הנך יפה רעיתי . קילסן ורצן וערבו עליו קרבנותיהם : עד שיפוח היום . שחטאו לפני בימי חפני ופינחס : עיניך יונים . גוונייך ומראיתך ודוגמתך כיונה הזאת הדבקה בבן זוגה וכששוחטין אותה אינה מפרכסת אלא פושטת צואר כך את נתת שכם לסבול עולי ומוראי : מבעד לצמתך , שערך כעדר העזים . הקילוס הזה דוגמת קילוס אשה הנאהבת לחתן מבפנים לקישורייך שערך נאה ומבהיק כצוהר ולבנונית כשער עזים לבנות היורדות מן ההרים ושערן מבהיק מרחוק והדוגמא שדימה כנסת ישראל לכך היא מבפנים למחנותיך ומשכנותיך אף הרקים שביך חביבין עלי כיעקב ובניו שגלשו לרדת מהר הגלעד כשהשיגם לבן שם , ד''א כאותן שצבאו על מדין בעבר הירדן שהיא בארץ גלעד ולשון זה במדרש שיר השירים . מבעד . הוא לשון מבפנים שרוב בעד שבמקרא דבר המסיך ומגין נגד דבר אחר כמו ( איוב ט ) ובעד כוכבים יחתם ( יונה ב ) הארץ בריחיה בעדי ( איוב כח ) הבעד ערפל ומבעד הוא הדבר שהוא מבפנים לאותו בעד לכך הוא אומר מבעד : צמתך . לשון דבר המצמצם השער שלא יפריח לצאת וזו היא השבכה והקישורים ולא יתכן לפרש צמתך לשון צומת שתהא התי''ו משורשת בתיבה שא''כ היה לה להיות דגושה כשהיא נסמכת לה''א לפעול בה פעולת נקבה או לוי''ו לפעול בו פעולת זכר כמו תי''ו של שבת כשהוא נותנה לנקבה היא מודגשת כמו חגה חדש' ושבתה וכן לזכר עולת שבת בשבתו ותי''ו של צמתך שהיא רפה על כרחינו באה במקום ה''א ויהא שם הקישור צמה וכשהוא סמוך לתתו לזכר או לנקבה תהפך הה''א לתי''ו כגון שפחה תהפך לומר שפחתו שפחתה , וכן אמה אמתו אמתה , ערוה ערותו ערותה , וכן זה צמה צמתו צמתה צמתי צמתך : שגלשו . שנקרחו גבח מתורגם גלוש כשהבהמות יורדות מן ההר נמצא ההר נקרח וממורט מהם :

הנך יפה רעיתי . כאשר היה נשמע אל החשוק שהיא משתעשעת באהבתו אליו , והפלגת בטחונה בו , שלח אמריו לקלסה , וכה אמר הנך יפה וכו' , רוצה לומר יפה היית מאז עודך רעיתי ויושבת עמדי , ועדיין את עומדת ביופיך ולא נפרדה היופי ממך מכל וכל בעבור הצער שעזבתיך . והנמשל הוא לאחדים עם המשל , ויאמר על כשרון המעשים : עיניך יונים . מראה עיניך היה מאז כמראה עיני יונים , והנה נסתרות מבפנים להמסך , ובזה היו ממשיכות אהבה וחשק יותר מאלו היו גלויות מבלי מסוה . והנמשל הוא על החכמים שהם עיני העדה להורותם הדרך אשר ילכו בה , אשר היו נחמדים כיונים וצנועים במעשיהם להסתירם מבני אדם : שערך כעדר העזים . שער ראשך היה מאז סרוק ומבהיק כשער עדר העזים אשר נמרטו ונסרקו בענפי הקוצים , ברדתם ממקום מרעיתם מהר גלעד , וכאילו נסרקו במסרק . והנמשל הוא על הנזירים שהיו בה המגדלים פרע שער ראשם כעדר העזים וכו' , שהם סרוקות ושערותם ארוכות ותלויות כלפי מטה :

הנך . הנה את : יונים . כיונים : מבעד . בפנים כי בעד ענינו דבר המפסיק . כמו הארץ בריחיה בעדי ( יונה ב ז ) , ומבעד הוא הדבר שהוא מפנים לאותו בעד המפסיק : לצמתך . הוא המסוה המכסה את הפנים . כמו גלי צמתך ( ישעיה מז ב ) , והוא יריעה דקה מאד ומריאת הפנים נראה דרך בה : שגלשו . ענין מריטת השער כי גבח הוא ( ויקרא יג מא ) , תרגום אונקלוס גליש הוא :

שניך כעדר הקצובות וגו' . אף קילוס זה בלשון נוי אשה : שניך . דקות ולבנות וסדורות על סדורן כצמר וסדר עדר הרחלים הברורות משאר הצאן בקצב ומנין נמסרות לרועה חכם והגון ליזהר בצמרן שעושין אותן לכלי מילת ומשמרין אותן מעת לידתן שלא יתלכלך הצמר ורוחצין אותם מיום אל יום : שכלם מתאימות . לשון מתום ( תהלים לח ) , אין מתום בבשרי כלומר תמימות אינטכי''ש בלע''ז : ושכלה . שום שכול ומום אין בהם ונאמר הדוגמא הזו על שם גבורי ישראל הכורתים ואוכלים אויביהם בשיניהם סביבותם והרי הם מתרחקין מן הגזל של ישראל ומן העריות שלא יתכלכלו בעבירה ונאמר קילוס זה על שנים עשר אלף איש שצבאו על מדין בקצב ומנין שלא נחשד אחד מהם על העריות שנאמר ( במדבר לא ) ולא נפקד ממנו איש ואף על הרהור הלב הביאו כפרתן ואף על הגזל לא נחשדו שהעיד עליהם הכתוב ( שם ) ויקחו את כל השלל ויביאו אל משה ואל אלעזר הכהן וגומר ולא הבריח אחד מהן פרה אחת או חמור אחד :

שניך כעדר הקצובות . שניך היו דומות זו לזו בגובה ובעובי , ולבנות היו במראה כמו עדר הדומות זו לזו . כאילו נחתכו כאחת . וכשהם עולים מן הרחצה שמבהיקים בלובן צח : שכולם מתאימות . מוסב על השנים , לומר אשר כל השנים שוות היו כתאומים . ולא היה בהם שכולה , רוצה לומר לא היה נחסר אחד מהם , ולא נפגם ולא נשתנה מראהו . והנמשל הוא על הגבורים אנשי המלחמה אשר היו בה מאז הכורתים ואוכלים אויביהם , שהיו כעדר השוים במדה המנוקים מן הלכלוך אחר שעלו מן הרחצה . כי כמו כן היו שוים גם המה אלו לאלו , וכולם היו קדושים ומנוקים מן הגזל , ולא נמצא במי מהם נדנוד עושק , לא כדרך גדודי העובדי גילולים :

הקצובות . ענין חיתוך וכריתה . כמו מדה אחת וקצב אחד ( מ''א ו כה ) : מתאימות . מלשון תאומים : ושכלה . רוצה לומר חסרון ופגם ואמר בלשון שכלה מלשון הנופל בבעלי חיים הנשכל מחיה רעה :

כחוט השני שפתותיך . נאות להבטיח ולשמור הבטחת' כמו שעשו המרגלים לרחב הזונה שאמרו לה ( יהושע ב ) את תקות חוט השני וגומר ושמרו הבטחתם : ומדברך . דבורך והרי הוא מגזרת ( יחזקאל לג ) הנדברים בך אצל הקירות ( מלאכי ג ) אז נדברו יראי ה' פרל''ריץ בלעז : רקתך . היא גובה הפנים שקורין פומי''ליש בלע''ז אצל העינים ובלשון גמרא קורין אותו רומני דאפי ודומין לפלח חצי רמון בחוץ שהוא אדום וסגלגל הרי קילוס בנוי אשה והדוגמא פירשו רבותינו ריקני' שביך מלאים מצות כרמון : מבעד לצמתך . מבפנים לקישוריך :

כחוט וגו' . שפתי פיך המה היו דקות ואדומות כחוט השני , והוא ענין יופי . והנמשל הוא על הנביאים שהיו מתנבאים ומודיעים לעתות רחוקות . ודבריהם היו מקוימים כצבע אדום הנראה למרחוק ולא תוסר כי אם בקושי : ומדברך נאוה . דברי פיך המה היו נאים ונחמדים במיטב המליצה ובחן המבטא . והנמשל הוא על הלוים שהיו עומדים על הדוכן לדבר בשיר , והחן היה מוצק בשפתותם : כפלח וגו' . גובה פניך מזה ומזה היה סגלגל ואדום , ומעורב בלובן כמראה חתיכה הנבקעת מן הרמון , והמה היו נסתרים מבפנים למסוה , ובזה היו ממשיכים אהבה וחשק יותר מאלו היו גלוים מבלי מסוה . והנמשל הוא על הסנהדרין שופטי העדה שהם פני הדור , והיו ממולאים בכל חכמה ומדע , כרמון המלאה לה גרגרים , והמה היו מסתירים החכמה בלבותם ולא התפארו בפני אנשים :

כחוט השני . פתיל צבוע אדום . כמו ושני תולעת ( במדבר יט ו ) : ומדברך . דבורך : נאוה . נאה ויפה : כפלח . ענין בקוע . כמו כפלח תחתית ( איוב מא טז ) : רקתך . הוא גובה הפנים שאצל העין מזה ומזה ויקרא כן על מיעוט ורקות הבשר אשר בהם . וכן ותתקע את היתד ברקתו ( שופטים ד כא ) :

כמגדל דוד צוארך . קומה זקופה נוי באשה והדוגמא כמגדל דוד הוא מצודת ציון שהוא מקום חוזק ועופל ומבצר כך הוא צוארך זו לשכת הגזית שהיתה חזקן ומבצרן של ישראל ואותו המגדל בנוי לתלפיות בנוי לנוי להיות הכל מסתכלין בו ללמוד צורותיו ונוי מלאכת תבניתו והוא מגזרת ( איוב לה ) מלפנו מבהמו' ארץ והתי''ו בתלפיות כמו תי''ו שבתרמית ובתבנית : אלף המגן תלוי עליו . כך מנהג השרים לתלות מגיניהם ושלטיהם בכותל המגדלים : שלטי . אשפות שנותנין בהם חצים כמו ( ירמיה נא ) הברו החצים מלאו השלטים ודומה לו לשכת הגזית שמשם הוראה יוצאה שהתורה מגן לישראל ויש לומר אלף המגן כמו מגן האלף על שם ( ד''ה א טז ) דבר צוה לאלף דור : כל שלטי הגבורים . מצינו שהתלמידים נקראים על שם חצים ושלטים כעניין שנאמר ( תהלים קכז ) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים אשרי הגבר אשר מלא אשפתו מהם :

כמגדל וגו' . צואר שלך היה זקוף ומיושר כמו המגדל של דוד , הוא מצודת ציון הנבנה להתלמד להולכי אורח , כי לפי רוב הגובה היה נראה למרחוק , והיה סימן להם לדעת אנה יפנו : אלף המגן . אשר על המגדל ההוא היה תלוי אלף המגן . כי כן היה הדרך לתלות המגינים על כתלי המגדל להיות להדר ולפאר , וכמו שנאמר מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך : כל שלטי הגבורים . בזה יפרש אמריו מה שאמר אלף המגן , אחז מספר מרובה , והכונה הוא לומר כל שלטי הגבורים אנשי המלחמה ולא אלף לבד , וכאילו ישבח בזה את החשוקה לומר שצוארה זקוף ומיושר כמגדל , והרבה מיני עדי וחלי כתם היו תלוים על צורה לקשטה וליפותה . והנמשל הוא על בית המקדש שהיה מאז חזקן ומבצרן של ישראל , כצואר הזה שהוא חוזק האדם , והיה עומד על הר גבוה ותלול , ומשם יצא הוראה לכל ישראל , והיה בנוי בהמובחר שבבניניה ומצופה זהב בפתוחי מקלעות כרובים ותמרות ופטורי ציצים כמו שכתוב במלכים א' :

לתלפיות . ענין הוראה ולמוד . כמו מלפנו מבהמות ארץ ( איוב לה י ) , והתי''ו שבתפליות הוא . כמו תי''ו שבתרמית ובתבנית : שלטי . הוא המגן . וכן את שלטי הזהב ( דה''א יח ז ) :

שני שדיך . המניקות אותך זה משה ואהרן : כשני עפרים תאומי צביה . דרך צביה להיות יולדת תאומים כך שניהם שוים שקולים זה כזה , דבר אחר שני שדיך על שם הלוחות תאומי צביה שהם מכוונות במדה אחת וחמשה דברות על זו וחמשה על זו מכוונין דבור כנגד דבור , אנכי כנגד לא תרצח שהרוצח ממעט את הדמות של הקב''ה , לא יהיה לך כנגד לא תנאף שהזונה אחר עבודה זרה דרך אשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים , לא תשא כנגד לא תגנוב שהגונב סופו לישבע לשקר , זכור כנגד לא תענה שהמחלל את השבת מעיד שקר בבוראו לומר שלא שבת בשבת בראשית , כבד כנגד לא תחמוד שהחומד סופו להוליד בן שמקלה אותו ומכבד למי שאינו אביו : הרועים . את צאנם בשושנים ומדריכים אותם בדרך נוחה וישרה :

שני שדיך . דדיך היו שוים זה עם זה כשני ילדי צבי שנולדו תאומים שהם בשווי גמור . וכשהם רועים בין השושנים שאז המה נחמדים ביותר אל העין הרואה , וכן נחמדו היו שדיך . והנמשל הוא על המלך וכהן גדול שהיו מניקים אותם מאז ומשפיעים לה טובה , המלך במלחמתו וכהן גדול בעבודתו , והיו שוים בגדולה ומסכימים ונשמעים זה לזה כרעים אהובים , והיו מקובלים על האומה כשני עפרים וכו' :

שדיך . הם דדי האשה : עפרים . כן יקראו ילדי הצביה והאילה :

עד שיפוח היום . עד שתתפשט החמה : ונסו הצללים . הוא עת שרב וחום היום אני אצילך ואת עריבה עלי : היום . הוא השמש וכן ( בראשית ג ) לרוח היום וכן ( מלאכי ג ) כי הנה היום בא בוער כתנור ומשיפוח היום אלך לי בהר המוריה בבית עולמים בב''ר , כלומר משחטאו אז לפני לחלל את קדשי ולנאץ מנחתי בימי חפני ופנחס אסתלק מעליכם ואטוש משכן הזה ואבאר לי בהר המוריה בבית עולמים , ושם כולך יפה ומום אין בך וארצה שם כל קרבנותיך :

עד שיפוח היום . כאומר לכן בעבור הכשרון והיופי הנמצא בך מאז ביתר שאת , הוחילי על הטובה כי יש תקוה , ועד העת שיהיה השמש נפוח מן הארץ לרדת לשקוע , ועד ינוסו הצללים הוא עת ערב שאז ינוסו צללי הדברים להיות מתארכים ונמשכים למרחוק . ועד לא תבא העת ההיא , אלך אל הר שגדל שם בושם המור , ואל גבעה שגדילה שם לבונה , ושמה אלין הלילה . והנמשל הוא לומר בעבור כשרון המעשה והשבח הנמצא בך מאז , אמהר להשרות שכינתי בבית המקדש מקום מקטירין סממני הקטרת ובהם מור ולבונה :

שיפוח . מלשון הפחה ונשיבה : היום . השמש : ונסו . מלשון ניסה ובריחה : הצללים . מלשון אצל : המור , הלבונה . שמות מיני בושם :

כולך יפה רעיתי . מעודך רעיתי כל חלקי גופך יפה ולא נמצא בך שו מום . והנמשל הוא לומר אתה כנסת ישראל מאז כולכם כשרים ולא נמצא במי שמך פסול :

אתי מלבנון כלה . כשתגלו מלבנון זה אתי תגלו כי אני אגלה עמכם : אתי מלבנון תבואי . וכשתשובו מן הגולה אני אשיב עמכם ואף כל ימי הגולה בצרתך לי צר ועל כן כתב אתי מלבנון תבואי , כשתגלו מלבנון זה אתי תבוא ולא כתב אתי ללבנון תבואי לומר משעת יציאתכם מכאן עד שעת ביאתכם כאן אני עמכם בכל אשר תצאו ותבואו : תשורי מראש אמנה . בקבצי את נדחיך תסתכלי ותתבונני מה שכר פעולתך מראשית האמונה שהאמנת בי לכתך אחרי במדבר ומסעותיך וחניותיך על פי וביאתך לראש שניר וחרמון שהיו מעונות אריות סיחון ועוג , ד''א מראש אמנה הר הוא בגבול צפונ' של ארץ ישראל ושמו אמנה ובלשון משנה טורי אמנון והר ההר שנאמר בו ( במדבר לד ) מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר וכשגליות נקבצות ומגיעות שם הם צופים משם ורואין גבול ארץ ישראל ואוירה של ארץ ישראל ושמחים ואומרים הודיה לכך נאמר תשורי מראש אמנה :

אתי מלבנון כלה . הנה אתה כלה , רוצה לומר כלולה בכל מיני יופי אתי מלבנון . וחוזר ומפרש אתי מלבנון תבואי , רוצה לומר ממקום שא עומדת עתה בלבנון , משם תבואי אתי אל הר המור וכו' , ושם נתעלסה באהבים ונרוה דודים עד הבקר : תשורי מראש אמנה . תצעדי ותלכי ממקום שאתה שם , מראש הר אמנה ומראש הרי שניר וחרמון , שהם מקומות מעון אריות נמרים . ולא תעמודי עוד באלה המקומות כי אתי תבואי אל הר המור וכו' . והנמשל הוא לומר עמי תבואי לארצך ותצאי מהגולה :

מלבנון . שם יער : כלה . תקרא כן על כי אז היא כלולה כל מיני יופי ופאר : תשורי . ענין צעדה והלוך . כמו באשורו אחזה רגלי ( איוב כג יא ) : אמנה , שניר וחרמון . שמות הרים : ממעונות . ענין מדור . כמו ה' מעון אתה היית ( תהלים צ א ) :

לבבתני . משכת את לבי אליך : באחת מעיניך . הרבה דוגמות טובות שביך לולא היתה ביך אלא אחת מהן הייתי מחבבך ביותר וכל שכן בכולן וכן באחת ענק מצורוניך באחת מרבידי ענקי קישוטיך הם תכשיטי מצוה שישראל מציינין בהם , ד''א באחד ענק באחד מאבותיך הוא אחד היה מיוחד וזה אברהם הנקרא ענק האדם הגדול בענקים :

לבבתני . הנה מאז בהיותי עמך משכת את לבי אליך את אחותי כלה . ואמר אחותי בלשון חיבה יתירה : לבבתני באחת מעיניך . יפרש במה משכה לבו , ואמר בהבטת עין אחת מעיניך , כי הבטה בדרך חיבה בעין אחת ממשיך את הלב עד מאוד : באחד ענק . אף בעדי אחד מקשוטי צוארך משכת את לבי אליך , ומכל שכן בכולם . והנמשל הוא לומר אהבתי לך בעבור אברהם אביך שהיה עין העולם , לפרסם אלהותי בין בני אדם להיישירם בדרך אשר ילכו בה . ובעבור משה עבדי המכניסך עמי בברית . וכינהו באחד ענק מן הצואר , שהוא היה העדי והקשוט המיוחד בהמדברים בך , וקוראים בגרון ללכת בדרכי ה' ולשמור מצותיו :

לבבתני . מלשון לב : ענק . כן יקרא עדי הצואר . כמו וענקים לגרגרותיך ( משלי א ט ) :

מה יפו דדיך . כל מקום שהראית לי שם חבה יפה הוא בעיני גלגל שילה נוב וגבעון ובית עולמים הוא שיסד הבבלי מנוחה ושאר ויעודים מנוחה זו ירושלים ושאר ויעודים מקום שנתוועד' שם שכינה לישראל : וריח שמניך . שם טוב :

מה יפו דודיך . מה מאוד היו יפים הראות חיבתך אלי את אחותי כלה , מה מאוד היו טובים יותר ממשתה היין וריח השמן שאתה סך מהם , הוא ריח ערב מריח כל בשמים . והנמשל הוא לומר האמונה שאתה מאמין בי ופרסום קדושת שמי הבא על ידך , הגון בעיני ומקובל לפני :

מה יפו . מלת מה יורה על הפלגת הדבר . כמו מה רב טובך ( תהלים לא כ ) : דודיך . אהבתך וחבתך :

נפת . מתוק : תטפנה שפתותיך . טעמי תורה : וריח שלמתיך . מצות הגונות הנוהגות בשלמותיך ציצית תכלת בגדי כהונה איסור שעטנז :

נפת תטופנה . אמרי שפתיך מתוקים וערבים כאילו מטיפים הזלת צופים . וכאילו תחת לשונך דבש וחלב ויזלו מפיך . והוא כפל ענין במלות שונות . והנמשל הוא על עסק למוד חכמת התורה : וריח שלמותיך . הריח הנודף משלמותיך מן המוגמר הוא כריח יער הלבנון , הנמצא בו הרבה עשבים וסממנים המעלים ריח טוב . והנמשל הוא על המצות התלויות בבגדים , כמצות ציצית ואיסור שעטנז :

נופת . ענין הזלה והתכה . כמו ונופת צופים ( שם יט יא ) , ותחסר מלת צופים והוא מובן מעצמו שרוצה לומר כהזלת חלות הדבש : תטפנה . תרד טיפין : שלמותיך . בגדיך :

גן נעול . על שם צניעות בנות ישראל שאין פורצות בעריות : גל נעול . יש לפרשו לשון מעין כמו ( יהושע טו ) גולות עליות ויש לפרשו לשון שער והיא ל' ארמי בתלמוד טרוקו גלי :

גן נעול . עתה חוזר לשבחה בדבר הצניעות , וכה יאמר הרי את כגן הנעול שאין מי יוכל לבוא בו כי אם בעל הגן , כי כ''כ לא תעזוב את מי לגשת אליך : גל נעול . את נעול כמעין הנעול , כי לא הערה מי בך לקלקל ולשבור הבתולים והרי את נעול : מעין חתום . כפל הדבר במלות שונות והנמשל הוא על ההרחקה מן עובדי כוכבים ומזלות :

נעול . סגור . וכן ונעל הדלת ( ש''ב יג יח ) : גל . מעין . כמו גולות מים ( יהושע טו יט ) : חתום . ענין סגירה . כמו כי חתום הוא ( ישעיה כט יא ) :

שלחיך . ארץ יבשה קרויה בית השלחין וצריך להשקותה תמיד ושדה בית הבעל יפה הימנה וכאן קילס יבש שלחיך הרי הן מלאין כל טוב כפרדס רמונים וזה על שם קטנים שבישראל מרטיבים מעשים טובים כפרדס רמונים : כפרים עם נרדים . מיני בשמים הם :

שלחיך . הנה לפי מעשיך ההגונים ושמירת . הצניעות מובטחני בך שיהיו שלחיך פרדס רמונים , רוצה לומר פרי בטנך המתפשטים ונשלחים ממך יהיו מלאי חכמות , כרמון המלאה לה גרגרים : עם פרי מגדים . גם יהיו בני מדות טובות , כפרי משובח ומעולה בהרבה מיני שבח בטעם וביופי וכדומה : כפרים עם נרדים . פרסום שמותם נתפשט למרחוק כריח כפרים עם נרדים , שההרכבה ההיא מעלה ריח ערב ונודף למרחוק . והנמשל הוא לאחדים עם המשל :

שלחיך . כן יקראו הסעיפים המתפשטים ויוצאים . כמו שלחותיה נטשו ( שם טז ח ) : פרדס . כן יקרא גן מעצי מאכל , וכן גנות ופרדסים ( קהלת ב ה ) : מגדים . כן יקרא דבר משובח ומעולה . כמו ומגדנות נתן לאחיה ( בראשית כד נג ) : כפרים נרדים . מיני בושם :

נרד וכרכם . רוצה לומר פרסום שבחם יהיה מוסיף והולך להתפשט ממרחק רב כריח נרד וכו' . עם כל מין עצי לבונה מור ואהלות , עם כל מיטב מיני בשמים , שהרכבה גדולה כזאת אין למעלה ממנה בדבר העלאת ריח טובה וערב עד למרחוק . והנמשל הוא לאחדים עם המשל :

נרד וכרכם וגו' . כולם שמות מיני בושם הם : ראשי . ענין מיטב ומובחר . כמו וראשית שמנים ( עמוס ו ו ) :

מעין גנים . כל זה מוסב על שלחיך ומקלסן כמעין המשקה אותן והדוגמא על שם טבילות טוהר שבנות ישראל טובלות : ונזלים מן לבנון . ממקום נקיות באין עכירת טיט :

מעין גנים . רוצה לומר בדין הוא שיהיו השליחות פרדס רמונים וכו' , כי המעין המשקה את הגנים הוא באר של מים חיים מוקף מחיצות , ולא מגולה לשיבא בו אבק ועפרורית . וגם המים ההם נוזלים ונובעים מהר הלבנון , ולכן המה מתוקים ביותר . ולזה מהראוי שיצליחו השליחות להיות פרדס רימונים וכו' , רוצה לומר בדין הוא שיהיו בניך מלאים חכמות ומדות טובות , לפי שאת הוא מקור מחצבם , והגונה את להוליד תולדות כאלה . והנמשל הוא לומר לפי שמקום מחצבת כנסת ישראל היא מאבות ואמהות כשרים וצדיקים , ראויים התולדות להתדמות אל האבות :

חיים . נובעים . כמו על מים חיים ( ויקרא יד ה ) : ונוזלים . מלשון הזלה ונטיפה :

עורי צפון ובואי תימן . אחר שערב עלי ריחך ונוי משכנותיך אני מצוה את הרוחות צפון ותימן להפיח בגנך לצאת ריחך הטוב למרחוק והדוגמא על שם שהגליות מתקבצות ומכל הגוים מביאים אותם מנחה לירושלם ובימי הבנין יהיו ישראל נקבצים שם למועדים ולרגלים וישראל משיבין יבא דודי לגנו אם אתה שם הכל שם :

עורי צפון . כאשר נשמע לאוזן החשוקה מרבית הקילוס מה שהחשוק מקלסה , אמרה אתה רוח הצפוני התעוררי לנשב , ואתה רוח תימן בואי הנה והפיחי אל גני , למען יזלו ויטיפו בשמיו את השרף והמיץ , ולמרבית הריח אשר יהיה נודף למרחוק יבוא דודי חיש קל מהר אל הגן שהכנתי לו לטייל בו , ושם יאכל הפירות החשובים אשר זמנתי לו , למען יתמיד לשבת עמדי . והנמשל הוא כאילו תאמר כנסת ישראל עם כל אלה כי אמצא חן בעיניו יחיש נא ימהר ישרה בי , שכינתו בבית המכון לשבתו , ויקבל שם קרבנותי ברצון :

עורי . מלשון התעוררות : הפיחי . מלשון הפחה ונשיבה :