להוציא דבר לפני האלהים . לדבר קשה כלפי מעלה : כי האלהים בשמים ואתה על הארץ . ואפילו חלש מלמעלה וגבור מלמטה אימת חלש על הגבור וכל שכן גבור למעלה וחלש למטה :

אל תבהל על פיך . אל תמהר לדבר בפיך ואפילו לבך אל ימהר לפתותך להוציא מפיך דבר תלונה כלפי מעלה להתרעם על מדותיו : כי האלהים בשמים . המקום ברוך הוא הוא בשמים ממעל ואתה על הארץ מתחת . ואפילו חלש מלמעלה וגבור מלמטה , אימת החלש על הגבור , וכל שכן גבור למעלה וחלש למטה : על כן וגו' . כי במרבית דברים תבוא להתלונן ולהתרעם מול גזירת המקום :

תבהל . מלשון בהלה ומהירות : על פיך . מלת על באה במקום הבי''ת . כמו וסגרו על מסגר ( ישעיה כד כב ) :

כי בא החלום ברוב ענין . כי דרך החלום לבוא ברוב הרהורים שאדם מעיין ומהרהר ביום ודרך קול כסיל לבוא ברוב דברים כי בהרבותו דברים מוציא קול של כסילות מפיו כי לא יחדל פשע לכך אני אומר יהיו דבריך מעטים :

כי בא . כי כמו שדרך החלום לבוא במי שמהרהר בהרבה ענינים , כן בא קול כסילות מתלונה ותרעומות במי שמרבה דברים . ( ג ) נדר לאלהים . לעשות צדקה : כי אין חפץ בכסילים . אין הרצון מתקיים בכסילים , כי פעם יחפוץ בדבר מה ולאחר זמן לא יחפוץ עוד בו . והנודר הלא לכסיל יחשב , כי יותר טוב לתת צדקה מבלי נדר . והואיל וכן אל תאחר לשלמו , כי בהאריך הזמן פן לא תחפוץ עוד בהנדר ותמנע לשלמו , לכן את אשר תדור שלם , רוצה לומר שלם מיד בלי איחור :

אין חפץ בכסילים . אין חפץ לפני הקב''ה ברשעים הנודרים ואין משלמים :

טוב . יותר טוב שלא תדור כלום משתדור ולא תשלם רוצה לומר ולא תשלם מיד כי פן בהאריך הזמן תתחרט :

אל תתן את פיך . בנדר : לחטיא את בשרך . שיפקוד העון על בניך : ואל תאמר לפני המלאך . שליח הבא לתובעך צדקה שפסקת ברבים : כי שגגה היא . בשגגה פסקתיה כסבור הייתי שהיה יכולת בידי ליתן : וחבל את מעשה ידיך . מצות שהיו בידיך שעשית כבר אבדתם כך נדרש במדרש : על קולך . בשביל קולך :

אל תתן . אל תעזוב את פיך לנדור נדר כי זה יהיה סבה להחסיר את בניך מן העולם , כי פן לא תשלם וימותו בניך בזה העון , כן דרשו רבותינו ז''ל בשבת : המלאך . הגזבר של ההקדש הבא לתובעך הצדקה שנדרת ופסקת ברבים : כי שגגה היא . אשר בשוגג היתה הפסיקה כסבור הייתי שאוכל לשלם ועתה אין בידי מאומה : למה יקצוף . למה תעשה מתחלה את זאת אשר יחרה אף האלהים על קול הנדר שנדרת בפרסום , וישחית את מעשה ידיך ולא תצליח בהם . כי בגלל הצדקה מתברך האדם במעשה ידיו ולכן כשידור ברבים ולא ישלם ישחת מעשה ידיו כי כן המדה :

אל תתן . אל תעזוב . כמו ולא נתן סיחון ( במדבר כא כג ) : לחטיא . ענין חסרון . כמו ולא יחטיא ( שופטים כ טז ) : בשרך . כן יקראו הבנים . כמו שנאמר והיו לבשר אחד ( בראשית ג כד ) , ורוצה לומר בשר האב והאם נעשה אחד בהבנים : המלאך . שליח : וחיבל . ענין השחתה . כמו וחובל עול מפני שמן ( ישעיה י כז ) :

כי ברוב חלומות וגו' . אשר כל מה שיאמרו לך חלומות ונביאי הבל ודברים הרבה לפרוש מאת המקום : כי את האלהים ירא . הרי כי משמש בלשון אלא אל תשמע אל החלומות אלא את האלהים ירא :

כי ברוב חלומות . אשר עם רוב חלומות ועם אמרי הבל ועם מרבית שאר ענינים לא תחשוש עליהם אלא ירא את האלהים והוא ישמרך מכל רע . ומקרא קצר הוא ומאליו יובן החסרון :

ודברים . ענינים . כמו על דבר הכסף ( בראשית מג יח ) : כי . אלא :

אם עשק רש וגזל משפט וצדק וגו' . אם תראה במדינה שהם עושקים את הרשים וגוזלים את המשפט ואת הצדק : אל תתמה . על חפצו של מקום כשיביא עליהם רעה : כי גבוה מעל גבוה שומר . ורואה את מעשיהם וגבוהים יש עליהם העושים שליחותו של מקום וידם תקיפה ליפרע מהם : וגזל משפט . גזל של משפט לפי שהוא דבוק הוא נקוד גזל פתח קטן שאם לא היה דבוק היה נקוד גזל קמץ , עניין אחר אם תראה שהם עושקים רשים וגוזלים משפט ורואה אתה צדק בא לעיר שהקב''ה משפיע להם טובה ואינו נפרע מהם אל תתמה על חפצו של מקום כי כן דרכו להאריך אפו : כי גבוה מעל גבוה שומר . ממתין עד שתתמלא סאתם : וגבוהים . יש לו עליהם ליפרע מהם בבא עת פקודתם כמו ( איוב יד ) ולא תשמור על חטאתי ( ישעיה כז ) שומר אמונים ( בראשית לז ) שמר את הדבר :

אם עושק רש . אם יש במדינה בפרסום עשיקת הרש וגזלת המשפט כי אינם עושים משפט ורואה אתה אשר הצדק בא שמה , רוצה לומר שהקב''ה עשה עמהם צדקה , אל תתמה על חפצו של המקום מה שמאריך אף ואינו משלם גמול המפעל : כי גבוה . כי המקום ברוך הוא הגבוה למעלה מעל כל הגבוהים למשול עליהם בכל עת ממתין הוא עד שתתמלא הסאה ואז ישלם הגמול : וגבוהים עליהם . יש לו שלוחים הרבה הגבוהים על אנשי המדינה ההיא למשול עליהם , ועל ידם ישלם להם גמול המפעל :

עושק . גזל : שומר . ממתין . כמו ואביו שמר את הדבר ( שם לז יא ) :

ויתרון ארץ בכל היא . ויתרון של יושבי הארץ שהם מתגאים ומכעיסים למקום : בכל הוא . בכל דבר הוא עושה שליחותו ליפרע ואפילו על ידי יתושין כדרך שעשה לטיטוס : מלך לשדה נעבד . הקב''ה נעשה פועל לציון ליתבע עלבונה ממחריבה ולשלם שכרה לבוניה :

ויתרון ארץ . יתרון הטובה שהיה בכל אנשי הארץ איש לא נעדר אף בין הפחותים והשפלים כשתתמלא הסאה יקבלו אז הגמול משלם ויתהפך הדבר מן ההפך אל ההפך , שאפילו המלך יחסר לחמו עד שיהיה נעבד לבעל שדה לעשות מלאכתו למען יכלכלו מתבואת שדהו :

אוהב כסף לא ישבע כסף . אוהב מצות לא ישבע מהם : ומי אוהב בהמון . מצות רבות : לא תבואה . ואין באחד מהם מצוה מסויימ' וניכרת כגון בנין בית המקדש ובית הכנסת וספר תורה נאה : גם זה הבל . כך נדרשים שני מקראות הללו במדרש ועוד פנים אחרים הגונים אך זה הקדמתי לפי שהוא מענין וגבוהים עליהם שסמכן הכתוב יחד , ד''א ויתרון ארץ בכל היא , שכר עבודת האדמה חשוב הוא על הכל שאפי' הוא מלך צריך הוא להיות נעבד לשדה אם עשתה הארץ פירות יש לו מה יאכל ואם לאו מת ברעב : אוהב כסף לא ישבע כסף . לא יאכל כסף : ומי אוהב בהמון . בממון : לא תבואה . שאינו אוסף לו פירות גם זה הבל , דבר אחר ויתרון ארץ בכל הוא , שכרן של ישראל בכל דברי תורה הוא בין במקרא בין במשנה בין בגמרא : מלך לשדה נעבד . מלך במקרא ובמשנה עודנו צריך להיות נעבד לבעל גמרא שהוא מסדר לפניו הוראות איסור והיתר טומאה וטהרה ודינין : אוהב כסף . אוהב תורה אינו שבע בה : והאוהב בהמון . תורה : לא תבואה . שיש לו מקרא ומשנה ואין לו גמרא מה הנאה יש לו , כל אלו בויקרא רבה :

אוהב כסף . מי שאוהב לאסוף כסף לא ישבע ממנו , כי לעולם אין די לו במה שקבץ ורוצה להרבות עוד : ומי אוהב בהמון . מי שאוהב להרבות המון עם מעבדים ושפחות ובני בית , לא יהיה לו תבואה לכלכל עצמו , כי צרכי ההמון מרובים ואוכלים את הכל : גם זה הבל . עם כי מטיב הוא לאחרים בתת להם די הספוק , עם כל זה להבל יחשב , כי אין מהראוי לבזבז ביותר :

בהמון . מלשון המיה . ורוצה לומר מרבית אנשים שגדלה קול המייתם . וכן על ההמון הזה ( דה''ב יד י ) :

ברבות הטובה . כשישראל מטיבין מעשיהם : רבו אוכליה . מתן שכר המצות : ומה כשרון לבעליה . להקב''ה בכל הטבת מעשיהם : כי אם ראות . עיניו . שרואה שהם כפופים לו ונחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו וכן לעניין הקרבנות : ברבות הטובה רבו אוכליה . שמביאים נדבות הרבה רבו הכהנים אוכליה : ומה כשרון לבעליה . לפני הקב''ה : כי אם ראות עיניו . שאמר ונעשה רצונו :

ברבות הטובה . בעת שהטובה מתרבה בבן אדם והצלחתו מרובה , הדרך הוא אשר רבים באים לאכול מן הטובה ההיא ונשאר אם כן חסר טובה כשהיה : ומה כשרון לבעליה . ומהו הטובה הבאה לבעל הטובה המוצלח , רק מראה עיניו אשר ראה את הטובה ולא עוד , הואיל ולא נשאר בידו :

כשרון . מלשון כשר וטוב :

מתוקה שנת העובד . עובד האדמה ישן וערבה שנתו עליו בין שהוא אוכל מעט ובין שהוא אוכל הרבה כי כבר הורגל בכך : והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון . ושובע נכסים של עשיר בעל פרקמטיאות הרבה אינו מניח לו לישון כל הלילה מהרהר בהן , דבר אחר מתוקה שנת העובד את האלהים , אם מעט ימי שניו ואם הרבה ימי שניו יאכל שכרו המועט כמרובה , משה פירנס את ישראל מ' שנה ושמואל הנביא פירנסם עשר שנים ושקלן הכתוב זה כזה שנאמר ( תהלים צט ) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו וגו' כך נדרש בתנחומא : והשבע לעשיר . בעל שמועות : איננו מניח לו לישון . בקבר שנאמר ( שיר ז ) דובב שפתי ישנים כל ת''ח שאומרים דבר שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר :

מתוקה שנת העובד . עובד האדמה הוא ישן וערבה שנתו עליו בין אכל מעט בין אכל הרבה , רוצה לומר אף אם מעט יאכל ישן הוא כאלו אכל הרבה המביא בטבע את השינה וזהו לפי שאין לו כי אם מלאכת השדה ולא עוד , לזה אין לו במה לחשוב להרהר לנדד השינה מעיניו : והשבע . רוצה לומר שביעת רוב העושר אין מניח לבעליו לישון , כי עסקיו מרובים ובכל עת יחשוב להרהר בהם ונגזלה שנתו :

עושר שמור לבעליו לרעתו . כעשרו של קרח שעל ידי כן נתגאה וירד לשאול :

יש רעה חולה . נמצא רעה כאובה ביותר אשר ראיתי בעולם : עושר וגו' . העושר היה שמור לבעליו ולא יצא מתחת ידו , אולם לא לטובתו היה שמור ליהנות ממנו באחרית הימים ולרשת לבניו אחריו , כי אם לרעתו היה שמור , על כי בעבור רוב העושר העלילו עליו המלשינים והיה מיוסר ביסורים :

ואין בידו מאומה . אף זכות אבות :

ואבד . גם העושר נאבד ממנו אז בהענין הרע שהביא על בעליו הוא דבר העלילה , כי פזר הון בתת שוחד להציל עצמו מן הרעה אשר הדבקתהו : והוליד בן . עוד העושר בידו לא היה לו בן להנהותו מן העושר , ואחר אבדן העושר הוליד בן , ואז אין בידו מאומה להנהותו ולרשת אותו :

ומאומה לא ישא בעמלו . כשימות לא ישא בידו שום זכות צדקה שעשה בממונו בחייו כל עומת שבא אותו הממון כן הלך :

כאשר . כמו שיצא ערום מבטן אמו כן ישוב ללכת אל המקום הידוע הוא הקבר , וכמו שבא מן הבטן : ומאומה וגו' . בזה יפרש לומר לא ישוב ערום ממש כמו שבא , כי אם מאומה לא יקח מן העושר אשר קבץ בעמל להוליך עמו בידו :

לא ישא . לא יקח . כמו ובתים ונשאו ( מיכה ב ב ) : בעמלו . הבי''ת הוא במקום מ''ם . כמו והנותר בבשר ובלחם ( ויקרא ח לב ) :

וגם זה וגו' . למעלה אמר שזה רעה חולה מה שראה אשר העושר שמור לבעליו לרעתו , ובזה אמר וגם זה רעה חולה שלא נשאר העושר בידו , כנגד שבא כן ילך , כמו שקבץ העושה בעמל כן הלך ממנו בעמל ובענין רע : ומה יתרון . מהו אם כן היתרון הבא לו בדבר אשר עמל לרוח מבלי תועלת :

כל עומת . ענינו כמו כנגד , רוצה לומר שוה ודומה . וכן לעומת קלעי החצר ( שמות לח כא ) :

וחליו . כמו וחולי והו''יו יתירה כמו וי''ו של ( תהלים קד ) חיתו יער :

גם כל ימיו . גם זאת היה בו אשר כל ימיו היה מוטרד בעסקיו ולא היה לו פנאי לאכול ביום , ולא אכל עד כי בא חשכת הלילה : וכעס הרבה . היה מלא מהרבה כעס הבא מרוב העסק , כי אי אפשר שיהיה הכל לפי רצונו הואיל ומרובים היו : וחליו . היה מלא מהחלי הבא מהרבה כעס , ובזה יצא הקצף והראה לרבים :

וקצף . הוא הראות הכעס אל החוץ :

לאכול ולשתות ולראות טובה . לעסוק בתורה שהיא לקח טוב ואל יקבץ הון רב אלא בחלק הניתן לו ישמח כי הוא חלקו :

ראיתי . בהבנת הלב ראיתי כי טוב לבן אדם . ולתוספת באור אמר עוד אשר יפה וגו' : ולראות טובה . רוצה לומר לעשות צדקה וחסד : בכל עמלו . בכל העושר שקבץ בעמל תחת השמש : מספר ימי חייו . כן יעשה בכל מספר ימיו חייו אשר החיה אותו האלהים : כי הוא חלקו . כי כל העושר הוא חלקו אשר חלק לו אלוה ממעל , ואם כן מהראוי שהוא יהנה בו והוא יעשה עמו צדקה וחסד :

והשליטו לאכל ממנו . בחייו : לשאת את חלקו . במותו שיזכהו לעסוק בתורה ובמצות בחייו כדי שיקבל שכר :

גם כל האדם . מוסב על סוף המקרא , זה מתת אלהים היא לומר גם ההשלטה לאכול וכו' יחשב מתנה מאת המקום כמו העושר עצמו : והשליטו . המשיל את לבו ורצונו ליהנות מן העושר : ולשאת . לקחת עמו לקבר את החלק אשר חלק לו אלוה ממעל , רוצה לומר לעשות עם העושר צדקה וחסד לקחת עמו זה הזכות אל הקבר : ולשמוח בעמלו . רוצה לומר שלא ירע לבבו בתתו מן העושר שקבץ בעמל :

ונכסים . בה כלול זהב וכסף וכלים ומקנה וכו' . וכן בנכסים רבים שובו ( יהושע כב ח ) : והשליטו . ענין ממשלה ויכולת : ולשאת . ולקחת : מתת . מלשון נתינה . כמו ביום תת ה' ( שם י יב ) :

כי לא הרבה . שאין אורך ימים בעולם הזה : יזכר את ימי חייו . כי מעט הם ולא הרבה ולמה יטרח לאסוף הון יטרח בדבר העומד לו לעולם הבא בחייו : כי האלהים מענה וגו' . הקב''ה עדות קבועה לזה לעולם : בשמחת לבו . ששמח לעשות טוב בחייו וראיתי במדרש זה אלקנה שמדריך את ישראל לעלות לשילה ברגלים ובדרך שמעלה אותן לשנה זו לא היה מעלה אותן לשנה האחרת כדי לפרסם הדבר ולהרגילם לפיכך יחסו הכתוב ועלה האיש ההוא מעירו וגומר , ואומר אני שהמדרש הזה סוף המקרא הוא כי האלהים מענה בשמחת לבו זה אלקנה שקבע לו הקב''ה בכתובים והעיד עליו ( שמואל א יא ) ועלה האיש ההוא מעירו : מענה . נקוד פתח קטן לכך אני מפרשו שם דבר כמו ( איוב לב ) כי אין מענה בפי שלשת האנשים : בשמחת לבו . שהיה שמח ברגל :

כי לא הרבה וגו' . הוא מקרא מסורס , והראוי יזכור את ימי חייו כי לא הרבה , רוצה לומר יחשוב בלבבו את ימי חייו אשר אינם מרובים , לכן ימהר ליהנות מן העושר ולעשות צדקה וחסד בשמחת הלבב עודו חי : כי האלהים . כאומר פן מי יחשוב מי יודע תעלומות לב אם עשיתי בשמחת הלב , לזה אמר כי האלהים היודע מחשבות הוא לו לעד אם עשה בשמחת לבו :

מענה . ענין עדות . כמו לא תענה ( שמות כא יד ) :