( מענה איוב ) :

ביאור מלות המענה ויען איוב ויאמר :

מה עזרת . מהו העזר אשר נתת בדבריך למי שאין בו כח מעצמו להבין אמיתת ההשגחה : הושעת . מלת מה משמשת בשנים כאומר מה הושעת למי שאין בו עוז בזרועו להבין מאליו וכפל הדבר במ''ש :

מה יעצת . מהו העצה שנתת למי שאין בו חכמה לדעת משכלו : ותושיה . וכי הודעת חכמת אלהות בשעור מרובה וכפל הדבר רבות פעמים כדרך המהתל ומלעיג :

ותושיה . כן יקרא החכמה כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כיתר הדברים :

ותושיה . הנימוס והסידור האלהי הנמצא בנמצאות :

ונשמת מי יצאה ממך . מי שם בך הרוח הזה שיצא מפיך מי לא ידע זאת :

את מי . אל מי הגדת דברים כאלה כאומר וכי ימצא מי שאינו יודעם מעצמו עד שיצטרך לדבריך : ונשמת מי . נשיבת הרוח של מי יצאה ממך ר''ל ממי שמעת הדברים האלה ובדרך לעג אמר :

את מי . אל מי : ונשמת . מלשון נשימה ונשיבת רוח כמו מנשמת אלוה יאבדו ( לעיל ד ) וענינו הדבור הבאה בהפחת רוח וכאשר יאמר ויפיח לקץ ( חבקוק ב ) :

ונשמת מי יצאה ממך . ונפש מי יצאה ממך והרצון מה למדת בני האדם במאמריך כי מי שילמד חבירו דבר דומה כאלו עושה נפשו בדבר המגיע לנפש בלמוד ההוא כי הנפש תשלם ותעשה בלמוד המושכלות ותהיה היא והמושכלות אשר תשיגם דבר אחד ולזה אמר ואת הנפש אשר עשו בחרן והם האנשים אשר משכום אברהם ושרה לעבודת השם ולהשגת האמת :

הרפאים . גיהנם המרפה את הבריות : יחוללו . שבעה חללים שלו : מתחת מים ושוכניהם . בעמקי עמקים , וגם הוא :

הרפאים . כאומר ואם באת לספר מרוממות האל הנה יותר מזה ידעתי ואספר גם אני ואומר הנה הגיהנם מקום המתים אשר יש בה חללים רבים והם שבעה מדורי גיהנם והוא מתחת המים והשוכנים בהם כי פתח אחד יש לגיהנם בים :

הרפאים . כן יקראו המתים ע''ש שנרפו ונחלשו ע''י מלאך המות : יחוללו . מל' חלל ונבוב :

הרפאים . הם גרעיני הזרע וקראם רפאים להיותם קודם הזריעה כמתים וימצא להם כח נפשי כשנזרעו וזה פלא גדול ואמר זה בצמחים אשר יצמחו בקרקע הים והנהרות כמו האלמוג והדומה לו ממה שיצמח תחת המים וזה פלא שיגיע פועל השם באמצעות הגרמים השמימיים לכמו אלו המקומות ולא ימנעום המים והארץ אשר עליהם משיגיע שם פועל הכוכבים או ירצה ברפאים הדומימיים והם המחצבים כמו המתכות ושאר הדברים ההוים בבטן הארץ מתחת המים ותחת שוכניהם מצד האידים אשר ימציאו שם הכוכבים כמו שהתבאר בטבעיות וקראם רפאים להיותם כמתים שאין בהם כח נפשי כלל והנה זה הביאור יותר נאות מצד הלשון כי לפי הביאור הראשון היה ראוי שיאמר הרפאים יצמחו : יחוללו . יבראו : ושוכניהם . ומתחת שוכניהם :

ערום שאול נגדו . לדעת ולראות את כל מה שבתוכו :

ערום וגו' . ועם כי הוא בעומק הארץ מתחת למים עכ''ז יודע המקום כל בה כאלו היתה ערום מבלי מכסה :

שאול . הוא הגיהנם וכן אבדון :

שאול . הוא המטה במוחלט והיא מרכו הארץ ואמר זה על צד ההפלגה וגוזמא רצוני שאפילו במקום ההוא יגיע פועל השם יתברך כאילו היה ערום שלא יהיה למעלה ממנו גשם יכסהו וימנעהו מקבול פועל הגרמים השמימיים וקרא המקום ההוא אבדון ג''כ להיותו יותר רחוק מקבול פועל הגרמים השמימיים מכל מקומות הארץ ולוה היה נעדר השלמות יותר משאר חלקי הארץ כי המות והאבדון ייוחס לנעדר הצורה והשלימות :

על בלימה . אין כלום ביסוד כי הם עומדים באויר על חוזק זרועותיו של הקב''ה ודונש פי' בלימה מישור כמו ( תהלים לב ) במתג ורסן עדיו לבלום ( כך ראיתי סא''א ) :

נוטה צפון . ר''ל רקע הארץ על תוהו כי אין שם דבר מחזיקו ועל כי עיקר הישוב הוא בפאת הצפון לז''א נוטה צפון וגו' : על בלימה . על דבר שאין בו ממש כי כל העמדת כדור הארצי לבל יתקרב לפאה מן הפאות הוא בעבור כי כל חלקי היסוד משתוקק ליסודו והרי כל כדור הארצי נשען על נקודת המרכז היא אמצעית הכדור נקודה שאינה מתחלקת :

תוהו . ענינו דבר שאין בו ממש : בלימה . היא שתי תיבות בלי מה :

על בלימה . על מה שאין לו מציאות בעצמותו והוא מרכז הארץ כי עליו נתלית הארץ כמו שהתבאר בטבעיות :

ולא נבקע ענן . מעול' שיפלו מימיו ביחד : תחתם . תחת המים :

צורר . קושר מי המטר בהעבים להיות אצור בו ולהוריד טפות טפות לבד ומעולם לא נבקע הענן תחת המים עד אשר ישפכם בבת אחת :

צורר . קושר כמו צרור כספו ( בראשית מב ) :

מאחז . במחיצות פני כסא הכבוד כולו כגון ישת חשך סתרו ( שם יח ) : ופרשז . על הכסא עננו כמו ודמות על ראשי החיות רקיע ( יחזקאל א ) :

מאחז פני כסה . השמים נקרא כסא כמ''ש השמים כסאי ( ישעיה סו ) ואמר הנה האויר אשר על פני רקיע השמים מעבה עד שיהיה ראוי לאחוז בו ובזה פירש על הרקיע את עננו כי בזה האופן יהיה הוייות הענן כי יתעבה האויר :

כסה . כמו כסא באל''ף : פרשז . מל' פרישה והזי''ן נוספת :

מאחז פני כסא . מאחז ומעבה האויר אשר על פני רקיע השמים אשר נקרא כסא כאמרו השמים כסאו : פרשז עליו עננו . ובזה האופן פרש עליו עננו ר''ל כי בהתעבות האויר ההוא יתחדש ממנו הענן כמו שהתבאר בספר האותות :

חוק חג . קומפ''ש בלע''ז לשון ובמחוג' יתארהו ( ישעי' מד ) סיבבו בחול להיות לו ( החול ) חוק גבול עולם ולא יעבור הים אותו חוג עד שיכלה אור וחשך :

חוק חג . עשה חוק הקפת החול על פני מי הים ובל יעברנה עד אשר תכלה האור עם החושך ר''ל לעולם עד שתחרב כל העולם כלו :

חג . ענין סבוב ועגול וכן וחוג שמים יתהלך ( לעיל כב ) : תכלית . מלשון כליון :

חג . הגביל וייחסו למחוגה לפי שהמחוגה מגבלת תכליות השטח העגול המתחדש בסבתה :

ירופפו . כשבראם והקרישם היו רופפים וגער בהם ועמדו ביובש ובחוזק : ויתמהו . תוהה ועולה ( ס''א כאדם תוהה ועומד ) במקום אחד :

עמודי שמים . הארץ תקרא עמודי השמים כי היא מרכז להם וכאילו מעמידה והושאל מדבר גשמי אשר המרכז להם העיקר והיסוד ואמר הנה לפעמים ירעדו מקומות הארץ וינועו ממקומם וכאשר יגער בהם המקום ינוחו במקומם כאדם המתמה מגערת המאיים עליו ועומד על עמדו :

ירופפו . ירעדו כי עמודיה יתפלצון ( לעיל ט ) תרגומו מתרופפין :

ירופפו . יתנועעו ויזדעזעו :

רגע הים . כמו עורי רגע ( לעיל ז ) . נקמט קמטים קמטים נעשו ( כך כשאמר יקוו המים נאספו מפשיטתן ונקמטו קמטים קמטים ) עד שנקוו למקום אחד המוכן להם : מחץ רהב . מצריים קרויין רהבים :

בכחו . ברב כחו בקע הים ובתבונתו הכה בו את מצרים כי סכל דעתם ומשכם אל הים להכותם נפש :

רגע . בקע כמו עורי רגע ( לעיל ז ) : מחץ . הכה והרג כמו מחץ ראש ( תהלים קי ) : רהב . מצרים קרואים כן כמ''ש קראתי לזאת רהב ( ישעיה ל ) :

רגע . נח : מחץ רהב . הנה מה שיגבה מהים על הארץ ר''ל שסבב שלא יגבה הים על החלק הנגלה מהארץ :

ברוחו שמים שפרה . בדבריו וברוח פיו איהל כמו ונטה אהל שפרירו [ ( ירמיה מב ) : חוללה ידו . את פרעה הנקרא נחש בריח ( ישעיה כז ) לשון חיל וצרה וכן במקום אחר הלא זאת היא המחצבת רהב מחוללת תנין ( שם נא ) , ל''א יסדה ידו את לויתן כמו גבעות חוללתי ( משלי ח ) :

ברוחו . ברוח פיו איהל את השמים על הארץ וידו בראה את הלויתן הדומה לנחש ומבריח את הים מן הקצה אל הקצה :

שפרה . ענין אוהל כמו ונטה את שפרירו ( ירמיה מג ) ואוהל היפה נקרא כן מל' אמרי שפר ( בראשית מט ) : חוללה . בראה כמו ותחולל ארץ ( תהלים צ ) : בריח . כעין מטה עשוי לשומו לרוחב השער לסגרו :

ברוחו שמים שפרה . ברצון השם היו השמים בזה האופן מהיופי והשלימו' אשר הם בו : חוללה . בראה : נחש בריח . הוא דמות הנחש הנראה סובב בגלגל המזלות והוא העגול החלבי :

קצות דרכיו . קלות ומועטות לפי שאר גדולות שבו : ומה שמץ דבר נשמע בו . מה רמז דבר אדם יכול להבין מפעלותיו ד''א שמץ כמו לשמצה לגנות :

הן אלה . הדברים האלה המה מקצת דרכיו ומה מאד דבר מעט אשר נשמט בו ר''ל הן לא ידענו ולא שמענו כ''א מעט מדרכיו לא כולם אף לא חלק גדול מהם : ורעם . אף גבורותיו הנשמעים לכל כקול רעם מי יוכל להתבונן לדעת מצפוני הנפלאות אשר בהם ואף כי הנעשים בשמים ממעל ומתחת לארץ אשר לא ידעם אנוש וכאומר הנה השמעתיך יותר מאשר השמעת ועדיין לא הגעתי לחלק גדול מנפלאות ה' ( העולה מהמענה ההיא כי ילעוג על בלדד שאמר דברים הידועים לכל ומיעט לספר מנפלאות ה' וסיפר הוא יותר ממנו ואמר שעכ''ז עדיין לא הגיע אף הוא לחלק גדול מנפלאות ה' ולא חש להשיב יותר כי במרבית הלעג כאלו אמר לו מה בכך שלפי רוממות המקום ושפלות האדם יחשב המעט מן המרי לרב הלא כ''ש הוא שמרבית המרי מן הרשע יחשב לרב ומה זה לא ישלם לו גמול ) :

דרכיו . מעשיו ופעולותיו : שמץ . ענין משהו ומעט וכן ותקח אזני שמץ מנהו ( לעיל ד ) : ורעם . ענין רעש והמיה :

שמץ מנהו . מעט : ורעם גבורותיו . ורבוי גזרותיו : ביאור דברי המענה , ענה איוב ואמר מה עזרת לדעתך בהשגחה לפי מחשבותיך באלו המאמרים אשר אמרת הנה אין להם כח לעזור לדעתך ולהתנצל מהספקות אשר ספקתי על דבריך ומה יעצת עם לבבך להשיב על הספיקות אשר ספקתי לך מאין חכמה ואיפה נימוס השם בנמצאות וסדורו אשר הודעת לרוב ר''ל שמה שהגיד ממנו הוא מעט מזער , את מי הגדת אלו הדברים ומה למדת אותנו בזה הלא אני יודע יותר ויותר מנימוס פעולות השם וגבורותיו ונפלאותיו , הלא המחצבים יברא השם יתברך מתחת המים ותחת הדברים השוכנים בארץ וזה בתכלית הפלא ר''ל שיגיע שם בבטן הארץ בזה האופן מהעומק פעל הגרמים השמימיים השופע מהשם יתברך , הנה המטה במוחלט והוא מרכז הארץ הוא לפני השם כאילו הוא ערום ואין לו כסות עם כסותו אותו הארץ עד שכבר יגיע פועל השם שם עם עומקו , הנה השם מטה הצפון אשר שם היישוב על תוהו כי הוא נשען על מרכז הארץ אשר אינו כי אם נקודה ותולה הארץ על בלמה ר''ל שהיא נשענת ונסמכת על הנקודה שהיא מרכזה לא בדבר חוץ ממנה כמו שהתבאר בטבעיות וזה בתכלית הפלא , הנה הוא צורר מים בענניו ולא נבקע ענן תחתם כאשר יוליכום הרוחות עד הגיעם אל המקום אשר ירד שם המטר , הנה השם יתברך סבה שיאחז האויר אשר על פני השמים ויתעבה מצד הקרירות ואז פירש עליו עננו כי בזה האופן יהיו הויות הענן וספר זה לפי שנעלם מהמון האנשים , גזר חק על פני מים שלא יעבור גבולו בדרך שיראה זה החלק הנגלה מן הארץ בצד הצפוני תמיד ויתהוו בו אלו ההויות עד המקום שיכלה בו היות האור עם החשך בכל יום ר''ל שיהיה קצת כל יום מימי השנה אור וקצתו חשך וזה דבר ימשך עד מרחב ס''ו מעלות וכ''ה דקים ועד שם נמשך הישוב לפי מה שספרו הקודמים ואולם שם יהיה יום אחד בשנה אין בו לילה ויום אחד כנגדו אין בו יום ומשם ואילך יתוסף זה השיעור מעט מעט עד שיגיע אל מה שתחת הקוטב הצפוני ויהיה שם ששה חדשים בשנה אין בהם לילה והם ימות החמה וששה חדשים בשנה אין בהם יום והם ימות הגשמים , עמודי שמים ינועו ויזדעזעו והם חלקי הארץ אשר ירעשו מגערת השם בבא הרעש אשר סבתו הרוח ההווה תחת הארץ בסבת האיד העשני הנעצר שם וקראם עמודי שמים להיות השמים נסמך על הארץ כמו שהתבאר בספר השמע , בכח השם וגבורותיו נח הים ולא ירוץ על הארץ כדי שלא יטבעו ההווים שם ובתבונת השם הכה מה שיגבה מן הים על הארץ ויפסידהו , וזה כי להיות שאר המימות מתערבים במי הים והולכות בים היה ראוי שיגביהו מי הים על החלק הנראה מהארץ ויטבע אלא שהשם סבב בתבונתו שיכלה השמש ושאר הכוכבים בחומ' מימי הים בשיעור מה שיבא אליו מהנהרות עד שלא יתוסף בזה הים כלל , ברצון השם וחכמתו היו השמים בזה האופן מן היופי והשלימות אשר הם בו בבריאתם עד שאי אפשר להיותם באופן אחר יותר שלם להגיע לזה המציאות השפל מה שיצטרך אליו הגעתו מהם , בראה ידו ויצרה העגול החלבי אשר בגלגל הכוכבים הקיימים אשר בו מן הפלא וההעלם מה שכבר התבאר בספר האותות והנה אנחנו אמרנו בכל זה קצת מאמר בחמישי מספר מלחמות ה' , הנה אלו הדברים אשר ספרתי הם קצת דרכי השם ומה מעט הדבר שנשמע בו בזה הספור , ואולם תוקף גבורותיו ונפלאותיו לא ימצא מי שיבין אותם : והכלל העולה מהדברים הוא מבואר ולא רצה איוב להשיב על דברי בלדד יותר מזה השיעור לפי מה שזכרנו במענה הקודם ובכלל אם היה משיב אותו עליהם לא יהיה כי אם כפל דברים לפי שכבר השיב על זאת הטענה במה שקדם וסתר אותה מהחוש :