שיר השירים פרק-א{א}
שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃
שיר השירים אשר לשלמה . שנו רבותינו כל שלמה ( דק''ל למה לא מייחסו אחר אביו כמו במשלי וקהלת ) האמורים בשיר השירים קדש מלך שהשלום שלו , שיר שהוא על כל השירים אשר נאמר להקב''ה מאת עדתו ועמו כנסת ישראל אמר רבי עקיבא לא היה העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל שכל הכתובים קדש ושיר השירים קודש קדשים אמר ר' אלעזר בן עזריה למה הדבר דומה למלך שנטל סאה חטים ונתנה לנחתום אמר לו הוצא לי כך וכך סולת כך וכך סובין כך וכך מורסן וסלית לי מתוכה גלוסקיא אחת מנופה ומעולה כך כל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים שכולו יראת שמים וקבול עול מלכותו :
שיר השירים . לפי ששלמה חבר שירים הרבה , כמו שכתוב ויהי שירו חמשה ואלף , לכן אמר פתיחת הספר זה השיר הוא המשובח והנעלה מכל השירים המיוחסים לשלמה , על כי הוא שיר ידידות , יספר בו את כל תוקף קשור אהבה העזה ודבוק האמתי שבין האל יתברך ובין עמו בית ישראל . ואחז במשל מן האהבה הנמרצת וחזקה שבין החושק וחשוקתו , אשר למאד יתרבה געגועה בהפרדם זו מזו , ויצפו עת בוא דבוק התמידי . ( ואם כי שאין הנמשל דומה אל המשל בכל חלקי פרטי הענינים , אין בכך כלום . כי כן המה דרכי המשל שיש בו דברים נוספים ליפותו להיות מקובל על הלב לרדת חדרי בטן ) :
{ב}
יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃
ישקני מנשיקות פיהו . זה השיר אומרת בפיה בגלותה ובאלמנותה מי יתן וישקני המלך שלמ' מנשיקות פיהו כמו מאז לפי שיש מקומות שנושקין על גב היד ועל הכתף אך אני מתאוה ושוקקת להיותו נוהג עמי כמנהג הראשון כחתן אל כלה פה אל פה : כי טובים . לי דודיך מכל משתה יין ומכל עונג ושמחה , ולשון עברי הוא להיות כל סעודת עונג ושמחה נקראת על שם היין כענין שנאמר ( אסתר ז ) אל בית משתה היין ( ישעיה כד ) בשיר לא ישתו יין ( שם ) והיה כנור ונבל וחליל ותוף ויין משתיהם זהו ביאור משמעו , ונאמר דוגמא שלו על שם שנתן להם תורתו ודבר עמהם פנים אל פנים ואותם דודים עודם ערבים עליהם מכל שעשוע ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה ומחלים פניו לקיים דברו וזהו ישקני מנשיקות פיהו . ( ג ) לריח שמניך טובים . שם טוב נקרא על שם שמן טוב : לריח שמניך טובים . שהריחו בהם אפסי ארץ אשר שמעו שמעך הטוב בעשותך נוראות במצרים : שמן תורק . נקרא שמך להיות נאמר עליך אתה שמן אשר תורק תמיד להיות ריח ערב שלך יוצא למרחוק שכן דרך שמן ערב בכל עת שהוא בצלוחית חתומ' אין ריחו נודף פותחה ומריק שמנה לכלי אחר ריחו נודף : על כן עלמות אהבוך . בא יתרו לקול השמועה ונתגייר אף רחב הזונה אמרה ( יהושע ב ) כי שמענו את אשר הוביש וגו' וע''י כן ( שם ) כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים וגו' : עלמות . בתולות לפי שהדבור דימהו לבחור שאהובתו מחבבתו ולפי הדוגמא העלמות הן האומות :
ישקני . עתה החל לספר מהפלגת הגעגועין שהיה אחר הפרד החשוק מאת חשוקתו והלך לו , ומה הנעשה באותם הימים . ( ועם כי לא פורש במקרא שנפרד החשוק ממנה ועזבה , אף לא פורש מי הוא המדבר כל דבר מהדברים . הנה כן המה דרכי צחות מליצת השירים המעולים אשר יקצרו ויסתמו הדברים , אולם הם מוכיחים על עצמם מי הוא המדבר ומי הוא המשיב , ומה היה הסיבה לכל הדברים הנאמרים . ובזה הדרך הולכת וסובבת גם המגלה הזאת עד תומה ) . ואמר בזה כאילו החשוקה המו מעיה גם תשתוקק אליו , ואומרת אל לבה מי יתן וישקני עוד החשוק ההוא , מעין הנשיקות החביבות אשר נשקני בפיו בימי קדם . ( ועם כי אמרה מנשיקות , הוסיפה לומר פיהו לתוספת ביאור , כי כן דרך הנשים המזכירות אהבת נעורים מבוררות אמריהן במלות נוספות לפי גודל הגעגועין , וזה יחשב להן לצחות מליצה ) : כי טובים דודיך מיין . מרוב אהבתה לו הוחק בנפשה כאילו עומד למולה . ואליו תאמר הנה אתאוה אל הנשיקות האלה , כי הדודים שהראית לי מאז היו טובים ממשתה היין , ולכך אחמוד אליהם . והנמשל הוא לומר הנה כנסת ישראל בהיותה בגולה זוכרת אהבת ה' שהראה לה בעת הוציאה ממצרים , ועת עמידתה מול הר סיני לקבל התורה , והשראת השכינה שהיתה עליה מאז , ולבה התאוה וכן תחל פניו להופיע עוד עליה שכינתו , לבאר לה סוד טעמי התורה ומסתרי צפונותיה :
דודיך . ענין אהבה וחיבה . כמו נרוה דודים ( משלי ז יח ) :
{ג}
לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃
לריח שמניך טובים . בעבור ריח השמנים הטובים שאתה סך בשרך מהם , ועל כי תתמיד להריק בכל עת את השמן על בשרך , עד כי נקרא כינוי שמך שמן תורק , לפי מרבית הרקת השמן , בעבור כל אלה אהבו אותך כל הנערות כולן . והנמשל הוא לומר בעבור גודל הנסים ומרביתם אשר הפלאת מאז , נתפרסם שמך אף בין האומות :
לריח . בעבור ריח . כמו פתח פיך לאילם ( שם לא ח ) : תורק . ענין הזלה ושפיכה . וכן על הארץ יריקו ( קהלת יא ג ) : עלמות . נערות . כמו והיה העלמה ( בראשית כד מג ) :
{ד}
מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃
משכני אחריך נרוצה . אני שמעתי משלוחיך רמז שאמרת למשכני ואני אמרתי אחריך נרוצה להיות לך לאשה : הביאני המלך חדריו . וגם היום הזה עודנה לי גילה ושמחה אשר נדבקתי בך : נזכירה דודיך . גם היום באלמנות חיות תמיד אזכיר דודיך הראשונים מכל משתה עונג ושמחה : מישרים אהבוך . אהבה עזה אהבת מישור בלי עקיבה ל' פסוק ( ישעיה מ ) והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה , אשר אהבוך אני ואבותי באותן הימים זהו פשוטו לפי עניינו , ולפי דוגמתו הם מזכירים לפניו חסד נעורים אהבת כלולות לכתם אחריו במדבר ארץ ציה וצלמות וגם צדה לא עשו להם והאמינו בו ובשלוחו ולא אמרו היאך נצא למדבר לא מקום זרע ומזונות והלכו אחריו והוא הביאם לתוך חדרי היקף ענניו בזו עודם היום גלים ושמחים בו אף לפי עניים וצרתם ומשתעשעים בתורה ושם מזכירים דודיו מיין ומישור אהבתם אותו . ( ה ) שחורה אני ונאוה וגו' . אתם רעיותי אל אקל בעיניכם אף אם עזבני אישי מפני שחרות שבי כי שחורה אני על ידי שזיפת השמש ונאוה אני בחיתוך איברים נאים , אם אני שחורה כאהלי קדר המשחירים מפני הגשמים שהם פרוסים תמיד במדברות קלה אני להתכבס להיות כיריעות שלמה , דוגמא היא זו אומרת כנסת ישראל לאומות שחורה אני במעשי ונאה אני במעשה אבותי ואף במעשי יש מהם נאים אם יש בי עון העגל יש בי כנגדו זכות קבלת התורה , וקורא לאומות בנות ירושלם על שם שהיא עתידה ליעשות מטרפולין לכולן כמו שנבא יחזקאל ( יחזקאל טז ) ונתתי אתהן לך לבנות כמו ( יהושע טו ) עקרון ובנותיה :
משכני . משוך אותי אליך משיבה מועטת , ואני ארוץ אחריך במהירות רב : הביאני המלך חדריו . ובזה אתה החשוק החביב בעיני כמלך תביא אותי אל חדריך , ושם אגיל ואשמח בך ואזכיר הדודים הטובים ממשתה היין . והנמשל הוא לומר שאמרה כנסת ישראל הראה לי רמז ישועה וחיבה ואז אמהר לשוב אליך בכל לב , ועל ידי זה הביאני אל בית המקדש אגיל ואשמח בישועתך , ואזכיר להודות לך על הנפלאות ועל התשועות : מישרים אהבוך . רוצה לומר לא יהיה לי לבוז מה שאני רודפת כל כך אחר אהבתך , כי אין זה מצד החשק לבד , אבל באה היא גם מפאת המעלה והיושר הנמצא בך , כי אוהבי מישרים אהבוך בעבור רוב המעלה והיושר . והנמשל הוא שאמרה כנסת ישראל האהבה ההיא מוחזקת בידי מאבותי אנשי היושר , והם העמידו אותי על האמת :
נרוצה . ענין מהירות ההליכה , ובא בלשון רבים ליחיד לתפארת . וכן ונתנה לך גם את זאת ( שם כט כז ) : הביאני . עבר במקום עתיד וכמוהו רבים במקרא : מישרים . מלשון ישר וראוי :
{ה}
שְׁחוֹרָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כְּאָהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיע֖וֹת שְׁלֹמֹֽה׃
שחורה אני וגו' . חזרה פניה כלפי הנערות בנות גילה , ותאמר להן אתן בנות ירושלים אל תחשבו שהחשוק עזב אותי בעבור השחרות הנמצא עתה בי , כי אף שאני שחורה עם כל זה אני נאה בעיניו , ועם כי יש בי שחרות כאהלי קדר הפרוסים למטר השמים ונשחרים מהתמדת ריבת הגשם , הנה נוחה אני להתלבן להיות כיריעות שלמה שהמה בתכלית הלבנינות ולכן לא נמאסתי . והנמשל הוא שאמרה כנסת ישראל אל מול האומות אל תחשבו שה' מאס בי בעבור הפשע הנמצא בי , כי עם כל זה חביבה אני בעיניו בעבוד הזכות הנמצא בי , וכאשר אשוב אליו יכפר עון פשעי וכשלג ילבינו :
ונאוה . מלשון נאה ויופי . כמו נאוה כירושלים ( לקמן ו ד ) : כיריעת . ענין וילון :
{ו}
אַל־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃
אל תראני . אל תסתכלו בי לבזיון כמו ( שמואל א ו ) כי ראו בארון ה' : שאני שחרחרת . לפי שאין שחרותי וכיעורי ממעי אמי אלא על ידי שזיפת השמש שאותו שחרות נוח להתלבן כשיעמוד בצל : בני אמי נחרו בי . הם בני מצרים שגדלתי בהם ועלו עמי בערב רב הם נחרו בי בהסתם ופתוים עד ששמוני : נוטרה את הכרמים . ושם שזפתני השמש והושחרתי כלומר נתנוני ע''א אחרים וכרמי שהיה שלי מאבותי לא נטרתי , מצינו פרנסים נקראים במקרא בלשון כרמים שנאמר ( הושע ב ) ונתתי לה את כרמיה משם ומתרגמינן ואמני לה ית פרנסהא וכן ( איוב כד ) לא יפנה דרך כרמים :
אל תראוני . אל תסתכלו בי דרך בזיון על שאני בתכלית השחרות , כי לא נולדה בי ממעי אמי , כי במקרה באה , כי השמש ראה בי וזרחה עלי ועל ידי זה נולדה בי השחרות , ונוחה אני אם כן להתלבן בקל בסור המקרה כשאעמוד בצל : בני אמרי נחרו בי . רוצה לומר אל תחשבו שאני יצאנית רודפת בשדה אל מול השמש ובביתי לא ישכנו רגלי , כי לא כן הוא , אלא אחי בני אמי נתכעסו בי ושמו אותי להיות יושבת ומשמרת את כרמיהם לעין השמש , ואני מעולם לא שמרתי אף הכרם שלי ולא הורגלתי לעמוד בשמש , ולזה הושחרתי ביותר . והנמשל הוא שאמרה כנסת ישראל אל תבזו אותי על שעבדתי מאז לעגלי הזהב בימי מלכי ישראל , כי לא מלבי נעשתה אלא על ידי הכרחת המלכים , ונוחה הייתי להפרש מהם בסור המכריחים :
תראני . ענינו הסתכלות דרך בזיון . וכן לראוה בך ( יחוקאל כח וז ) : שחרחורת . מלשון שחרות בהכפל העי''ן והלמ''ד ויורה על רוב השחרות . וכן ירקרק או אדמדם ( ויקרא יג מט ) : ששזפתני . ענין ראיה והבטה . כמו שזפתו עין ( איוב כח ו ) : נחרו . מלשון חרון אף וחמה : נוטרה . ענין שמירה . כמו הינטור לעולם ( ירמיה ג ה ) :
{ז}
הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃
הגידה לי שאהבה נפשי . עכשיו רוח הקדש חוזר ומדמה אותה לצאן החביבה על הרועה אומרת כנסת ישראל לפניו כאשה לבעלה הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה צאנך בין הזאבים הללו אשר הם בתוכם ואיכה תרביצם בצהרים בגלות הזה שהיא עת צרה להם כצהרים שהיא עת צרה לצאן : שלמה אהיה כעטיה . וא''ת מה איכפת לך אין זה כבודך שאהיה כאבילה עוטה על שפה בוכיה על צאני : על עדרי חבריך . אצל עדרי שאר הרועים שהם רועים צאן כמותך כלומר בין גדודי האומות הסמוכים על אלהים אחרים ויש להם מלכים ושרים מנהיגים אותם :
הגידה לי וגו' . כאילו תשלח אמריה אל החשוק ותאמר אליו אתה החשוק שנפשי אוהבת אותך , הגידה לי אנה תרעה את הצאן ואנה תרביצם בעת הצהרים , ( כי אז היא העת להרביץ הצאן לנוח ) , וכאילו תאמר הודיעני מקומך ואבוא אני אליך לדעות עמך בצאן : שלמה . אשר למה אהיה כמשוטת אנה ואנה על עדרי הרועים חבריך , לחפש עד אשר אמצאך . והנמשל הוא שאמרה כנסת ישראל פתח לבי לדעת אמתותך ויכלתך , למען אהיה נמשכת אחריך ודבוקה בך , למה אהיה שוטטת כדעת חוקרת ונבוכה :
איכה . הוא כמו אנה . וכן איכה הוא ( מ''ב ו יב ) : תרביץ . ענין השכיבה לנוח : בצהרים . מלשון צוהר ואורה והוא חצי היום : שלמה . אשר למה , השי''ן הוא במקום אשר : כעטיה . ענין הפרחה ושטיפה . כמו ותעט אל השלל ( ש''א טו יט ) :
{ח}
אִם־לֹ֤א תֵדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃
אם לא תדעי לך . זו היא תשובת הרועה אם לא תדעי לך להיכן תלכי לרעות צאנך את היפה בנשי' שחדל לו הרועה מלהנהיג אותם : צאי לך בעקבי הצאן . הסתכלי בפסיעת דרך שהלכו הצאן והעקבים ניכרים טראצי''ט בלע''ז וכן הרבה במקרא ( תהלים עז ) ועקבותיך לא נודעו ( ירמיה יג ) נחמסו עקבך ( בראשית מט ) והוא יגוד עקב ישוב על עקביו ואותו הדרך לכי : ורעי את גדיתיך על משכנות הרועים . בין משכנות שאר הרועים שאת אצלם וזה הדוגמא אם לא תדעי לך כנסייתי ועדתי היפה בנשים בשאר אומות איכה תרעי ותנצלי מיד המציקים לך להיות ביניהם ולא יאבדו בניך התבונני בדרכי אבותיך הראשוני' שקבלו תורתי ושמרו משמרתי ומצותי ולכי בדרכיהם ואף בשכר זאת תרעי גדיותיך אצל שרי האומות וכן אמר ירמיה ( ירמיה לא ) הציבי לך ציונים שיתי לבך למסילה וגו' :
אם לא תדעי לך . כאילו החשוק משיב לה וישלח דבריו לאמר את היפה בין הנשים , אם לא ידעת מקום תחנותי איו , צאי ולכי במדרך עקבי רגלי הצאן צאני , ותרעי גם את גדיותיך ממעל למשכנות שאר הרועים כי שם מקומי , ותהיה אם כן קרובה אלי . והנמשל הוא כי משיב לה אם לא מצאת חכמה לדעת אמתתי מעצמך סמכי על הקבלה והאחזי , בדרכי אבותיך ותהי דבוקה אלי , ואז תהיה למעלה מכל גויי הארצות , כי גדול אני מכל אלהי העמים הם שרי מעלה :
בעקבי . רוצה לומר במדרך עקבות רגל . וכן ועקבותיך לא נודעו ( תהלים עז כא ) : ורעי . מלשון מרעה : גדיותיך . מלשון גדי עזים : על . ממעל : משכנות . מלשון משכן :
{ט}
לְסֻסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי׃
לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי . למ''ד זו כמו למ''ד ( שם י ) לקול תתו המון מים וכמו למ''ד לריח שמניך לקבוצת סוסים הרבה שאספתי מחנותי לצאת לקראתך ברכבי פרעה להושיעך כמו שנאמר ( חבקוק ג ) דרכת בים סוסיך סוסים הרבה שם דמיתיך רעיתי שתקתיך מצעקתך שנ' ( שמות יד ) ואתם תחרישון זאת ראיתי בספרי אגדה , דבר אחר דמיתיך רעיתי שם הראיתי לכל שרעיתי את : לססתי . קבוצת סוסים ובלשון לע''ז קבליי''שא : דמיתיך . אר''ישמאי בלע''ז כמו ( שופטים כ ) אותי דימו להרוג כי שם קשטתיך בקישוטים נאים :
לסוסתי . את רעיתי הן דמיתי אותך מול העלמות כולן לסוסיה הקשורה ברכבי פרעה , מול שאר הסוסיות אשר בארץ מצרים , שהנה מעולות מכולן . כי מוצא הסוסים המה ממצרים , כמו שנאמר ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים . והמובחרות שבכולן יקשרו במרכבת המלך . והנמשל הוא לומר הנה את חביבה מכל משפחות האדמה , אף מן המובחרים שבהם :
לסוסתי . נקבת הסוס תקרא סוסיה , כאשר תקרא נקבת החמור חמורה , והיו''ד נוספת , ובעבור תוספת הי' נהפכה הה''א לתי''ו להסמיכה אל היו''ד . וכן מלאתי משפט ( ישעיה א כא ) , שבעבור תוספת היו''ד נהפכה הה''א לתי''ו . ואמר בלשון נקבה , לפי שדרך המלך והשרים היה לקשור במרכבתם סוסיות נקבות , כי בסוסים זכרים יקשה על הרכב לעצרם ללכת לאט לבל ירוצו : פרעה . כל מלכי מצרים קרואים בשם פרעה : דמיתיך . מלשון דמיון ומשל : רעיתי . חברתי :
{י}
נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים׃
נאוו לחייך בתורים . שורות נזמי אזן ומצחת זהב : צוארך בחרוזים . ענקי זהב ומרגליות חרוזות בפתילי זהב של ביזת הים .
נאוו להייך בתורים . לחייך נאים והגונים לקשרם מתורים , וצוארך נאה והגון לקשטו בחרוזי מרגליות ואבני יקר . והנמשל הוא לומר ראויה את והגונה להשפיע לך טובה מרובה :
נאוו . מלשון נאה ויופי : לחייך . הם הלסתות אצל העינים . וכן בשבט יכו על הלחי ( מיכה ד יד ) : בתורים . הם הפנינים המסודרים בתואר נאה והכונה יפה וקרוב לו כתור האדם המעלה ( דהי''א וז יז ) , ורוצה לומר כתואר ותכונת האדם המעלה : בחרוזים . הם אבנים טובות ומרגליות נקובות מחוברות בחוט , ובדברי רז''ל מחרוזות של דגים ( ב''מ כא : ) :
{יא}
תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃
תורי זהב נעשה לך . נמלכנו אני ובית דיני לפני בא פרעה שאשיאנו ואחזק את לבו לרדוף אחריך עם כל שבח גנזי אוצרותיו כדי שנעשה לך תורי קשוטי הזהב : עם נקדות הכסף . שהיה בידך כבר שהוצאת ממצרים שגדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים : נקדות . כלי כסף מנוקדים ומצויירים בחברבורות וגוונים :
תורי זהב נעשה לך . וכמו שראויה את לקשוטים , כן אעשה לך קשוטים מתורי זהב ובהם נקודות נקודות מכסף . והוא תכשיט מפואר ביותר . והנמשל הוא לומר כמו שאת ראויה לטובה כן אשפיע לך :
נעשה . פעמים דרך היחיד לדבר בלשון רבים לתפארת :
{יב}
עַד־שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃
עד שהמלך במסבו . משיבה כנסת ישראל ואומרת כל זה אמת טובה גמלתני ואני גמלתיך רעה כי בעוד המלך על השלחן מסבת חופתו : נרדי נתן ריחו . חילוף להבאיש בעוד שהשכינה בסיני קלקלתי בעגל ולשון חבה כתב הכתוב נתן ריחו ולא כתב הבאיש או הסריח לפי שדבר הכתוב בלשון נקיה ( עיין ברש''י במסכת שבת פרק ר''ע דהטעם דלא כתב הבאיש או הסריח משום חיבה אכן לפירוש התוס' שם שפי' וה''ק מ''ש נתן ולא עזוב זהו משום חיבה , אכן מה שלא כתב הבאיש או הסריח זהו בלאו הכי משום לשון נקיה ) :
עד שהמלך במסבו . כאילו החשוקה תשלח אמריה לאמר לו , הנה בעוד היות המלך נשען במסבו בגמר הסעודה , ואז הדרך להביא לפניו המוגמר מבושם חשוב להעלות ריח טוב , עם כל זה חבילי הנרד אשר עמדי נותן ריחו ונודף מאוד ומבטל ריח המוגמר ההוא . והנמשל הוא לומר הנה המעשים טובים שבידי גברו מאוד על מעשה מבחרי העובדי כוכבים ומזלות , וכאפס ותוהו המה מול מעשי :
עד . בעוד . וכן עד היותי על אדמתי ( יונה ד ב ) : במסבו . דרכו היה להסב ולהשען על המטות בשעת האכילה : נרדי . מין בושם :
{יג}
צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃
צרור המר דודי לי . דודי נעשה לי כמו שיש לו צרור המור בחיקו ואמר לו הרי לך צרור זה שיתן ריח טוב מן הראשון שאבדת כך הקדוש ב''ה נתרצה לישראל על מעשה העגל ומצא להם כפרה על עונם ואמר התנדבו למשכן ויבא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל : בין שדי ילין . אף לפי שמעלתי בו אמר לשכון שם : בין שדי . בין שני בדי הארון :
צרור המור דודי לי . עם כל זה אתה דודי נחשב לי לצרור המור , שבעבור שהוא צרור וקשור עומד ריחו בו לבל תפוג , והוא העולה על ריח נרדי ולכן תשוקתי אליך , ואתאוה שתלין בין שדי להתענג בך . והנמשל הוא לומר הנה הטובות שגמלת עלי גברו על מעשי , ולכן אתאוה שתשרה שכינתך בקרבי :
צרור . ענין קשור . כמו צרור כספו ( בראשית מב לה ) : המור . מין בושם : דודי . אהובי : שדי . הם דדי האשה : ילין . ענין התמדה . כמו צדק ילין בה ( ישעיה א כא ) :
{יד}
אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃
אשכול הכופר . יש בושם ששמו כופר כמו ( שיר ד ) כפרים עם נרדים ועשוי כעין אשכלות : בכרמי עין גדי . שם מקום ושם הוא מצוי וראיתי באגדה שאותן כרמים עושין פירות ארבעה או חמשה פעמים בשנה ודוגמא היא לכמה כפרות ומחילות שמחל להן הקב''ה על כמה נסיונות שנסוהו במדבר :
אשכול הכופר . דומה אתה בעיני לאשכול הכופר הגדל בכרמי עין גדי , המרובה בגרגרים וריחו נודף למרחוק . והנמשל הוא לומר הרבה פלאות עשית עמדי הנשמעים עד אפסי ארץ :
אשכול . כן יקרא הענף והגרגרים תלוים בו . וכן אשכול ענבים ( במדבר יג כג ) : הכופר . מין בושם : בכרמי . הוא מושאל לפרדסים בעלי אילנות . וכן כרם זית ( שופטים טו ה ) : עין גדי . שם מקום בארץ ישראל :
{טו}
הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃
הנך יפה רעיתי . אני הייתי בושה בקלקולי והוא חזקני בדברי רצויים לומר ( במדבר יד ) סלחתי כדבריך והרי את יפה ויפה כי עיניך יונים כלומר כלה שעיניה כעורים כל גופה צריך בדיקה ושעיניה נאים אין גופה צריך בדיקה והדוגמא זו היא מחלתי לך על עונך והרי את יפה בנעשה והנך יפה בנשמע יפה במעשה אבות יפה במעשיך . כי : עיניך יונים . צדיקים יש בידך שדבקו בי כיונה זו שמשמכרת את בן זוגה אינה מניחתו שיזדווג לאחר כך ( שמות לב ) ויאספו אליו כל בני לוי ולא טעו בעגל ועוד הנך יפה במלאכת המשכן שנאמר ( שמות לט ) והנה עשו אותה וגומר ויברך אותם משה הרי שקלסה על כך :
הנך יפה רעיתי . כאילו החשוק ישלח דברו לקלסה , ולומר הנך יפה ועיניך כעיני היונים היפות מאוד וממשיכות אהבה . והנמשל הוא לומר הנה מעשיך טובים והגונים וממשיכים אהבתי אליך :
הנך . הנה את . כמו הנך הרה ( בראשית טז יא ) :
{טז}
הִנְּךָ֨ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃
הנך יפה דודי אף נעים . לא היופי שלי אלא שלך אתה הוא היפה : אף נעים . שעברת על פשעי והשרית שכינתך בתוכי וזהו קילוס של ירידת האש ( ויקרא ט ) וירא כל העם וירונו : אף ערשנו רעננה . ע''י נעימותיך הנה רעננה ערשנו בבנינו ובבנותינו שהם כולם נקבצים אליך פה שנאמר ( שם ח ) ותקהל העדה וגומר המשכן קרוי מטה שנאמר הנה מטתו שלשלמה וכן המקדש קרוי מטה שנאמר ביואש ( ד''ה ב כה ) בחדר המטות אשר בבית ה' על שהם פריין ורביין של ישראל :
הנך יפה דודי . כאילו החשוקה תשיב אמריה לקלסו , ולומר הנך יפה במראה , ואף חוט של חסד משוך עליך להיות נעים ואהוב : אף ערשנו רעננה . אף המטה שהכנת מאז לשכב בה להתעלס באהבים , הנה היתה נאה ויפה כעץ רענן . והנמשל הוא לומר הטוב שגמלת עלי מאז , היה על צד המובחר בחסד רב . ומקום שכנך בקרבי מאז על הכפורת היתה חמודה ביותר :
נעים . אהוב וחביב . כמו נטעי נעמנים ( ישעיה יז י ) : ערשנו . כן יקרא המטה . כמו ערש יצועי ( תהלים קלב ג ) : רעננה . ענין לחות ורטיבות כמו דשנים ורעננים ( שם לב ) :
{יז}
קֹר֤וֹת בָּתֵּ֙ינוּ֙ אֲרָזִ֔ים (רחיטנו) [רַהִיטֵ֖נוּ] בְּרוֹתִֽים׃
קרות בתינו ארזים . שבח המשכן הוא זה : רהיטנו . לא ידעתי אם לשון קרשים או לשון בריחים אך ידעתי שאף בלשון משנה שנינו רהיטי ביתו של אדם הן מעידים בו :
קורות בתינו ארזים . הבית שהכנת לנו מאז לבוא בו , הנה הקורות היו עצי ארזים . והבנין שבעליות הבית מחדר לחדר הנעשה לנו להתהלך בו היה מעצי ברושים , הנחמדים למראה העין . והנמשל הוא לומר הנה בית המקדש כולו שהכנת מאז לשבתך היה בנין נפלא ומפואר :
קורות . כן יקרא העץ העב . וכן ונקחה משם איש קורה אחת ( מ''ב ו ב ) : רהיטנו . הם הבנינים שבעליית הבתים אשר בהם ילכו וירוצו מחדר לחדר . וכן מלך אסור ברהטים ( לקמן ז ו ) , כי התרגום של וירץ הוא ורהט ובלשון הזה יקרא גם שקתות המים . כמו שנאמר ותמלאנה את הרהטים ( שמות ב טז ) , וזה על שם מרוצת המים שבהן : ברותים . כמו ברושים בשי''ן והוא שם אילן סרק חשוב :