בית קודם הבא סימניה

שיר השירים פרק-ח

שיר השירים פרק-ח

{א}
מִ֤י יִתֶּנְךָ֙ כְּאָ֣ח לִ֔י יוֹנֵ֖ק שְׁדֵ֣י אִמִּ֑י אֶֽמְצָאֲךָ֤ בַחוּץ֙ אֶשָּׁ֣קְךָ֔ גַּ֖ם לֹא־יָב֥וּזוּ לִֽי׃
מי יתנך כאח לי . שתבוא לנחמני כדרך שעשה יוסף לאחיו שגמלהו רעה ונאמר בו ( בראשית נ' ) וינחם אותם : אמצאך בחוץ אשקך . אמצא נביאיך מדברים בשמך ואחבקם ואנשקם גם ידעתי כי לא יבוזו לי כי כדאי היא אהבתך שתהא אהובתך סובבת לחזר אחריה :
מי יתנך כאח לי . גם זה מדברי החשוקה , תשלח אמריה לומר אל החשוק הן אתאוה לנשק אותך בשוק בפומבי , אבל בוש אני פן אהיה לבוז . ומי יתן אותך שתהיה למולי כאח קטן שעדיין יונק שדי אמי , שאין בושה אחותו לנשקו בשוקים , כי אם כן היית למולי הייתי מנשק אותך כאשר מצאתיך בשוק , והייתי אם כן ממלא תאותי , וגם לא היה מי מבזה אותי . והנמשל הוא לומר מי יתן ויסורו הסבות המונעות אותי מעבודה תמימה , כי אם כן היה הייתי אז עוסקת בתורה ובמצות בכל מקומות מהלכתי :
שדי אמי . דדי אמי : בחוץ . בשוק : אשקך . מלשון נשיקה : יבזו . מלשון בזיון :

{ב}
אֶנְהָֽגֲךָ֗ אֲבִֽיאֲךָ֛ אֶל־בֵּ֥ית אִמִּ֖י תְּלַמְּדֵ֑נִי אַשְׁקְךָ֙ מִיַּ֣יִן הָרֶ֔קַח מֵעֲסִ֖יס רִמֹּנִֽי׃
אל בית אמי . בית המקדש : תלמדני . כאשר הורגלת לעשות באוהל מועד : אשקך מיין הרקח . נסכים : עסיס . יין מתוק :
אנהגך . הייתי מוליכך להביאך אל בית אמי , למען תלמד אותי שמה במה אתרצה לך להפקת רצונך . ושם הייתי משקה אותך מיין המעורב בבשמים , ומהמיץ הנסחט מן רמוני . והנמשל הוא לומר עוד הייתי חוקר לדעת מצפוני המצות ועומק מסתריה , והייתי עושה אותם בתכלית מן השלימות ועוצם הדקדוק למען יערב לך :
אנהגך . מלשון הנהגה והליכה : אשקך . ענין שתיה : הרקח . ענין תערובות בשמים . כמו רוקח מרקחת ( שמות ל כה ) : מעסיס . ענין סחיטה ורוצה לומר המיץ היוצא על ידי סחיטה . וכן וכעסיס דמם ישכרון ( ישעיה מט כו ) :

{ג}
שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת רֹאשִׁ֔י וִֽימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃
שמאלו תחת ראשי :
שמאלו . כאומרת הן ידעתי כי בזה ידבק בי דרך אהבה , וישים שמאלו תחת ראשי ותחבקני ימינו . והנמשל הוא לומר הנה בזה היית משרה שכינתך בי דרך אהבה וחיבה יתירה :
תחבקני . ענין סבוב הזרוע בגוף : תעירו , תעוררו . מלשון התעוררות , וכפל המלה לחזוק הענין :

{ד}
הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃
השבעתי אתכם . עכשו כנסת ישראל מסבבת דבורה כלפי האומות אף על פי שאני קובלת ומתאוננ' דודי מחזיק בידי והוא לי למשען בגלותי לפיכך השבעתי אתכם : מה תעירו ומה תעוררו . כי לא יועיל לכם :
השבעתי . עתה חזרה פניה כלפי הנערות , ותאמר אליהן עונש בטול השבועה שהשבעתי אתכן מאז , יהיה עליכן בעבור מה שתעוררו אליכן אהבת החשוק ההוא בהמאיס אותי בעיניו , וכל האיום הזה הוא עד הזמן שתהיה האהבה נהפכת לשוב מעצמה , וכל עוד שלא שבה אני מאיים עליכן על זאת . וכאילו תאמר אבל אחר שתשוב האהבה אין עוד צורך לאיים עליכן , כי אז לא תוכלו להמאיס אותי להעיר עליכן אהבתו . והנמשל הוא כאילו תאמר כנסת ישראל אל העובדי כוכבים ומזלות עונש בטול השבועה יהיה עליכם , בעבור מה שתכריחו אותי לעבור על דת להמאיס אותי בעיני המקום ברוך הוא להיות חלוטה בידכם , וכל האיום הזה וכו' כמו במשל :

{ה}
מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר מִתְרַפֶּ֖קֶת עַל־דּוֹדָ֑הּ תַּ֤חַת הַתַּפּ֙וּחַ֙ עֽוֹרַרְתִּ֔יךָ שָׁ֚מָּה חִבְּלַ֣תְךָ אִמֶּ֔ךָ שָׁ֖מָּה חִבְּלָ֥ה יְלָדַֽתְךָ׃
מי זאת . הקב''ה ובית דינו אומרים על כנסת ישראל מי זאת כמה היא חשובה זאת שנתעלתה מן המדבר בכל מתנות טובות שם נתעלתה במתן תורה ובדבוק שכינה ונראית חבתה לכל ועודנה בגלותה : מתרפקת על דודה . מתחברת על דודה מודה שהיא חברתו ודבוקה בו , רפק בלשון ערבי רפקתא חבורה : תחת התפוח עוררתיך . כך היא אומרת בבקשה חבת דודה תחת התפוח עוררתיך זכור כי בתחתית הר סיני העשוי על ראשי כמין תפוח שם עוררתיך והוא לשון חבת אשת נעורים המעוררת את דודה בלילות בתנומות עלי משכב מחבקתו ומנשקתו : שמה חבלתך . הרי אמרנו שהקב''ה קראה אמו שם נהיתה לך לאם : חבלתך . לשון חבלי יולדה , חבלתך באו לך חבלים ממך כמו ( ירמיה י' ) בני יצאוני יצאו ממני :
מי זאת עולה . עתה תשלח אמריה אל החשוק , וכה תאמר מי עוד זאת כמוני שעלתה מן המדבר מקום שממון , ואף גם שמה היתה מתחברת עם דודה ולא נפרדה ממנו . והנמשל הוא כאילו כנסת ישראל אומרת אל המקום ברוך הוא מי האמין עוד בך כמוני ללכת אחריך במדבר ארץ לא זרועה : תחת התפוח . עוד היותך תחת אילן התפוח עוררתי שם אהבתך לי . ושמה באה לאמך חבלים ממך , וכמו ששמה בא לה חבלים כן ילדתך שמה . וכאילו תאמר מתחלת ביאתך לעולם תחת אילן התפוח שנולדת שמה מיד עוררתי אהבתך לי . והנמשל הוא לומר מעת שיצא טבעך בעולם אני מאמנת בך , כי על ידי אברהם אבינו נתפרסם שמו בעולם , והוא וזרעו נמשכו אחריו :
מתרפקת . ענין התחברות ודבוק ואין לו דמיון במקרא והוא מלשון ערבי : על דודה . עם דודה . וכן ויבאו האנשים על הנשים ( שמות לה כב ) : עוררתיך . מלשון התעוררות : חבלתך . כן יקראו מכאוב הלידה . כמו שנאמר חבלים יאחזוך כמו אשת לידה ( ירמיה יג כא ) :

{ו}
שִׂימֵ֨נִי כַֽחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה׃
שימני כחותם . בשביל אותה אהבה תחתמני על לבך שלא תשכחני ותראה כי עזה כמות אהבה האהבה שאהבתיך עלי כנגד מיתתי שאני נהרגתי עליך : קשה כשאול קנאה . התגר שנתקנאו ושנתגרו בי האומות בשבילך , קנאה בכל מקום אינפ''רמנט בלע''ז לשון אחיזת הלב לנקום נקם : אש שלהבת יה . רשפים של אש חזקה הבאה מכח שלהבת של גיהנם טעם הזקף הגדול הנקוד על רשפי מלמדנו על תיבת אש שהיא דבוקה לשלהבת יה לומר אש של שלהבת יה :
שימני . לכן שים אותי על לבך לבל תזוז האהבה לעולם , כמו החותם הניתן על היד ואינה זזה משם : כחותם על זרועך . כמו החותם הנתון על היד , כן שים אותי על זרועך . והוא כפל ענין במלות שונות : כי עזה כמות אהבה . האהבה שיש לי אליך היא חזקה כמות , בי היא עומדת נגד המות לבל יוכל לבטל אותה , רוצה לומר יותר אקבל עלי המיתה מלהסיר אהבתי ממך , ולכן מהראוי שלא תסיר אהבתך ממני . והנמשל הוא לאחדים עם המשל : קשה כשאול קנאה . הקנאה הוא דבר קשה כהירידה אל השאול . וכאילו תאמר בזה אם תסיר את האהבה להפרד עוד ממני , מאוד יקשה עלי הקנאה בראותי הנערות בנות גילי יושבות תחת בעליהן ומתענגות , ואני אהיה בדודה וגלמודה . והנמשל הוא לומר אם עוד אשב בגולה , יקשה עלי הקנאה בראותי כל האומות יושבים בארצם בטח ושאנן ואני אהיה גולה וסורה : רשפיה רשפי אש שלהבתיה . גחלת האהבה היא כרשפי אש וכשלהבת גדולה . רוצה לומר אהבתי אליך שמורה לעולם כחמימות הגחלת המתקיימת זמן מרובה . וגם היא חזקה כלהבת אש גדולה השורף בחזקה . והנמשל הוא לאחדים עם המשל :
כחותם . הוא הטבעת העשוי לחותם בו כתבים . וכן חותמך ופתילך ( בראשית לח יח ) : עזה . חזקה : כשאול . הוא בור הקבר : קנאה . ענינו צער מה בראות דבר מה בזולת והוא לא יוכל להשיגו . כמו ותקנא רחל באחותה ( שם ל א ) : רשפיה . ענין גחלת הבוערת . וכן ומקניהם לרשפים ( תהלים עח מח ) : שלהבת יה . שלהבת הוא ענין להב . כמו תיבש שלהבת ( איוב טו לא ) , ורוצה לומר להבת אש גדולה כי כן דרך המקרא כשרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת השם . וכן ארץ מאפליה ( ירמיה ב לא ) ורבים כמוהו :

{ז}
מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כָּל־ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ׃
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה . על שכינם בלשון רשפים נופל עליהם לשון לא יכבו : מים רבים . האומות : ונהרות . שריהם ומלכיהם : לא ישטפוה . על ידי חוזק ואימה ואף על ידי פתוי והסתה : אם יתן איש את כל הון ביתו . כדי להמיר אהבתך : בוז יבוזו לו . כל אלה הקב''ה ובית דינו מעידים שכך כנסת ישראל מתרפקת על דודה :
מים רבים . לפי שהמשיל את האהבה באש , לכן אמר מים רבים וכו' לשון הנופל בכבוי האש . ורוצה לומר לא יועיל שום הסתה ופתוי לבטל את האהבה . ואם מי יתן כל הון ביתו בעבור האהבה להמיר אותה בשנאה , הנה כל בני עולם יבוזו אותו וילעגו עליו , על שלא השכיל לדעת שאי אפשר לבטל אהבה עזה זאת בשום דבר . ומוסב למעלה לומר מהראוי שלא תסיר עוד אהבתך ממני , הואיל וגם אהבתי אליך חזקה מאד . והנמשל הוא לאחדים עם המשל :
לכבות . מלשון כבוי : ישטפוה . ענין גריפה על ידי חוזק הרדיפה . וכן תשטף ספיחיה ( איוב יד יט ) : הון . ענין עושר . וכן הון יקר ( משלי א יג ) : בוז יבוזו . מלשון בזיון :

{ח}
אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיּ֖וֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ׃
עתה אחות לנו . בתחתונים שהיא מתאחה ומתחברת ומתאוה להיות עמנו והיא קטנה ומקטנת את עצמה מכל האומות כענין שנאמר לא מרובכם וגומר שהם מקטינים עצמם : אחות . לשון איחוי אלו קרעים שאין מתאחין : ושדים אין לה . כענין שנאמר בגלות מצרים ( יחזקאל ט''ז ) שדים נכונו בהגיע עת הגאולה אבל זו שדים אין לה עדיין לא הגיע עתה לעת דודים : מה נעשה לאחותינו ביום שידבר בה . כשהאומות מתלחשים עליה להכחידה כענין שנאמר ( תהלים פ''ג ) לכו ונכחידם מגוי :
אחות לנו קטנה . ועל כי שמעה החשוקה אשר לב החשוק טוב עליה וחפץ לשבת עמה , שלחה אמריה אל החשוק וכה תאמר , הנה יש לנו קרובה אחת קטנה בקומה ואין לה שדים להניק בנים , ועתה אשאלך והודיעני מה נעשה עמה בעת שידובר בה להנשא לאיש , וכאומרת הלא אין מי ימצא שישאנה בעבור קטנותה והעדר השדים . והנמשל הוא לומד אחר הבטחת הגאולה בבוא הזמן , יאמרו בני יהודה הנה אחינו בני עשרת השבטים קטנים המה במעשה המצות , כי עוד היו בארצם הדיחום מלכיהם מאחרי ה' , ואף כי בגולה . וגם לא נמצא עמהם בעלי חכמה ומדע כדרך שהיה עמי בבית השני אנשי כנסת הגדולה ומהם נביאים , ולא מצאו אם כן מי להניק אותם מחלב חכמת התורה , ואם כן במה יזכו גם המה אל הגאולה :
בה . רוצה לומר בענינה :

{ט}
אִם־חוֹמָ֣ה הִ֔יא נִבְנֶ֥ה עָלֶ֖יהָ טִ֣ירַת כָּ֑סֶף וְאִם־דֶּ֣לֶת הִ֔יא נָצ֥וּר עָלֶ֖יהָ ל֥וּחַ אָֽרֶז׃
אם חומה היא . אם תחזק באמונתה וביראתה להיות כנגדם כחומת נחשת שלא יכנסו לתוכה רוצה לומר שלא תתחתן בם והם לא יבואו בה ולא תתפתה להם : נבנה עליה טירת כסף . נהיה לה לעיר מבצר ולכתר ולנוי ונבנה לה את עיר הקדש ובית הבחירה : ואם דלת היא . הסובבת על צירה ובהיקש עליה היא נפתחת אף היא אם תפתח להם להיות הם באים בה והיא בהם : נצור עליה לוח ארז . נשים בדלתה נסרים של עץ הנרקבים והתולעת גוררתן ואוכלתן , וכנסת ישראל אומרת :
אם חומה היא . כאילו החשוק שולח אמריו לומר עצתו , אם היא סגורה וסתומה כבנין חומה ולא שכבה מי משכבי אשה לאבד ולשבר בתוליה , אזי נבנה בשבילה ארמון כסף לשתשב בה יחידי מבלי בעל , ותתענג לשבת בארמון כסף אם לא תתענג בשבת תחת בעל : ואם דלת היא . אם לא שמרה בתולה והיא כדלת הנפתח , אזי נעשה בשבילה מאסר בנין חזק ומשומר מנסרי ארז לבל יוכל מי לקרוב אליה , ותשב בדודה ושוממה . והנמשל הוא כאילו המקום ברוך הוא משיב אם היו כחומה ולא עזבו להכנס ביניהם מעובדי גלולים לדבקה בהם , אזי יזכו גם המה לבנין בית המקדש . ואם פתחו הדלת ונכנסו ביניהם , ישבו עוד במאסר הגולה :
נבנה . מלשון בנין : עליה . בעבורה : טירת . היכל וארמון . וכן תהי טירתם נשמה ( תהלים סט כו ) : נצור . מלשון מצור ומבצר : לוח . נסר . כמו את כל לחותים ( יחזקאל כז ה ) :

{י}
אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת אָ֛ז הָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כְּמוֹצְאֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃
אני חומה . חזקה באהבת דודי : ושדי כמגדלות . אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות המניקים את ישראל בדברי תורה : אז . באמרי זאת : הייתי בעיניו כמוצאת שלום . ככלה הנמצאת שלימה ומוצאת שלום בבית בעלה :
אני חומה . ענתה החשוקה ושלחה אמריה לומר , הלא אני כחומה , כי שמרתי מקום בתולי ולא שכב מי אותי . ועם כי שדי המה גדולות כמגדלות המעוררים תאות הנואפים , מכל מקום אני שמרתי את עצמי . וכאילו אומרת הואיל וכן ראוי אם כן אני לשבת בארמון כסף , ותשב הקרובה עמדי . והנמשל הוא כאילו בית יהודה תשיב לומר הלא אני לא דבקתי בעובדי גלולים , ויש בי בעלי חכמה ומדע להניק אותי מחלב חכמת התורה , וראויה אני לשוב מהגולה ולבנין בית המקדש ובעבורי ישובו גם המה לארצם ויזכו לבנין בית המקדש : אז הייתי וגו' . היתה משתבחת לפני הנערות ; ואמרה אז כשדברתי הדברים האלה הייתי בעיניו יקרה ונכבדת כדרך שמייקרין למחזרת אחר השלום ומוצאת אותו , כי הוטב בעיניו מה שהייתי מחזרת אחר שלום הקרובה . והנמשל הוא לאחדים עם המשל :
כמגדלות . מלשו מגדל : כמוצאת . מלשון מציאה :

{יא}
כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף׃
כרם היה לשלמה . זו כנסת ישראל שנאמר ( ישעיה ח ) כי כרם ה' צבאות בית ישראל : בבעל המון . בירושלם שהיא רבת עם והמון רב : בעל . לשון מישור כמו ( יהושע י''ב ) מבעל גד בבקעת הלבנון : נתן את הכרם לנטרים . מסרה ליד אדונים קשים בבל מדי יון ואדום במדרש שיר השירים מצאתי מקצת סמך על נוטרים הללו שהם המלכיות : איש יבא בפריו . כל מה שיכלו לגבות מהן גולגליות וארנוניות ואנפרות הכל גבו מהם להביא לתוך ביתם :
כרם היה לשלמה . עתה חזרה החשוקה לספר ולומר , הנה בעבור שהייתי מחזרת אחר שלום הקרובה יקרה דברי בעיניו לקלס את כל מאמרי , כי החשוק הזה היקר בעיני כמלך שלמה היה לו כרם במישור שמצוים שם המון עם רב , ועל כי חשש מגנבה מסרו לשומרים מחולפים בזה אחר זה , באופן שכל שומר בזמנו יביא לעצמו אלף כסף , וזהו בעבור חלקו בפרי הכרם בשכר השמירה , ושאר הכסף יהיה להחשוק בעל הכרם . והנמשל הוא על עדת ישראל המכונים בשם כרם , כמו שנאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל . ואותם מסר לשומרים , הם מלכי ישראל שמלכו זה אחר זה . וכל אחד משל בזמנו על עשרת השבטים . ובא הרמז באלף , שהם עשרה מאות מאה לשבט :
בבעל . במישור . וכן בעל גד ( יהושע יא יז ) : המון . ענין עם רב :

{יב}
כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לְפָנָ֑י הָאֶ֤לֶף לְךָ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וּמָאתַ֖יִם לְנֹטְרִ֥ים אֶת־פִּרְיֽוֹ׃
כרמי שלי לפני . ליום הדין יביאם הקב''ה במשפט ויאמר כרמי אף על פי שמסרתיו בידכם שלי הוא ולפני בא כל מה שחטפתם לכם את פריו ולא נכחד ממני מה שגביתם מהם והם אומרים : האלף לך שלמה . אלף הכסף שגבינו מהם הכל נחזיר : ומאתים לנטרים את פריו . ועוד נוסיף הרבה משלנו ונתן להם לראשיהם וחכמיהם כענין שנאמר ( ירמיה ט''ו ) תחת הנחשת אביא זהב : לנטרים את פריו . אלו תלמידי חכמים ואותם תשלומים לתלמידי חכמים כמו שנאמר ( ישעיה כ''ג ) כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה ואתננה של צור , ויש לפרש ומאתים לנוטרים את פריו כדין הנהנה מן ההקדש שמשלם קרן וחומש אף אנו נשלם על קדש ישראל לה' על ראשית תבואתו קרן וחומש חמשו של קרן ומאתים הם חומשו של אלף :
כרמי שלי לפני . ושלחתי אמרי לאמר כרמי שלי יהיה לפני , רוצה לומר אני אשימה עליו עין לשמרו : האלף וגו' . האלף כסף שלקח כל שומר בזמנו יהיה לך כי אתה תקחם : ומאתים וגו' . כאומרת לא בלבד האלף תקח אשר הרבית לתת יותר מהראוי , כי אף המאתים כסף שהוא הראוי לתת לשומרים , הנה עתה כשאשמור אני תקח גם את זאת , ולא תוציא כלום על שכר השמירה . והנמשל הוא לומר בעת הגאולה העתידה תבקש מלכות יהודה שכל עדת בני ישראל תהיה תחת ממשלתה , ויהיו אם כן עשרת השבטים לה' להאמין בו , לא כמו שהיו מאז שמלכיה הדיחוה מאחרי ה' . גם המאתים המרמזים על שני השבטים יהודה ובנימין , גם הם יהיו אחרי ה' , ואיש את אחיו יעזורו :
לנוטרים . ענין שמירה . כמו נוטרה את הכרמים ( לעיל א ו ) :

{יג}
הַיּוֹשֶׁ֣בֶת בַּגַּנִּ֗ים חֲבֵרִ֛ים מַקְשִׁיבִ֥ים לְקוֹלֵ֖ךְ הַשְׁמִיעִֽינִי׃
היושבת בגנים . הקב''ה אומר לכנסת ישראל את הנפוצה בגולה רועה בגנים של אחרים ויושבת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות : חברים מקשיבים לקולך . מלאכי השרת חביריך בני אלהים דוגמתך מקשיבים ובאים לשמוע קולך בבתי כנסיות : השמיעני . ואחר כך יקדישו הם שאמר ( איוב ל''ח ) ברן יחד כוכבי בקר אלו ישראל ואחר כך ויריעו כל בני אלהים :
היושבת בגנים . עתה מספרת ואומרת כל כך ישרה דברי בעיניו , עד שאמר לי את היושבת בגנים , מקום ימצאו שם החברים בעלי כרמים כמוני , הנה הם מקשיבים לקול עצתך . וכאומר פן גם הם יעשו כזאת , ולא יהיה אם כן תפארתך עליהם , לזאת השמיעי דבריך בלחש רק לי לבד ולא ישמע הזולת . והנמשל הוא לומר כאילו המקום ברוך הוא ישיב לה אתה מלכות יהודה היושבת בירושלים , הנה כל בית ישראל חבריך מקשיבים לקולך וחפצים בזה כמו שנאמר ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם . אבל הזהרי להשמיע קולך לי לבד , ולא תפנה עוד אל אלהים אחרים :
היושבת . בה''א הקריאה . כמו הדור אתם ראו ( ירמיה ב לא ) : מקשיבים . ענין שמיעה והאזנה :

{יד}
בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים׃
ברח דודי . מן הגולה הזאת ופדנו מביניהם : ודמה לך לצבי . למהר הגאולה והשרה שכינתך על הרי בשמים הוא הר המוריה ובית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן : נשלם פירוש שיר השירים , תהלה ליוצר
ברח דודי . ואני אמרתי לו אם יש לחשוש בזה , מהר ללכת מן הגנים , ודמה עצמך בקלות המרוצה לצבי וכו' , ובוא על הרי בשמים , ואני אבוא אחריך ושם נשב ושם נדבר דברינו , ולא ימצא מי שם מקשיב אמרינו . והנמשל הוא לומר כאילו בית יהודה משיב דבר , לומר אם כן מהר והשרה את שכינתך בבית המקדש מקום יקטירו שם הקטרת , וזה יהיה סיבה להשריש אמונתך ויראתך :
ברח . ענין מהירות ההליכה : ודמה . מלשון דמיון : לעופר . כן יקרא ילד האיל :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור