ועתה . כאומר אבל לא כן הוא כי עתה נהפך עוד הדבר כי שחקו עלי אף אנשים צעירים ממני לימים ומבוז משפחות אשר מאסתי את אבותם לשום אותם עם הכלבים שומרי צאני להיות גם הם לשומרים עם הכלבים :

שחקו . לעגו : צעירים . ענין מיעוט כמו ולא יצערו ( ירמיהו ל ) :

גם כח ידיהם למה . היה לי באותן הימים רשעים היו ולא תועלת בהם כי פורענות בא על ידם : עלימו אבד כלח . זקנה :

גם כח ידיהם . לא בלבד על שהיו פחותים במעלה מאסתים כי גם בעבור כי אמרתי למה לי כח ידיהם כי הלא מעט היא ואין בו די להציל הצאן מן הבא לטרפה : עלימו אבד כלח . הזקנה שהיתה בהם היא היתה אבודה כי מה תועלת היתה בהזדקנם הואיל והיו פחותים במעלה וחלושי הכח :

כלח . זקנה כמו תבוא בכלח אלי קבר ( לעיל ה ) :

כלח . זמן :

בחסר ובכפן . היו גלמוד : העורקים ציה . שמבריחין אותן בימיו מקרב בני אדם לילך בחושך : אמש שואה ומשואה . ברואינ''א בלע''ז :

בחסר . בסבת חסרון העושר ובסבת הרעב ישבו גלמוד מבלי חברת אנשים כי נכלמו לשבת בין אנשים : העורקים . היו נסים לארץ ציה ושממה : אמש וגו' . המקום שאין אנשים מצוים להסתיר קלונם :

ובכפן . ענין רעבון כמו לשוד ולכפן ( , שם ) : גלמוד . יחידי כמו הלילה ההוא יהי גלמוד ( לעיל ג ) : העורקים . הבורחים וכן אנכי בורחת ( בראשית טז ) ת''א ערקת : אמש . ר''ל חושך בחשכת הלילה כמו ויוכח אמש ( שם לא ) : שואה ומשואה . ענין חשך ושממון כמו יום שואה ומשואה ( צפניה א ) וכפל הדבר לרוב השממון :

בחסר ובכפן גלמוד . בסבת חסרונ' והרעב אשר הם יהיו יחידי' בלי חברה : העורקים ציה אמש ומשואה . הרודפים ארץ ציה ובאים אליה ורודפים מקום החשך והוא שקראו אמש ורודפי' המקומות השוממים ר''ל מקום המדבר והם שקראם שואה ומשואה :

הקוטפים מלוח עלי שיח . בהיותם במדברות היו קוטפים להם מלוחים על אילנות היערים ואכולי' , מלוח שם עשב הוא ובל' ארמי נקרא קקו''לין ובל' משנה מלוחים מצו''ש בלע''ז כאותה ששנינו ( קדושין סו ע''א ) העלו מלוחים על שלחנות של זהב : שיח . אילן כמו אחד השיחים ( בראשית כא ) :

הקוטפים . היו תולשים למאכלם עשב מלוח ועלי אילן ושורש רתמים היה לחמם ומזונם עם כי הדברים האלה אינם נאותים למזון האדם :

הקוטפים . ענין תלישה כמו וקטפת מלילות ( דברים כג ) : מלוח . שם עשב מה ובדרז''ל אבותינו היו אוכלין מלוחין וכו' ( קדושין סו ) : עלי שיח . עלי אילן כמו תחת אחד השיחים ( בראשית כא ) : רתמים . שם אילן מה כמו רותם אחד ( מ''א יט ) :

הקוטפים מלוח עלי שיח . מרוב חסרונם הם כורתים עשב נקרא שמו מלוח על האילן לאכול העשב ההוא אע''פ שאין העשב ההוא נאות לאכילה : ושורש רתמים לחמם . הוא מזונם ולחמם להעדר המזון שם מה מהם והנה הרתמים הו' עשב נקרא כך או יהיה לחמם מקור ותהיה הלמד משמשת ויהיה עניינו לחמם עצמם כי יצטרך להם מה שיחממם בעבור עמד' במקומות הקרי' באין מחסה :

מן גו . מן קרב עיר היו נגרשין :

מן גו . מן תוך העיר היו נגרשים והבריות היו מריעים עליהם בקול לאמר גרשו גרשו כאשר יריעו על הגנב בעת יגורש :

גו . הוא התרגום של תוך : יריעו . ענין הרמח קול :

מן גו יגורשו . מתוך העיר יגורשו :

בערוץ נחלים . יש ארץ מלוחה מתבקעת ששם היו שוכבים בחורי העפר וחורי נקיקי הסלעים : וכפים . תרגום של סלעים . ( ד''א בערוץ נחלים . הוא הנקיק שעושה הנחל סביבותיו ) :

בערוץ . למען ירוחקו מבני אדם לשכון בחריצי העמקים ובנקבי העפר והסלעים :

בערוץ . ענין שבר וחריץ והוא מלשון לערוץ הארץ ( ישעיה ב ) : חורי . נקבים כמו חור פתן ( שם יא ) : וכפים . תרגום של סלע כיפא וכן ובכפים עלו ( ירמיה ד ) :

בערוץ נחלים . הוא הנקיק שעושה הנחל סביבותיו : חורי עפר וכיפים . מחילות עפר ונקרות הסלעים :

חרול יסופחו . אורשיא''ש בלע''ז היו נאספים כמו ונספחו על בית יעקב ( ישעיה יד ) :

בין שיחים . בין האילנות יצעקו ויהמו כפראים בעבור הרעב ותחת עצי הקוצים יתקבצו ויתאספו :

ינהקו . הוא מושאל מצעקת הפרא כמ''ש הינהק פרא ( לעיל ו ) : חרול . מין קוצים וכן ממשק חרול ( צפניה ב ) יסופחו יתחברו ויתאספו כמו ספחני נא ( ש''א ב ) :

בין שיחים ינהקו . בין האילנות יצעקו : תחת חרול יסופחו . תחת הקוצים יתנגעו ויתנגפו להכנס הקוצים בבשר' ויהיה יסופחו מענין ספחת או יהיה ביאור יסופח יתאספו ויתחברו מגזירת ספחני נא :

נכאו . בימי מן הארץ שהייתי משפילם ל' נכה רוח :

בני נבל . והנה בניהם השוחקים עלי אשר יקראו בני נבל גם בני בלי שם על כי לא היה לאביהם שם על פני חוץ הנה מאז נשברו ונדכאו גם המה מן הארץ כי בעבור פחיתת אביהם לא מצאו מי יחננם :

נבל . כן יקרא אדם פחות ונבזה : נכאו . נדכאו ונשברו כמו תהגו אך נכאים ( ישעיה טז ) :

נכאו . הוא מעניין נכה רוח ומבנין נפעל והרצון שהם שפלים ונכנעים יותר מהארץ :

ועתה . והנה עתה יתגדלו עלי ואני להם לנגון כי ינגנו בדברי המקרים אשר באו עלי ואני אהיה להם למלה כי כל ספורי שיחתם המה בי :

נגינתם הייתי . ללעג הייתי להם כמו אני מנגינתם : למלה . שלא ידברו כי אם בי :

תעבוני . מאסו אותי ורחקו עצמם ממני ולא מנעו מלרוק לפני ודבר בזיון הוא לרוק בפני האדם :

לא חשכו רוק . לא נמנעו לרוק כשראו אותי מרוב בזותם אותי :

כי יתרי . פתח . יתר קשתי פתח ( כמו שאמרתי למעלה וקשתי תחליף ) כלומר כחי התיש מי שבידו לעשות : ורסן מפני שלחו . רסני שהיו מרוסנים בו שלחוהו מפני כי אינם יראים מעתה ממני :

כי יתרי . פתח . מי שבידו לפתוח פתח יתר קשתי לבל אוכל לירות עוד מעתה ובזה עינה כחי כי הנני מסור בידם ולא אוכל להלחם למולם ור''ל המקום התיש כחי : ורסן . החוזק שהיה לי עליהם להטותם לכל אשר אחפוץ כאדם האוחז ברסן הסוס ולהטותה הדרך הנה עתה שלחו וגרשו מפני את הרסן ר''ל פרקו העול ויצאו מתחת ידי :

יתרי . הוא חבל הקשת כמו כוננו חצם על יתר ( תהלים יא ) : פתח . ענין ההתרה כמו פתחת למוסרי ( שם קטז ) : ורסן . הוא ההושם בפי הסוס להטותו בו אל הדרך כמו במתג ורסן ( שם לב ) :

כי יתרי . מענין מתריה' : פתח . התיר : ורסן מפני שלחו . רסן היראה אשר היה להם ממני קודם שקראוני אלה הצרות שלחו והסירו מפני :

על ימין . על ימיני עומדים פרחים קטנים כשאר הדיוטים שאיני חשוב בעיניהם להכנע מפני : רגלי שלחו . אם המקום צר להם דוחפים אותי הלאה : ויסולו עלי אורחות אידם . כל דרך נבלה שיש להם לעשות עושים מסילתן לפני ואצלי ולא ייראו :

על ימין . ערבה לב הנערים לגשת לעמוד על ימיני וכשצר להם המקום שלחו וגרשו רגלי לדחפם להלאה והוא דרך בזיון : ויסילו . הדרכים אשר ילכו בהם לצער ולשבר אותי עשו אותם עלי מסילה ודרך כבושה לרוב התמדתם ללכת בהם :

פרחח . ענינו מי שהתחיל לצמוח ולהפריח שער זקנו ובדרז''ל פרחי כהונה ( מדות פ''ה ) ונכפל הלמ''ד הפעל כמו ביום סגריר ( משלי כז ) :

על ימין פרחח יקומו . על ימיני יקומו הילדים והנה נקראו הילדים כן להמצא הפרח בתחלת הווית הפרי וכזה אמרו חז''ל פרחי כהונה : שלחו . דחו : ויסלו . וידריכו :

נתסו נתיבתי . הטוב' ואין חוששין לה , נתסו כמו נתצו וסמ''ך מתחלפ' בצד''י : להוותי יועילו . להקניטני מוסיפין :

נתסו . הנתיב אשר אני אלך בה נתצו והרסו ר''ל מונעים אותי לעשות חפצי : להותי יועילו . המה מועילים להגביר הותי ושברי עם כי אין להם בזה עזר ותועלת מה עכ''ז יעשוהו משנאתם אותי :

נתסו . כמו נפצו בצד''י כי זסשר''ץ מתחלף והוא ענין שבירה : להותי . לשברי כמו יעוז בהותו ( תהלים נב ) : יועילו . מל' תועלת :

ולהוותי יועילו . לשברי יעזרו :

כפרץ רחב . שבגדר שהכל באים ועוברים שם כן יאתיו יחד עלי להכלימני : תחת שואה התגלגלו . כלומר מתגלגלים ובאין בסתר עד שמגיעין אצלי להקניטני כדי שלא אשמט מהם :

כפרץ רחב . כמו פרצה רחבה אשר יבוא בה המים בשטף רב כן יתאספו רבים יחד לבוא אלי לצערני ובמקום חשך יקיפו ויסבבו לבוא אלי שלא ארגיש בהם להשמט מהם עד לא יבואו :

יאתיו . יבואו כמו אתא בקר ( ישעיה כא ) :

כפרץ רחב יאתיו . כפרץ רחב שיבאו בו המי' בשטף יבאו עלי :

ההפך עלי . נהפך עלי : בלהות . שדים : תרדוף כרוח . רעה : את נדיבתי . רוח נדיבה שהיה שורה עלי מתחלה :

ההפך עלי . קבוצת בהלות הפכה עצמה לבוא עלי ותרדוף נפשי כרוח הרודף מוץ הרים והישועה הרגילה לבוא עלי מאז הנה עתה עברה מהר כעב הזה הממהר לעבור ממקומו :

נדיבתי . כן תקרא הנפש על כי היא בעלת הנדיבות וכן נאמר ורוח נדיבה תסמכני ( תהלים נא ) :

נדיבתי . נפשי וכן ישועתי וקרא הנפש נדיבה כי יגיע מנדיבות' עד שתגיע חקו כל א' מהאברים וקראה ג''כ ישועה לפי שהיא מושיע' הגוף ושומר' אותו מדת ימיו כמו שהתבאר בטבעיות :

ועתה . אל הצרה הזאת תשתפך נפשי כאדם שתתפעם רוחו כי יאחזוני וכופין אותי להשתפל נפשי : ימי עוני . שאני בהם :

ועתה . הואיל ועברה הישועה תשתפך נפשי אשר עלי ורוצה לצאת כי ימי העוני יאחזו אותי ואין הישועה באה להוציאני מידם :

עוני . מל' עינוי ויסורין :

תשתפך נפשי . ישתפכו חיי :

ניקר . כמו העיני האנשי' ההם תנקר ( מדבר טז ) ניקר פוריי''ר בלע''ז התולעים מנקרין בשרי מעל עצמי : ועורקי . גידי אין להם מנוח' גיד בלשון ערבי עורק , כך פי' דונש לשון אחר עורקי רודפי המבריחין אותי :

לילה . בלילה תכבד חליי עד כי נקר ונשבר עצמי מעלי ואף גידי לא ישכבון ר''ל אף בעת משכב השינה לא ינוחו מתנועתם כי דופקים והולכים בעבור החום הנכרי אשר בהם מרוב החלי :

נקר . ענין נקיבה ושבירה כמו יקרוה עורבי נחל ( משלי ל ) : ועורקי . כן יקראו הגידים בל' ערבי :

נקר . נקב : ועורקי לא ישכבון . ועורקי הדופקי' לא ינוחו ר''ל שלא תשקוט תנועתם כלל עם השינה לחוזק המכאוב ורוב החום הנכרי אשר בי :

יתחפש לבושי . משתנה לבושי גלד אחר גלד כשאדם פושט את בגדיו ולובש בגדים אחרים משונים מראשונים קורא אותם בגדי חופש כמו ( מלכים א כב ) התחפש ובא במלחמ' ומתורגם אישתני : כפי כתנתי יאזרני . שאוזר ומעניק צוארי כן יאזרני אותי לבושי כל סביבי :

ברב כח . בעבור רוב כח החלי ישתנה לבושי בכל עת כי מסבת לכלוך הזיעה והליחה המעופשת הזלה מהשחין יתטנף המלבוש ובע''כ יחליפנה באחרת : כפי כתנתי . כשעור כתנתי המסבבת כל גופי מסביב כן יחזרני החלי בכל סביבי :

יתחפש . ענינו חליפות והשתנות הכסות באחר' כמו התחפש ובוא במלחמה ( מ''א כב ) : כפי . כשעור כמו איש כפי אכלו ( שמות טז ) : יאזרני . יחגור אותי כמו אזור מתניו ( ישעיה יא ) :

יתחפש . ישתנה : כפי כתנתי יאזרני . כמו שיסוב פי הכתונ' את הצואר כן יסובבני חליי :

הורני לחומר . הורני ילמדני השחין הזה לישב כמו בחומר , כמו שאמרנו ( למעלה ב ) והוא יושב בתוך האפר ד''א הורני לחומר פי' השליכני לשון ירה בים ( שמות טו ) : ואתמשל . נדמיתי ובמדרש רבי תנחומא אמר ר' ברכיה סרס את המקרא אני נמשלתי לאברהם בצדקתי שקרא עצמו עפר ואפר ( בראשית יא ) והוא דנני כרשעי דור הפלגה ( שמרדו בו בבנין המגדל ) שכתוב בהם והחמר היה להם לחומר ( שם יא ) :

הורני לחומר . החלי הזה השליך אותי אל הטיט לצנן בה חום השחין ואני נמשל ודומה כעפר ואפר להיות מושלך ארצה כמוהם :

הורני . השליך אותי כמו ירה בים ( שמות טז ) :

הורני לחומר . תשליכני אל הטיט ואל העפר :

עמדתי . לראות לשתוק ולהבין כמו ובפתחו עמדו כל העם ולא ענו עוד ( נחמיה ח ) : ותתבונן בי . מחשב עלי לשנות את נגעי :

אשוע . הן אם אצעק אליך ולא תענה לי או אם עמדתי ושתקתי ולא תתבונן בי להציל אותי מן הרעה ומלת לא משמשת בשנים וכאילו אמר ולא תתבונן בי , או ר''ל תתבונן בי להחליף נגעי המכאוב :

עמדתי . ענין שתיקה כמו עמדו לא ענו עוד ( לקמן לב ) :

עמדתי . שתקתי : ותתבונן בי . ולא תתבונן בי :

תהפך . הלא אתה רחום ותהפך להיות עלי לאכזר : בעוצם . בחוזק ידך תראה בי נטירת איבה :

תשטמני . ענין נטירת האיבה כמו לו ישטמנו ( בראשית נ ) :

בעוצם ידך תשטמני . בתוקף כחך תשנאני :

תשאני אל רוח . שדים : תרכיבני ותמוגגני תושיה . חלשות ותשות כח היה ממוגגני : ותמוגגני תושיה . לשון נקבה ועל תושיה עומד ואין תי''ו זו כתי''ו של תשאני :

תשאני . נשאת אותי למעלה אל מקום אשר ישלוט שם חוזק הרוח ושמה הרכבתני שיניעני הנעות חזקות ובזה תמוגג אותי בתשות כח והוא למשל על פלאי היסורים :

ותמוגגני . מל' המגה והמסה :

ותמוגגני תושיה . אתה תמוג ותסיר ממני התושי' והנימוס אשר הייתי מתנהג בו :

כי ידעתי . כי יודע הייתי אשר למות תשיבני , מקום שהוא מועד לכל חי בקבר :

כי ידעתי . אשר לפי גודל התשות ידעתי שחיש מהר תשיבני אל המות לבוא אל הקבר מקום מיועד לכל חי :

מועד . מיועד ומזומן :

ובית מועד לכל חי . הבית אשר הוא נועד לכל חי והוא הקבר :

אך לא בעי . ובהשחת' היה רגיל השופט לשלוח יד כמו לעי השדה : אם בפידו . אם היה שולח פיד שהוא שבר על בריותיו : להן שוע . היה משעשען תנחומין במקצת וכן פירשו רבותינו אין הקב''ה מכה אומה ומושיב' צדו אלא מביא פיד לזו ומשעשע' בחברתה שלקתה כבר ומתנחמת בה הביא פיד לאשור ושעשע במצרי' שנא' התיטבי מנא אמון ( נחום ג ) הביא פיד למצרי' ושעשע באשור שנא' הנה אשור בלבנון ( יחזק' לא ) ועוד יפתר להן שוע תפלה ותחינה מועלת בהם :

אך לא בעי . אך נחמתי כי לא ישלח מכת יד בקבר אשר בשברון הקבר תהיה ישועה להיסורין כי אז ילכו להם אבל לא אקוה עוד לחזור לקדמותי :

בעי . בקבר העשוי כתל ודגור והוא מל' לעי השדה ( מיכה א ) : בפידו . ענין שבר כמו ופיד שניהם ( משלי כד ) : שוע . מלשון ישועה ונפלה היו''ד וכאשר יאמר בול הרים ( לקמן מ ) מן יבול :

בעי . שרשו בעה ובא בשקל מרי ועניינו תפלה או תהיה הבית משמשת ועניינו בשממון : בפידו . באידו : שוע . צעקה תפלה או יהיה מענין נדיבות :

אם לא בכיתי לקשה יום . יודע ומכיר אם לא הייתי רחמני ובוכה על עניים קשי יום ועגמה נפשי לאביונים כי על כל אלה באתני זאת :

אם לא בכיתי . האם לא בכיתי בעבור צרות מי שיומו קשה עליו שיש לו קושי המזל האם לא עגמה נפשי בעבור עוני האביון להיות מיצר בצרתו :

עגמה . דאבה ובדוז''ל עגמת נפש ( מגילה כח ) :

עגמה . דאגה :

כי טוב קויתי וגו' . כלומר כי הגמול הזה ראוי לי :

כי טוב קויתי . כי בא עלי עונש מר אשר קויתי לטוב ויבא רע וכו' כאלו היה בידי עון זה :

ואיחלה . מל' תוחלת :

ולא דמו . אין יכולין לידום ולהחריש :

מעי רתחו . הלא מעי רתחו כי המו מעי לו לחמול עליו ולא שתקו מן הרתיחה ועכ''ז קדמוני ימי עוני :

רותחו . נתחממו כמו רתח רתחיה ( יחזקאל כד ) והוא מענין חמלה וכאשר יאמר נכמרו רחמיו ( בראשית מג ) אשר גם הוא ענין חמום כמו כתנור נכמרו ( איכה ה ) : דמו . שתקו כמו וידמו למו עצתי ( לעיל כט ) : קדמוני . באו לפני וכן מדוע קדמוני ברכים ( לעיל ג ) :

רתחו . מענין רתיחה : ולא דמו . ולא נחו מהרתיחה :

בלא חמה . לא שזפתני השמש והנני קודר :

קודר וגו' . ר''ל כמו הנשחר מעצמו ולא שזפתו השמש שאז הולך הוא בשחרותו כי לא תלך השחרות בעמדו בצל כדרך השחרות הבאה מן השמש כן לא אקוה שילכו היסורים ממני כי באו עלי בלא עון ופשע לשאחשב שימרקו העון וילכו להם ולכן קמתי בקהל רב ואצעק הואיל ובין כך ובין כך לא ילכו היסורים :

קודר . ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו ( יואל ב ) :

בלא חמה . בלא שמש והרצון שאין היותי קודר מפני ששזפתני השמש :

אח הייתי לתנים וגו' . תנים ובנות יענה עסוקים בבכי כל ימיה' :

אח הייתי . אני דומה לתנים ובנות יענה כי המה ישוועו ויצעקו תמיד מבלי הפסק וכמו כן גם אני :

לתנים . מין נחש : ורע . וחבר : לבנות יענה . מין עוף :

לתנים . שקולם קול נהי וכן קול בנות יענה : שחר . מענין שחרות :

חרה . לשון דבר הנחרה ומתייבש מפני חום האש כמו נחר מפוח ( ירמיה ו ) ותוכו ניחר ( יחזקאל טו ) :

עורי שחר מעלי . נשחר עורי אשר ממעל ועצמי נתבייש מן חום החלי :

חרה . ענין יובש כמו נחר מפוח ( ירמיה ו ) : חורב . ענין חמימות כמו ביום אכלני חורב ( בראשית לד ) :

חרה . נתיבשה :

ויהי לאבל כנורי . מה שהורגלתי מאז לשמוע קול כנור ועוגב נהפך עתה לעסוק באבל וקול בוכים :

כנורי ועוגבי . שמות כלי נגון :