ורבה היא על האדם . בהרבה בני אדם היא נוהגת :

ורבה היא . הרעה הזאת היא גדולה על האדם ומצירה מאד :

ורבה . גדולה . כמו על כל רב ביתו ( אסתר א ח ) :

עושר ונכסים . לפי פשוטו כמשמעו : ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו . שיהא שמח בחלקו למצוא קורת רוח בעשרו כי שואף לעשות ולהרבות הון כענין שנאמר ( חבקוק ב ) והוא ימות ולא ישבע וגם לא ישליטנו לעשות צדקה לאכול הימנה לעתיד ואיש נכרי יטול אותו ממון ויעשה בו צדקה ויהנה ממנו , ומדרש אגדה בדברי תורה : עושר ונכסים וכבוד . מקרא משנה ואגדה : לא ישליטנו . שלא זכה לגמרא ומתוך כך אין הנאה ממנו בשום דבר הוראה : כי איש נכרי יאכלנו זה בעל הגמרא :

איש וגו' . רוצה לומר ראיתי איש וגו' : וכבוד . מן הבריות , והוא דבר המרחיב את הלב ומשמחו : ואיננו חסר לנפשו . אין הוא חסר אל נפשו מכל אשר יתאוה רוצה לומר יוכל הוא למלאות רצון נפשו בכל מה שיתאוה כי אין חסר לו כלום : ולא ישליטנו האלהים . אבל האלהים לא נתן לו ממשלה ויכולת ליהנות מן העושר , כי הטה את לבבו לקמץ : איש נכרי . הזר ממנו שאינו ראוי לירשו הוא יאכל את העושר , כי יבא לידו ויהנה ממנו : זה הבל . אסיפת ההון היה מבלי תועלת , והוא מכאוב רע בראותו שזולתו יהנה ממה שקבץ הוא :

אם יוליד איש מאה . בנים : ורב שיהיו ימי שניו . ( ורב הון וכל טוב ימי שניו ) שלו , ורב לשון די , די לכל טובה : ונפשו לא תשבע . מאותה הטובה שאינו שמח בחלקו להתקרר רוחו במה שבידו : וגם קבורה לא היתה לו . פעמים שנהרג וכלבים אוכלים אותו וכל הדברים האלו נמצאו באחאב שהוליד בנים הרבה וממונו הרבה והיה חומד של אחרים ולא מצא קורת רוח בממונו וכלבים אכלוהו : טוב ממנו הנפל . של אשה כי הנפל בהבל בא והלך ולא ראה טובה ולא נתאוה לה ואין לו להצטער :

מאה . רוצה לומר מאה בנים המשמח לב מולידם : ורב וגו' . בגודל ובכבוד אשר יהיו ימי שניו : ונפשו . אבל נפשו לא שבעה מן הטובה , כי לא מילא תאותה בשום דבר : לא היתה לו . כי חית השדה אכלוהו : טוב ממנו . מי שאירע לו כאלה , נפל האשה טוב ממנו :

ורב . גדול רוצה לומר מכובד : הנפל . כן יקרא הנולד מת :

כי בהבל בא . הנפל הזה כשבא לעולם מתחלה בא מבלי השיג תועלת , וכשהלך אל הקבר הלך בחושך , רוצה לומר לא ראוהו מי ולא ידע ממנו אחר זה לא יזכר שמו , כאלו השם נתכסה בחושך ואין מי רואהו להזכירו . והוא ענין מליצה , כי באמת לא נקרא לו שם :

לא ראה . הנפל הזה : ולא ידע . מעולם לא ידע נחת הרוח שיש מדבר אחד יותר ממה שיש מדבר אחר , והואיל וכן אין לו להצטער מה שהיה חסר מן הטובה , כי מעולם לא ראה טובה ולא נתאווה לה , אבל האיש שילד מאה וגו' יודע הוא מהו טובה ועל שנעדרה ממנו צערו מרובה :

נחת . רוצה לומר נחת רוח :

ואילו חיה . ואם חיה אלפים שנה מה יתרון לו הואיל וטובה לא ראה הלא סופו לשוב אל העפר כשאר העניים :

ואלו חיה . ואם חיה : פעמים . שני פעמים אלף שהם שני אלפים : לא ראה . רוצה לומר לא התענג בטובה : הלא אל מקום אחד . רוצה לומר מהו הנאה שמצא באריכות ימיו , הלא במותו ישוב אל העפר כשאר העם , כי הכל הולך אל מקום אחד הוא הקבר וכמוהם כמוהו :

כל עמל האדם . בשביל פיהו הוא שיהנה ויאכל בעולם הזה והבא וזה לא נהנה בחייו : וגם הנפש לא תמלא . בתמיה כלומר וזה אפי' תאותו לא מלאה בהנאה מועטת כמו ( שמות טו ) תמלאמו נפשי לשון השגת תאוה , ואחרי שכן הוא :

כל עמל . מה שהאדם עמל לקבץ הון , הוא למען יהיה לו מה לתת אל פיהו לאכול ולשתות : וגם הנפש . ישמור שלא תכרת , רוצה לומר שיתן מהונו צדקה לזכות את הנפש :

תמלא . ענינו כריתה וחתוך . כמו התמלא בשכות עורו ( איוב מ לא ) :

מה יותר לו . בחכמתו משאם היה כסיל : ומה לעני . חסרון מן העשיר שאין לו קורת רוח גם הוא יודע להלוך בארץ אצל החיים , ד''א וגם הנפש לא תמלא לעולם הבא שהרי לא עשה מעשים טובים בחייו :

כי מה יותר . מהו היתרון שיש לחכם יותר מן הכסיל , כי אם מה שנותן לב לעני לדעת את מחסורו ולהחיותו ברעב , למען יוכל גם הוא ללכת נגד החיים ודומה להם :

נגד . ענינו השואה ודמיון . וכן ואלכה לנגדך ( בראשית לג יב ) :

טוב מראה עינים מהלך נפש . טוב היה והוכשר לזה לראות עושרו למראה עיניו ממאכל ומשתה ההולך בנפש , דבר אחר טוב מראה עינים מהלך נפש טוב היה לזה והוכשר ללכת אחר עיניו לגזול ולעשוק מהילוך נפשו שלא נתן לב היכן נפשו תלך כשימות : גם זה הבל . הוא הניתן לרשעים :

טוב מראה עינים . טוב היה אם היה אדם רואה בעיניו מהלך הנפש לאחר המיתה , לאיזה מקום הולך נפש הצדיק ולאיזה מקום הולך נפש הרשע , והיה אם כן יודע ההפרש , ועל ידי זה היה מיישר דרכו : גם זה הבל . אבל באמת שגם זה הבל מבלי תועלת , כי אז היה עובד את המקום על מנת לקבל פרס ולהנצל מן העונש , ויותר טוב לעבדו שלא על מנת לקבל פרס : ורעות רוח . בדבר הזה היה לו רעות רוח , כי אז היה עובד את המקום שלא ברצון כי אם מאהבת השכר ויראת העונש , מה שאין כן כשעובד מאהבת המקום כי אז יעבוד מרצונו :

מה שהיה כבר נקרא שמו . חשיבות וגדולה שהיתה לו בחייו , כבר נקרא שמו כלומר כבר היה ועבר כבר יצא לו שם בשררה ועתה חלף ונודע שהוא אדם ולא אל וסופו שמת ולא יוכל לדין עם מלאך המות שהוא תקיף ממנו :

מה שהיה . הגדולה שהיה לאדם כבר נקרא שמו בשם גדול עודו חי , וכאומר מה שעבר אין : ונודע . אבל במותו נודע לכל שהיה רק בן אדם , ולא היה בידו לרדת לדין עם מי שהוא תקיף ממנו הוא מלאך המות החזק ממנו , ולא יוכל למנוע את הנפש בדין :

שהתקיף . ענין חוזק ואלמות . כמו אם יתקפו האחד ( לעיל ד יב ) :

כי יש דברים הרבה . שנתעסק בהן בחייו כשחוק המלכים קופים ופילים ואריות הכל הרבו לו ומה יותר לו משמת :

כי יש . באמת יש ענינים הרבה מה שהפליא זה לעשות בגדולתו עודו חי , אבל כל אלה מרבים הבל הואיל ואינם נצחיים : מה יותר לאדם . מה יתרון המעלה בא לאדם במה שהוא אדם מחונן דעה יותר מכל החי :

כי מי יודע . כי מי אשר יודע מעשים טובים ומה לאדם לעשות בחייו שיהיו טובים לו לעולם הארוך : מספר ימי חיי הבלו . שהם מעט מספר : ויעשם . לאותם מעשים בשעה מועטת שהוא חי שהוא זמן קצר כצל עוף העובר ואף על פי שאמר שלמה כצל סתם ולא פירש אם צל דקל אם צל כותל שהם קבועים כבר פירשו דוד אביו ( תהלים קמד ) ימיו כצל עובר זהו צלו של עוף הפורח כך נדרש במדרש : אשר מי יגיד לאדם . במה יתקיים הון שקבץ מעושק לבניו אחריו תחת השמש :

כי מי יודע . רוצה לומר מעט המה אשר ישכילו לדעת מהו הטוב אל האדם לעשות בחייו , במספר ימי חייו ההבל אשר הוקצה לו מן השמים : ויעשם . למען עשות המעשים האלה עודו חי בכל עת , ולא ינוח כצל הזה אשר לא ינוח בעת מן העתים , כי תמיד נוטה הוא ממקום למקום בעבור נטיית השמש . ומוסב למעלה לומר הואיל ולא רבים יחכמו להבין את זאת לכן לא בא יתרון מעלה לאדם במה שהוא אדם מחונן דעה : אשר מי יגיד לאדם . רוצה לומר לא סוף דבר שאין אדם יודע דבר מושכל מה לעשות בחייו , כי אפילו דבר מוחש אשר יהיה מאחורי ערפו אין ידוע לו בזה העולם , וצריך הוא שיהא מי יגיד לו מה הוא :