יעלי סלע . אשטנבו''ק ושונאה את ולדה ועולה לראש סלע גבוה כשכורעת לילד כדי שיפול לארץ וימות והקב''ה מזמן לו נשר ומקבלו בכנפיו : חולל אילות תשמור . לשון חיל יולדה ( ירמיהו ) האילה רחמה צר ואין הוולד יכול לצאת ובשעת לידתה אני מזמן לה דרקון ומכישה ברחמה ונפתח ואם מקדים ומאחר רגע מיד מתה , ובין אותם רגעים איני מחליף ובין איוב לאויב נתחלף לי :

הידעת . ארז''ל תיש הבר היא אכזרית על בניה ובשעה שכורעת ללדת עולה לראש הסלע כדי שיפול ולדה לארץ וימות והמקום מזמין לה נשר ומקבל את הולד על כנפיו ולזה אמר לאיוב האם אתה ידעת עת לדתה להזמין לה הנשר : חולל אילות . ארז''ל אילה זו רחמה צר ובשעה שכורעת ללדת מזמין לה המקום דרקון ומכישה ברחמה ומתרפה ויולדת בקלות ולזה אמר האם אתה תשמור העת אשר יבואו לה חיל וחבלי לידה להזמין לה הדרקון :

יעלי סלע . הוא תיש הבר : חולל . חיל וחבלי לידה וכן חלנו כמו ילדנו ( ישעיה כו ) : תשמור . ענין השגחה על דבר מה שלא יעבור המועד וכן משמרות כהונה ולויה יקראו כן עש''ז :

יעלי סלע . שטאיי''ן בוק בלע''ז והיא עולה בראש הסלע בשעה שכורעת לילד והשם יתברך מזמן לה נשר שמקבל אותם הולדות בכנפיו ומציל אותם שלא יפילו כך אמרו רבותינו ז''ל ואם הענין אמת הנה פירוש הפסוק כן ואם לא הנה יהיה הרצון בזה לפי מה שאחשוב שזה הב''ח אינו נולד כי אם בקושי גדול ולזה יהיה נולד בתכלית הסכנה לולי השגחת השם יתברך להמציא הוולדים באופן מהחוזק שלא ימותו בעת הלידה : חולל אילות . הוא מענין חיל וחבלי יולדה ואמרו רבותינו ז''ל כי האילה רחמ' צר ולא תלד אם לא הכיש' נחש ברחמה והש''י סבב שיבא אליה גחש בעת הלידה להכיש' ברחמ' ותלד ואם לא ימצא הענין כן יהיה הרצון בזה לפי מה שאחשוב שזה הב''ח אינו נולד כי אם בקושי גדול לזה יהיה הענין בו כמו הענין ביעלי סלע ולזאת הסבה יהיה הולד בתכלית הסכנה ועם כל זה ינצל להשגחת הש''י בנמצאות :

תספור . וכי תספור לה ירחי לידה מתי תמלאנה וכי ידעת עת לידתן לעשות לה אז כדרך המילדת :

תפלחנה . מתבקע רחם שלהם ומוציא הולדות וחבלי לידה שלהם : תשלחנה . מעליהם בלדתן לרגע שאני מזמין להם :

תכרענה . הלא כאשר תכרענה ללדת מעצמן יצאו ילדיהן דרך בקוע פתיחת פי הרחם ושולחת מעצמה את חבליה כי ילכו להם מיד אחר הלידה מבלי צורך אל המילדת :

תכרענה . מל' כריעה על הברכים : תפלחנה . ענין בקיעה כמו יפלח כליותי ( לעיל טז ) ור''ל יצאו דרך הבקיעה ודוגמתו מקבת בור נקרתם ( ישעיה נא ) ומשפטו יצאתם דרך נקרה : חבליהם . חבלי הלידה :

תפלחנה . תשברנה ותכתתנה : חבליהם . ציריה' :

יחלמו . יחזקו : ולא שבו למו . משירבו קצת יגדלו בבר בזרעים ובדשאים ואינם צריכים לגידול אביהם ואמם :

יחלמו . והוולדות יתחזקו מעצמן ויהיו בריאים ולא נתרסקו מן הלידה והמה גדלים בחוץ לחורב ביום ולקרח בלילה והמה יוצאים מאת פני אמותם ואינם שבים להן להיות נזונים משלהן :

יחלמו . ענין בריאות כמו בריר חלמות ( לעיל ו ) : בבר . ויוצא אותו החוצה ( בראשית טו ) ת''א לברא :

יחלמו . מענין בריאות והוא מענין תחלימני והחייני : ובבר . בחוץ :

חפשי . שאין אדם יכול לגדל פרא ללמדו עבודת בהמות : ערוד . חמור הבר : מי פתח . מוסרותיו , שאין עליו עול אדם :

מי שלח וגו' . מלהביא צוארו בעול עבודה : מי פתח . לבל יהיה קשור ברצועות העול :

פרא . הוא חמור הבר : חפשי . לחירות : ומוסרות . קשרי רצועות העול כמו מוסרות ומוטות ( ירמיה כז ) : ערוד . פרא למוד מדבר ( שם ב ) תרגומו כערודא :

פרא . חיה הנמצאת במדבר והיא אוכלת עשב כבהמה : ערוד . חמור הבר :

ערבה ביתו . להיות מדורו בערבה ומשכנו בארץ מלחה :

ערבה . מלחה . עניינם כמו מדבר וכן בארץ ערבה ושוחה ( שם ) וכמו ארץ מלחה ( שם טז ) :

ערבה . מדבר : מליחה . ארץ מליחה והוא מדבר ג''כ :

ישחק . ילעג לקול הומיה הנשמע בעיר הואיל ואיננו בה ולא ישמע המיית נוגש לנגשו למלאכה :

תשואות . ענין המיה ורעש כמו תשואות חן ( זכריה ד ) : נוגש . הוא הכופה על המלאכה :

תשואות . ענין המיה :

יתור הרים מרעהו . הוא עצמו תר לו מקום מרעה :

יתור . ירגל הרים לו למרעה ובעצמו ידרוש ויחפש אחר כל עשב ירוק :

יתור . ירגל כמו מתור הארץ ( במדבר יב ) :

יתור . מן ויתורו את הארץ והוא שם בשקל יבול :

רים . כמו ראם : עבדך . לעבדך :

היאבה . האם ירצה הראם לעבוד לך וכי יתמיד לעמוד על אבוסך לאכול משלך :

היאבה . הירצה כמו לא אבה יבמי ( דברים כה ) : רים . כמו ראם והיא חיה גדולה : ילין . ענין התמדה כמו צדק ילין בה ( ישעיה א ) : אבוסך . הוא המקום שמאכילין שם את הבהמות כמו וחמור אבוס בעליו ( שם ) :

רים . ראם : אבוסיך . הוא אבוס שאוכלת בו הבהמה :

בתלם עבותו . ( או קשרת ראם בעבור תלם של שורך ) עבות חבל שקושרין ( שוורי' ) לתלמי המחריש' : ישדד . יתקן השדה :

התקשר . האם תקשור את הראם בכלי המחרישה בחבלים עבות הראוי לו בעבור יחרוש תלמי שדי וכי יכתת רגבי העמקים אחר אשר תזרע האדמה למען יכסה בעפר ממעל :

בתלם עבותו . הבי''ת משמשת בשנים כאלו אמר בתלם בעבותו ותלם היא הערוגה הנעשה בחרישה כמו תלמי שדי ( הושע יב ) : ישדד . ענין כתישת רגבי העפר וכן ישדד לו יעקב ( שם י ) :

התקשר רים בתלם עבותו . הרצון בו האם העבות תקשור רים בתלם לחרוש בתלמי השדה כמו הענין בשור ובחמור וזולת' מבעלי חיים שיחרושו בהם : ישדד . מגזרת שדה והוא החרישה כמו יפתח וישדד אדמתו :

התבטח בו . לאסוף תבואתך בשביל שכחו רב ויכול לסבול הרבה : ותעזוב אליו יגיעך . לאסוף אל הבית :

התבטח . וכי תבטח בו על כי כחו רב ותעזוב אליו יגיעך אשר בשדה לשהוא ישמרם :

ותעזוב . ענין הנחה : יגיעך . התבואה הבא בעמל ויגיעה :

התאמין . וכי תאמין בו אשר ישיב לביתך גדולי זרעך ויאסף גרנך הביתה והוא ענין מליצה לומר הלא אין להאמינו כי את הכל יאכל וכאומר ומי הוא המזמין מאכל' הלא אני ואיך תאמר שאינני משגיח בשפלים :

יאסוף . יכניס אל הבית :

כנף רננים נעלסה . כן שם עוף גדול רננים ולשון משנה קרוי בר יוכני : אברה . כל עוף קרוי אברה על שם שפורח כלומר או עוף ששמו חסידה ועוף ששמו נוצה ראה מה מנהגה :

כנף רננים . הוא שם עוף ובדרז''ל נקרא טווס ונקרא רננים ע''ש שתשמח ותרנן ביופי כנפיה ואמר הנה העוף רננים השמחה בכל עת או מין בעל כנף חסידה או מן נוצה הידעת מנהגם :

כנף . בעל כנף וכן כל עוף כנף ( בראשית א ) ור''ל בעל כנף ששמו רננים : נעלסה . ענץ שמחה וגילה כמו נתעלסה באהבים ( משלי ז ) : אם . הוא כמו או וכן יאמר בהפך או במקום אם וכמ''ש או נודע כי שור נגח הוא ( שמות כא ) : אברה . ענינו כמו כנף וכן אבר כיונה ( תהלים נה ) ור''ל בעל כנף חסידה או נוצה והם שמות מיני עופות :

כנף רננים . שם עוף או אפשר שיהיה שם הענף רננים וידבר מכנף העוף ההוא : נעלסה . שמח' ונעלס' : אברה . כנף שלה : חסידה . שם עוף : ונוצה . ר''ל נוצת העוף ההוא :

תעזוב לארץ ביציה . והולכת ומתחממת למרחוק על עפר :

כי תעזוב . אשר כ''א מהן עוזבת ביציה על הארץ ולא חשב עליהם לחממם כי תחמם אותם על עפר הארץ ר''ל מאליהם יתחממו באבק הדרכים :

ותשכח כי רגל תזוריה . לביצתה תבקענה :

ותשכח . והיא הולכת מהם ותשכח אשר רגל עובר אורח תמעך אותם ורגלי חית השדה תדוש אותם :

תזורה . ענין מעוך להוציא הבלוע וכן והזורה תבקע אפעה ( ישעיה נט ) : תדושה . מל' דישה וכתישה :

תזוריה . תדרכה ותרמסה והוא מגזר' ויזר את הגיזה :

הקשיח . הקשה בניה מלבה כאילו אינם שלה : לריק יגיעה . ואינה יראה שתאבדם :

הקשיח . תתאכזר ותקשה לבה כאילו המה אינם שלה והיא בלי פחד אם יהיה יגיעה לריק ר''ל אינה חוששת באבדן הביצים אשר ילדתן בעצב וביגיעה :

הקשיח . הוא מלה מורכבת מן קשה ומן סח ור''ל הקשה לבה וסחה מדעתה ועם כי היא בשי''ן וכן תקשיח לבנו מיראתך ( שם סג ) :

הקשיח בניה . הסיר מדמיונה נתינת לבה לבניה ושכחה אותם :

כי השה . וזהו על כי השכיחה אלוה את החכמה ולא נתן לה חלק בבינה לשמור ביצתה כדרך שאר העופות :

השה . השכיחה כמו אתם ישראל לא תנשני ( שם מד ) :

השה . שכח אותה והעלים ממנה :

כעת במרום תמריא . כל לשון המראה כאדם שזונה לבו לצאת ממידתו ומגידולו ומארצו לשוטט לו בארצות ולנסות לו מדות אחרות וכן בן סורר ומורה ( דברים כא ) ובל' גמרא אימראי כלתיה דרב זביד אימראי ונפקא ( כתובו' ס''ג ושם איתא אימרד' ועיין ברש''י בחולין נח ומציעא עו ד''ה ואימרו ) :

כעת . כאשר תבוא העת אשר תחפוץ לעוף בשמים הנה תמרוד בהם ותעוף לדרכה ותשחוק לסוס ולרוכבו ר''ל אינה חוששת אם יעבור עליהם סוס ורוכבו וידוש אותם וכאומר ומי הוא השומר אותם הלא אני ואיך תאמר שאינני משגיח בשפלים :

תמריא . מל' מרי ומרד : תשחק . תלעג :

תמריא . מענין הגבהה :

רעמה . לשון רעם ובעתה כמו רעמו פנים :

התתן . האם אתה נתת לסוס גבורה להיות לו אומץ הלב מכל יתר בע''ח : התלביש . האם אתה הלבשת צוארו בקול מאויים כרעם :

רעמה . חוזק ועוז הקול והגבהה והצהלה היוצאת ממנו :

כארבה . מדלג ומקפץ כארבה ומרעיש סביביו : נחרו . כשהוא נופח בנחיריו בקול אימה הוא :

התרעישני . האתה תרעישו בקפיצה ודלוג כארבה הזה הדולג ממקום למקום והוד קולו היוצא מנחיריו הוא קול אימה :

התרעישנו . מל' רעש : הוד . הדר ופאר : נחרו . הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן נחרת סוסיו ( ירמיה ח ) אימה ופחד :

התרעישנו כארבה . התביא לו הרעש והנענוע אשר הוא רועש כארבה : הוד נחרו אימה . עוצם עיטושו היוצא מנחיריו הוא אימה לשומעיו :

יחפרו בעמק . כמו ויחפרו לנו את הארץ ( שם א ) שדרך הפרשים אורבי' בעמקי' ובנחלים : וישיש בכח . והסוס שמח ויוצא לקרא' נשק :

יחפרו . לרוב מרוצתו ירגלו בו הפרשים בעמק שהוא מקום מוכן למארב ובעבור רוב כחו שיש כאשר יצא לקראת נשק כי יבטח בכחו לעמוד מול נשק והוא ענין מליצה :

יחפרו . ירגלו ויחפשו כמו לחפור את הארץ ( יהושע ב ) : נשק . כלי זיין כמו בנשק יבערו ( יחזקאל לט ) :

יחפרו בעמק . יחפרו רגליו בעמק כמנהג הסוסים : נשק . כלי מלחמה :

ולא יחת . ולא יירא :

ישחק . ילעג על כל דבר המפחידו ולא ירעד משום דבר ולא ישיב לאחוריו מפני אימת חרב :

יחת . יפחד כמו אל תחת ( ירמיה א ) :

תרנה אשפה . מלאה חצים ומקשקשות זו בזו ונשמע קולם : להב חנית . כלי של ברזל ( וחנית של ברזל ) קרוי להב כמו ויבא גם הנצב אחר הלהב ( שופטים ד ) :

עליו תרנה . כאשר תרנה האשפה אשר עליו ר''ל כאשר ימהר לרוץ והחצים אשר באשפה מקשקשים ומשמיעים כמו קול רינה וכאשר ישיטו עליו להב חנית ולהב כידון :

אשפה . כן נקרא נרתק החצים כמו אשפתו כקבר פתוח ( שם ה ) : להב . ברזל החנית והכדון יקראו להב כי יבריקו כלהב אש וכן ולהבת חניתו ( ש''א יז ) :

תרנה . תזעק מגזרת ותעבור הרנה במחנה : אשפה . הוא כלי שישימו בו החצים : חנית וכידון . הם כלי זיין :

יגמא ארץ . עושה גומות ברגליו , ע''א יגמא כמו הגמיאני נא ( בראשית כד ) : ולא יאמין . מרוב שמחה שהוא מתאווה למלחמה : כי קול שופר . של מלחמה :

ברעש . אז ברעש וברוגז עד מהרה ירוץ מרחק רב כאלו שתה ובלע את הארץ ואיננה כי איש קל מהר יעבור מרחק רב : ולא יאמין . ר''ל לא יחוש לקול שופר אשר יריעו במלחמה ולא יחרד ממנו :

ורוגז . ענין חרדה ומהירות התנועה : יגמא . ענין בליעה ושתיה כמו הגמיאיני נא ( בראשית כד ) :

ברעש ורוגז יגמא ארץ . ברעש ותנועה חזקה ובחמה ירוץ עד שידמה כאילו הוא מגמא את הארץ ובולעה לחוזק המרוצה :

בדי שופר . ל' די השיב לו בהרבה שופר : יאמר האח . ל' שאומרים ( העוברים ) כשהן שמחין כמו שאומרים אהה מחמת צער :

בדי שופר . ועוד אפילו יאמר האח וישמח בעת ישמע הרבה שופר : ומרחוק . ומסגולותיו אשר מרחוק יריח מלחמה ר''ל ממרחק ירגיש קול אנשי מלחמה ורעש שרי החיל והמיית תרועה עד יבינו אנשי הצבא מתנועות הסוס אשר החיל בא עליהם :

בדי . בהרבה כמו בדי אש ( ירמי' כא ) : האח . הוא ל' שמחה כמו האח נפשנו ( תהלים לה ) : יריח . מל' ריח ור''ל ירגיש : רעם . כמו רעש :

האח . מענין שמחה :

יאבר נץ . יגדל הנץ כנף ומלאך הוא דומה לדמות נץ ומעמיד קושי הרוח דרומית בפרישות כנפיו שלא תחריב את העולם :

המבינתך . וכי מהבינה הבא מעמך יעוף הנץ ויפרוש כנפיו לעוף לפאת הדרום כי שם יחם לו בזמן החורף :

יאבר . מל' אברה וכנף ור''ל יעוף בכנפיו : נץ . שם עוף :

יאבר . יעוף . ולפי שהעופפות הוא בכנף אמר יאבר : נץ . שם עוף :

אם על פיך יגביה נשר . השכינה שנאמ' כנשר יעיר קינו ( דברים לב ) היה מסלק פמליא שלו שלא יזיקו לאהרן בבואו אל הקדש ביו''ה :

אם על פיך . וכי ע''י מאמריך יגביה הנשר לעוף השמים יותר משאר כל העופות וכי ע''י מאמריך ירום מדורו למעלה מן הכל :

קנו . מלשון קן ומדור :

סלע ישכן ויתלונן . בטוח היה אהרן במחתת הקטורת כשנתנ' על אבן שתיה :

סלע ישכון . שוכן הוא על סלע הרים ושם יתלונן לקרח בלילה ואף כי ברום הרבה תשלט הרוח ולא יזיק לו : על שן . שוכן הוא על חדודי הסלע הבולט כשן אף ישכון מצודה הוא הזיז היוצא ממגדל גבוה והוא כפל ענין במ''ש :

שן סלע . כן יקרא החדוד הבולט מן הסלע וכן שן הסלע מהעבר מזה ( ש''א יד ) והוא מושאל משן הפה הבולט : ומצודה . מגדל גבוה כמו מצדות סלעים ( ישעיה לג ) :

ומצודה . סלע חזק וגבוה :

משם חפר אכל . מתפלל על צרכי כל השנה ואחר כל הכבוד הזה ראה במיתת שני אפרוחיו נדב ואביהוא שמתו להתקדש שמי בהם שנפלה אימתי על השאר :

משם . ר''ל הנה יבחר לשבת במקום גבוה כי משם יחפש למצוא אוכל כי משם למרחוק יביטו עיניו וכדרך העומד במקום גבוה :

חפר . מרגל ומחפש :

חפר אוכל . יבקש ויחפש האוכל שיהיה נזון ממנו מגזרת ויחפרו לנו את הארץ :

יעלעו . ואינן אלא כפי מדת בלעו דם ומים ונראה כבולע הרבה כאומר על על וכן בלשון חכמים בהשקאת סוטה ( סוטה כ ע''א ) מערערין אותה ומשקין אותה על כרחה וכן זעקת שבר יעוערו ( ישעיה טו ) ל' קריאת גרון דומה לכך ולפי הדרך דבר הנביא . ובאשר חללים שם הוא . לאכול ורבותינו דימו כל ענין זה באהרן בפסיקת' דאחרי מות :

ואפרחיו . ובעבור זה מצוי לו האוכל עד שאפרוחיו יבלעו דם ממה שיביא להם : ובאשר . ובמקום אשר ימצא בה חללים שם הוא לאכול בשר ולשתות דם כי למרחוק יביט ואין דבר נעלם ונכסה מעינו וכאומר הנה כל אלה בהשגחתי ואיך תשפוט שאינני משגיח בשפלים ( העולה מהמענה ההיא כי יוכיחנו אלוה לומר איך ערבה לבך לגשת להרהר אחרי האם תבין כל מעשי אף יספר הנפלאות אשר לא יתכן לחשוב שבא מצד המערכה אבל בהשגחה המה ובהיות כן אין לכחש בתח''ה עם שהוא מנגד להטבע וכלה א''כ תלונתו בדבר הגמול והעונש כי אז יקבל כ''א כמפעלו ויוסף לספר מעשיו הנוראים באמור לו ומדוע א''כ לא תירא מלהרהר אחרי וישיב לו עוד שלא בצדק שפט שאינני משגיח בשפלים כי לא כן הוא כי משגיח אני בכל דבר אף בבע''ח ויספר אופן ההשגחה בהם ) :

ואפרוחיו . כן יקראו העופות בקטנותם כמו אפרוחים או בצים ( דברים כב ) : יעלעו . יבלעו כמו ושמת שכין בלועך ( משלי כג ) :

יעלעו . יבלעו : חללים . הרוגים :