איוב פרק-כז{א}
וַיֹּ֣סֶף אִ֭יּוֹב שְׂאֵ֥ת מְשָׁל֗וֹ וַיֹּאמַֽר׃
ויוסף . עמדו ריעיו מענות כאשר הוכיחם אליהוא כי עמדו ולא ענו עוד ( לקמן לב ) :
ויוסף איוב . בראותו כי אין מי יענה לו על אמריו הוסיף עוד להרים קול בדברי משל ואמר דבריו והמשל הוא נתיב לא ידעו עיט וגו' וכדומה :
ביאור מלות המענה ויוסף איוב שאת משלו ויאמר :
{ב}
חַי־אֵ֭ל הֵסִ֣יר מִשְׁפָּטִ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הֵמַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
חי אל . שבועה היא כי באמת הסיר את משפטי ומכאן דרש ר' יהושע שמאהבה עבד איוב את המקום אין אדם נודר בחיי המלך אלא א''כ אוהב את המלך :
חי אל . הריני נשבע חי אל אשר הסיר משפט גמול מעשי במה שמסר הכל ביד מערכת השמים : ושדי . מוסב על חי לומר חי שדי אשר המר לנפשי והוא כפל ענין במ''ש :
חי אל . ר''ל כמו שהאל הוא חי וכן חי ה' ( מ''א יז ) : המר . מל' מרירות :
{ג}
כִּֽי־כָל־ע֣וֹד נִשְׁמָתִ֣י בִ֑י וְר֖וּחַ אֱל֣וֹהַּ בְּאַפִּֽי׃
כי כל עוד . אשר כל זמן שתהיה נשמתי בי ורוח חיים מאלוה יהיה באפי :
{ד}
אִם־תְּדַבֵּ֣רְנָה שְׂפָתַ֣י עַוְלָ֑ה וּ֝לְשׁוֹנִ֗י אִם־יֶהְגֶּ֥ה רְמִיָּֽה׃
אם תדברנה . מוסב למעלה לומר עונש שבועה יהיה עלי אשר כל ימי חיי אם תדברנה שפתי עולה להתלונן בחנם או אם לשוני ידבר רמיה להצדיק עלי את הדין מן השפה ולחוץ , עם כי לבי לא כן יחשוב כאומר לא אצעק בחנם ולא אודה ברמיה :
יהגה . ידבר כמו ולשוני תהגה ( תהלים לה ) :
{ה}
חָלִ֣ילָה לִּי֮ אִם־אַצְדִּ֪יק אֶ֫תְכֶ֥ם עַד־אֶגְוָ֑ע לֹא־אָסִ֖יר תֻּמָּתִ֣י מִמֶּֽנִּי׃
אם אצדיק אתכם . אם אומר הדין עמכם לחייבני : לא אסיר תומתי . לא אודה לדבריכם לומר שאיני תם :
חלילה לי . חולין וגנאי הוא לי אם אומר ברמיה שאתם צדיקים בדבריכם והדין עמכם כי הן הרשעתי כי הואיל ולבבי לא כן יחשוב לא אדבר רמיה כי עד אמות לא אסיר תומתי ממני לדבר רמיה בפה ולא בלב :
תומתי . מל' תמימות :
{ו}
בְּצִדְקָתִ֣י הֶ֭חֱזַקְתִּי וְלֹ֣א אַרְפֶּ֑הָ לֹֽא־יֶחֱרַ֥ף לְ֝בָבִ֗י מִיָּמָֽי׃
בצדקתי החזקתי . לומר שאני צדיק : לא יחרף לבבי . אותי מימי מכל דרך ומדה שנהגתי בימי ועל כרחו יהי כרשע אויבי :
בצדקתי . כי הנה הצדק אשר עשיתי מעולם לא עשיתיו בדרך עראי כי החזקתי בה בחוזק רב ולא נתתי לה רפיון ומימי לא נטה לבבי ממנה :
יחרף . ענין נטיה וכן שפחה נחרפת ( ויקרא יט ) שר''ל תנטה מן העבדות לחרות :
יחרף . יטה ומזה הענין שפחה נחרפת לאיש ר''ל שהיא נוטה מצד עבדות לצד חירות כמו שזכר הרב מורה צדק :
{ז}
יְהִ֣י כְ֭רָשָׁע אֹ֣יְבִ֑י וּמִתְקוֹמְמִ֥י כְעַוָּֽל׃
יהי כרשע . מדת הרשע והעול רעים המה בעיני עד שאני מקלל אויבי והקם עלי לרעה שהוא יהיה רשע ועול כי כ''כ הדבר רע בעיני עד שתחשב לקללה :
כרשע . כעול . הכפי''ן באו לאמתת הדבר וכן בלילה יהיה כגנב ( לעיל כד ) :
{ח}
כִּ֤י מַה־תִּקְוַ֣ת חָ֭נֵף כִּ֣י יִבְצָ֑ע כִּ֤י יֵ֖שֶׁל אֱל֣וֹהַּ נַפְשֽׁוֹ׃
כי מה תקות חנף . כי למה אהיה רשע וגזלן מה סופו של רשע הגוזל ממון : כי ישל . כי ישליך המקום את נפשו מעליו לשון של נעלך ( שמות ג ) ונשל הברזל ( דברים יט ) :
כי מה תקות . כאומר אף לדעתי שהכל מסור ביד מערכת השמים והיה כצדיק כרשע עכ''ז אין לבחור ברשע כי מה יהיה תקות רשע אשר יגזול אנשים כאשר יסיר אלוה את נפשו ממנו כי הצדיק יקוה אל תענוג הנפשי אבל הרשע אל מה יקוה :
חנף . רשע המחניף ליצרו לעשות פתויו : יבצע . יגזול כמו בוצע בצע ( חבקוק ב ) : ישל . ענין הסרה ושליפה כמו של נעליך ( שמות ג ) :
יבצע . יגזול : ישל . יעמוד בשלוה :
{ט}
הַֽ֭צַעֲקָתוֹ יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑ל כִּֽי־תָב֖וֹא עָלָ֣יו צָרָֽה׃
הצעקתו . ואם לתקות תענוגי הגוף וכי כשיבוא עליו צרה ישמע אל צעקתו למלטו ממנה כאומר וכי בעבור רשעו ישדד ה' את המערכה אשר לא יעשה אף בעבור הצדיק ונקי :
{י}
אִם־עַל־שַׁדַּ֥י יִתְעַנָּ֑ג יִקְרָ֖א אֱל֣וֹהַּ בְּכָל־עֵֽת׃
אם על שדי יתענג . כפל התמיהה היא ככל התמיהות הכפולות שכן דרך הראשונה בה''א והשנייה באם כמו הירוצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים ( עמוס ו ) , היש בלשוני עולה ואם חכי לא יבין הוות ( לעיל ו ) אף כאן הצעקתו ישמע אל אם על שדי יתענג , שמא או מי שהוא רשע חנף יכול הוא להתענג ולסמוך על ישועת הקב''ה ולקרא אליו בעת צרתו בתמיה :
אם על שדי יתענג . וכי ישען על ה' לענגו בטובה וכי יבטח לקרוא לה' בעת הצורך כאומר הלא אף תפלת הצדיק אינה נשמעת אף כי רשע וחוטא :
{יא}
אוֹרֶ֣ה אֶתְכֶ֣ם בְּיַד־אֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר עִם־שַׁ֝דַּ֗י לֹ֣א אֲכַחֵֽד׃
אורה אתכם . מה המדה שביד אל ודרך אשר עם שדי לא אכחד , כמו כי ידע דרך עמדי ( לעיל כג ) :
אורה אתכם . כאומר אין דברי להסית אנשים לבחור ברשע רק אני מלמד אתכם הנהגה אשר היא ביד האל ולא אחדל מלדבר מה אשר עם שדי לבל יתלו העול במקום בגמול הצדיק והרשע כי הכל בא מצד המערכה אבל עכ''ז מהראוי לבחור בצדק בעבור תענוג הנפשי :
אורה . אלמד כמו יורה דעה ( ישעיה כח ) : אכחד . אמנע :
אורה . אלמוד :
{יב}
הֵן־אַתֶּ֣ם כֻּלְּכֶ֣ם חֲזִיתֶ֑ם וְלָמָּה־זֶּ֝֗ה הֶ֣בֶל תֶּהְבָּֽלוּ׃
כולכם חזיתם . שזה חלק אדם רשע : ולמה זה הבל תהבלו . להיות רשעים וחניפים :
הן אתם וגו' . כאומר הלא גם אבדן הרשעים הוא מפורסם ומצוי עד שאתם כולכם ראיתם ובודאי לא אכחיש המוחש ולמה זה א''כ תדברו הבל בחנם לחשוב שבוחר אני ברשע :
חזיתם . ראיתם :
{יג}
זֶ֤ה ׀ חֵֽלֶק־אָדָ֖ם רָשָׁ֥ע ׀ עִם־אֵ֑ל וְֽנַחֲלַ֥ת עָ֝רִיצִ֗ים מִשַּׁדַּ֥י יִקָּֽחוּ׃
זה חלק . ר''ל זה חלק הרשע האמור למטה אשר ראיתם הלא גם היא שמורה עם אל להביא עליו באמצעות המערכה כאשר שמורה להביא על הצדיק ועם כי הרשע מעותד לאבדן הנפש בעולם הנצחי עכ''ז עודו בחייו מקרה אחד לו ולצדיק כי לא ינצל גם הוא מסבות המערכה : ונחלת . זהו האמור למטה היא נחלת עריצים המתחזקים לקחת לא להם אשר יקחו משדי באמצעות המערכה כאשר יקחו הצדיקים והוא כפל ענין במ''ש :
עריצים . חזקים :
עריצים . הם התקיפים החומסים שאר אנשים להשענם על תקפם וגבורת' :
{יד}
אִם־יִרְבּ֣וּ בָנָ֣יו לְמוֹ־חָ֑רֶב וְ֝צֶאֱצָאָ֗יו לֹ֣א יִשְׂבְּעוּ־לָֽחֶם׃
אם ירבו בניו למו חרב . ירבו וימותו ביסורים ותחלואים עד כי ישמחו אלמנותיו במיתתן ולא תבכינה :
אם ירבו . אף אם ירבו בני הרשע לפעמים לא ישמח בהם כי יהיו נתונים אל החרב ואף אם יתרבו צאצאיו הם בני בנים הנה לפעמים לא ישבעו לחם :
למו חרב . אל חרב וכן למו פי ( לקמן מ ) :
{טו}
(שרידו) [שְׂ֭רִידָיו] בַּמָּ֣וֶת יִקָּבֵ֑רוּ וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו לֹ֣א תִבְכֶּֽינָה׃
שרידיו . הנשארים מחרב הנה לפעמים יקברו גם היום בעת בוא עליו המות ולזה לא תבכינה אלמנותיו עליהם לבל ישבר לבו וכמ''ש רז''ל חולה שמת לו מת אין בוכין לפניו שלא ישבר לבו :
שרידיו . הנשארים מהם :
שרידיו . הם בניו כי הם השרידים הנשארים מן האדם :
{טז}
אִם־יִצְבֹּ֣ר כֶּעָפָ֣ר כָּ֑סֶף וְ֝כַחֹ֗מֶר יָכִ֥ין מַלְבּֽוּשׁ׃
אם יצבור . אף אם יצבור כסף רב כעפר ויכין מלבוש מרובה כחומר :
יצבור . ענין כרי וגל כמו ויצבור עפר ( חבקוק א ) :
{יז}
יָ֭כִין וְצַדִּ֣יק יִלְבָּ֑שׁ וְ֝כֶ֗סֶף נָקִ֥י יַחֲלֹֽק׃
( וכסף נקי . כספו של רשע לנקי יחלקנו הקב''ה ) :
יכין . לפעמים הוא לבד המכין אבל הכל בא ליד הצדיק וילבש הוא וכספו בא ליד הנקי ויחלק לאשר ישר בעיניו וכאומר הואיל ופעם יקרה שהצדיק יצלח יותר מהרשע א''כ למה יבחר מי בדרך הרשע :
וכסף נקי יחלוק . האיש הנקי יחלוק כספו ויפזרהו תחת אשר קבץ אותו הרשע והרצון בזה כי הנקי ימשול על אשר לו :
{יח}
בָּנָ֣ה כָעָ֣שׁ בֵּית֑וֹ וּ֝כְסֻכָּ֗ה עָשָׂ֥ה נֹצֵֽר׃
בנה כעש . כתולע הבונה חור שאינו מתקיים וכסוכה שעשה נוצר התאנה והכרם שאינה של קיימא ( ע''א נוצר הכרם שאינו שומרה בכל עת זה שמעתי סא''א ) :
בנה כעש ביתו . ר''ל פעמים יהרס ביתו בקלות כבית העש וכסוכה אשר עשה שומר הכרם לשבת בו :
כעש . מין תולעת : נוצר . שומר :
{יט}
עָשִׁ֣יר יִ֭שְׁכַּב וְלֹ֣א יֵאָסֵ֑ף עֵינָ֖יו פָּקַ֣ח וְאֵינֶֽנּוּ׃
עשיר ישכב . ימות בעשרו ופעמים שלא יאסף לקבורה :
עשיר ישכב . לפעמים כאשר ישכב חולה על מטתו יהיה עדיין עשיר ולא ימות בעשרו עוד עיניו פקוחים ולא מת לשחת ואבד העושר ואין לו כי מעת נפל למטה נשבר חזקו ויבושו כל אשר לו :
יאסף . ימות כמו יאסף אהרן ( במדבר כ ) : פקח . פתח כמו פוקח עורים ( תהלים קמו ) :
{כ}
תַּשִּׂיגֵ֣הוּ כַ֭מַּיִם בַּלָּה֑וֹת לַ֝֗יְלָה גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה׃
בלהות . שדים : גנבתו סופה . ותשליכהו לדראונים :
תשיגהו . לפעמים תשיג אותו בהלות תכופות זה אחר זה כשטף מים אשר לא יפסק : לילה . מרוב הבהלה לא ישב בביתו עד אור היום כי בעוד לילה ינוס לנפשו כאלו רוח סופה גנבו בלילה מתוך הבית :
בלהות . בהלות :
תשיגהו כמים בלהות . תשיגהו בלהה אחרי בלהה בלי הפסק כמו שיגרו המים בשטף בלי הפסק :
{כא}
יִשָּׂאֵ֣הוּ קָדִ֣ים וְיֵלַ֑ךְ וִֽ֝ישָׂעֲרֵ֗הוּ מִמְּקֹמֽוֹ׃
ישאהו . וכאלו רוח הקדים ישאהו למרחוק והולך הוא במקום שהוא שם ולא ישוב עוד לביתו : וישערהו . כאלו רוח סערה יעקרו ממקומו וכפל הדבר במ''ש :
וישערהו . רוח סערה יעקרו וכן כמוץ יסוער מגורן ( הושע יג ) :
קדים . רוח קדים : וישערהו . מענין רוח סערה :
{כב}
וְיַשְׁלֵ֣ךְ עָ֭לָיו וְלֹ֣א יַחְמֹ֑ל מִ֝יָּד֗וֹ בָּר֥וֹחַ יִבְרָֽח׃
וישלך עליו . המשליך עליו רעה ולא יחמול : מידו . של רשע ומכחו וממקומו : ברוח יברח . בן עצתו שהיה מסייעו בתחלה יברח מעזור ידו בשעת כשלונו כמו שעשה חרבונה להמן ( מגילה ז ) :
וישלך . זה שבידו להשליך הוא ישלך עליו הרבה מן הצרות ולא יחמול עליו וכל עשרו וטובו יברח מידו :
מידו . ממכתו :
{כג}
יִשְׂפֹּ֣ק עָלֵ֣ימוֹ כַפֵּ֑ימוֹ וְיִשְׁרֹ֥ק עָ֝לָ֗יו מִמְּקֹמֽוֹ׃
ישפוק עלימו כפימו . היודעים ( אותו ) לפנים ועתה רואים בשברו :
ישפוק . מי אשר ידעו לפנים יכה כפיו זה בזה על מפלתו כדרך הרואה באבדן דבר גדול : וישרוק . על שברו ישרוק כ''א מאנשי מקומו אשר ראו בהצלחתו וגם השריקה הוא מדרך הרואה באבדן דבר חשוב וחוזר הוא על ראשית אמריו לומר אם אמנם שגם הרשע מעותד למקרי הזמן כמו הצדיק למה יבחר מי ברשע הלא נוסף עליו הצדיק כי יתענג בתענוג הנפשי ולא כן הרשע :
ישפוק . כמו יספוק בסמ''ך והוא מענין הכאה כמו ויספוק את כפיו ( במדבר כד ) : עלימו כפימו . עליו כפיו : וישרוק . הוא השמעת קול בקבוץ השפתים וכן ישום וישרוק ( ירמיה יט ) :
עלימו כפימו . עליו כפיו :