ברית כרתי לעיני . שלא להסתכל באשת איש : ומה אתבונן על בתולה . מה לי להתבונן בה כך היתה חסידותי שלא לתת עין אפילו בפנויה שמא לאחר ימים תנשא ונמצאתי כרוך אחריה כך מפורש באבות דרבי נתן :

ברית כרתי וגו' . כאומר מדוע קראני כל אלה הלא כרתי ברית לעיני לבל יסתכלו בדבר האסור ומה היא הזמן אשר אתבונן על בתולה הלא לא הסתכלתי בה כ''א זמן מיעוט בעת אחשב אולי אשאנה אני או בני אבל לא הרבתי להתבונן בה יותר משעור הכרה :

אתבונן . ענין הסתכלות יתירה וכן ואתבונן אליו בבקר ( מ''א ג ) :

ומה חלק וגו' . שגמלני כך :

ומה חלק . קובל ומתרעם לומר ראו נא מהו החלק הניתן לי מן אלוה ממעל לתשלום גמול מעשי : ונחלת וגו' . כפל הדבר במ''ש :

הלא איד לעול . לו ראוי ולא לי : ונכר . דוגמת ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ( עובדיה א ) :

הלא איד לעול . הלא לאיש עול ראוי איד : ונכר . ר''ל איד זר ונכרי אשר לא נהייתה מעולם ראוי הוא לפועלי און ולא על איש כמוני :

ונכר . איד זר ונכרי :

וכל צעדי יספור . ורואה אם הלכתי עם שוא :

הלא הוא . אמר כן לדעת רעיו לומר אם משגיח הוא כדבריכם הלא רואה הוא דרכי וגו' :

צעדי . פסיעותי :

ותחש . ותמהר כמו אחישנה ( ישעיה ס ) כי גז חיש ( תלים צ ) :

אם הלכתי . מוסב למקרא שלפניו לומר הלא יראה אם הלכתי עם אנשי שוא להדמות להם ואם רגלי מהרו ללכת על דרך מרמה :

ותהש . ותמהר כמו חשתי ולא התמהמהתי ( תהלי' קיט ) :

ותחש . ותמהר :

ישקלני . מי יתן אשר ישקלני במאזני צדק לשום זכיותי לעומת עונותי אז ידע אלוה תומתי כי הזכיות יכריעו :

ישקלני . מל' משקל : במאזני . בכף המאזנים :

מאום . הוא מום דבר שמץ ואל''ף זו כתובה ולא קריא במסורת הגדולה והוא מגזירת לא תאסיפון אם זו עשיתי הייתי ראוי לבא עלי קלל' זו :

אם תטה . אם נטתה רגלי מן הדרך הראוי והנכון ואם לבי הלך אחר מראית עיני ואם בכפי נדבק מום ממומי העבירה :

אשורי . רגלי שאני פוסע בם כמו תמוך אשורי ( שם יז ) : מאום . כמו מום או הוא מל' מאומה ור''ל דבר מה מעון :

מאום . כמו מום בלא אלף או יהיה כמו מאומה והרצון בזה אם דבק בכפי דבר מגזל וחמס :

אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישורשו . יעקרו השרשין :

אזרעה . אזי יהיה הגמול אשר אזרע אני את שדי ואחר יאכל תבואתי : וצאצאי . או הצמחים היוצאים יעקרו עם השורש :

ישורשו . יעקרו השרשים , וכן מסעף פארה ( ישעיה י ) ומשפטו יסיר הסעיפים :

וצאצאי ישורשו . והצמחים אשר לי בקרקעות יעקרו משורש או ירצה בזה והבנים אשר אני עתיד להוליד ימותו ויעקרו מן העולם והביאור הראשון יותר נכון :

ועל פתח רעי ארבתי . לאשתו ישיב לי גמולי :

אם נפתה . אם היה לבי נפתה מן היצה''ר על אהבת אשה ואם ארבתי על פתח רעי לחזור אחר אהבת אשתו לזנות עמה :

תטחן לאחר אשתי . רבותינו פירשוהו לשון תשמיש כמו ויהי טוחן בבית האסורין ( שופטים ז ) :

תטחן . יהי הגמול שבעבור גודל העוני תטחן אשתי תבואה ברחיים של יד לצורך אחר להחיות נפשה ויהיה זה סבה אשר יכרעון עליה אחרים זולתי כי בהיותה רדופה אחר פרנסתה ימצאו לה מאנסים ומפתים לזנות :

יכרעון . מל' כריעה וענינו השכיבה לזנות : אחרין . כמו אחרים במ''ם :

תטחן לאחר אשתי . הוא מענין טחינה ברחים :

כי היא . זימה . וירא הייתי אם עשיתי שהוא עון פלילי , עון שמשפט יסורין ראויין לבא על ידו :

כי היא . זמה . כי מחשבת הזנות היא מחשבה רעה והוא עון הראוי להשפט עליו :

זמה . מחשבה רעה כמו זמה היא ( ויקרא יח ) : פלילים . ענין משפט כמו אשר פללת לאחותך ( יחזקאל יז ) :

זמה . דבר כיעור : פלילי . נשפט בעצמו לחוזק העון :

ובכל תבואתי תשרש . האש הזאת לכן נמנעתי מעשות כשהוא מדבר בל' עיקור אומר תשרש ובל' שרש אומר תשרש וכן ישורשו ל' עיקור ישרשו ל' שרש :

כי אש היא . מחשבת הזנות דומה היא לאש ההולכת ושורפת עד אשר תאבד הכל כן מחשבת הזנות תבער כאש ולא תשקוט עד יבצע מעשהו וכ''כ ראוי להיות הגמול שהעון עצמו תאבד הכל ולא תשקוט עד תשרש בכל תבואתי לעקור הכל עם השורש :

תשרש . תעקר : ויכוננו ברחם אחד . ר''ל שפועל אחד כונן אותנו ברחם אשר נוצרנו בו :

אם אמאס . האם מאסתי משפט עבדי ואמתי בעת היה להם ריב ודין עמדי וכי לא קרבתי עמהם למשפט אף כי ידי משלה עליהם :

ומה אעשה וגו' . זאת נתתי אל לבי וכי יפקוד את דרכי מה אשיבנו :

ומה אעשה . כי אמרתי אם אין בהם הכח לעמוד נגדי אבל מה אעשה כאשר יקום האל לנגדי וכאשר יפקיד עלי העון הזה מה אשיב לו :

יפקד . ענין זכרון והשגחה :

ויכוננו ברחם . אני בבטן אמי והוא בבטן אמו הכיננו יוצר א' :

הלא בבטן . וכי הוא נופל וגרוע ממני הלא מי שעשה אותי בבטן אמי הוא עשה אותו בבטן אמו ואת כלנו הכין ברחם אחד הוא רחם חוה אשר היתה אם כל חי וא''כ אנשים אחים אנחנו :

אכלה . שלא מלאתי תאותה שהוא כליון עינים המתאוה ואינו מגיע קרוי כליון עינים :

אם אמנע . האם מנעתי מלתת חפץ הדלים האם כליתי עיני אלמנה מבלי למלאות שאלתה :

אכלה . המתאוה לדבר ואינו משיגה קרוי כליון עינים :

ועיני אלמנה אכלה . שאמנע ממנה משאלות לכה :

ואוכל . וכי אכלתי פתי לבדי וגו' :

כי מנעורי גדלני . הכשרון הזה כאב המגדלני והמלמדני כן למדנו יושר לבי מנעורי : ומבטן אמי אנחנה . למדה זו :

כי מנעורי . כמו האב המגדל בנו מעת נעוריו כן מדת הצדקה גדל אותי מנעורי ולא זזה ממני ומעת צאתי מבטן אמי אנהג עוד המדה ההיא ולא זזתי ממנה ואמר דרך הפלגה ור''ל מאוד דבקתי בה כאלו היא אחזה אותי ואני אותה :

אנחנה . נהגתי אותה כמו ולא נחם ( שמות יג ) :

גדלני . גדל עמי :

אם אראה . אם ראיתי איש אובד וכלה מבלי לבוש או אם ראיתי שאין כסות לאביון :

אם לא . האם לא ברך אותי חלצי האיש ההוא כי הלא הלבשתיו ובאמת ברך אותי חלציו בעבור זה והוא ענין מליצה : ומגז . האם לא יתחמם בשרו מגיזת כבשי הלא באמת עשיתי לו מלבוש מן הגזה :

חלציו . מתניו :

אם הניפותי . אם על היתום הנפתי יד להכותו בבטחון כי אראה לי עזרה בשער המשפט ועזרת היתום חלפה :

הניפותי . הרימותי כמו לא תניף עליהם ברזל ( דברים כז ) :

משכמה . הוא רחב הכתף : מקנה . הוא עצם העליון העגול כקנה ועל שהוא עגול כקנה קורא אותו כן :

כתפי . גמול ענשי יהיה אשר כתפי הוא גובה היד תפול משכמה הוא רוחב הכתף או זרועי תשבר מן העצם העליון העגול כקנה :

ואזרועי . האל''ף נוספת :

כי פחד אלי וגו' . פחד היה בעיני אידו שהוא מביא על הרשעים לכן חדלתי מעשות : ומשאתו . ומכובדו :

כי פחד אלי . נמנעתי להניף יד כי היה אלי פחד מאוד אל הבא לשלם גמול אף לא אוכל לעשות כזאת מרוממות האל ר''ל מלבד יראת העונש שהיה לי מאז היה בי עוד יראת הרוממות :

ומשאתו . ומרוממותו :

כסלי . כמו אשר יקוט כסלו ( לעיל ח ) תקותי ומחשבתי וע''י שכליות על הכסלי' הם והכליות יועצות נקראת המחשבה כסל : ולכתם . קבוצות זהב ואוצרות : אמרתי מבטחי . להתחזק בהם על העניים :

אם שמתי . האם שמתי בטחוני בזהב האם אמרתי על הכתם שהוא מבטחי וחדלתי מלבטוח בה' :

כסלי . ענין בטחון כמו הלא יראתך כסלתך ( לעיל ד ) : ולכתם . הוא הזהב הטוב :

כסלי . מבטחי : ולכתם . ולזהב :

אם אשמח כי רב חילי . לא הייתי נוהג שמחה בפני העניים בעשרי שלא להקניאם בי :

אם אשמח . האם שמחתי אשר היה רב עשרי ואשר מצאה ידי מרבית הון וכאומר הלא קנייני עוה''ז לא היו נחשבים בעיני למאומה לשמוח בהם :

כביר . הרבה כמו מזער לא כביר ( ישעיה טז ) :

אם אראה אור כי יהל . חמה בתקופת גבורתה והילה : וירח יקר הולך . מגיה והולך כמו אור יקרות ( זכריה יד ) כיקר כרים ( תלים לז ) :

אם אראה . האם כאשר ראיתי אור השמש אשר יזהיר ביותר והירח המאיר והולך ומוסיף אורה :

יהל . יאיר ויזרח כמו בהלו נרו ( לעיל כט ) : יקר . ענין הארה ובהירות וכן אור יקרות ( זכריה יד ) :

אור כי יהל . שמש כי יאור וכמוהו צר ואור חשך בעריפיה :

ויפת בסתר לבי . לשמש ולירח לאמר אלוהות הם כקצת עובדי כוכבים הנדחים ( ועובדים ) לכל צבא השמים :

ויפת . וכי בעבור אורם הרב היה נפתה לבי בסתר המחשבה לומר שיש בהם אלהות ואך שמתי את ידי לפי לסותמה לבלי הוציא את הדבר הרע הזה מן השפה ולחוץ ור''ל וכי כן היה בתמיה הלא כמו שלא דברתי בפי מאומה רע כן לא היה לבי נפתה במחשבה :

ותשק . ענין חבור ודבוק והוא מושאל מל' נשיקה שהוא דבוק השפתים :

ויפת . מענין פיתוי והסתה :

גם הוא עון פלילי . כי אמרתי גם המחשבה לבדה הוא עון הראוי להשפט עליו כי בזה הייתי מכחיש בהאל היושב ממעל לתלות האלהות במעשה ידיו :

לאל . באל ובאה הלמ''ד במקום הבי''ת וכן בוחר אתה לבן ישי ( ש''א ב ) ומשפטו בבן ישי :

אם אשמח . האם שמחתי בעבור פיד שונאי וכי התעוררתי לקום עליו לשלם לו גמול כאשר מצאו רע בחושבי כאשר החל לנפול לא יוסיף לקום :

בפיד . ענינו כמו איד וכן אם בפידו להן שוע ( לעיל ל ) וענינו שבר ומקרה רעה : והתעוררתי . מל' ההערה והתגברות :

בפיד . באיד : והתעוררתי . ושמחתי והרצון האם נתעוררתי להתנועע תנועת הגיל והשמחה :

ולא נתתי לחטוא חכי . להקניט שונאי ולתובעו ממון שאין לי עליו כדי להשביעו ולשאול באלה נפשו של שונאי :

ולא נתתי . ר''ל לא סוף הדבר שלא שלמתי לו אז גמול אלא אפילו אם היה לי עליו מה מתביעת ממון לא עזבתי אז את חכי לחטוא בו לשאול נפשו בשבועת האלה למען ישבע לשקר ויחטיא נפשו :

ולא נתתי . לא עזבתי כמו ולא נתן סיחון ( במדבר כא ) :

באלה . בקללה :

לא נשבע . מתוך שנאה שהיו שונאים אותי על שהייתי מטריחם בהכנסת אורחים :

אם לא . האם לא אמרו עלי אנשי אהלי ונערי מי יתן לנו לאכול מבשרו ונאכל ולא נשבע כי כ''כ נאכל לתאוה עד כי נחשוק לאכול עוד כי לאויבים היו לי :

מתי אהלי . אנשי אהלי :

לארח . לא היה דלתות ביתי פנימיים ומוקפין בית שער מבחוץ או מוסבין בקרני זוית להשבית את האורחים מלבא אלא פתוחין לאם דרך לבוא כל הבא :

בחוץ . והסבה היה כי במקומי לא לן מעולם בחוץ הגר הבא מארץ נכריה ובעצמי פתחתי דלתי ביתי להאורח הבא כי לא האמנתי למתי אהלי שהם יכניסו לבית את כל הבא , או ר''ל פתחתי הדלתות אל מול הדרך להעיר לב אנשים לבוא אל ביתי ובעבור זה רבו כמו רבו אנשים הולכי אורח והיה להם לטורח להתעסק ולזה היו לי לאויבים :

לאורח . הוא שם משותף להאיש הבא מהדרך ולהדרך עצמו :

לארח . לדרך כדי שאראה האורחים בבואם ואספם הביתה :

בחוכי . בנחבואי :

אם כסיתי . האם כסיתי פשעי כדרך שאר בני אדם אשר יכסו פשעם ויכחשו בהם כי הלא אם קרה לי מה מדבר פשע לא כחשתי בה : לטמון . מוסב על אם לומר האם היה דרכי לטמון עוני במחבואי לבל יוודע למי והוא כפל ענין במ''ש :

בחבי . כמו בחבאי באל''ף והוא מל' מחבואה :

בחבי . בסתרי :

כי אערוץ . מתחילה הייתי מכניע המון רבה של רשעים ועתה אף בין כשדיים זה העם לא היה ( ישעיה כג ) : יחיתני . מיראני :

כי אערוץ . ר''ל וכי עשיתי כזאת עד שיבוא עלי הדבר הזה אשר מאז היה הכח בידי לערוץ ולשבר המון רב מן האנשים ועתה הבזוי מן המשפחות משבר ומפחד אותי ובע''כ אשתוק ואסבול ולא אצא מפתח ביתי ליראתי ממנו :

אערוץ . אשבור כמו בערוץ נחלים ( לעיל ל ) : המון . עם רב ולתוספת ביאור אמר רבה : יחתני . מל' חתת ושבר : ואדום . ואשתוק כמו וידום אהרן ( ויקרא י ) :

אערוץ המון רבה . הייתי יכול לשמור המון רבה מהאנשים : ובוז משפחות יחיתני . האיש הנבזה שבמשפחות יכניעני ויבזני או ירצה בזה האיש שהוא מהמשפחות היותר נבזות :

הן תוי שדי יענני . ולואי שיעיד עלי המקום בדין כמ''ש עלי כי אין כמוהו בארץ תם וישר וירא אלהים ( לעיל א ) גם משה שכתב ספרו וספרי יעיד עלי , ( ד''א ) כן היה איוב אומר תנה לתוות אותי ואת כושרי : שדי יענני . לבקשה זאת : וספר כתב איש ריבי . יכתוב גם הוא ספרו להתווכח עמי :

מי יתן וגו' . מי יתן לי איש אשר ישמע אלי למלאות תשוקתי כי הן תאותי אשר שדי יענה לי לומר מה פשעי וכמ''ש למעלה אדבר והשיבני כמה לי עונות וכו' או שאיש ריבי המתווכח עמדי יכתב בספר כל דברי ויכוחו למען יעמדו ימים רבים ויבחנו דור אחרון הדין עם מי וכמ''ש למעלה מי יתן בספר ויוחקו :

תוי . כמו תאוי והוא מל' תאוה ותחסר האל''ף וכן ת''י רגוגי וכ''כ ולא תתאוה ( דברים ה ) ת''א ולא תירוג : יענני . מל' עניה ותשובה : וספר . הוא''ו היא במקום או :

תוי . סימני ותוי מגז' והתוית תיו : יענני . יעיד לי או יהיה הרצון בתוי תאותי ויהיה חסר אלף ויהיה ביאור יענני יענה אותי בהתווכחי עמו על טענותי כי כבר חשק איוב זה כמו שזכר במה שקדם :

אשאנו . לכתוב את ספרי : אענדנו . אקשרנו לספר עטרות לי :

אם לא . אם אמצא איש אשר ימלא תשוקתי באחת משתי אלה הנה באמת אשא אותו על שכמי ולא יהיה עלי למשא ואקשור אותו על ראשי להיות לי לעטרות כי מאוד אחבבנו ואתפאר בו :

אם לא . הוא ענין שבועה כמו אם לא שויתי ודוממתי ( תהלים קלא ) : אענדנו . ענין עניבה וקשירה וכן ענדם על גרגרותיך ( משלי ו ) :

אענדנו . אקשרנו :

מספר צעדי אגידנו . לאותו האיש :

מספר . אגיד לו מספר פסיעותי ר''ל אגלה לו מצפוני לבי ואקרב אותו כמו שמקרבין את השר :

אם עלי אדמתי תזעק . על לקט שכחה ופאה ומעשרות שלא הוצאתי מעשרות כראוי : ויחד תלמיה יבכיון . שחרשתי בשור ובחמור יחדיו :

אם עלי . חזר לדבריו הראשונים ואמר אם אדמת שדי תזעק עלי להעיד שהיא אצלי בגזל ואם תלמיה כולם יחד יבכיון להתאונן על שכבוש תחת ידי שכר הפועלים עובדי אדמה והוא ענין מליצה :

תלמיה . הערוגות כמו תלמי שדי ( הושע י ) :

בלי כסף . לשכור שכירים ולעשקם ד''א זה מעשר שני דכתיב וצרת הכסף בידך ( דברים יד ) : ונפש בעליה . אריס העובד בה :

אם כחה . עתה חזר ופירש אמריו לומר אם אכלתי כח השדה ותבואתה בלי כסף מחירה לעובדי האדמה ואם האדבתי והכאבתי נפש בעליה הראשונים לעשוק שדהו מבלי כסף שברו :

הפחתי . הדאבתי כמו מפח נפש ( לעיל יא ) :

הפחתי . הדאגתי :

באשה . ( דבר מבאיש ) כמו באושים ( ישעיה ה ) ואם לא עשיתי כן תחת חטה יצא חוח ( תנא רבי אושעיא למדתך תורה דרך ארץ שדה שמעלה חוחים יפה לזורעה חטים , שמעלה באושים יפה לזורעה שעורים כ''ה בילקוט ) ומה טעם תחת חטה יצא חוח : תמו וגו' . עד כאן הוא חוזר ומתנבא כמה נבואות ואת אומר תמו דברי איוב אלא כך אומר איוב אם לא עשיתי כן יתמו דברי איוב ואל יהי פתחון פה לומר לפניך בערתי הקדש ( דברים כ ) כך ראיתי בפסיקת' בפרשת עשר תעשר ( שם יד ) מפורש כן מן הפסוקים האלו :

תחת חטה . אזי יהיה גמול העונש שבמקום החטה הזרועה יצא חוח ובמקום השעורה תצמח באשה : תמו דברי איוב . גם אלה דברי איוב שאמר נשלמו אמרי ולא אדבר עוד מעתה וכאומר הנה כבר ספרתי כושר דרכי ורוב המכאוב הבאה עלי אחר מרבית הגדולה וההצלחה שהיה לי מאז ואין לי מענה על דברי ומה א''כ אוסיף לדבר עוד ( העולה מהדברים האלה כי יספר מרבית גדולתו וגודל הצלחתו שהיה לו מאז וכשרון מעשיו אשר בעבורם בא לו הגדולה והכבוד ואיך נהפך הדבר מן הקצה אל הקצה כי אף הצעירים ומבוז משפחות יבזוהו ואף יסבול מכאובות שונות ולא בעבור עון מה כי מאד היה נזהר בכל הדברים שיש להזהר בהם וירבה לספר מרבית צדקתו ויושר הנהגתו וישפוט על עצמו גמול עונש אם חטא בדבר מה ) :

חוח . מין קוץ : באשה . דומה הוא לשעורה וגרועה ממנה וכן ויעש באושים ( ישעיה ה ) שהיא מין דומה לענבים וגרועה מהם :

באשה . הוא מין ממיני החוח מגזרת ויעש באושים והרצון בזה שכאשר יזרע בארצו לא תוציא צמחה אבל יצמחו בה קוצים וחרולים : ביאור דברי המענה הוסיף איוב לשאת משלו מתנצל שלא חטא ומתרעם על רעיו המיחסי' לו עול ורשע ואמר מי יתן אותי והייתי על האופן שהייתי בימים הקודמים אשר היה השם שומר אותי ר''ל שהייתי מצליח כאש' היה נרו מאיר על ראשי עד שלאורו הייתי הולך בחושך ואור לי , כאשר הייתי בנערותי בחבר' השם עלי אהלי ר''ל שלטוב הצלחתי הייתי נעזר בכל מה שארצנו , בעוד שהיה השם עמי היו סביבותי נערי לשמש אותי , ברחוץ דרכי בחמאה מרוב ההצלחה הבאה אלי והוציא לי הש''י שמן מצור , הנה אז כאשר יצאתי בשער על הקריה והכנתי מושבי ברחוב ראוני נערים ונחבאו לבשתם ממני וישישים קמו עמדו לכבדני , השרים והנגידים אשר היו מדברים מנעו דבריהם בבואי מיראתם ממני וכ''ש שאר האנשים , לפי שהאוזן אשר שמעה פעולתי וצדקתי היתה מאשרת אותי והעין אשר ראתה מעידה על צדקתי ותם לבבי , וזה שכבר הייתי ממלט העני כשהיה משוע מהחמס הנעשה לו והיתום אשר לא היה עוזר לו , האיש האוב' ממרירותי ועליו היתה באה ברכתו עלי רוצה לומר שהוא היה מברך אותי במה שהייתי חוננו והאלמנה המרת נפש הייתי מעמיד שמחה מרוב הטבתי לה , צדק לבשתי ומרוב שקדי בו וילבשני ר''ל שהוא בא אלי שאלבשהו וזה כי כשתתחזק זאת התכונה בלב האדם יבאו העניים והמרודים אליו ויהיה זה סבה אל שיחזיק יותר בזאת התכונה ובזה לבשתי משפט ויושר כמעיל וצניף שיסובבו האדם ויקיפו אותו , עינים הייתי לעור ורגלים לפסח ר''ל שהייתי עוזר אותם ומשלים חסרונם כפי היכולת , הנה הייתי לאביונים כאב להושיע אותם מחומסיהם וכאשר לא ידעתי הריב אחקרהו לאמתו , וכאשר מצאתי האמת הייתי מכריח העול בחזקת היד להשיב את העשוק מה שהיה חומסו , ומפני היות מעשי בזה האופן מהשיוד והצדק הייתי בוטח שאמות עם היותי בקיני רוצה לומר שלא ימותו בני בחיי ולא יחרב ביתי והייתי בוטח שיארכו ימי עד שיהיה מספר ימי חיי כחול אשר על שפת הים לרוב , ואומר כי בזכותי זה יהיה שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי רוצה לומר שלא יחסר לי ההון אשר הייתי ניזון ממנו וחבא לי הטובה מכל צדדי ואצמח תמיד ואגדל בקנייני כצמוח האילן אשר יבא לו המזון מלמעלה ומלמטה , והייתי בוטח שיהיה כבודי מתחדש עמי תמיד ר''ל שלא די שיתקיים בי כבודי אבל יתוסף תמיד לטוב פעולתי וכחי וגבורתי יתחזק תמיד , הנה הנגידים והשרים שמעו אלי כשהייחי מדבר לעשות כדברי והם היו מיחלים ומקוים לדברי קודם דברי ויחרישו עד שתבא עצתי ובבא עצתי לא ישנו לקחת עצה אחרת אבל יקבלום ויקיימוה עליהם תטיף מלתי שיאמר אחד לאחד מה שאמרתי אני , והנה היו מיחלים לעצתי כמו שייחל האדם למטר ופיהם יפתחו לשאול עצתי כמו שישאלו האנשים המלקוש מאת הש''י , הנה כאשר אשחק ואלעג עליהם היו כאילו הם בלחי מאמינים שאני משחק ולא היו מפילים ומחסרים מפני יראתי אשר היתה על פניהם לשחוק עלי ולהתל בי , כאשר רציחי לבחור דרכם וללכת עמהם הייתי יושב בראש והייתי שוכן ביניהם כמלך בגדוד שהוא נורא וכאיש המנחם אבלים שהם נותנים לב לשמוע דבריו להסיר מעליהם יגונם או יהיה ביאור אבחר דרכם אני הייתי בוחר להם הדרך אשר ילכו בה בדבר דבר ממה שיעשוהו כי הם יבקשו עצה ממני והייתי יושב בראש כאשר הייתי יושב ביניהם , ועתה התהפך הזמן עד שילעגו עלי צעירים ממני לימים אשר אבותם היו פחותים כל כך עד שהייחי מואס לשית אותם על כלבי צאני לשמור אותי כי היו פחותים בכל דבר , גם בכח וגבורה לא היו שוים כלל עד שלפחיתותם אבד הזמן עליהם כי אין בהם תועלת כלל כל כך הם פחותים עד שהיו גלמוד מאין חברה בסבת החסרון והכפן אשר היה להם תמיד ולזה היו רודפים למקום ציה וחשך ואפלה להסתר שם לכסות קלונם , מרוב החסרון והרעב היו כורתים מלוח על האילן לאכלו ושרר רתמים היה לחמם ומזונם עם היות אלו הדברים בלתי נאותים להיות מזון לאדם , מתוך העיר יגורשו מרוב ביישם אותם יריעו עלימו בהכנסם שם כמו שיריעו על הגנב ולזה היו הולכים בנקיק הנחל להסתר שם מהרוח ובחורי העפר ובחורי הסלעים , בין האילנות יצעקו מהרעב והעירום ותחת הקוצים והחרולים יתנגעו ויתנגפו להכנס בקלות הקוצים בבשרם להיות ערומים , הנה אלו האנשים אשר שחקו עליהם בני אנשים נבלים ובני אנשים בלי שם רוצה לומר שלא נשאר להם שם לפחיתותם אשר נכנעו ושפלו יותר מן הארץ , והנה אמר זה לפי מה שאחשב כנגד צופר שהיה צעיר ממנו לימים וחרף אותו ובזהו מאד או אמר זה כנגד בלדד וצופר כמו שזכרנו במה שקדם , ועתה נגינתם הייתי ללעג ושחוק עלי כל היום ואהי להם למלה כי לא היו מדברים כי אם בבזיונותי עם היותם צעירים ממני לימים , והיותם בני פחותים זה האופן מן הפחיתות יתעבו אותי ורחקו ממני והקלו בי כל כך עד שבהביטם בי היו רוקקים למאסם אותי , והסבה בזה כי השם יתברך פתח היתר אשר היו נקשרים בו האנשים קודם זה ליראתם ממני ויענני מפני זה כל אחד מהן ורסן היראה אשר היתה להם שלחו והסירו מפני , על ימיני יקומו ילדים ודחו רגלי להפיל אותי וידריכו עלי אורחות אידם מרוב התמדתם להזיק לי , היתה הדרך ההיא אשר דרכו בה להזיקני סלולה ודרוכה כמו הדרך שידרכו בה רבים , כאשר רציתי להשתדל בדבר מה נתסו נתיבתי עד שיבצר ממני אשר יזמתי , הנה הם עוזרים לשברי רוצה לומר להוסיף שבר על שברי ואלו האנשים אשר היו בני נבל לא היה עוזר להם מקדם לפחיתותם , או יהיה ביאור אמרו להוותי יועילו כאילו הגיעם תועלת בשברי ולזה ירצו להזיקני , בפרץ רחב שיעברו בו המים בשטף ובמהירות כן יבאו אלי אלה הפחותים להכאיבני תחת השואה הבאה עלי התגלגלו לבא אלי בכאב להוסיף מכאוב על מכאובי , נהפכו עלי בלהות תרדוף כל אחת מהם ברוח נפשי ותרדוף נפשי כמו העב שתעבור בקלות , ועתה הגיעני מחוזק המכאובות עד שכאילו נשתפכו חיי אצלי ונשלכו ויאחזו אותי ימי עוני הפך מה שהייתי חושב שיתמיד אותי השם הצלחתי ויאריך ימי לטוב מעשי , לילה נקר החולי עצמו מעלי ועורקי לא תנוח תנועתם כלל עם השינה מחוזק המכאוב והחום הנכרי אשר בתוך גופי , ואמנם אמר זה לפי שדפק האיש הישן אינו דופק בחוזק כמו רפק האיש הניעור מפני הכנס החום הטבעי בעת השינה בפנימי הגוף כמו שהתבאר בטבעיות , ברוב כח החולי ישתנה לבושי מצד הליחה הסרוחה היוצאת מכל גופי ומטנפ' תמיד בגדי כפי כתנתי שיסובב צוארי וכן יאזרני חליי סביב גופי , השליכני החולי לחומר ונמשלתי כעפר ואפר כאילו אין בי חיים , ועל זה החמס הנעשה לי אצעק אליך ולא תענה אותי או אם עמדתי ושתקתי מלזעוק אליך לא תתבונן בי להשגיח עלי ולהציל אותי , תהפך לאכזר לי עד שתכני באלה המכות האכזריות ותשנא אותי בתכלית השנאה להכות אותי בכחך מכת אויב תגביה אותי ותרכיבני על הרוח שיבלבלני ויניעני הנעות חזקות ותסור ממני התושיה אשר הייתי מתנהג בה מרוב הבלבול והערבוב אשר ערבב שכלי זה המכאוב , הנה ידעתי כי אל מות תשיבני ולבית אשר נועד לכל חי והוא הקבר ואף על פי שאלו האנשים מנחמים אותי תנחומי הבל , אך לא ישלח יד לעזור מהמות הבעי והדרישה אשר ידרוש האדם מהש''י ואע''פ שבעת המות ימצא לאנשים צעקה אל השם עד שהוא כמו מפורסם לכלם שהצעקה אל השם תועיל הנה אין כח בזה המפורס' שיסתור דעתו אשר יחייבהו החוש וההקש כמו שקדם רצוני שאין התפלה מועילה בזה , ואפשר שנאמר שהרצון בזה כי אף על פי שאני מיחס לשם יתברך בהשתלשלות הסבות שהוא יביאני אל מות הנה באמת הוא לא ישלח יד בעי ובשממון הבא לאלו הנמצאות השפלות שאע''פ שבידו הבא עליהם ימצא לנמצאות נדיבות רוצה לומר שבזה האופן יגיע נדיבות הפועל להויות בזה העולה השפל כי ההוויה לא תהיה לדבר כי אם בהפסד לדבר הנה לא נשפוט מפני זה שההפסד מכוון לעצמו אבל הוא בלתי מכוון וההוויה מכוונת , ואילו היה אפשר לצורות האלו שתעמודנה בחמריהם לנצח לא היה מנעם מזה הש''י אבל ישים בהם כלים לשמור מציאותם כפי מה שאפשר , האם לא בכיתי לקשה יום ועגמה נפשי לאביון להיותי מיצר בצרתם כי יבא עלי העונש שבכל העניינים אשר קויתי שיבא טוב בא רע וכאשר הייתי מייחל לאור ויבא עלי אופל הצרות , מעי רותחו בחום השחין ולא דמו ולא נחו מהרתיחם ובאוני ימי העוני , מרוב הצרות הלכתי קודר בלא חמה ששזפתני מרוב צרותי לא אבוש לזעוק בקהל , אח הייתי לתנין ורע לבנות יענה לקונן תמיד ולעורר נהי , עורי נשתחר מעלי מעוצם החום ועצמי נתייבשה מרוב היובש , ונהפך לאבל כנורי ועוגבי לקול בוכים הלא באמת אם לא הייתי מיצר בצרת הקשי יום והאביונים והייתי שמח לאידם היה ראוי שיבאו עלי אלו העונשים אכן הייתי מיצר מצרתם ולמה באוני הצרות האלו , הנה כרתי ברית לעיני שלא להסתכל על בתולה להשתדל לשכב עמה ליראתי מעונש השם כי מה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרומים למי שיעשה כמו זה הפועל , הלא לעול ראוי שימצא איד ואיד זר ונכרי לפועלי און ולמה בא אלי זה האיד הנכרי , הלא הש''י יראה דרכי ויראה אם הלכתי בדרכי שקרות ואם מיהרה רגלי ללכת על דבר מרמה כאשר ישקלני השם במאזני צדק אז ידע תומתי ולזה הוא מבואר שלא הייתי ראוי אל שיגיע השם אלי זה העונש , אם נטתה אשורי מני הדרך הישרה והלך לבי אחר עיני לחשוק ולחמוד מה שאיננו לי ובכפי דבק דבר מגזל תבואני זאת הקללה שמה שאזרע בקרקעותי יאכל אחר והצאצאים אשר לי בקרקעותי ישורשו ויעקרו , אם נפתה לבי על אשה בעולת בעל ועל פתח רעי ארבתי לבא אליה תבואני זאת הקללה והוא שתטחן לאחר אשתי וישכבו עמה אנשים אחרים ואולם זכר הטחינה כי היא היתה אז מהעבודות המיוחדות אשר תעבוד בהם האשה את בעלה והוא מבואר שלא יהיו מהאשה לזולת בעלה כמו אלו העבודות אם לא בסבת העוני המופלג או בסיבת הניאוף , והנה זה המנהג היה נמשך עד זמן רבותינו ז''ל ולזה זכרו הטחינה בעבודוח שהאשה עושה לבעלה , ואפשר שתהיה זאת הקללה שימות ותהיה אשתו לאחר לאשה ולזה אמר שתעש' לאחר זאת העבודה שלא היתה בזמן ההוא כי אם מהאשה לבעלה ויהיה לה איש אחר זולתו וישגלנה ולזה אמר ועליה יכרעון אחרין , כי הוא זמה והוא עון פלילי אם הייתי משתדל לנאוף עם אשת רעי , כי אש היא עד אבדון תאכל ותכלה ותשרש ותעקר כל תבואתי אם הייתי חומד אשר לרעי והיה דבק בכפי דבר מחברי שלא כדין רוצה לומר שכבר היה נשמר מאלו הרעות ליראתו מהש''י מהעונש אשר היה חושב שיגיע למי שהיה עושה אותם , האם הייתי מואס משפט עבדי ואמתי בהתווכחם עמי מצד שפלותם ועוצם ידי הלא באמת הייתי נשמר מזה ליראתי שיגיעני עונש מהשם , כי מה אעשה כי יקום אל לשפוט אותי וכי יפקוד ויבדוק ענייני ויבחנם מה אשיבנו ואי זה התנצלות יהיה לי , הלא מי שעשני בבטן הוא ג''כ עשהו ופועל אחד בעינו והוא הש''י כונן אותנו ברחם אמנו אחד ולזה אין ראוי שאתגאה עליו עד שאמאס משפטו בריבו עמי , האם הייחי מונע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה שאמנה ממנה משאלות לבה , והייתי אוכל פתי לבדי מזולת שאאכיל ממנו ליתום , הנה אין הענין כן כי מנעורו הייתי בזאת התכונה שהיה גוזל עמי היתום כאילו הייתי אב לו ומעת צאתי מבטן אמי הייתי מנחם האלמנה ומדריך אותה אל מה שיאות לפי כחי , וכאשר ראיתי מי שהוא אובד מחסרון הלבוש ואביון שאין לו לבוש אמת ברכוני חלציו כי כסיתיו מערומו ומגז כבשי היה מתחמם כי הייתי מלביש אותו , האם הייתי מניף על יתום ידי להכותו להשעני כי אראה בשער אנשים עוזרים לי ולזה לא אירא ממנו , הנה אם הייתי עושה כן תבואני זאת הקללה ר''ל שתפול כתפי משכמה ואזרועי תשבר מקנה שלה , הנה מכל זה הייתי נשמר לפחדי שיגיעני השם אידו ומרוממותו לא אוכל להמלט ממנו , האם שמתי זהב תקותי ונתתי שמחה בלבי כי רב חילי וכי מצאה ידי הרבה מהעושר וההון עד שאשכח הש''י מעושרי אם הייתי רואה השמש כאשר יאיר והירח שהולך ממנו היקר והאור הבא לו מהשמש והיה נפתה לבי על זאת אפי' בסתר להאמין כי השמש הוא האלוה להאצילו על הירח זה האור ולהגלות פעולותיו בזה העולם השפל והיתה נושקת ידי לפי כדי שלא אוציא מפי מה שהרהרתי בלבי הלא באמת הייתי נשמר מזה ר''ל שלא להרהר בלבי בזה הדבר כלל לפי שהוא עון פלילי כי הייתי מכחש לאל ממעל אם עשיתי כן אין לאדם שיתיר לעצמו לספק בכמו זה הענין כי אולי לקוצר דעתו יעלם ממנו האמת ויבא להכחיש שיהיה האלוה נמצא , האם הייתי שמח באיד משנאי והתעוררתי לגיל ולשמוח כי מצאו רע הנה לא נתתי לחטוא חכי לזכור אותו לרע ולקללו כ''ש שאהיה שמח לאידו או יהיה הרצון באמרו והתעוררתי כי מצאו רע שכבר השיגני הפעולות וצער כי מצאו רע להיותי מיצר בצרתו ואע''פ שהיה משנאי באמת היו שונאים אותי אנשי אהלי עד שמרוב שנאתם אותי אמרו מי יתן מבשרו לנו ונאכל ולא נוכל להיות שבעים מרוב תשוקתינו לאכלו ולכלותו וזאת השנאה היתה מצד הטרחתי אותם בעבודת האורחים כי בחוץ לא היה לן גר והייתי פותח דלתי על אם הדרך כדי שיכנסו העוברים והשבים בביתי האם כסיתי כשאר האנשים פשעי לטמון בהסתרתי עוני עד שלא יחשב לי עון במה שהיה לי עון הלא באמת לא עשיתי זה כי לא חטאתי כלל שאצטרך אל זה כלל או יהיה פירושו שאם קרה שפשעתי כנגד איזה שיהיה לא כסיתי פשעי להתנצל בדברי שקר אך הודיתי האמת כי הייתי באופן מהגבורה והכח עד שאוכל לערוץ המון רבה , הנה אז כשהיה מריב עמי איש שפל ונבזה מבוז המשפחות שתקתי ולא אענה לו דבר ולא אצא מפתח ביתי לריב עמו להתרחקי מן המחלוקת מי יתן שומע לי על זה החמס הנעשה לי להגיע אלי אלו המכאובות שלא כדין או יהיה פירוש כי אערוץ המון רבה וגו' תחת אשר היה לי מקדם כח לערוץ המון רבה הנה עתה נהפך עלי הזמן עד שמי שהוא מבוז המשפחות יחיתני ואמר זה כנגד רעיו שהיו מבזים אותו אשר סיפר עליהם שהם בני נבל גם בני בלי שם , והנה מרוב בזותם אותי שתקתי ולא אוכל לצאת פתח כדי שאמלט מבזיונם מי יתן לי שומע שישמע ויחקור אם הענין כמו שהם אומרים שאני חטאתי ועל רוב פשעי וחטאי באה אלי הצרה , הנה הסימן והאות אשר לי על צדקי הוא ששדי יהיה עדי שלא חטאתי אם היה משגיח בזה כמו שאמר הנה בשמים עדי והספר שכ' איש ריבי הטוען על דברי הוא ג''כ לי לעד מצד המום והטעות אשר בטענותיו , ולזה אאהב מאוד אותו הספר עד שעל שכמי אשא אותו ואקשור אותו עטרת לי הנה אם היה שומע לי אגיד לו מספר צעדי לא אעלים כדי שיראה האמת וישפו' כפי מה שראוי ואקרבנו כמו שיקרב האדם האדון והנגיד לפי שהוא עדות על צדקתי ותום לבבי מצד הראות מומיו והגלותם ויש מי שפירש תוי מגזרת אוה ויהיה חסר אל''ף ואם היה כן יהיה הביאור הנה תאותי שיענני השם על ריבי עמו גם תאותי שיכתוב בספר איש ריבי כל טענותיו וטענותי כי כבר השתוקק איוב ואמר מי יתן איפה ויכתבון מלי אם לא על שכמי הייתי נושא זה הספר ואקשרנו לעטרות לי לאהבתי אותו , ואפשר שנאמר שיהיה הרצון באמרו מספר צעדי אגידנו וגו' מספר צעדי אגיד לאיש ריבי כדי שיכתוב בספ' ואקרבנו כאילו היה אדון לי ואע''פ שהוא איש ריבי , אם היתה צועקת אלי אדמתי ר''ל להיותה נגזלת והייתי מפיח נפש בעליה ואם תלמיה עלי יבכיון לעשוק שכירות החורש אותה ולאכול כחה בלי כסף תבא עלי זאת הקללה והיא שיצא תחת זרע הנזרע בה קוץ ודרדר : והכלל עולה מהדברים הוא שהוא אמר שלא חטא כלל גם לא היה בוטח שיהיה האדם בלתי נפקד על מעשיו טרם הגיעו זה העונש אבל היה ירא מהשם שיפקדהו על מעשיו כמשפט כל מאמין בגמול ועונש ולזה לא יתכן שיאמרו שיהיה זה עונש בא אליו על החטא אשר לו בהאמינו שהשם עוזב אנשי הארץ ולא יבין אל כל מעשיהם ולזה התרעם על השם שהפך זמנו מתכלית הטוב אל תכלית הרע על לא חמס בכפיו :