( מענה אליהו ) :

ויען . לפי שבמענה הראשונה השיב לו בדבר הגלות הפשע אל האדם ועתה בא להשיב בדבר גמול השכר והעונש לזה נתן ריוח בין ענין לענין להתבונן יפה בכל דבר והפסיק מהראשונה והתחיל בשניה :

ביאור מלות המענה ויען אליהוא ויאמר :

שמעו חכמים . חזר פניו כלפי הרעים ואמר אתם חכמים שמעו מלי ואתם יודעים האזינו אמרי כי עמכם הבינה להבין מאמרי :

ויודעים . בעלי דעה :

כי אוזן מלין תבחן . כאשר החיך יטעום האוכל :

כי אוזן . כמו שהאוזן תבחן קולות הדברים של מי המה וכמו שהחך יטעם הראוי לאכול לדעת המר הוא או מתוק כן בעלי חכמה יבינו אמרי אמת וצדק :

משפט נבחרה . אני ואתם נבחרה לנו משפט לברר ברור האמת ונדעה בינינו מה טוב להפריש הבלתי צודק מהצודק :

משפטי . הוכחת דברים :

צדקתי . אני צדיק וזכאי : הסיר משפטי . הסיר ממני משפט הגמול הראוי :

אכזב . אכזיב שופטי שלא דנני אמת : אנוש . חולה מכתי כמו ויאנש ( שמואל ב יב ) : חצי . נגעי :

על משפטי אכזב . מלבד משפט גמולי אשר אני אומר שפסקה ממני הנה עוד אנוש חצי בלי פשע ר''ל לא די שחומס גמולי עד שאפילו מייסרני עוד בחנם :

אכזב . ענין הפסקה כמו אשר לא יכזבו מימיו ( ישעיה כח ) : אנוש . כאוב ביותר כמו אנושה מכותיה ( מיכה א ) :

אנוש חצי . אנושה מכתי :

מי גבר כאיוב . הנמצא אדם חשוב בחכמה כאיוב אשר ירבה כ''כ בדברי לעג כמו השותה מים אשר ירבה לשתות די ספוקו הואיל ואין הדרך לתת בעדו מחיר :

וארח . וילך אורח להתחבר עם פועלי און : וללכת וגו' . כפל הדבר במ''ש :

לא יסכן גבר . לא יהנה אדם אם מתמים דרכיו :

כי אמר . מוסב למעלה שאמר מי גבר וגו' שיאמר כדברי איוב כי אמר לא יסכן וגו' ר''ל אין הנאה ותועלת בא לאדם במה שירצה ללכת עם האלהים בדרכו ובפקודיו :

יסכן . ענין הנאה ותועלת כמו הלאל יסכן גבר ( לעיל כג ) : ברצותו . מל' רצוי ורצון :

יסכן . יועיל :

אנשי לבב . ר''ל אנשי לבב חכמה : חלילה לאל מרשע . לעשוק גמול הראוי : ושדי מעול . לגמול טוב לרשע ורע לצדיק :

חלילה . חולין וגנאי :

כי פועל אדם . כפי פועל האדם כן ישלם לו אם טוב ואם רע וכפי אורח איש כן יזמין לו וכפל הדבר במ''ש :

ימציאנו . ענין הזמנה והושטה כמו וימציאו בני אהרן ( ויקרא ט ) :

אף אמנם . תחסר מלת כי וכאלו אמר אף כי ור''ל כ''ש שהאמת היא אשר אל לא ירשיע ר''ל לא ישלם גמול רשע למי אשר לא הרשיע והוא מקרא קצר ומובן מאליו : לא יעות משפט . אפילו המשפט לא יעות לעשוק גמול שכרו :

מי פקד עליו ארצה . מי מושל בו לאמר למה כן עשית ולא צויתיך כן כי מי צוהו בממשלתו ולמה ימצא תואנות לבריות אינו צריך להשיב דבר למושל בו לאמר בשביל זאת הרעותי לו :

מי פקד . וכי מי צוה עליו לברוא את הארץ או מי ברא אותה מבלעדו והלא הוא בראה ומרצונו בראה וא''כ כל קיומה בא ממנו והכל בידו :

פקד . צוה כמו והוא פקד עלי ( עזרא א ) :

מי פקד עליו ארצה . מי שעליו גזר וסידר אלו הענייני' הנמצאי' בארץ אשר ביצירתם מן השלמות והפלגת החכמה מה שלא ישוער : ומי שם תבל כולה . ומי סדר אלו העניינים בכללם אשר בארץ :

אם ישים אליו לבי . על אדם להשחיתו למה יבא בעלילה עליו הרי מיד יאסוף אליו רוחו ונשמתו רוח ונשמה שלו שהיא ( נפוחה בו ) ואין מוחה בידו ויגוע כל בשר יחד :

אם ישים . אם היה משים לבו על העולם להפך הכל מיש לאין הלא יוכל הוא לאסוף אליו מהעולם הרוח והנשמה הנתון בו ממנו ר''ל היה מונע מן העולם ההשפעה הבאה ממנו והיתה שבה לאין :

יאסוף . יכניס :

יגוע . ואז היה גוע כל בשר כולם כאחד ואף מין האדם היה שב אל העפר אשר לוקח ממנה וכאומר אם לא היה מעשיו במשפט כ''א מוצא תנואות וחושב לאויב וחפצו לאבד כמתנקם מה לו להרבות במיני היסורים הלא בידו לכלותו מהר מע''פ האדמה ואף את כל בשר יחד כי הכל שלו ומי א''כ ימחה בידו :

ואם ביגה . ואם אתה רוצה הבין שמעה זאת , בינה זו אינה שם דבר אלא ל' צווי כמו בינה הגיגי ( תהלים ה ) לפיכך שתים אלו טעמן למעלה בבי''ת וכל שאר בינה טעמן למטה בנו''ן :

ואם בינה . אם יש לך בינה שמע זאת והבן אותה והאזינה לקול מלי מה שאדבר עוד :

האף שונא משפט . משפטו של שופ' צדק : יחבוש . המקום וא''ת אינו משפט כי לא כדין עשה אפשר זאת מי שהוא צדיק מאוד תרשיע : כביר . ל' מאוד :

האף . וכי אף גם זאת תאמר שהשונא המשפט הוא המושל כי תאמר אשר הממשלה נתונה ביד מערכות השמים ומקרה אחד לצדיק ולרשע באין משפט וכי נכון אשר בדברים כוזבים כאלה תרשיע את המקום אשר הוא באמת צדיק כביר ולא יעות משפט הגמול למסור הכל ביד המערכה :

יחבוש . ענין ממשלה ע''ש שהוא חובש במאסר את המחוייב וכן לא אהיה חובש ( ישעיה ג ) : כביר . חזק :

יחבוש . ימשול :

האמור למלך בליעל . וכי הגון וראוי לאמר למלך בליעל ולאמר רשע אל נדיבים :

האמור . וכי ראוי לומר על המלך שהוא בליעל או לומר רשע על אחד מהנדיבים ומכ''ש לחשוב כזאת על המקום :

אשר לא נשא פני שרים . כלומר למלך עולם אשר אין משוא פנים לפניו : שוע . שר כמו ולכילי לא יאמר שוע ( ישעיה לב ) :

אשר לא נשא . הלא הוא אשר לא נשא פני שרים לוותר להם על מעלם ולא ניכר לפניו מי הוא השוע ומי הוא הדל להיות חלוקים בדבר משפט הגמול כי כולם מעשה ידיו המה ואין הפרש ביניהם מול המקום :

שוע . נדיב כמו ולכילי לא יאמר שוע ( שם לב ) :

שוע . נדיב ועשיר :

רגע ימותו . כשירצה : וחצות לילה . כמו שעשה למצרים : יגועשו עם . כלומר ברגע יעבורו : ויסירו אביר . כח שלהם : לא ביד . לא ישנו בידם ואין להם כח :

רגע ימותו . כאשר תבוא מיתה פתאומית כדבר וכיוצא בעבור גמול עונש הלא שניהם ימותו ברגע אחת זה כזה אם דל ואם שוע : וחצות לילה . לפעמים פתאום בחצות הלילה ינועו וינודו העם ויעברו מן העולם על כי חטאו לו והם עצמם הסירו את החוזק אשר בהם לא ביד זולת כ''א מהם ובהם :

יגועשו . ענין התנודה והתנוע החזקה כמו וכנהרות יתגעשו ( ירמיה מו ) : אביר . כח ואומץ :

יגועשו . יתנודדו ויתנועעו : ויעבורו . ויעדרו מן העולם : אביר . תקיף :

כי עיניו . כי המקום משגיח על כל דרכי איש וגו' וכאשר יחטאו לו עד מהרה ישלח דברו לאבדם מן העולם אם דל ואם שוע ואם רבים המה אף מבלי סבה קדומה :

אין חשך . אין החשך יחשיך ממנו להיות למסתור לפועלי עון לבל יראה מעשיהם אל מול פני ה' :

כי לא על איש ישים עוד . כלומר אמרת לא אך ישים בי ( לעיל כג ) רק חטאי לבדי ואני משיבך לא ישים הקב''ה על בריותיו עלילות תוספת על פשעם , עוד ל' תוספת : להלוך אל אל במשפט . כשהוא בא על בריותיו להתווכח עמהם :

כי לא וגו' . כי אין דרכו להשים על איש עונש נוסף על הראוי עד שיאמר אהלך אל אל במשפט כי הרבה העונש על הפשע ובעבור זה ישגיח על פרטי מעשה האדם לשלם גמול כערך המעשה :

עוד . ענין תוספ' וריבוי וכן ויבך על צואריו עוד ( בראשית מו ) :

ישים עוד . יסדר ויגזור מה שיעשה בעתיד :

ירוע . ירוצץ כמו רוע התרועעה ( ישעיה כד ) : ויעמד אחרים . במקומם :

ירוע . הנה ירוצץ חזקים אין חקר להם ומעמיד אחרים במקומם על ממשלתם :

ירוע . ירוצץ כמו תרועם בשבט ברזל ( תהלים ב ) :

ירוע כבירים . ישבור תקיפי' :

לכן יכיר מעבדיהם . לפי שהוא מכיר מעבדיהם הטוב והרע ואין צורך לו להתווכח : והפך לילה . עת חשך וצרה להם וידכאו :

לכן יכיר . בעבור אשר יכיר מעשיהם ולזה הפך בלילה אחת להעמיד אחרים במקומם והמה נדכאו מן הארץ :

מעבדיהם . מעשיהם כי תרגום של מעשה הוא עובדא : וידכאו . נשברו ונכתתו :

מעבדיהם . מעשיהם :

תחת רשעים . במקומם : ספקם . לאנשי סדום : במקום רואים . לעין כל :

תחת רשעים . בעבור היותם רשעים לזה הכם ורצצם במקום ימצא שם רואים למען יקחו מוסר :

תחת . בעבור כמו עין תחת עין ( שמות כא ) : ספקם . ענין הכאה כמו ויספוק את כפיו ( במדבר כד ) :

ספקם . הכה אותם :

אשר על כן סרו מאחריו . כמו ( מדבר י ) על כן ידעת חנותינו במדבר כמו מפני אשר סרו מאחריו והביאו לפניו ועליו צעקת דלים :

אשר על כן . אשר נאבדו על אשר סרו מאחרי ה' : וכל דרכיו . אף אחת מכל דרכיו לא השכילו וכן על כל דבר פשע ( שמות כב ) ומשפטו על אחת מכל דבר פשע :

להביא עליו . לזה האבידם מן העולם להביא על כל אחד מהם גמול צעקת הדל אשר עשקו וגמול צעקת העניים הרבים אשר ישמע כי עשק ליחיד ולרבים ובא צעקתם לפני המקום :

והוא ישקיט . משקיט את הדלים מאותן העושקים ומי ירשיע עוד ובעוד שהסתיר פנים מי ישורנו : ועל גוי ועל אדם יחד . כיחידים כמרובים שוה לפניו להשקיט ולהסתיר פנים :

והוא ישקיט . כאשר יגזור המקום על מי לשבת שוקט ובוטח ומי הוא יחריד ויבלבל אותו וכאשר יסתיר פנים ממי לבל ישגיח בו לתת לו די מחסורו ומי א''כ יראנו ר''ל מי ישגיח בו למלאות מחסורו כי הכל מיד ה' ואין כח במערכת השמים לא לרחק ולא לקרב : ועל גוי . בין על אומה שלימה בין על אדם יחידי כי יכול הוא אף בכוללים ומשגיח אף בפרטים :

ירשיע . יחריד ויבלבל וכן ובכל אשר יפנה ירשיע ( ש''א יד ) : ישורנו . יראנו כמו אשורנו ולא קרוב ( במדבר כד ) :

( וישקוט ) ממלוך אדם חנף ממוקשי עם . על דלים שמלך : ממוקשי עם . עון , ולאלוה כזה לא היה לך לומר בליעל ורשע :

ממלוך . הוא המסיר ממלוכה אדם חנף מבלי היות מוקשי עם ר''ל למען לא יביא מוקשים על העם :

חנף . רשע המחניף ליצרו ועושה פתויו :

כי אל אל האמר . להאמר אליו נכון וראוי מאת כל סובלי יסורים להאמר נשאתי ומקבל וסובל אני משפטיך ולא אחבול בעצמי ועוד צריך הנידן לומר :

כי אל אל האמר . ר''ל על כי נראה שמעשיו בדין נכון הוא לומר אל האל הנה אשא ואסבול המכאוב ולא אשחית מעשה מעתה :

נשאתי . אשא ואסבול : אחבול . אשחית :

נשאתי לא אחבול . סלחתי לא אשחית :

בלעדי אחזה . לבד מה שאני יודע לראות ולהבין בדבריך אתה הורני ואם און פעלתי לא אוסיף :

בלעדי אחזה . ומלבד מה שאראה אני בעצמי להשכיל בדבריך למדני אתה את המעשה אשר אעשה ואם פעלתי עון מחסרון הידיעה לא אוסיף עוד לעשות כזאת כאשר תלמדני לדעת דרך זו אלך וכאומר הנה דרך הנכון לומר כן ולא להחזיק עצמו לצדיק ולבעט ביסורים :

בלעדי . הוא כמו מלבד וכן בלעדי רק אשר אכלו הנערים ( בראשית יד ) : אחזה . אראה כמו ואתה תחזה ( שמות יח ) : הורני . למדני :

המעמך ישלמנה כי מאסת וגו' . כך אמר אליהו לאיוב המעמך היה לו להקב''ה להימלך בפירעון תשלומין ממך : כי מאסת . לאמר מאסתי לא לעולם אחיה ( לעיל ג ) יתר ידו ויבצעני ( לעיל ו ) סבור אתה שיגבה ממך לפי דעתך ורצונך ואתה תבחר התשלומין ולא אני במקום הקב''ה דבר אליהו בתמיה :

המעמך . וכי מעמך לבדך יושלם החקירה בדבר הנהגת משפט ה' וכי אתה לבדך תכריע כי מאסת אמרי הזולת וכפל עוד דברו ואמר וכי אתה תבחר אמיתת הדבר ולא אני הלא גם לי לבב כמוך ומה ידעת מן ההיקש והויכוח דבר ונשימה לב לבחון הכנים המה :

ישלמנה . ישלימנה לעשות :

אנשי לבב יאמרו לי . כי איוב לא בדעת ידבר :

אנשי לבב . הן ידעתי שאנשי לבב יאמרו לי ר''ל יודו למאמרי וכל גבר חכם יהיה שומע לדברי ומהם לא יסור :

איוב . אבל איוב לא בדעת ידבר ר''ל מקושי המכאוב אין דעתו שלימה ולזה דבריו המה לא בהשכל ולולי זאת היה גם הוא מודה לדברי :

אבי יבחן . אבי אתה הקב''ה אב לכל הלואי יבחן איוב עד נצח למען תהיה תשובה לאנשי און ואף לבני אדם דבר הכתוב כן כמו אבי דבר גדול וגו' ( מלכים ב ה ) ( ד''א אבי כמו ותפר האביונה ( קהלת יב ) ל' רצון כך חברו מנחם וכן פתרונו אבי יבחן איוב עד נצח רצוני ומאויי שיבחן איוב עד נצח סא''א ) :

אבי . הנה חפצי שעד עולם יהיה איוב בחון ביסורים לראות אם יחזור מדבריו ועם כל צעקתו לא יחדלו ממנו עד אשר ישוב לה' : על תשובות . בעבור שימצאו תשובות באנשי און בראותם שלא הלכו ממנו הייסורים כ''א בתשובה :

אבי . ענין תאוה ורצון כמו לא אבה יבמי ( דברים כה ) :

אבי . מגז' אבה והרצון בו רצוני או יהיה קריאה אל השם על : תשובות באנשי און . על שהוא משיב להם תשובות בענין אנשי און :

יספוק . ל' רוב דברים והרמת קול : בינינו יספוק . הוא אומר מה לנו ולדבריו אף אמנם שגיתי אתי תלין ( לעיל יט ) ואינו יודע שאנו נענשים ומספיק לנו עונות על שאנו שומעים כך מפורש בויקרא רבה :

כי יוסיף . כי על החטא אשר יחטא בלבו לכחש בהשגחה עוד יוסיף פשע אשר בינינו בפרסום רב יתלונן די ספוקו וירבה אמריו על האל ואם עכ''ז ילכו להם היסורים ינעול דלת לפני אנשי און ולא ישובו לה' כי יאמרו הכל בא במקרה וכאשר באו כן הלכו ( העולה מהמענה ההיא אשר ישוב לומר שהמקום משלם לכ''א כגמולו ואינו מוצא תנואות לחבל מעשה ידיו משנאתו בם כי אם היה כן מה לו להרבות בתחבולות הלא הכל שלו ובידו לאבד הכל בקלות ואין מי ימחה בידו אבל עם הכל יעשה במשפט הדל יהיה או שוע המעט אם רב ואין כח במערכת השמים לבטל גזירת המקום לזאת מהראוי לשוב לה' ולא לבעט ביסורים אף יתאוה לבל ילכו היסורים מאיוב עד כי ישוב למען הורות תשובה ) :

יספוק . די הספוק ור''ל הרבה מאד כמו במלאות ספקו ( לעיל כ ) :

יספוק . יספוק כפיו ויתרעם מהש''י : ביאור דברי המענה . השיב אליהוא על קצת דברים זכר שאמרם איוב ואמר שמעו חכמים מילי ויודעים האזינו לי כי אזן מלים תבחן כמו החיך יטעם האוכל או רצה בזה שהוא יטעון על איוב מהדברים המוחשים לא שיסתיר המוחש כמו שהיו עושים ריעי איוב נבחרה לנו המשפט והאמת לא נבחר דעת אחד על אח' אם לא מצד העיון והחוש או מצד אחד מהם אבל נשתדל לדעת אי זה מהדעות הוא יותר טוב , כי אמר איוב צדקתי ואל הסי' משפטי על משפטי שישפטני השם באלו המכאובות האם אכזב באמרי שצדקתי הנה על דרך האמת אנושה מכתי מבלי פשע , מי גבר חכם ושלם כאיוב יאמר דברי לעג כאלו , והנה בזה המאמר כאילו הלך להתחבר עם פועלי האון ואנשי רשע כי יאמר שלא יועיל לאדם ברצותו הדרך שהוא עם אלהים והוא הדרך הישר , ואולם אמר זה כי מי שילך בדרך הישרה יאמרו בו שהלך עם אלהים כאומרו את האלהים התהלך נח , לכן אנשי שכל שמעו לי חלילה לאל מעשות רשע ועול כי הוא ישלם לאדם פעלו ר''ל גמול פעלו על דרך וכשכיר יקוה פעלו וימציא לאדם בדרכיו ר''ל שישגיח בטובים וישמר' והרשעים יהיו נעזבים למקרה הזמן הרעים הנכונים לבא עליהם מצד המערכת , אמנם שהש''י לא יעשה רשע ולא יעות משפט הוא מבואר ממה שאומר מי הוא עליו שגזר וסדר כל אלו הנמצאות הנפלאות אשר בארץ בזה הסידור הנפלא מהיושר והחכמה מה שלא יתכן לאדם שישיג ממנו כי אם מעט ומי שסדר זולתו זה העולם כלו הלא באמת הוא לבדו בראו ובכחו עומד ונשמר תמיד , ואם היה חפץ רשע להביא רע בזה העולם שלא כרין היה אפשר שיאסוף אליו חיי זה העולם יחד ויפסידהו ויגוע יחד כל חי ואדם על עפר ישוב ואולם זה אינו אבל נמצא הש''י משגיח בו השגחה נפלאה להעמידו תמיד על מתכונתו ולזה יחוייב שלא ייוחס לש''י הרשע והעול ואם תרצה להבין שמע אמרי , הגם שונא משפט ימשול בזה העולם הנמצא בו המשפט והחסד בתכלית מה שאיפשר בבריאת הנמצאות אשר בו ובפרט בצמחים ובעלי חיים ואין ראוי ליחס רשע אל מי שהוא חזק הצדק אשר בהנהגתו זאת אשר סידר באנשי העולם מן היושר עד שלא ניכר בה שרים ולא ניכר בה בין נדיב ודל לפי שהם כולם מעשה ידיו , ולזה תמצא שבבא יומם ימותו ברגע ובכמו שיעור העתה אשר יחלק הלילה לשני חציין שאינו בזמן אלא כמו שהנקודה בקו ימצא שיתנועעו עם אחר ויעברו מן העולם ויאבדו בבא יומם ויסורו אלו המקרים אשר ימיתום האביר אשר ימשול בזה העם עמהם וכל אלו ימותו יחד מזולת שיחולו עליהם ידים אבל ברצון השם וגזרתו זה הרע בא להם מצד רשעם להעדר ההשגחה האלהית מפני זה מהם ובהסתירו השם פניו מהם יהיו מטרה למקרה הזמן כמו שאמר אחר זה ויסתר פנים ומי ישורנה ועל גוי ועל אדם יחד וכל זה הוא לפי שעיני השם על דרכי איש והוא רואה כל צעדיו ושיתכן שיהיו ממנו צדיקים ורשעים ולזה היה הרע הנופל במקרה מצד הסידור אשר מהמערכת כמו מכוון לענוש הרשעים כי הרבה מה שישתדל השם בענייני' אשר מצד ההכרח שיגיע מהם תועלת כמו שהתבאר בספר בעלי חיים , אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און מיד השם ית' על רשעם כי בלא ספק יגיעם עונש בעניינים החמריים לסור ההשגחה האלהית מהם , הנה לא על איש יגזור ויסדר מה שיעשה בעתיד אבל הכל בבחירתו כדי שיוכל כל איש ללכת אל אל במשפט וביושר ולא ימנעהו מזה מה שסידר מהמעשים והתכונות הנפשיות מצד המערכת כי זה הסידור כמו שאמרנו ימשול בו השכל , ישבור השם תקיפים רבים עושקי בני אדם לאין חקר ויעמיד אחרים כאשר ימצאו במקומם לעשות עמהם רע כמו הרע הנעשה לקודמי' וזה אמנם הוא מפני הסתר פנים , ומפני זה יכיר לאנשים פעולותיהם כי הם היו רעות בראותם העונש הבא להם עד שידכאו ויאבדו בזמן מועט כמו הרגע אשר יהפך בו הלילה ליום כי אין בין היום והלילה אמצעי , הנה כבר הכה אותם במדרגת אשר ראוי שיוכו בו הרשעים במקום רואים שיראו הרע המגיע לאלו הרעים ויראו כי הם בעצמם סבבו שיגיעו הרעות להם מפני סור' מאחרי השם ובלתי השכילם דרכיו עד שסרה השגחתו מהם , ובזה תועלת לטובים אשר היו עושקים אותם אלו הרעים והם הדלים והעניים אשר היו צועקים לשם מפני היותם עשוקים ואפשר שנאמר כי אליהוא יראה כי בכאן ב' סיבות להגעת הרע לרשעים האחד מצד העדר ההשגחה האלהית מהם אשר סבתם סורה ממנו ובלתי השכילם דרכיו ויבאו מפני זה להם הרעות המוגבלות מצד המערכת להם , והשנית ההשגחה האלהית אשר על הטובים כי יתכן שישגיח השכל הפועל על האיש הטוב שיסיר ממנו כל דבר יזיקהו ויכלה ממנו מפני זה אלו הרשעים ויכוון אל ההטבה לטובים בעצמות וזהו דעת תורתינו בלא ספק ר''ל שהרעות יבואו לרשעים לאחת משתי אלו הסיבות ולזה באו הרעות על המצרים בעבור ישראל , וזולת זה מה שנזכר בתורה שינהג זה המנהג ונזכר בתורה ג''כ הצד השני מהבאת העונש על הרשע ר''ל סור ההשגחה האלהית ממנו והיותו משולח ונעזב לרעות הנכונות לבא עליו אמר והסתרתי פני מהם והיה לאכול ואמר לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם והש''י כאשר ישקיט האדם בשמרו אותו בהשגחתו עליו אמר מי הוא זה אשר ירשיעהו ויענישהו הנה אין כח ברע המוגבל מצד המערכת שיזיק לאדם בהיות השגחת השם בו והיא תהיה בו בהתאחדותו בשכל הפועל כפי היכולת או אם יסתיר השם פניו ויהיה האדם משולח ונעזב למקרי' מי יראה אותו וישגיח בו להצילו מהרע הנכון לבא עליו וזה הרע יקרה מצד הסתר פנים עד שיחול יחד על גוי ועל אדם המולך עליהם וסבת זה מלוך אדם חנף על זה העם והיות העם הזה רבו המוקשים והפגעים כאילו אמר שהעם לא יענש בעבור חטא המלך אם הם בצד שתהיה השגחת הש''י בהם ולא המלך בעבור חטא העם אבל תהיה הסיבה ברע אשר יקרם חטא שניהם יחד ואפשר שנאמר שיהיה הרצון באומרו ממלוך אדם חנף וגו' שכבר ישגיח מחוזק ההשגחה האלהית עד שלא ימלוך אדם חנף כי אם ממוקשי עם ולזה ישלח להם השם מנהיג שישחיתם ואילו היו טובים לא היה בו כח להשחיתם לפי שהש''י השומר אותם יהפוך לב המנהיג כאשר ירצו באומרו פלגי מים לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו והנה הביאור הראשון יותר נכון מצד הענין ומצד הלשון כי לזה הביאור היה ראוי שיאמר מלוך אדם חנף ממוקשי עם ובהיות הענין כמו שאמרתי ר''ל שהש''י ישמור הדבקים בו מכל רע נכון לבא עליהם מצד המערכ' ושהרע יבא לצדיקים על צד ההשגחה לשומרם מרע מה הנכון לבוא עליהם מצד המערכת ושהרע יבא לצדיקים על צד התוכחות כשיתחילו לדרוך אל הרשע , הנה אל אל אשר לו היכולת לומר מחלתי לא אשחית ר''ל שכחו להסיר הרע הנכון לבוא מצד המערכת היה ראוי שתשוב ותאמר בלעדי אחזה בעצמי רשע אתה הורני ואם עול פעלתי לא אוסיף אם לא היית מכיר בעצמך רשע כמו שאתה אומר והשתדל להתקרב אליו בדרך שתהיה השגחתו בך ואז תנצל כי זה בהכרח לפי מה שאמרתי בא אליך אם מצד התוכחות לחטא מה התחלת בדריכתו אם מצד הסידור מהכוכבים להעדר ההשגחה ממך אם להשגחת הש''י עליך להצילך מרע יותר חזק היה נכון לבוא עליך , וזה האופן השלישי אין ראוי לך להתרעם ממנו ואם היה שיהיה רע הבא עליך על זה האופן ואם היה על אחד מהאופנים הקודמים הנה התשובה לך אל תועיל לך ותצילך משישלים אליך הרעה אשר החחיל להביאה אליך האם נכון שיצא ממך דבר יהיה סבה להשלי' לבא הרעה אליך כי מאסת חייך ולא השתדלת להתקרב אל הש''י כרי שיסיר הרע ממך אבל בחרת שימיתך או יהיה הרצון באומרו כי מאס מאסת לשוב אל השם ולהכנע לפניו הנה אתה תבחר זה הדרך ולא אני ומה תדע להשיב על דברי , אנשי שכל יאמרו לי ויאמר גבר חכם שומע לי , כי איוב לא ידבר בדעת דבריו אלה ודבריו לא בהשכל רצוני יבחן איוב באלה המכאובים עד נצח כדי שיהיו ממנו תשובות באנשי און ר''ל להשיב להם ראו מה קרה לאיוב על הטיח דברים כנגד הש''י או יהיה פירושו על תשובות באנשי און מפני שהיה משיב תשובות באנשי און ליחס מהם עול לש''י והיא ההצלחה הנראית לרשעים לפי מה שזכר , כי יוסיף תמיד על חטאתו פשע בינינו יספוק כפיו ויתרעם על הש''י וירבה אמריו לאל כאילו היה אנוש בערכו : והכלל העולה מהדברים הוא כי על מה שהיה איוב טוען שכבר הגיעוהו רעות נפלאות על לא חמס בכפיו ושפט מפני זה שהאדם משולח ונעזב אל הסידור אשר מצד המערכת ולזה היה מתרע' על השם יתברך איך סידר הענין בזה האופן בהעדר הסדר והיושר ולמה ברא האנשים הקשי יום אחר שאין להם המלט מהרע ונבחר להם ההעדר מהמציאות והמות מהחיים הנה ישיב אליהו שדברי איוב בטלים מצדדים הצד האחד שהוא היה אומר שאין חמס בכפיו והוא מבואר שכבר חטא במה שאמר שלא יועיל לאדם בהחהלכו בדרכי השם וכאילו התחבר בזה הדעת עם אנשי רשע ופועלי און כי הם יעשו מה שיעשו מהרשע והחמס להשענם שלא יגיעם נזק מהש''י על זה ואע''פ שכבר התנצל איוב מזה הענין והשיב שהוא לא ישבח מפני זה הרשע והעול כמו שזכר במענה חי אל הסיר משפטי הנה אין לו התנצלות במה שנכנס מהמות בדעתו זאת מצד קיצורו מחקור בזאת החקירה כפי מה שראוי והוא מבואר שהחטא אשר יהיה בדעות הוא יותר עצום מהחטא אשר יהיה בפעולות המדותיוח כי כל מה שיהיה הפועל למרי והמתואר בו יותר נכבד יהיה החטא בו יותר חזק ולפי שהחטא אשר יהיה בדעות יהיה המתואר בו השכל והחטא אשר יהיה בפעולות המדותיות יהיה המתואר בו החומר והכחות הנפשיות החמריות והנה השכל יוחר נכבד מהחומר ומשאר כחות הנפש הוא מבואר שהחטא אשר יהיה בדעות הוא יותר עצום מהחטא אשר יהיה בפעולות המדותיות כאילו תאמר הגנבה והגזל ומה שידמה לזה וכ''ש כשנתלו בדעת ההוא אשר היה הטעות השלמיות האנושיות בכללם והמדעי כמו הענין בזה הדרוש אשר טעה בו איוב זה האופן מהטעות ואמנם שכבר נתלה בו השלמות המדיני הוא מבואר ממה שקדם וזה שהאנשים לא ימנעו מעשות הרשע והעול אלא ליראתם שיגיעם עונש על זה ואמנם יתבאר שכבר נחלה בו שלימות המדעי משני צדדים הצד האחד במקרה והוא כשידעו האנשים שבהשלימם שכלם והוצאתם אותו מהכח אל הפועל ימלטו מאלו הרעות אשר מצד המערכת כמו שהתבאר מדברי אליהו ישתדלו להשלים שכלם והצד השני בעצם כי ההצלחה האינושית תהיה כשישכיל האדם השם יתברך כפי מה שאיפשר וזאת הגזרה מוסכם עליהם מהפילוסופים ובעלי התורה האלהי' והיא כמו מבוארת בנפשה למי שהתפלסף וידע ענין השכל ומהו מה שישכיל ולפי שהשגת הש''י האפשרי' לנו הגיע לנו בשנשיג מעשיו ואופן פעלו בהם ויותר מה שאיפשר שנשיג מהם הם אלו הדברים אשר בזה העולם השפל הנה כאשר תעלם ממנו הנהגתו אותם ונטעה בזאת ההנהגה זה האופן מהטעות שטעה איוב תמנע ממנו ההשגחה בשם ית' האיפשרית לנו ובהיות הענין כן הוא מבואר שדברי איוב בלתי צודקים במה שהיה אומר שצדק ואל הסיר משפטי והצד השני הוא שאליהו יבאר שהשם לא ישתדל בעשייח הרשע והעול כלל אבל ירחיקהו בכל האופנים ולזה אין ראוי שנאמר שהוא סידר בטובות אישי האדם ורעחם סידור בלתי בלתי שומר צדק ויושר כמו שהיה אומר איוב אמנם שהש''י איננו חפץ ברשע והעול זה יתבאר בחפוש ונציע לזה המופת הקדמה אחת מחוייב הוראתה והיא שכל הדברים הנמצאים פועל אותם הש''י ואחר שהוצעה זאת ההקדמה על שהוא אמתית בלא ספק ומחוייבת ההודאה בה לבעלי התורות האלהית ולבעלי העיון אמנם כי כשנחפש בכללות בסדור אשר סדר הש''י בזה המציאות מצאנו בו מהצד' והיושר וההטבה והחנינה מה שלא ישוער רצוני לומר כשחקרנו בשלמות הנמצא ביציר' מין ומין מהנמצאות עד שלא היה אפשר המצאם באופן יותר שלם רוצה לומר שאי אפשר שיהיה להם מהשלמות בעצמם יותר מהנמצא להם ואי אפשר ג''כ שישלימו קצתם קצת יותר מזה ממה שנמצא להם מהשלמתם קצתם קצת והעדרם קצתם בקצת ואל אלו שתי ההקדמות רמז אליהו באומרו מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כולה רצוני שהוא זכר שהש''י הוא הפועל סידור העולם וטען עם זה בזה הפסוק שזה הסידור יורנו שאין הש''י חפץ רשע והוא מה שהקדים ואמר אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט וביאר זה מזה הסידור אשר סדרו הש''י בזה העולם ובהיות הענין כן הוא מבואר מצד אלו הפעולות אשר פועל אותם הש''י שאיננו חפץ בעשיית הרשע והעול אבל כל השתדלותו הוא לעשות הצדק והיושר בכל הדברים הנמצאים וזה שאם היה חפץ בעשיית הרשע והעול לא היו פעולותיו על צד האופן שהם בו מהצדק והיושר כי לא יבא ממי שהוא חפץ רשע ועול צדק ויושר כי אם מעט ובמקרה ואין לאומר שיאמר שהוא פועל המינים והם אשר נמצא בהם בבריאתם הצדק והיושר ואיננו פועל האישי' לפי שהמיני' אינם דבר יותר מהאישי' אבל הם האישי' בעצמם ואולם באישים דבר נוסף על הטבע המיניי והם המשיגי' היולניי' אשר היו בהם פרטיים כמו שהתבאר במה שאחר הטבע וכאשר התיישב זה כולו הוא מבואר שאין הש''י חפץ רשע ועול ומה שנמצאהו בלתי שומר צדק ויושר בטובות אישי האדם ורעת' ראוי שנחקור איך איפשר זה מזולת שניחס לשם רשע ועול ואם לא נוכל להשיג זה ראוי שניחסהו אל קצורינו לא שנחליט המאמר מפני רוע הסידור הנמצא לפי מה שנחשוב בטובות אישי האדם ורעתם שהש''י סידר זה הענין באופן חסר כמו שהיה אומר איוב ואם אמר אומר שאיוב לא ייחס זה הענין אשר היה מתרעם עליו לש''י לרשע עול אבל ייחסהו ללאות וקיצור וזה לא יכטל מזה הצד הנה אליהו בטל ג''כ זה המאמר בכח טענתו זאת ואמר אמנם שהש''י לא ירשיע ולא יעות משפט מצד קצורו וליאותו מהמציא זה הסירור הנמצא בטובות אישי האדם ורעתם באופן יותר שלם זה מבואר לפי שהוא לבדו המציא זה המציאות בכללו וסידר אותו בזה הסידור הנפלא אשר הוא מורה על שתכלית העוצם והחכמה נמצא לפועלו ואם לא השיגהו קיצור וליאו' מהמציא מה שהמציא מהדברים הנפלאים תכלית הפלא בנמצא נמצא כ''ש שלא ישיגהו ליאו' וקיצור במה שהוא למטה מזה והוא הבאת הטוב לטובים והבאת הרע לרעים וכ''ש שלא ילאה להמנע מברוא האנשי' הקשי יום ולא יקצר מהשיג אם המות הוא נבחר מהחיים לכמו אלו האנשים אם לא והנה יבאר אליהו באופן שני שאין הש''י חפץ ברשע והעול והוא יניח תחלה בכח דבריו כאילו הוא מבואר בנפשו שאין הבאת הטוב בלא משפט עול כאילו תאמר הבאת הטוב לרשעים המסודר להם מצד המערכת לפי שהוא יראה שאין בזה עול כי זה הטוב יבא להם על צד ההשגחה הכוללת אשר הש''י משגיח באדם רצוני לומר מצד הסידור אשר מהגרמים השמימיים וזה יהיה להם מאשר האדם נולד בעת אשר היה בו מצד הכוכבים זה המצב לא מצד מה שהם אלו האנשים והוא מבואר שאין ראוי שימנע השם מהשגיח במין האנושי זה האופן מן ההשגחה מפני הרשעים אשר אפשר שיהיו בו ואולם היה עול ורשע אם היה מגיע להם טוב מצד מה שהם רשעים או מפני הטבע האישיי ואחר שהתישב זה הנה נבאר מדברי אליהוא שאין הש''י חפץ רשע וזה שאם היה חפץ רשע הנה יחוייב לפי דעת איוב שיהיה השתדלותו להביא רע בלא משפט לאלו הנמצאות השפלים באמצעות המערכת וזה כי הבא' הטוב בלא משפט בזה האופן איננו רשע ועול כמו שקדם והנה אם היה חפץ בהבא' הרע היה משחית זה המציאות השפל ברגע לפי מה שנמצא לש''י מעצ' הכח והיכולת ועוד שעמידה זה הנמצא קיומו הוא בשם ית' וכאשר לא יסבב הש''י בשמירתו יפסד תכף ואחר זה נשנה מקביל הנמשך ונאמר אבל זה המציאות השפל נפסד ונשחת יחד ויחוייב מזה מקביל הקודם והוא שאין הש''י חפץ בהשחתה וההרעה והוא מקביל הנמשך מההקש התנאי הקודם ויחויב ממנו מקביל הקודם והוא שאין הש''י חפץ רשע וזה המופת רמז אליו אליהו באומרו אם ישיב אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף לבאר מה שהקדים ואמר אף אמנם אל לא ירשיע ואמר ואדם על עפר ישוב שאם היה דעת איוב שזה העול איננו נמצא רק באדם ולא יחוייב שיהיה חפץ להביא רע בלא משפט כי אם לאדם הוא מבואר שאם היה חפץ הש''י בהבאת הרע לאדם היה מפסיד המין האנושי ברגע ולפי שלא ביאר אליהוא בביאור שהבא' הטוב בלא משפט לרשעים מצד המערכת אינו עול נשאר זה הספ' לאיוב אחר דברי אליהוא ר''ל מדוע נמצא' ההצלחה לרשעים כמו שנבאר בביאורינו דעת איוב עם הש''י , והנה הרע אשר יגיע אל הנמצאים השפלים במקרה מהגרמים השמימיי' כבר יאמר אליהוא שאין ראוי שיוחס לש''י לרשע ועול לפי שבו תועלת לענוש לרשעים על רשעם ויקבלו בזה תוכחת שאר האנשים וימלטו ג''כ הטובים מיד הרעים באבדם וזכר עם זה אליהוא שכבר יביא השם רע לרשעים לזאת הסבה לבד ואם לא היה מחוייב להם מצד המערכת להציל הצדיקים מידם וזה כולו צדק ויושר :