלך ואת וכלבא שוין :
אני פי מלך שמור . הוא מקרא קצר , וכאלו אמר אני מזהירך ומלמדך פי מלך שמור לבל תמרה אמרי פיו : ועל דברת . אבל כשמצותו היה אצל דבר השבועה שהשבענו האלהים , רוצה לומר שלא יהיה הפך מצות המקום אשר עליהם נשבענו לו בחורב לעשותם ולקיימם :
ועל . ואצל . כמו והחונים עליו ( במדבר ב יב ) : דברת . מלשון דבור :
{ג}
אַל־תִּבָּהֵ֤ל מִפָּנָיו֙ תֵּלֵ֔ךְ אַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּדָבָ֣ר רָ֑ע כִּ֛י כָּל־אֲשֶׁ֥ר יַחְפֹּ֖ץ יַעֲשֶֽׂה׃
אל תבהל מפניו תלך . אל תהי נבהל לומר שתלך ותברח מפניו למקום שאינו שליט שם שבכל מקום הוא שליט : ואל תעמוד בדבר רע . אל תעמיד עצמך עוסק בדברים רעים : כי כל אשר יחפוץ . להפרע ממך רשות ויכולת בידו לעשות :
אל תבהל . אל תהיה נבהל לומר שתלך ותברח מפניו לבל ישיגך לעשות עמך רעה , אני מזהירך אל תעמוד בענין רע להמרות פי מלך בבטחון זה , כי כל מה שיחפוץ המלך יעשה , ואם יחפוץ ברעתך ישיגך במקום שברחת :
בדבר רע . בענין רע :
{ד}
בַּאֲשֶׁ֥ר דְּבַר־מֶ֖לֶךְ שִׁלְט֑וֹן וּמִ֥י יֹֽאמַר־ל֖וֹ מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃
באשר דבר מלך שלטון . בשביל אשר דבר הקב''ה מושל הוא ומי יאמר לו מה תעשה , ואם שומר מצוה אתה לא תדע דבר רע ולא תבואך :
באשר . בעבור אשר דבר מצות מלך הוא מושל בכל מקום ולא נמצא מי שימחה בידו לומר לו למה תעשה כזאת , וקשה אם כן להנצל מידו :
{ה}
שׁוֹמֵ֣ר מִצְוָ֔ה לֹ֥א יֵדַ֖ע דָּבָ֣ר רָ֑ע וְעֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֔ט יֵדַ֖ע לֵ֥ב חָכָֽם׃
ועת ומשפט ידע לב חכם . החכם יודע שיש עת קבוע לפקודת רשעים ומשפטי' יש לפני הקב''ה שסופו להפרע מהם , משפט יוסטי''צא בלעז והיא הפורענות :
ועת ומשפט . רוצה לומר אם אמנם אין לשמוע לעבור על אחת ממצות ה' אין כל העתים שוות , כי יש עת שהשעה צריכה לכך לעבור על המצוה למען שמוע דבר המלך לעשות גדר ומשמרת , וכן יש דבר מנהג המלכות הגוזר על כל אנשי המדינה , שמהראוי לשמוע לה ואם היא לעבור על המצות , כי דינא דמלכותא דינא :
ומשפט . ענין מנהג . כמו ומשפט הכהנים ( ש''א ב יג ) :
{ו}
כִּ֣י לְכָל־חֵ֔פֶץ יֵ֖שׁ עֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט כִּֽי־רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם רַבָּ֥ה עָלָֽיו׃
כי לכל חפץ . שהאדם עושה חפצו ועובר על דת יש עת להפרע ומשפט ופורענות מוכנת : כי רעת האדם רבה עליו . כאשר רבה רעת האדם ושאתו גדושה אז באה פקודתו , וכי משמש בלשון כאשר כמו ( שמות יח ) כי יהיה להם דבר בא אלי :
כי . כאשר : רעת . ענינו מחשבה . כמו בנתה לרעי ( תהלים קלט ב ) : רבה . גדולה :
{ז}
כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ יֹדֵ֖עַ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֑ה כִּ֚י כַּאֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶ֔ה מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃
כי איננו יודע מה שיהיה . כשהרשע עובר עבירה איננו נותן לבו למה שעתיד הקב''ה להביאו במשפט ואוי לו בכך : כי כאשר יהיה . הפורענות מי יגיד לו להמלך בו וליטול בו עצה וליטול רשות כי פתע פתאום יבואנו :
כי איננו יודע . רוצה לומר כי בתחלת המחשבה אין האדם יודע להשכיל מה שיהיה לאחרונה למען דעת ממנו העת והמשפט : כי כאשר יהיה . רוצה לומר ואף אם ישכיל מה בתחלת המחשבה מדבר שיהיה לאחרונה זהו דרך כלל אבל מי יגיד לו פרטי הדברים כאשר יהיו באמת בעת היותן כי מחשבת הלב לא תגיד כל זה לאדם בתחלת המחשבה כי אם אחר העמקת המחשבה בעיון רב , אז ישכיל ויבין את כל אלה , ולפיהן יוכל לדעת העת והמשפט :
{ח}
אֵ֣ין אָדָ֞ם שַׁלִּ֤יט בָּר֙וּחַ֙ לִכְל֣וֹא אֶת־הָר֔וּחַ וְאֵ֤ין שִׁלְטוֹן֙ בְּי֣וֹם הַמָּ֔וֶת וְאֵ֥ין מִשְׁלַ֖חַת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְלֹֽא־יְמַלֵּ֥ט רֶ֖שַׁע אֶת־בְּעָלָֽיו׃
אין אדם שליט ברוח . ברוחו ויצרו של שלוחו של מקום לכלוא ולמנוע ממנו את הרוח שבגופו שלא יטלנו מלאך המות : ואין שלטון . של שום מלך ניכר ביום מותו בכל מקום אתה מוצא והמלך דוד וביום מותו ( מלכים א ב ) ויקרבו ימי דוד למות לא הוזכר מלכות כאן : ואין משלחת במלחמה . זו לאמר אשלח בני או עבדי במקומי :
שליט ברוח . איננו מושל על רצון שליח המקום הבא ליטול את הנשמה , כי לא יוכל לבטל את רצונו לכלוא את הנשמה בתוך הגוף לבל יוכל לקחתה : ואין שלטון . אין הממשלה מועלת ביום המות להנצל על ידה מן המיתה : ואין משלחת במלחמה . הנשק המוכן בעת המלחמה אין מועיל להציל מן המות : ולא ימלט רשע . החרדה והבלבול מה שבעל זרוע מחריד ומבלבל את העומד עליו , החרדה ההיא לא ימלט את בעליו מיד שליח המקום הבא לקחת את הנפש :
ברוח . ברצון : לכלוא . מלשון בית הכלא ומאסר : הרוח . ענינו נשמת רוח האדם : משלחת . ענינו נשק וכלי זיין . כמו ויעש שלח לרוב ( דהי''ב לב ה ) : רשע . ענינו חרדה ובלבול . כמו ובכל אשר יפנה ירשיע ( ש''א יד מז ) :
{ט}
אֶת־כָּל־זֶ֤ה רָאִ֙יתִי֙ וְנָת֣וֹן אֶת־לִבִּ֔י לְכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֧ט הָאָדָ֛ם בְּאָדָ֖ם לְרַ֥ע לֽוֹ׃
את כל זה ראיתי . האמור למעלה : ונתון את לבי לכל מעשה . וגם לכל מעשה בני אדם נתתי את לבי וראיתי עת אשר שלט אדם בחבירו וגבר עליו וסופו נהפך לרעתו עמלק נתגבר על ישראל וסופו ( במדבר כד ) ואחריתו עדי אובד כך פרעה כן נבוכדנצר וכן סנחריב :
את כל זה . האמור למטה כל המעשה אשר נעשה , ראיתי בעיני ושמתי לבי עליהם להבינם : תחת השמש . רוצה לומר בזה העולם : עת . והנה ראיתי והבנתי אשר הזמן היא שבני האדם שולטים זה על זה לעשות רעה זה לזה , על כי היכולת נתון ביד הרוצה להרע אל הזולת :
{י}
וּבְכֵ֡ן רָאִיתִי֩ רְשָׁעִ֨ים קְבֻרִ֜ים וָבָ֗אוּ וּמִמְּק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יְהַלֵּ֔כוּ וְיִֽשְׁתַּכְּח֥וּ בָעִ֖יר אֲשֶׁ֣ר כֵּן־עָשׂ֑וּ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃
ובכן . ואז : ראיתי רשעים קבורים . בנבואה זו ראיתי רשעים קבורים שהיו ראוים להטמן בעפר שהיו נבזי' בין שאר אומות שנאמר עליהם ( ישעיה כג ) זה העם לא היה ושלטו בביתו של הקב''ה שהוא מקום קדוש ובלכתם משם אל ארצם היו משתבחים בעירם אשר כך וכך עשו בביתו של מקום אל תקרי וישתכחו אלא וישתבחו , כך דרשוהו רז''ל ולעניין השכחה כך נדרש באגדה וסופו שישתכח שמם וזכרם מן העיר עצמה אשר כן עשו בה שנאמר ( יואל ד ) וקבצתי את כל הגוים אל עמק יהושפט במקום שניאצו לפניו יפרע מהם וכן הוא אומר ( תהלים עג ) ה' בעיר צלננם ותבזה : גם זה . אחד מן ההבלים שנמסרו לעולם לייגע את הבריות שאין הקב''ה ממהר להפרע בעושי הרעה והבריות סבורים אין דין ואין דיין :
ובכן ראיתי . ואז ראיתי בנופלים רשעים שהיו בשפל המצב , ובני אדם חשבו שלא יוסיפו עוד לקום לחזור לקדמותן כאלו כבר היו קבורים בארץ : ובאו . ואחר כך כאלו חזרו ובאו מקברם ושבו לקדמותן : וממקום קדוש יהלכו . והצדיקים המתהלכים ממקום קדוש אשר כל דרכם מקדושה לקדושה : וישתכחו בעיר . והם כאשר נפלו לא קמו עוד ונשתכחו מן הלב בהעיר עצמה אשר עשו בה האמת והראוי : גם זה הבל . רוצה לומר אף שבזה יש מה מן התועלת , כי בהיות כן יש שכר הרבה לאוחז במעשי הצדק , בראות תקומת הרשעים אחרי נפלם ואבדן הצדיקים הנה עם כל זה להבל יחשב , וכמו שמפרש במקרא שלאחריו :
ובכן . ואז . כמו ובכן אבוא אל המלך ( אסתר ד טז ) : וישתכחו . מלשון שכחה : כן . ענינו אמת וראוי . כמו כן בנות צלפחד דוברות ( במדבר כז ז ) :
{יא}
אֲשֶׁר֙ אֵין־נַעֲשָׂ֣ה פִתְגָ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה מְהֵרָ֑ה עַל־כֵּ֡ן מָלֵ֞א לֵ֧ב בְּֽנֵי־הָאָדָ֛ם בָּהֶ֖ם לַעֲשׂ֥וֹת רָֽע׃
אשר אין נעשה פתגם . משפט מעשה הרעה מהרה . שאין הקב''ה ממהר להפרע מעושי הרעה ועל כן הם סבורים אין דין ומלא לבם בקרבם לעשות רע :
אשר אין נעשה . עתה יפרש למה נחשב להבל ואמר כי בעבור שלא נעשה מהרה כי עודו חי לא נעשה בו דבר תשלום גמול מעשה הרעה , לזה נתמלא מחשבת לב בני האדם בקרבם לעשות רע בחושבם שאין השגחה ואין דין :
פתגם . ענינו כמו דבר . וכן ונשמע פתגם המלך ( אסתר א כ ) :
{יב}
אֲשֶׁ֣ר חֹטֶ֗א עֹשֶׂ֥ה רָ֛ע מְאַ֖ת וּמַאֲרִ֣יךְ ל֑וֹ כִּ֚י גַּם־יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה־טּוֹב֙ לְיִרְאֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִֽירְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃
אשר חוטא וגו' . לפי שרואים שהחוטא עושה רע מאת אלפי וריבואות ומאריך לו הקב''ה ואינו נפרע ממנו : מאת . מקרא קצר ודבוק לפניו לומר מאת ימים מאת שנים מאת אלף וכן ( ישעי' כא ) ושכורת מקרא קצר וחסר שכורת כעס ולא מיין כשאר שכרות : כי גם יודע אני . כי אף בכל זאת שאינו ממהר להפרע מן הרשעים ולהיות הפרש בין צדיקים לרשעים יודע אני שסוף כל אחד ואחד ליטול שכרו וליראיו יהיה טוב , וטוב לא יהיה לרשע לפי אשר איננו ירא לפני האלהים :
אשר חוטא . גם בעבור כי יראו אשר חוטא אחד שולט ועושה רע למאה אנשים והאלהים מאריך לו אף ואינו משלם לו גמול , והרשע כזה המאבד נפשות רבות לא יתכן כל כך בעיני הבריות שהמקום יאריך לו אף וכאשר התלונן איוב באמרו מעיר מתים ינאקו וגו' : כי גם יודע אני . כאומר לא יחשוב מי , שאני כאחד מהם שבעבור זה גם לבי בקרבי מלאה לעשות רע , כי לא כן הוא , כי כמו שהמשכילים המבינים דרכי ה' יודעים אמתת הדבר , כן גם אני יודע אשר בעולם הנצחי יהיה טוב רק ליראי האלהים ובגמול אשר ייראו מלפניו :
{יג}
וְטוֹב֙ לֹֽא־יִהְיֶ֣ה לָֽרָשָׁ֔ע וְלֹֽא־יַאֲרִ֥יךְ יָמִ֖ים כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁ֛ר אֵינֶ֥נּוּ יָרֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
וטוב לא יהיה לרשע . בעולם הנצחי לא יהיה טוב לרשע ומהר יוכרת נפשו ולא יאריך שם ימים , ויהיה כצל הזה שאינו מאריך להיות במקום אחד כי מהר ינטה ממקומו על ידי נטיית השמש : אשר איננו . זה יהיה לו בגמול אשר איננו ירא מלפני אלהים :
{יד}
יֶשׁ־הֶבֶל֮ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה עַל־הָאָרֶץ֒ אֲשֶׁ֣ר ׀ יֵ֣שׁ צַדִּיקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מַגִּ֤יעַ אֲלֵהֶם֙ כְּמַעֲשֵׂ֣ה הָרְשָׁעִ֔ים וְיֵ֣שׁ רְשָׁעִ֔ים שֶׁמַּגִּ֥יעַ אֲלֵהֶ֖ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה הַצַּדִּיקִ֑ים אָמַ֕רְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃
יש הבל . דבר המבהיל את הבריות : אשר יש צדיקים . שמגיע אליהם רעה כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם טובה כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה אחד מן ההבלים הנוהגים בעולם ורבותינו דרשו לצד אחר במסכת הוריות ואינו מיושב לי על שיטות דבור שסיים החכם לומר שגם זה הבל :
על הארץ . בזה העולם : כמעשה הרשעים . מה שהיה ראוי להגיע אל הרשעים על מעשיהם : כמעשה הצדיקים . מה שהיה ראוי להגיע אל הצדיקים על מעשיהם : אמרתי שגם זה הבל . רוצה לומר אף כי אם רק מעט מן הזמן מגיע טובה אל הרשעים ורעה אל הצדיקים . ויש בזה מה מן התועלת , כי אם היה מגיע טובה לצדיקים ורעה לרשעים בכל זמן , היה כמעט בטל הבחירה , כי היה כאלו האדם מוכרח במעשה הצדק בעבור עונש הרשע וגמול הצדק והיה אם כן שכר הצדיק כמעט קט עם כל זה גם זה להבל יחשב כי על כל פנים בזמן , , ההוא כל מעשה הצדק המה רפויים ביד האנשים בראותם אז טובת הרשעים ורעת הצדיקים :
{טו}
וְשִׁבַּ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ אֶת־הַשִּׂמְחָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֵֽין־ט֤וֹב לָֽאָדָם֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּ֛י אִם־לֶאֱכ֥וֹל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׂמ֑וֹחַ וְה֞וּא יִלְוֶ֣נּוּ בַעֲמָל֗וֹ יְמֵ֥י חַיָּ֛יו אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָאֱלֹהִ֖ים תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
את השמחה . שיהא שמח בחלקו ועוסק בפקודים ישרים משמחי לב ולא יהא שטוף אחר הרבות הון בנשך ומרבית וגזל כל מי שאינו שמח בחלקו ושטוף אחר הממון בא לידי עבירות גזל ואונא' ורבית ושאינו שמח בחלקו לענין אהבת אשתו שטוף אחרי הנשים להרהר אחרי אשת איש : לאכול ולשתות . ממה שחנן לו הקב''ה ולשמח בחלקו , ומדרש אגדה כל אכילה ושתיה שבקהלת אינה אלא תלמוד תורה כענין שנאמר ( ישעיה כח ) לכו שברו ואכלו וגו' : והוא ילונו . יתחבר עמו כעניין שנאמר ( שם נח ) והלך לפניך צדקך : ימי חייו אשר נתן לו האלהים . יעשה כך וסוף המקרא מוסב על ראשו ומקרא מסורס הוא אין טוב לאדם ימי חייו אשר נתן לו האלהים כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילוונו בעמלו :
ושבחתי אני את השמחה . משבח אני את ענין השמחה , אשר אין טוב לאדם בעולם כי אם לאכול ולשתות כאות נפשו : לשמוח . על ידי כי האכילה והשתיה מביאים את השמחה : והוא . השמחה יתחבר עמו בעת יעמול לבל יצטער הרבה בטורח העמל : ימי חייו . השמחה יתחבר עמו בעמלו בכל ימי חייו אשר נתן לו האלהים לחיות בזה העולם :
ילונו . ענין התחברות . כמו גם אשור נלוה עמם ( תהלים פג ט ) :
{טז}
כַּאֲשֶׁ֨ר נָתַ֤תִּי אֶת־לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְלִרְאוֹת֙ אֶת־הָ֣עִנְיָ֔ן אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה עַל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י גַ֤ם בַּיּוֹם֙ וּבַלַּ֔יְלָה שֵׁנָ֕ה בְּעֵינָ֖יו אֵינֶ֥נּוּ רֹאֶֽה׃
כאשר נתתי את לבי . אין כאשר זה משמש לשון דוגמא כמו כאשר עשה כן יעשה אלא לשון זמן ( בראשית לו ) כמו כאשר בא יוסף כאשר ( שם מג ) כלו לאכול וגומר אף זה כן כשהייתי נותן לבי לדעת ולתור וגומר , אז וראיתי כל מעשה האלהים : שנה בעיניו איננו רואה . הרשע השטוף אחר הממון והעריות :
כאשר . מוסב למעלה לומר מתי שבחתי את השמחה , ואמר כאשר שמתי את לבי לדעת חכמה ולהתבונן בה ולראות במוחש דבר הנעשה , למען השכיל מהם הנהגת האדם : כי גם . כל כך חשבה לבי הרבה מחשבות , עד כי נדדה שנתי מעיני ביום ובלילה : בעיניו איננו רואה . מוסב על הלב , רוצה לומר עיני ולבי . ואמר בדרך שאלה והוא ענין מליצה :
{יז}
וְרָאִיתִי֮ אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִים֒ כִּי֩ לֹ֨א יוּכַ֜ל הָאָדָ֗ם לִמְצוֹא֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂה֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּ֠שֶׁל אֲשֶׁ֨ר יַעֲמֹ֧ל הָאָדָ֛ם לְבַקֵּ֖שׁ וְלֹ֣א יִמְצָ֑א וְגַ֨ם אִם־יֹאמַ֤ר הֶֽחָכָם֙ לָדַ֔עַת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִמְצֹֽא׃
את כל מעשה האלהים . שמסר לבריות : כי לא יוכל האדם למצוא וגו' אין הבריות יכולין לעמוד על סוף דרכו של הקב''ה מה שכר כל המעשה שנעשה תחת השמש שרואין רשעים מצליחים וצדיקים יורדים : בשל אשר יעמול האדם לבקש . בשביל אשר ראיתי הרבה עמלים לבקש ולמצא את סוף המדה ואינן יכולין : וגם אם יאמר החכם . שהוא יודע לא יוכל שהרי מרע''ה לא עמד על הדבר באומרו ( שמות לג ) הודיעני נא את דרכיך :
וראיתי . אז הסתכלתי והתבוננתי את כל מעשה האלהים , והשכלתי אשר לא יוכל האדם למצוא ולדעת אמתת המעשה הנעשה בזה העולם : בשל . בעבור אשר אם יעמול האדם לבקש ולדעת לא יוכל למצוא : וגם . ואפילו אם חכם לבב יחשוב לדעת , לא יוכל למצוא עם רוב חכמתו . ומוסב למעלה לומר כאשר שמתי לבי לדעת חכמה וראיתי את זה אז שבחתי את השמחה , הואיל ובענין זולתו יעמול האדם ולא ישיג תוחלתו :
בשל . ענינו כמו בעבור וכן בשלי הסער הגדול ( יונה א יב ) :