הן תוחלתו נכזבה . הן אם תוחלתו נכזבה שלא יהא בו כח להלחם ולזוז ממקומו : הגם אל מראיו יוטל . אם גם אל מראית פניו יוטל ויושלך אדם לעמוד לפניו להסתכל בו מפני אימתו :

הן תוחלתו . הנה תקות הנלחם עמדו תכזב ותשקר בו כי תקותו נאבדה : הגם . יש תמיהות שהן קיימות וכן ואם שרה הבת תשעים שנה תלד ( בראשית יז ) ור''ל הנה גם אל מראית פניו יושלך האדם מעמוד נגדו כי אימתו רבה ואיך א''כ ילחם עוד עמדו :

יוטל . יושלך :

אל מראיו יוטל . כשיראה הארם ענייני זה הרג יוטל ויושלך לרוב הפחד :

לא אכזר כי יעורנו . אין אכזר גבור ועריץ אשר יעירנו משנתו ויעוררנו ממקומו להקימו : ומי הוא וגו' . אשר יתיצב ויעמוד לפני אשר אני עושה את כל אלה :

לא אכזר . לא ימצא מי שיהיה אכזר על עצמו לעכור בשרו שיעורר עמו מלחמה כי הלא יאבד עצמו לדעת : ומי הוא . ואם אין מי לעמוד למולו א''כ מי הוא אשר יתיצב לפני למחות מה בידי והוא חוזר למעלה לומר אם היית צדיק באמת כאשר יאות הייתי משלם לך גמול כי אין מי ימחה בידי :

יעורנו . מל' התעוררות :

לא אכזר כי יעורנו . לא ימצא אכזר וחזק שיוכל לעורר אותו ולהניעו ממקומו :

מי הקדימני . ומי הוא אשר הקדים פני בהקבלתו לעבדני ולשמור מצותי ואשלם לו שכרו : תחת כל השמים לי הוא . כל אשר בשמים לי הוא ובידי לפרוע לו שכרו ופעולתו ומעבדו :

מי הקדימני . ר''ל אף כי אין מי אשר הקדים לעשות צדק עד לא גמלתיו הטובה כי מי עשה מזוזה לפתחו עד לא נתתי לו בית וכן הכל והואיל וכן שאין למי עלי לגמלו עוד טוב מ''מ אשלם עוד גמול בחסדי ואין מי ימחה בידי כי כל אשר תחת כל השמים שלי הוא וכולם נכנעים עלי וכאומר הנה גם לך הייתי משיב גמול אם היית צדיק גמור בשלימות רב :

ואשלם . ואשלים לעשות מה שנשאר שלא עשהו הקודם לי :

לא . אחריש בדיו . לא אחריש על בניו של צדיק שהלך לפני בתמים ולבניו ישתלמו שכר טוב אביהם וימצאו טובה בזכותו : ודבר גבורות וחין ערכו . ודבר גבורותיו אשר נתגבר לעשות הטוב והישר ותחינת סדורו של צדיק אשלם שכרו גם לבניו אחריו : בדיו . ענפיו והם בניו כמו ( יחזקאל יז ) ותעש בדים ותשלח פארות :

לא . אחריש . כאומר הנה במה שספרתי לך יש בהם די להשיב על מאמריך ועכ''ז לא לא אשתוק מלספר לך עוד ממפעלות הלויתן מתכונות איבריו וענין הגבורות אשר בו וחין ערכו מול שאר הנבראים למען תשכיל יותר מגדולת רוממותי :

בדיו . אבריו וכן יאכל בדי עורו ( לעיל יח ) והוא מושאל מבדי האילן : ודבר גבורות . וענין גבורות כמו על דבר פעור ( במדבר כה ) : וחין . כמו וחן היות לדוד ניר ( מ''א יא ) והוא כמו נר : ערכו . מל' ערך ושומא :

בדיו . כחתיו וגבורותיו או יהיה הרצון בזה איבריו כי האיברים בבעלי חיים הם כמו הבדים באילן : וחין ערכו . כמו וחן ערכו והרצון בו ויופי סידורו אשר באיבריו ויצירתו :

מי גלה פני לבושו . חוזר על הראשונות לדבר על לויתן מי יוכל לגלות קשקשות שהן בכפל רסנו , בכפל שפתיו כשהן פתוחות מי הוא אשר יכנס שם , בכפל הן השפתים שהן כפולות אחת למעלה ואחת למטה שאין בריה רשאה ליכנס שם מפני אימתו :

מי גלה . מי יערב לבו לגשת אליו לגלות מלבושו הנראה לעין והוא לבוש הקשקשים אשר הוא ממעל ללבוש העור : בכפל רסנו . ר''ל בשפתיו הכפולים זה על זה מקום ישימו שם הרסן על הסוס ואמר בל' שאלה ומליצה :

פני לבושו . הלבוש הנראה לעין יקרא פני וכן אל מול פניו ( שמות כח ) : רסנו . והוא הדבר ההושם בפי הסוס להטותו הדרך ע''י כמו במתג ורסן ( תהלים לב ) :

רסנו . הוא הרסן שמשימין בפי הבהמה להנהיג אותה באשר ירצו :

דלתי פניו . הן השפתים כשהוא סוגר פיו מי יוכל לפותחן : סביבות שניו אימה . אשר מפני פחדו ואימתו אין בריה יכולה להתקר' לשיניו :

דלתי פניו . מי יפתח דלתי פניו הם שפתיו העשויים לסגור ולפתוח כדלתי הפתח ואמר בלשון שאלה מי יפתח שפתיו לשום שם הרסן כאשר ישימו בסוס כי הלא סביבות פניו יש אימה ומי יקרב אליו :

גאוה אפיקי מגנים . גאוה גדולה יש לו בחוזק מגיניו הן קשקשים שעליו המגינין עליו כמגן : סגור . הוא חותם שריונו שהו' צר וסגור ועצום שכל קשקש' וקשקשת דבוקה בו ואדוקה לחברתה שאין בריה יכולה להכותו בין הדבקים וזהו שנא' אחד באחד יגשו שכולן מוגשות ותכופות זו לזו :

גאוה . ר''ל יוכל להתגאות עם חוזק המגינים אשר עליו הם הקשקשים שהמה לו למגן : סגור . כל קשקשת סגור ודבוק בעורו סתימה דחוקה שאין לזוז ממקומו :

אפיקי . ענין חוזק כמו אפיקי נחושה ( לעיל מ ) : חותם . ענין סתימה כמו כי חתום הוא ( ישעיה כט ) : צר . דחוק :

גאוה אפיקי מגינים . המשיל הקשקשים למגינים לגדלם ואמר אפיקי להורות על חזקם והרצון באפיקי חזקים ואמר גאוה להורות על גבהם ועבים : סגור חותם צר . אמר שהקשקשים מדובקים וסגורים וחותמים בשר זה הדג חותם צר בדרך שלא יבא רוח ביניהם :

אהד . קשקשת אחד נגש ודבוק בחבירו עד לא יבוא האויר ביניהם :

ורוח . כן יקרא האויר וכן שאפה רוח ( ירמיה ב ) :

יתלכדו ולא יתפרדו . עדיין כופל לשונו שנלכדות ונאחדות כל אחת ואחת בחברתה שלא תהיינה מתפרדות זו מזו :

איש . כל אחד דבוק בחבירו והמה לכודים ונאחזים זה בזה ולא יתפרדו וכפל הדבר פעמים ושלש לגודל הדבוק ולהפלגת המליצה :

איש באחיהו . כן יאמר בדברים השווים וכן מקבילות הלולאות אשה אל אחותה ( שמות כו ) : יתפרדו . מל' פרוד והפרשה :

עטישתיו תהל אור . בכל עטישה ועטישה שהוא מתעטש יהל ותזרח אור : תהל . כמו בהלו נרו ( לעיל כט ) : ועיניו כעפעפי שחר . עיניו זורחות ומאירות כדמדומי חמה כמו לעת בקר שהשמש מתאדמת :

עטישותיו . ההבל היוצא ממנו בעת העיטוש תזריח אור ור''ל כ''כ גברה בו חום הטבעי כאלו היה מלא אש וכאלו יבריק ויאיר בעת יוציא ההבל ועם כי טבע הדגים הוא קר : ועיניו . בקיעות עיניו רחבים ומזהירים כבקיעת השחר :

עטישותיו . לשון עטוש ידוע בדרז''ל וכן אמרו המתעטש בתפלתו ( ברכות כד ) : תהל . תזריח כמו בהלו נרו ( לעיל כט ) : כעפעפי . הוא אישון העין והושאל לבקיעת אור השחר וכן בעפעפי שחר ( לעיל ג ) :

עטישותיו . הוא מענין עטוש : כעפעפי שחר . הוא המקום מהאופק שיזרח ממנו השמש שהוא מאיר טרם זרוח השמש כמו שעה וחומש שעה :

מפיו . מלהבת היוצאת ממנו : מפיו לפידים יהלוכו . לפידים יוצאות מפיו : כידודי אש . כמו לפידים : יתמלטו . פתרונו לפי עניינו שוינ''ט אישקמוצי''ר בלע''ז :

לפידים יהלוכו . מרוב חום הטבעי יחומם הבל פיו כאלו לפידי אש הולכים מפיו וכאלו ניצוצות נשלכים ממנו וכפל הדבר להפלגת הענין :

לפידים . הוא העץ שמנדדים בו האש ואף הוא יבער מן האש וכן כלפיד יבער ( ישעי' סב ) : כידודי . עניינו ניצוצות ואין לו דומה : יתמלטו . יושלכו כמו אל מראיו יוטל :

לפידים . לפידי אש : כידודי אש . ניצוצי אש : יתמלטו . יצאו ויולדו ממנו מגזרת והמליטה זכר :

מנחיריו יצא עשן . כסיר נפוח על האש שמעלה עשן : ואגמון . פתרונו לפי עניינו לשון כלי חרש הוא כמו דוד נפוח כענין שנא' ( ירמיה א ) סיר נפוח אני רואה :

מנחיריו . ההבל היוצא מנחיריו הוא רב ונראה כעשן לגודל החום ודומה הוא אל ההבל היוצא מן הדוד והאגמון כשיהיה נופח ומרתיח שמעלה אז הבל רב :

מנחיריו . הם נקבי האף כמו הוד נחרו אימה ( לעיל לט ) : כדוד . כקדרה כמו בסירות ובדודים ( דה''ב לב ) : נפוח . מעלה רתיחה כמו סיר נפוח אני רואה ( ירמיה א ) ויקרא כן כי מעלה נפוחים ואבעבועות : ואגמון . הם כלי מכלי הבשול :

כדוד נפוח . כסיר רותח : ואגמון . הוא דוד גדולה :

נפשו גחלים תלהט . גחלים בוערות ולוהטות ולהבות דולקות יוצאות מפיו :

נפשו . נשימתו תלהט כגחלי אש וכאלו להב יוצא מפיו :

נפשו . על הנשימה יאמר בדרך שאלה : גחלים . בחסרון כ''ף הדמיון ורבים נמצאים כן : תלהט . תבער ותשרף כמו תלהט הרים ( תהלים פג ) : ולהב . שלהבת :

נפשו . נשימתו : תלהט . תבעיר ותלהיב מגזרת ולהט אותם :

בצוארו ילין עוז . גבורה : ולפניו תדוץ דאבה . שאין דאבון ועצבון לפניו שאינו מתירא משום בריה , תדוץ ל' דיצה ושמחה :

בצוארו . עם כי הצואר הוא המקום היותר חלש בכל בע''ח אבל בצוארו יתמיד העוז והחוזק : ולפניו . החזה אשר היא לפני הצואר תשמח את העצבון ר''ל כ''כ היא חזקה ומשומרת עד לא תעצב מדבר מכאוב כי אין דבר יזיקנה :

ילין . ענין התמדה : תדוץ . תגיל ותשמח כי שישו אתה משוש ( ישעי' סו ) תרגומו דוצו : דאבה . עצבון כמו ודאבון נפש ( דברים כח ) :

תדוץ . מענין שמחה : דאבה . כמו דאגה :

מפלי בשרו דבקו . נדבקות ותכופות זו בזו שהדגים הן נעשין חתיכות חתיכות בבשרו ומדובקות זו בזו ובדג גדול כשהוא מבושל נראות חתיכות כשהן שוכבות זו על זו וזו אצל זו וכן הולך סדור המלה תחלה דבר בקשקשותיו של לויתן ואחר כן בחתיכות בשרו וחוזק לבו , מפלי ל' כפילות חתיכות וי''ל כמו פלאי פלויי שבל' גמ' ( נדה כא ) לשון ביקוע ביקועי חתיכותיו , דבקו בי''ת קמוצה בקמץ קטן כמו ולשונם לחכם דבקה וכן הרבה באתנחתא וסוף פסוק : יצוק עליו . כל מפל ומפל יצוק זה על זה אשר לא ימוט ולא יתפרד זה מעל זה , יצוק לשון מוצק והוא ל' עשוי כמו ירוד מן ירד יצוק מן יצק ידוע מן ידע :

מפלי בשרו . חתיכות בשרו המה דבוקים זה בזה כאלו היה ניצק עליו ביציקה אחת ולא ימוט זה מזה כאשר ימוטו החתיכות ביתר הדגים כי דרך בשר הדגים להיות חתיכות זה על זה ונוח לפרוד אותם זה מזה :

מפלי . ענין הבקיע וההבדל ובדרז''ל אית ביה פילי ( פסחים מד ) והוא קרוב ללשון אשר יפלה ה' ( שמות יא ) שהוא ענין הפרשה והבדלה : ימוט . מל' נטיה :

מפלי בשרו . הם חלקי הבשר הנופלים ונפרדים קצתם מקצת בשאר הדגים ואמר עליהם שהם דבקים בו : יצוק . מגזר' והיית מוצק ועניינו חזק :

לבו יצוק כמו אבן . לבו בקרבו חזק ומיוסד כאבן הקבוע' ונתונה ביסוד הבנין בחוזק : יצוק כפלח תחתית . כופל מלתו שמיוסד לבו וקבוע כפלח של ריחיים שנתון בתחתיתו של פלח רכב שפלח רכב שלמעלה הוא סובב ומתגלגל וטוחן ושל מטה אינו זז ממקומו כי קבוע הוא במקומו אשר לא ימוט הוא נקרא פלח שנאמר ( שופטים ט ) ותשלך אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך ואת שלמטה קרוי פלח תחתית :

לבו יצוק . לבו הוא ביציקה אחת כמו אבן מבלי חלל לא כמו ביתר בע''ח : כפלח תחתית . הוא ביציקה אחת כמו אבן הרחים אשר מתחת שאין בו חלל כלל משא''כ העליון שיש בו חלל מה במקום הנקב שיורד התבואה דרך בה :

כפלח . כן יקרא אבן הרחים וכן פלח רכב ( שופטים ט ) כי פלח הוא ענין בקוע כמו יפלח כליותי ( לעיל יז ) ואבני הרחיים העליון והתחתון נראים כאלו נבקעו מאבן אחת :

כפלח תחתית . הוא האבן השפל משני אבני הריחיים או יהיה פלח תחתית החלק מהאבן שהוא אצל המרכז כי הוא ראוי שיהיה יותר חזק שבאבנים :

משתו יגורו אלים . מפחדו מתיראים גבורים וחזקים בין דגים בין שאר בריות : משברים יתחטאו . גלי הים שקרוין משברים הן חסרין לפניו שהוא שוברתן בפריחתו כאשר הוא פורח וצף בגלי הים : יתחטאו . ל' חסרון כמו ( מ''א א ) והייתי אני ובני שלמה חטאים :

משתו . מרוממותו יפחדו אף החזקים : משברים יתחטאו . כשהוא שט בים יחסרו הגלים כי מבלבל הגלים ומקלקלם :

משתו . כמו משאתו באל''ף והוא מל' נשא ורוממות : יגורו . יפחדו כמו ויגר מואב ( במדבר כב ) : אילים . חזקים כמו אל גוים ( יחזקאל לא ) : משברים . כן יקראו גלי הים כמו משבריך וגליך ( יונה ב ) ע''ש שנראים כמשברים את הים ואף המה יושברו מעצמן : יתחטאו . ענין חסרון כמו קולע באבן אל השערה ולא יחטיא ( שופטים כ ) :

משתו . מרוממותו ותקפו : יגורו אלים . ייראו חזקים : משברים יתחטאו . ממשברי לב שישיגום בסבת הפחד יתנקו דרך נקביהם לעשות צואתם ומימי רגליהם :

משיגהו חרב בלי תקום . גבור המשיגהו להלחם בחרב לא יתקיים חרבו כי הוא ישברנה : חנית מסע ושריה . וכן כל כלי מלחמה הללו שביד המשיג לא יתקיימו ולא יעמדו לפניו של לויתן , מסע י''ל שהוא א' מכלי מלחמה כמו חרב וחנית ושריה וי''ל מסע דוגמת אבן שלימה מסע וגו' ( שם יג ) וזהו פתרונו חנית מסע שהוא גדול ואינו נוח לטלטל כל כך מפני שהוא גדול וחזק מאוד כענין שנא' בגלית הפלשתי וחץ חניתו כמנור אורגים ולהבת חניתו שש מאות וגו' : ושריה . שריון :

משיגהו . הלוחמים עמו להשיגו בחרב לא תקום בידם זאת המלחמה כי לא ינצחהו בחרב וכן הלוחמים בחנית או במסע או בשריה לא ינצחהו עמהם :

חנית מסע ושריה . הם שמות כלי זיין :

משיגהו . המשיג אותו : בלי תקום . בלי תעמוד ותתקיים כי לחזקו תשבר החרב כשיחשבו להכות בו : חנית מסע ושריה . הם כלי זיין ואמר שאם יכוהו באי זה שיהיה מהם לא יתקיים החרב ולא יזיקהו :

יחשוב לתבן ברזל . כלי זיין של ברזל חשובים לפניו כתבן וכלי זיין של נחושת הם לפניו כרקבות עץ :

יחשוב . כי כלי ברזל נחשב למולו לתבן וכלי נחושת לעץ נרקב כי לא יזיקהו באלה :

נחושה . הוא הברזל החזק אצי''ר בלע''ז :

לא יבריחנו בן קשת . לא יברח מפני בעל קשת וחצי' ואבני בלסתראו' הרי הן לפניו כקש :

בן קשת . החץ לא יבריח אותו כי לא יפחד ממנה : נהפכו לו . למולו נהפכו אבני קלע לקש ר''ל לא יזיקו לו כמו שאין הקש מזיק כאשר יקלעם על מי :

בן קשת . אמר בדרך השאלה על החץ היוצא מן הקשת כבן היוצא מן האם : קלע . כן שם הכלי אשר יזרקו בו האבנים וכן כף הקלע ( ש''א כה ) :

בן קשת . הוא החץ : קלע . הוא כלי כמו חגורה שמשליכין בו אבנים פרונד''א בלע''ז :

תותח . הוא כלי זיין ופתרונו לפי עניינו : וישחק לרעש כידון . לרעש מהומת בעלי מלחמות נוטלי כידון הוא משחק ומטייל שאינו מתיירא מפניהם :

תותח . אבני תותח : לרעש כידון . להמית כל בעלי כידון :

תותח . שם כלי מה עשוי לזרוק בו אבנים גדולות להפיל החומה : כידון . מין חנית או רומח :

תותח . אמרו בו שהוא כלי בעל יתידות מחודדות שצדין בו הדגים ועל שהכלי אחד מצד אחד ורבים מצד אחר אמר נחשבו והנכון שתותח הוא הכלי הגדול שמשליכין בו האבנים הגדולות להפיל החומות והבניינים החזקים ויהיה הענין בזה שכקש נחשבו לו אבני תותח : לרעש כידון . הוא קול תנועת הרומח כשמנענעין אותו להכות בו :

תחתיו חדודי חרש . במקום חניתו יש זהרורי שמש כי סנפירים שלו אשר תחתיו בבטנו מאירות ומזריחות כשמש : חדודי . כמו חרב חדה שהיא שנונה צחה ומלובנה וע''ש כך קורא לזהרורי חדודי : חרש . שמש כמו האומר לחרס לא יזרח וגו' ( לעיל ט ) בטרם תבא החרס' ( שופטים יד ) : ירפד חרוץ עלי טיט . מלה כפולה ירפד חרוץ מוסב על חדודי חרס עלי טיט מוסב על תחתיתו במקום שהוא שם על החול זה טיט ריפודו מזריח כזהב חרוץ כעניין שנא' רפידתו זהב ( שיר ג ) חרוץ מין זהב כעניין שנא' מחרוץ תבואתה ( משלי ג ) טוב פריה מחרוץ ומפז ( שם ח ) , ירפד ל' מצע ומשכב כמו רפידתו זהב ( שיר ג ) :

חדודי חרש . סלעים חריפים דומים לחרסים חדים המה לו מתחת והוא שוכב עליהם ולא ירגיש בהם : ירפד . יציע לעצמו דבר חד מלא חריצים וישכב עליו כעל טיט והוא כפל ענין במ''ש :

חדודי . מל' חד וחריף : חרש . כמו חרס בסמ''ך : ירפד . ענין הצעה למשכב כמו רפדתי יצועי ( לעיל יז ) : חרוץ . מל' חריצים וחדודים כמו למורג חרוץ ( ישעיה מא ) : עלי . כעלי ותחסר כ''ף הדמיון :

חדודי חרש . סלעים חריפים דומים לחרשים חריפים ליבשם והנה ישכב עליהם ולא ירגיש בהם : ירפד . יציע וישכב עליו : חרוץ . הוא דבר חד כורת :

ירתיח כסיר מצולה . כסיר קטן נפוח שמעל' מהרה רתיחו' תכופות ורצופות כן הוא מרתיח את המצולה שהיא גדול' ועמוק' : ים ישים כמרקחה . כמרקחת ריקוח בשמים שהיא מעורה ומעורבת כמו כן ישים ויערב את הים כשהוא זז ממקומו :

ירתיח . בהחום היוצא מן הבל פיו ירתיח עומק הים כסיר העומד אצל האש : כמרקחה . כמו שהרוכלים עושים המרקחות ממיני הבשמים מעורבים יחד כן יערבב כל אשר בים עם הרתיחה כי כן דרך תבשיל המרתיח להיות מעורב ומבולבל מן חוזק הרתיחה :

כסיר . כעין קדרה כמו סיר הבשר ( שמות וז ) : מצולה . עומק הים כמו ותשליכני מצולה ( יונה ב ) : כמרקחה . ענין ערבוב כמו רוקח מרקחת ( שמות ל ) :

מצולה . מן ירדו במצולות : כמרקחה . כסיר שיעשו בו המרקחת שהוא רותח :

אחריו יאיר נתיב . כשהוא פורח ושט בים אחריו מאיר נתיב התהום שלפי שעה שהוא פורח ואין שם מים מחמת מרוצת פריחתו : יחשוב תהום לשיבה . תהום חשוב לפניו בחלשות ותשות : לשיבה . לחלשות של זקנה ושיבה :

אחריו . כשהוא שט בים ודוחה הוא את מי הים בדרך הלוכו ואחר כי ישוט להלאה יאיר נתיבתו ר''ל הנתיב שהלך בו נראה הוא פנוי ממים כי לרוב רחבו לא במהרה ישובו המים לכסות רוחב הנתיב : יחשוב תהום לשיבה . כי בדרך מהלכו נדחו המים ממקומו ומעט מן המים נשאר מתחת לו ומחשיב הוא את התהום בעיני הרואה לאיש שיבה כי המקום ההוא יהיה לבן כי כשהמים עמוקים נראה חשוך ושחור אבל כשאינם עמוקים נראה לבן א''כ במהלכו ימעיט גובה המים ומחשיב התהום בעיני הרואה לאיש שיבה במראה לבן :

נתיב . שביל ודרך : תהום . עומק הים :

יחשוב תהום לשיבה . הנה הרואה יחשוב תהום לאיש

אין על עפר משלו . מ''ם חטף קמץ ופתרונו ממשלתו שאין בריה מושלת עליו והוא שם דבר מושל ושלטון וע''כ המ''ם מנוקדת בחטף קמ''ץ : העשו . כמו העשוי ולא ידעתי לו ריע ופתרונו העשוי בלי פחד ומחיתה שאינו מתיירא מן הבריות כמו שנאמר בסוס ישחק לפחד ולא ייחת ( לעיל לט ) :

אין על עפר משלו . אין מי על עפר הארץ להיות נמשל ודומה לו אשר יהיה עשוי לבל יפחד ויחת משום דבר בעולם כאשר הוא לא יחת :

העשו . כמו העשוי ביו''ד ור''ל אשר עשוי ודוגמתו הבאה ליעקב ( בראשית מו ) ומשפטו אשר באה : חת . ענין פחד כמו ואל תחת ( יהושע א ) :

את כל גבוה יראה . כל הגבוהים שבעולם הוא רואה תחתיו וכן הוא מנהג העול' אשר אותו העומד למעלה רואה את התחתון יותר ממה שרואה התחתון ואין לתחתון גבורה ונצחון נגד העליון ולויתן זה רואה את כל הגבורים לומר שאין להם גבורה כנגדו : הוא מלך על כל בני שחץ . מלה כפולה על כל גאוה יראה והוא מלך על כל בני שחץ בני גסות הרוח שבראתי בעולמי שאין להם כנגדו ממשלה ושרר' והאיך נשאך לבך לשאת ראש לפני להתוכח נגדי כי הנני עושה את כל הנפלאות האלה :

את כל גבוה . עם שהוא במים מתחת לארץ מ''מ רואה הוא את כל הגבוה והחזק אשר על הארץ ועם כי יודע הוא מכל הבריות הנפלאות מ''מ לא יחת ממי והוא מלך וראש על כל אנשי גאוה כי הוא מתגאה על כל וכאומר הנה השמעתיך פלאי יציר כפי וממנו תשכיל גודל רוממתי ( העולה מהמענה ההיא להשיב על תלונתו מדוע מכתו אנושה והוא את הטוב עשה כי ישיב אמרים לומר הנה לצדיק אמיתי יש כח הזרוע כמו לאל למשול במטה ובמעל ובחון נא אם תוכל לענוש החוטאים באמרי פיך אז אודה לך גם אני שצדיק גמור אתה אבל מה בכך שאתה משבח עצמך ואם לא כן הוא כ''א היית צדיק אמיתי הנה לא קצרה ידי מלשלם גמול אף אין מי ימחה בידי ויספר מפלאי שור הבר ומפלאי הלויתן להכיר מהם גדולת המקום שאין מי יוכל למחות בידו מלשלם גמול ועם כי אין חוב מוטל עליו לשלם גמול כי כבר גמל הטובה טרם עשה המצוה מ''מ עוד ישלם גמול בחסדו וכ''כ היה גומל טוב לאיוב אם היה צדיק בתכלית ובשלימות רב ) :

בני שחץ . אנשי גאוה כמו לא הדריכוהו בני שחץ ( לעיל כח ) :