בית קודם הבא סימניה

איוב פרק-לג

איוב פרק-לג

{א}
וְֽאוּלָ֗ם שְׁמַֽע־נָ֣א אִיּ֣וֹב מִלָּ֑י וְֽכָל־דְּבָרַ֥י הַאֲזִֽינָה׃
ואולם שמע נא . ר''ל אל תחשוב הואיל ומרובים הם אמרי לא בדעת אדבר ומה לי בהם יותר משל שלשת הרעים כי אולם שמע עתה מלי ואת כולם האזינה ואל תקוץ בהם לרבויים כי לא דברי ריק המה :

{ב}
הִנֵּה־נָ֭א פָּתַ֣חְתִּי פִ֑י דִּבְּרָ֖ה לְשׁוֹנִ֣י בְחִכִּֽי׃
הנה נא . עתה אפתח פי ומעצמה תדבר לשוני בנגיעתה בחיך כדרך המדבר וכאומר הנה כבר ערכתי אמרים ותמהר לשוני לדבר צחות מבלי המתנה ועכוב :

{ג}
יֹֽשֶׁר־לִבִּ֥י אֲמָרָ֑י וְדַ֥עַת שְׂ֝פָתַ֗י בָּר֥וּר מִלֵּֽלוּ׃
יושר לבי אמרי . הנה אמרי המה ביושר הלב לא בדבר שפתים להטעות ולרמות . ודעת שפתי ברור מללו . הוא הפוך כמו ודעת ברור שפתי מללו ר''ל שפתי יאמרו דעת ברור ונקי מבלי הטעאה וכפל הדבר במ''ש :

{ד}
רֽוּחַ־אֵ֥ל עָשָׂ֑תְנִי וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּחַיֵּֽנִי׃
רוח אל עשתני . ואיני חזק יותר ממך :
רוח אל . רצון האל ברא אותי ומאמר פיו תחייני ומוטל א''כ עלי לטעון עבורו ולהצדיקו :
רוה . רצון . כמו הנני נותן בו רוח ( ישעיה לז ) : ונשמת . מל' נשימה ונשיבה והוא ענין מאמר הבא בהפחת הרוח :

{ה}
אִם־תּוּכַ֥ל הֲשִׁיבֵ֑נִי עֶרְכָ֥ה לְ֝פָנַ֗י הִתְיַצָּֽבָה׃
אם תוכל . אם תמצא ידך די השיב על מאמרי השיבני : ערכה . ערוך טענותיך לפני והתיצב למולי ר''ל כל מה שתוכל להשיב אמור :
ערכה . ערוך דבריך :

{ו}
הֵן־אֲנִ֣י כְפִ֣יךָ לָאֵ֑ל מֵ֝חֹ֗מֶר קֹרַ֥צְתִּי גַם־אָֽנִי׃
הן אני כפיך לאל . כמו ששאל פיך להתווכח למי שלא יבעתך הן אני במקומו של הקב''ה ובשבילו לדבר דבריו :
הן אני כפיך לאל . הנני נשפט עמך בעבור האל כמאמר פיך שאמרת לא איש כמוני אעננו נבוא יחדיו במשפט ( לעיל ט ) עתה הנני איש כמוך כי מחומר קורצתי גם אני כמו אתה :
קורצתי . נחתך ונחטב צלמי והוא מל' קרץ מצפון ( ירמיה מז ) :
קורצתי . נבראתי ונוצרתי :

{ז}
הִנֵּ֣ה אֵ֭מָתִי לֹ֣א תְבַעֲתֶ֑ךָּ וְ֝אַכְפִּ֗י עָלֶ֥יךָ לֹא־יִכְבָּֽד׃
ואכפי . כפייתי כמו אכף עליו פיהו ( משלי יז ) :
הנה אימתי . לא תהיה נרעד מפחדי להסתם טענותיך : ואכפי . הכפיה והנגישה ממני לא יכבד עליך ר''ל אין לי חוזק עליך כי כמוני כמוך :
תבעתך . מל' בעתה ורעדה : ואכפי . מל' כפיה ונגישה כמו כי אכף עליו פיהו ( משלי טז ) :
ואכפי . כמו וכפי והרצון בו כמו ידי ומכתי והוא כנגד מה שאמר איוב כפך מעלי הרחק ואימתך אל תבעתני :

{ח}
אַ֭ךְ אָמַ֣רְתָּ בְאָזְנָ֑י וְק֖וֹל מִלִּ֣ין אֶשְׁמָֽע׃
אך אמרת באזני . כאומר אם לא דברת אלי כ''א לרעיך אך באזני באה ושמעתי גם אני : וקול מלין . קול דברים בעלמא מבלי השכל :

{ט}
זַ֥ךְ אֲנִ֗י בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע חַ֥ף אָנֹכִ֑י וְלֹ֖א עָוֹ֣ן לִֽי׃
חף . טהור ומשופשף כמו נזיר לא יחוף ראשו וכמו בכל חפין את הכלים :
חף אנכי . מנוקה אני מעון והוא כפל במ''ש :
זך . מלשון זכות ובהירות : חף . נגרד ומנוקה ובדרז''ל למסמך לחפיפה טבילה ( נדה סו ) :
זך . נקי וכן חף והוא מענין מה שאמרו חז''ל נזיר לא יחוף את ראשו :

{י}
הֵ֣ן תְּ֭נוּאוֹת עָלַ֣י יִמְצָ֑א יַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לֽוֹ׃
תנואות . עלילות ל' תואנה ( שופטים יד ) לשוב מן המקום :
הן תנואות . הנה מצא עלי עלילות דברים וחושב אותי לו לאויב וכאלו ינקום בי :
תנואות . עלילות ודברים המבוטלים וכן וידעתם את תנואתי ( במדבר יד ) ויתכן שהוא הפוך מן תואנה הוא מבקש ( שופטים יד ) :
תנואות . עלילות והסרות ממצותיו ר''ל שלא יעליל אותו שסרתי ממצותיו או ירצה בזה שהוא ימצא בעבורי מה שיסיר אותי ממבוקשיו עד שלא אוכל לעשו' אחד מהם :

{יא}
יָשֵׂ֣ם בַּסַּ֣ד רַגְלָ֑י יִ֝שְׁמֹ֗ר כָּל־אָרְחֹתָֽי׃
ישם בסד . שם רגלי בכבלי עצים סגורים ועוד הוסיף לשמור כל ארחותי לבל אברח עם כי רגלי סגורים וא''א לי ללכת ור''ל הרבה עלי מכאובות עד בלי די והנה הדברים האלה שמעתי אותך מדבר :
בסד . הם כבלי עצים לסגור בהם רגלי התפוס וכן ותשם בסד ( לעיל יג ) :
בסד . הוא מאסר יושמו בו רגלי הנאסר :

{יב}
הֶן־זֹ֣את לֹא־צָדַ֣קְתָּ אֶעֱנֶ֑ךָּ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה אֱ֝ל֗וֹהַ מֵאֱנֽוֹשׁ׃
כי ירבה אלוה מאנוש . אין המקום צריך כל כך לדקדק אחר האדם כי הרבה יש להקב''ה צדקות יותר מאנוש :
הן זאת וגו' . ר''ל הנה זאת אשר אענך שלא תצדק בתרעומותיך הוא על כי ירבה אלוה במעלה מן האנוש ואם האיש השלם אינו מבקש עלילות כ''ש המקום ב''ה אשר יגדל מאד ממעלת האבות וכאומר לא אשיב לך כמו שהשיבו רעיך שלא תצדק בעבור כי אתה מלא עון כי יתכן שאתה צדיק ועכ''ז לא תתרעם בצדק כי בודאי הדין עם המקו' וכאשר יפרש אמריו למטה במענה הזאת חשבת למשפט וכו' :
ירבה . יגדל כמו ורבי המלך ( ירמי' מא ) :
ירבה אלוה מאנוש . מגזרת רבים ונכבדים והרצון שהש''י יותר נכבד מאד מהאדם :

{יג}
מַ֭דּוּעַ אֵלָ֣יו רִיב֑וֹתָ כִּ֥י כָל־דְּ֝בָרָ֗יו לֹ֣א־יַעֲנֶֽה׃
מדוע אליו ריבות . מדוע טענת למולו על אשר לא יענה לאדם כל דבריו ר''ל לא יגלה אוזן האדם במה חטא ואשם למען יחדל מהם וימהר לשוב וזהו מה שאמר פשעי וחטאתי הודיעני ( לעיל יג ) :

{יד}
כִּֽי־בְאַחַ֥ת יְדַבֶּר־אֵ֑ל וּ֝בִשְׁתַּ֗יִם לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃
כי באחת . הנה לא כן הוא כי האל ידבר בענין אחת ועוד בענין שני למי אשר לא יראנה את הראשונה ולא יבין בה :
ישורנה . יראנה כמו אשורנו ולא קרוב ( במדבר כד ) :
ישורנה . יראנה :

{טו}
בַּחֲל֤וֹם ׀ חֶזְי֬וֹן לַ֗יְלָה בִּנְפֹ֣ל תַּ֭רְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁ֑ים בִּ֝תְנוּמ֗וֹת עֲלֵ֣י מִשְׁכָּֽב׃
בחלום . האחת הוא כי בחלום מראות הלילה או בעת נופלת תרדמה על אנשים והיא שינה עמוקה או בעת התנמנם על המשכב והיא שינה קלה לכ''א לפי הכנתו :

{טז}
אָ֣ז יִ֭גְלֶה אֹ֣זֶן אֲנָשִׁ֑ים וּבְמֹ֖סָרָ֣ם יַחְתֹּֽם׃
אז יגלה אוזן אנשים . כמו שעשה לאבימלך בחלום הלילה : ובמוסרם יחתום . חותמן ואוסרן ביסורין על עוונם :
אז יגלה . בחלום יגלה אוזן אנשים כי מראה לו בחלום דבר ידמה לאשר נגזר עליו שהיא מדה במדה לדבר אשר חטא ואשם : ובמוסרם יחתום . ואם לא ישכילו לדעת ע''י החלום ולא ישובו לה' אז יגמור ההודעה במה שישלח עליהם יסורים הראוים להם הדומים אל פשעיהם להשכיל מהם ולשוב לה' ואלה הם האמירה לגבוה וכמ''ש תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם ( תהלים צ ) :
ובמוסרם . מוסר יסורים : יחתום . ענין גמר והשלמה וכן ועל החתום ( נחמיה י ) ובדרז''ל כל חותמי ברכות ( ברכות סג ) :
ובמוסרם . במאסרם ויסוריהם :

{יז}
לְ֭הָסִיר אָדָ֣ם מַעֲשֶׂ֑ה וְגֵוָ֖ה מִגֶּ֣בֶר יְכַסֶּֽה׃
להסיר אדם . בחליו : מעשה . שהיה בדעתו לעשות : וגוה מגבר יכסה . ביסוריו למען הכניעו ולהשפילו לשוב כדי שיחשך נפשו ממיתה גמורה : גוה . כמו גאוה :
להסיר . ר''ל מתחלה יגלה אוזן בחלום למען הסיר את האדם מן מעשה הגזירה כאשר ישוב לה' ולמען יהיה נכסה הגאוה מן האדם לבל יוסיף להתגאות עוד ולמרוד בה' :
וגוה . כמו וגאוה :
וגוה . וגוף או ירצה בו וגאוה :

{יח}
יַחְשֹׂ֣ךְ נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי־שָׁ֑חַת וְ֝חַיָּת֗וֹ מֵעֲבֹ֥ר בַּשָּֽׁלַח׃
וחיתו מעבור בשלח . בשלחו וחרבו של מלאך המות כלומר לטובתך הביא עליך יסורין : שלח . כלי זיין וכן ( נחמיה ד ) ידו אחת מחזקת השלח :
יחשוך נפשו . ובזה ימנע נפשו מן הקבר וגם חייו יציל מעבור בחרב ר''ל גם בימי חייו ינצל מן היסורים :
בשלח . בחרב כמו ויעש שלח לרוב ( דה''ב לב ) :

{יט}
וְהוּכַ֣ח בְּ֭מַכְאוֹב עַל־מִשְׁכָּב֑וֹ (וריב) [וְר֖וֹב] עֲצָמָ֣יו אֵתָֽן׃
והוכח . ל' תוכחה שישוב מעונו : ורוב עצמיו . שהוא איתן מוכיחן במכאוב :
והוכח במכאוב . וכאשר הוכח במכאוב על כי לא השכיל בהודעת החלום ולא שב לה' ובא לו ההודעה השניה שנתייסר במכאוב לשכוב חולה על משכבו הנה מתחילה עדיין רוב עצמיו איתן וחזק כי אולי ישכיל במעט מן המכאוב :
והוכח . ענין גמול עונש וכן והוכחתיו בשבט אנשים ( ש''ב ז ) : איתן . חזק כמו איתן מושבך ( במדבר כד ) :
ורוב עצמותיו איתן . וברוב עצמיו מכאוב איתן והרצון בו וברוב איבריו מכאוב חזק :

{כ}
וְזִֽהֲמַ֣תּוּ חַיָּת֣וֹ לָ֑חֶם וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מַאֲכַ֥ל תַּאֲוָֽה׃
וזהמתו חיתו לחם . ממאסתו נפשו וחייתו של חולה כל מאכל : ונפשי . מזהמת כל מאכל תאוה :
וזהמתו . ואם עדיין לא השכיל אזי תכבד החולי עד כי נפשו החיוני תמאס את הלחם : מאכל תאוה . תמאס אף מאכל ערב שכל אדם תאב לה :
וזהמתו . ענין מיאוס ותיעוב ובדרז''ל ואין מעבירין הזוהמא ( חולין קה ) ור''ל המאוס והלכלוך :
וזהמתו . מענין מיאוס והרצון שנפשו תביאהו למאוס בלחם :

{כא}
יִ֣כֶל בְּשָׂר֣וֹ מֵרֹ֑אִי (ושפי) [וְשֻׁפּ֥וּ] עַ֝צְמוֹתָ֗יו לֹ֣א רֻאּֽוּ׃
יכל בשרו מרואי . יחשך בשרו ממראה כמו כלו בדמעות עיני ( איכה ב ) מכלות עינים ( ויקרא כו ) : ושופו עצמותיו . מתנתקין ממקומו , ושופו כמו דשף מדוכתיה ( חולין מב ) : לא רואו . אין להם מראה ותואר :
יכל בשרו . אז משמן בשרו ירזה ויכלה מן הראיה ר''ל תמהר לכלות כאלו יראה לעין כליון הבשר ואף עצמותיו יכותתו עם כי לא רואו לעין האדם כי מבפנים המה מ''מ כן היא באמת :
ושפו . ענין כתיתה כמו הוא ישופך ראש ( בראשית ג ) :
מרואי . ממראה : ושפו . וגבהו : ראו . נראו :

{כב}
וַתִּקְרַ֣ב לַשַּׁ֣חַת נַפְשׁ֑וֹ וְ֝חַיָּת֗וֹ לַֽמְמִתִֽים׃
ותקרב . וכאשר עדיין לא השכיל קרבה נפשו לבוא אל הקבר כי יסתכן מאד : וחיתו . נפשו החיונית קרבה לבוא על ידי שלוחי מלאך המות הממיתים את האדם :

{כג}
אִם־יֵ֤שׁ עָלָ֨יו ׀ מַלְאָ֗ךְ מֵלִ֗יץ אֶחָ֥ד מִנִּי־אָ֑לֶף לְהַגִּ֖יד לְאָדָ֣ם יָשְׁרֽוֹ׃
אחד מני אלף . במגידי פשעו והוא יליץ ישרו :
אם יש עליו . כאשר יהיה נדון אז בב''ד של מעלה אם ימצא עליו מלאך מלמד זכות ומליץ טוב להגיד על האדם יושר מה אשר עשה ואף אם המלאך הזה הוא אחד מן אלף כי תתקצ''ט מלמדים עליו חובה והוא לבדו מלמד זכות :

{כד}
וַיְחֻנֶּ֗נּוּ וַיֹּ֗אמֶר פְּ֭דָעֵהוּ מֵרֶ֥דֶת שָׁ֗חַת מָצָ֥אתִי כֹֽפֶר׃
ויחוננו . המקום : פדעהו . כמו פדאהו אל''ף מתחלפ' בעיי''ן והענין מוכיח מצאתי כופר והוא פדיון :
ויחוננו . עכ''ז יחנן אותו המקום ויאמר אל המלאך המליץ פדה אותו מרדת שחת כי בהזכות והיושר ההיא מצאתי די פדיון נפשו עם כי רבו מלמדי החוב וכי היושר ההיא לגודל ורב יחשב ויכריע את הכל :
פדעהו . כמו פדהו :
פדעהו . מענין פדיון :

{כה}
רֻֽטֲפַ֣שׁ בְּשָׂר֣וֹ מִנֹּ֑עַר יָ֝שׁ֗וּב לִימֵ֥י עֲלוּמָֽיו׃
רטפש בשרו . רוטפש אשקוש''א בלע''ז : מנוער . נתעורר בשרו מן הנוער שהוא מנוער ומשונק ( בייסורי ) חליו ואין לתיבה זו דמיון במקרא ולפי העניינים הוצרכנו לפרשו כמשמעות הענין והפותרו בלשון רפש ואומר הטי''ת נתוספ' בו כמו ( בראשית מד ) נצטדק טועה הוא מאוד כי אין טי''ת מתוספת בתיבה כי אם בלשון מתפעל או נתפעל ובתיבה שיסודה צד''י ולא בשאר תיבות כמו צדק ונצטדק וכמו צרוע ( ויקרא יג ) נצטרע , ציר נאמן , וילכו ויצטיירו , צדה הצטיידנו ( יהושע ט ) : ישוב . בכחו וברפואה לימי בחרותו :
רוטפש . ואז ירוטב בשומן ויתרבה בשרו יותר מימי נעוריו כי דרך האדם להיות אז רטוב וממולא בבשר : ישוב לימי עלומיו . בחוזק ובבריאות :
רטפש . הוא מלה מורכבת מן רטוב ומן פש שהוא ענין רבוי כמו פשה תפשה ( ויקרא יג ) : עלומיו . נעוריו כמו בן מי זה העלם ( ש''א יז ) :
רטפש . התלחלח ונרטב : עלומיו . נעוריו :

{כו}
יֶעְתַּ֤ר אֶל־אֱל֨וֹהַּ ׀ וַיִּרְצֵ֗הוּ וַיַּ֣רְא פָּ֭נָיו בִּתְרוּעָ֑ה וַיָּ֥שֶׁב לֶ֝אֱנ֗וֹשׁ צִדְקָתֽוֹ׃
בתרועה . בתפילה :
יעתר . וכאשר יעתר אל אלוה וירצה אותו בתפלה וירא פניו להודות לפניו בתרועה על שגאל נפשו מן המות : וישב . ואז עוד ישיב לו המקום גמול צדקתו ולא ינכה בעבור מה אשר גאל נפשו מן המיתה :
יעתר . ענין מרבית התפלה כמו ויעתר יצחק ( בראשית כה ) :
בתרועה . בשמחה או בתפלה וצעקה :

{כז}
יָשֹׁ֤ר ׀ עַל־אֲנָשִׁ֗ים וַיֹּ֗אמֶר חָ֭טָאתִי וְיָשָׁ֥ר הֶעֱוֵ֗יתִי וְלֹא־שָׁ֥וָה לִֽי׃
ישור על אנשים . יעשה שורות של אנשים כשניצול מחליו ויתודה ליוצרו : ולא שוה לי . לא נהיה לי שכר בדבריו :
ישור . וכאשר יצעד וילך אצל מרבית אנשים ויתוודה ברבים ויאמר הנה חטאתי ועויתי את דרך הישר ולא אחזתי דרך השוה והישר ובעבור זה באה עלי המכאוב ולא על חנם :
ישור . יצעד וילך כמו ואשרו בדרך בינה ( משלי ט ) : העויתי . העקמתי והוא מל' עון ועיות :
ישור . הוא מענין הבט' והשגחה :

{כח}
פָּדָ֣ה (נפשי) [נַ֭פְשׁוֹ] מֵעֲבֹ֣ר בַּשָּׁ֑חַת (וחיתי) [וְ֝חַיָּתוֹ] בָּא֥וֹר תִּרְאֶֽה׃
פדה נפשו . בהוידוי הזה פדה נפשו מעביר בשחת הקבר ונפשו החיוני תראה באור החיים ר''ל הצלת המות יחשב על מעשה הוידוי אבל לא ינוכה מה מצדקתו :

{כט}
הֶן־כָּל־אֵ֭לֶּה יִפְעַל־אֵ֑ל פַּעֲמַ֖יִם שָׁל֣וֹשׁ עִם־גָּֽבֶר׃
פעמים שלש . מייסרו על עונותיו בחליו שלא להשחיתו ואם יותר יכעיס לפניו ידאג מן גיהנם ומן המיתה שנאמר ועל ארבעה לא אשיבנו ( עמוס א ) :
הן כל אלה . כדברים האלה יפעל האל פעמים שלש עם האדם ר''ל כאשר ישוב ויחטא עד שלש פעמים יעורר לבו לתשובה בחלום ואם לא ישכיל יוכח במכאוב :

{ל}
לְהָשִׁ֣יב נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי־שָׁ֑חַת לֵ֝א֗וֹר בְּא֣וֹר הַֽחַיִּים׃
להשיב . בכדי להשיב נפשו מן הקבר ולהיות עוד נפשו מאירה באור החיים הנצחיים בעוה''ב :

{לא}
הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וְאָנֹכִ֥י אֲדַבֵּֽר׃
הקשב איוב . כאומר הנה השבתי לך על מה שאמרת שלא יענה המקום לבני אדם כי לא כן הוא כי החלום והמכאוב הן הן אמריו והקשב עוד ושמע אלי ושתוק ואנכי אדבר להשיב על יתר דבריך :

{לב}
אִם־יֵשׁ־מִלִּ֥ין הֲשִׁיבֵ֑נִי דַּ֝בֵּ֗ר כִּֽי־חָפַ֥צְתִּי צַדְּקֶֽךָּ׃
אם יש מלין . אם יש מה עמך להשיב על הדברים שכבר אמרתי השב עליהם ודבר כל אשר בלבבך כי כל חפצי להצדיק אותך וטוב לך לדבר כל מה שבלבבך על כולם אשיב להיישירך בדרך האמת והצדק כ''א תחדל מלדבר ותשמור הדברים בבטנך תשאר א''כ בדעת כוזבת ולא תצדק עוד :

{לג}
אִם־אַ֭יִן אַתָּ֥ה שְֽׁמַֽע־לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וַאֲאַלֶּפְךָ֥ חָכְמָֽה׃
אם אין . אם אין בידך מה להשיב שמע אתה אלי והחרש ואלמדך חכמה ביתר הדברים ( העולה מהמענה ההיא אשר אמר לאיוב הנני איש כמוך כאשר שאלת ואני אשיב לך במקום האל ועל מה שהתלונן איוב לומר מדוע לא יענה המקום לגלות לאיש פשעו ישיב לאמר לא כן הוא כי בחלום ידבר בו ויוכיחו במכאוב וזו היא האמיר' לגבוה ויספר עוד חסדי המקו' ואף יבטיחו להשי' עוד על יתר דבריו ) :
ואאלפך . אלמדך כמו יאלף עונך פיך ( לעיל טו ) :
ואאלפך . ואלמדך : ביאור דברי המענה ענה אליהוא בן ברכאל הבוזי על קצת דברים זכר בזה המענה שאמרם איוב ואמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן יראתי מהגיד דעי לכם , כי אמרתי שארך הימים יתן דעה לאנשים לענות הראוי בדברי' ורוב שנים יודיעו חכמה , אכן לפי מה שאמצא מכם הוא מבואר שאין הענין מצד הישישות אכן רוח והבנה היא באנוש עד שיחכם איש מאיש לזאת הסבה והשפע הבא לאנשים מהש''י תבינם ותשימם חכמים לא אורך הימים והישישות , לא הנכבדים יחכמו ולא יבינו זקנים משפט ר''ל שאין סבת החכמה והבינה הישישות והכבוד , ובהיות הענין כן נשענתי להשיב על דבריך ואם אני צעיר לימים ואמרתי לך שמעה לי ואחוה דעי אף אני , הנה המתנתי לדבריכם אאזין ואשמע דבריכם מזולת שאענה עד שאשמע תבונותיכם ותחקרון מלים להשיב לאיוב , ועדיכם אתבונן לראות אם תענו אותו והנה אין מכם שיענה על דברי איוב , אולי תתנצלו ותאמרו מצאנו חכמה בשתיקתנו אל ידפנו לא איש ר''ל לא יצטרך לאדם שירדפנו ויהדפנו על חטאיו כי די במה שיהדפנו השם , הנה איוב לא ערך אלי מלים ובאמריכם במה שזכרתי והוא אמרכם אל יהדפנו לא איש ראוי לי שאשתוק ולא אשיבנו ולי התנצלות יותר מכם בשתקי כי לא ערך אלי מלים לדבר עמי ואפשר שיהיה הרצון באמרו ובאמריכם לא אשיבנו שאני אשיבנו במאמרים אינם כמאמריכם כי לא אבא אליו בטענות כוזבות כמו שעשיתם והיה זה סיבה שלא מצאתם מענה , יראו רעי איוב מהשיב לו העתיקו והסירו מהם מלים , והוחלתי זמן מה אולי ידברו גם לא ידברו ושתקו ולא ענו מזמן ארוך התעוררתי לענו' חלקי כי מלאתי מלים וטענות להשיב אל איוב לרוב תאותי להשיב לו כאילו אני במצוק ובצער עד שאשיב , הנה בטני כאוב יין אשר לא נפתח עדיין שהוא מלא וכאובות חדשים שהם נבקעים בקלות כן יבקע נפשי בקלות להוציא הטענות והראיות אשר לבי מלא מהם ותאר זה הענין בבקיעה להראות שהוא כאילו יכריחהו הידוע אליו בזאת השאלה להשיב אל איוב כי טבע המושכלות כן הוא בטבע ר''ל שלא יובל להמנע המשיג להודיע מה שישיג לזולתו , לא אשא פני איש להחניף אותו ואל אדם לא אכנה ר''ל שלא אכנה שמו להחליפו שלא אומר בבירור דבר כנגדו כי לא הורגלתי בזאת התכונה הפחותה מיראתי שאם אתנהג בה ישרפני השם ויכלני , והנה אמר זה כנגד רעי איוב שלא רצו לומר בבירור מה שאמרו כנגד איוב אבל כינו והעלימו כמו שתמצא שאמר בלדד ברצותו לומר שלא השתדל איוב להשיג ולדעת השם כראוי אך אלה משכנות עול וזה מקום לא ידע אל , ואמר צופר ברצותו לומר שכבר חטא איוב כשהטיח דברים כנגד השם זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל ולא רצו לומר בביאור שאיוב חטא באלו הדברים , ואולם שמע נא איוב מלי הנה נא פתחתי פי לדבר אליך והיה מאמרי היושר המצוייר בלבי והדעת אשר יגידו שפתי יהיה ברור ונקי מן ההטעאה ר''ל שלא אבא אליך בטענות אשר תוכל לומר בהם שהם כוזבות כמו שהיו עושים רעיך ועל זה כעסת עליהם והראית שמאד יכבד עליך הויכוח עמהם מזה הצד והיית חושק שיהיה אפשר בשם ית' שיתווכח עמך כמו שיתווכח אדם עם רעהו ויסיר ממך כפו ואימתו אל תבעתך הנה הגעת אל מה שהיית חושק שאני אדם כמוך ורוח אל עשתני ונשמת שדי תחייני ולא אבא אליך כי אם בטענות צודקות , אם תוכל השיבני על דברי ערוך דברי ריבך והתיצב לפני , הנה אני כפיך לדבר בעבור אל ולהתווכח עמך ר''ל שאני אדם כמוך ונבראתי מחומ' כמוך ואין לך אימה ויראה ממני וכפי מכתי לא יכבד עליך כי לא אכה אותך , אך אמרת באזני שאתה זך ונקי בלי עון ובלי פשע , הנה הש''י ימנעני ויסירני מכל מה שאני חפץ להגיע אליו ר''ל שגדר דרכי ויחשבני לאויב לו למנוע ממני מבוקשי כמו שישתדל האדם למנוע מאויבו מבוקשו , ישם בסד רגלי וישמור כל אורחותי לבלתי אוכל להשיג אחד מהדברים אשר אשתוקק אליהם ועל זה נתרעמ' מהש''י בסדרו מציאות האדם בזה התואר שימצא בו בזה האופן מרוע הסידו' עד שאמרת שיותר טוב היה אחר שאי אפשר מזולת רעות מצד המערכ' שיסבב השם שימותו האנשים הקשי יום מרחם ויחסת זה לש''י לקיצור או לליאות , הן זאת הטענה לא צדקת בה לפי מה שאענה אותך כי הש''י נכבד מאד יותר מהאדם ולזה ראוי שנתבונן בזה ולא נשלח דברינו בתחלת המחשבה לגנותו על מה שסידר מזה כי בזה מהחכמה והשלימות מה שלא יעלם וזה כי למה שהיה האדם היותר שלם שבאלו הנמצאות יחויב שישגיח בו הטבע יותר ולזה נשתתפו כל הגרמים השמימיים בשמירתו ובסידור הנהגתו ואם כבר יקרה מזה רע מה במקרה וזה הרע ג''כ ישתדל השם להסרתו לפי היכולת ולזה ברא האדם בעלי שכל וזה כי השכל ימשול על זה הסידור המסודר מהמערכת וממנו תהיה הבחיר' אל הטוב כאשר היה שלם והנה הבחירה אשר תהיה ממנו תנצח הבחירה אשר תהיה מצד המערכת אם ירצה האדם להמשך אחר שכלו , ועוד כי מי שישלים השכל עד שיהיה לו דבקות מה עם השכל הפועל כבר ישגיח בשמירתו מאלו הרעו' השכל הפועל אם בשיודיעוהו אלו הרעו' טרם בואם כדי שישמר מהם אם בצד אחר כמו שיזכור אליהו אחר זה , מדוע אליו ריבו' האם מפני שלא הודיע אותך זה הרע כדי שתקח עצה להנצל ממנו אחר שאתה ישר לב הנה כל דבריו שיודיע לאדם הישר כדי שינצל מהרע הנכון לכוא עליו מצד המערכת לא ידבר בהם אך תהיה בזאת ההורעה מדרגות לפי התחלפות מדרגות המקבלים , כי בדרך אחת ידבר אל והוא שתגיע ההודע' בחלום לאשר יגיע מדרגת' מהתאחדו' בשכל הפועל אל שיוכל לקבל ההודעה בזה האופן ובדרך ידבר לאשר לא יראה דרך הראשונה מצר מיעוט התאחדותו בשכל הפועל והוא ביאר שני אלו הדרכים אחר זה , הנה בחלום ובחזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים בעת שישן על משכבו כי אז תנוח הנפש המרגשת מפעלותיה ויהיה אפשר מפני זה באיש השלם להתבודד שכלו מבין שאר כחות הנפש ויתאחד בשכל הפועל , אז יגלה הש''י אוזן אנשים ובמוסרם ויסוריהם אשר יחתום לפי המערכ' לבא עליהם כדי שינצלו מהם בלקחם עצה עליו כי הבחירה האנושית מושלת בזה הסידור כמו שקדם ויהיה ג''כ סבה שיראו מהש''י יותר וישובו אליו בכל עוז , ואמנם היה זה הגילוי בעת השינה להסיר אדם מעשה הנפש המרגשת אז ולהסיר פועל החומר אשר מגבר יכסה ויעלים שפע השכל הפועל ר''ל כי החומר לא יערבב השכל אז להיות הנפש בלתי טרודה בהשגות החושיות , ובזה האופן יחשוך הש''י נפש הישר מן שחת ויחשוך נפשו מעבור בחרב ואולם הדרך השני' הוא שמי שלא תגיע מדרגתו אל שיקבל שפע השכל בשיודיעוהו הרע הנכון לבוא עליו הנה השכל להתאחדותו בו התאחדות מה יצילהו מזה הרע באופן אחר רחוק מזה , והוא שיוכיחהו במכאובות לשמרו שלא ילך בדרך אשר היה נכון ללכת בה ולמות ועל זה הדרך אמר אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני וביארו ז''ל על צד המשל במי שרצונו ללכת במדבר או בים עם שיירה מה וגגף באבן רגליו ועודו בדרך ונשמר מההליכ' שם וזאת השייר' טבע' בים או אבדה באופן אחר הנה הוא מבואר שזה הרע בא אליו לטוב לו והנה כמו שהטבע שם כחות טבעיות בקצת בעלי חיים לשמרם ואם לא השיגו שהם נשמרים בזה כמו ששם כח בקצת בעלי חיים לברוח מהבעלי חיים המזיקים אותם בראותם אותם ואם לא יקדם להם ההרגש בשהם מזיקים אבל שם ריחם דרך משל מגונ' אצלם שינוסו מפני זה ויגע להם התועלת המכוון אשר לא נסו בעבורו והיא השמירה מהטרף כן האדם להיותו בתכלית השלימות ביחס אל שאר הבעלי חיים כאשר היה לו התאחדות מה בשכל הפועל מצד הטבע האישי ישגיח בו ויסבב סיבות להצילו מרעתו ואם לא ירגיש וישער שהם להצלתו ואפשד שיהיה ראש סיפורו הדרך השנית אמרו להסיר אדם מעשה ויהיה הביאור בעבור מה שיסיר האדם מעשה השכל הפועל להיות טרוד בעניינים הגופיים ובהשגות שאר כחות הנפש כמו החוש והמחשבה והדמיון והחומר יכסה ויעלים ממנו זה האופן מן ההגדה למיעוט התאחדותו בשכל הפועל הנה יחשוך אותו מן הרע הנפלא הנכון לבא עליו כשיוכיחוהו במכאוב על משכבו על ערש דוי כמו שקדם או אפשר שיהיה פירוש אמרו להסי' אדם מעשה כי זה ההודעה תהיה כדי שיסיר האדם המעשה הרע אשר היה מתנהג בו ויכסה ממנו גאותו ויסתירה ר''ל שיכנע לבבו בראותו הרע הנכון לבא עליו עד שלא יסתבך האיש הישר במעשים המגונים אשר החל להתנהג בהם ויסור ממנו שלימותו והביאורים הראשונים יותר נאותים ונכונים מצד הענין ואם זה נאות יותר לפי מה שיחשב מצד הלשון ויוכיחהו במכאוב על משכבו וברוב איבריו יהיה מכאוב חזק ותתעב נפשו הלחם בסבת החולי ונפשו תתעב מאכל נתאו לבריאים , יכלה בשרו מרואי ר''ל שלא יראה בו בשר מרוב הכחישות ויגבהו ויבלטו העצמות אשר לא היו נראים קודם החולי , הנה זאת ההודעה בזה האופן תהיה לאדם אם יגיעהו התאחדות מה בשכל הפועל בדרך שיהיה עליו מלאך מליץ הקטנה שבהלצות להגיד לאדם מה שיתיישר בו וישמר מן הרע ובזה האופן יחון אותו ויאמר להציל אותו ולפדותו מרדת שחת מצאתי כפר והוא הסרת זה המכאוב , והנה בסוף הענין יבריא וישוב רענן ורטוב יותר ממה שהיה בעת הנוער וישוב בכחו ובבריאותו שהיה בימי נעוריו , וימשך לזה מן התועלת ג''כ שבעת חליו יתן אל לבו להתפלל אל הש''י וירצה אותו ויראה הש''י פניו בזאת התפלה והצעקה מפני שהוא משתדל לדבק בשם ית' ולשוב אליו ובזה האופן ישיב הש''י לאדם צדקתו כי אע''פ שהרע נכון לבא לצדיק מצד המערכת אשר אי אפשר מזולתו והשם יתב' שם בו כלי אל שינצל מהרע ההוא וישיב לו צדקתו , ישגיח השם על האנשים ואשר יאמר חטאתי והעויתי הדרך הישר ולא שוה לי , ויישר דרכיו אל השם יתברך פדה נפשו ממות ותראה נפשו באור החיים , הנה כל אלו ההודעות יעשה הש''י שתי פעמים או שלש עם גבר להשיב נפשו ממות כדי שיאור באור החיים ר''ל להוכיחו כאשר יתחיל לדרוך בדרכים בלתי נאותים כי השכל הפועל כמו שישגיח על המתאחד עמו להצילו מהרעות הנכונות לבא עליו מצד המערכת כן ישגיח בו להצילו מהדרכים אשר ימנעוהו מהגעה אל השלמות והם פעולות הרשע שכל מי שיחזיק בהם ירחיקוהו מהשם ית' לפי שהם ג''כ מוגבלות מצד המערכת ולא ישגיח בו להביא עליו ייסורין לשמרו מפעולות הרשע יותר מג' פעמים כי אחר כן שבה לו זאת התכונה קנין חזק ולא יותר ממנה לעולם , הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר אם יש לך מלי' להשיב על דברי השיבני דבר כי אני חפץ שתצדק אם יהי האמת אתך , ואם אין לך טענות להשיב על דברי שמע לי החרש ואני אלמדך החכמה והידיעה האמיתית בזה הדרוש : והכלל העולה מהדברים שאליהו יראה שהטובות והרעות הם מוגבלות ומסודרות מצד המערכה ובזה יותר הספק בהצלחה הנמצאת לרשעים כי אין ראוי שנפלא אם יסבב הש''י מצד זה הטבע אשר שם בגרמים השמימיים שיגיעו טובות לאנשים היו רשעים או צדיקים כי אם היה אפשר שלא יגיע רע מהם לנמצאות השפלות לא היה מקצר הש''י מזה לפי שכוונתו הראשונה במה שהמציא היא הגעת הטוב כמו שלא יפלא איש על מה שישגיח הש''י בשמירת הבעלי חיים הפחותים והמציא להם המזון והכלים אשר בו ישיגוהו עם היותם טורפים ומשחיתים זולתם והיותם בלתי ראויי' להגיע טוב להם מפני צדקם לפי שהם בלתי מתוארים בצדק כן אין ראוי שיפלא אם יגיעו טובות מהש''י בזה האופן לאנשים היו צדיקים או רשעים כי הם יותר נכבדים משאר בעלי חיים אלא שהתיר זה הספ' בזה האופן מדברי אליהוא הוא בלתי מבואר כלל מדבריו כאילו לא השתדל להתיר הספק בו לחשבו שהענין מבואר בתחלת העיון שלא תהיה מזה הצד טענה על הש''י ולזה נשאר זה הספק לאיוב כמו שנבאר במה שאחר זה במה שדבר עם השם ית' והנה הרע לא יחוייב מפני זה שיבא לצדיקים כי הש''י שם בהם כלי ישמרו בו מאלו הרעות והוא השכל אם יתנהג בו לפי הראוי בררך שיתאחר אחרות מה בשכל הפועל בו כי כשהיה הענין כן תגיע הודעה לאדם בדרך שישמר מאלו הרעות בפנים שונים לפי מדרגתו בהתאחדות המדרגה היותר גבוהה היא שתגיע לו זאת ההודעה בחלום ובזה ג''כ מדרגות רבות לא זכרם והמדרגה היותר שפלה היא שלא יהיה בכח זה האדם שיגיע לו ממנו שום הודעה לרוב הקשר שכלו בכחות החמריות ולא יגיע לו ההתבודדות מבין שאר חלקי הנפש הראוי למי שאפשר בו זאת הידיעה כמו שנזכר בספר החוש והמוחש אבל תהיה תכלית ההודעה לו שיסבב השכל הפועל אם לשמרו מרע מוחש מסודר ומוגבל מצד המערכת אם לשמרו מרע נפשו שיבואו עליו מכאובים וחליים ישמרו מהנפילה ברע ההוא אם יהיה מוחש או יכנע בהם לבבו אם היה נפשי ואמר שזה אשר יהיה לשמיר' מרע נפשי לא יהיה מהש''י יותר משלשה פעמים והוא מבואר שכמו אלו האנשים יחשבו צדיקים אחר שהם בתחלת הדריכה אל הרשע ולא יאחזו דרכו עדיין ויקרו להם מהרעות על צד התוכח' שלא יקרה לרשעים ולזה יפול ספק ומבוכה בהמצא כמו אלה הרעות יותר לצדיקים ממה שתמצאנה לרשעים ובזה היתר אליהו הספק במה שספק איוב מהצלחת הרשעים ומעונש הטובים המוגבל להם לפי המערכת כי אין זה עול בחק הש''י אחר שהוא המציא להם כלי להנצל מזה הרע ואין ראוי ג''כ שימנע הש''י מבריאת האדם בזה התואר אשר היא נפלאה בשמירתו מפני רע מה יקרה ממנה עם שהוא הערים להמציא בנו כלי נוכל להנצל בו מהרע מצורף לזה שאליהוא יראה שבזה הרע ג''כ תועלת מה והוא תוכחת הרשעים וכלות' כמו שיתבאר וזה ג''כ נמצא במאמר השם לאיוב ובמאמר שלמה עליו השלום אמר כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה ואחשב שתהיה המדרגה האמצעית בין שתי אלה המדרגות שיקרה לאדם פחד על ענין מה היה ראוי לבא עליו רע מה ולא ישיג בו יותר מזה השיעור ומפני זה השיעור מההודעה יהיה נשמר מעשות הדבר ההוא וינצל מהרע אשר היה נכון לבא עליו וכמו זאת ההודעה מפורסמת מאד מן החוש ואמרו רבותינו ז''ל בסבתה אע''ג דאיהו לא חזי מזליה חזי וראוי שתדע אתה המעיין שבכמו זה האופן יותר הספק הזה במה שזכרה תורה בהגעת הרעות לנו בשלא נלך בדרכי השם ובהגעת הטובות בשנלך בהם כמו שזכר בברכות וקללות וזה שכלל האומה יהיה מושגח כשילך בדרכי הש''י וכאשר יחל לצאת מהדרך הטוב אז יהיה נכון לבא עליו רע מצד המערכת תגיע ההודעה לכללה ההוא באחד משני אלו הדרכים אשר זכר וזה שאם היה ביניהם נביא תגיע אליו ההודעה והוא יגיעה לכלל האומ' ואם לא הנה יביא על הכלל ההוא יסורין מה ומכאובות אם להצילם מהרע הגופיי הנכון לבא עליהם אם להצילם מן הפחיתות הנפשיי אשר החלו להסתבך בו ולזה ביארה התורה שכשיבאו על הכלל כמו אלו הרעות לא ייחסוה אל הקרי אבל יאמינו שהכל בא מהש''י להוכיחם ולהעתיקם מהרע אמר אם תלכו עמי קרי וגו' ובזה האופן התקיים בוא הטובות לנו כאשר נלך בדרכי הש''י ונדבק בו על דרך ההשגחה לא מצד מערכת לבד ובוא הרעות לנו כאשר נסור מהם וכבר ביארה התורה שבסוף הענין יהיה העונש בהסתר פנים ר''ל סור ההשגחה האלהית אבל לא יגיע אלינו רע אז אם לא הרע הנכון לבא מצד המערכת אמר והסתרתי פני מהם וזה שהגעת הרעות על דרך ההשגחה להוכיח האנשים לא יהיה תמיד כמו שזכר אליהוא בזה המענה :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור