שובי שובי השולמית . אומרים אלי שובי שובי מאחר המקום : השולמית . השלימ' באמונתך עמו שובי שובי אלינו ונחז' בך נציב ממך נציבים ושלטונים כמו ואתה תחזה מכל העם כך דרש רבי תנחומא , ד''א ונחזה בך נתבונן אליך מה גדולה ניתן לך והיא אומרת מה תחזו בשולמית מה גדולה אתם יכולים לפסוק לי שתהא שוה לגדולתי אפילו לגדולת דגלי מחולות מחנות המדבר :

שובי שובי השולמית . כאשר נשמע אל החשוק אשר חשוקתו מתאוננת על שלא נזהרה בכבודו , שלח אמריו לאמר לה את השלימה במעלות ומדות הגונות שובי אלי להיות עמי כמאז . וכפל המלות יורה על החזוק והזרוז : ונחזה בך . אני ואנשי ביתי נסתכל ונביט בך להשלים חפצך בכל אשר תשאלי : מה תחזו . כאילו מיסב הדבור לאנשי ביתו , לומר להם דעו מהו הדבר אשר תחזו בה למלאות תשוקתה להרחיב לבה בשמחה מרובה כשמחת רקוד מחולות של מחנות רבות . והנמשל הוא כאילו המקום ברוך הוא אומר לה שובי מהגולה אל ארצך , ואני באמצעות מלאכי מעלה נשלים חפצך בהחזרת בית המקדש , וחלוק המחנות של שכינה ולויה וישראל כאשר היה מאז :

השולמית . מלשון שלם : ונחזה . ענין ראיה והבטה : כמחולת . ענין רקוד של שמחה . כמו לחול במחולות ( שופטים כא כא ) : המחנים . מלשון מחנה :

מה יפו פעמיך בנעלים . הם אומרים לה חפצים אנו שתדבקו בנו בשביל נוי וחשיבות שראינו בך בעודך ביפייך : מה יפו פעמיך . בעליית הרגלים בת נדיבים : חמוקי ירכיך כמו חלאים . קבוצת עדיי זהב קרויה חלי כתם אל חלי בלשון ערבי ורבותינו דרשו על נקבי השיתין של נסכים שנעשו מששת ימי בראשית עגולים כמו ירך כמו חלאים לשון חפירה כמו חוליות הבור : מעשה ידי אמן . ידי הקב''ה , במסכת סוכה אמן כמו אומן של הקב''ה ישראל מקלסין אותו מלמעלה למטה מתחילין מראשו כתם פז ויורדין ובאין עד שוקיו עמוד שש לפי שהן באין לרצותו להוריד שכינתו מן העליונים לתחתונים והוא מונה קילוסם מלמטה למעלה מה יפו פעמיך הם הרגלים ומונה והולך עד ראשך עליך ככרמל עד שהוא בא למושכה אליו :

מה יפו פעמיך בנעלים . עוד זה מדברי החשוק מבטיחה לומר את בת נדיב מה מאד יתייפו רגליך כשהם בתוך הנעלים המהודקים בהם לפי מדתם לא יעדפו ולא יחסרו . והנמשל הוא לומר את כנסת ישראל מזרע אברהם , מה מאוד תתיפי בשובך לארצך , ותבואי לבית המקדש ברגלים ג' פעמים בשנה : חמוקי ירכיך . הקפת ירכיך ישוו בעגולה כעגול התכשיטים שהמה מעשה ידי אמן . והנמשל הוא לומר כאשר תקיפו בעזרה ברגל להיות נראה לפני , תהיה חמודה בעיני כחלאים נאים :

פעמיך . כן יקראו הרגלים . וכן פעמי דלים ( ישעיה כו ו ) : בנעלים . מלשון מנעול : חמוקי . ענין סבוב והיקף . כמו חמק עבר ( לעיל ה ו ) : ירכיך . מלשון ירך והוא מפרקי הרגל : חלאים . ענין תכשיט . כמו וחלי כתם ( משלי כה יב ) : אמן . כן יקרא המופלג במלאכה :

שררך אגן הסהר . טיבורך אגן של מים צלולים שרוחצין בהן והוא עשוי מאבני שיש ובלשון ערבי קרוי סהר על שם שהטבור כמו נקב עגול מושלו כאגן עגול והקילוס הזה אינו מענין נוי אשה כקילוס העליון לפי שהעליון דוד' מקלס' וזה ריעותי' מקלסות אותה על שם מעשיה לומר הגונה את להתחבר עמנו והדוגמא על שם לשכת הגזית היושבת בטבור הארץ : אל יחסר המזג . לא יכלה משם משקה רוצה לומר לא יכלה ולא יפסוק משם שום דברי הוראה : בטנך ערמת חטים . שהכל צריכין לה : סוגה בשושנים . גדורה ומסוייגת בגדר שושני' די לה בגדר קל ואין אחד מכם פורץ בו ליכנ' הרי חתן נכנס לחופה לבו מגעגעת לחופ' ולחיבת חתוניו בא ליזקק לה אמר' לו טיפת דם כחרדל ראיתי הרי הופך פניו לצד אחר ולא נשכו נחש ולא עקרב עוקצו הרי שהוא עובר בדרך ראה בכורות בראשי התאני' פשט ידו ליטול אומרים לו של ישראל הם הוא מושך ידו מפני הגזל הרי סוגה בשושנים :

שררך . טבורך יהיה עגול כאגן העגול כדמות הירח : אל יחסר המזג . לפי שהטבור הוא מקום רב הלחות השרשי המזין את הגוף , לכן אמר שלא תחסר בו הלחות , והרי הוא כאגן הזה שלא יחסר בו יין מזוג . והנמשל הוא על ההשפעה המסבבת ובאה שלא תופסק בשום זמן . ובא הרמז בשרר , כי דרך בו בא הזנת הולד במעי עמו : בטנך ערמת חטים . בטנך יהיה יפה ומריח כאגודת שבלי החטים הנגדרת בשושנים המעלים ריח טוב . והנמשל הוא לומר פי בטנך יתרבו כגרעיני ערמת חטים , וכולם יהיו גדורים בגדרים נחמדים והגונים לבל יכשלו בדבר איסור :

שררך . הוא הטבור . כמו ואונו בשרירי בטנו ( איוב מ טז ) : אגן . מזרק . וכן וישם באגנות ( שמות כד ו ) : הסהר . תרגום של ירח הוא סיהרא : המזג . עניינו יין המעורב במים , וזה הלשון ידוע בדברי רז''ל : ערמת . אגודת שבלים . וכן סלוה כמו ערמים ( ירמיה נ ) : סוגה . מלשון סייג וגדר . ובמשנה מסורת סייג לתורה ( אבות פ''א פ''ג ) :

שני שדיך . שתי הלוחות , דבר אחר מלך וכהן גדול :

שני שדיך . דדיך ישוו זה עם זה , והמה יהיו כשני ילדי צביה שנולדו תאומים שהמה בשווי גמור . והנמשל הוא על המלך וכהן גדול המיניקים ומשפיעים , טובת המלך במלחמתו וכהן גדול בעבודתו . ואמר שישוו בגדולה ויהיו מסכימים ונשמעים זה לזה כרעים אהובים :

עפרים . כן יקראו ילדי הצבי והאיל :

צוארך . ההיכל והמזבח שהם זקופים וגבוהים ולשכת הגזית גם היא שם עשויה לחוזק ולמגן כמגדל השן : עיניך . כבריכות אשר בחשבון המושכות מים , כן עיניך על שער בת רבים חכמיך כשהם יושבים בשערי ירושלם העיר בת רבת עם ועסוקים בחשבון תקופות ומזלות חכמתם ובינתם לעיני העמים מושכות כבריכות מים , ועוד יש לפרש בריכות בחשבון כמו יונים , ולשון משנה הוא הלוקח יוני שובך מפריח בריכה ראשונה קובי''רש בלעז : אפך כמגדל הלבנון . איני יכול לפרשו לשון חוטם לא לענין פשט ולא לענין דוגמא כי מה קילוס נוי יש בחוטם גדול וזקוף כמגדל ואומר אני אפך לשון פנים וזה שהוא אומר לשון יחיד ואינו אומר אפיך שעל המצח הוא מדבר שהוא עיקר הכרת פנים כענין שנאמר ( ישעיה ג ) הכרת פניהם ענתה בם ותדע שהרי מקלסה והולך מלמטה למעלה עיניך בריכות בחשבון ואחריהם המצח וכן האומות מקלסות ( יחזקאל ג ) מצחך חזק לעמת מצח כל הבאים להרעותך ולפתותך : כמגדל הלבנון צופה פני דמשק . ראיתי במדרש זה בית יער הלבנון שעשה שלמה שהעומד עליו צופה ומונה כמה בתים יש בדמשק , דבר אחר פניך צופות פני דמשק מצפות לבא שערי ירושלם עד דמשק שעתידה להרחיב עד דמשק :

צוארך כמגדל השן . הצואר שלך יהיה זקוף ומיושר ובתכלית הלובן , כמו מגדל משן הפיל . והנמשל הוא על בית המקדש שהוא חזקן ומבצרן של ישראל , כצואר הזה שהוא חוזק האדם , שיעמוד על הר גבוה תלול ויהיה בנוי בהמבחר שבבנינים , משם יבא מחילת החטא ולבון העון : עיניך ברכות חשבון . עיניך תהיינה זכות ובהירות , כמו הברכות שבעיר חשבון אצל השער ששמו בת רבים . והנמשל הוא על החכמים שהם עיני העדה להורותם הדרך אשר ילכו בה , שהמה יהיו כברכות מים המשקים את הגנות : אפך . חוטמך יהיה ביושר נמרץ מבלי עקמימות , כמגדל העומד ביער הלבנון הרואה פני דמשק שהוא ממולו , ואותו המגדל היה בנוי ביושר רב . והנמשל הוא על השופט אשר יהיה בימים ההם שהוא תואר פני הדור , כחוטם הזה שהוא תואר הפרצוף , והוא יהיה מיושר בלי עקמימות כמגדל הזה :

השן . שן הפיל : ברכות . מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים וכן בתעלת הברכה ( מ''ב יח יז ) : אפך . חוטמך . צופה . ענין הבטה וראיה :

ראשך עליך ככרמל . אלו תפילין שבראש שנאמר בהן ( דברים כה ) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך הרי היא חוזקן ומוראן כסלע הרים וכרמל הוא ראש ההרים : ודלת ראשך . קליעת שערות נזירייך נאה במצותה כקליעת ארגמן : דלת ראשך . על שם שהקליעה מודלת על גובה הראש : מלך אסור ברהטים . שמו של מקום קשור בתלתלים שנאמר ( במדבר ו ) נזר אלהיו על ראשו : רהטים . קור''נץ בלעז כן קורין לתלתלי האזורות שקושרין בהן החגורות , ד''א מלך אסור ברהטים הק''בה נקשר באהבה במצות ובריצות שאתם רצים לפניו :

ראשך עליך ככרמל . ראשך אשר עליך יעמוד מוזקף ויהיה סגלגל כהר הכרמל . והנמשל הוא לומר אשר השכינה היא הראש אשר עליך יראה כהר הכרמל : ודלת ראשך . קווצות השער המודלה על ראשך המה יהיו יפים כפתילי ארגמן . והנמשל הוא על הנביאים הנשפעים מהמקום ברוך הוא שפע הנבואה , הם ישמיעו מה שיהיה לאחרונה . וכן יקום כצבע ארגמן הנראה למרחוק ולא תסור כי אם בקושי רב : מלך אסור ברהטים . כל כך תהיה נחמדת לעין , שאף המלך יהיה חפצו להיות קשור בבנין שבעליית הבית מחדר לחדר הנעשה להתהלך בו , בחשבו כי שם ישביע עינו ממראית פניך בראותך מתהלך מחדר לחדר . והנמשל הוא לומר אשר המקום ברוך הוא יהיה אז כאילו הוא אסור בבניני בית המקדש כי עוד לא תסור משם שכינתו :

ודלת . כן יקרא דבר הנתלה בדבר ויורד למטה . ובדברי רז''ל הדלה עליה את הגפן ( סוכה יא . ) , וכן ורעו דליותיו ( ירמיה יא טז ) : כארגמן . מין צבע אדומה : אסור . ענין קשירה : ברהטים . הבנינים שעל העליות מחדר לחדר . וכן רהיטנו ברותים ( לעיל א יז ) : מה יפית . מלת מה הוכחה על הפלגת הענין . וכן מה רב טובך ( תהלים לא כ ) : נעמת . ענין אהבה . כמו אף נעים ( לעיל א טז ) :

מה יפית ומה נעמת . אחר שפרט קילוס כל אבר ואבר כלל כל דבר מה יפית כולך ומה נעמת לידבק בך אהבה ההוגנת להתענג בה :

מה יפית . מה מאד תהיה יפה ונעימה והאהבה תהיה עם התענוג כי בעודי נפרדת ממך האהבה היא סיבה אל העצבון בעבור רוב הגעגועין , אבל כשתשבי עמדי תהיה האהבה סיבה אל התענוג . והנמשל הוא לומר כשתשובי מן הגולה יהיה שמחה לפני המקום ברוך הוא , אשר לא כן כשהיא בגולה :

זאת קומתך דמתה לתמר . ראינו נוי קומתך בימי נבוכדנצר שכל האומות היו כורעות ונופלות לפני הצלם ואתה עומדת בקומה זקופה כתמר הזה : ושדיך לאשכלות . דניאל חנניה מישאל ועזריה שהיו לך כשדים לינק מהם דמו לאשכולו' שמשפיעות משק' כך הם השפיעו להניק וללמוד את הכל שאין יראה כיראתכם , עד כאן קלסוהו האומות מכאן ואילך דברי שכינה לגלות ישראל שבין האומות . ( ט ) אמרתי אעלה בתמר . מתפאר אני בין חיילות של מעלה בכם שאתעל' ואתקדש על ידיכם בתחתונים שתקדשו את שמי בין האומות : אחזה בסנסניו . ואני אחוז ואדבק בכם , סנסנים ענפים : ויהיו נא שדיך . ועתה האמתי את דברי שלא תתפתי אחרי האומות ויהיו הטובים והחכמים שביך עומדים באמונתם להשיב דברים למפתים אותך שילמדו מהם הקטנים שבהם :

זאת קומתך . זאת תהי מראה קומתך תדמה לאילן תמר הזקוף מבלי עקמימות . והנמשל הוא על כל האומה שתהיה בכללה ישרה : ושדיך . דדיך יהיו תלוים כלפי מטה כאשכלות מן האילן . והנמשל הוא על המלך וכהן גדול המיניקים אותך להשפיע לך טובה , הנה ישפיעו טובה מרובה כאשכלות הגפן המשפיעים יין רב :

קומתך . מלשון קומה וגבהות : דמתה . מלשון דמיון והשוואה : לאשכלות . כן יקרא הענף והגרגרים תלוים בו . וכן אשכול הכופר ( לעיל א יד ) :

אמרתי אעלה בתמר . רוצה לומר אשב עם הרעיה שדמתה לאילן תמר , ואחזה בסעיפי האילן , כלומר עוד לא אפרד ממנה . והנמשל הוא לומר שהמקום ברוך הוא ישרה בה שכינתו ולא תפרד ממנה : ויהיו נא שדיך . רוצה לומר עתה בזמן קרוב אתענג בשדיך , שיהיו כאשכולות התלוים כלפי מטה . והנמשל הוא לומר בזמן קרוב ישפיעו לך המלך וכהן גדול טובה מרובה , כאשכולות המשפיעים את היין : וריך אפך . שיהיה כריח התפוחים . והנמשל הוא לומר ארצה קרבנותיך ויעלו לריח ניחוח :

בסנסניו . ענין סעיף וענף ואין לו דומה : נא . עתה :

וחכך כיין הטוב . הזהרי בתשובותיך שיהיו כיין הטוב : הולך לדודי למישרים . זהירה אני להשיב להם שאעמוד באמונתי שיהא חכי הולך לפני דודי לאהבת מישור שהוא מן הלב ולא ברמיה ועקיבה : כיין הטוב . שהוא דובב שפתי ישני' אף אבותי בקבר ישמחו בו ויודו על חלקם , דובב מרחיש פרומ''יר בלעז ויסודו לשון דיבור וכך היא התשובה אני לדודי וגם הוא משתוקק לי :

וחכך . מאמריך ישמחו לבי , כיין הטוב ההולך במתן לדודים מאהוב לאהוב ליישר האהבה ביניהם לבל תמוט : דובב שפתי ישנים . רוצה לומר כיין אשר יש בו מן החוזק עד שמשיח אף שפתי ישנים . והוא ענין הפלגה על כי דרך היין החזק להרגיל שפתי שותיהו להרבות אמרים , עם כי היה דרכו למעט בדבור , ורוצה לומר כמו היינות כאילו משמחים את הלב , כן מאמריך ישמחו לבי . והנמשל הוא לומר הנה עתר תפלתך ועסק למודך יקובל ברצון לפני :

וחכך . הוא מה שממעל הלשון והוא מכלי הדבור : לדודי . כמו לדודים ונפלה המ''ם . כמו על דברי חוזי ( דה''ב לג יט ) ומשפטו חוזים ורבים כמוהו : למישרים . מלשון ישר : דובב . ענין שיחה ודברו . כמו ודיבת עם ( יחזקאל לו ג ) : ישנים . מלשון שינה :

אני לדודי . כאשר נשמע אל החשוקה ההבטחה והייעודים הללו , אמרה הנה מאז ידעתי אשר אני מיוחדת לדודי , וכל תשוקתו הוא עלי לא על הזולת . והנמשל הוא כאילו אמרה כנסת ישראל מאז ידעתי שאני לו לעם , ולא ימאס בי להחליפני בעם אחר :

תשוקתו . ענין תאוה וחשק . כמו ואליך תשוקתו ( בראשית ד ז ) :

לכה דודי נצא השדה . דרשו רבותינו בעירובין אמרה כנסת ישראל רבונו של עולם אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהם גזל ועריות אלא כיושבי פרזות שהם בעלי אומנות ועוסקין בתורה מתוך הדחק : נלינה בכפרים . נלינה בכופרים בא ואראך בני עשו שהשפעת להם טובה וכופרים בך . ( יג ) נשכימה לכרמים . אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות : נראה אם פרחה הגפן . אלו בעלי מקרא : פתח הסמדר . כשהפרח נופל והענבים ניכרים הוא פתוח הסמדר ולהם דימה בעלי משנה שהם קרובים ליהנות מהם בהוראת התורה : הנצו הרמונים . כשהם גמורים והנץ שסביבותיהן נופל , הנצו נופל נצו ולהם דימה בעלי תלמוד שהן בחכמה גמורה וראויין להורות : שם אתן את דודי . שם אראך את כבודי וגודלי שבח בני ובנותי :

לכה דודי . תשלח אמריה לחלות פני החשוק , לומר לו נצא מן העיר אל השדה , ונלין באחת מן הכפרים אשר הכרמים סמוכים אליה . והנמשל הוא כאילו אמרה כנסת ישראל אל המקום ברוך הוא לך נא בערי השדה ובכפרים להשגיח במעשה אנשיהן , עם כי אינם מיושרים ומחוכמים כאנשי כרכים ועיירות גדולות שיש בהם ממי ללמוד , כי חכמיהם רבו למעלה אשר לא ימצא כן בערי השדה ובכפרים :

לכה . הוא ענין זרוז : נלינה . מלשון לינה : בכפרים . כן יקראו המקומות הקטנות . כמו בערים ובכפרים ( דה''א כז ) :

נשכימה לכרמים . בהיות שהכרמים סמוכים לה נבוא בהשכמה אל הכרמים עד שלא תזרח השמש בתוקף החום : נראה . שם נתענג לראות אם כבר פרחה הגפן אם פתח וכו' : שם . בכרמים אראה לך אהבתי אליך , אחר שיהיה לנו הרחבת הלב מתענוג ראיית פרחי הגפן וכו' . והנמשל הוא כאילו כנסת ישראל אומרת לך שם לבתי כנסיות ומדרשות וראה אם התלמידים והחכמים הפריחו חכמת התורה ומעשים טובים , ושם תראה גודל שבחי ואהבתי לך :

נשכימה . מלשון השכמה : הסמדר . הם הענבים הדקים הניכרים אחר שנפלה הפרח וזהו פתח הסמדר : הנצו . הוא חנטת הפרי : דודי . ענין אהבה וחבה :

הדודאים נתנו ריח . דודאי התאנים הטובות והרעות כענין שנאמר ( ירמיה כד ) הראני ה' והנה שני דודאי תאנים וגו' הדוד האחד טובות וגו' והדוד השני תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה אלו פושעי ישראל עכשיו שניהם נתנו ריח כולם מבקשים פניך : ועל פתחינו כל מגדים . יש בידינו שכר מצות הרבה : חדשים גם ישנים . שחדשו סופרים עם הישנים שכתבת עלי : צפנתי לך . לשמך ולעבודתך צפנתים בלבי , ד''א צפנתי להראות לך שקיימתם :

הדודאים . הביא ראיה שקרוב הדבר שפרחה הגפן וכו' , כי הנה עשבי הדודאים כבר הפריחו ומעלים ריח טוב , ועל פתחינו כבר יש כל מיני מגדים מן החדש ומן הישן של אשתקד אשר קניתים וצפנתים לתת לך . וכאילו אומרת והנה ראיתים אלו מול אלו וראיתי בהם מגדים מן החדש , ואם כן קרוב הדבר שפרחה הגפן וכו' , וכשנלך שמה נמצא קורת רוח והרחבת הלב , ואראה לך שם תוקף אהבתי אליך . והנמשל הוא כאילו תאמר כנסת ישראל הלא אף עמי הארצות שבהם שהמה רק בצורת אדם כדמות עשבי הדודאים , עם כל זה גם הם נתנו ריח בעסק המצות , ויש אם כן בהם הרבה זכיות ממה שעשו מחדש ומה שעשו מזמן רב , וכולם עשוים המה בעבור כבוד שמך לא להתיהר , ואם כה עשו עמי הארצות , מה הם עוד הזכיות אשר תמצא בין החכמים והתלמידים :

הדודאים . שם עשב כדמות אדם זכר ונקבה . וכן וימצא דודאים בשדה ( בראשית ל יד ) : מגדים . כן יקראו פירות משובחים . וכן פרי מגדים ( לעיל ד יג ) : ישנים . ענין זקנה : צפנתי . ענין הטמנה והסתרה . כמו יצפנו דעת ( משלי י יד ) :