חבצלת . היא שושנה : שושנת העמקים . נאה משושנת ההרים לפי שמרטבת תמיד שאין כח החמה שולט שם :

אני חבצלת השרון . עתה תשלח אמריה ומספרת בשבחה להתאהב על החשוק , וכה תאמר דומה אני אל הורד הגדל במקום דשן ושמן היפה מאד . ואל השושנה הגדלה בעמקים העומדת בלחותה והוא בת ששת עלין ולא תשתנה , כי כן גם אני עומדת תמיד ביופיי מבלי השתנות . והנמשל הוא שאומת כנסת ישראל בכל עת אני עומדת רטובה במעשים טובים וידי אוחזת במצות , ורגלי עמדה במישור בדרך אחת לא אסור ממנה :

חבצלת . הוא הורד המריח : השרון . הוא מקום שמן ודשן . כמו והיה השרון כערבה ( ישעיה לג י ) : שושנת . שם צמח המריח ונקראת כן על כי היא לעולם בעלת ששה עלין :

כשושנה בין החוחים . שמנקבין אותם ותמיד היא עומדת בנויה ואדמימותה כן רעיתי בין הבנות מפתות אותה לרדוף אחריהם לזנות כמותם אחרי אלהים אחרים והיא עומדת באמונתה :

כשושנה בין החוחים . כאילו החשוק ישלח דברו לומר לה הן אמת דומה אתה לשושנה , ועוד אוסיף על שבחך לומר שדומה את מול הבנות כולן אל השושנה העומדת בין החוחים , עד שאי אפשר למי לקרב אליה למשמש בה לשחת תארה , וכמו כן גם אתה עם רוב היופי שבך שהיא סיבה להלהיב לב אנשים לרדוף אחר אהבתך , עם כל זה לא תעזוב את מי לקרוב אליך . והנמשל הוא לומר אף שכל העובדי גילולים מפתים אותך ללכת בדרכיהם להתחבר עמהם , לא תאבה ולא תשמע אליהם :

החוחים . מין קוצים . כמו חוח עלה ביד שכור ( משלי כו ט ) :

כתפוח . אילן של תפוחים כשהוא בין אילני סרק הוא חביב מן כולן שפריו טוב בטעם ובריח : כן דודי בין הבנים . בין הבחורים הדוגמא כך הקב''ה מכל האלהים נבחר לפיכך בצלו חמדתי וישבתי ומדרש אגדה התפוח הזה הכל בורחים הימנו לפי שאין לו צל כך ברחו כל האומות מעל הקב''ה במתן תורה אבל אני בצלו חמדתי וישבתי : אל בית היין . אהל מועד ששם ניתנו פרטיה וביאוריה של תורה . ( ד ) ודגלו עלי אהבה . וקבוצתי שדגלני אליו אהבה היא עלי עודני זוכרת אהבתו ודגלו אשר''ייט בלעז :

כתפוח בעצי היער . עתה תשלח אמרים לקלס את החשוק , ותאמר דומה אתה בעיני בין שאר הבחורים לאילן תפוח בין אילני סרק אשר ביער , שאף שצל אילן התפוח הוא המעט מצל כל אילני סרק , עם כל זה טוב הוא מכולם כי עושה פרי , ולכן חמדתי בצלו וישבתי תחתיו עם כי הוא המעט מכולם , כי פריו היה מתוק לחכי , מה שלא נמצא באילני סרק . וכאילו תאמר עם כי מול שאר הבחורים מצאתי מעט מן ההון , עם כל זה חמדתי לשבת בצלך כי פרי חכמתך יערב לחכי . וטוב לחסות בצל החכמה מבצל הכסף . והנמשל הוא לומר שאמרה כנסת ישראל אף שהנאת העבירה ועובדי גילולים ממהרת לבא בעולם הזה , כצל האילן שההנאה בא ממנה מיד כאשר ישב איש תחתיו , עם כל זה משכתי ידי מן העבירה ומעובדי גילולים ודבקתי בך , כי פרי הגמול בעולם הבא ערבה עלי ביותר , עם כי היא מתאחרת לבא :

לחכי . החיך הוא מה שממעל להלשון :

הביאני אל בית היין . כאילו למולו מדברת לאמר מתאווה אני שתביא אותי אל בית היין , להתענג בי במקום רואים לפרסם חיבתך אלי : ודגלו עלי אהבה . הרמת דגלו עלי להראות לכל שאני לו וסר למשמעתו , זה תחשב לי הראות אהבה וחבה יתירה . והנמשל הוא לומר מתאווה אני להשרות בי שכינתך לעין כל העובדי גילולים , לפרסם הדבר שאני לו לעם היא חביבה עלי מאד :

הביאני . עבר במקום עתיד : ודגלו . מלשון דגל שמרימין בצבא :

סמכוני . עתה כמדת החולים באשישי ענבים או באשישות סלת נקיה : רפדוני . רפדו רפידתי סביבותי בתפוחים לריח טוב כדרך החולים כי חולה אני לאהבתו כי צמאתי לו פה בגלותי רפידה לשון מצע היא כמו ( איוב מא ) ירפד חרוץ עלי טיט .

סמכוני באשישות . מרוב הגעגוגין שבאו לה אמרו לבני ביתה הקריבו אלי בלגיני היין להשיב נפשי , ותציעו מטתי בתפוחים המעלים ריח טוב להבריא אותי , כי חולה אני על כי כלתה נפשי לאהבת החשוק ההוא . והנמשל הוא שתאמר כנסת ישראל לחכמים ולזקנים אמצו ברכי הכושלות וחזקו ידי הרפות לנחם אותי בהחזרת השכינה למקומה , כי כלתה נפשי לה :

באשישות . הם הלגינים ישימו בהם היין . כמו אשישי ענבים ( הושע ג ב ) : רפדוני . ענין הצעת המטה . כמו רפדתי יצועי ( איוב יז יג ) :

שמאלו תחת לראשי . במדבר : וימינו תחבקני . דרך ג' ימים נוסע לתור להם מנוחה ובמקום המנוחה מוריד להם מן ושלו כל זה אני זוכרת עתה בגלותי וחולה לאהבתו .

שמאלו תחת לראשי . כי מתאוה אני להיות דבוקה בו כמאז , להשים שמאלו תחת ראשי . ותחבקני ימינו דרך אהבה וחיבה . והנמשל הוא כי תאמר כנסת ישראל הן מאוד תאבתי להשרות בי שכינתו כמאז :

תחבקני . ענין סבוב הזרוע בגוף :

השבעתי אתכם . אתם האומות : בצבאות או באילות . שתהיו הפקר ומאכל כצביים ואיילי' : אם תעירו ואם תעוררו את האהבה . שביני לדודי לשנותה ולהחליפה ולבקש ממני להתפתות אחריכם : עד שתחפץ . בכל עוד שהיא תקועה בלבי והוא חפץ בי : עד שתחפץ . כמו עד שהמלך במסיבו בעוד שהמלך במסיבו : אם תעירו . אם תשניאו כמו ( שמואל א כד ) ויהי ערך ( דניאל ד' ) ופשרה לערך : ואם תעוררו . כמו העורר על השדה קלניי''ר בלע''ז יש מדרשי אגדה רבים ואינם מתיישבים על סדר הדברים כי רואה אני שנתנבא שלמה ודבר על יציאת מצרים ועל מתן תורה והמשכן וביאת הארץ ובית הבחירה וגלות בבל וביאת בית שני וחורבנו :

השבעתי . חזרה פניה כלפי הנערות , ותאמר להן אתן בנות ירושלים השבעתי אתכם להיות דומות לצבאות או לאילות השדה , להיות להפקר ולמאכל כמותן . אם תעוררו אליכן אהבת החשוק ההוא עד שתהיה האהבה נחפצת לשוב אלי מעצמה , רוצה לומר כל עוד שלא שבה האהבה מעצמה אל תמאסו אותי בעיניו לעורר האהבה אליכן . וכאומרת אבל אחר שתשוב האהבה הנה לא יהיה לאל ידכן להמאיס אותי בעיניו ולעורר האהבה אליכם , ואין צורך אז אל השבועה . והנמשל הוא לומר כאילו כנסת ישראל השביעה את העובדי כוכבים ומזלות , ותאמר אשר כל עוד שלא שבה אלי אהבת המקום ברוך הוא מעצמה , שלא תכריחוני לעבור על דת להמאיס אותי בעיניו ולעורר אליכם אהבתו להמשיל אתכם עלי עד עולם לבל אצא מתחת ידכם , וכאומרת אבל אחר וכו' כמו במשל :

השבעתי . מלשון שבועה : בצבאות . נקבות הצבאים : באילות . נקבות האילים : תעירו תעוררו . מלשון התעוררות , וכפל המלה לחזק הענין :

קול דודי . חוזר המשורר על הראשונות כאדם שקצר דבריו וחוזר ואומר לא אמרתי לפניכם ראשית הדברים הוא התחיל ואמר הביאני המלך חדריו ולא סיפר היאך פקדם במצרים בלשון חבה ועכשיו חוזר ואומר משיכה זו שאמרתי להם שמשכני דודי ורצתי אחריו כן הייתי נואש הייתי אומרת לגאול' עד תם ארבע מאות שנה שנאמרו בין הבתרים : קול דודי הנה זה בא . לפני הקץ כמדלג על ההרים ומקפץ בגבעות :

קול דודי . והנה מהר תשוב האהבה למקומה , וכאילו נשמע קול צעדי דודי . והנה כאילו הוא בא חיש מהר , כאילו מדלג על ההרים על ההרים למהר ביאתו . והנמשל הוא לומר הלא הגאולה מוכנת , מהרה תשוב אהבת המקום ברוך הוא אלי :

הנה זה . הלשון הזה יורה על מהירות הענין . וכן והנה זה מלאך נוגע בו ( מ''א יט ה ) : מדלג . מקפץ . שניהם ענין רקוד ומהירות ההליכה והכפל במלות שונות יורה על מרבית המהירות :

דומה דודי לצבי . בקלות מרצתו שמיהר לבא כצבי וכעופר האילים עופר איל בחור : הנה זה עומד וגו' . סבורה הייתי ליישב עגונה עוד ימים רבים והנה הוא הודיע שהיה עומד ומציץ מן חלונות השמים את העשוי לי שנאמר ( שמות ג ) ראה ראיתי את עני עמי וגומר :

דומה דודי . בקלות מרוצתו דומה הוא לצבי או לעופר האילים , שהם קלי המרוץ . וכאילו הוא עומד כבר אחר כותל בתינו , ומשגיח בי דרך החלונות , ומגלה עצמו אלי דרך החרכים . והנמשל הוא לומר מוכן הוא להשיב שכינתו אלי וימהר את הקץ , וכאילו כבר בא ומשגיח בי בעין חמלתו :

דומה . מלשון דמיון : לעופר כן . יקרא ילד האיל . וכן יקרא ילד הצבי . כמו שנאמר כשני עפרים תאומי צביה ( לקמן ד ה ) : משגיח . ענין הבטה בהתבוננת רב : מציץ . מלשון נצץ והוא גלוי הפרח רוצה לומר מגלה עצמו להיות נראה ונשקף : החרכים . תרגום של חלון חרכא :

ענה . לשון עניה ולשון צעקה קול רם וזה בנין אב לכולם ( דברים כז ) וענו הלוים : ואמר לי . ע''י משה : קומי לך . ( שמות ג ) אעלה אתכם מעוני מצרים : ענה דודי . על ידי משה : ואמר לי . על ידי אהרן : קומי לך . זרזי עצמך ( שמות יא ) וישאלו איש מאת רעהו :

ענה דודי . רוצה לומר הלא בתחלת צמיחות האהבה כאשר בא אלי בראשונה , הרים קול ואמר לי קומי ממקומך להנאתך את רעיתי יפתי , ולטובתך לכי אחרי . והנמשל הוא לומר הלא ביום בחרו בי עוד הייתי במצרים , שלח שלוחיו להוציאני מקושי השעבוד :

ענה . ענין הרמת קול . כמו וענו הלוים כו' קול רם ( דברים כז יד ) :

הנה הסתיו עבר . אין עכשיו טורח בדרך , סתיו חורף תרגום סתוא . כי הנה הסתיו עבר . אלו ארבע מאות שנה דלגתים למנותם משנולד יצחק : הגשם . שהוא טרחותו של סתיו חלף והלך לו כלומר שמנים ושש שנה של קושי השעבוד נגזרו עליכם והלכו להם משנולדה מרים הקשו המצריים שעבוד על ישראל ולכך נקראת מרים על שמררום :

כי הנה הסתיו עבר . כי כבר עבר החורף וחלף זמן הגשם , ואין טורח להולכי אורח . והנמשל הוא שאמר הנה כבר נשלם ימי השעבוד וזמן עבודת הפרך :

הסתיו . זמן החורף כי וקיץ וחורף ( בראשית ח כב ) , תרגם אונקלוס וקיטא וסתוא : חלף . עבר . כמו וחלף ביהודה ( ישעיה ח ח ) :

הנצנים נראו בארץ . הרי משה ואהרן מוכנים לכם לכל צרכיכם : עת הזמיר הגיע . שאתם עתידים לומר שירה על הים : וקול התור . קול התייר הגדול , דבר אחר קול התור קול שהגיע זמן יציאתכם ממצרים : ( יב ) הנצנים נראו בארץ . קרבו ימי החמה שהאילנות מוציאין פרחים והולכי דרכים מתענגים לראותם : עת הזמיר הגיע . שהעופות נותנין זמר וקול ערב להולכי דרכים : וקול התור . כמשמעו תורים ובני יונה דרך העופות להיות משוררים ומצפצפים בימי ניסן .

הנצנים וגו' . כבר נראים פרחי האילן והגיע עת האביב העופות מצפצפים ומשוררים בקול ערב . ובארצנו נשמע קול התורים , ודרך הולכי אורח להתענג באלה . והנמשל הוא שהלכה במדבר בעמוד אש וענן , ואמרו שירה על הים על שטבעו המצרים :

הנצנים . ענין פרח . כמו עלתה נצה ( בראשית מ י ) : הזמיר . מלשון זמר ושיר : התור . הוא שם עוף :

התאנה חנטה פגיה . הגיע זמן של בכורים לקרב שתכנסו לארץ : והגפנים סמדר . קרב זמן נסכי היין , דבר אחר כשרים שבכם חנטו והנצו לפני מעשים טובים והריחו ריח טוב : קומי לכי . כתיב יוד יתירה קומי לך לקבל עשרת הדברות , דבר אחר התאנה חנטה פגיה אלו פושעי ישראל שכלו בשלשת ימי אפילה : והגפנים סמדר נתנו ריח . אלו הנשארים מהם עשו תשובה ונתקבלו כך נדרש בפסיקתא : ( יג ) התאנה חנטה פגיה . כמשמעו : והגפנים סמדר . כשנופל הפרח והענבים מובדלים זה מזה ונכרים כל ענבה לעצמה קרויה סמדר , כל הענין הזה פשוטו לשון חבת פתוי שבחור מרצה את ארוסתו לילך אחריו כן עשה לי דודי :

התאנה וגו' . אילני תאנה חנטו פירותיהם , ודרך האדם להתענג בראותן . והסמדר מן הגפנים נתנו ריח טוב באפי הולכי אורח . והכל הוא ענין פתוי מה שהדרך לפתות בהם ללכת בדרך : קומי לך . רוצה לומר הואיל וכל כך תתענג בדרך , לכן קומי לך וכו' . והנמשל הוא שבאכילת המן התענגה לטעום בו כל הטעמים , והגיז לה השליו ולא חסרה דבר :

חנטה . יציאת הפירות והראותן קודם גמר בישולן תקרא חנטה . ובדברי רז''ל אילן שחנטו פירותיו ( ר''ה טו . ) : פגיה . הם התאנים שלא בשלו כל צרכן . ובדברי רז''ל פגה שטמנה ( שבת קכג . ) : סמדר . הם הענבים הדקים הניכרים אחר שנפל הפרח . וכן פתח הסמדר ( לקמן ז יג ) : לך . רוצה לומר להנאתך :

יונתי בחגוי הסלע . זה נאמר על אותה שעה שרדף פרעה אחריהם והשיגם חונים על הים ואין מקום לנוס לפניהם מפני הים ולא להפנות מפני חיות רעות למה היו דומין באותה שעה ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסה לנקיקי הסלעים והיה הנחש נושף בה תכנס לפנים הרי הנחש תצא לחוץ הרי הנץ אמר לה הקב''ה הראיני את מראיך את כשרון פעלתך למי את פונה בעת צרה : השמיעני את קולך . ( שמות יד ) ויצעקו בני ישראל אל ה' : בחגוי . בנקיק והוא לשון שבר ודומה לו ( תהלים קז ) יחוגו וינועו ( ישעיה יט ) והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא וכשהן רבים קורא להן חגוי וכן קצה קצוי וכן ( שמואל כ י ) ויכרות את מדויהם : מדרגה . אישקלו''יוש בלע''ז כשעושין חריץ סביבות המגדלים ושופכים העפר למעלה להגביה התל סביב עושין אותו מדרגות מדרגות זו למעלה מזו : בסתר המדרגה . פעמים שיש בהן חורים ונכנסים שם שרצים ועופות :

יונתי בחגוי הסלע . עודה מספרת החיבה שהראה לה החשוק מאז , ואמרה הנה כשהלכתי אחריו אמר לי אתה שמובטחני בך שלא תמיר אותי באחר , כדרך שאין היונה ממירה בן זוגה , בבקשה ממך כשנהיה בדרך במקום מוצנע בבקועי הסלע או במקום נסתר שבין המדרגות , שם הראי לי את מראיך , ושם השמיעי לי את קולך לדבר בי דברי חשק ואהבה . כי קולך ערב ומראך נאוה . ולזה אתאוה להקשיב קולך ולהשביע עיני ממראך . והנמשל הוא שאמר ברוך הוא לישראל הנה במדבר מול הר סיני , שם תתראה לפני , ושם אקשיב מאמרך שתשיבי לאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע :

בחגוי . ענין בקוע וחריץ . כמו שוכני בחגוי סלע ( עובדיה א ג ) : המדרגה . ענין מעלות . כמו ונפלו המדרגות ( יחזקאל לח כ ) : ערב . ענין מתיקות ונעימות . כמו וערבה לה' מנחת ( מלאכי ג ד ) : נאוה . נאה ויפה :

אחזו לנו שעלים . שמע הקב''ה את קולם צוה את הים ושטפם זהו אחזו לנו השועלים הללו הקטני' עם הגדולים שאף הקטנים היו מחבלים את הכרמים בעוד כרמנו סמדר שהענבים דקים כשהיתה בת ישראל יולדת זכר והיא טומנתו והיו המצרים נכנסים לבתיהם ומחפשין את הזכרים והתינוק טמון והוא בן שנה או בן שנתים והן מביאין תנוקות מבית מצרי ותינוק מצרי מדבר ותינוק ישראל עונהו ממקום שטמון שם והיו חופשין ומשליכין אותו ליאור ולמה קרא אותם שועלים מה השועל הזה מביט לפנות לאחוריו לברוח אף מצרים מביטים לאחוריהם שנאמר ( שמות יד ) אנוסה מפני בני ישראל : שעלים קטנים . כתיב חסר וי''ו על שם שהיה נפרע מהם במים שנמדדו בשעלו של מקום :

אחזו לנו שעלים . רוצה לומר עם כי אז נפרדה החברה , כי בני אדם ערומים כשועלים אחזו אותנו בהסתתם ופיתויים להיות נפרדים זו מזו לבל התקרב : שועלים קטנים מחבלים כרמים . בזה תפרש היאך היה מהאפשר לעשות פירוד בין החשוקים , ותאמר הלא אף שועלים קטנים יכולים הם להשחית את הכרמים בעוד שכרמינו סמדר , כי אז נוח להשחית . וכאילו תאמר לפי שעדיין לא הוחזקה האהבה כי היתה בתחלתה , לכן מצאו ידי האנשים ההם הערומים כשועלים לעשות פירוד . והנמשל הוא לומר הנה הערב רב והאספסוף אשר עלה עמי הם פתוני לעבוד את העגל ויכלו לי , כי אז עדיין לא נשרשה בלבי אמונת המקום ברוך הוא , ומצאו יד לעשות פירוד ביני ובין המקום ברוך משך ארבעים שנה ששהיתי במדבר :

שועלים . שם חיה מה : מחבלים . משחיתים . כמו וחובל עול ( ישעיה י כז ) :

דודי לי ואני לו . הוא כל צרכיו תבע ממני ולא צוה אלא לי עשו פסח קדשו בכורות עשו משכן הקריבו עולות ולא תבע מאומה אחרת : ואני לו . כל צרכי תבעתי ממנו ולא מאלהים אחרים : הרעה . את צאנו בשושנים במרעה טוב ונוח ויפה . ( יז ) עד שיפוח היום . מוסב למקרא של מעלה הימנו דודי לי ואני לו עד זמן שגרם העון ושזפתני השמש כחום היום וגבר השרב : ונסו הצללים . חטאנו בעגל חטאנו במרגלים , ונסו הצללים זכיות המגינות עלינו פרקתי עולו : סב דמה לך דודי . גרמתי לו להסתלק מעלי על הרים המופלגים ממני : בתר . לשון חלוקה והפלגה :

דודי לי . עם כל זה לא נפסקה האהבה מכל וכל , אבל דודי היה מיוחד לי ולא געלתי בו לחשוק במי . וכן אני הייתי מיוחדת לו ולא געל בי לחשוק באחרת : הרועה בשושנים . רוצה לומר לא הלך לחבק חיק נכריה , אבל הלך לרעות עצמו ולטייל בין השושנים עד יעבור הזעם ולשוב אלי . והנמשל הוא לומר שעם כל זה לא בחרתי באל נכר , והמקום ברוך הוא לא בחר בעם אחר . אבל השרה שכינתו על משה ואהרן ועל שבעים זקני העם , הנמשלים לשושנים בריח מעשיהם וביופי כשרון מעלליהם :

עד שיפוח היום . ואז מיד חזרתי ופייסתי אותו , ושאלתי ממנו לומר עד העת שיהיה השמש נפוח מן הארץ לרדת לשקוע . ועד ינוסו הצללים הוא עת ערב , שאז ינוסו צללי הדברים להיות מתארכים נמשכים למרחוק . ועד לא תבוא העת ההיא פנה דודי , ודמה עצמך בדבר מהירת ההליכה להיות דומה לצבי או לעופר האילים הרצים על הרי בתר , החלקים ומופלגים אלו מאלו , כי שם היו מצויים . ויתכן שהמחוז שעמדו שם הוא על שם וילכו כל הבתרון , רוצה לומר הנה אני בקשתי ממנו לשוב אלי קודם הערב להתעלס באהבים . והנמשל הוא לומר מיד הלך משה לפייס את המקום ברוך הוא , לשוב ולהתרצות אלי חיש קל מהר :

שיפוח . מלשון הפחה ונשיבה : היום . וכן יקרא השמש . כמ ולקוח היום ( בראשית ג ח ) , וזהו לפי שבעוד השמש על הארץ הוא יום : ונסו . מלשון ניסה ובריחה : הצללים . מלשון צל : סב . מלשון סביב : דמה . מלשון דמיון : לעופר . הוא ילד האיל : בתר . ענין חלוקה והפלגה . כמו ויבתר אותם בתוך ( בראשית טז י ) : ג ( ב ) בשוקים וברחובות . כפל המלה בשמות נרדפים . וכן אדמת עפר ( דניאל יב ב ) :