באתי לגני . בימי חנוכת הבית : אריתי . לקטתי והוא לשון משנה כמלא אורה וסלו ואף לשון מקרא ( תהלים מ ) וארוה כל עוברי דרך ונאמר על שם הקטורת שהקטירו קטורת יחיד הנשיאים על מזבח החיצון ונתקבלה והוא דבר שאינו נוהג לדורות ועל כן נאמר אכלתי יערי עם דבשי יש דבש שהוא גדל בקנים כענין שנאמר ( שמואל ה ו ) ביערת הדבש ויערת היא לשון קנה כמו ( שמות ב ) ותשם בסוף ושויתיה ביערא ומוצצין הדבש ומשליכין העץ ואני מרוב חיבה אכלתי יערי עם דבשי אכלתי הקנה עם הדבש את שאינו ראוי עם הראוי קטרת נדבה וכן שעירי חטאת שהקריבו הנשיאים ואין חטאת קריבה נדבה ואני קבלתים בו ביום : שתיתי ייני . הם הנסכים : עם חלבי . מתקו וצחו מחלב : אכלו רעים . באהל מועד אהרן ובניו ובית עולמים הכהנים כולם : שתו ושכרו דודים . אלו ישראל אוכלי בשר זבח השלמים שהקריבו לחנוכת המזבח . ( ב ) אני ישנה . כשהייתי שלוה ושקטת בבית ראשון נואשתי מעבוד הקב''ה כישנה ונרדמת : ולבי ער . זה הקב''ה כך נדרש בפסיקתא : ולבי ער . הקב''ה שהוא צור לבבי וחלקי ער לשמרני ולהטיב לי :

באתי לגני . החשוק שלח דברו וכה אמר כן אעשה ואמהר לבא אל הגן שהכנת לי ואלקט המור עם שאר , מיני הבושם שהזמנת לי . ואת הדבש אוכל לתאוה עד שאוכל גם הקנים למצוץ הדבש מהם . ואשתה היין עם החלב שהזמנת לי : אכלו רעים . למרבית השמחה אזמן קרואים ואפייסם לאכול , וכה אומר להם אכלו רעים וגו' . והנמשל הוא לומר כאילו המקום ברוך הוא מבטיח ואומר הנה חיש מהר אשרה שכינתי בקרבך , ואקבל ברצון קטורת הסמים , ואש תרד מן השמים ותאכל עצי המערכה עם הקרבנות אשר יערבו עלי כדבש , ואקבל ברצון נסכי היין אשר ימתקו עלי כחלב , והכהנים בני אהרן יאכלו חלקם ממותר אשי :

באתי . עבר במקום עתיד . וכן אריתי אכלתי שתיתי : אריתי . ענין לקיטה , כמו וארוה כל עוברי דרך ( תהלים פ יג ) : יערי . כן יקראו הקנים שגדל בהם הדבש . וכן ביערת הדבש ( ש''א יד כז ) : ושכרו . ענין השתיה יותר מכדי המדה : דודים . אהובים :

קול דודי דופק . משרה שכינתו על הנביאים ומזהיר על ידיהם השכם ושלוח : פתחי לי . אל תגרמו לי שאסתלק מעליך : שראשי נמלא טל . לשון אדם שבא בליל' דופק על פתח אהובתו אומר כן בשביל חיבתך באתי בלילה בעת הטל או הגשם והדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו' שכר מעשים טובים אם תשובי אלי : קוצותי רסיסי לילה . אף בידי הרבה קביצות מיני פורענות ליפרע מעוזבי וממנאצי , טל הוא לשון נחת : רסיסי לילה . גשמי לילה שהן טורח ועייפות , רסיסי תרגום של רביבים ( דברים לב ) וכרביבים עלי עשב וכרסיסי מלקושא , קוצות הן דבוקי שערות הראש המדובקים יחד שקורין כלוציי''לש ולפי שאחז המקרא בלשון טל ומטר אחז בלשון ראש וקוצות שדרך טל ומטר לאחז בשער ובקוצות ויש לפרש טל ורסיסי לילה שניהם לטובה שכר מצות קלות הנחות להעשות כטל ושכר מצות חמורות הקשות כטורח רסיסי לילה :

אני ישינה . עתה חזרה החשוקה להשלים אמריה עם הנערות , כי כשבא לאוזן החשוק טעם אמריה והפלגת חשקה , שלח אמריו לקלסה באומרו הנך יפה רעיתי וגו' וכל הענין , והיא חשבה מחשבות שיבוא אל הגן לשבת עמה . והוא השיב שכן יבוא הפסיק הענין בזה הספור . ועתה שנה להם מה היה הסיבה אשר החשוק נפרד ממנה כל כך הרבה מן הזמן . ואמרה כאשר הלכתי לישן ועדיין היה לבי ער כי לא נשתקעתי בשינה , שמעתי קול דודי נוקש על הדלת , וכה אמר פתחי לי הדלת את אחותי רעיתי הדבוקה בי כיונה בבן זוגה התמימה באהבתה אלי : שראשי נמלא טל . כי שער ראשי נמלא מן הטל שירד עלי , והקוצות נתמלאו מזלוף הגשמים שירדו בלילה . וכאומר מהרי פתחי , כי מיצר אני בעומדי חוצה בעבור רטיבת הטל והמטר שירדו עלי . והנמשל הוא לומר כאשר ישבתי בגולה בבבל הייתי נואש מן הגאולה , אבל הבחורים שבי כדניאל וחביריו היו מצפים עליה וחשבו את הקץ הנאמר בפי ירמיה , והנה המקום ברוך הוא העיר רוח כורש לשלחם חפשי , למען לא יחולל עוד שמו בין הגוים לומר עם ה' אלה ומארצו יצאו מבלי יכולת להעמידם בארצו :

ער . מלשון הערה והקצה : דופק . ענין ההכאה בנחת על הדלת . כמו מתדפקים על הדלת ( שופטים יט כב ) : תמתי . מלשון תמימות והוא הפוך המרמה : קוצותי . הוא שער הראש התלוי למטה . וכן קווצותיו תלתלים האמור למטה : רסיס . ענין זלוף ונטיפה . וכן לרוס את הסולת ( יחזקאל מו יד ) :

פשטתי את כתנתי . כלומר כבר למדתי לעצמי דרכים אחרים לא אוכל לשוב אליך עוד כענין שנאמר ( ירמיה מד ) ומאז חדלנו לקטר למלאכת השמים וגו' שהיו הדרכים האל' ישרים בעיניהם ולשון פשטתי את כתנתי רחצתי את רגלי לשון תשובת האשה המנאפת שאינה רוצה לפתוח לבעלה הדלת , לפי שפתח הכתוב בלשון אני ישנה קול דודי דופק סיים בלשון תשובה הנופלת על לשון דופק על הדלת בעת משכב השינה בלילות :

פשטתי את כתנתי . ואני השבתי לו הנה כבר פשטתי את כתנתי כדרך ההולכים לישן , ואין ללכת ערומה , ואיך אם כן אלבשנה כי יש לי טורח בזה . וכבר רחצתי את רגלי עד לא עליתי על המשכב , ואיך אם כן אטנפם ללכת בארץ לפתוח לך הדלת . והנמשל הוא לומר הנה נתעצלתי לעלות לירושלים , לפי שכבר נתישבתי בבבל והיתה הארץ ההיא ערבה עלי , ולא רציתי לטרוח בטלטול הדרך :

פשטתי . ענין הסרת המלבוש : איככה . מלשון איך : אטנפם . מלשון טינוף ולכלוך :

דודי שלח ידו מן החור . שאצל הדלת וראיתי ידו ונהפכו עלי המון מעי לשוב לאהבתו ולפתוח לו : דודי שלח ידו מן החור . כשאמרתי רחצתי את רגלי ולא אפתח לך ולא אשוב מן ע''א שבחרתי בה : שלח ידו . והראה נקמתו בימי אחז והביא עליו חיל מלך ארם ( ד''ה ב כח ) ויכו בו וישב ממנו שביה גדולה וגו' ויהרוג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד : ומעי המו עליו . בא חזקיהו בנו ושב בכל לבבו לדרוש להקב''ה וכל דורו שלמים לא קם דור בישראל כמותם כמו שמפורש בחלק בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטוכיא ולא מצאו איש ואשה שאין בקיאין בהלכות טומאה וטהרה וזהו וידי נטפו מור וגו' אף יאשיהו נאמר בו ( מלכים ב כג ) וכמוהו לא היה לפניו מלך כי ראה פורענות שבאה על מנשה ועל אמון לקיים שלח ידו מן החור ומעי המו עליו :

דודי שלח ידו מן החור . אחר זה הושיט החשוק את ידו מן החור שאצל הדלת , הכוונה היה למען תראה ידו ותגעגע עליו ויצר לה בהפרידו ממנה : ומעי המו עליו . כאשר ראיתי ידו השלוחה מן החור , נצטערתי בעבורו ונכמרו רחמי . והנמשל הוא לומר שהמקום ברוך הוא שלח דברו על ידי חגי וזכריה לנבאות לה שבא הקץ , ועל ידי זה נתעוררה לבנות הבית , כמו שנאמר והתנבי חגי נביאה וזכריה וגו' באדין קמו זרובבל וגו' ושריו למבנא בית אלהא וגו' קמתי אני :

שלח . ענין הושטה : החור . הנקב : המו . מלשון המייה והוא ענין צער והכמרת רחמים . וכן ועל כן המו מעי לו ( ירמיה לא יט ) : עליו . בעבורו :

קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור . כלומר בלב שלם ונפש חפיצה כמקשטת עצמה להתאהב על אישה בריח טוב : מור עבר . רוח עובר ומתפשט לכל צד :

קמתי אני . אז קמתי ממטתי לפתוח לדודי את הדלת , ובכדי להתאהב עליו התבשמתי להיות ריחי נודף , ובעבור מרבית הבושם היו ידי נוטפים מור . ומן אצבעותי היה המור עובר ויורד על ידי המנעול האוחזים את הדלת לסגרה . והנמשל הוא לומר הן עסקתי בבנין בנפש חפיצה והצלחתי בה , כמו שנאמר ושבי יהודיא בנין ומצלחין :

עובר . ענין התפשטות : כפות המנעול . הכלי שסוגרין בו הדלת קרוי מנעול . כמו מנעוליו ובריחו ( נחמיה ג ) וכפות הם ידות המנעול הנתחבים במקום העשוי להם לסגור הדלת , והוא מלשון כף היד :

ודודי חמק עבר . נסתר ונכסה ממני כמו ( שיר ו ) חמוקי יריכיך סתרי יריכיך ע''ש שהירך בסתר ( ירמיה לא ) עד מתי תתחמקין תסתרי ותתכסי מחמת בושה שמעלת בי : נפשי יצאה בדברו . שאמר לא אבא אל ביתך כי מתחילה לא אבית לפתוח : בקשתיו וגו' . : פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר . לא ביטל גזירתו שנאמר בחזקיהו ( ישעיה לה ) הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך וגו' ומבניך אשר תוליד אלו דניאל חנניה מישאל ועזריה ואף ביאשיהו על ידי חולדה הנביאה ( ירמיה יט ) הנני מביא רעה אל מקום הזה ואל יושבי וגו' ואומר ( מלכים ב ג ) וכמוהו לא היה לפניו מלך אך לא שב ה' מחרון אפו הגדול אשר חרה ביהודה על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה ויאמר ה' גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסירותי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת : נפשי יצאה בדברו . יצאה ממני בדברו דבר זה : בקשתיהו ולא מצאתיהו . ואם תאמר והלא ירמיה עומד ומתנבא בימי יהויקים וצדקיהו שובו אלי ואשובה אליכם לא לבטל את הגזירה אלא להקל הפורענות ולהכין מלכותם בשובם מן הגולה לנוטעם מאין נטישה ולבנותם מאין הורס :

פתחתי . כאשר פתחתי לו הדלת אז סבב עצמו ועבר משם : נפשי יצאה בדברו . כי כשפנה ממנה דיבר קשות לאמר לא אשוב עוד אליך . ואמרה בשמעי דבריו אלה כמעט יצאה נפשי מהפלגת הגעגועין : בקשתיהו . אחר זה בקשתי אותו וחפשתי אחריו ולא מצאתי אותו , וקראתי אותו בחשבי שהוא במקום סתר ויגלה עצמו אלי בשמעו קולי , אבל לא ענה לי . והנמשל הוא לומר כאשר גמרתי בנין הבית נסתלקה הנבואה ומאוד נצטערתי על העדרה , ומחזרת הייתי על החזרת הנבואה ולא עלתה בידי :

חמק . ענין סבוב . כמו עד מתי תתחמקין ( ירמיה לא כא ) :

מצאני השומרים הסבבים בעיר . ותופסין גנבים המהלכים בלילות : הכוני פצעוני . חבלו בי חבורה כל פצע לשון מכת כלי זיין הוא נברדור''יא בלע''ז : רדידי . עדיי המרודד והמרוקע עלי וכן כל הענין לשון אשת נעורים המתאוננת על בעל נעוריה ומבקשתו , וזו הוא הדוגמא : מצאני השומרים . נבוכדנאצר וחיילותיו : הסבבים בעיר . לנקום נקמתו של מקום : נשאו את רדידי . בית המקדש : שומרי החומות . אף מלאכי השרת שהיו שומרים חומותיה כענין שנאמר ( ישעיה סב ) על חומתיך ירושלם וגו' הם הציתו בו את האור כענין שנאמר ( איכה א ) ממרום שלח אש וגו' .

מצאוני השומרים . בעת סבבתי בעיר לחפש אחריו , מצאו אותי שומרי העיר הסובבים בלילה לשמרה . והכו אותי ופצעו בי . ושומרי החומות לקחו מעלי את רדידי , כדרך שעושין להולך יחידי באישון לילה שמכים ופוגעים בו ומפשיטין בגדיו , באמרם שהולך הוא לגנוב או לנאף . והנמשל הוא לומר הנה פגעו בי השודדים המתפרצים בעולם , ואבדו ממני כמה וכמה בכל דור ודור , וחמסו אותי אכלוני הממוני הציגוני ככלי ריק :

פצעוני . היא מכה המוציאה דם . וכן פצע תחת פצע ( שמות כא כה ) . נשאו . לקחו . וכן ובתים ונשאו ( מיכה ב ב ) : רדידי . הוא שם תכשיט מה מרודד ודק . וכן והצניפות והרדידים ( ישעיה ג כג ) :

השבעתי אתכם . האומות אנשי נבוכדנצר שראיתם בחנניה מישאל ועזריה מוסרים עצמם לכבשן האש ואת דניאל לגוב אריות על עסקי התפלה ואת דורו של מרדכי בימי המן : אם תמצאו את דודי . לעתיד לבא ליום הדין שיבוקש מכם להעיד עלי כענין שנאמר ( ישעיה טו ) יתנו עידיהן ויצדקו : מה תגידו לו . שתעידו עלי שבשביל אהבתו חליתי ביסורים קשים ביניכם יבא נבוכדנאצר ויעיד יבא אליפז וצופר וכל נביאי האומות ויעידו עלי שקיימתי את התורה :

השבעתי וגו' . ככלותה לספר אמרה אל הנערות משביע אני אתכן אם תמצאו את דודי , הנה זאת היא מה שתגידו לו , אשר אני חולה מרוב הגעגועין אל אהבתו . וכאילו תאמר אין חליי בעבור ההכאות שהכו ופצעו בי השומרים , כי הצער הזה הוא כאין מול צער הפרדתו ממני וזהו חליי . והנמשל הוא כאילו כנסת ישראל משבעת את העובדי כוכבים ומזלות להעיד עליה לעתיד לפני המקום ברוך הוא לומר שכל התלאות שסבלתי בגולה קבלתי באהבה , אבל כל חליי ודאגתי היה על המנעת השראת השכינה , כי לבד זאת היה מגמתי ותוחלתי :

מה דודך מדוד . כך היו שואלין האומות את ישראל מה אלהיכם מכל האלהים שכך אתם נשרפים ונצלבים עליו : שככה השבעתנו . להעיד לו על אהבתך .

מה דודך . כאילו הנערות משיבות אותה מה זה תתרפק בו ומגעגעת עליו את היפה בין הנשים . וכי במה נחשב הוא ביתר שאת משאר הדודים : שככה השבעתנו . אשר כך השבעתנו להגיד שאתה חולה לאהבתו . וכאילו תאמרנה הנה גודל החריצות הזה יורה שאין מי להעריך אליו , אמרי נא מה הם הטובות הנמצאות בו שאינם בזולתו . והנמשל הוא כאילו העובדי גילולים משיבות אותה לומר אמרי נא במה הא נחשב מכל שרי מעלה של העו''ג הלא כולם משפיעים טובה לאנשיהם וא''כ הואיל והוא עזבך התחברי עמנו ונהיה לעם אחד ותהי גם את תחת ממשלת השר המושל בנו :

דודי צח . לבן כמו ( איכה ד ) צחו בחלב : ואדום . אפרש תחלה כל הענין לפי פשוטו קילוס נוי בחור כשהוא לבן ופניו אדמוניות : דגול מרבבה . נדגל בחיילות הרבה רבים חיילותיו רבבות הרבה קרויין רבבה שנאמר ( יחזקאל יז ) רבבה כצמח השדה נתתיך . דודי צח . ולבן להלבין עונותי , צח ולבן כשנראה בסיני נראה כזקן מורה הוראות וכן בשבתו למשפט ( דניאל ז ) לבושיה כתלג חור ושער רישיה כעמר נקא : ואדום . ליפרע משונאיו כענין שנאמר ( ישעיה מג ) מדוע אדום ללבושיך : דגול מרבבה . הרבה חיילות מקיפין אותו :

דודי צח ואדום . כאילו משיבה הן אין להעריך שאר הדודים מול דודי , כי דודי הוא צח הלבון מעורב במראה אדמימות הנחמד לעין . והנמשל הוא לומר הנה המקום ברוך הוא פועל הרחמים והדין . כי צחות הלבון יורה על הרחמים , והאודם על הדין כמפורסם . וכאומר הנה בידו הכל הרחמים והדין , אבל שרי מעלה לא ייטיבו ולא ירעו מעצמם , כי אינם אלא שלוחי המקום ברוך הוא : דגול מרבבה . יש לו דגלים מקבוצת רבבות . והנמשל הוא לומר רבים הם מלאכיו עושי דברו , כמו שנאמר אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון , ולא כן שרי מעלה :

צח . ענין בהירות הלובן . כמו צחו מחלב ( איכה ד ז ) : דגול . מלשון דגל והוא הנס שנושאים לפני כל מחנה ומחנה . וכן איש על דגלו ( במדבר ב ב ) : מרבבה . רבוא הוא עשרת אלפים :

ראשו . מבהיק ככתם פז , כתם הוא לשון סגולת מלכים שאוצרין בבית גנזיהם וכן ( איכה . ד ) ישנא הכתם הטוב וכן ( איוב לא ) אמרתי לכתם מבטחי וכן ( משלי כה ) וחלי כתם : קוצתיו תלתלים . לשון תלויים פנדלוי''יש בלע''ז : שחרות כעורב . כל אלה נוי לבחור . ראשו כתם פז . תחילת דבריו הבהיקו ככתם פז וכן הוא אומר ( תהלים קיט ) פתח דברך יאיר פתח אנכי ה' אלהיך הראם תחלה שמשפט מלוכה יש לו עליהם ואחר כך גזר עליהם גזירותיו : קוצותיו תלתלים . על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות : שחורות כערב . על שם שהיתה כתובה לפניו אש שחורה על גבי אש לבנה , ד''א קוצותיו תלתלים כשנראה על הים נראה כבחור נלחם בגבורה :

ראשו כתם פז . כאומרה אין להניח בראשו עטרת זהב , כי הראש עצמו יפה ומבהיק עוד ככתם פז . והנמשל הוא לומר אין לספר עוצם גדלו , כי הוא מרומם על כל ברכה ותהלה : קוצותיו תלתלים . שערותיו המה מסולסלים . ועל כי יתהפכו בסלסולם פעמים נכנסים ופעמים יוצאים , לכן המה נראים תלים תלים , והמה שהורות כנוצות העורב , וזה דבר נוי . והנמשל הוא לומר הנפלאות הנשפעות מאת המקום ברוך הוא יתהפכו בתחבולותיו , והמה צפונות וחשוכות מעין האדם ואין להשיגם . ובא הרמז בנוצות העורב , כי דבר שחור הוא חשוך אל העין :

כתם פז . זהב טוב ויקר . כמו בכתם אופז ( דניאל י ה ) : קווצותיו . הוא שער הראש התלוי למטה : תלתלים . מלשון תל וגובה : כעורב . שם מין עוף :

עיניו כיונים על אפיקי מים . עיניו על אפיקי מים נאות כעיני יונים אפיקי מים עריבים למראה והבחורים יוצאים שם לשוט וכן מקלס המשורר עיני דודי כשהוא מביט על אפיקי מים דומות לנוי עיני יונים : רחצות . עיני דודי בחלב : יושבות על מלאת . כל זה לשון נוי לא בולטות יותר מדאי לא שוקעות אלא יושבות על מלאת גומא שלהם הענין ( ס''א העין לפי הגומא ) לפי הדוגמא והוא לשון כל דבר שעשוי למלאת גומא העשויה לו למושב כמו ( שמות כה ) אבני מלואים ( שם כה ) ומלאת בו מלואת אבן : עיניו כיונים על אפיקי מים . כיונים שעיניו צופות אל ארובותיהם כך עיניו על בתי כנסיות ובתי מדרשות ששם מוצאי התורה המשולים למים : רחצות בחלב . כשהן צופות במשפט מבררות דין לאמתו להצדיק צדיק לתת לו כצדקתו ולהרשיע רשע לתת דרכו בראשו : ישבות על מלאת . על מלאת של עולם משוטטות בכל הארץ צופות טובים ורעים , ד''א תלמידי חכמים שהקב''ה נותנם עינים להאיר לעולם כשם שהעינים מאירים לאדם כיונים הנודדים משובך לשובך לבקש אוכלם כך הם הולכים ממדרשו של פלו' חכם לבית המדרש של פלוני חכם לבקש טעמי תורה : על אפיקי מים . על בתי מדרשות שהם מוצאי מים של תורה : רחצות בחלב . לפי שקראן עינים והעין לשון נקבה היא רוחצות לשון נקבה הם מצחצחי עצמן בחלב של תורה ומלבנים סתריה וסתומותיה : יושבת על מלאת . מישבים דברים על אופניהם , ד''א עיניו עניניו פרשיות של תורה והלכות ומשניות כיונים שהם נאים בהליכתן על אפיקי מים בבתי מדרשות רוחצות בחלב מצוחצחות כחלב כמו שפירשתי :

עיניו כיונים . הבטת עיניו יפה כהבטת עיני יונים בהתיצבם על אפיקי מים , ומביטים לרוות שם מצאונם , והיא הבטה נאה מאוד : רוחצות בחלב . לובן עיניו המה צחות ונקיות מבלי מצוא בהן רושם אדמימות , כאילו הן רוחצות תמיד בחלב : יושבות על מלאת . קבועות המה בגומא שלהן , לפי מדת הגומא למלאותו , אינן בולטות ואינן שוקעות , והוא דבר נוי . והנמשל הוא לומר שהוא משגיח בהבטת אהבה והשגחת הדין ממתיק ברחמים , כי לובן החלב יורה על הרחמים , וההשגחה עצמה היא על דרך המיצוע . עם כי על הכל ישגיח , מכל מקום על מחשבה רעה אינו משגיח בה לענוש עליה , כמו שנאמר און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' :

אפיקי מים . מקומות שהמים שוטפים ונגרים בחוזק . וכן כאפיקים בנגב ( תהלים קכו ד ) :

לחיו כערוגת הבשם . אשר שם באותם ערוגות גידולי מרקחים : מגדלות מרקחים . מגדלות של מרקחים גידולי בשמים שמפטמים אותם מעשה רוקח : לחיו . דברות הר סיני שהראה להם פנים מסבירות ושוחקות : שפתותיו שושנים . דבורים שנדבר באהל מועד שהם לריצוי ולכפרה ולריח טוב תורת חטאת ואשם ומנחה ועולה ושלמים :

לחיו כערוגת הבושם . לחיו המה בתכלית ההדור , ידמו אל הערוגות שצומחים שם הבושם , שמייפין אותן ביותר : מגדלות מרקחים . אשר בערוגות ההן יש גידולי סממנים מובחרים לעשות מהם מעשה רוקח להיות שמור לזמן מרובה , שאז הערוגות ההן הנה בתכלית ההדור מפאת צורתם , ומפאת הסממנים המובחרים במינם הצומחות עליהן . והנמשל הוא לומר הדיבורים שיצאו מפי המקום ברוך הוא המה יקרים ומחוכמים ובתכלית התועלת . וירמוז בלחיים על כי המה יקיפו כלי הדבור : שפתותיו שושנים . מבין שפתותיו עולה ריח טוב כריח השושנים , וכאילו מטיפות את המור . והנמשל הוא על הנביאים השלוחים מאת ה' לדבר דבדיו , שהמה כמו שושנים שריחם נודף למרחוק , כי כל כך המה מודיעים מה שיהיה לאחרונה ומייעדים טובה מרובה והצלחות מתמידות :

לחיו . הוא המקום מתחת לעין : כערוגת . הוא תלם המחרישה כמו מערוגות מטעה ( יחזקאל יז ז ) : מגדלות . גידולי . מרקחים . כן יקראו הסממנים המעורבים השמורים לזמן מרובה . וכן רוקח מרקחת ( שמות ל כה ) : שושנים . שם עשב המריח : עובר . רוצה לומר מתפשט :

גלילי זהב . כאופני זהב : ממלאים בתרשיש . כל לשון מושב אבן יקרה בזהב קרוי מלאת : עשת . לשון ( ירמי' ה כה ) שמנו עשתו קבוץ עב קרוי עשת משש''יאה בלע''ז : שן . מעצמות פיל : מעלפת ספירים . מקושטת ומתוקנת בספירים לשון ותתעלף דמתרגמינן ואיתקנת : ידיו . הלוחות שנתן מימינו ומעשה ידיו המה : גלילי זהב . אלו הדברות שבהן הנחמדים מזהב ומפז רב , א''ר יהושע בן נחמיה מעשה נסים היו של סנפירינון היו והיו נגללין , ד''א על שם שמגלגלות טובה לעולם : ממלאים בתרשיש . שכלל בעשרת הדברות תרי''ג מצות : מעיו עשת שן . זה תורת כהנים הניתן באמצע חמשה חומשים כמעיים הללו שהם נתונים באמצע הגוף : עשת שן מעלפת ספירים . נראית חלקה כעשת שן והיא סדורה דקדוקים רבים גזירות שוות ובנין אב וקלים וחמורים :

ידיו גלילי זהב . אצבעות ידיו כשהן פרודות יתדמו במראיהן כזרועות אופני הזהב , רוצה לומר נקיות כזהב , ועם כי ראשי אצבעותיו הן כלי השימוש ודרכן להיות מלוכלכות : ממולאים בתרשיש . ובהם יושבים אבני תרשיש לפי מדות הגומות לא בולטין ולא שוקעין . ועל הצפרנים יאמר שהם נאים וחלקים כאבני תרשיש , והמה במדה הראויה לא קצרות ולא ארוכות . והנמשל הוא על גלגלי השמים מעשה אצבעות המקום ברוך הוא , שנאמר כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך , שהמה בהירים ויקרים כזהב וממולאים כוכבי אור : מעיו עשת שן . בטנו זך ובהיר כזכות שן הפיל כשהיא מעוטפת בספירים וקבועים בה , שאז נופל זוהר הספירים על השן ומבהיק ביותר . והנמשל הוא לומר עם כי השמים שמים לה' , אוה מאז למושב לו על הכפורת , שהיא מקום פנימי ונעלם כמו המעים שבתוך הגוף , ומשם באה הארה לכנסת ישראל כצחות וזכות השן ובהירות הספיר :

גלילי . אופני המרכבה . כמו על גלילי כסף ( אסתר א ו ) : בתרשיש . שם אבן יקר : מעיו . על הבטן יאמר שבו המעים : עשת . ענין בהירות וזכות . וכן ברזל עשות ( יחזקאל חז יט ) : שן . היא שן הפיל : מעולפת . ענין עטוף וכסוי . כמו ותתעלף ( בראשית לח יד ) :

שוקיו . כעמודי שש המיוסדים על אדני פז : עמודי שש . עמודי שיש וחבירו במגלת אסתר ( אסתר א ) על גלילי כסף ועמודי שש , ומראהו גבוה כארזי הלבנון : בחור כארזים . נבחר בין הבנים כארז בין שאר עצים . מיסדים על אדני פז . אמר רבי אלעזר הקפר העמוד הזה יש לו כותרת למעלן ובסיס למטן אמר רבי שמואל בר גרא פרשיות שבתורה יש להם כותרת למעלן ובסיס למטן וסמוכות לפניהם ולאחריהם כגון פרשיות של שביעית יובל ( ויקרא כה ) וכי תמכרו ממכר להודיעך כמה קשה אבקה של שביעית כדאיתא במסכת ערכין וסוכה וכגון ( במדבר טז ) יפקוד ה' איש על העדה צו את קרבני לחמי עד שאתה מפקדני על בני פקוד אותם עלי וכן כמה לכך נאמר שוקיו עמודי שש מיוסדים וגו' : מראהו כלבנון . המסתכל ומתבונן בדבריו מוצא בהם פרחים ולובלים כיער זה שמלבלב כך דברי תורה ההוגה בהם תמיד מחדש בהם טעמים : בחור . נבחר כארזים הנבחרים לבנין ולחוזק ולגובה :

שוקיו עמודי שש . רגליו נאים בלובן וביושר כעמודי אבן שיש . והמה מיוסדים על אדני פז , הם כפות הרגלים , שהמה נקיות כזהב פז , עם כי מדרכם להיות מלוכלכות בעפר הארץ . והנמשל הוא על העולם השפל הדום רגלי המקום ברוך הוא , שנא' והארץ הדום רגלי , שהוא חזק כעמודי אבני שיש , ואדני יסוד כדור הארצי המעמידו במקומו לבל יתקרב לפאה מן הפאות , דומה הוא אל הפז . ויאמר על הנקודה האמצעית מכדור הארצי שהיא מעמדת כל הכדור במקומו כאשר חקרו הטבעיים , כי כל יסוד משתוקק ליסודו , ולכן בא הרמז בפז , כי הנקודה הזאת הוא כמעט קט כמו הפז שמעט ירד לעולם , כמו שאמרו רז''ל : מראהו וגו' . מראה קומתו הוא כהר הלבנון , והוא נבחר משאר הדודים כארזים מכל עצי היער . והמשל הוא לומר שהמקום ברוך הוא גדול ורם מכל אלהים , ומאד נבחר מכולם ואין להעריך אותם אליו :

שוקיו . הוא פרק מפרקי הרגל : שש . אבן שיש : מיוסדים . מלשון יסוד : אדני . הוא הדבר שהעמור תקוע בו . וכן אדני כסף ( שמות כו יט ) : פז . הוא המובחר שבזהבים :

חכו ממתקים . דבריו ערבים : זה דודי . זה דמות דודי וזה דמות רעי ועל כל אלה חליתי לאהבתו , והדוגמא כלפי הקב''ה כך היא : חכו ממתקים . דבריו ערבים ( ויקרא יט ) ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם , אני ה' הנאמן לשלם שכר יש חיך מתוק מזה , אל תחבלו במעשיכם ותקבלו שכר ובשוב רשע מרשעו ( יחזקאל יד ) ועשה משפט וצדקה עליהם חיה יחיה עונות נחשבו לו לזכיות יש חיק מתוק מזה :

חכו ממתקים . כל דברי חכו מתוקים במליצה נאותה וצחות אמרים , וכל מעשיו ותנועותיו המה חמודים כי עשוים בהשכל רב . והנמשל הוא לומר דברי התורה הנתונים מפיו המה משפטים צדיקים וחוקים ישרים , וכל מעשיו בחסד וברחמים : זה דודי וגו' . הנה מי שיש בו אלה השבחים זה דודי ורעי . וכאומרת בהיות כן איך לא אשתוקק אליו , וכי יש מי להעריך אליו . והנמשל הוא לומר דעו מי שכל אלה בו הוא אלהי , וכאילו תאמר עתה שפטו נא אם מי דומה לו , ומה זה תאמרו לעזבו ולהתחבר עמכם להיות תחת ממשלת השר של מעלה המושל בכם , הלא כלם כמוהם כאין למול אלהי :

חכו . הוא מה שממעל הלשון והוא מכלי הדבור : ממתקים . מלשון מתוק :