( מענה מן הסערה ) : מן הסערה . מנה שערות שלך ואשיבך דברים כנגדן , מן הסערה שחרפתני אשר בסערה ישופני ( לעיל ט ) ממנה אשיב לך כאשר תשמע בסוף הענין מי פלג לשטף תעלה גומא לכל שער ד''א בסערה הכהו בסערה רפאהו כדמפרש בספרי :

מן הסערה . כי נגלה אליו ברוח סערה :

ביאור מלות המענה ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר :

מחשיך עצה . עצה חשיכה וסכלה , ד''א מי זה מחשיך עצה בלי דעת , אמר הקב''ה מי זה הוא מחשיך עצה מקלקל במילים וברוב דברים שכתבתי איש תם וישר בתחילת הספר כדי לחול שמי עליו והוא בא והחשיך וקילקל מה שיעצתי ברוב דבריו ואיוב ענהו מי זה מעלים עצה ( לקמן מב ) אילו הייתי יודע עצתך לא הייתי מרבה בדברים והקב''ה השיבו והלא אברהם לא היה יודע ועמד בעשר כך מצאתי :

מי זה מחשיך . מי הוא זה אשר מלאו לבו להחשיך ולסכל העצה היעוצה ממני בדבר הנהגת העולם : במלין וגו' . אשר יאמר שהכל בא מצד המערכה ובעבור זה יגנה הנהגתו :

אזר נא כגבר חלציך . רמז לו שיתעורר מן חלייו ויסוריו :

אזר נא וגו' . הוא ענין חזוק וזריזות כי החגור במתניו הוא מזורז : ואשאלך . אני אשאלך דברים ואתה הודיעני תשובה עליהם אם לא כן הוא :

אזר . חגור : כגבר . ר''ל כאיש גבור : חלציך . מתניך :

איפה . אי פה :

איפה היית . כאומר איך ערבה לבך לגשת לחקור אחר הנהגתי איה היות בעת יסדתי את הארץ האם ראית לה סמוכות על מה עומדת וכאומר הלא תשכיל לדעת שתלויה במאמרי כאלו היית בעת הבריאה וראית כי כן הוא : הגד . אמור אם יש לה סמוכות ועל מה תלויה אם יש לך בינה להשכיל אמיתת הדבר :

איפה . איה פה :

ממדיה . מדותיה :

מי שם . מוסב על הגד שבמקרא שלפניו לומר הגד מי שם מדות הארץ בארכה וברחבה כמו שהיא עתה : כי תדע . אם ידעת ששם מי זולתי וכאומר וכי תחשוב שנעשה על ידי מערכות השמים : או מי נטה וגו' . למדוד ארכה ורחבה ואחז במשל מדרך הבנאי והוא כפל ענין במ''ש :

קו . חבל המדה :

מי שם ממדיה . מי גזר וסדר מדת הארץ שתהיה בזה האופן והנה ממדיה שם ובא בשקל מצרי שאול והיסוד מדד והרצון בו מדותיה וקצות גבוליה : או מי נטה עליה קו . ר''ל לבנותם ולחדשה באופן אשר היא עליו ואולם אמר זה כי מנהג הבונים לנטות קו על בניינם :

ירה אבן פנתה . באמצע הים ומשם נשתת כל העולם :

על מה . הגד על דבר מה נשתקע אדני עמודי הארץ וכאומר הלא אין לה לא עמודים ולא אדנים ואין לה על מה לשקוע כי האויר מקיפה : או מי ירה . מי השליך האבן הראשון ההושם בפנת היסוד ואחז במשל מדרך הבנאי שדרכו להתחיל בנין היסוד מן הפנה והכוונה היא על נקודת המרכז היא אמצעית כדור הארצי אשר היא מעמדת את כל הכדור לבל יתקרב אל הפאה מן הפאות כי כל חלקי היסוד משתוקק ליסודו :

אדניה . הם הדברים אשר יעמידו עליהם העמודים כמו אדני החצר ( שמות לח ) : הטבעו . מל' טביעה והתחיבה בעומק : ירה . השליך כמו ירה בים ( שם טו ) : פנתה . מל' פנה וזוית :

אדניה . עמודיה :

ברן יחד . מתחלה כוכבי אור :

ברן יחד . חוזר על איפה היית האמור בתחילת הענין לומר איפה היית בעת ירננו יחד כל כוכבי בוקר הם מערכות השמים וכל בני אלהים הם המלאכים המניעים אותם יריעו לשמי וכאומר וכי לא תשכיל לדעת זאת כאלו היית שם וראית שהמה כולם נכנעים לי ועול מוראי עליהם ומה זה תאמר מדוע משדי לא נצפנו עתים ( לעיל כד ) :

ברן . מל' רננה : כוכבי בקר . הוא כמו כוכבי אור כי בקר ואור אחד הוא והכוונה היא על כוכבי לכת המאירים ביותר וכן הללוהו כל כוכבי אור ( תהלים קמח ) : ויריעו . מל' תרועה : בני אלהים . הם המלאכים וכן ויבאו בני אלהים ( לעיל א ) :

ברן יחד . מענין רננה :

בדלתים ים . חול גבול לו : בגיחו . בהמשכתו יוצא מן התהום כמו גוחי מבטן מושכי :

ויסך . וכן מי עשה מחיצה מול הים כחומה בצורה העשוי בדלתים שאין לבוא כאשר יסוגרו ועל החול יאמר שהוא גבול לים לבל יעברנהו : בגיחו . בעבור כי ימשך מימיו לצאת מן הרחם הוא עומק התהום ומתרבה בכל עת ופן ישטוף העולם ולזה מהצורך הוא אל הגבול ומי עשה לו הגבול הזה הלא אין ביד המערכת לשנות דבר מטבעו :

ויסך . ענין מחיצה וגדר כמו ויסך אלוה בעדו ( לעיל ג ) : בגיחו . ענין המשכה כמו כי יגיח ירדן ( לקמן נו ) :

ויסך . סתם וסגר : בגיחו מרחם יצא . בצאתו מרחם ובהולדו :

בשומי ענן . סביבות ים אוקיינוס שהוא היקף העולם ועננים סובבים לו כלבוש : חתולתו . תכריכו כמו והחתל לא חתלת ( יחזקאל טז ) :

בשומי . איפה היית בשומי לים מלבוש מענן ותכריך מערפל ור''ל כאלו כסיתיו בענן וערפל לבל יראה לצאת מן הגבול ולחוץ וכאומר הלא תשכיל לדעת שאני העושה כל אלה כאלו הייתי שם :

חתולתו . ענין כריכה ועטיפה כמו והחתל לא חתלת ( יחזקאל טז ) :

וערפל חתולתו . וענן לבושו והטעם כפול והוא מענין והחתל לא חתלת :

ואשבור . עשיתי לו שברים סביב לעכבו בתוכם והם לו חוק אשר לא יעברם כמו וירדפם לפני השער עד השברים ( יהושע ז ) והם תועלות סביב לעיר :

ואשבור . חוק גזרתי עליו כאלו עשיתי עליו מסביב שברים וחריצים וכאלו שמתי בריח ודלתים סגורים כאשר יעשו בתקון עיר מבצר :

ואשבור . מל' גאוה כי בהרמת כעין מטה עשוי לסגור בו את הדלתות :

ואשבור עליו חקי . ואגזור עליו גזרתי :

ואומר . גזרתי עליו עד מקום החול שהוא לו לבריח ודלתים עד שם תבוא ולא תוסיף לצאת להלאה ובמקומו ישים גליו בהרמה וגאון ולא חוצה לו :

עד פה . עד הנה : בגאון . מל' גאוה כי בהרמת הגלים נראים כאלו מתגאים כי יגבהו למעלה ומשמיעים קול גדול :

ופה ישית בגאון גליך . ר''ל ואל זה השיעור מהגאון ישית גליך מי שהוא פועל אותם והוא הרוח כאילו אמר שלגובה הגלים שיעור יכלה אליו לפיכך לא יתוסף שיעורו ולזה לא יגבהו הגלים יותר בעת אחת מעת אחר לתוספת שיעור הים והם בעצמם ג''כ מוגבלים כשיעור' עד שלא יצאו מגבולם אשר הגביל הש''י להם ובזה יהיה נשמר זה המציאות אשר בחלק הנגלה מהארץ שלא יבואו מי הים עליו ואפשר שיהיה הרצון בזה ועל זה המקום ישית הרוח בגאון וגובה גליך ולא יעבור הגל אותו המקום אבל יפסד וישיב לקדמותו בהתנועעו אצל שפת הים ובזה יהיה נשמר זה המציאות אשר בחלק הנגלה מהארץ ואפשר שיהיה בי''ת בגאון נוספת וירצה שהרוח ישית גאון הגלים בהניעו אותם עד מקום מוגבל לא יעברו אותו כמו שקדם :

המימיך . מיום שנולדת :

המימיך . האתה צוית מימיך את השמש המשליך ניצוציו להאיר הבקר טרם יגלה הוא על פני הארץ האם צויתו מעולם ללכת ולבלי ינוח וכאומר הלא מעצמו יתנועע בכל עת ולא ישקוט ולא ינוח ואם לא היה נכנע לי לקיים גזרתי היה א''כ ראוי לו לנוח בזמן מן הזמנים : ידעת . הידעת את השמש המביא השחר איה מקומו אשר ישכן שם וכאומר הלא אין לו מקום מנוח והוא כפל ענין במ''ש :

השחר . היא כמו בקר :

ידעת השחר מקומו . הודעת מקומו של שחר והוא המקום שזורח ממנו השמש ואולם אמר זה לפי שהשמש לא יזרח תמיד ממקום אחד אבל יתחלף מקום זריחתו דרך משל אל צד הדרומי ר''ל שיתקרב אליו תמיד מהתנועעו מראש סרטן עד ראש גדי ומראש גדי עד ראש סרטן הדבר הפוך ובזה האופן יתחדשו התקופות הארבעה ובהם תועלות להמציא לו הנמצאות השפלות לשמור מציאותם הזמן האפשרי כמו שיתבאר בטבעיות והנה זכר השמש מבין שאר הככבים להראות פעולתו יותר באלו הנמצאות אשר אצלנו :

לאחוז בכנפות הארץ . ועוד המימיך צוית לאחוז בכנפי הארץ כאדם שאוחז בכנפי הטלי' ומנערה כן אני עתיד לאחוז בכנפותיה ולנער את הרשעים וכן הוא אומר וה' יטה את ידו וכשל עוזר ( ישעיה לא ) כאדם האוחז בידו דבר ומטה ידו והוא נופל :

לאחוז . הוא מקרא קצר וכאלו אמר הלא צויתי לאחוז בקצוות הארץ לנערם וינערו הרשעים ממנה והצדיק נשאר בה ועל המבול יאמר אשר הכל נאבדו וישאר אך נח וכי אין השגחה היא זו :

וינערו . ענין הנפילה מן הדבר אשר ינענעו בכח רב כמו גם חצני נערתי ( נחמיה ה ) :

וינערו . ויסורו : ויברחו . להחבא :

תתהפך . בציורין : כחומר חותם . מטבע צורת האדם במותן ובתחיית המתים יחיו ויעמדו בלבושיהם :

תתהפך . ומכל אלה תדע עם כי תתהפך חותם צורת האדם בעת מותו להיות כחומר וכטיט חוצות עכ''ז יעמדו בתחיה ויהיו כבראשונה וכמו המלבוש אשר יקופל וחוזר ונפשט והרי הוא כבראשונה ובא להשיב על אמריו שכפר בתחית המתים בחשבו שהכל בא מצד המערכה ולפי הטבע ותח''ה הוא נמנע אצל הטבע ולזה אמר לו המקום אם אמנם שאני משגיח שוב אין להפליא על תח''ה :

חותם . צורה כמו חותם תכנית ( יחזקאל כח ) :

תתהפך כחומר חותם . ר''ל כמו החומר והטיט אשר יעשו בו החותם אשר ירצו שהוא מוכן בקלות לקבל החותם ההוא כן תתהפך פעולת השמש להמשך ממנו פעולות מתחלפות מצד חלוף מצבו :

וימנע . אז מרשעים אורם וכן הוא אומר וזרוע רמה תשבר :

וימנע . ואז עם כי תהיה הצלחה על הצדיקים לא יוכלו לו הרשעים כי מהם ימנע אור הצלחתם ואז תשבר זרוע הרמה של בעלי הזרוע וכאלו ישיב בזה על תלונתו בעבור הגמול והעונש לומר אז יקבל כ''א כמפעלו :

רמה . גבוה ונשאה :

נבכי ים . מסגרי ים כמו נבוכים הם בארץ ( שמות יד ) :

הבאת . כאומר איך מלאך לבך להרהר אחרי וכי הרבה חכמה מצאת האם השכלת עד נבכי הים לדעת מה בה וכי התהלכת בעיונך בחקירות התהום :

נבכי . עומק הים כמו מבכי נהרות ( לעיל כח ) :

נבכי ים . מעמקי ים :

שערי מות . זה גיהנם :

הנגלו . האם נגלו לך שערי מות עד שתשפוט שלא יחיו המתי' כמ''ש כלה ענן וילך יורד שאול לא יעלה ( לעיל ז ) : ושערי וגו' . כפל הדבר במ''ש :

שערי מות ושערי צלמות . על הקבר יאמר וכפל הדבר במ''ש :

התבוננת . וכי תבין הדברים הנעשים עד סוף רוחב הארץ ואם תאמר ידעת הכל הגד אם ידעת וכאומר הלא לא ידעת מה הנעשה בארץ ואיך תחקור לדעת הנהגתי :

רחבי ארץ . הנה רחב הארץ הוא מרחקה מהקו השוה והוא המקום אשר יהיו בו הלילה והיום שוים לעולם ולזה יהיו לארץ שני רחבי' האחד מהקו השוה עד תכלי' הצפון והשניה מהקו השוה עד תכלית הדרום :

אי זה . חוזר על מלת התבוננת האמור במקרא שלפניו ולומר האם תבין אנה זה הדרך אל מקום אשר ישכון שם האור ואנה זה מקום החשך :

אי זה . אנה זה :

כי תקחנו . אשר תוכל לקחת את האור להביאו אל גבול החשך להאיר שם : נתיבות ביתו . של החשך להביא שם את האור והוא מדרך הפלגה ומליצה לומר מה תדע עד שמלאך לבך להרהר אחרי :

ידעת . כל זאת : כי אז תוולד . כשבראתים :

ידעת . הידעת טרם שנולדת אשר תוולד אז בזמן שנולדת ועתה הידעת אם רבים מספר ימיך :

הבאת . וכי באת בעיוניך אל אוצרות שלג וכי תראה בשכלך אוצרות ברד לדעת ממה המה :

אשר חשכתי . המנעתי : לעת צר . לחמשת מלכים בגבעון : ליום קרב . מלחמת גוג ומגוג :

אשר חשכתי . אשר מנעתי מלרדת במצרים כמ''ש ויחדלו וכו' לא נתך ארצה ( שמות ט ) ונשארו תלויים באויר להיות מוכנים לעת צר להצר לחמשת מלכי האמרי כמ''ש וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים ( יהושע י ) וליום קרב ומלחמה של גוג כמ''ש ונשפטתי וכו' ואבני אלגביש וכו' ( יחזקאל לח ) כן דרז''ל :

קרב . גם הוא ענין מלחמה כמו המלמד ידי לקרב ( תהלים קמד ) :

חשכתי לעת צר . מנעתי אותם לי ואצרתי אותם להשתמש בהם בעת צר ר''ל להגיע הרע לראוי לו :

יחלק אור . תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן כקרני איל : קדים . שמש המזרח :

אי זה . ר''ל הידעת אנה זה הדרך אשר יחלק אור השמש לרדת בעולם בדרך מעוקם שלא יתיך בחומו את הברד ההוא ואנה זה הדרך אשר יפזר עצמו על הארץ רוח הקדים העזה שברוחות ולא יפיל את הברד לארץ ונשאר תלוי ועומד וכאומר ואם אין לך חלק בבינה איך תשכיל הנהגתי :

יפץ . יפזר כמו ויפץ העם ( שמות ה ) :

איזה דרך יחלק אור . הרצון בו אי זה דרך יחלק השמש עד שילך פעם בתנועתו היומית בדרך אחד וביום אחר בדרך אחר ויפזר מקום זריחתו עלי ארץ כמו שהתבאר למי שעיין מעט מחכמת התכונה ואיפשר שיהיה הרצון באור האיד הקיטורי אשר יתהוו ממנו הלהבות בקלות ויהיה קדים רוח קדים והוא יותר נכון כי לפי הביאור הראשון יהיה בכאן כפל דברים לפי שכבר זכר זה הענין בענינו כמו שאמר איוב המימיך צוית בקר וגו' :

מי פלג לשטף תעלה . בערביא קורין לשערה שיטפא כל שיער ושיער שבראש פלגתי לו תעלה גומא לינק ממנה שאילו שנים יונקות מגומא אחת מחשיכות מאור עיניו של אדם והם לא נתחלפו לי בין איוב לאויב נתחלף לי וזהו מן הסערה ד''א לשטף טיפת גשם שוטף פילגתי לכל טיפה גומא בעבים שאילו יורדות ב' טפות מגומא אחת מטשטשות את הארץ ונעשי' טיט : ודרך לחזיז קולות . מי פלג כל קול וקול יש לו שביל ואם שנים הולכים בשביל אחד אין הבריות סובלות את הקול :

מי פלג . מי חלק חפירה לשטף המים להמשך בה אל המקום מן המקומות אשר אצוונו ללכת ומי פלג דרך לענן וקולות הרעם אל המקום אשר ילך :

פלג . ענין חלוקה כמו נפלגה הארץ ( בראשית י ) : לשטף . מרוצת המתים כמו ורוחו כנחל שוטף ( ישעיה ל ) : תעלה . חפירה כמו ויעש תעלה ( מ''א יח ) : לחזיז . כן יקרא הענן כמו ה' עושה חזיזים ( זכריה י ) : קולות . כמו וקולות :

מי פלג לשטף תעלה וגו' . מי חלק לשטף המים מקום שיפול בו וקרא למקום ההוא תעלה והיא חפירה והרצון מי סידר המטר בזה האופן שימטיר בזה המקום ולא במקום אחר עד שישלימו בזה האופן הצמחים בהמטירו פעם במקום אחד ופעם במקום אחר וזה שאם היה המטר כולו במקום אחד תמיד לא ישלם צמח לא במקום ההוא מצד רבוי הלחות ולא בזולתו מצד היובש וזה מבואר בנפשו ומי שם חק ומנהג לברק ולרעמים ויהיה אמרו לחזיז קולות כאילו אמר לחזיז וקולות או ירצה בזה מי שם דרך לחזיז אשר יתהוו ממנו הרעמים שירד למטה לארץ הפך תנועתו הטבעית :

להמטיר . להוריד המטר על ארץ נגובה יבשה עד לא ישב בה איש ועל מקום מדבר שממה שאין שם אדם לגודל היבשות והוא כפל ענין במ''ש :

שואה . ארץ שהיא חשיכה ברעב :

להשביע שואה . להשביע עם המטר את ארץ חשך ושממה ולהצמיח בה הוצאת הדשא :

שואה ומשואה . חשך ושממה וכן אמש שואה ומשואה ( לעיל ל ) :

שואה ומשואה . מדבר ומקומות חריבים :

אגלי טל . גלי טל והאל''ף יתירה כמו ואחותי באזניכם ( לעיל יג ) אל''ף יתירה בראש התיבה להיותו שם דבר וכן אבחת חרב ( יחזקאל כח ) כמו ניבוח חרב צעקת חרב , ל''א אגלי כמו אגני טל כמין אגנות פלגים שהטל נתון בהם למ''ד מתחלף בנו''ן וכן בספר נחמיה נשכה כמו לשכה ( נחמיה יג ) :

היש . האם יש למטר אב ומי ילד מעייני הטל אשר יצוום לרדת ארצה :

אגלי . ענין מעין כמו גלות מים ( יהושע טו ) והאל''ף נוספת כמו האל''ף מן ואחותי באזניכם ( לעיל יג ) :

אגלי טל . טיפי הטל :

כפור . גריס''א :

מבטן מי וגו' . אשר תצוונו להגליד : מי ילדו . אשר יצוונו לרדת ארצה :

הקרח . הוא הגליד שע''פ המים הנקפה מן הקור וכן כעין הקרח הנורא ( יחזקאל א ) : וכפור . הנופל בימי הקור בעת השחר וכן כפור כאפר יפזר ( תהלים קמז ) :

כאבן מים יתחבאו . ע''י הקרח שמגליד טיפה שעל פניהם : ופני תהום יתלכדו . בו ויתאחזו כאחד :

כאבן . ע''י הקרח יתחבאו המים ואינם נראים כאבן הנופל במים אשר יכוסה מעין האדם : ופני תהום . המים אשר ממעל להתהום המה נלכדים מן הקרח ולא יצאו חוצה ולא ירומו גלים כמאז וכאומר וכי מי העושה את כל אלה הלא אני ה' ומה זה לא תירא מלהרהר אחרי :

יתחבאו . מל' מחבואה ומסתור :

יתחבאו . ירצה שהם יחפאו ויסתם ענין המימיות אשר בהם ויהיו מים בכח לא בפועל :

מעדנות כימה . קישור כימ' שלא תצא כל קורותיו ויחריב את העולם בצינה : או מושכות כסיל תפתח . להוציא חמה להפיג צינתה של כימה :

התקשר . האם אתה תקשר קשרי מזל כימה שלא יוציא כל צנתו להחריב העולם או האם תפתח קשרי רצועות מזל כסיל להוציא חומה להפיג צנת מזל כימה :

מעדנות . ענין קשורים וכן וילך אליו אגג מעדנות ( ש''א טו ) ובדרז''ל המתיר ראשי מעדנים ( כלים פ''כ ) :

מעדנות . שם מיני תענוגים שימצאו בסבת כימה ר''ל בהמצא השמש שם כי אז יתיר חום הזמן האילנות ויתנו פרים והנה כימה היא צורה אחת במזל טלה : ומושכות כסיל . מה שיעצרהו וימשכהו כסיל שהוא מהצורות הדרומיות ובהיות השמש במזל שהוא בו ימנעו האילנות מנתינת כחם לרוב הקור : ( לנ : ) מזרות . היא צורה אחת מהצורות הדרומיות ואחשוב שלא היתה נראית בארץ אשר היה בה איוב כי אם זמן מועט : ועיש . היא צורה מהצורות הצפוניות ואינה נסתרת כלל באקלים אשר אנחנו בו : תנחם . תנהגם :

מזרות . כל שאר מזלות : ועיש . כוכב גדול שבכימה והרבה כוכבים קבועים בו ונטל שני כוכבים ממנה לפתוח ארובות המבול ונבקעו במזל טלה ועתיד הקב''ה להחזירם לה תנחומא :

התוציא . האם תוציא את המזלות כ''א בעתו ולא יעבור המועד וכי אתה תנהג מזל עיש עם בניה והם קבוצת כוכבים קטנים שעמו אשר לא יתפרדו זה מזה :

מזרות . כמו מזלות הרי''ש במקום הלמ''ד וכן וממזרים קרה ( לעיל לו ) : על בניה . עם בניה וסמוך להם וכן ויבאו האנשים על הנשים ( שמות לה ) : תנחם . תנהיגם כמו ולא נחם אלהים ( שם יג ) :

משטרו . שטירת המזלות הממונים להביא על הארץ קור וחום קיץ וחורף :

הידעת . האם תדע גזרות צבא השמים אשר ישפטו בארץ האם אתה תשים ממשלת כ''א בארץ מי ימשול על מה מי לחרב מי לרעב מי לשלום וכדומה :

משטרו . מל' שוטר והוא ענין ממשלה מה :

משטרו . מענין שוטר ומושל והרצון אם תשים ממשלת השמים בארץ :

התרים לעב קולך . לצוות עליו להתקשר בחשכת מים להיות שפעת מים מתכסך והוא קדירת העבים כמו או חשך לא תראה ( לעיל כב ) . או שפעת מים . על פיך יכסך מן השמים :

התרים . האם תרים לעב קולך להוריד המטר והוא ישמע לך ויכסך שפעת מי המטר :

ושפעת . ענין רבוי כמו שפעת גמלים ( ישעיה ס ) :

ויאמרו לך . במקום שנשתלחו שם הננו עשינו שליחותך שאין צריכין לחזור למקומן ולהשיב שלוחן שהשכינ' בכל מקום :

התשלח . האם תשלח ברקים אשר ילכו והם ישיבו ויאמרו הננו ונעשה דבריך :

בטוחות . אלו הכליות : לשכוי . זה תרנגול לשון חכמים וי''א זה הלב שהוא שוכה וצופה ומחשב את הנולדות :

מי שת . מי שם חכמה בכליות או מי נתן בינה בלב :

בטוחות . בכליות ויקראו כן ע''ש שהם טוחות ומכסות בחלב והוא מל' וטח את הבית ( ויקרא יד ) : לשכוי . הלב נקרא כן לפי שהוא צופה ומביט את הנולדות ותרגומו של שדה צופים ( במדבר כג ) הוא חקל סכותא וכן נאמר עברו משכיות לבב ( תהלים עג ) :

בטוחות . הוא מענין כי טח מראות עיניהם והרצון בלבבות הטוחות והסתומות : שכוי . הוא שם מענין ההשגחה וההשקפה תרגום וישקף ואסתכי והוא השכל ההיולאני :

יספר . ידבר ויזהיר תפקיד' : ונבלי . עשויין כנודות והגשמים כנוסים בו שם , כמו נבל יין :

מי יספר . מי הוא אשר יעשה את השמים בהירים כספיר טהורים מן העננים ומי הוא המשכיב ופורש מתחת לשחקים את נבלי השמים והם העננים :

יספר . מל' ספיר והוא שם אבן יקר הבהיר מאד ור''ל עושה אותם בהירים כספיר : ונבלי . ונודות כמו ונבליהם ינפצו ( ירמיה מח ) ועל העננים יאמר בל' שאלה :

מי יספר . מענין מנין ומספר כמו אספר כל עצמותי : ונבלי שמים . הם הגשמים הארציים הנופלים מלמעלה למטה :

בצקת עפר . ביום שיצקתי עפר : למוצק . ליסוד עולם באמצעיתו : ורגבים ידובקו . סביבותיו לצדדין עד כי נתמלא ארכו ורחבו :

בצקת . מוסב על מי ישכיב האמור בסוף המקרא שלפניו לומר מי הוא המשכיב ופורש את הארץ בעת היה ניצק העפר להיות יציקה אחת והרגבים יהיו דבוקים אחת אל אחת להיות גולם אחד וכאומר הלא אני העושה את כל אלה ולא זולתי ומדוע א''כ לא תירא מלהרהר אחרי :

בצקת . מל' יציקה והתכה : רגבים . הם חתיכות עפר כמו רגבי נחל ( לעיל כא ) :

בצקת עפר למוצק וגו' . בהתקשות העפר עד היותו חזק : ורגבים . הם גושי העפר והרצון שחלקי הארץ ידובקו עד שלא ישאר פנוי ביניהם :

התצוד . האם אתה תצוד ללביא טרף האם אתה תמלא לכפירים את נפשם החיוני והמתאוה :

וחית כפירים תמלא . ונפש האריות תמלא להמציא להם טרף כי נפשם ריקה בהעדר טרפם :

ישוחו . עומדי' צפופי' : למו ארב . לארוב כן דרך האורבי' לשוח ולכוף עצמן כדי שלא יכירו בהם :

כי ישוחו . כאומר הלא אני נתתי חכמה בהמה למצוא טרף אשר יכפפו קומתם במדורם לבל ירגישו בהם החיות ויברחו ויושבים המה בסוכה לארוב על החיות לטרוף טרף :

ישוחו . יכופפו קומתם כמו קודר שחותי ( תהלים לה ) : במעונות . מל' מעון ומדור : למו ארב . לארוב וכן למו פי ( לקמן מ ) :

ישוחו . ישפלו :

יתעו לבלי אכל . שאביהם שונאם הקב''ה מזמן להם יתושין נבראים מצואתן ונכנסין לתוך פיהם :

מי יכין . מי הוא המכין מזון לעורב זולתי כי ילדי העורב יצעקו אל ה' והמה תועים ואינם יודעים מה לעשות על שאין להם אוכל ואני הוא המכין להם וארז''ל על כי בני העורב המה לבנים בילדותם ואביהם רואה עצמו שחור והמה לבנים וחושב שהמה בני זנונים שמין אחר בא על אמם לזה ימאס בהם וממאן לזונם והמקום מזמין להם יתושים מצואתם ונכנסין לתוך פיהם למאכל' וכאומר איך א''כ תאמר שאינני משגיח בשפלים :

צידו . ענין מזון כמו לחם צידם ( יהושע ט ) :

ישועו . יצעקו :