איוב פרק-לב{א}
וַֽיִּשְׁבְּת֡וּ שְׁלֹ֤שֶׁת הָאֲנָשִׁ֣ים הָ֭אֵלֶּה מֵעֲנ֣וֹת אֶת־אִיּ֑וֹב כִּ֤י ה֖וּא צַדִּ֣יק בְּעֵינָֽיו׃
( מענה אליהוא ) :
וישבתו . שלשת הרעים הנזכרים פסקו מלהשיב לאיוב כי הוא החזיק את עצמו לצדיק ומעתה לא מצאו מענה בדבר היסורים אשר באו עליו :
וישבתו . נחו ופסקו כמו שבת נוגש ( שם יד ) :
וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו . ביאור דברי זאת הפרשה וינוחו שלשת רעי איוב מענותו לפי שהוא היה צדיק בעיניו ולא מצאו לו שום טענה יוכלו בה לקיים שכבר הוכח במשפט , ויחר אף אליהו בן ברכאל הבוזי שהיה מבני בוז בן אחי אברהם כאמרו הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך את עוץ בכורו ואת בוז אחיו והיה ממשפחת איש אחד מזרע בוז שהיה שמו רם , באיוב וברעיו חרה אפו באיוב על אשר הצדיק עצמו יותר מהש''י ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה לענות לאיוב על טענותיו והיה זה סבה שהרשיעו את איוב להטיח דברים כנגד השם או יהיה ביאור אמרו וירשיעו את איוב כי הוא כעס עליהם על אשר הרשיעו את איוב ויחסו אליו חטאים רבים עם דעתם בו שהוא היה צדיק וישר כי זאת הטענה היתה סיבה שלא מצאו מענה שטען איוב על עצמו שהוא היה צדיק , ואליהוא המתין את איוב בדברים ולא ענה תכף שמעו דבריו אבל המתין אם יענוהו חבריו בראותו כי אין עונה אליו ויחר אפו : ביאור מלות המענה , ויען אליהו בן ברכאל הבוזי ויאמר :
{ב}
וַיִּ֤חַר אַ֨ף ׀ אֱלִיה֣וּא בֶן־בַּרַכְאֵ֣ל הַבּוּזִי֮ מִמִּשְׁפַּ֪חַ֫ת רָ֥ם בְּ֭אִיּוֹב חָרָ֣ה אַפּ֑וֹ עַֽל־צַדְּק֥וֹ נַ֝פְשׁ֗וֹ מֵאֱלֹהִֽים׃
ממשפחת רם . אברהם שנאמר האדם הגדול בענקים ( יהושע יד ) זה אברהם : מאלהים . יותר מן המקום :
הבוזי . מבני נחור אחי אברהם כמ''ש את עוץ בכורו ואת בוז אחיו ( בראשית כב ) : ממשפחת רם . כי רם היה מזרע בוז : באיוב . על איוב חרה על שהצדיק את עצמו יותר מן האל כי אמר שהוא עשה משפט וצדקה וראוי הוא לגמול טוב והמקום מסר הכל ביד המערכה ונעשק ממנו גמול צדקו :
{ג}
וּבִשְׁלֹ֣שֶׁת רֵעָיו֮ חָרָ֪ה אַ֫פּ֥וֹ עַ֤ל אֲשֶׁ֣ר לֹא־מָצְא֣וּ מַעֲנֶ֑ה וַ֝יַּרְשִׁ֗יעוּ אֶת־אִיּֽוֹב׃
וירשיעו את איוב . זה אחד מן המקראות שתקנו סופרים את לשון הכתוב וירשיעו כלפי המקום בשתיקותם היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב וכן וימירו את כבודם בתבנית שור כבודי היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב וכן ואל אראה ברעתי ( במדבר יא ) ברעת' היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב וכן הרבה מקומות בספרי ובמסורת הגדולה :
רעיו . של איוב : לא מצאו . לא השכילו למצוא מענה על דברי איוב : וירשיעו את איוב . הוא תיקון סופרים והוא כנוי אל המקום ור''ל במה שלא מצאו מענה הרשיעו דין שמים , ובלא תקון יאמר שבמה שלא השיבו גרמו לאיוב שירשע עוד יותר להרבות בתלונה כי יחשוב שרעיו הודו לו :
{ד}
וֶֽאֱלִיה֗וּ חִכָּ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב בִּדְבָרִ֑ים כִּ֤י זְֽקֵנִים־הֵ֖מָּה מִמֶּ֣נּוּ לְיָמִֽים׃
חכה . המתין : כי זקנים המה ממנו לימים . האחרים לכן חדל לו עד ששתקו הם , ( מענה אליהו ) :
ואליהו חכה . עד כה המתין מלהשיב את איוב בדברים השמורים בלבו מאז החל להתלונן וזהו לפי ששלשת הרעי' ההם היו זקני' ממנו למספר ימים ולא רצה להשיב אמרי' לפניהם וכאשר יאמר למטה :
חכה . המתין כמו לכן חכו לי ( צפניה ג ) :
{ה}
וַיַּ֤רְא אֱלִיה֗וּא כִּ֘י אֵ֤ין מַעֲנֶ֗ה בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים וַיִּ֥חַר אַפּֽוֹ׃
וירא . כאשר ראה אשר אין מענה בפיהם אז חרה אפו גם עליהם ולא המתין עוד :
{ו}
וַיַּ֤עַן ׀ אֱלִיה֖וּא בֶן־בַּֽרַכְאֵ֥ל הַבּוּזִ֗י וַיֹּ֫אמַ֥ר צָ֘עִ֤יר אֲנִ֣י לְ֭יָמִים וְאַתֶּ֣ם יְשִׁישִׁ֑ים עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א ׀ מֵחַוֹּ֖ת דֵּעִ֣י אֶתְכֶֽם׃
זחלתי . יראתי :
צעיר אני . כאומר דעו מה ששתקתי עד הנה לא הי' בעבור כי לא ידעתי מה להשיב ועתה למדתי מה מדבריכם לא כן הוא כי התשובה נכונה בפי מאז אבל על כי אני צעיר לימים ואתם זקנים על כן יראתי מלהגיד דעתי לכם :
זחלתי . ענין אימה ופחד והוא מל' דחלתי בחלוף הזי''ן בדל''ת וכן ימי נזעכו ( לעיל יז ) שהוא מלשון נדעכו בדלי''ת : מחות . מלהגיד כמו ואחותי באזניכם ( לעיל יב ) :
מחוות דעי . מהגיד דעתי :
{ז}
אָ֭מַרְתִּי יָמִ֣ים יְדַבֵּ֑רוּ וְרֹ֥ב שָׁ֝נִ֗ים יֹדִ֥יעוּ חָכְמָֽה׃
אמרתי . כי אמרתי כמו שמרבית הימים ילמדו הדבור להילד היולד כן רוב השנים יודיעו חכמה לבעליהן כי לפי רוב השנים ירבו בחקירה והשתדלות העיון ולזה אמרתי מה ידעתי אשר לא ידעו המה ובעבור זה חדלתי אמרי כי יראתי פן אהיה לבוז :
{ח}
אָ֭כֵן רֽוּחַ־הִ֣יא בֶאֱנ֑וֹשׁ וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּבִינֵֽם׃
אכן רוח היא באנוש . החכמה ולא ע''י ימים וזקנה אלא רוח המקום הוא :
אכן . באמת רואה אני עתה כי רוח השכלי אשר היא באנוש היא המלמדת חכמה הנער יהיה או זקן : ונשמת . הנשמה הבאה משדי היא המבינה את כולם כנער כזקן והוא כפל ענין במ''ש :
{ט}
לֹֽא־רַבִּ֥ים יֶחְכָּ֑מוּ וּ֝זְקֵנִ֗ים יָבִ֥ינוּ מִשְׁפָּֽט׃
לא רבים . ולכן לא ימצאו בעולם חכמים רבים אף כי רבים המה אשר שוקדים בעיון החכמה והשתדלות החקירה כי אין הדבר תלוי כ''א ברוח השכלי ומעט המה אשר קנו אותה : וזקנים . מלת לא משמשת בשנים לומר לא זקנים יבינו משפט החכמה עם כי יאריכו ימי השתדלותם והשקדת חקירותם :
{י}
לָכֵ֣ן אָ֭מַרְתִּי שִׁמְעָה־לִּ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵּעִ֣י אַף־אָֽנִי׃
לכן . הואיל והחכמה תלויה ברוח האדם לכן אמרתי לאיוב שמעה לי אגיד דעתי אף אני עם כי אני צעיר לימים כי אולי הוכנה רוחי ביותר :
{יא}
הֵ֤ן הוֹחַ֨לְתִּי לְֽדִבְרֵיכֶ֗ם אָ֭זִין עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם עַֽד־תַּחְקְר֥וּן מִלִּֽין׃
הן הוחלתי . הנה כבר שמרתי דרכי המוסר כי הוחלתי עד אשמע דבריכם והייתי מאזין אמרים עד התמו דברי תבונותיכם עד תשלימו לחקור אמרים והוא כפל ענין במ''ש :
הוחלתי . ענין המתנה כמו ויחל עוד ( בראשית ח ) : אזין . אקשיב באזני :
הוחלתי . המתנתי : אזין . כמו אאזין :
{יב}
וְעָֽדֵיכֶ֗ם אֶתְבּ֫וֹנָ֥ן וְהִנֵּ֤ה אֵ֣ין לְאִיּ֣וֹב מוֹכִ֑יחַ עוֹנֶ֖ה אֲמָרָ֣יו מִכֶּֽם׃
ועדיכם אתבונן . התבוננתי בכם וראיתי כי אין מוכיח לאיוב :
ועדיכם . ואל דבריכם הייתי מתבונן והנה אין מי בכם מברר אמרים לאיוב אין אחד מכם עונה אמרים ראוים לו כאומר הנה לא שמעתי זולתי קול אמרים אבל אין בהם ממש :
ועדיכם . ואליכם כמו תגע עדיך ( לעיל ד ) :
{יג}
פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ מָצָ֣אנוּ חָכְמָ֑ה אֵ֖ל יִדְּפֶ֣נּוּ לֹא־אִֽישׁ׃
פן תאמרו מצאנו חכמה . בשתיקותינו שלא להקניטו עוד . כי אל ידפנו ולא איש . לא היה לכם למעט כבוד המקום בכך :
פן תאמרו . פן תחשבו לומר הנה מצאנו תשובה מושכלת ומוחכמת לומר לו שיש בידו עון רב אחר שהאל היה בעוכריו והוא ידפנו ולא איש כמוני ולא חשיד קב''ה דעביד דינא בלא דינא כאומר הנה באמת לא בחכמה דברתם כי אין זה תשובה הראויה לו להשתיק המיית לבבו הואיל והוא יודע בעצמו שאין בידו עון רב והנה קצר בדבר המובן מאליו :
ידפנו . ענין כתישה ודחיה כמו עלה נדף ( ויקרא כו ) :
{יד}
וְלֹא־עָרַ֣ךְ אֵלַ֣י מִלִּ֑ין וּ֝בְאִמְרֵיכֶ֗ם לֹ֣א אֲשִׁיבֶֽנּוּ׃
ולא ערך אלי מלין . קבלה היא או שלא ערך אלי מלין : ובאמריכם לא אשיבנו . לא באותן אמרים שהשיבותם לו הייתי משיבו :
ולא ערך אלי מלין . כאומר עכ''ז לא יחשוב איוב שהדין עמדו כי כל הטענות אשר ערך למול דבריכם מסיפור יושר דרכו וכשרון הנהגתו הנה כל אלה לא ערך אלי ר''ל אין מה בהם לדחות אמרי כי לא אשיב לו כאמריכם לומר שבא לו בעבור מרבית פשעו לשיוכל לדחותם בסיפור יושר דרכו :
ערך . סדר :
{טו}
חַ֭תּוּ לֹא־עָ֣נוּ ע֑וֹד הֶעְתִּ֖יקוּ מֵהֶ֣ם מִלִּֽים׃
העתיקו . סרו מהן מלין :
חתו . בעבור סכלות התשובה נשברו כי איוב סתר דבריהם ולא מצאו עוד מענה וסרו הדברים מפיהם ולא ידברו עוד :
העתיקו מהם מילים . הסירו מהם הדבור ונשארו כמו אלמים :
{טז}
וְ֭הוֹחַלְתִּי כִּי־לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ כִּ֥י עָ֝מְד֗וּ לֹא־עָ֥נוּ עֽוֹד׃
והוחלתי . כאומר הנה מתחלה הוחלתי כי חשבתי שהמה ישיבו בהשכל ואף בראותי כי לא מצאו חכמה הוחלתי עוד עד כי לא ידברו כלל עד כי שתקו ולא ענו כלל ותמו דבריהם מכל וכל :
עמדו . שתקו וכן עמדתי ותתבונן בי ( לעיל ל ) :
עמדו . שתקו :
{יז}
אַעֲנֶ֣ה אַף־אֲנִ֣י חֶלְקִ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵעִ֣י אַף־אָֽנִי׃
אענה . עתה אענה אף אני חלקי כפי החלק שענו הם ואף אני אגיד דעתי :
{יח}
כִּ֭י מָלֵ֣תִי מִלִּ֑ים הֱ֝צִיקַ֗תְנִי ר֣וּחַ בִּטְנִֽי׃
כי מלתי מלים . ר''ל א''א לי להתאפק כי אני מלא מן אמרים ואויר חלל בטני דחוקה וצרה לי בעבור מרבית האמרים אשר בה והוא מלשון מליצה והפלגה :
מלתי . כמו מלאתי באל''ף : הציקתני . ענין צר ודחוק כמו לא מוצק תחתיה ( לקמן לו ) : רוח בטני . חלל בטני ואוירו :
הציקתני . מגזר' מצוק ר''ל שהיה צר רוחי בקרבי לרוב תאותי להשיב על דבריו :
{יט}
הִנֵּֽה־בִטְנִ֗י כְּיַ֥יִן לֹא־יִפָּתֵ֑חַ כְּאֹב֥וֹת חֲ֝דָשִׁ֗ים יִבָּקֵֽעַ׃
הנה בטני . מלא רוח , דברים להשיב בתאוה : כיין לא יפתח . כיין חדש שאינו נפתח והוא נופח ואף בתוך אובות חדשים ומבקעם : אובות . נודות עשויין כקומת אדם גבוהים :
כיין . כנאד יין אשר לא נפתח ולא פג טעמו ולזה הוא חזק ביותר עד אשר יבקע את הנאד ויוצא וכמו נאדות חדשים אשר יתבקע מהר מחוזק היין אשר בהם ויוצא א''כ היין מאליו כן הדברים השמורים בבטני כאלו יבקעו הבטן ויצאו מאליהם :
כאובות . כנאדות ואין לו דומה במקרא :
כיין . כאוב יין : כאובות חדשים יבקע . ויבקע בקלות כמו הנודות החדשים שיבקעו בקלות כשישימו בהם היין :
{כ}
אֲדַבְּרָ֥ה וְיִֽרְוַֽח־לִ֑י אֶפְתַּ֖ח שְׂפָתַ֣י וְאֶֽעֱנֶֽה׃
אדברה . לזאת אדבר דברי ואוציא מלין ויהיה לי בבטני הרווחה מן המלוי : אפתח . רק אפתח שפתי ובזה אענה כי הדברים יצאו מעצמם לגודל הרבוי וגם זה ענין מליצה :
וירוח . מל' הרווחה והוא הפוך הדחק :
וירוח לי . כמו ורוח לשאול :
{כא}
אַל־נָ֭א אֶשָּׂ֣א פְנֵי־אִ֑ישׁ וְאֶל־אָ֝דָ֗ם לֹ֣א אֲכַנֶּֽה׃
לא אכנה . לא אשנה דברי להחליפו לכבודו כמו שאמרתי למעלה וירשיעו את איוב זהו כינוי שמשנה את הדיבור בשביל כבודו ואף זאת לא אעשה כי בפה מלא אוכיחנו :
אל נא אשא . הנה עתה לא אשא פני איש להחניף למי לכסות על קלונו אף לא אדבר אל אדם בכנויים כאלו אין דברי עליו אלא בפה מלא אייחד עליו הדבור ולא ברמז :
אכנה . מל' כנוי שאינו שם העצמי וכן ובשם ישדאל יכנה ( ישעי' מד ) והדרך הוא שהרוצה להעלים שם מי מפני הכבוד וכדומה אז מזכירו בכנוי כאלו הכוונה על אחר :
לא אכנה . לא אעלים שמו לכנותו בכינוי אחר כדי שלא אומר בביאור דבר כנגדו אבל אקראהו בשמו ואומר עליו בביאור מה שיתבאר לי מהמום בדעותיו ובדבריו :
{כב}
כִּ֤י לֹ֣א יָדַ֣עְתִּי אֲכַנֶּ֑ה כִּ֝מְעַ֗ט יִשָּׂאֵ֥נִי עֹשֵֽׂנִי׃
כמעט ישאני . יסלקני מן העולם ויש פותרים ישאני כמו ותשא הארץ מפניו ( נחום א ) :
כי לא ידעתי . כאומר אף אם ארצה לכנות לא אוכל כי כ''כ הדבר זר אצלי כאלו לא ידעתי לעשותו : כמעט . כי בעיני קרוב הדבר אשר ישרפני ה' אשר עשני בעבור עון חנופת הכינוי ( העולה מהמענה ההיא אשר אליהוא יתן טעם אשר שתק עד הנה כי בעבור אשר ריעי איוב היו זקנים ממנו לימים לא ערב לבו לגשת לדבר אמריו כי חשב אשר ברוב השתדלות יושג החכמה והמה השתדלו בה הרבה מן הימים אבל אחר שראה שלא השכילו במענה ובסוף עמדו ולא ענו עוד ע''כ לא היה לו עוד מהאפשר להתאפק לחשוך אמריו ואמר אשר מעתה ישיב אמרים בפה מלא ולא יחניף אף לא יכנה ) :
כמעט . ר''ל קרוב הדבר ומעט המרחק והכ''ף בא לאמתת הדבר : ישאני . ענין הבערה ושריפה כמו ותשא הארץ מפניו ( נחום א ) :
ישאני . ישרפני כמו וישאם דוד ואנשיו :